"סמיילר" היא רכבת ההרים המפחידה ביותר בעולם. היא ככל הנראה זו שיש לה את הכי הרבה לולאות, "לופים" וזו שהדגישה את החיוכים הרחבים שהיא מותירה לנוסעים בה, בתום הסיבובים וההיפוכים שלה.

כי רכבת ההרים הזו מציעה לנוסעים בה לא פחות מ-14 לולאות, שזה הכי הרבה לופים מבין רכבות ההרים בעולם.

הסמיילר ממוקמת במגדלי אלטון באנגליה. היא זכתה לשם "סמיילר", מכיוון שמחקרים שנעשו עליה הראו שמסתבר שבתוך סערת הרגשות שמעוררת החווייה, הרגש הברור ביותר של מי שחווים את רכבת ההרים הזו ואולי אף בכלל, הוא החיוך הלא-נגמר שכל פני הנוסעים, בסוף הנסיעה בה.


הנה סרטון של רכבת ההרים שיאנית גינס במספר הלולאות:

http://youtu.be/7UrqbWF9fJ8


חוויית נסיעה ברכבת ההרים הזו:

http://youtu.be/qqN9PDS3hOc


ואולי זו רכבת הרים מפחידה במיוחד, לפחות כמו שזה נראה על פני הנערה שכאן:

https://youtu.be/LwF5WiMkBXo


עלו לרכבת ההרים המפחידה:

http://youtu.be/Js_Jv5EzOv0?qr=yes

אסון פסטיבל הבלונים בקליבלנד (The 1986 balloon festival disaster) הוא אחד האסונות המוזרים בהיסטוריה של השיווק, אירוע של חוויית ענק קהילתית שאמורה הייתה להיות משמחת ומרהיבה אך הפכה לאסון מוזר, מפתיע ובדיעבד בלתי נשכח בתולדות העיר האמריקאית הזו.

הכל מתחיל בסוף שנות השמונים כשעמותה בשם יונייטד ווי (United Way) בקליבלנד מחליטה לעשות משהו מיוחד. במקום עוד מסיבת גיוס כספים רגילה, הם רוצים לשבור שיא עולמי שעד אז החזיק פארק השעשועים "דיסנילנד" ולהכניס את העיר לספר השיאים של גינס.

התוכנית של הפסטיבל שנקרא Balloonfest נשמעה פשוטה ונחמדה: לשחרר מעל 1.4 מיליון בלונים צבעוניים לאוויר ולהפוך את הכיכר המרכזית לחגיגה ענקית.

וכך, בבוקר ה-27 בספטמבר 1986, התכנסו מעל 2,500 מתנדבים בכיכר הציבורית (Public Square), ליד המגדל המרכזי של קליבלנד. הם בילו שעות ארוכות בניפוח בלונים קטנים מהליום, שהונחו במכל ענק שמזכיר כיפה צבעונית.

הפסטיבל משך המונים ובמקום התרכז די מהר קהל של מעל 100 אלף צופים. בתוך הקהל נדדו ליצנים ועובדים מחופשים והאווירה הייתה חגיגית.

אבל מזג האוויר החל בשלב מסוים לקלקל את התוכניות. סערה התקרבה, השמיים הלכו וחשכו והמארגנים החליטו לזרז את שחרור הבלונים. בשעה 13:50 בדיוק, נפתח המכל הענק וענן צבעוני של מעל מיליון וארבע מאות אלף בלונים התפרץ לשמיים.

הקהל צהל, המצלמות תיעדו ולכמה רגעים זה נראה כמו הצלחה מושלמת. אך אז הכול התחיל להשתבש. חזית של אוויר קר וגשם פגעה בענן הבלונים. הם החלו לרדת חזרה לקרקע, כשהם עדיין מנופחים. הבלונים כיסו את הרחובות, את האגם ואת החופים.

די מהר נסגר נמל התעופה ברוק לייקפרונט (Burke Lakefront), כי הבלונים סיכנו את המטוסים. בערים סמוכות דווח על תאונות דרכים, בגלל נהגים שלא ראו דרך ענני הבלונים.

