» «
מטאפורה
מהי מטפורה ומה החשיבות שלה ביצירתיות?



מטפורה (Metaphor) היא אמצעי לשוני שבעזרתו ניתן להסביר את עצמנו. הן מאפשרות למשל להאיר מושג אחד בתכונות של מושג אחר.

כך מדברים על משהו, על ידי שמדברים על משהו אחר.

המושג "מטפורה", אגב, הוא צירוף של "מטא" (אחרי או מעבר) ו"פראין" (לשאת).

יש המון מטאפורות אפשריות, דימויים שמקלים על הבנת מושגים אחרים. יש ביניהם שהן כל כך שכיחות שכולם כבר התרגלו אליהן. למשל נורה שמייצגת רעיון. ודאי ראיתם פעם או פעמיים בחייכם ציור או אייקון של נורת חשמל, כמסמלת רעיון. או למשל חשיבה, שמיוצגת בציור כגלגלי שיניים בתוך הראש. אלה דימויים, מטאפורות.

עוד דוגמה? - נניח כשאומרים שמשהו הוא כמו משהו. למשל, אם נאמר שגבר הוא צבר, כואב מבחוץ אבל רך ונעים מבפנים. במטפורה הזו אנו מתארים את תכונותיו של הגבר, בתכונותיו המוכרות של פרי הצבר. יש בזה יתרונות רבים, כי כך ניתן להדגיש את מה שאליו אנו מכוונים, על ידי זה שאנו מדברים על משהו שזו תכונתו העיקרית או המוכרת מאד. הקוצים של הצבר ידועים יותר מהקוצים שאנו רוצים להדגיש את קיומם אצל הגבר...

השימוש שלנו, בני המין האנושי, בדימויים ובמטאפורות, הוא מאד נוח. כשאנו חושבים על דבר אחד, תוך התייחסות לדבר אחר, אנו מבינים טוב יותר, את הבעיה. לא פעם זה מסייע לנו להבין גם את הפתרון. המטאפורה של קריירה במונחים של לוחמה וניהול קרבות (נגד הבוס או המתחרים העסקיים, למשל) "מסדר" לנו היטב את הבנת הדברים ומבהיר מה עלינו לעשות, מאסטרטגיה ועד טקטיקות, ממארב ועד התקפה. ובעצם, גם לזכות בילדה שאנו אוהבים זה סוג של יעד שיש לכבוש, לא?

בניגוד לדימוי, במרבית המטפורות אין מילות השוואה דוגמת "כמו", "דומה ל" וכדומה. כשאומרים על האנציקלופדיה שלנו "אאוריקה היא ים של מידע", לא מתכוונים שהיא באמת ים. הכוונה במטפורה הזו, שבאאוריקה, כמו ים, יש עושר רב (של ידע) ושניתן להפליג על פניה ולגלות עוד ועוד דברים חדשים, כמו שספן יכול לגלות יבשות ואיים בים הגדול.


הנה השימוש במטאפורות בתרבות (מתורגם):

https://youtu.be/A0edKgL9EgM


מטאפורות ויזואלית בקולנוע:

https://youtu.be/2qYXoJtuzZg
רמיקס
מה זה רמיקס?



בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):

https://youtu.be/GPDjxM_EiME


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מאש אפ
מה זה מאש אפ במוסיקה?



כמו קולאז' באמנות חזותית ועם קשר מסוים למונטאז' בקולנוע, או לתקציר החדשות באקטואליה, מאש אפ (Mashup) במוסיקה הוא שילוב מוסיקלי בין כמה קטעים מוסיקליים שונים, ההופכים ליצירה אחת וחדשה.

ככל שהקטעים המקוריים הם רחוקים זה מזה, המאש-אפ ייחשב לגאוני ומעולה יותר והשילוב ביניהן יהיה מדהים ומפתיע.

