שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה בני אדם ישנים?
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
כמה אנו צריכים לישון ואיך זה תורם ?
גופנו זקוק לכמות של שינה עמוקה בכל יום. לרובנו נחוצות 8 שעות שינה ביממה, כדי להתפתח ולשמור על הבריאות והחיוניות שלנו.
יותר מזה, שינה טובה ורצופה באורך כזה שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו לטווח ארוך, משפרת משמעותית את תפקוד המוח והלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך במוח.
רבים חושבים שאין טעם להשלים שעות שינה חסרות ושאם לא ישנו בלילה, הרי שהגוף איבד את הצורך לישון, על אף העייפות הרבה. מחקרים מראים שהגוף זוכר היטב את המחסור שנוצר בשינה ופיצוי בשעות שינה, כלומר השלמת שעות השינה החסרות במהלך היום היא מצוינת ורצויה לנו.
ולא, כדורי שינה לא תורמים לשינה טובה אלא להירדמות בלבד. השינה הטובה מקורה במשהו אחר - הרגלי שינה טובים הם אלו שיקנו לנו שינה טובה בלילה.
טיפים לשיפור השינה הטובה? - פחות קפה אחרי שעות הצהריים ועד השינה, לוותר על הטלפון הסלולרי אחרי 10 בערב ולנסות ולהקדים ללכת לישון. ואם לא נרדמים? - יוצאים לחדר אחר כדי שלא להרגיל את המוח לקשר בין חדר השינה. למצב של ערות. חדר השינה צריך להיות מקושר במוחנו עם שינה טובה.
ואגב, רק להשכלה כללית, אדם ממוצע יישן בחייו פרק זמן מצטבר של 26 שנים.
הנה סרטון על האמת מול הבלבול והאובססיה לגבי שעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/fQUeDdaVoWo
חשיבותה של השינה ומדוע אנו ישנים (עברית):
http://youtu.be/DYCrw3LbUQI
והסיבה שכל אחד צריך לישון במיטה שלו:
https://youtu.be/3DrB_rfiFu8
מהו רעש לבן?
ידוע שצלילים אקראיים, צלילים של רגע, כמו נביחות, ילדים צועקים, מכוניות וכדומה, מפריעים את השינה מאד ומפחיתים את האיכות שלה. אנשים שישנים בסביבה רעשנית אינם ישנים שינה רצופה וממלאת באנרגיה מספקת.
הסתבר במחקרים רבים שרעש לבן, רעש רציף ומלא, מסייע לאנשים בסביבה רועשת. הוא תורם לשינה טובה, לריכוז טוב יותר בלימודים או בעבודה ולמיסוך אקוסטי כללי, כשהרעש שמסביב מפריע. זו גם הסיבה שתינוקות ישנים מצוין כשהמאוורר פועל לידם ומייצר מעין רעש לבן.
בעבר היה צורך לקנות מכשיר להשמעת רעש לבן. עם הזמן יצאו דיסקים עם רעש לבן. כיום יש תוכנות, סרטוני וידאו ואתרי אינטרנט שמאפשרים להשמיע רעש לבן ללא תשלום.
הנה סרטון שממחיש כיצד רעש לבן משפיע על רעשים:
http://youtu.be/FZR4F9oIPts
מכשיר להשמעת רעש לבן:
http://youtu.be/0YAL5l0enMc
הסבר הרעש הלבן ויכולת מיסוך הצלילים שלו:
http://youtu.be/EY5OQ2iVA50
והנה רעש לבן שנמשך 10 שעות. נסו אותו בפעם הבאה שתרצו לישון או להתרכז כשרועש בבית:
https://youtu.be/bNqERBWaJeM
למה חשוב לילדים לישון בלילה?
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
מדוע הקואלה חייב לישון הרבה?
הקוֹאלה הוא יונק כיס, קרוב של הקנגורו (מאותה סדרה) וחי רק באוסטרליה.
הקוֹאלה מבלה את רוב זמנו על עץ האקליפטוס, שאת העלים הצעירים שלו הוא אוכל. אבל העלים הללו אינם מספקים לו די כוח והלעיסה המפרכת שלהם מעייפת מאד. לכן הוא ישן רוב שעות היממה ורק בלילה הוא חוזר לפעילות ולחיפוש המזון.
הקואלה ישן בממוצע כ-18 שעות ביממה ואף יותר, מה שהופך אותו לבעל החיים הכי "ישנוני" בעולם.
הנה הקואלות הלועסות המון וישנות המון:
http://youtu.be/R2v-8VGbgJ4
הסבר מלומד יותר:
http://youtu.be/Psq_DkBHY60
קואלה ישן עם כל הרעש שמסביב:
http://youtu.be/ShUxpm-3CTc
ומצגת וידאו עם עובדות על הקואלה:
http://youtu.be/7aM6LWVz_Oc
מהו שיתוק שינה?
שיתוק שינה (Sleep paralysis) הוא מעין שיתוק זמני של הגוף, לאחר יקיצה או לפני שנרדמים.
במצב זה לא ניתן להזיז אף איבר בגוף ואפילו לא לדבר.
שיתוק השינה נגרם במהלך שלב בשינה שנקרא שנת רע"מ (REM), הידועה גם בתור "שנת חלום".
בשינה של REM המוח שלנו מתעורר ומתרחשים בו שינויים, כמו עליה חדה בקצב פעימות הלב ועיניים שמרצדות במהירות (REM הוא הקיצור של Rapid Eye Movements).
הגוף בשלב זה של השינה עדיין ישן ולכן הוא "משותק". זאת כי מערכת העצבים חוסמת אותו מתנועה. מטרת הגוף היא למנוע מאיתנו ביצוע של פעולות בלתי רצויות בזמן השינה ובמהלך החוויות שאני חווים בשלב החלום שלנו.
במהלך שיתוק השינה יש והאדם הישן חווה הזיות שסיבתן לא ידועה. אלה מתרחשות במקום בו אנו ישנים. יש השומעים בשנתם צעדים מאיימים המתקרבים אליהם. יש מי שחשים רעשים מפחידים או נוכחות לא רצויה. מכל אלה ותופעות מפחידות אחרות נובעת תחושות של פחד ובהלה, כולל בשל חוסר היכולת לזוז או לברוח.
תופעה נוספת שחווים רבים מהאנשים שסבלו משיתוק השינה היא לחץ בחזה, תחושה של מישהו שיושב על החזה שלהם. אנשים רבים חוו גם רעד בגוף או תחוש של נפילה.
כל ההזיות הללו נגרמות בשל ההתנגשות בין המציאות לחלום למציאות. בריאותית אין סיבה לדאוג לגביהן.
הנה תופעת שיתוק השינה:
https://youtu.be/e1sCa5Tu1fs
הסבר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/5d8TMYvPrRM
עדות אישית על שיתוק שינה:
https://youtu.be/F2QetEjDxLo
ואנשים שחוו שיתוק שינה משתפים (עברית):
https://youtu.be/6Z1K1PHV48Q?long=yes
מהן הפרעות השינה?
