שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי שרשרת המזון?
"שרשרת מזון" (Food chain) היא רצף פשוט של יחסי הזנה, או במילים פשוטות - מי אוכל את מי.
כלומר, זהו דימוי של רצף יצורים חיים, אורגניזמים, המחוברים זה לזה דרך יחסי התזונה שלהם, אלו מאלו.
נסביר.
בשרשרת מזון, כל יצור חי ניזון מיצור אחר, והאנרגיה, כלומר היכולת לחיות ולהתקיים, עוברת מהיצורים הללו זה לזה.
את המושג "שרשראות מזון", אגב, המציא לראשונה אל-ג'היז, מי שהיה פילוסוף ערבי במאה ה-10.
#"היצרנים"
הם היצורים החיים הראשונים בשרשרת המזון. בדרך כלל מדובר בצמחים, ביניהם עצים, עשב או אצות - כולם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. הם נקראים יצרנים כי מסוגלים לייצר את מזונם בעצמם ובמרבית המקרים לא צריכים לאכול יצורים חיים אחרים.
מה שמאפשר את הקיום העצמי שלהם הוא תהליך הפוטוסינתזה, שהפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון - ראו בתגית "פוטוסינתזה". לכן, אגב, פגיעה בצמחים ובעצים תהרוס ותפגע בכל שרשרת המזון, כי היא הורסת את הבסיס הרחב של כל פירמידת המזון.
#"הצרכנים"
הם היצורים החיים הניזונים מהיצרנים. הם יכולים להיות צמחוניים, כלומר ניזונים מצמחים בלבד, או טורפים, כלומר ניזונים מבעלי חיים אחרים. אלה אותם בעלי חיים המשמשים בתורם כמזון לבעלי חיים אחרים, המוגדרים בתגית "טורפים".
#"הטורפים"
הם יצורים חיים הניזונים מ"הצרכנים". הם יכולים להיות טורפים ראשוניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים צמחוניים, או טורפים משניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים טורפים כמוהם, המשמשים להם כמזון. הכירו אותם בתגית "צמחוניים" או בתגית "טורפים".
#"טורפי העל"
בראש שרשרת המזון נמצאים טורפי-על, כמו אריות, דובי גריזלי ולווייתנים קטלנים. הם אינם נטרפים על ידי אף יצור חי אחר. הכירו אותם בתגית "טורפי על".
#דוגמה פשוטה לכזו שרשרת
קבלו דוגמה לשרשרת מזון פשוטה שתיראה כך:
יצרן: צמח
צרכן ראשוני: פרפר
טורף ראשוני: ציפור
טורף משני: שועל
טורף-על: נמר
#מארג המזון
מארג מזון (Food web) הוא ייצוג מעט יותר מורכב של יחסי ההזנה במערכת אקולוגית. מארג מזון כולל מספר שרשרות מזון משתלבות זו בזו.
במארג מזון, יכול כל יצור חי להיות חלק משרשרות מזון רבות. כך לדוגמה, ציפור יכולה להיות טורף ראשוני בשרשרת מזון אחת, וטורף משני בשרשרת מזון אחרת.
#חשיבות שרשרת מזון ומארג מזון
שרשרת מזון ומארג מזון חשובים לתפקוד תקין של מערכות אקולוגיות. הם מאפשרים ליצורים חיים לקבל את האנרגיה והחומרים האורגניים הדרושים להם כדי לשרוד ולצמוח.
שרשרת מזון ומארג מזון גם משחקים תפקיד חשוב במחזור החומרים במערכת האקולוגית. הם מאפשרים לחומרים אורגניים לעבור מיצורים חיים אחדים לאחרים, ובכך לשמור על איזון במערכת האקולוגית.
הנה שרשרת המזון (עברית):
https://youtu.be/dUtebDQOsEQ?t=48s
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/YuO4WB4SwCg
לילדים - כך פועלת שרשרת המזון:
https://youtu.be/aesKZR7J2nI
הטבעונים רואים בתעשיית הבשר פגיעה מלאכותית בה (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
ובחיוך - הדגמה של שרשרת המזון בבריונות מדוברת (עברית):
https://youtu.be/wuTi_LFrhwQ?t=36s
איך צמחים צומחים ומה מאפשר את הצמיחה?
הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.
אבל איך זה קורה?
כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.
אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...
הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.
מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.
שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.
ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.
שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.
פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".
תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".
חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.
כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.
כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:
https://youtu.be/ECibetK2EYI
וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
איזה צבע אדום הוכן משורשי צמחים?
יצירה של צבע אדום בימי קדם הייתה עניין משמעותי. את הפיגמנט האדום הכינו בימים עברו מחומרים שונים. בעוד בדרום אמריקה הכינו צבע אדום מכנימות, באירופה הכינו גוון אחר של אדום משורשים של צמח. זה היה צבע אדום המדר (Madder red).
את צבע האדום הזה הכינו באירופה משורשי צמח ה"מדר" שהורתחו במים. משורשי הצמח הרתוחים יצא הצבע האדום. כשייבשו את המים הצבועים מכל המים שבהם, קיבלו אומני הצבע את הפיגמנט האדום של "אדום המדר".
