שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תרמית השורשים האנושיים?
לא מעט אתרים באינטרנט מפיצים את תמונות השורשים האנושיים של "פרח הצמר הסיני" (Chinese Fleeceflower). האם הם אמיתיים?
אמנם יש טכניקות של "פיסול בוטני" ופה ושם אפשר למצוא צורה מוכרת אקראית בשורשי צמחים כמו הג'ינג'ר, אבל כאן זה נראה מוגזם. מדובר בשורשים שנראים אנושיים לפרטי פרטים. תמיד מצורף לזה סיפור על איזה איכר סיני ששלף החוצה את שורשיו של "פרח הצמר הסיני" (Chinese Fleeceflower) וראה מולו "תינוק" מוזר שיצא מבטן האדמה, או דמויות של גבר ואישה, על כל הפרטים הגופניים שלהם...
לא חייבים להאמין בזה מיד. אם רוצים לבחון את זה, צריך לבדוק קודם כל איך זה מתועד. התופעה של זיהוי צורות בדברים מוכרת בפסיכולוגיה כ"פראידוליה". המושג מתייחס לזיהוי של דברים מהעולם שלנו בפרחים או בעצמים אחרים והתופעה הזו מזמינה גם כאן התפעלות רבה ופליאה על העולם המופלא שיוצר דברים כאלה.
יתכן שתופעות אקראיות של דמיון לבני אדם קיימות בשורשים מסוימים של צמחים. אבל תופעה שיוצרת שורשים כמו אלו שמופיעים בתמונות מסוימות היא לכל הפחות מתיחה מסוגננת בחסות תוכנת הפוטושופ הקרובה למקום מגוריהם. אין שום מידע מחקרי על צמח ששורשיו כאלה ובאופן לא מוזר כל התמונות עם השורשים הללו נראים מוזרים וחזקים על עצמן בדיוק בכל אתר שמדווח עליהם.
לא צריך להאמין לבדייה הזו. מדובר לדבריהם בצמח ששורשיו נראים כמו בני אדם, אבל באופן תמוה הסרטונים היחידים שבהם רואים אותם הם בטורקית, סינית ורוסית. לא סימן לתופעה אמתית מדי.
הנה סרטון התמונות של "פרח הצמר הסיני":
http://youtu.be/Dqu_HmzHPqA?t=40s
מה לליקריץ ולחיילי אלכסנדר מוקדון במסעות ארוכים?
חיילי אלכסנדר מוקדון קיבלו בצבאו צמח עם ממתיק טבעי. הצמח הקרוי שוש-קירח מכיל גליציריזין. הוא מתוק פי 50 מהסוכרוזה וזקני ירושלים יכולים להעיד שכיף למצוץ ממנו.
שמותיו הנוספים הם ליקריץ (Liquorice), ליקוריץ או אקסוס.
בזכות תכונותיו האנטי דלקתיות ומחזקות יותרת הכליה, צמח השוש קירח, הליקריץ, היה ידוע ואהוב כבר אז כצמח מרפא, שהערך הבריאותי שלו לא יסולא בפז.
המצביא הגדול אלכסנדר מוקדון צייד את חייליו בשורשיו של השוש קרח, ביציאה למסעות ארוכים. הסיבה? - בנוסף למתיקות שלו, השוש הקירח גם מפחית צריכת מים ומונע איבוד יתר של מים מהגוף. יתרון גדול בתנאים של אקלים יבש.
מעריכים שמקורו של צמח הליקריץ הוא אקזוטי ושהוא הובא לאירופה ממקומות רחוקים אקזוטיים, דוגמת סין.
לחיילי מוקדון הצמח הזה אפשר להזדקק לפחות מים במהלך מסעות ארוכים ובימי רכיבה שאין להם סוף.
הנה צמח הליקריץ:
https://youtu.be/A4VVb90LpY8
הסבר על השוש הקירח:
https://youtu.be/dDEsPmJ0zVI
הליקוריץ בריא (עברית):
https://youtu.be/S7wDEt7bLcE
טעים בתור סוכריות שונות וטעימות:
https://youtu.be/aWs2Z37INyk
הנה הסבר על הליקריץ בטבע:
https://youtu.be/QTmJ8nNvmGU
והשורשים הבריאים שלו:
https://youtu.be/Nh7VYUcYnGI?long=yes
איך צמחים צומחים ומה מאפשר את הצמיחה?
הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.
אבל איך זה קורה?
כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.
אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...
הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.
מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.
שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.
ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.
שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.
פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".
תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".
חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.
כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.
כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:
https://youtu.be/ECibetK2EYI
וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
איזה צבע אדום הוכן משורשי צמחים?
יצירה של צבע אדום בימי קדם הייתה עניין משמעותי. את הפיגמנט האדום הכינו בימים עברו מחומרים שונים. בעוד בדרום אמריקה הכינו צבע אדום מכנימות, באירופה הכינו גוון אחר של אדום משורשים של צמח. זה היה צבע אדום המדר (Madder red).
את צבע האדום הזה הכינו באירופה משורשי צמח ה"מדר" שהורתחו במים. משורשי הצמח הרתוחים יצא הצבע האדום. כשייבשו את המים הצבועים מכל המים שבהם, קיבלו אומני הצבע את הפיגמנט האדום של "אדום המדר".
הנה גירסת צבע המים של הצבע האדום מדר שהוכן משורשי צמח המדר:
http://youtu.be/Hsk96QPzlXY
וכך הכינו צבעים עתיקים, כולל הצבע האדום מהשורשים:
http://youtu.be/-VM4Yi5NtEY
מהי מערכת אקולוגית וממה היא מורכבת?
מערכת אקולוגית (Ecosystem) היא אזור גאוגרפי מסויים שהוא ביתם של כל היצורים החיים והצמחים הנמצאים ומתקיימים בו והסביבה הפיזית בה הם חיים, כולל אקלים, יערות, עצים, שיחים.