הפרעות שינה כוללות את מה שמפריע לשינה טובה. הם כוללות גם את הנחירות, שרפואית נקראים "דום נשימה" וגם את נדודי השינה.
לעתים מדובר בחוסר שינה מספקת, בגלל שההורים ויתרו לכם או שהיו לכם עניינים עד שעה מאוחרת, אבל אצל מבוגרים מדובר בנדודי שינה, שיכולים להיות כרוניים, כתוצאה משימוש בתרופות או בסמים ומסיבות רפואיות או נפשיות שונות.
לפעמים מדובר בבעיה של ממש אבל לעתים ניתן לעבוד על ההתנהגות ולשפר את הרגלי השינה.
#איך מזהים הפרעות שינה?
אם אנו ישנים אבל סובלים מהירדמות קשה, התעוררויות בשינה, תנועות רבות בשינה, הליכה בעת השינה, התעוררות מוקדמת ונדודי שינה ואפילו נחירות.
#טיפולים
יש טיפולים שונים להפרעות שינה, גם אצל ילדים. מי שמטפלים הם רופאים מומחים לרפואת שינה בילדים. יש אפילו מעבדת שינה, בה הילד ישן במעבדה, עם המון חיישנים שמחוברים אליו.
המון מידע נאסף על הבעיות הללו כך ועל הסיבות שגורמות להן להתרחש בזמן השינה. זה מאפשר לטפל בבעיות בצורה הטובה ביותר. ראו בתגית "הפרעות שינה".
6 טיפים לשינה טובה (מתורגם):
https://youtu.be/t0kACis_dJE
הרצאה על הפרעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/F4UtqBGqnUI
מהפרעות שינה סובלים גם מבוגרים וגם ילדים (עברית):
https://youtu.be/UbLXZZlbP14
ועצה מעולה להורים לילדים מתבגרים שלא מצליחים להירדם (עברית):
https://youtu.be/K3vSMesl27U
מה הם נדודי שינה?
אם אתם סובלים מעייפות, חשים שאתם כמעט נרדמים, עצבניים ופחות מרוכזים, לא קל לכם להירדם, או מתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים להירדם שוב - די סביר שאתם סובלים מנדודי שינה, או בשפה הרפואית "אִינְסוֹמְנְיָה" (Insomnia).
נדודי שינה, אִינְסוֹמְנְיָה בלעז, היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם. מדובר בשינה בלתי מספקת, הנובעת מהגורמים שלמעלה.
נדודי השינה נולדים במצבים שבהם אדם אינו נינוח ולא רגוע בשעות העירות שלו. ואכן, הסיבות העיקריות לנדודי השינה הן דאגות, מתחים ומחשבות טורדניות.
אצל אנשים מבוגרים יכול גם מחסור בהורמון השינה, מלטונין, להביא לנדודי שינה.
מכל מקום, נדודי שינה גורמים לסבל ומצוקה לסובלים מהם ובשלב זה או אחר הם חשים שכתוצאה מהיעדר שינה ראויה נפגע התפקוד היומיומי שלהם.
בנדודי שינה ניתן לטפל בדרך כלל בעזרת כדורי שינה, או באמצעות טיפול התנהגותי.
יש סוגים של נדודי שינה:
#נדודי שינה חולפים או קצרי מועד
הם תוצאה של שינוי או של לחץ נפשי. הם נגרמים בדרך כלל כתוצאה של אירועים טראומטיים, כמו מוות של אדם קרוב, פיטורים מעבודה, פציעה וכדומה. יכולים לגרום להם גם שינויים פחות חמורים, כמו בחינות, שינוי קיצוני במזג האוויר, מתיחות עם אחר. לרוב נעלמים נדודי השינה הללו עם ההסתגלות למצב החדש או היעלמותו.
#נדודי שינה כרוניים ראשוניים
שבאים לידי ביטוי כשהחולה סובל מנדודי שינה ומהם בלבד.
#נדודי שינה כרוניים משניים
הם תוצאה של סיבות רפואיות, נפשיות, או שימוש בסמים או בתרופות.
הנה הגורם לנדודי השינה וחבריו (מתורגם):
https://youtu.be/j5Sl8LyI7k8
עצות של מומחה לנדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/FknsPm1s3uA
שיר נהדר של גרוניך על נדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/ViXWYZRWmBU
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
מאיפה באה מיטת הפוטון?
זולה, פשוטה, מינימליסטית ויפנית - מיטת הפוטון (Futon) היא משהו מיוחד במינו. אולי מפני שהיא מיטה שלא כוללת... ובכן, מיטה.
כן, מיטת הפוטון היא לא רק מזרון שמחכה למיטה. היא המיטה עצמה וישנים בה כשהיא מונחת על הרצפה.
מיטת הפוטון היפנית מכילה רק מזרנים ושמיכות מרופדים. במהלך היום, היא גמישה וקלה לקיפול ולהזזה הצידה, מה שמאפשר להשתמש באותו חדר בו ישנים למטרות שהן לא שינה.
בגרסתו המערבית הפוטון ממולא בקצף. הוא אמנם מתבסס על הפוטון היפני, אך אינו מונח על הרצפה, כמו הפוטון המקורי של יפן, אלא על גבי מסגרת עשויה עץ או מתכת, שלא פעם משמשת גם כספה.
לרוב הפוטון המערבי הוא גם גדול ועבה יותר מהפוטון היפני, וכללית דומה יותר בממדיו למזרן מודרני ומערבי רגיל.
#מבנה הפוטון המסורתי של יפן
הפוטון עצמו הוא סוג של מזרן בד שטוח, שתוכו ממולא כותנה, צמר או חומר סינתטי דומה.
כמו מזרן או מיטה רגילה, גם הוא נמכר בגודל זוגי, יחיד או יחיד וחצי.
שני חלקיו הם המזרן התחתון, שנקרא "שיקיבוטון" ושמיכה עבה הקרויה "קאקֶבוטון".
ואגב, אל תבלבלו בין הפוטון ל"הזאבוטון", שהיא כרית יפנית, דקה ומרובעת שמשתמשים בה לישיבה ליד השולחן הנמוך והאופייני לחדר ה"ואשיצו", היפני המסורתי.
על הרצפה הפוטון מונח כשמתחתיו פרוש טטאמי, סוג של שטיח המיועד לפרישה מתחת לפוטון. כשהיפנים מתעוררים מהשינה, הם נוהגים לקפל את שניהם.
נוהל יומי האופייני ביפן הוא לאוורר את הפוטון מדי בוקר. היפנים נעזרים במכשיר עשוי חזרן, המזכיר חובט שטיחים, ונקרא פוטון טטאקי.