הנה גירסת צבע המים של הצבע האדום מדר שהוכן משורשי צמח המדר:
http://youtu.be/Hsk96QPzlXY
וכך הכינו צבעים עתיקים, כולל הצבע האדום מהשורשים:
http://youtu.be/-VM4Yi5NtEY
מהם הגשרים החיים של הודו?
גשרי צ'ראפונג'י (Cherrapunji bridges) שבמדינת מגהלאיה שבהודו, הם גשרים רבים ועתיקים שההודים מגדלים כבר מאות שנים. כן, לא טעיתם וגם אנחנו לא. הגשרים הללו גדלים ולא נבנים. אזור צ'רפונג'י שבהודו מפורסם בגשרי השורשים שבו, גשרים שעוצבו על ידי המקומיים משורשים של עצים חיים, עד שהפכו לגשר יציב וחזק שמורכב משורשים.
הגשרים החיים שיכולים לשמש למעבר בני-אדם מגיעים לאורך של 30 מטרים ויותר. הם חיים וממשיכים כל הזמן להתחזק, כשהשורשים הולכים ונטווים אחד בתוך השני. עד 50 איש יכולים לעמוד על גשר כזה בו-זמנית. אורך חייהם של הגשרים הוא מדהים ויכול להגיע ל-500 שנה!
גשרי הצ'ראפונג'י בנויים משורשי עצי "פיקוס בנגלי" הידועים בשורשי האוויר שלהם, הגדלים מחוץ לאדמה ונעשים עבים עד שהם ממש הופכים לגזעים חדשים. הכפר צ'רפונג'י שבדרום מדינת מגהלאיה מוקף בהמוני עצים כאלו ובאמצעות מוטות במבוק, מתעלים תושבי הכפרים שמסביב את השורשים לכיוון הרצוי, כדי ליצור לעצמם גשר.
הנה הגשרים החיים העשויים משורשים:
http://youtu.be/4cH1hAmbUMg
הגשר הכפול בצ'ראפונג'י:
http://youtu.be/mmmlgKr0TzM
גשר חי נוסף, פראי יותר:
http://youtu.be/BcPKK_lzY-0
רצפת גשרי השורשים שגדלים ומתחזקים:
http://youtu.be/7sB1pr2Gjmg
מהו הבצל ולמה חיתוך בצל גורם לדמעות?
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
מה סודו המופלא של השום?
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
מהו צמח הג'ינג'ר ואיך משתמשים בו?
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר, הזנגביל (עברית):
https://youtu.be/7U2UajydFZk
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
ג'ינג'ר בירה בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
"שרשרת מזון" (Food chain) היא רצף פשוט של יחסי הזנה, או במילים פשוטות - מי אוכל את מי.
כלומר, זהו דימוי של רצף יצורים חיים, אורגניזמים, המחוברים זה לזה דרך יחסי התזונה שלהם, אלו מאלו.
נסביר.
בשרשרת מזון, כל יצור חי ניזון מיצור אחר, והאנרגיה, כלומר היכולת לחיות ולהתקיים, עוברת מהיצורים הללו זה לזה.
את המושג "שרשראות מזון", אגב, המציא לראשונה אל-ג'היז, מי שהיה פילוסוף ערבי במאה ה-10.
#"היצרנים"
הם היצורים החיים הראשונים בשרשרת המזון. בדרך כלל מדובר בצמחים, ביניהם עצים, עשב או אצות - כולם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. הם נקראים יצרנים כי מסוגלים לייצר את מזונם בעצמם ובמרבית המקרים לא צריכים לאכול יצורים חיים אחרים.
מה שמאפשר את הקיום העצמי שלהם הוא תהליך הפוטוסינתזה, שהפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון - ראו בתגית "פוטוסינתזה". לכן, אגב, פגיעה בצמחים ובעצים תהרוס ותפגע בכל שרשרת המזון, כי היא הורסת את הבסיס הרחב של כל פירמידת המזון.
#"הצרכנים"
הם היצורים החיים הניזונים מהיצרנים. הם יכולים להיות צמחוניים, כלומר ניזונים מצמחים בלבד, או טורפים, כלומר ניזונים מבעלי חיים אחרים. אלה אותם בעלי חיים המשמשים בתורם כמזון לבעלי חיים אחרים, המוגדרים בתגית "טורפים".
#"הטורפים"
הם יצורים חיים הניזונים מ"הצרכנים". הם יכולים להיות טורפים ראשוניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים צמחוניים, או טורפים משניים, כלומר ניזונים מבעלי חיים טורפים כמוהם, המשמשים להם כמזון. הכירו אותם בתגית "צמחוניים" או בתגית "טורפים".
#"טורפי העל"
בראש שרשרת המזון נמצאים טורפי-על, כמו אריות, דובי גריזלי ולווייתנים קטלנים. הם אינם נטרפים על ידי אף יצור חי אחר. הכירו אותם בתגית "טורפי על".