הגדרה מדעית יותר למערכת אקולוגית תהיה שזו חברה של אורגניזמים חיים, שמנהלים זה עם זה יחסי גומלין (המדע קורא להם "גורמים ביוטיים", כלומר חיים), והם מושפעים מהתנאים הפיזיים של סביבתם, שמשפיעים עליהם בחזרה, כולל טמפרטורה, לחות, סוג קרקע, אוויר, מים, קרינה ועוד ("גורמים א-ביוטיים", ללא חיים).
ראו דוגמאות של כאלה בתגית "מערכות אקולוגיות".
#ממה מורכבת מערכת אקולוגית?
כל כדור הארץ הוא למעשה מערכת סביבתית (אקולוגית) ענקית, המורכבת ממערכות סביבתיות שונות ובתוכן המוני תת-מערכות נוספות, כשכולן שלובות זו בזו, כמו פאזל ענק ושוקק חיים.
כל מערכת אקולוגית כזו כוללת החל מבעלי חיים, צמחים ופטריות ועד יצורים קטנטנים כמו חיידקים. כל אלה יוצרים קשרים עם הסביבה ובינם לבין עצמם, תוך שהם מניעים תהליכים סביבתיים-אקולוגיים ומתפקדים כמערכת אחת.
#המחזוריות של מערכת אקולוגית
בכל מערכת אקולוגית צריך שיהיו צמחים שמשתמשים באור השמש, לצרכיהם ולצורכי בעלי החיים שבסביבתם.
אחריהם באות חיות אוכלות-עשב ובעלי חיים צמחוניים אחרים, שניזונים כולם מהצומח.
אותם יטרפו חיות טרף שניזונות מבשר בעלי החיים אוכלי העשב ואת הטורפים אוכלים טורפי-על, אלו שאין מי שיטרוף אותם.
המעגל מושלם כשהפרשות כל בעלי החיים הללו הן שמדשנות את הקרקע, שעליה ינבטו בתורם צמחים חדשים.
וגם כשמתים בעלי החיים והצמחים, מפרקים יצורים חיים אחרים, כמו פטריות וחיידקים, את החומר האורגני של גופם ומשיבים חומרים לשימוש חוזר במערכת האקולוגית - חלקם לקרקע וחלקם - בתור גזי פחמן או חנקן לאטמוספירה.
זה התהליך החוזר כל הזמן, שוב ושוב, במעגל שלא נגמר- מעגל החיים.
#מגוון המינים
הרכב המינים בכל מערכת הוא שונה. כך למשל יהיה הרכבם במערכת ים תיכונית שונה מזה של מערכת מדברית, או זו של יער גשם, אגם וכדומה.
שונות של ממש תהיה גם בין הרכב בעלי החיים במערכת ימית לעומת זה של בריכת מים מתוקים חורפית שאנו קוראים לה "בריכת חורף".
יש גם מערכות אקולוגיות גדולות, המכילות מגוון של תת-מערכות. בעלי החיים בעומק הים שונים לגמרי מאלו שחיים במים הרדודים, או מאלו שחיים במצע החולי הרך וכולם הם לא מגוון המינים שבשונית האלמוגים.
הנה מערכת אקולוגית עם דוגמה (עברית):
https://youtu.be/g8jkUc4dAmo
הכל על מערכות אקולוגיות:
https://youtu.be/PJTVOhYW6b4
המגוון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/3yzrIhgJQss
שרשרת המזון היא חלק מבריאות המערכת האקולוגית (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
מהם גורמים ביוטיים וא-ביוטיים? (מתורגם):
https://youtu.be/kiTTcmTTrMA
מהן ביוטיקה וא-ביוטיקה?
https://youtu.be/E1pp_7-yTN4
היחסים ביניהם:
https://youtu.be/OHW3xbGiDfM
הסבר על הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים שבמערכת אקולוגית (עברית):
https://youtu.be/Io9P-Ne9pV0
ומסדרונות אקולוגיים (עברית):
https://youtu.be/J2xz8c2Z7OU
מהם הגשרים החיים של הודו?
גשרי צ'ראפונג'י (Cherrapunji bridges) שבמדינת מגהלאיה שבהודו, הם גשרים רבים ועתיקים שההודים מגדלים כבר מאות שנים. כן, לא טעיתם וגם אנחנו לא. הגשרים הללו גדלים ולא נבנים. אזור צ'רפונג'י שבהודו מפורסם בגשרי השורשים שבו, גשרים שעוצבו על ידי המקומיים משורשים של עצים חיים, עד שהפכו לגשר יציב וחזק שמורכב משורשים.
הגשרים החיים שיכולים לשמש למעבר בני-אדם מגיעים לאורך של 30 מטרים ויותר. הם חיים וממשיכים כל הזמן להתחזק, כשהשורשים הולכים ונטווים אחד בתוך השני. עד 50 איש יכולים לעמוד על גשר כזה בו-זמנית. אורך חייהם של הגשרים הוא מדהים ויכול להגיע ל-500 שנה!
גשרי הצ'ראפונג'י בנויים משורשי עצי "פיקוס בנגלי" הידועים בשורשי האוויר שלהם, הגדלים מחוץ לאדמה ונעשים עבים עד שהם ממש הופכים לגזעים חדשים. הכפר צ'רפונג'י שבדרום מדינת מגהלאיה מוקף בהמוני עצים כאלו ובאמצעות מוטות במבוק, מתעלים תושבי הכפרים שמסביב את השורשים לכיוון הרצוי, כדי ליצור לעצמם גשר.
הנה הגשרים החיים העשויים משורשים:
http://youtu.be/4cH1hAmbUMg
הגשר הכפול בצ'ראפונג'י:
http://youtu.be/mmmlgKr0TzM
גשר חי נוסף, פראי יותר:
http://youtu.be/BcPKK_lzY-0
רצפת גשרי השורשים שגדלים ומתחזקים:
http://youtu.be/7sB1pr2Gjmg
איך נוצרת אדמה?
אדמה (Soil) היא הבסיס לחיים על פני כדור הארץ. זוהי תערובת שההרכב שלה מעניין, כי גם הוא קשור בחיים, או ליתר דיוק - בשרידי צמחים, בעלי חיים ופירורי סלעים.