בסביבות תחילת שנות האלפיים התפתח המאש-אפ לז'אנר בפני עצמו. זאת על אף שכמעט מראשית המוסיקה המוקלטת עשו שילובים של יצירות שונות לכדי יצירה חדשה. מה שחסר הוא היכולת לסמפל מוסיקה, טכנולוגיה שתאפשר לקחת ולשלב דגימות של מוסיקה. היה זה ה"סמפלר" (Sampler), מכשיר ש"דגם" צלילים של כלי נגינה או קטעים משירים ולשלבם בנגינה. הסמפלר איפשר לראשונה את המאש-אפ, כמו שאנו מכירים אותו. ואכן הוא הפך לאחד המרכיבים הבסיסיים של סגנונות כמו ה"היפ-הופ" והמוסיקה האלקטרונית.

כיום נהוגים הרבה מאש-אפים, של מוסיקה ששולבה בתוכנות עריכה והפכה להקלטה שאותה מעלים לאתרי אינטרנט כמו יוטיוב ודומיו. חובבי מוסיקה עושים פלאים בשילובי שירים לכדי מאש-אפים ומעלים אותם לרשת.

על אף שהיו קיימים כבר זמן מה בשוליים, הפכו המאש-אפים פופולאריים לראשונה, כשדי ג'יי אלמוני בשם "דיינג'ר מאוס" הציג מאש-אפ בשם "האלבום האפור". הוא שילב בו, בהמון כישרון, בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי-זי. כמובן שחברות התקליטים מיד הסתערו עליו בתביעות על הפרת זכויות יוצרים, הזכות לסמפל ופלגיאט (גניבה), אבל זה כבר נושא אחר.


הנה מאש אפ של 25 הלהיטים הגדולים של שנת 2020:

https://youtu.be/PvWC7V3gGts


משאפ של אלמוני בין שניים מגדולי היוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


משאפ בין שיר ותיק "החולמים אחר השמש" עם נעימה של הרב קרליבך, בתור מעבר:

https://youtu.be/7Suauxlih4Q


בלדת מאש-אפ מה-70, עם אלטון ג'ון, ג'ים קרוץ, דון מקלין, להקת בוסטון האגדית ועוד:

https://youtu.be/dvNhbB6zN0Y


הנה מאש-אפ של השירים הכי מצליחים מ-2016-17:

https://youtu.be/LeB7psjXIRA


ועוד מאש אפ - עם פרינס, מדונה וקול אנד דה גאנג משנות ה-80:

https://youtu.be/zyLsT65r0UU


מאשאפ לשירים מסרטי בוליווד:

https://youtu.be/bSvc0tTp53M


ומשאפ שירי מרפסת וקווין של תלמידים מתלמה ילין שחיברו אותם אונליין:

https://youtu.be/6fwwT4SSOmw
אינפוגרפיקה
למה משתמשים באינפוגרפיקה?



ויזואליות עובדת הרבה יותר טוב מרשימות ארוכות של טקסט. זה ידוע כבר שנים רבות.

אינפוגרפיקה (Infographic) היא המחשת מידע (הדגמה) בעזרת אמצעים גרפיים מגוונים, כמו איורים, תמונות, אנימציה, גרפים, תרשימי זרימה ועוד.

שיטת האינפוגרפיקה משמשת להצגה פשוטה ומובנת יותר של תהליכים שונים, מידע מורכב וכבד, רצף אירועים וכדומה. המבוגרים, שאוהבים מילים קשות ומרשימות בלועזית, היו אומרים שהאינפוגרפיקה היא סוג של ויזואליזציה (המחשה ויזואלית) המלווה בהסברים טקסטואליים.

לתחום האינפוגרפיקה יש שורשים עתיקים, שמגיעים עד התרבות של סין העתיקה. בעידן המודרני נחשב פרופסור בשם אדוארד טאפטי לאבי האינפוגרפיקה היישומית המודרנית.

בשנים האחרונות הולכת האינפוגרפיקה ונעשית פופולארית. שילוב אינפוגראפיקה באינטרנט, ובמאמרים בעיתונות הפך נפוץ ושכיח מאד.

כולנו הרי יודעים שפעמים רבות היכולת של איור או צילום להמחיש רעיון מורכב או לסייע ביצירתיות וחשיבה יצירתית, היא טובה הרבה יותר מפסקאות ארוכות של מלל. כבר מזמן אמרו הרי הסבים והסבתות שלנו ש"תמונה טובה מאלף מילים".


