» «
פייסבוק
איך נולדה הרשת החברתית פייסבוק?



הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד.. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..

הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.

ההצלחה הייתה מיידית - רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות. כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר היה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא מונה מיליארד ו-300 מליון חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק..

על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".


הנה ההיסטוריה של פייסבוק:

http://youtu.be/jWY857Lnvy0


עוד על היווצרותה של פייסבוק:

http://youtu.be/xk6GndSBDO4


קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:

http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s


מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:

https://youtu.be/2_hkk6lFTb4


והנה סיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:

https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
רשת חברתית
מהן רשתות חברתיות?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות באינסטגרם, סרטונים בסנאפצ'ט וחיים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות:

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


וכיצד משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI
MySpace
מה אפשר ללמוד מעלייתו ונפילתו של האתר מייספייס?



הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.

מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.

הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.


הנה סרטון על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:

http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
Waze
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית Waze היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג. לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה בכמיליארד דולר, ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום.


כך הוצגה ווייז בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


הנה אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


כשצברה הצלחה גדולה שנמכרה ווייז ל-Apple:

https://youtu.be/i5vyTHhZehU?end=25s

רשתות חברתיות

הכפתור האדום
איך הכפתור האדום מונע בריונות ברשת?



הכפתור האדום הוא הרחבה לדפדפן כרום להתרעה על פוגענות ומסרים אובדניים. לחיצה על הכפתור מצלמת את המסך ושולחת אוטומטית לאנשי מקצוע שמנטרים 24 שעות ופועלים מיידית להסרה ובמידת הצורך לבדיקה פלילית של הדברים. הכל מצדכם אנונימי לחלוטין ובשום אופן לא הלשנה!


הנה סרטון על הכפתור האדום:

http://youtu.be/HfkiaX_ubQw


כך עובד הכפתור האדום:

http://youtu.be/HfXjILaby_Y
שיימינג
מה זה שיימינג?



שֵׁיְימִינְג (Shaming) הוא בעברית "ביוש", אם כי כיום הוא מוזכר יותר בהקשר הספציפי יותר, של ביוש בפומפי, לעיני אנשים אחרים.

זאת משום שהשיימינג המודרני מתרחש בדרך כלל בפרסום שלילי על מישהו, שנעשה לו או לה, באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.

בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.

שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?

תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.

אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!


כך נראה שיימינג בדקה אחת:

https://youtu.be/XRY_SbgBiOg


סרט קשה על שיימינג הרסני ומערכת חינוך שלא עומדת במבחן:

https://youtu.be/MwSLH6x0C7Y


שיר מהיי סקול פסטיגל על מוראות השיימינג:

https://youtu.be/3YCt8zqwUI4


כמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך?

https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY


אחרי השיימינג מגיעה אלימות מילולית, איומים ברצח ומעצר במשטרה:

https://youtu.be/f72ZxLozVyw?long=yes
חדשות מזויפות
מהן החדשות המזויפות, פייק ניוז?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שהועלו לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות בבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב, נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים.

הבוטים האלה מפעילים אלפי משתמשים מזוייפים שבתוך דקות עושים "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי לעובדה ולחדשות הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות האחרונות באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן...


הנה סרטון על החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה:

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם:

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שמשתמשים בביטוי הזה כדי לנסות ולקעקע חדשות של ממש:

https://youtu.be/7iTlQj1Ibh0


אחרים סבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות:

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ...

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


ואם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
הכפר הגלובלי
מהו הכפר הגלובלי?



הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.

את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.


הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/viuIKgjLnDE


הנה קולאז' של חדשות העולם כולו:

https://youtu.be/V_Ijt-NI4_k


בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:

https://youtu.be/iYqi2TcHlDs


זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:

https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc


והנה תכנית על התקשורת בכפר הגלובאלי:

https://youtu.be/5y1iXYDOdSU


האשטאג
מה זה האשטאג?



ראיתם פעם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר, משהו שנראה כמו # ואחריו מילה לא ברורה? - הכירו את האשטאג (Hashtag). האשטאג הוא האמצעי לתייג פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם או ציוצים בטוויטר כדי להכניסם להיות חלק מנושא מסוים. עושים זאת על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. זוהי הדרך המהירה ביותר לשייך פריט שלך לקבוצת פריטים שקשורים אליו בנושא מסוים. השטגים כמו #Selfie#, YOLO או #Girlboss כבר מזמן הפכו להצלחות ענקיות בחיבור של פוסטים או טוויטים לקבוצות נחשבות ומסוקרות.