רבע מהיצורים החיים על כדור הארץ חיים בתוך האדמה. לא במחילות או במנהרות תת-קרקעיות אלא ממש בתוכה - באדמה.
אבל נתחיל מהסלעים שנמצאים הרי בכל מקום. אפשר לראותם בחופים, בנחלים, בהרים ובמערות. אפילו כשאתם צופים בצוק סלע או מטפסים עליו, אתם רואים מולכם או עומדים את הסלעים של קרום כדור הארץ.
גם מתחת לאדמה, למי הים ולקרח של אנטרקטיקה ישנן שכבות סלע אדירות וגם אם אנחנו לא רואים את הסלעים שמתחת לעיר, תדעו שהם נמצאים שם, למטה, עמוק בקרקע.
למה זה חשוב?
כי האדמה מורכבת מפירורים של סלע וחלקיקים זעירים של סלעים, שבתהליך איטי ומתמשך הנקרא בליה (Weathering) התפוררו ונמצאים באדמה. כשאותם חלקיקי אדמה מתערבבים עם שרידים של צמחים מתים ובעלי חיים שמתו גם הם, הם יוצרים את האדמה.
היווצרות של אדמה פורייה לוקחת בין 100 ל-1,000 שנים.
סוגים אחרים של סלעים יוצרים את סוגי האדמה השונים, כשאת יצירת האדמה מאיצים שורשי צמחים. זה קורה כשעצים וצמחים שונים גדלים ושורשיהם חודרים דרך סדקים בסלע ומפצלים אותו בהתמדה ולאורך שנים.
כך, ובשילוב בעלי החיים שחופרים באדמה, הקרקע הולכת ומתפוררת לאורך שנים רבות ונוצרת אדמה, לרוב אדמה פוריה שיכולה להניב גידולים לחקלאים או צמחים ופרחים בגינת הבית.
מכאן שהאדמה היא הרבה יותר מסתם "עפר" שאנחנו דורכים עליו. מדובר במערכת אקולוגית מורכבת ודינמית המהווה את הבסיס לקיום החיים על פני כדור הארץ.
הנה האדמה וחשיבותה לעולם:
https://youtu.be/T2I2z_bpsRg
ממה מורכבת אדמה?
https://youtu.be/eRGmoR1qlR8
והרצאה קצרה לילדים על היווצרות האדמה:
https://youtu.be/5b9o7yM7YGE?long=yes
איך מיוצרות סוכריות המרשמלו?
המרשמלו הוא מהממתקים העתיקים בהיסטוריה. כבר במצרים העתיקה ייצרו ממתקי מרשמלו (Marshmallow). בעבר הכינו אותו משורש צמח החוטמית, שהוסיפו לו סירופ תירס, חלבון ביצה מוקצף וסוכר. כיום הג'לטין והאגר מחליפים את שורש המרשמלו. האגר עשוי מאצות ים והג'לטין עשוי מעצמות על בעלי חיים.
ייצור המרשמלו המודרני די דומה לתהליך ייצור המרשמלו העתיק, אבל הוא ממוכן כמובן. הוא מתחיל כשמכינים במפעל עיסה של כל החומרים הללו, כולל מקצף הביצים האוורירי.
מהעיסה מייצרת מכונה מיוחדת את החוטים הארוכים והשמנמנים של המרשמלו. הם נאפים ופני השטח שלהם מיובשים. מכונה נוספת חותכת אותם לסוכריות בודדות וההסוכריות האפויות נארזות בשקיות ונשלחות לחנויות בארגזים.
הנה תהליך ייצור סוכריות המרשמלו:
http://youtu.be/K4qqm26mEtA?t=26s
כך תכינו מרשמלו בבית (מתורגם):
https://youtu.be/PTwCZjnLfXY
פס ייצור של עוגיות מרשמלו במפעל:
https://youtu.be/546Mn-cHhhE
וכך מרשמלו מיוצר במפעל:
https://youtu.be/K8MUex70g1M
מהו הבצל ולמה חיתוך בצל גורם לדמעות?
בצל הגינה (Onion) הוא ירק בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. הוא אכיל כמובן, בעל טעם חריף ונוכח באינספור שימושים במטבח - מחביתות וסלטים ועד תבשילים ומרקים רבים.
בצל הירק הזה מורכב משכבות שכבות העוטפות זו את זו, מה שהושאל לתרבות הביגוד בתור "להתלבש בשיטת הבצל, שזה אומר לצאת עטופים בשכבות, שאותן ניתן לפשוט כשמתחמם.
הבצל הזה, בעל השם הפחות מוכר "שום נבוב" (Allium cepa), הוא בעצם ירק מסוג שום ובן למשפחת השומיים. ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה.
לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.
#טעם, יזע ודמעות
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
לא מעט אתרים באינטרנט מפיצים את תמונות השורשים האנושיים של "פרח הצמר הסיני" (Chinese Fleeceflower). האם הם אמיתיים?
אמנם יש טכניקות של "פיסול בוטני" ופה ושם אפשר למצוא צורה מוכרת אקראית בשורשי צמחים כמו הג'ינג'ר, אבל כאן זה נראה מוגזם. מדובר בשורשים שנראים אנושיים לפרטי פרטים. תמיד מצורף לזה סיפור על איזה איכר סיני ששלף החוצה את שורשיו של "פרח הצמר הסיני" (Chinese Fleeceflower) וראה מולו "תינוק" מוזר שיצא מבטן האדמה, או דמויות של גבר ואישה, על כל הפרטים הגופניים שלהם...
לא חייבים להאמין בזה מיד. אם רוצים לבחון את זה, צריך לבדוק קודם כל איך זה מתועד. התופעה של זיהוי צורות בדברים מוכרת בפסיכולוגיה כ"פראידוליה". המושג מתייחס לזיהוי של דברים מהעולם שלנו בפרחים או בעצמים אחרים והתופעה הזו מזמינה גם כאן התפעלות רבה ופליאה על העולם המופלא שיוצר דברים כאלה.