הנה הפוטון היפאני:
https://youtu.be/1FrtkKxl7Uw
איקאה מוכרים אותו כמיטה:
https://youtu.be/dS3H_ZbCB38
וחוות דעת של משתמש אותנטי:
https://youtu.be/JeEc_CH1ops
בטח שאלתם את עצמכם פעם למה בעצם חשוב לישון. או אולי מדוע אנחנו "מבזבזים" שליש מחיינו על שינה? אולי אפשר בלעדיה?
הרי הגדילה, שאצל בני אדם מתרחשת בשינה, מתבצעת אצל כלבים דווקא בזמן שהם עירניים, מה שאומר שהשינה קדמה לגדילה ושתפקודים כאלה "נצמדו" אליה בהמשך האבולוציה.
מבחינה מדעית, שינה היא מצב פיזיולוגי שבו יורד סף התגובה לגירויים חיצוניים בהשוואה למצב שבו אנו ערים. מוחנו משנה בה, ככל הנראה, את מנגנוני פעולתו ומוריד את רגישותו לגירויים מבחוץ.
אבל זה לא אומר שפעילות המוח יורדת בזמן השינה. היא רק משתנה.
נקדים ונסביר שעוד לא התגלה בעל חיים, שמצויד במערכת עצבים ושאינו ישן. כלל ידוע בתורת האבולוציה קובע שכל מנגנון שהוא משותף לכל המינים, סביר שהוא ותיק מאד ומגיע מקדמת האבולוציה, מתחילתה ממש, ושהוא גם מוצלח מאד מבחינה אבולוציונית.
השינה היא בדיוק מנגנון כזה, נפוץ מאוד וגם ותיק מאוד. אך האם הוא גם מוצלח?
מהי בדיוק התועלת בשינה, שעדיין שווה את הסיכון להיטרף בעודך ישן, במלחמת ההישרדות שחווים מינים רבים כל כך בטבע ושגם האדם חווה עד לפני כמה אלפי שנים?
נראה שייעודה של השינה לשמש בדיוק לאותו שינוי בתפקוד המוח, זה שהוזכר קודם. נמצאו הוכחות מחקריות לכך שבשינה מתנתק המוח מקבלת מידע חדש מבחוץ ומתרכז בעיבוד המידע שהצטבר בו במהלך היום.
עיבוד המידע הזה הוא מסיבי ומתבצע בזמן שאנו ישנים. המוח פועל אז במרץ לטיפול במידע שהצטבר בשעות שלפני השינה. חלק מהמידע שצברנו בשעות היום מועבר מהאזור במוח שאחראי על הזיכרון לטווח קצר - היישר אל אזורי הזיכרון לטווח הארוך שלנו. בעוד מידע חשוב ללמידה מעובד לטובת שיפור היכולת הקוגניטיבית שלנו, נזרק מידע מיותר ונמחק מזכרוננו.
כדי שיטופל המידע הזה, שנצבר בתאי העצב, יורדת בזמן השינה פעילות הסינפסות, אותם צמתים שמקשרים בין תאי העצב ומייצרים את הלמידה. כשנתעורר לאחר השינה, יחזרו הסינפסות לפעול ותפקוד המוח ישתפר פלאים. המוח סידר את עצמו היטב ומוכן עתה ליום חדש של חשיבה, למידה, יצירה ותפקוד מוצלח.
המפתח לכל הפעילות הכל כך חשובה הזו היא כמובן שינה טובה - עם מינימום הפרעות ובת 8 שעות בלילה. בפחות מזה יבצע המוח פחות פעילות והלמידה, הזיכרון והבריאות שלנו ייפגעו. לילה טוב!
הנה הסיבות שאנו צריכים לישון:
https://youtu.be/3mufsteNrTI
על החשיבות האבולוציונית שיש בשינה טובה:
http://youtu.be/0o2yyO0JAes
תוצאות ניסוי שבו מנעו שינה מאדם למשך ימים רבים ובדקו את תפקודיו הגופניים והמוחיים:
http://youtu.be/ZPpvS9wDOcA
וסטנדאפ על שינה (עברית):
https://youtu.be/ZWln-zMNpJw
גופנו זקוק לכמות של שינה עמוקה בכל יום. לרובנו נחוצות 8 שעות שינה ביממה, כדי להתפתח ולשמור על הבריאות והחיוניות שלנו.
יותר מזה, שינה טובה ורצופה באורך כזה שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו לטווח ארוך, משפרת משמעותית את תפקוד המוח והלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך במוח.
רבים חושבים שאין טעם להשלים שעות שינה חסרות ושאם לא ישנו בלילה, הרי שהגוף איבד את הצורך לישון, על אף העייפות הרבה. מחקרים מראים שהגוף זוכר היטב את המחסור שנוצר בשינה ופיצוי בשעות שינה, כלומר השלמת שעות השינה החסרות במהלך היום היא מצוינת ורצויה לנו.
ולא, כדורי שינה לא תורמים לשינה טובה אלא להירדמות בלבד. השינה הטובה מקורה במשהו אחר - הרגלי שינה טובים הם אלו שיקנו לנו שינה טובה בלילה.
טיפים לשיפור השינה הטובה? - פחות קפה אחרי שעות הצהריים ועד השינה, לוותר על הטלפון הסלולרי אחרי 10 בערב ולנסות ולהקדים ללכת לישון. ואם לא נרדמים? - יוצאים לחדר אחר כדי שלא להרגיל את המוח לקשר בין חדר השינה. למצב של ערות. חדר השינה צריך להיות מקושר במוחנו עם שינה טובה.
ואגב, רק להשכלה כללית, אדם ממוצע יישן בחייו פרק זמן מצטבר של 26 שנים.
הנה סרטון על האמת מול הבלבול והאובססיה לגבי שעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/fQUeDdaVoWo
חשיבותה של השינה ומדוע אנו ישנים (עברית):
http://youtu.be/DYCrw3LbUQI
והסיבה שכל אחד צריך לישון במיטה שלו:
https://youtu.be/3DrB_rfiFu8
ידוע שצלילים אקראיים, צלילים של רגע, כמו נביחות, ילדים צועקים, מכוניות וכדומה, מפריעים את השינה מאד ומפחיתים את האיכות שלה. אנשים שישנים בסביבה רעשנית אינם ישנים שינה רצופה וממלאת באנרגיה מספקת.
הסתבר במחקרים רבים שרעש לבן, רעש רציף ומלא, מסייע לאנשים בסביבה רועשת. הוא תורם לשינה טובה, לריכוז טוב יותר בלימודים או בעבודה ולמיסוך אקוסטי כללי, כשהרעש שמסביב מפריע. זו גם הסיבה שתינוקות ישנים מצוין כשהמאוורר פועל לידם ומייצר מעין רעש לבן.