#דוגמה פשוטה לכזו שרשרת
קבלו דוגמה לשרשרת מזון פשוטה שתיראה כך:
יצרן: צמח
צרכן ראשוני: פרפר
טורף ראשוני: ציפור
טורף משני: שועל
טורף-על: נמר
#מארג המזון
מארג מזון (Food web) הוא ייצוג מעט יותר מורכב של יחסי ההזנה במערכת אקולוגית. מארג מזון כולל מספר שרשרות מזון משתלבות זו בזו.
במארג מזון, יכול כל יצור חי להיות חלק משרשרות מזון רבות. כך לדוגמה, ציפור יכולה להיות טורף ראשוני בשרשרת מזון אחת, וטורף משני בשרשרת מזון אחרת.
#חשיבות שרשרת מזון ומארג מזון
שרשרת מזון ומארג מזון חשובים לתפקוד תקין של מערכות אקולוגיות. הם מאפשרים ליצורים חיים לקבל את האנרגיה והחומרים האורגניים הדרושים להם כדי לשרוד ולצמוח.
שרשרת מזון ומארג מזון גם משחקים תפקיד חשוב במחזור החומרים במערכת האקולוגית. הם מאפשרים לחומרים אורגניים לעבור מיצורים חיים אחדים לאחרים, ובכך לשמור על איזון במערכת האקולוגית.
הנה שרשרת המזון (עברית):
https://youtu.be/dUtebDQOsEQ?t=48s
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/YuO4WB4SwCg
לילדים - כך פועלת שרשרת המזון:
https://youtu.be/aesKZR7J2nI
הטבעונים רואים בתעשיית הבשר פגיעה מלאכותית בה (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
ובחיוך - הדגמה של שרשרת המזון בבריונות מדוברת (עברית):
https://youtu.be/wuTi_LFrhwQ?t=36s
הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.
אבל איך זה קורה?
כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.
אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...
הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.
מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.
שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.
ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.
שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.
פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".
תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".
חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.
כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.
כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:
https://youtu.be/ECibetK2EYI
וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
יצירה של צבע אדום בימי קדם הייתה עניין משמעותי. את הפיגמנט האדום הכינו בימים עברו מחומרים שונים. בעוד בדרום אמריקה הכינו צבע אדום מכנימות, באירופה הכינו גוון אחר של אדום משורשים של צמח. זה היה צבע אדום המדר (Madder red).
את צבע האדום הזה הכינו באירופה משורשי צמח ה"מדר" שהורתחו במים. משורשי הצמח הרתוחים יצא הצבע האדום. כשייבשו את המים הצבועים מכל המים שבהם, קיבלו אומני הצבע את הפיגמנט האדום של "אדום המדר".
הנה גירסת צבע המים של הצבע האדום מדר שהוכן משורשי צמח המדר:
http://youtu.be/Hsk96QPzlXY
וכך הכינו צבעים עתיקים, כולל הצבע האדום מהשורשים:
http://youtu.be/-VM4Yi5NtEY
גשרי צ'ראפונג'י (Cherrapunji bridges) שבמדינת מגהלאיה שבהודו, הם גשרים רבים ועתיקים שההודים מגדלים כבר מאות שנים. כן, לא טעיתם וגם אנחנו לא. הגשרים הללו גדלים ולא נבנים. אזור צ'רפונג'י שבהודו מפורסם בגשרי השורשים שבו, גשרים שעוצבו על ידי המקומיים משורשים של עצים חיים, עד שהפכו לגשר יציב וחזק שמורכב משורשים.
הגשרים החיים שיכולים לשמש למעבר בני-אדם מגיעים לאורך של 30 מטרים ויותר. הם חיים וממשיכים כל הזמן להתחזק, כשהשורשים הולכים ונטווים אחד בתוך השני. עד 50 איש יכולים לעמוד על גשר כזה בו-זמנית. אורך חייהם של הגשרים הוא מדהים ויכול להגיע ל-500 שנה!
גשרי הצ'ראפונג'י בנויים משורשי עצי "פיקוס בנגלי" הידועים בשורשי האוויר שלהם, הגדלים מחוץ לאדמה ונעשים עבים עד שהם ממש הופכים לגזעים חדשים. הכפר צ'רפונג'י שבדרום מדינת מגהלאיה מוקף בהמוני עצים כאלו ובאמצעות מוטות במבוק, מתעלים תושבי הכפרים שמסביב את השורשים לכיוון הרצוי, כדי ליצור לעצמם גשר.
הנה הגשרים החיים העשויים משורשים:
http://youtu.be/4cH1hAmbUMg
הגשר הכפול בצ'ראפונג'י:
http://youtu.be/mmmlgKr0TzM
גשר חי נוסף, פראי יותר:
http://youtu.be/BcPKK_lzY-0
רצפת גשרי השורשים שגדלים ומתחזקים:
http://youtu.be/7sB1pr2Gjmg
שורשים
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר, הזנגביל (עברית):
https://youtu.be/7U2UajydFZk
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
ג'ינג'ר בירה בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
