» «
רשתות חברתיות
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
פייסבוק
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?


הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..

הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.

ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות. כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר היה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...

שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד. בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.

על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".

כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.


הנה ההיסטוריה של פייסבוק:

http://youtu.be/jWY857Lnvy0


עוד על היווצרותה של פייסבוק:

http://youtu.be/xk6GndSBDO4


קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:

http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s


מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:

https://youtu.be/2_hkk6lFTb4


וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:

https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
התמכרות לרשתות חברתיות
מה מניע את ההתמכרות לרשתות החברתיות?



שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?

זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.

התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.

חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.

הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.

התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.

כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.

יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.

גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.

הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."

אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.


הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):

https://youtu.be/LtTKIDNu9i0


מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):

https://youtu.be/MauV1LA8gNk


כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):

https://youtu.be/VSX7ziH0aZo


קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:

https://youtu.be/uaaC57tcci0


עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):

https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes


וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:

https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
אינסטגרם
מה התהליך המופלא שעברה אינסטגרם?



האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום. הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה. רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.

לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".

סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.

אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...


הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:

https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA


מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:

https://youtu.be/RVJZANaUg-0


גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:

https://youtu.be/qr2fv_rxUZU


היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":

https://youtu.be/0EFHbruKEmw


מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:

https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps


ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:

https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ

רשתות חברתיות

MySpace
מה אפשר ללמוד מעלייתו ונפילתו של האתר מייספייס?



הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.

מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.

הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.


על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:

http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
Waze
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


ובחיוך - האם זה מה שמתרחש מאחורי הקלעים של האפליקציה (עברית):

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
שש דרגות של הפרדה
מהן שש דרגות של הפרדה?



שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.

המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.

משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.

ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.

אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...

כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.


הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):

https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8


עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:

https://youtu.be/LeUhVC8xVQI


על ניסוי שש דרגות של הפרדה:

https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0


דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:

https://youtu.be/TcxZSmzPw8k


מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):

https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y


וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):

https://youtu.be/eM1KaaTez0A
חרדת החמצה
מהי חרדת החמצה או FOMO?



כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.

המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה (עברית):

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes


מקובלים
מה העניין של המקובלים?



מקובלים הם חבורת ילדים שמובילה חברתית את הכיתה. כולם רוצים להיות חלק מהם ולהשתייך לקבוצה הזו ורבים נשארים מחוץ לה. התחושה בכיתה היא ש"יש להם הכל". הם מוזמנים לכל המסיבות, מהבדיחות שלהם כולם צוחקים וכולם יודעים שהם "בעניינים".

איש לא יודע בדיוק מהו כרטיס הכניסה לחבורת המקובלים. בנים ספורטיביים מעידים לא פעם שהצלחה בספורט קידמה את המצב החברתי שלהם. בנות קושרות את זה למראה חיצוני, טיפוח וכדומה. המעמד החברתי בכיתה הוא עניין שקשה לפצח.

מה שברור הוא שקניית מותגים ושינוי התנהגותי במטרה למצוא חן ו"להתקבל" הוא לא הפיתרון. כדאי להבין שאם משנים את ההתנהגות רק כדי להשתייך לחבורת המקובלים, מאבדים את מי שאנחנו באמת ואת הדרך שלנו. עדיף להתמקד במציאת חברים טובים משלנו ולהיות חברים טובים בעצמנו, מבלי להיכנס למירוץ המעמדות בכיתה ובבית הספר.

המעמד החברתי אינו הכל והשתייכות לחבורת המקובלים לא תעשה מאף ילד אדם טוב יותר. אם מקובלות מחייבת הפיכה למישהו שמנוגד לדמות הטבעית של הילד, היא לא שווה את השינוי, שלרוב הוא לאו דווקא לכיוונים החיוביים. עדיף להתמקד בלהיות אדם טוב וחבר טוב וכך כדאי לנהוג.

