שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פעלו השירותים באימפריה הרומית?
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית "שירותים, היסטוריה".
הנה השירותים באימפריה הרומית וכמה תופעות מעניינות בהשוואה להיום:
https://youtu.be/t6oosTp7rfk
על בתי השימוש של הרומאים והמורשת ההיסטורית שהותירו לימי הביניים:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
תולדות השירותים העתיקים מהימים ההם ועד ימינו:
https://youtu.be/NK7s1wx5nbY
וההיגיינה בתקופה הרומית:
https://youtu.be/7VVN66BA4Fw?long=yes
איך התפתחו השירותים ומי המציא אותם?
בית השימוש (Toilet) המודרני הוא משוכלל הגייני ומחובר בדרך כלל למערכת ביוב מוצלחת. שמותיו מגוונים. מבֵּית שִׁמּוּשׁ, שֵׁרוּתִים, בֵּית כִּסֵּא, נוֹחִיּוּת, שֵׁרוּתִים סָנִיטָרִיִּים וגם, החזיקו חזק, בֵּית כָּבוֹד. אבל מסתבר שהשירותים המודרניים הם תוצאה של פיתוח בן אלפי שנים.
המצאת השירותים היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בתרבות ההארפה באזור לות'אל שבעמק ההינדוס (בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה).
באזור זה של עמק ההינדוס היו בתי כיסא משוכללים יחסית שנבנו מלבנים עשויים חימר שרוף. בכל בית כיסא היה מושב עליו ישבו, כשמערכת ניקוז המים מפנה את ההפרשות לתוך בורות ניקוז תת-קרקעיים.
שקיעת תרבות עמק האינדוס השכיחה את הידע וההנדסה של מערכות כאלה ולקח חצי אלף עד מילניום שלם עד שפותחו שירותים דומים. זה היה במצרים העתיקה, בה ככל הנראה פעלו באופן דומה שירותים בעלי מושב.
כל הידע ההנדסי וסניטרי הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו ולמשך תקופה ארוכה עבר העולם לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
ביוון העתיקה דומה שהקידמה נשכחה. לפי ראיות היסטוריות עשו היוונים הקדמונים את הצרכים שלהם בפומבי, מחוץ לבית וללא שמץ של בושה.
באירועים חברתיים וציבוריים, בחגיגות ובתיאטרון, לעומת זאת, הסתובבו עבדים עם סירי לילה בידיהם, אותם אחזו עבור אנשי האצולה היוונית שנהגו להשתין לתוכם.
אם בביתם נהגו האצילים הרומיים להשתין אל תוך סיר לילה שאחז עבד בידו, בימי האימפריה הרומית בנו הרומאים מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים משותפים וגלויים.
בשירותים הציבוריים של האימפריה היו עשרות אסלות (או ליתר דיוק מושבים עשויי אבן), מסודרות בשורה וללא מחיצות. בכל מושב שכזה היה חור במרכזו, כשמתחת לשורת המושבים עברה תעלת ניקוז עם מים זורמים, שלקחה את השפכים הרחק משם.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית. בישראל ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות הרומי של בית שאן.
לא ידוע, אגב, אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים בחדרי השירותים הציבוריים הללו, שנבנו ברחבי האימפריה הרומית.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה, אל תוך ימי הביניים. אז עברו הצרכים בזוהמה, אל תוך סירי לילה שהעניים נהגו לרוקן אל הנהר.
בארמון או בטירה היו משרתים מיוחדים שניגבו את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר.
אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
גם אם החוק אסר על כך, המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכל כך הרבה חולים ומחלות נפוצו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשג'ון הרינגטון, אחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, פרסם ב-1597 מאמר סאטירי שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
למעשה, הרינגטון המציא את האסלה עם מנגנון ההדחה. המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. כבר אז היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם ב-1775 פטנט על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. כבר אז החלה שטיפת האסלה בלונדון, אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה.
ערבוב זה בין שפכים למי שתייה הובילה אז להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול שתועד בבירה האנגלית במאה ה-19. בכך אנו למדים שהשירותים המודרניים הקדימו באירופה את מערכת הביוב.
בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו במדינות רבות בעולם מערכות ביוב דומות ומודרניות והשירותים המודרניים של ימינו הם הבריאים ביותר בהיסטוריה.