בעבר היה צורך לקנות מכשיר להשמעת רעש לבן. עם הזמן יצאו דיסקים עם רעש לבן. כיום יש תוכנות, סרטוני וידאו ואתרי אינטרנט שמאפשרים להשמיע רעש לבן ללא תשלום.
הנה סרטון שממחיש כיצד רעש לבן משפיע על רעשים:
http://youtu.be/FZR4F9oIPts
מכשיר להשמעת רעש לבן:
http://youtu.be/0YAL5l0enMc
הסבר הרעש הלבן ויכולת מיסוך הצלילים שלו:
http://youtu.be/EY5OQ2iVA50
והנה רעש לבן שנמשך 10 שעות. נסו אותו בפעם הבאה שתרצו לישון או להתרכז כשרועש בבית:
https://youtu.be/bNqERBWaJeM
שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.
מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.
במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.
השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.
בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.
אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.
רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!
הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):
https://youtu.be/Duoj2qIvdAE
השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
שינה
הקוֹאלה הוא יונק כיס, קרוב של הקנגורו (מאותה סדרה) וחי רק באוסטרליה.
הקוֹאלה מבלה את רוב זמנו על עץ האקליפטוס, שאת העלים הצעירים שלו הוא אוכל. אבל העלים הללו אינם מספקים לו די כוח והלעיסה המפרכת שלהם מעייפת מאד. לכן הוא ישן רוב שעות היממה ורק בלילה הוא חוזר לפעילות ולחיפוש המזון.
הקואלה ישן בממוצע כ-18 שעות ביממה ואף יותר, מה שהופך אותו לבעל החיים הכי "ישנוני" בעולם.
הנה הקואלות הלועסות המון וישנות המון:
http://youtu.be/R2v-8VGbgJ4
הסבר מלומד יותר:
http://youtu.be/Psq_DkBHY60
קואלה ישן עם כל הרעש שמסביב:
http://youtu.be/ShUxpm-3CTc
ומצגת וידאו עם עובדות על הקואלה:
http://youtu.be/7aM6LWVz_Oc
שיתוק שינה (Sleep paralysis) הוא מעין שיתוק זמני של הגוף, לאחר יקיצה או לפני שנרדמים.
במצב זה לא ניתן להזיז אף איבר בגוף ואפילו לא לדבר.
שיתוק השינה נגרם במהלך שלב בשינה שנקרא שנת רע"מ (REM), הידועה גם בתור "שנת חלום".
בשינה של REM המוח שלנו מתעורר ומתרחשים בו שינויים, כמו עליה חדה בקצב פעימות הלב ועיניים שמרצדות במהירות (REM הוא הקיצור של Rapid Eye Movements).
הגוף בשלב זה של השינה עדיין ישן ולכן הוא "משותק". זאת כי מערכת העצבים חוסמת אותו מתנועה. מטרת הגוף היא למנוע מאיתנו ביצוע של פעולות בלתי רצויות בזמן השינה ובמהלך החוויות שאני חווים בשלב החלום שלנו.
במהלך שיתוק השינה יש והאדם הישן חווה הזיות שסיבתן לא ידועה. אלה מתרחשות במקום בו אנו ישנים. יש השומעים בשנתם צעדים מאיימים המתקרבים אליהם. יש מי שחשים רעשים מפחידים או נוכחות לא רצויה. מכל אלה ותופעות מפחידות אחרות נובעת תחושות של פחד ובהלה, כולל בשל חוסר היכולת לזוז או לברוח.
תופעה נוספת שחווים רבים מהאנשים שסבלו משיתוק השינה היא לחץ בחזה, תחושה של מישהו שיושב על החזה שלהם. אנשים רבים חוו גם רעד בגוף או תחוש של נפילה.
כל ההזיות הללו נגרמות בשל ההתנגשות בין המציאות לחלום למציאות. בריאותית אין סיבה לדאוג לגביהן.
הנה תופעת שיתוק השינה:
https://youtu.be/e1sCa5Tu1fs
הסבר על התופעה (עברית):
https://youtu.be/5d8TMYvPrRM
עדות אישית על שיתוק שינה:
https://youtu.be/F2QetEjDxLo
ואנשים שחוו שיתוק שינה משתפים (עברית):
https://youtu.be/6Z1K1PHV48Q?long=yes
הפרעות שינה כוללות את מה שמפריע לשינה טובה. הם כוללות גם את הנחירות, שרפואית נקראים "דום נשימה" וגם את נדודי השינה.
לעתים מדובר בחוסר שינה מספקת, בגלל שההורים ויתרו לכם או שהיו לכם עניינים עד שעה מאוחרת, אבל אצל מבוגרים מדובר בנדודי שינה, שיכולים להיות כרוניים, כתוצאה משימוש בתרופות או בסמים ומסיבות רפואיות או נפשיות שונות.
לפעמים מדובר בבעיה של ממש אבל לעתים ניתן לעבוד על ההתנהגות ולשפר את הרגלי השינה.
#איך מזהים הפרעות שינה?
אם אנו ישנים אבל סובלים מהירדמות קשה, התעוררויות בשינה, תנועות רבות בשינה, הליכה בעת השינה, התעוררות מוקדמת ונדודי שינה ואפילו נחירות.
#טיפולים
יש טיפולים שונים להפרעות שינה, גם אצל ילדים. מי שמטפלים הם רופאים מומחים לרפואת שינה בילדים. יש אפילו מעבדת שינה, בה הילד ישן במעבדה, עם המון חיישנים שמחוברים אליו.
המון מידע נאסף על הבעיות הללו כך ועל הסיבות שגורמות להן להתרחש בזמן השינה. זה מאפשר לטפל בבעיות בצורה הטובה ביותר. ראו בתגית "הפרעות שינה".
6 טיפים לשינה טובה (מתורגם):
https://youtu.be/t0kACis_dJE
הרצאה על הפרעות שינה (מתורגם):
https://youtu.be/F4UtqBGqnUI
מהפרעות שינה סובלים גם מבוגרים וגם ילדים (עברית):
https://youtu.be/UbLXZZlbP14
ועצה מעולה להורים לילדים מתבגרים שלא מצליחים להירדם (עברית):
https://youtu.be/K3vSMesl27U
אם אתם סובלים מעייפות, חשים שאתם כמעט נרדמים, עצבניים ופחות מרוכזים, לא קל לכם להירדם, או מתעוררים באמצע הלילה ולא מצליחים להירדם שוב - די סביר שאתם סובלים מנדודי שינה, או בשפה הרפואית "אִינְסוֹמְנְיָה" (Insomnia).
נדודי שינה, אִינְסוֹמְנְיָה בלעז, היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר בעולם. מדובר בשינה בלתי מספקת, הנובעת מהגורמים שלמעלה.
נדודי השינה נולדים במצבים שבהם אדם אינו נינוח ולא רגוע בשעות העירות שלו. ואכן, הסיבות העיקריות לנדודי השינה הן דאגות, מתחים ומחשבות טורדניות.