יתכן שתופעות אקראיות של דמיון לבני אדם קיימות בשורשים מסוימים של צמחים. אבל תופעה שיוצרת שורשים כמו אלו שמופיעים בתמונות מסוימות היא לכל הפחות מתיחה מסוגננת בחסות תוכנת הפוטושופ הקרובה למקום מגוריהם. אין שום מידע מחקרי על צמח ששורשיו כאלה ובאופן לא מוזר כל התמונות עם השורשים הללו נראים מוזרים וחזקים על עצמן בדיוק בכל אתר שמדווח עליהם.
לא צריך להאמין לבדייה הזו. מדובר לדבריהם בצמח ששורשיו נראים כמו בני אדם, אבל באופן תמוה הסרטונים היחידים שבהם רואים אותם הם בטורקית, סינית ורוסית. לא סימן לתופעה אמתית מדי.
הנה סרטון התמונות של "פרח הצמר הסיני":
http://youtu.be/Dqu_HmzHPqA?t=40s
חיילי אלכסנדר מוקדון קיבלו בצבאו צמח עם ממתיק טבעי. הצמח הקרוי שוש-קירח מכיל גליציריזין. הוא מתוק פי 50 מהסוכרוזה וזקני ירושלים יכולים להעיד שכיף למצוץ ממנו.
שמותיו הנוספים הם ליקריץ (Liquorice), ליקוריץ או אקסוס.
בזכות תכונותיו האנטי דלקתיות ומחזקות יותרת הכליה, צמח השוש קירח, הליקריץ, היה ידוע ואהוב כבר אז כצמח מרפא, שהערך הבריאותי שלו לא יסולא בפז.
המצביא הגדול אלכסנדר מוקדון צייד את חייליו בשורשיו של השוש קרח, ביציאה למסעות ארוכים. הסיבה? - בנוסף למתיקות שלו, השוש הקירח גם מפחית צריכת מים ומונע איבוד יתר של מים מהגוף. יתרון גדול בתנאים של אקלים יבש.
מעריכים שמקורו של צמח הליקריץ הוא אקזוטי ושהוא הובא לאירופה ממקומות רחוקים אקזוטיים, דוגמת סין.
לחיילי מוקדון הצמח הזה אפשר להזדקק לפחות מים במהלך מסעות ארוכים ובימי רכיבה שאין להם סוף.
הנה צמח הליקריץ:
https://youtu.be/A4VVb90LpY8
הסבר על השוש הקירח:
https://youtu.be/dDEsPmJ0zVI
הליקוריץ בריא (עברית):
https://youtu.be/S7wDEt7bLcE
טעים בתור סוכריות שונות וטעימות:
https://youtu.be/aWs2Z37INyk
הנה הסבר על הליקריץ בטבע:
https://youtu.be/QTmJ8nNvmGU
והשורשים הבריאים שלו:
https://youtu.be/Nh7VYUcYnGI?long=yes
הצמיחה של הצמח היא תופעה מופלאה, לא פחות מזו של בעלי חיים. הוא מתחיל מזרע קטן, חלקיק זעיר שיהפוך במהלך הצמיחה לצמח ואפילו לעץ שיכול להגיע לממדים עצומים.
אבל איך זה קורה?
כדי לגדול הצמח זקוק לכמה דברים במיוחד: אור (רצוי אור שמש) שהכרחי לתהליך הפוטוסינתזה, מים (אבל לא יותר מדי) ויציבות, כלומר לא להזיזו ממקום למקום, מה שמבלבל ופוגע בצמח שיצר לעצמו סוג של ”למידה” על התנאים והזמנים במיקומו הקודם.
אז נתחיל כמו תמיד מהתחלה...
הזרע - הוא צורת הרבייה המוכרת ביותר של צמחים. יש גם צורות אחרות - נבגים, שלוחות, נצרים, ברוט ועוד. אך מבחינה אבולוציונית הזרע נחשב לצורת הריבוי המפותחת מביניהן.
מכל מקום, הזרע נוצר בתוך הפרי של הצמח, לאחר שהביצית שלו מופרית בשחלה על ידי האבקנים. כשהוא נשתל באדמה, הזרע צריך מים ויכול לנבוט. במהלך הנביטה יגיח ממנו בשלב מסוים שורשון זעיר.
שורשון - כשהשורשון ייצא החוצה הוא יקבל מים וכימיקלים מהקרקע, לעתים הוא ייהנה גם מחומרי דשן שמסייעים לגדילה שלו. כך הוא ימשיך לגדול ולהתפתח, כשהוא ניזון מהקרקע.
ניצרון - בשלב מסוים, עם הגדילה, יופיע מהשורשון ניצרון קטן.
שורשים - בהמשך, תוך גדילתו, יתחילו לצאת ממנו השורשים של הצמח שעתיד לגדול.
פוטוסינתזה - כשהצמח יגדל, הוא יבצבץ מהאדמה ויתחיל לצמוח לגובה. העלים שלו ייהנו מאור השמש והצמח יתחיל בתהליך מופלא שילווה אותו לתמיד - הפוטוסינתזה.
הפוטוסינתזה (Photosynthesis) הוא אחד התהליכים החשובים בצמיחה של צמחים ועצים. באמצעותו מאפשרת אנרגיית האור לצמחים לגדול. אגב, כך זה גם אצל אצות ואפילו בחיידקים. זה קורה תודות למזון שאור השמש מאפשר להם לייצר. הכירו את התהליך הזה בתגית "פוטוסינתזה".
תהליך הפוטוסינתזה הפך את הצמחים לבסיס של כל שרשרת המזון. כלומר, הם מהווים את מקור המזון והאנרגיה של בעלי חיים רבים. אותם בעלי חיים משמשים בתורם מזון לחיות אחרות, בעלי חיים שמוגדרים בתגית "טורפים".
חשוב לציין שלכל צמח דרושים כמות אור וזמן אור שונים. ישנם צמחים שזקוקים ומתפתחים היטב בשמש ישירה וחזקה, בעוד אחרים "מעדיפים" אור עקיף ולא שמש קופחת.