הנה תולדות השירותים (מתורגם):
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
כך השתמשו בשירותים בימי הביניים:
https://youtu.be/hevlzoZ8k-o
למלכים אנגליים היו מנקי טוסיק מלכותיים (בעברית):
https://youtu.be/_x5ZJGPKW9s
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
ענייני השירותים שלנו כיום (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
סרטון תיעודי על ההיסטוריה של הנוחיות ובית הכיסא:
https://youtu.be/TaSrf2DNy5w?long=yes
כך בתי השימוש שינו את ההיסטוריה:
https://youtu.be/GWQG1YZS9l4?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (עברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
שירותים עתיקים
כשאנו מדמיינים את רומא העתיקה, אנחנו חושבים על הקולוסיאום, על אמבטיות ציבוריות מפוארות או על צבאות ולגיונות של חיילים רומים. אבל אחד הפרטים המעניינים על החיים ברומא של אותם ימים קשור בנושא שבדרך כלל מעדיפים שלא לדבר עליו - השירותים.
אז הפתעה - הרומאים יצרו כבר הם מערכת של חדרי שירותים ציבוריים. הם נקראו אז פוריקיה, או פוריקה (foricae) ואליהם הגיעו האזרחים כדי לעשות את צרכיהם.
ברומא פעלו אז שירותים ציבוריים בעלי מושבי שיש או אבן, עם חורים באמצע בצורת מפתח. השירותים היו צמודים אחד לשני ומסודרים בשורה ללא מחיצות.
מתחת למושבי השירותים עברו אז תעלות מים זורמים שניקזו את הפסולת באמצעות המים הזורמים מהמרחצאות הסמוכות, אל מערכת הביוב של העיר. כן, לרוב הרומאים נהגו למקם את השירותים הציבוריים בסמוך למרחצאות הציבוריות, במטרה להשתמש במים הזורמים מהן, להזרמה נקייה של השפכים.
לא ידוע אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים במתקנים אלה, אך השירותים הציבוריים שימשו כסוג של מועדון חברתי. הרומאים נהגו להחליף בהם חדשות ולהכיר אנשים חדשים, מה שנחשב לנורמלי בהחלט בתרבות הרומית.
ואגב, עשירי רומי נהנו משירותים פרטיים שנקראו לטרינה (latrina) בבתיהם, אם כי לא תמיד הקפידו להשתמש בהם כי העדיפו את החווה החברתית של השירותים הציבוריים.
במקום נייר טואלט שעדיין לא הומצא אז, השתמשו הרומאים לניגוב האחוריים בקסילוספונגיום (xylospongium) או טרסוריום (tersorium). זה היה ספוג ים שחובר לקצהו של מקל עץ. למרות שהחוקרים עדיין לא מסכימים בדיוק איך השתמשו בכלי הזה די סביר שהוא שימש לניקוי האישי, אף שהיה משותף לכל המשתמשים, מה שבוודאי תרם להתפשטות של מחלות ופרזיטים.
את זה גילו בדיקות של צואה עתיקה ומאובנת מחורבות שירותים רומיים שחשפו רמות גבוהות במיוחד של זיהומים בתולעי שוט, תולעים עגולות ואמבות הגורמות לדיזנטריה.
את הביוב הרומי למדו הרומאים מהאטרוסקים שבנו את מערכות הביוב התת-קרקעיות הראשונות ברומא, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. מערכת הביוב הרומית הייתה כה מתקדמת עד שמספרים שחלקים ממנה פועלים עד היום.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית (בארץ ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות של בית שאן).
לאחר שירדה האימפריה הרומית מעוצמתה והחלו ימי הביניים מתרחשת באירופה צניחה של ממש ברמת הסניטציה וההיגיינה. מכאן ועד אמצע המאה ה-16 יהפוך עניין השירותים למזוהם, מסריח, מפוצץ במחלות ובאופן כללי לא מטופל.
לסקירה כללית ראו בתגית "שירותים, היסטוריה".
הנה השירותים באימפריה הרומית וכמה תופעות מעניינות בהשוואה להיום:
https://youtu.be/t6oosTp7rfk
על בתי השימוש של הרומאים והמורשת ההיסטורית שהותירו לימי הביניים:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
תולדות השירותים העתיקים מהימים ההם ועד ימינו:
https://youtu.be/NK7s1wx5nbY
וההיגיינה בתקופה הרומית:
https://youtu.be/7VVN66BA4Fw?long=yes
בית השימוש (Toilet) המודרני הוא משוכלל הגייני ומחובר בדרך כלל למערכת ביוב מוצלחת. שמותיו מגוונים. מבֵּית שִׁמּוּשׁ, שֵׁרוּתִים, בֵּית כִּסֵּא, נוֹחִיּוּת, שֵׁרוּתִים סָנִיטָרִיִּים וגם, החזיקו חזק, בֵּית כָּבוֹד. אבל מסתבר שהשירותים המודרניים הם תוצאה של פיתוח בן אלפי שנים.