אצל אנשים מבוגרים יכול גם מחסור בהורמון השינה, מלטונין, להביא לנדודי שינה.
מכל מקום, נדודי שינה גורמים לסבל ומצוקה לסובלים מהם ובשלב זה או אחר הם חשים שכתוצאה מהיעדר שינה ראויה נפגע התפקוד היומיומי שלהם.
בנדודי שינה ניתן לטפל בדרך כלל בעזרת כדורי שינה, או באמצעות טיפול התנהגותי.
יש סוגים של נדודי שינה:
#נדודי שינה חולפים או קצרי מועד
הם תוצאה של שינוי או של לחץ נפשי. הם נגרמים בדרך כלל כתוצאה של אירועים טראומטיים, כמו מוות של אדם קרוב, פיטורים מעבודה, פציעה וכדומה. יכולים לגרום להם גם שינויים פחות חמורים, כמו בחינות, שינוי קיצוני במזג האוויר, מתיחות עם אחר. לרוב נעלמים נדודי השינה הללו עם ההסתגלות למצב החדש או היעלמותו.
#נדודי שינה כרוניים ראשוניים
שבאים לידי ביטוי כשהחולה סובל מנדודי שינה ומהם בלבד.
#נדודי שינה כרוניים משניים
הם תוצאה של סיבות רפואיות, נפשיות, או שימוש בסמים או בתרופות.
הנה הגורם לנדודי השינה וחבריו (מתורגם):
https://youtu.be/j5Sl8LyI7k8
עצות של מומחה לנדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/FknsPm1s3uA
שיר נהדר של גרוניך על נדודי שינה (עברית):
https://youtu.be/ViXWYZRWmBU
ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):
https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes
זולה, פשוטה, מינימליסטית ויפנית - מיטת הפוטון (Futon) היא משהו מיוחד במינו. אולי מפני שהיא מיטה שלא כוללת... ובכן, מיטה.
כן, מיטת הפוטון היא לא רק מזרון שמחכה למיטה. היא המיטה עצמה וישנים בה כשהיא מונחת על הרצפה.
מיטת הפוטון היפנית מכילה רק מזרנים ושמיכות מרופדים. במהלך היום, היא גמישה וקלה לקיפול ולהזזה הצידה, מה שמאפשר להשתמש באותו חדר בו ישנים למטרות שהן לא שינה.
בגרסתו המערבית הפוטון ממולא בקצף. הוא אמנם מתבסס על הפוטון היפני, אך אינו מונח על הרצפה, כמו הפוטון המקורי של יפן, אלא על גבי מסגרת עשויה עץ או מתכת, שלא פעם משמשת גם כספה.
לרוב הפוטון המערבי הוא גם גדול ועבה יותר מהפוטון היפני, וכללית דומה יותר בממדיו למזרן מודרני ומערבי רגיל.
#מבנה הפוטון המסורתי של יפן
הפוטון עצמו הוא סוג של מזרן בד שטוח, שתוכו ממולא כותנה, צמר או חומר סינתטי דומה.
כמו מזרן או מיטה רגילה, גם הוא נמכר בגודל זוגי, יחיד או יחיד וחצי.
שני חלקיו הם המזרן התחתון, שנקרא "שיקיבוטון" ושמיכה עבה הקרויה "קאקֶבוטון".
ואגב, אל תבלבלו בין הפוטון ל"הזאבוטון", שהיא כרית יפנית, דקה ומרובעת שמשתמשים בה לישיבה ליד השולחן הנמוך והאופייני לחדר ה"ואשיצו", היפני המסורתי.
על הרצפה הפוטון מונח כשמתחתיו פרוש טטאמי, סוג של שטיח המיועד לפרישה מתחת לפוטון. כשהיפנים מתעוררים מהשינה, הם נוהגים לקפל את שניהם.
נוהל יומי האופייני ביפן הוא לאוורר את הפוטון מדי בוקר. היפנים נעזרים במכשיר עשוי חזרן, המזכיר חובט שטיחים, ונקרא פוטון טטאקי.
הנה הפוטון היפאני:
https://youtu.be/1FrtkKxl7Uw
איקאה מוכרים אותו כמיטה:
https://youtu.be/dS3H_ZbCB38
וחוות דעת של משתמש אותנטי:
https://youtu.be/JeEc_CH1ops
מהו החלום? למה אנו חולמים?
החלום (Dream) הוא אחד הדברים המסתוריים ביותר והחשובים בתרבות האנושית, לאורך כל ימיה. אבל מהם בדיוק החלומות?
חלומות הם מראות דמיוניים ותחושות שאנו מרגישים בזמן השינה הם דבר שכל היצורים כנראה חשים, כולל בעלי חיים. חוקרי המוח סבורים כי שחלומות תופסים כרבע מזמן השינה. כולנו חולמים, אבל לבדנו. איש אינו יכול להשתתף איתנו בחלום, גם אם הוא מופיע בו. והכי מדהים שאין בחלומות זמן ומקום - חזרה לנעורים או הפיכה למבוגרים, ביקור במקומות לא נודעים או במקום שכבר אינו קיים - הכל אפשרי בחלום!
נראה שהמוח מנהל את החלומות כמעין מחסן של מחשבות שהוא מרענן אחת לכמה זמן. יש חלומות מתוקים, יש סיוטים מפחידים ויש מפגשים מרגשים עם אנשים שאהבנו ואינם בחיים. בחלומות אנו מרחפים באוויר או נופלים ממקום גבוה - והכל מבלי להיפגע. את החלום אנחנו בעיקר רואים אבל גם לשמוע, ולממש ניתן לעיתים.
בזמנים העתיקים ייחסו לחלומות תפקיד משמעותי. פותרי החלומות היו אנשים חשובים בחצרות המלכים והחלטות רבות התקבלו על סמך חלומות השליטים.
הנה הסבר של סיבת החלומות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/2W85Dwxx218
עוד הסבר מדוע אנו חולמים:
http://youtu.be/LYKp09rcvlc
חלום מודרני על בעלי חיים:
http://youtu.be/h75KeZxfwjw
ותופעה מעניינת של התעוררות במעין שיתוק מהחלום (מתורגם):
http://youtu.be/Ub8Wj_tJhdQ
החלום (Dream) הוא אחד הדברים המסתוריים ביותר והחשובים בתרבות האנושית, לאורך כל ימיה. אבל מהם בדיוק החלומות?
חלומות הם מראות דמיוניים ותחושות שאנו מרגישים בזמן השינה הם דבר שכל היצורים כנראה חשים, כולל בעלי חיים. חוקרי המוח סבורים כי שחלומות תופסים כרבע מזמן השינה. כולנו חולמים, אבל לבדנו. איש אינו יכול להשתתף איתנו בחלום, גם אם הוא מופיע בו. והכי מדהים שאין בחלומות זמן ומקום - חזרה לנעורים או הפיכה למבוגרים, ביקור במקומות לא נודעים או במקום שכבר אינו קיים - הכל אפשרי בחלום!