כך גם בקשר למים להם הצמח זקוק. אם העלים מתחילים להתייבש הרי שהוא זקוק ליותר מים, אבל גם יותר מדי מים זה לא טוב, כי אם הצמח רווי מדי במים הוא יסבול מריקבון באזור השורשים וימות.
כך מנביטים זרע ועוזרים לו במשתלה להפוך לעץ (עברית):
https://youtu.be/mDJnaiBV-uI
הנה הצמיחה של צמח, לאורך 25 ימים:
https://youtu.be/w77zPAtVTuI
תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):
http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s
צמיחה בהילוך מהיר של זרעים שונים:
https://youtu.be/ECibetK2EYI
וכך גדלים הצמחים מתחת לפני הים?
https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
יצירה של צבע אדום בימי קדם הייתה עניין משמעותי. את הפיגמנט האדום הכינו בימים עברו מחומרים שונים. בעוד בדרום אמריקה הכינו צבע אדום מכנימות, באירופה הכינו גוון אחר של אדום משורשים של צמח. זה היה צבע אדום המדר (Madder red).
את צבע האדום הזה הכינו באירופה משורשי צמח ה"מדר" שהורתחו במים. משורשי הצמח הרתוחים יצא הצבע האדום. כשייבשו את המים הצבועים מכל המים שבהם, קיבלו אומני הצבע את הפיגמנט האדום של "אדום המדר".
הנה גירסת צבע המים של הצבע האדום מדר שהוכן משורשי צמח המדר:
http://youtu.be/Hsk96QPzlXY
וכך הכינו צבעים עתיקים, כולל הצבע האדום מהשורשים:
http://youtu.be/-VM4Yi5NtEY
שורשים
מערכת אקולוגית (Ecosystem) היא אזור גאוגרפי מסויים שהוא ביתם של כל היצורים החיים והצמחים הנמצאים ומתקיימים בו והסביבה הפיזית בה הם חיים, כולל אקלים, יערות, עצים, שיחים.
הגדרה מדעית יותר למערכת אקולוגית תהיה שזו חברה של אורגניזמים חיים, שמנהלים זה עם זה יחסי גומלין (המדע קורא להם "גורמים ביוטיים", כלומר חיים), והם מושפעים מהתנאים הפיזיים של סביבתם, שמשפיעים עליהם בחזרה, כולל טמפרטורה, לחות, סוג קרקע, אוויר, מים, קרינה ועוד ("גורמים א-ביוטיים", ללא חיים).
ראו דוגמאות של כאלה בתגית "מערכות אקולוגיות".
#ממה מורכבת מערכת אקולוגית?
כל כדור הארץ הוא למעשה מערכת סביבתית (אקולוגית) ענקית, המורכבת ממערכות סביבתיות שונות ובתוכן המוני תת-מערכות נוספות, כשכולן שלובות זו בזו, כמו פאזל ענק ושוקק חיים.
כל מערכת אקולוגית כזו כוללת החל מבעלי חיים, צמחים ופטריות ועד יצורים קטנטנים כמו חיידקים. כל אלה יוצרים קשרים עם הסביבה ובינם לבין עצמם, תוך שהם מניעים תהליכים סביבתיים-אקולוגיים ומתפקדים כמערכת אחת.
#המחזוריות של מערכת אקולוגית
בכל מערכת אקולוגית צריך שיהיו צמחים שמשתמשים באור השמש, לצרכיהם ולצורכי בעלי החיים שבסביבתם.
אחריהם באות חיות אוכלות-עשב ובעלי חיים צמחוניים אחרים, שניזונים כולם מהצומח.
אותם יטרפו חיות טרף שניזונות מבשר בעלי החיים אוכלי העשב ואת הטורפים אוכלים טורפי-על, אלו שאין מי שיטרוף אותם.
המעגל מושלם כשהפרשות כל בעלי החיים הללו הן שמדשנות את הקרקע, שעליה ינבטו בתורם צמחים חדשים.
וגם כשמתים בעלי החיים והצמחים, מפרקים יצורים חיים אחרים, כמו פטריות וחיידקים, את החומר האורגני של גופם ומשיבים חומרים לשימוש חוזר במערכת האקולוגית - חלקם לקרקע וחלקם - בתור גזי פחמן או חנקן לאטמוספירה.
זה התהליך החוזר כל הזמן, שוב ושוב, במעגל שלא נגמר- מעגל החיים.
#מגוון המינים
הרכב המינים בכל מערכת הוא שונה. כך למשל יהיה הרכבם במערכת ים תיכונית שונה מזה של מערכת מדברית, או זו של יער גשם, אגם וכדומה.
שונות של ממש תהיה גם בין הרכב בעלי החיים במערכת ימית לעומת זה של בריכת מים מתוקים חורפית שאנו קוראים לה "בריכת חורף".
יש גם מערכות אקולוגיות גדולות, המכילות מגוון של תת-מערכות. בעלי החיים בעומק הים שונים לגמרי מאלו שחיים במים הרדודים, או מאלו שחיים במצע החולי הרך וכולם הם לא מגוון המינים שבשונית האלמוגים.
הנה מערכת אקולוגית עם דוגמה (עברית):
https://youtu.be/g8jkUc4dAmo
הכל על מערכות אקולוגיות:
https://youtu.be/PJTVOhYW6b4
המגוון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/3yzrIhgJQss
שרשרת המזון היא חלק מבריאות המערכת האקולוגית (עברית):
https://youtu.be/Eym7Cf672mw
מהם גורמים ביוטיים וא-ביוטיים? (מתורגם):
https://youtu.be/kiTTcmTTrMA
מהן ביוטיקה וא-ביוטיקה?
https://youtu.be/E1pp_7-yTN4
היחסים ביניהם:
https://youtu.be/OHW3xbGiDfM
הסבר על הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים שבמערכת אקולוגית (עברית):
https://youtu.be/Io9P-Ne9pV0
ומסדרונות אקולוגיים (עברית):
https://youtu.be/J2xz8c2Z7OU
גשרי צ'ראפונג'י (Cherrapunji bridges) שבמדינת מגהלאיה שבהודו, הם גשרים רבים ועתיקים שההודים מגדלים כבר מאות שנים. כן, לא טעיתם וגם אנחנו לא. הגשרים הללו גדלים ולא נבנים. אזור צ'רפונג'י שבהודו מפורסם בגשרי השורשים שבו, גשרים שעוצבו על ידי המקומיים משורשים של עצים חיים, עד שהפכו לגשר יציב וחזק שמורכב משורשים.