ומילה להורים לגבי איך לעזור לילד שלכם להיות מקובל בכיתה. כל המומחים מייעצים שלא לעזור. בניגוד למה שלא מעטו הורים חושבים, מסתבר ממחקרים שהרדיפה אחרי המקובלות החברתית, דווקא היא שפוגעת בילדים רבים ובביטחון העצמי שלהם ומקשה עליהם בעתיד הרבה יותר. מסתבר שהג'ונגל החברתי נותן אפשרות להתמודד איתו נכון דווקא אם אתה מרפה ונשאר פשוט אתה.

או במילים אחרות, מלך הכיתה, מלכת הכיתה - הכי חשוב להיות בן אדם. לטווח הארוך זה גם הכי משתלם.


הנה ניסיון להבין מה הופך ילדים למקובלים:

https://youtu.be/tXUmDs39yoc


הצגה שעסקה במחיר שמשלמים כדי להתאים למודל של "המקובל":

https://youtu.be/d8Go236Raww


ממשרד החיוך - על הלבוש המתאים למסיבת מקובלים:

https://youtu.be/ZAJg0M71zE4


וסרט שעשו ילדים על דילמות של מקובלים:

https://youtu.be/QAELrvRyOkQ


ודרמת הטלוויזיה "מקובלות":

https://youtu.be/vrUf7DgRZsI?long=yes
מהי התמכרות למסכים ואיך נגמלים ממנה?



כמו כל התמכרות (Addiction), גם ההתמכרות למסכים היא תהליך שמתרחש במוחנו. הנאשמת העיקרית בה היא מערכת ההנאה שבמוח. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג שבו, הם שמייצרים חלק משמעותי מההתמכרויות הללו ובכללן גם את ההצמדות של המכורים למסכים השונים.

אין בהתמכרות למסכים ולטלפונים החכמים שום דבר חדש. למעשה, יש להתמכרות הזו שורשים שמגיעים עד לימי הטלוויזיה. זוכרים את הימים ההם, כשהורים דאגו כי ילדיהם בילו שעות ארוכות בכל יום מול הטלוויזיה ודי פיתחו התמכרות לנוחות בה הכל זורם אליהם מבלי שצריך להתאמץ?

כבר אז נולדו גם משחקי הטלוויזיה הראשונים, בהם המירו הילדים את משחקי השכונה והקופסה בהזזה של פיקסלים מצד לצד ולהשמדה של חלליות חייזרים מפוקסלות לא פחות...

ואז בא האינטרנט. הוא הקצין את התופעה, כי אם בימי המחשב הביתי היה עדיין ריסון מסוים, שנבע מעצם העובדה שבבית ממוצע היה מחשב אחד ששימש את כל בני הבית, עם הזמן הגיע שלב בו היה מחשב ששימש את הילדים, בעוד שלהורים היה מחשב או מחשבים משלהם.

זה היה האות לכניסתם בגדול של משחקי המחשב לחדר הילדים. המשחקים האלה מוטטו אז אצל הילדים הרבה מהסייגים, מהמגבלות והאיסורים שהטיל עד אז דור ההורים.

ובימי הסמארטפון - לכל איש יש שן... כחולה, כן? - הרי הטלפון החכם, למעשה מחשב לכל דבר והרבה יותר ממכר מהמחשב. הוא איתנו כל היום, כל יום, עם מיליארדי אפליקציות, רובן חינמיות וחלקן מדהימות וממכרות כהלכה.

איזה סיכוי יש למי שצוללים ונבלעים מנטלית בתוך המכשיר הזעיר והכל כך חכם הזה, שצמוד אליך כל היום וממלא כל כך הרבה תפקידים?

אצל ילדים כבר הוכחו מדעית ההשפעות על מוחם של מי שמשתמשים שעות רבות במחשב או בטלפון ויש להן השפעה רעה גם על ציוניהם במבחני חשיבה ושפה.