נראה שהמוח מנהל את החלומות כמעין מחסן של מחשבות שהוא מרענן אחת לכמה זמן. יש חלומות מתוקים, יש סיוטים מפחידים ויש מפגשים מרגשים עם אנשים שאהבנו ואינם בחיים. בחלומות אנו מרחפים באוויר או נופלים ממקום גבוה - והכל מבלי להיפגע. את החלום אנחנו בעיקר רואים אבל גם לשמוע, ולממש ניתן לעיתים.
בזמנים העתיקים ייחסו לחלומות תפקיד משמעותי. פותרי החלומות היו אנשים חשובים בחצרות המלכים והחלטות רבות התקבלו על סמך חלומות השליטים.
הנה הסבר של סיבת החלומות שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/2W85Dwxx218
עוד הסבר מדוע אנו חולמים:
http://youtu.be/LYKp09rcvlc
חלום מודרני על בעלי חיים:
http://youtu.be/h75KeZxfwjw
ותופעה מעניינת של התעוררות במעין שיתוק מהחלום (מתורגם):
http://youtu.be/Ub8Wj_tJhdQ
איך מטפסי צוקים ישנים?
המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.
טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.
מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.
את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.
יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.
בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.
כך ישנים בטיפוסי צוקים:
https://youtu.be/K6HFH4E2JSI
אוהלים במעלה הצוק:
https://youtu.be/8a_qkwmN-yU
בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:
https://youtu.be/GnxpesLE1Q0
תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:
https://youtu.be/srFKQrmL3Fg
ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:
https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8
המטפסים על הרים וצוקים חייבים לישון טוב בדרך לפסגה. טיפוס הרים, למשל, יכול להימשך בין ימים בודדים ועד למספר שבועות ואף יותר. במהלכו השינה היא לרוב בנקודות מישור יחסי, מקומות קרים ומאתגרים, אבל בדרך כלל לא מאיימים מדי.
טיפוס צוקים, לעומת זאת, הוא ענף מאתגר במיוחד בעולם הטיפוס. המשתתפים בו הם מטפסים מנוסים ומיומנים שאינם חוששים מהגובה ובלי שום בעיה יכולים ללון כשהם תלויים על צוק, ליטרלי בין שמיים וארץ.
מטפסי הצוקים משחקים לא פעם עם גבולות היכולת שלהם. לפני שהם ניגשים לטיפוס, הם אוספים מידע על המצוק, על מידת הקושי שלו, תנאי השטח ופרטי פרטים לתכנון הטיפוס. כל טעות יכולה להסתיים כאן באסון.
את מי שמטפסים על צוקים מאתגרים על כך, השינה על הצוק לא מפחידה מדי. הם מאבטחים את עצמם בכבלים, אותם חיברו אל הסלע בפטישים שלהם. על היריעה שבין הכבלים הם מניחים ומאבטחים את שקי השינה שלהם ונרדמים.
יש מי שמעניקים את החוויה הזו באופן מסחרי. באחד האזורים היפים בעולם, עם נופי הרים מרהיבים וצוקי ענק מטורפים, אזור "העמק הקדוש" שבפרו הוא מקום בו תוכלו ללון ב-Natura Vive Skylodge. יש בו מספר תאים שקופים, התלויים בין שמים לארץ ועל דופן הצוק, בגובה של 400 מטרים.
בגובה כזה ועם הרגשה של לינה באוויר, גם כשמתהפכים בלילה, קשה שלא להיבהל מהגובה. כדי להגיע אל הסוויטות הללו, האורחים יכולים לעשות סנפלינג מאובטח היטב, אבל הם לא חייבים - מערכת של סולמות וגשרים מאפשרת עליה נוחה יחסית, גם אם עדיין מפחידה למי שלא מנוסים בטיפוס הרים. הירידה בסוף השהייה כאן היא באמצעות אומגה ארוכה למטה.
כך ישנים בטיפוסי צוקים:
https://youtu.be/K6HFH4E2JSI
אוהלים במעלה הצוק:
https://youtu.be/8a_qkwmN-yU
בוקר טוב למתעוררים על דופן הצוק:
https://youtu.be/GnxpesLE1Q0
תאי השינה התלויים על הצוק בפרו:
https://youtu.be/srFKQrmL3Fg
ואלו שמעדיפים לטפס אליהם ממש:
https://youtu.be/IXKiPJ8JUa8
מה זו אינקובציה ואיך מדגירים פתרונות?
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
האם קרה לכם שחשבתם על בעיה כלשהי במשך זמן מסוים ואחרי שהפסקתם לחשוב עליה לפרק זמן מסוים, כאילו מ"שום מקום", נעלם הקושי בבעיה והופיע הפתרון? - אז כאן חוויתם את המוח שלכם, ש"נתן עבודה" ברקע, עיבד את הנתונים והגדיר, ממש כמו באינקובטור, את הפתרון.
מושג המפתח כאן הוא "אינקובציה" (Incubation), שפירושה "הדגרה".
נכון קורה לכם לא פעם, כשצריך לקבל החלטות, שמישהו יציע לכם "לישון על זה". מסתבר שלשינה יש תפקיד חיובי בקבלת החלטות, בפתרון בעיות, בחשיבה יצירתית ועוד. זו שוב ה"הדגרה", האינקובציה. אבל כאן היא מתרחשת כשאנו הולכים "לישון על הרעיון".
הרעיון ב"שינה על זה" הוא להימנע מהחלטה מיידית, להמתין ולתת למוח זמן נוסף, כדי לשקול את הדברים ולמצוא את הפתרון.
אבל מהי האינקובציה?
אנו מכירים את האינקובטור, מתקן שבו מתאפשר לפג הנולד להתפתח, עד שיתחזק ויגיע להתפתחות הנורמלית של מי שנולד בזמן הנכון. האינקובטור הוא תחליף טכנולוגי לרחם של האם, הוא מבצע תהליך שבעברית נקרא"הדגרה". בלולים שבקיבוצים ובמושבים תוכלו לראות מדגרות שמסייעות לאפרוחים שבתוך הביצים להתפתח כך.
אז במוחנו מתרחשת אותה הדגרה, אבל כזו שמגדלת ומגבשת את ההחלטות והפתרונות שלנו. ממש כמו עובר של אפרוח, שבוקע מהביצה לאחר הדגירה, כך עוברות המחשבות תהליך טוב של דגירה, מתחדדות, מתדייקות ומתגבשות - להחלטה טובה יותר.
הדגירה מאפשרת למוח לעבור על כל המידע, לקטלג אותו ולעבד את חומרי הגלם להחלטה או לפתרון של הבעיה.