הגשרים החיים שיכולים לשמש למעבר בני-אדם מגיעים לאורך של 30 מטרים ויותר. הם חיים וממשיכים כל הזמן להתחזק, כשהשורשים הולכים ונטווים אחד בתוך השני. עד 50 איש יכולים לעמוד על גשר כזה בו-זמנית. אורך חייהם של הגשרים הוא מדהים ויכול להגיע ל-500 שנה!
גשרי הצ'ראפונג'י בנויים משורשי עצי "פיקוס בנגלי" הידועים בשורשי האוויר שלהם, הגדלים מחוץ לאדמה ונעשים עבים עד שהם ממש הופכים לגזעים חדשים. הכפר צ'רפונג'י שבדרום מדינת מגהלאיה מוקף בהמוני עצים כאלו ובאמצעות מוטות במבוק, מתעלים תושבי הכפרים שמסביב את השורשים לכיוון הרצוי, כדי ליצור לעצמם גשר.
הנה הגשרים החיים העשויים משורשים:
http://youtu.be/4cH1hAmbUMg
הגשר הכפול בצ'ראפונג'י:
http://youtu.be/mmmlgKr0TzM
גשר חי נוסף, פראי יותר:
http://youtu.be/BcPKK_lzY-0
רצפת גשרי השורשים שגדלים ומתחזקים:
http://youtu.be/7sB1pr2Gjmg
אדמה (Soil) היא הבסיס לחיים על פני כדור הארץ. זוהי תערובת שההרכב שלה מעניין, כי גם הוא קשור בחיים, או ליתר דיוק - בשרידי צמחים, בעלי חיים ופירורי סלעים.
רבע מהיצורים החיים על כדור הארץ חיים בתוך האדמה. לא במחילות או במנהרות תת-קרקעיות אלא ממש בתוכה - באדמה.
אבל נתחיל מהסלעים שנמצאים הרי בכל מקום. אפשר לראותם בחופים, בנחלים, בהרים ובמערות. אפילו כשאתם צופים בצוק סלע או מטפסים עליו, אתם רואים מולכם או עומדים את הסלעים של קרום כדור הארץ.
גם מתחת לאדמה, למי הים ולקרח של אנטרקטיקה ישנן שכבות סלע אדירות וגם אם אנחנו לא רואים את הסלעים שמתחת לעיר, תדעו שהם נמצאים שם, למטה, עמוק בקרקע.
למה זה חשוב?
כי האדמה מורכבת מפירורים של סלע וחלקיקים זעירים של סלעים, שבתהליך איטי ומתמשך הנקרא בליה (Weathering) התפוררו ונמצאים באדמה. כשאותם חלקיקי אדמה מתערבבים עם שרידים של צמחים מתים ובעלי חיים שמתו גם הם, הם יוצרים את האדמה.
היווצרות של אדמה פורייה לוקחת בין 100 ל-1,000 שנים.
סוגים אחרים של סלעים יוצרים את סוגי האדמה השונים, כשאת יצירת האדמה מאיצים שורשי צמחים. זה קורה כשעצים וצמחים שונים גדלים ושורשיהם חודרים דרך סדקים בסלע ומפצלים אותו בהתמדה ולאורך שנים.
כך, ובשילוב בעלי החיים שחופרים באדמה, הקרקע הולכת ומתפוררת לאורך שנים רבות ונוצרת אדמה, לרוב אדמה פוריה שיכולה להניב גידולים לחקלאים או צמחים ופרחים בגינת הבית.
מכאן שהאדמה היא הרבה יותר מסתם "עפר" שאנחנו דורכים עליו. מדובר במערכת אקולוגית מורכבת ודינמית המהווה את הבסיס לקיום החיים על פני כדור הארץ.
הנה האדמה וחשיבותה לעולם:
https://youtu.be/T2I2z_bpsRg
ממה מורכבת אדמה?
https://youtu.be/eRGmoR1qlR8
והרצאה קצרה לילדים על היווצרות האדמה:
https://youtu.be/5b9o7yM7YGE?long=yes
המרשמלו הוא מהממתקים העתיקים בהיסטוריה. כבר במצרים העתיקה ייצרו ממתקי מרשמלו (Marshmallow). בעבר הכינו אותו משורש צמח החוטמית, שהוסיפו לו סירופ תירס, חלבון ביצה מוקצף וסוכר. כיום הג'לטין והאגר מחליפים את שורש המרשמלו. האגר עשוי מאצות ים והג'לטין עשוי מעצמות על בעלי חיים.
ייצור המרשמלו המודרני די דומה לתהליך ייצור המרשמלו העתיק, אבל הוא ממוכן כמובן. הוא מתחיל כשמכינים במפעל עיסה של כל החומרים הללו, כולל מקצף הביצים האוורירי.
מהעיסה מייצרת מכונה מיוחדת את החוטים הארוכים והשמנמנים של המרשמלו. הם נאפים ופני השטח שלהם מיובשים. מכונה נוספת חותכת אותם לסוכריות בודדות וההסוכריות האפויות נארזות בשקיות ונשלחות לחנויות בארגזים.
הנה תהליך ייצור סוכריות המרשמלו:
http://youtu.be/K4qqm26mEtA?t=26s
כך תכינו מרשמלו בבית (מתורגם):
https://youtu.be/PTwCZjnLfXY
פס ייצור של עוגיות מרשמלו במפעל:
https://youtu.be/546Mn-cHhhE
וכך מרשמלו מיוצר במפעל:
https://youtu.be/K8MUex70g1M
בצל הגינה (Onion) הוא ירק בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. הוא אכיל כמובן, בעל טעם חריף ונוכח באינספור שימושים במטבח - מחביתות וסלטים ועד תבשילים ומרקים רבים.