ועדיין - עוד הרים גדולים לפני המשתמשים. עם השנים יגיע ויתפתח הסם הדיגיטלי החדש. זה היה כשמאות מיליוני אנשים בעולם צללו לרשתות החברתיות, שהחלו לצוץ. בהתחלה הן עוד היו במחשב והכל נשמר איכשהו בשליטה. אבל כמו כל התמכרות אחרת, גם ההתמכרות הזו הלכה והשתלטה והחלה מדרדרת בהדרגה - מאובדן של זמן וקשר חברתי פיזי, לפגיעה ביכולת החשיבה ובהמשך למצבי רוח, תחושת בדידות, ל-FOMO ולדיכאון.

וכשהרשת החברתית התחברה לטלפון החכם והבוהק, אז הגיע השלב הנוכחי והדי קריטי, חשוב לומר. כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מעוד לייקים לתמונות שלנו, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט שהעלינו, מהתלהבות שנרשמת מול עינינו לסטורי שהעלינו ומכל שאר מחזקי הדופמין והאנדורפינים - אנחנו בסכנת התמכרות. בצידה יש גם נטישה של קשרים חברתיים אמיתיים ועוד המון תופעות לוואי.

וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה. מצד מפתחי הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות הללו, אגב, מדובר באלמנט שהם מעודדים ומתדלקים בממון אדיר. הוא נקרא אנגייג'מנט (Engagement) ובפשטות ניתן לומר שככל שיהיו יותר זמן ומגע בינינו לבין הפלטפורמה שלהם, ההכנסות שלהם יגדלו.

וידוע שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות את הכל בחינם, מה שאומר בקלישאה המודרנית שאנחנו הסחורה.

ובל נשכח שגם משחקי המחשב לא ממש נעלמו. בסמרטפונים שלנו רצים משחקים מדהימים, בכל רגע פנוי. משחקי המחשב הופכים לענף ספורט ובקרוב במשחקים האולימפיים. באולמות הפצ'ינקו ביפן, שורצים ערב ערב עשרות אלפי צעירים, הבאים לשחק במכונות המשחקים הרבות. חלקם הגדול מכור למשחקים האלה. גם בתום יום עבודה מפרך, הם לא יכולים שלא להגיע ולשבת אל מול המסכים, עד שעיניהם נעצמות מעייפות ולא פעם גם אחרי זה.

הקצה של התופעה הם כמובן ה"היקי קומורי", המכורים הקשים שגם הם מיפן. אלו בני נוער וצעירים שכלל לא יוצאים מחדרם ומעבירים ליטרלי את כל זמנם מול המסך - בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. הם המכורים הקשים ביותר. אין להם חיים מחוץ להתמכרות הזו.


#איך נגמלים ממסכים?
גמילה מהתמכרות למחשב או לטלפון, שגם הוא מחשב, היא תהליך איטי והדרגתי. אין בה תרופות פלא וכמובן שמכורים קשים יצטרכו טיפול, או לפחות קבוצת תמיכה, דוגמת "מכורים אנונימיים" ודומיהן.

אבל אם אתם מכורים קלים יותר, התחילו בהדרגה בהחלפת הפעילויות שלכם. במקום המחשב, התחילו לעסוק בפעילויות מהנות אחרות, כמו ספורט, בישול, הליכה, טיול בחוף הים ועוד. הרעיון הכללי הוא להמיר הנאה בהנאה. כמה שפחות אלקטרוניקה כגון משחקים במחשב, בקונסולות, הטלוויזיה, והנייד. התחילו בנטישה שלהם לשעתיים בכל יום ובכל חודש, הוסיפו שעה נוספת לזמן המוקדש לדברים אחרים.

כך תתרגלו לאט לאט לחיים שמחוץ למסך, לבני אדם אמיתיים ואפילו לטבע. בהצלחה!


מי אמר התמכרות לטלפון?

https://youtu.be/NUMa0QkPzns


מה קורה לילדים בהתמכרות למסכים (עברית):

https://youtu.be/d_zDMfgfsbE


כך נהנה המכור לטלפון מחייו (ללא מילים):

https://youtu.be/d3YoctwBM10


אחד מכל ארבעה מכור לטלפון שלו בישראל (עברית):

https://youtu.be/bLHMSHNBF9g


אם כבר הרבה מסך אז מאוד חשוב מה עושים בו (עברית):

https://youtu.be/7Zqu0zYyMY0


כתבת טלוויזיה מצוינת על התמכרות הנוער למסכים (עברית):

https://youtu.be/qobSegSwsBk?long=yes
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מהי השפה שמתפתחת הכי מהר בהיסטוריה?