בלונים רבים נסחפו לאגם אירי והגיעו עד לחופי קנדה. הם גרמו לזיהום סביבתי, פגעו בבעלי חיים והובילו לתלונות בינלאומיות. לקח זמן וכסף רב לנקות את שיירי הבלונים, לבל יפגעו בשחפים, עופות מים ובעלי חיים נוספים בטבע.

יום לפני כן, ביום שישי ה-26 בספטמבר 1986, יצאו בערב לאגם שני דייגים: ברנרד סולזר (Bernard Sulzer) בן ה-39 וריימונד ברודריק (Raymond Broderick) בן 38. השניים לא חזרו הביתה באותו לילה ובבוקר השבת דווחו על ידי משפחותיהם כנעדרים.

משמר החופים זיהה את הסירה שלהם עוגנת ליד שובר הגלים והחל במבצע חיפוש וחילוץ. אבל כשהבלונים התפזרו על פני האגם כמו שטיח צף, המבצע הפך לבלתי אפשרי. החיפוש הואט משמעותיה ורק מספר ימים מאוחר יותר נמצאו שני הגברים מתים, כשגופותיהם נסחפו לחוף.

משפחותיהם תבעו את יונייטד ווי בטענה שהבלונים מנעו את החילוץ בזמן, אך בבית המשפט קשה היה להוכיח קשר סיבתי ישיר בין הבלונים למותם.

סוסים בחוות באזור נפצעו מפחד מהבלונים הצבעוניים, נמצאו בלונים רבים שנסחפו לצד הקנדי של האגם ונרשמו עשרות תאונות דרכים קטנות בכל האזור.

המקרה הפך לדוגמה קלאסית לכך שכוונה טובה יכולה להפוך לאסון, אם לא מעריכים מראש את כל הסיכונים האפשריים. הוא מלמד על חשיבות התחזית המטאורולוגית, ההשפעה הסביבתית של פעולות שנראות חפות מסכנות ואת הצורך בהערכת סיכונים יסודית לפני אירועים ציבוריים גדולים.

וכך נכנסה העיר קליבלנד לתולדות השיאים, אך לא בדרך שתכננו מארגני האירוע. במקום חגיגה זוכרים אסון, במקום הישג מדברים על טרגדיה ובמקום לשבור שיא חיובי יצרו תקדים שלילי שקשה לשכוח עד היום.

בסופו של דבר העירייה הוציאה מעל 500 אלף דולר על האירוע שנועד במקור לגייס תרומות למטרות ציבוריות והסתיים בהפסד.


הנה סיפור האסון בקליבלנד:

https://youtu.be/n0CT8zrw6lw


התרחשות אסון הבלונים בעיר קליבלנד:

https://youtu.be/_XV6Jz3Xg18


עוד על מיליון וחצי הבלונים שהועפו אל השמיים בבת אחת:

https://youtu.be/FZmTPk0_4UA


וסרטון תיעודי על האסון של פסטיבל הבלונים:

https://youtu.be/MIM-pJP5A0o?long=yes

שבעת פלאי תבל הם כמה מבנים מיוחדים במינם שהוקמו בעת העתיקה באזור הים התיכון. הם הוזכרו בכתבים יווניים עתיקים ושימשו מעין קטלוג של ההישגים האנושיים שכדאי לראות אם אתם מטיילים בעולם העתיק.

בספר "היסטוריה" שכתב ההיסטוריון היווני הרודוטוס במאה ה-5 לפני הספירה, הופיע האזכור הראשון לקיומה של רשימת פלאי תבל כלשהי. זה היה בטרם נבנו כל שבעת פלאי תבל שאנו מכירים כיום. במאה ה-3 לפני הספירה נכתב מהספריה של אלכסנדריה על דבר קיומם של מספר מונומנטים מופלאים, אך בשריפה המפורסמת של הספרייה נשרפה ככל הנראה גם הרשימה.

עוד רשימה שהופיעה בהמשך אותה מאה הייתה זו שפרסם פילון מביזנטיון, בספרו "על שבעת המראות". גם היא הזכירה 7 מבנים ויצירות אמנות מדהימים בממדיהם וביופיים. את הרשימה המוכרת לנו בתור שבעת פלאי העולם העתיק, הזכיר במאה ה-2 לפני הספירה אנטיפטרוס מצידון, שנהג לכתוב מכתמים על גבי מציבות וחפצי קודש שהקדיש לאלים.