בצל הירק הזה מורכב משכבות שכבות העוטפות זו את זו, מה שהושאל לתרבות הביגוד בתור "להתלבש בשיטת הבצל, שזה אומר לצאת עטופים בשכבות, שאותן ניתן לפשוט כשמתחמם.
הבצל הזה, בעל השם הפחות מוכר "שום נבוב" (Allium cepa), הוא בעצם ירק מסוג שום ובן למשפחת השומיים. ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה.
לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.
#טעם, יזע ודמעות
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
מה סודו המופלא של השום?
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
קשה לעיתים להבין את מעמדו האייקוני של השום (Garlic). הוא לא רק מאכל חשוב במטבחי העולם, אלא גם תרופה פופולרית, חיטוי לפצועים, תכשיר נגד כינים, אביזר עממי נגד עין הרע ומחזק אנרגטי לעבדים.
צמח השום נולד במרכז אסיה והתפשט משם אל העולם כולו. לריחו וטעמו היחודיים אחראים הטיאואפירים, מעין סולפידים אורגניים שנמצאים בו בריכוז גבוה במיוחד.
ה"שום", גם השם וגם הצמח, שימש תרבויות עתיקות. הללו הרבו להשתמש בשום, שאותו כינו גם "מלך התבלינים". הוא מוזכר גם בתנ"ך וגם בספרים עתיקים של מצרים העתיקה, יוון, רומא, אשור ובבל.
יש סיבה פשוטה לכך שהשום מכונה "האנטיביוטיקה של הטבע". מסתבר שהוא הורג מספר רב של חיידקים שונים. מרגע שגילו ביוון העתיקה שהשום "מנקה את העורקים", הרופאים שם השתמשו בו המון. במאה הראשונה לספירה, למשל, הם נתנו שום נגד שלל בעיות. בין השאר כדי להתמודד עם בעיות נשימה, טפילים בגוף ובעיות עיכול.
היפוקרטס היווני, בכיר הרופאים היווניים של העת העתיקה, נהג לתת אותו למטופליו הסובלים מבעיות מעיים. ממצאים מעידים שממש באותה עת נהגו הספורטאים היוונים, לאכול שום לפני משחקים ותחרויות ספורט, כדי להביא לשיפור הביצועים ולהגדיל את היכולות הפיזיות שלהם.
גם בפינות אחרות של העולם העתיק תפס השום תפקיד חשוב. בהודו העתיקה שימש השום לחיזוק הלב וזרימת הדם ובמקביל הוסיפו לו שמן ומרחו על הראש, כדי להרחיק כינים. באשור שבמסופוטמיה התגלו ממצאים שבהם המליצו עליו אז גם למאכל וגם לרפואה.
במצרים העתיקה נמצא שלפחות 22 תרופות, מתוך כ-800 תרופות שידעו אז להכין, היו על בסיס שום. גם כאן היה השום מוכר כמחזק גופני מעולה והיה מרכיב חובה בתזונתם של הפועלים. במיוחד חיזקו איתו את בוני הפירמידות ושאר המונומנטים הענקיים שנבנו באותה תקופה. כתובת שנמצאה במצרים מעידה על התקוממות שבה מחו פועלים מבוני הפירמידות, בסביבות שנת 1600 לפני הספירה, על שלא קיבלו את מנת השום שלהם באותו יום. ניתן לומר שהשום מילא אז תפקיד מקביל לקפה, או למשקה אנרגיה ממריץ בימינו.
בתנ"ך מוזכר השום כאחד מהמאכלים שבהם בני ישראל נזכרים, כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א).
כך שמאז הוא משמש, כבר מעל 5,000 שנה, לצרכים רפואיים - הן בפיתוח תרופות של ממש והן ברפואה העממית.
את הזינוק הרפואי שלו לתודעה המודרנית, חייב השום ללואי פסטר, החוקר הנודע. באמצע המאה ה-19 הוא גילה עד כמה השום יעיל בקטילת חיידקים. זה הסביר בדיעבד את סוד היעילות של השום כאמצעי לטיפול הפופולרי של חיילים בפצעיהם.
הצריכה הממוצעת של שום למאכל, עומדת כיום על 12 שיני שום ביום לנפש. שלושת המדינות התופסות את המקומות הראשונים בעולם, גם בכמות השום שמגדלים בהן וגם בגודל הצריכה שלו לנפש, הן איטליה, קוריאה וסין.
אבל כאמור, השום שימש ומשמש עד היום גם מחוץ לצלחת. בצפון אפריקה ובחלק מהעולם הערבי, רואים בו גם אמצעי שמרחיק עין הרע ומזיקים שונים. כשהם קונים רכב חדש, רבים שם מניחים צרור של שום מתחת למושב הנהג. המנהג הזה אף עלה לארץ, עם רבים מעולי צפון אפריקה.
בימינו מטפלים באמצעותו בבעיות נשימה, בטפילים ובבעיות עיכול.
הנה תולדות השום והדרך שבה מגדלים אותו:
https://youtu.be/Vr1326a1JbE
והעונה הנכונה לשתילת השום היא הסתיו:
https://youtu.be/GnFmrLTTPwY
מהו צמח הג'ינג'ר ואיך משתמשים בו?
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
ג'ינג'ר (Ginger), זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי, הוא צמח תבלין רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, שמקורו בדרום-מזרח אסיה. הוא מתנשא עד לגובה של מטר, גבעולו הזקוף גם נושא עלים דמויי אזמל מוארך וגם נעטף בניצני עלים חדשים.
הג'ינג'ר הוא תבלין חשוב במטבחים רבים בעולם. לתבשילים הוא נותן חריפות ולמאפים הוא נותן ארומה מיוחדת. הזנגביל משמש במגוון יישומים קולינריים, מאוכל מלוח ועד קינוחים מתוקים. הג'ינג'ר בכל מצב - טרי, טחון או מסוכר - מציע תוספת של טעם למתכונים ומנות רבות.