המצאת השירותים היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בתרבות ההארפה באזור לות'אל שבעמק ההינדוס (בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה).
באזור זה של עמק ההינדוס היו בתי כיסא משוכללים יחסית שנבנו מלבנים עשויים חימר שרוף. בכל בית כיסא היה מושב עליו ישבו, כשמערכת ניקוז המים מפנה את ההפרשות לתוך בורות ניקוז תת-קרקעיים.
שקיעת תרבות עמק האינדוס השכיחה את הידע וההנדסה של מערכות כאלה ולקח חצי אלף עד מילניום שלם עד שפותחו שירותים דומים. זה היה במצרים העתיקה, בה ככל הנראה פעלו באופן דומה שירותים בעלי מושב.
כל הידע ההנדסי וסניטרי הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו ולמשך תקופה ארוכה עבר העולם לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
ביוון העתיקה דומה שהקידמה נשכחה. לפי ראיות היסטוריות עשו היוונים הקדמונים את הצרכים שלהם בפומבי, מחוץ לבית וללא שמץ של בושה.
באירועים חברתיים וציבוריים, בחגיגות ובתיאטרון, לעומת זאת, הסתובבו עבדים עם סירי לילה בידיהם, אותם אחזו עבור אנשי האצולה היוונית שנהגו להשתין לתוכם.
אם בביתם נהגו האצילים הרומיים להשתין אל תוך סיר לילה שאחז עבד בידו, בימי האימפריה הרומית בנו הרומאים מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים משותפים וגלויים.
בשירותים הציבוריים של האימפריה היו עשרות אסלות (או ליתר דיוק מושבים עשויי אבן), מסודרות בשורה וללא מחיצות. בכל מושב שכזה היה חור במרכזו, כשמתחת לשורת המושבים עברה תעלת ניקוז עם מים זורמים, שלקחה את השפכים הרחק משם.
מתקנים פרימיטיביים יותר נמצאו באזורים שונים ברחבי האימפריה הרומית. בישראל ניתן לראות שירותים מסוג זה באתר העתיקות הרומי של בית שאן.
לא ידוע, אגב, אם הייתה הפרדה בין גברים ונשים בחדרי השירותים הציבוריים הללו, שנבנו ברחבי האימפריה הרומית.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה, אל תוך ימי הביניים. אז עברו הצרכים בזוהמה, אל תוך סירי לילה שהעניים נהגו לרוקן אל הנהר.
בארמון או בטירה היו משרתים מיוחדים שניגבו את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר.
אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
גם אם החוק אסר על כך, המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכל כך הרבה חולים ומחלות נפוצו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשג'ון הרינגטון, אחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, פרסם ב-1597 מאמר סאטירי שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
למעשה, הרינגטון המציא את האסלה עם מנגנון ההדחה. המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. כבר אז היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם ב-1775 פטנט על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. כבר אז החלה שטיפת האסלה בלונדון, אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה.
ערבוב זה בין שפכים למי שתייה הובילה אז להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול שתועד בבירה האנגלית במאה ה-19. בכך אנו למדים שהשירותים המודרניים הקדימו באירופה את מערכת הביוב.
בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו במדינות רבות בעולם מערכות ביוב דומות ומודרניות והשירותים המודרניים של ימינו הם הבריאים ביותר בהיסטוריה.
הנה תולדות השירותים (מתורגם):
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
כך השתמשו בשירותים בימי הביניים:
https://youtu.be/hevlzoZ8k-o
למלכים אנגליים היו מנקי טוסיק מלכותיים (בעברית):
https://youtu.be/_x5ZJGPKW9s
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
ענייני השירותים שלנו כיום (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
סרטון תיעודי על ההיסטוריה של הנוחיות ובית הכיסא:
https://youtu.be/TaSrf2DNy5w?long=yes
כך בתי השימוש שינו את ההיסטוריה:
https://youtu.be/GWQG1YZS9l4?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (עברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