נראה שהאמוג'י (emoji), שפת האייקונים היפאנית, היא השפה שהתפתחה במהירות הגדולה ביותר בתולדות האנושות. היא הומצאה רק בשנת 1998 וכיום משתמשים בה מאות מיליוני אנשים, השולחים מעל 6 מיליארד אמוג'ים מדי יום.

מאז שהוכנסה לשימוש בשנת 1998, ברשתות הסלולר היפניות, הפכה האמוג'י, שתרגומה הוא משהו כמו "תמונת־דמות", לשפת הסימנים הפופולארית בהיסטוריה.

את האמוג'י הראשון יצר מעצב יפאני בשם שיגטקה קוריטה (Shigetaka Kurita), שהיה חבר בצוות הפיתוח של מערכת אינטרנט סלולרי שנועדה לחברת טלפונים ביפאן.

המילה אימוג'י היא חיבור בין שתי מילים ביפאנית. המלה E פירושה "תמונה", ו"מוג'י" (MOJI) פירושו "סימן".


הנה ההתפתחות המהירה של האמוג'י:

https://youtu.be/SQUNhYw7Sd0


כמה עובדות שימחישו את התפוצה המדהימה שהאמוג'י זכתה לה בשנים האחרונות:

https://youtu.be/Rc_KRZOdly8


וגברת שמנסה להשמיע איך "הוגים" אמוג'ים שונים:

https://youtu.be/repyKZKlAlo
מה היה מהפכני בתוכנת ICQ?



תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.

הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.

הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".

בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.

קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.

בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!

ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.


הנה תוכנת המסרים ICQ היום:

https://youtu.be/LitgkkGZnao


מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:

https://youtu.be/sZPo9PVqkIs


ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:

https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
מהו הכפר הגלובלי?



הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.

את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.


הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/viuIKgjLnDE


כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):

https://youtu.be/jmPWIie29-c


בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:

https://youtu.be/iYqi2TcHlDs


זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:

https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc


והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?



אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.

מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.

מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.

יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.

הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס"). בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת.


הנה הסבר של המושג אנרכיה (מתורגם):

https://youtu.be/JM0_0pfm2_c


עוד הסבר:

http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts


אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):

https://youtu.be/7pfMcF3VnfE


שיר כי משום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):

https://youtu.be/hsYznTMfP_I


ותולדות האנרכיה:

https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מה גורלה של הפרטיות בעולמנו?



הנוחות שלנו בעולם המודרני של המאה ה-21 הולכת וגדלה. אך תמורתה אנו משלמים בצמצום ובעתיד אולי אף באובדן הפרטיות (Privacy) שלנו.

פרטיות היא, בפשטות, הסודות שלנו, הדברים שלא היינו רוצים לשתף בהם את העולם שמסביבנו, את הממשלה שרוצה שליטה בנו ובכל אזרחיה, את החברות המסחריות שמקיפות אותנו ורוצות למכור לנו בכל מחיר ועוד.

יש פרדוקס שנקרא "פרדוקס הפרטיות". כולנו אומרים שהפרטיות שלנו חשובה מאוד ומצד שני משתמשים באתרים, תוכנות ואפליקציות שברור לנו שמפרים את הפרטיות שלנו לחלוטין. כמות המידע שאפליקציות כמו פייסבוק או טינדר אוספת על המשתמשים שלה היא בלתי נתפסת. משתמשת מצרפת שדרשה מטינדר את כל המידע שנאסף עליה קיבלה 800 עמודים של פרטים עליה, שהיו חודרניים מאוד וחלקם אף מביכים בטירוף.