גם בתה ובבירה הג'ינג'ר מככב. בבתי הקפה ובמטבח הביתי הפך תה הג'ינג'ר לאחד המשקאות הפופולריים. קנה השורש של הג'ינג'ר משמש לתוספת במשקה חם. מעט פרוסות ג'ינג'ר טרי, המוטלים ביחד עם מקל קינמון וסוכר אל תוך מים רותחים הם חוויה נהדרת.
המבינים מקפידים לקנות את ג'ינג'ר כשהוא טרי מאוד, עם קליפה חלקה ומראה צעיר. מתבלים איתו מגוון רחב של מאכלים.
השם זנגביל בא ככל הנראה מהשפה ההודית העתיקה סנסקריט, בה פירוש המילה סינגאברה (śṛṅgavera) הוא "שורש קרניים". זאת על שום דמיונו של קנה השורש המסועף שלו לקרניים.
#במטבח היפני
שורש הג'ינג'ר הוא מהירקות השימושיים ביותר במטבח היפני. הג'ינג'ר הכבוש הוא אחד החמוצים הפופולריים והחשובים ביפן, המלווה כל ארוחת סושי.
באכילת הסושי משמש הג'ינג'ר הכבוש ליד רוטב סויה ורוטב וואסבי בצלוחיות קטנות. בנוסף לג'ינג'ר המוחמץ, שעבר כבישה, נוהגים להשתמש בו גם בשורש הטרי או במיץ שנסחט ממנו.
במקור אכלו את הג'ינג'ר ביפן בין מנות הסושי ולא עם המנות. הג'ינג'ר החמוץ מתוק נועד לנקות את החיך בין המנות השונות, לרענן ולהכין את הפה לטעם שונה - בין מנה למנה.
הנה הג'ינג'ר בגרסת התה:
https://youtu.be/Oj0jGMbKgBQ
הזנגביל במטבח (עברית):
https://youtu.be/TXjHB2na-MA
הג'ינג'ר בגינה:
https://youtu.be/E8W2u1LBxzU
תה ג'ינג'ר:
https://youtu.be/JoQ1B_h0xiU
בירה ג'ינג'ר בהכנה ביתית:
https://youtu.be/SsW1Icf7v6c
וכך תכינו ג'ינג'ר כבוש לסושי (עברית):
https://youtu.be/hVLvwiaK-Xw
מאיפה בא הוואסאבי של היפנים?
וואסאבי (Wasabi), המכונה גם "חזרת יפנית", הוא צמח ממשפחת החזרת והחרדל.
מהשורש שלו מכינים במטבח היפני את הממרח ירוק וחריף במיוחד, שנוהגים ביפן להגיש לצד סושי, כמעין פלסטלינה ירוקה וחריפה. בעצם מדובר במעין משחה מקני השורש הטחונים.
הוואסאבי האמיתי, שהתיעוד העתיק ביותר שלו כמזון מתוארך למאה ה-8 לספירה, גדל לרוב ליד ערוצי הנחלים שליד ההרים ביפן. מוכרים אותו הן כשורש שיש לטחון והן כאבקה טחונה וגם כמשחה המגיעה בשפופרת.
הוואסאבי הוא גם הבסיס למאכל יפני פופולרי נוסף, שנקרא "אפונת וואסאבי". בשל הביקוש הרב לווסאבי אמיתי, שהוא יקר וקשה לגידול, מייבאים אותו ליפן בכמויות גדולות, מגידולי חממות במדינות רבות בעולם.
אגב, בעולם המערבי, אליו הוא הגיע, ביחד עם הסושי, החל משנות ה-80, משתמשים לא פעם בחיקוי ואסאבי, שהוא מעין אבקת חזרת שצבועה בצבע ירוק.
הנה מגדלי צמח הווסאבי:
https://youtu.be/5qbVMk0NA1Q
כך מכינים אותו להגשה טרי ואוכלים במהירות:
https://youtu.be/X0Gn4PYALO0
מדוע הוא כה יקר:
https://youtu.be/Ej7jx0x_MR0
הווסאבי המזויף שמוגש לכם ברוב המסעדות:
https://youtu.be/zsilMuEze-E
וכך אוכלים את הסושי עם הווסאבי:
https://youtu.be/No5cmnjtNag?long=yes
וואסאבי (Wasabi), המכונה גם "חזרת יפנית", הוא צמח ממשפחת החזרת והחרדל.
מהשורש שלו מכינים במטבח היפני את הממרח ירוק וחריף במיוחד, שנוהגים ביפן להגיש לצד סושי, כמעין פלסטלינה ירוקה וחריפה. בעצם מדובר במעין משחה מקני השורש הטחונים.
הוואסאבי האמיתי, שהתיעוד העתיק ביותר שלו כמזון מתוארך למאה ה-8 לספירה, גדל לרוב ליד ערוצי הנחלים שליד ההרים ביפן. מוכרים אותו הן כשורש שיש לטחון והן כאבקה טחונה וגם כמשחה המגיעה בשפופרת.
הוואסאבי הוא גם הבסיס למאכל יפני פופולרי נוסף, שנקרא "אפונת וואסאבי". בשל הביקוש הרב לווסאבי אמיתי, שהוא יקר וקשה לגידול, מייבאים אותו ליפן בכמויות גדולות, מגידולי חממות במדינות רבות בעולם.
אגב, בעולם המערבי, אליו הוא הגיע, ביחד עם הסושי, החל משנות ה-80, משתמשים לא פעם בחיקוי ואסאבי, שהוא מעין אבקת חזרת שצבועה בצבע ירוק.
הנה מגדלי צמח הווסאבי:
https://youtu.be/5qbVMk0NA1Q
כך מכינים אותו להגשה טרי ואוכלים במהירות:
https://youtu.be/X0Gn4PYALO0
מדוע הוא כה יקר:
https://youtu.be/Ej7jx0x_MR0
הווסאבי המזויף שמוגש לכם ברוב המסעדות:
https://youtu.be/zsilMuEze-E
וכך אוכלים את הסושי עם הווסאבי:
https://youtu.be/No5cmnjtNag?long=yes