האשטאג יהיה לרוב מקושר, כך שלחיצה עליו תוביל את המשתמש לכל התמונות או הפוסטים שכוללים אותו. הוא ייראה תמיד כמילה אחת או כמה מילים המחוברות ביניהן בלי רווחים - בצמידות או בקו תחתון שמפריד ביניהן.

כולם מבינים עד כמה האשטאג הוא עניין שהפך חברתי ואופנתי. הוא מאפשר גם איגוד של פריטים רבים לקבוצה משותפת, אך גם הוספה של רבדים נוספים (סאבטקסט) לפריטים עצמם. חברות מסחריות מוסיפות את סמל ההאשטאג לפני כותרות ושמות מוצרים, רק כדי להשיג שיווק חינם.


הנה מצגת מהירה שמסבירה מהו ההאשטג:

https://youtu.be/NH3fq3oKlPo


הנה הסבר של ההאשטאג:

https://youtu.be/-4A_wdR0Ukc


הנה אחד המצליחים - האשטאג "#Selfie":

https://youtu.be/kdemFfbS5H0
מהו סלפי?



סֶלפִי הוא תמונה עצמית שהמצלם בה מצלם את עצמו. את הסלפי מצלמים בטלפון סלולרי או במצלמה דיגיטלית. צילום הסלפי מתבצע כשהמצלם מרחיק את המצלמה או הסמארטפון כמה שיותר מפניו או באמצעות צילום אל המראה שניצבת למולו.

צילומי סלפי כוללים לרוב את המצלם לבד, או אותו ביחד עם כמה אנשים לידו. צילומים אלו נפוצים בשנים האחרונות מאד, בעיקר בשל כמות המצלמות בסמארטפונים ושיתוף התמונות ברשתות החברתיות, כמו פייסבוק ואינסטגרם. בטקס פרסי האוסקר של שנת 2014 הועלה צילום סלפי של כמה מהכוכבים הגדולים של עולם הקולנוע והטלוויזיה והוא הפך לתמונה הפופולארית ביותר ברשת החברתית טוויטר.

המושג 'סלפי' הפך כה פופולארי, עד שבשנת 2013 הוא הפך ל'מילת השנה'. הקשר האסוציאטיבי בין הסלפי למילה האנגלית 'סלפיש' (Selfish), שמשמעותה אנוכי, מעורר מחשבה על הצורך שלנו להנציח את עצמנו, עד כדי הגזמה, סוג של נרקיסיזם ואפילו התמכרות.

מצד שני הוביל מוט הסלפי, אותו מתקן שנמכר במיליונים ברחבי העולם, את השדרוג של צילומי הסלפי לצילומים קבוצתיים. באופן אירוני הפך מוט הסלפי לכלי של הנצחה חברתית, שגם אם היא משמרת את הנרקיסיזם, היא גם הופכת אותו לקבוצתי.


הנה קליפ שמדגים עד כמה הפך הסלפי לחלק מהתרבות המודרנית:

http://youtu.be/kdemFfbS5H0


הנה סלפי וידאו של חיפאים:

http://youtu.be/il1P_HQOBnc
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



לא מעט גולשים מתייעצים ברשת עם מכרים, ידידים, או חברים בפורום אינטרנטי. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind. "מוֹח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים.

ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות טובות בזכות שיתוף פעולה, מצליח המוחכוורת לתת תשובות מצוינות ומסייעות לשואלים או הנועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מרבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים. זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


הנה דוגמה לאפליקציה שמשתמשת במוחכוורת כדי לאפשר התייעצות:

http://youtu.be/uJVoQE0IJQA
מהו סיעור מוחות?



סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות:

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


הנה קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


והנה סיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה... אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים:

http://youtu.be/E60gj878mGE
מה הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. אפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו".. קראו לזה "לצייץ".. היות והאתר נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט", הוגבלו ההודעות ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם אחד המייסדים, ג'ק דורסי, את המסר הראשון של טוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

בשלב הראשון השירות די דשדש אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך את טוויטר לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם. מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם. גם העיתונות מגלה שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שמספקים מידע כיום לתקשורת.


הנה הסבר על טוויטר ומה שעושים בעזרתו:

http://youtu.be/YdFimygD5pI


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


וסרט תיעודי על ההיסטוריה של חברת טוויטר:

https://youtu.be/eYgWbE9GaEg?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.