שיתוף המידע שלנו על ההעדפות שלנו, הבחירות שאנו בוחרים, משאלותינו, ההרגלים שלנו ומיקומנו - יש לו מחיר. אלה לא רק מצלמות אבטחה שמתעדות בכל מקום את צעדינו. גם לא תוכנות מעקב שיכולות לגנוב את המידע שלנו מהמחשב ואת הסיסמאות שלנו לחשבון הבנק ולכל שירות אחר שעליו אנו מנויים. זה המידע שאנחנו אפילו לא יודעים שיודעים עלינו.

חשבו על זה רגע... אנו חושפים היום באינטרנט כל כך הרבה מידע על עצמנו שרוב המומחים סבורים שהרשת החברתית שבה אנו פועלים, יודעת עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו. האיסוף האובססיבי של מידע עלינו מאפשר לענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות לאסוף כמות עצומה של מידע שמאמן את המכונות הלומדות שלהם והופך את השירותים שלהם לחכמים, אבל מה שיותר חשוב - למכניסים יותר. למעשה למכניסים הרבה יותר!

מתוך הפוסטים בפייסבוק והתמונות באינסטרגם, מהטוויטים בטוויטר והחיפושים בגוגל וביוטיוב - מכמויות הנתונים העצומות שמצטברות עלינו והידע הרב שנאגר עלינו שם ובעוד המוני אתרים, מיכולותיהם של האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, אתרי הווידאו הגדולים ומנועי החיפוש המודרניים - מכל אלה מצטבר עלינו ידע עצום ופולשני להחריד, שמעשיר את מפלצות הטכנולוגיה ונותן להן גישה להשפעות חברתיות חסרות תקדים. נאמר זאת בפשטות - האלגוריתם יודע לזהות עלינו דברים שאנו כלל לא מודעים אליהם ולא יודעים על עצמנו!

דמיינו, רק דמיינו לרגע, שמגיע היטלר מודרני טכנולוגי או שיש לו גבלס טכנולוגי, שעוזר לו להשתלט על גוגל, פייסבוק ואמזון, או אפילו רק על אחת או שתיים מהן. דמיינו שהוא מניע את כל אותם אלה שמאופיינים בתכונות הנכונות לו ומקבל את קולם בבחירות ורגע אחרי שהוא נבחר, הוא לוחץ על כפתור שמפוצץ את הרעים בעיניו והעולם שוב במלחמה, אבל הפעם גרעינית... זה רק תסריט אחד ודי מטומטם, אבל היי, הייתם מאמינים שלפני מאה שנים עשו את זה צייר מתוסכל ודוקטור לתיאטרון באמצעות כמה סרטים עם חולדות?

כי כשכולם חשופים למידע כזה עלינו, יהיה קשה לנו לשמור על הפרטיות. זו לא רק הפלישה לראשנו שמטרידה. יש לזה גם מחיר כלכלי מיידי. בכך שחברות חזקות ובעלות כוח זוכות למידע על הרגלי הקניה, תחומי העניין והמשאלות הכי כמוסות ופרטיות שלנו, אנו הופכים למכרה זהב בעבורן. זאת מכיוון שהן יכולות להגדיל את השיווק המותאם לנו אישית ולגרום לנו לצריכה גדלה והולכת, שיש לה מחיר כלכלי גדול.

תחום שהולך ומתחזק בשל החשש מאבדן הפרטיות הוא זה של מדיה חברתית זמנית. למי שלא מעוניינים שהמידע שלהם יישאר זמין ברשת לנצח, יש היום תוכנות ואפליקציות שמדמות את המדיה החברתית ותוכנות המסרים המידיים ומאפשרות קיום של שיחות יומיומיות, אך מבטיחות שהמידע הזה לא מתועד ולא נשמר לעתיד. בתחום התמונות, יישומים כמו Snapchat ו-Poke מאפשרים לשתף תמונות שנעלמות אחרי שניות אחדות. באמצעות השימוש בכלים כאלו, מקווים מי שחרדים לפרטיותם שיוכלו לנהוג בעתיד בספונטניות ובכנות, מבלי לחשוש שדברים תמימים שאמרו, עשו, חיפשו או חשו, ירדפו אותם בעתיד.