לרשימת פלאי תבל היו אם כן מספר גרסאות, הנה הרשימה המוכרת בימינו שפרסם אנטיפטרוס:

הגנים התלויים בבבל

מקדש ארטמיס באפסוס

פסל זאוס באולימפיה

המאוזוליאום בהאליקרנאסוס

הקולוסוס מרודוס

המגדלור באלכסנדריה

הפירמידה הגדולה של גיזה - היא היחידה ששרדה עד ימינו.


הנה שבעת פלאי העת העתיקה:

https://youtu.be/86FyWTKzxpI


מסע וירטואלי לשבעת פלאי תבל בעת העתיקה:

http://youtu.be/rPAJq7HlLks


וסרט תיעודי על שבעת פלאי העולם העתיק:

https://youtu.be/3aY9Se-J2ww?long=yes

כיוון ששבעת פלאי תבל הוכרזו כמה פעמים בהיסטוריה, בשנת 2007 נבחרו שבעת פלאי תבל החדשים. הבחירה נעשתה על ידי הצבעה טלפונית ובאינטרנט, אחרי מסע בחירות וקידום של אתרים, מטעם המדינות שרצו שהאתר "שלהן" ייבחר.

האתרים שנבחרו לפלאי תבל החדשים הם:

פירמידת אל קסטיליו בצ'יצ'ן איצה - נמצאת במקסיקו

פסל ישו הגואל - ברזיל

החומה הסינית - סין

מאצ'ו פיצ'ו - פרו

פטרה - ירדן

הקולוסיאום - איטליה

טאג' מהאל - הודו


הנה שבעת פלאי תבל החדשים (עברית):

https://youtu.be/HbM4mrq8l5Y


מצגת וידאו (עברית):

https://youtu.be/GS8GM2zW0cE


ומצגת וידאו של פלאי תבל הללו:

http://youtu.be/Lka9A7IRYz8

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בעולם נמצאים כולם ברכס הרי ההימלאיה שביבשת אסיה, מה שהופך את רכס הרי ההימלאיה לרכס ההרים הגבוה בעולם. כמובן שמאפיל על כל הפסגות הללו ההר הגבוה ביותר - הר האוורסט.

רכס ההימלאיה נמצא ביבשת אסיה, באזור שבין תת-היבשת ההודית מדרום לבין מישורי טיבט בצפון. לא פחות מ-5 מדינות פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן וטיבט, כולן חולקות ברכס ההימלאיה.


הנה רכס ההימלאיה:

http://youtu.be/PlblwP2oa-0


הרי ההימלאיה ממעוף הציפור:

https://youtu.be/-hTVNidxg2s


כך נוצר הרכס בהימלאיה:

https://youtu.be/PDrMH7RwupQ


ההימלאיה וטיבט שמזוהה איתו בזכות האוורסט:

https://youtu.be/F3HZdiUUyqo


ומדוע כדאי לכם להיות בהרי ההימלאיה:

https://youtu.be/XDm-6wQvurc


וסרט תיעודי על הרי ההימלאיה והנהיגה המסוכנת בהם (מתורגם):

https://youtu.be/J-uCOLXnzq0?long=yes

זהו ללא ספק השיא העולמי בבקבוקים ששטו על פני המים במשך הזמן הרב ביותר. הגלויה בבקבוק נמשתה מהים הבלטי, על ידי דייגים, לאחר לא פחות מ-101 שנים. ההודעה נשלחה בידי הגרמני ריכרד פלאטס שכתב והכניס לתוכו פתק ב-17 למאי 1913. זה היה שנה לפני מלחמת העולם הראשונה.

לצערו הוא מת ב"מלחמה הגדולה", כפי שמלחמת העולם הראשונה כונתה אז.

להודעה שנשלחה מדנמרק על גבי גלויה, צורפו שני בולים גרמנים. השולח ביקש בה לשלוח את הגלויה אל הכתובת שלו בברלין.


הנה סיפורו של הבקבוק שהוטל לים לפני יותר מ-100 שנים:

http://youtu.be/WGcmv0QascU