הנה סרטון קצר שמציג את אפקט האינקובציה:
https://youtu.be/amtX5dZIO-c
יש אפילו תהליך של "הדגרת חלומות":
https://youtu.be/DnxqY_4Tyjs
וחברה שעושה שימוש מסחרי באינקובציה:
https://youtu.be/S9W-pruPBS8
מהו חולה ירח?
חולי הירח הם אנשים שיש להם הפרעה באמצע השינה שנקראת "סהרוריות". מי שסובלים ממחלת ירח עושים במהלך שנתם פעולות שונות שאנו רגילים לעשות כשאנו ערים, כשרבים מהם ממש הולכים בשנתם. כמובן שזה עלול להיות מסוכן, אם הם ייפגעו בשנתם.
ילדים בגילאי 4-8, שהכי נוטים ללכת בשנתם, ובני נוער וצעירים לוקים הרבה יותר בסהרוריות כזו. זה קורה משום שהסהרוריות קורית לרוב כשהאדם הישן יוצא משינה עמוקה. אצל אנשים מבוגרים השינה העמוקה היא קצרה הרבה יותר מאשר אצל ילדים ומבוגרים, שמשום כך סובלים יותר מסהרוריות.
בעבר מקובל היה לחשוב שאין להעיר את מי שהולך בשנתו. כיום נוהגים להדריך שמוטב לסייע ולכוון אותם בחזרה למיטתם. במקרה שזה לא מצליח יש להעיר אדם שהולך בשנתו, אך לעשות זאת בצורה עדינה, נעימה ורכה. זאת מכיוון שסהרוריים עלולים לעשות בשנתם דברים מסוכנים להם ולאחרים. נודעו מקרים שבהם אנשים נהגו ברכבם למרחקים של מאות קילומטרים בשנתם. אחרים סתם התעסקו בכלי מטבח מסוכנים או סיכנו את עצמם בנפילה מגובה רב.
הנה הסהרוריות שגורמת לחולה ירח ללכת בשנתו:
http://youtu.be/yTjQWkCD39c
סקירה והיכרות עם מי שהולכת בשנתה מגיל צעיר מאד וכיום היא אמא בעצמה, שיודעת שיש סיכוי שגם ילדיה עלולים ללכת בשנתם:
http://youtu.be/a2qvKPWkNXU
וידאו קליפ שבו נפגשים המון סהרוריים באמצע הלילה:
http://youtu.be/1R5h_6fdv1c
והנה מה שקורה כשקופיקו חושד ששושנה היא חולת ירח (עברית):
http://youtu.be/XThzXMiD6_U?long=yes
חולי הירח הם אנשים שיש להם הפרעה באמצע השינה שנקראת "סהרוריות". מי שסובלים ממחלת ירח עושים במהלך שנתם פעולות שונות שאנו רגילים לעשות כשאנו ערים, כשרבים מהם ממש הולכים בשנתם. כמובן שזה עלול להיות מסוכן, אם הם ייפגעו בשנתם.
ילדים בגילאי 4-8, שהכי נוטים ללכת בשנתם, ובני נוער וצעירים לוקים הרבה יותר בסהרוריות כזו. זה קורה משום שהסהרוריות קורית לרוב כשהאדם הישן יוצא משינה עמוקה. אצל אנשים מבוגרים השינה העמוקה היא קצרה הרבה יותר מאשר אצל ילדים ומבוגרים, שמשום כך סובלים יותר מסהרוריות.
בעבר מקובל היה לחשוב שאין להעיר את מי שהולך בשנתו. כיום נוהגים להדריך שמוטב לסייע ולכוון אותם בחזרה למיטתם. במקרה שזה לא מצליח יש להעיר אדם שהולך בשנתו, אך לעשות זאת בצורה עדינה, נעימה ורכה. זאת מכיוון שסהרוריים עלולים לעשות בשנתם דברים מסוכנים להם ולאחרים. נודעו מקרים שבהם אנשים נהגו ברכבם למרחקים של מאות קילומטרים בשנתם. אחרים סתם התעסקו בכלי מטבח מסוכנים או סיכנו את עצמם בנפילה מגובה רב.
הנה הסהרוריות שגורמת לחולה ירח ללכת בשנתו:
http://youtu.be/yTjQWkCD39c
סקירה והיכרות עם מי שהולכת בשנתה מגיל צעיר מאד וכיום היא אמא בעצמה, שיודעת שיש סיכוי שגם ילדיה עלולים ללכת בשנתם:
http://youtu.be/a2qvKPWkNXU
וידאו קליפ שבו נפגשים המון סהרוריים באמצע הלילה:
http://youtu.be/1R5h_6fdv1c
והנה מה שקורה כשקופיקו חושד ששושנה היא חולת ירח (עברית):
http://youtu.be/XThzXMiD6_U?long=yes
למה חשוב לישון לפני מבחנים?
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
למה אנשים נוחרים?
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
נחירות (Snores) הן אולי הפרעת השינה הכי נפוצה שיש. הנחירה נפוצה אצל אנשים מבוגרים יותר ופחות אצל צעירים.
הפקת רעש הנחירה בזמן שינה נוצרת באחורי הפה, במקום בו נפגשים הלשון, הענבל, החך וחלקו העליון של הגרון. מה שגורם בדרך כלל לנחירות היא היצרות של דרכי האוויר בלוע ובגרון, כלומר חסימה חלקית של האוויר הנכנס פנימה בנשימה.
לנחירה דרגות שונות של חומרה. נחירה קלה מתרחשת לא פעם במצב של עייפות רגילה. נחירות חזקות ורועשות במיוחד, שיכולות אף להגיע לעוצמה של 60 דציבלים, מקבילות לרעש של אוטובוס שנוסע 3 מטרים מאיתנו.
#מה רע בנחירה?
שווה לדעת שהנחירות הן לא רק רעש או מטרד סביבתי, קשה ככל שיהיה. הן גורמות גם לנזק בריאותי שפוגם באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד במשך היום. הנזק הבריאותי מתחיל מעייפות כרונית ופגיעה בזיכרון לטווח קצר, דרך ירידה בייצור של הורמון הטסטוסטרון שמביאה איתה מתח, כאבי ראש, חוסר ריכוז, הזיות ופגיעה בתשוקה.
במצבים הקשים של חסימת האוויר יתכן שהחיך כמעט ויחסום לגמרי את כניסת האוויר לריאות. מצב כזה הוא בעיה בריאותית רצינית ויכול להביא לדום נשימה בזמן השינה, מצב מסוכן שעלול להביא אדם למוות.
#מה גורם לנחירות?
המקום בו נוצרים הנחירות וחלילה גם דום הנשימה הוא החיך הרך שלנו. עם השנים והתבגרות הגוף, הוא נוטה להתרופף ולאבד את גמישותו.
כשזה קורה, נוטה החיך הרך ליפול פנימה ולסגור, לפחות באופן חלקי, את כניסת האוויר. אז מתחיל להיווצר רעש, שנגרם נוצר מהרטט של החיך הרך.