הנה הסבר המושג אינפוגרפיקה:

https://youtu.be/M3fBmZR2fTU


באנימציה:

https://youtu.be/zbTYyl7WVd8


שימוש באינפוגרפיקה לסרטון הדרכה:

https://youtu.be/VCG_L5jEX0c


וכך מציגים מדינה באמצעות אינפוגרפיקה:

https://youtu.be/i9vzQJylSFg


או תפוח:

https://youtu.be/rzRZPAnJU1Q

שיטות יצירתיות

זרם התודעה
מהו זרם התודעה?



זרם התודעה (Stream of consciousness) הוא כתיבה ספרותית של שטף ההרהורים והמחשבות העוברים בראשה של דמות, כייצוג של הנפש, באופן חופשי וסובייקטיבי, ללא היגיון, תיקונים או סימני פיסוק ובניסוח אסוציאיבי, חסר מעצורים ולאו דווקא תקני.

ספרים כמו "זכרון דברים" של יעקב שבתאי נכתבו בשיטת זרם התודעה וכך מוצגות מחשבות הסבתא בספרו של א. ב. יהושע "המאהב".

זרם התודעה משמש כבסיס לטכניקת כתיבה חופשית, יצירתית ומאווררת מחשבות. כך ממליצה למשל כוהנת כתיבה בשם ג'וליה קמרון על כתיבת "דפי בוקר". אלו הם דפי יומן, שבהם נכתבים טקסטים יומיים כ"זרם תודעה". הכותבים רושמים בהם את כל מה שנמצא ועולה בראשו, ללא עריכה. פשוט נותנים לדברים לצאת, כמי נהר זורמים, משוחררים מביקורת, שיפוט או צנזורה עצמיים, הישר אל הנייר.

באופן מסוים גם בעולם המוסיקה, במיוחד בסגנונות המשתמשים באילתור, יש שימוש בזרם תודעה. הנגנים מפיקים "סיפור מוסיקלי" מיידי, מאולתר, שנבנה מהאסוציאציות והרעיונות העולים בראשם בזמן-אמת. קשר מעניין לזרם התודעה יש גם לפסיכדליה של שנות ה-60 ולמוסיקה של אמנים רבים ו"ילדי הפרחים", כשה-LSD שהיה כה חביב עליהם וחומרים משני-תודעה נוספים, הביאו לשינויים בתודעתם ובזרם המחשבות והיצירה שלהם.

המונח נולד בספרו של ויליאם ג'יימס "עקרונות הפסיכולוגיה".


הנה סרטון אנימציה שנוצר בזרם התודעה:

https://youtu.be/JOIGwvRNqYU


זרם תודעה ויזואלי בווידאו:

https://youtu.be/9ma2Rg-VpS4


כך כותבים בעזרת הטכניקה של "זרם התודעה":

https://youtu.be/2scdO4M9FN8


יש מי שפיתחו כלים כדי לשדר אונליין את "זרם התודעה":

https://youtu.be/We-NlhYybTs


ראיון זרם-תודעה שאין בו נושא, גבולות, או כיוון:

https://youtu.be/EuUD7pzFcr4


ובכלל מהי התודעה:

https://youtu.be/jReX7qKU2yc
מוחכוורת
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).

"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.

מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.

זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4


ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:

https://youtu.be/MlFtHuXPbv4


המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:

https://youtu.be/DXfqLhoqtm4


ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:

https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
פורום
מהו היו הפורומים של פעם ומה נשאר מהם?



פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.

פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.

כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.

כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.

מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.

גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.


הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:

https://youtu.be/dO1shs4O7lE


כך נראה פורום באתר רדיט:

https://youtu.be/xJfNtBy7fSw


הסבר של Reddit המודרני:

https://youtu.be/RVi-jDUBN3g


והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
סיעור מוחות
מהו סיעור מוחות?



סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):

http://youtu.be/E60gj878mGE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.