עוד כלי חזק למי שדואגים לפרטיות שלהם הם דפדפנים שלא מכילים כלי מעקב ואגירת נתונים על הגולשים. דפדפנים אלו מפותחים על ידי אנשים בעלי מודעות חברתית, המעוניינים לאפשר לציבור להשתמש באינטרנט בתבונה. כך למשל, יש מנועי חיפוש שמשתמשים בקוד הפתוח של מנוע החיפוש של "גוגל" ומתנהגים ממש כמוהו, אבל מתחייבים שדבר לא נשמר בהם על החיפושים שלכם, לאחר השימוש.


הרשת יודעת עלינו הכל ומבלי משים אנו מסגירים לידיה את סודותינו הכמוסים ביותר (עברית):

https://youtu.be/PoR6o5eHPw4


הנה נושא הפרטיות:

https://youtu.be/hsnr_4ccceY


יש המדמים את הפרטיות שלנו כיום לרחצה במקלחת, בעירום, במקום ציבורי:

https://youtu.be/0L0geYTJBOM


יש לזה היבטים משמעותיים שדורשים שינוי חקיקה (עברית):

https://youtu.be/EA0DqwTc3HQ


מה שמדהים הוא שאנו עושים הכל כדי לחשוף את עצמנו לגמרי (עברית):

https://youtu.be/yC_ILdL_vpQ


ראו כמה קל לעקוב אחרינו (עברית):

https://youtu.be/ym6bZzjhzDE?t=15m27s&end=22m17s


אבל יש רובד של פרטיות ברשת, שעליו חשוב ואפשר לשמור עליו כבר מהתחלה (עברית):

https://youtu.be/ICb61rr68sk


ובכל זאת - הבה נחייך (עברית):

https://youtu.be/5c-_mRCiaFg
מה זה שיימינג?



שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.

בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.

שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?

תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.

אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!


כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):

https://youtu.be/XRY_SbgBiOg


סרט קשה על שיימינג הרסני ומערכת חינוך שלא עומדת במבחן (עברית):

https://youtu.be/MwSLH6x0C7Y


וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)

https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY


ממה מתפרנסים המשפיענים?



משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.

העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו ושלה. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את עוקביהם בהתרחשויות רבות בחייהם, או בתחומי המומחיות או התחביבים שלהם.

את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.

והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.

לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.

בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.

המשפיענים הם חלק מכלכלת תשומת הלב, מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?


הנה משפיענית בעבודה (עברית):

https://youtu.be/mwXimQBsHo0


כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):

https://youtu.be/2qI5_oUehwo


נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):

https://youtu.be/DOWrJDQx4pY


מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):

https://youtu.be/2-yuhhrKuTs


הבלוגרים המטיילים:

https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE


המצחיקים שביניהם (עברית):

https://youtu.be/qFHrYUvi2ks


וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):

https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
מהו סלפי ומה הוא מייצג תרבותית?



סֶלפִי (Selfie) היא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם.

לא ניתן להבין את התרבות הפופולרית ללא הסלפי. ההצלחה המסחררת של הריאליטי עם הבנות למשפחת קרדשיאן הפכו אותו לטכניקת הצילום הראשונה במעלה אצל נשים, גברים ובני נוער. החותמת התרבותית של הוליווד ניתנה גם היא בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014, עת הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


לא פעם מה שחסר לסלפי טוב זה איפור מוצלח (עברית):

https://youtu.be/kIBk_XavqqY


סלפי בחופשה? - לא בטוח שכדאי (עברית):

https://youtu.be/yKwnvYbF3Fs


סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc


סלפים שהסתיימו במוות - היזהרו בבקשה:

https://youtu.be/73c_noIbIy4


וסלפים שלא ממש הצליחו...

https://youtu.be/fPKicCI22nQ
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.

הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.

מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.

גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.

גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.

מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.


הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:

https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:

https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes


והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:

https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?



האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
מה זה האשטאג?
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?
מהי בריונות רשת?
מהו סיעור מוחות?
מאיפה באו האמוג'י?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.