הנחירה הזו מתרחשת בזמן השינה, במיוחד כשאדם ישן בשכיבה ועוד יותר בשכיבה על הגב.
הנה הנחירות ודום הנשימה הקשור בהן (עברית):
https://youtu.be/Yav8Xymk30g
הבעיה והפתרון הסביר שלה:
https://youtu.be/zHchEaObaBo
איך הנוחר לא מתעורר מנחירותיו? (עברית)
https://youtu.be/iqeeuuIRkv8
פתרון הלייזר לנחירות (עברית)
https://youtu.be/y0z8Jt_ml-I
ובחיוך - זה בטוח לא הפתרון, נכון?
https://youtu.be/t-k91nwHQO4
איך החתולים נופלים מגובה רב ולא נפגעים?
החתול ידוע כמי שנופל תמיד על שתי רגליו. מסתבר שהוא שורד גם נפילות קשות ומגבהים עצומים ושורד אותן, עד שיצא לו שם של בעל חיים עם 9 נשמות.
אבל איך זה קורה בדיוק? - איך יכול בעל חיים ליפול מגבהים עצומים ביחס לגודלו ופשוט לקום ולהמשיך בדרכו?
המדענים מזהים שהיכולת לשרוד נפילות גבוהות כל כך נובעת ממבנה גוף מצוין שיש לחתולים. שטח הפנים של גוף החתולים הוא גדול יחסית למשקלם, מה שמפחית את הכוח של פגיעתם במדרכה ומאפשר להם לקום, כאילו לא אירע דבר.
שטח הפנים הגדול יחסית של גופם, יוצר התנגדות לאוויר בנפילה מגבוה. זהו מה שמאפשר לגופם של החתולים, מרגע שהם באוויר ועד לרגע שהם פוגעים בקרקע, לשרוד גם נפילות גבוהות ואפילו מאוד.
יש להם גם תכונה שנקראת "רפלקס התיישרות מצטיין", המתאפשר תודות למערכת שווי המשקל שלהם. הרפלקס הזה, שיש למינים רבים, כולל בני אדם, מפותח יותר אצלם. באופן כללי, הרפלקסים של החתולים מפותחים לפחות פי שניים מאלה שלנו ושל חיות מחמד אחרות. וכך, מוחם של החתולים מקבל מידע מתאי שיער רגישים שנמצאים באוזניהם, מה שמאפשר לחתול לזהות תמיד את הכיוון למעלה ולהתיישר.
זה עוד אחד מפלאי האבולוציה - במהלך דורות רבים, הלך והתמעט מספרם של החתולים ששטח הפנים של גופם היה קטן, כי הם פשוט התרסקו ומתו בנפילות כאלה. לפיכך החתולים האלה לא התרבו.
להתרבות זכו דווקא החתולים בעלי מבנה גוף עם שטח פנים גדול יותר, שהתנגד לאוויר ומנע מהם התרסקות בנפילות מגבוה.
וכך הלכו והתרבו עם הדורות, הלכו והתרבו בקרב החתולים ועימם גדל שיעור החתולים השורדים נפילות, לעומת החתולים שלא שורדים אותן.
כך נותרו כיום רק, או בעיקר אותם חתולים בעלי מבנה גוף שמתאים לנפילות כאלה, נפילות שהן חלק מחייו של החתול. שכן החתול הוא טורף, המטפס, מחפש מזון ורודף אחרי טרפו לא מעט בלילה וגם בגבהים משמעותיים.
הנה הסבר דרך החתול ששרד נפילה של 32 קומות:
https://youtu.be/0m5CtIknAg4
ודוגמה לחתול שקופץ מקומה חמישית בשריפה וממשיך בחייו כרגיל:
https://youtu.be/v55PcFYeZ2c
החתול ידוע כמי שנופל תמיד על שתי רגליו. מסתבר שהוא שורד גם נפילות קשות ומגבהים עצומים ושורד אותן, עד שיצא לו שם של בעל חיים עם 9 נשמות.
אבל איך זה קורה בדיוק? - איך יכול בעל חיים ליפול מגבהים עצומים ביחס לגודלו ופשוט לקום ולהמשיך בדרכו?
המדענים מזהים שהיכולת לשרוד נפילות גבוהות כל כך נובעת ממבנה גוף מצוין שיש לחתולים. שטח הפנים של גוף החתולים הוא גדול יחסית למשקלם, מה שמפחית את הכוח של פגיעתם במדרכה ומאפשר להם לקום, כאילו לא אירע דבר.
שטח הפנים הגדול יחסית של גופם, יוצר התנגדות לאוויר בנפילה מגבוה. זהו מה שמאפשר לגופם של החתולים, מרגע שהם באוויר ועד לרגע שהם פוגעים בקרקע, לשרוד גם נפילות גבוהות ואפילו מאוד.
יש להם גם תכונה שנקראת "רפלקס התיישרות מצטיין", המתאפשר תודות למערכת שווי המשקל שלהם. הרפלקס הזה, שיש למינים רבים, כולל בני אדם, מפותח יותר אצלם. באופן כללי, הרפלקסים של החתולים מפותחים לפחות פי שניים מאלה שלנו ושל חיות מחמד אחרות. וכך, מוחם של החתולים מקבל מידע מתאי שיער רגישים שנמצאים באוזניהם, מה שמאפשר לחתול לזהות תמיד את הכיוון למעלה ולהתיישר.
זה עוד אחד מפלאי האבולוציה - במהלך דורות רבים, הלך והתמעט מספרם של החתולים ששטח הפנים של גופם היה קטן, כי הם פשוט התרסקו ומתו בנפילות כאלה. לפיכך החתולים האלה לא התרבו.
להתרבות זכו דווקא החתולים בעלי מבנה גוף עם שטח פנים גדול יותר, שהתנגד לאוויר ומנע מהם התרסקות בנפילות מגבוה.
וכך הלכו והתרבו עם הדורות, הלכו והתרבו בקרב החתולים ועימם גדל שיעור החתולים השורדים נפילות, לעומת החתולים שלא שורדים אותן.
כך נותרו כיום רק, או בעיקר אותם חתולים בעלי מבנה גוף שמתאים לנפילות כאלה, נפילות שהן חלק מחייו של החתול. שכן החתול הוא טורף, המטפס, מחפש מזון ורודף אחרי טרפו לא מעט בלילה וגם בגבהים משמעותיים.
הנה הסבר דרך החתול ששרד נפילה של 32 קומות:
https://youtu.be/0m5CtIknAg4
ודוגמה לחתול שקופץ מקומה חמישית בשריפה וממשיך בחייו כרגיל:
https://youtu.be/v55PcFYeZ2c
איך סוסים ישנים?
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.
הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.
הנה סוס ישן בעמידה:
http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s
וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:
http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w
