שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה לא לריב אלא לעבוד ביחד?
שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.
כשאדם לבדו, הרבה יותר קשה לו לעשות דברים. כשכמה ילדים, אנשים או בעלי חיים מתחברים יחד, כל אחד תורם את הדברים שהוא טוב בהם וכך יוצרים קבוצה יעילה מאד.
עבדו ביחד - זה כדאי!
הנה סרטון בשם "שניים על גשר" שמציג מה קורה אם לא משתפים פעולה:
http://youtu.be/jwpygjVPoAI
הדגמת מקרים שונים של שיתוף פעולה בטבע וכמה שהוא תורם להצלחה והישרדות:
http://youtu.be/n4tiEnJ5yCs
מצגת וידאו על שיתופיות ושיתוף פעולה (עברית):
http://youtu.be/DtJEVogh7Ww
וסרטון נפלא על רובוטים בכוכב רחוק הלומדים לשתף פעולה ואז...
https://youtu.be/3Bs4LOtIuxg?long=yes
למה התמחות טובה לכלכלה?
התמחות (Specialization) היא התרכזות בתחום מסוים ושיפור מתמיד כדי להפוך בו למומחה. תורת הכלכלה מקדשת את חלוקת העבודה. התמחות מאפשרת חלוקת עבודה יעילה ופחות בזבוז של זמן או אנרגיה. כשאנשים מתמחים בעבודות מסוימות הם יעשו אותן טוב יותר מאשר אם ינסו לעשות דברים שבהם הם מבינים פחות. כך יוכל כל אחד מהם להחליף את המוצרים שיצר במומחיותו במוצרים שיצרו אחרים, איש איש והתמחותו. בספרו "עושר העמים" ציין אדם סמית שאם הייצור יתנהל בחלוקת עבודה והתמחות יגדל פריון העבודה. הישגי המדינות המודרניות במאתיים השנים האחרונות מוכיחות זאת היטב.
גם החברה המודרנית וההייטק העולמי משתמשים בהתמחות כדי לייצר ולשווק מוצרים מדהימים, שאיש אינו מבין לגמרי. בעזרת המומחיות שלו, תורם כל אחד בתהליך הייצור את חלקו הקטן לפיתוח ושיווק המוצר. התוצאות מתבררות שוב ושוב כמדהימות. כבר בימי קדם השתמשה שיטת סחר החליפין בהתמחות של אנשים, שמכרו זה לזה או החליפו את תוצרתם המיוחדת, האחד עם השני. מגדל החסה נתן את החסות הגדולות והיפות שלו לרפתן, שמצידו גידל פרות בריאות ומסר לו חלב מצוין לשתייה וכך הלאה.
גם בימינו ההתמחות הביאה להישגים מדהימים. הרי אם נחשוב על כל מוצר שאנו קונים עכשיו, יש המונים שייצרו אותו. מהוגה הרעיון, המהנדסים, המפתחים, מעצבים, מתכנתים, טכנאים, מובילים, פרסומאים, משווקים, מפיצים ועוד ועוד - כל אחד מהם מומחה בעבודתו ועושה אותה הרבה יותר טוב מאשר זה שמנסה לייצר את הכל בעצמו.
כך גם בשירותים. אם היינו מנסים לטפל בכל התקלות והבעיות שיש לנו בבית, גם לתקן כל מכשיר וגם תקלות חשמל וביוב וצנרת ובינוי, היינו מזמן קורסים או שהבית היה מתמוטט על ראשנו. הרי כל בעלי המקצוע מתמחים איש איש בעבודתו. כל אחד מגיע למומחיות בתחומו. ההתמחות מאפשרת לו לעשות עבודה טובה יותר בתחום, מאשר מישהו שמנסה לעשות הכל.
הנה דוגמה פשוטה לשני אנשים מתמחים ומחליפים:
http://youtu.be/L90IsEykPfU
והסבר של ההתמחות ויתרונותיה הכלכליים:
http://youtu.be/e0H7r_Dl1CQ
איך הדולפינים פועלים ביחד?
הדולפינים ידועים בשיתוף הפעולה שלהם עם דייגים ברחבי העולם, לצורך ציד ותמורת חלקם בדגה. אבל שיתוף הפעולה אצלם הוא הרבה יותר מפותח משהיה ידוע. מסתבר שדולפינים צדים באופן קבוצתי תמיד. הם פועלים ביחד כדי לצוד דגים והתיאום שלהם מפותח מאד.
מבנה מוחם וגודלו, יכולת הסונאר שלהם ליצור תמונה תלת-ממדית של מה שמסביבם והתפיסה המהירה שלהם - כל אלה מסייעים להם לגבש שיטות עבודה קבוצתיות, שבהן לכל אחד יש תפקיד שתורם לפעולה הקבוצתית.
ביחד צדים הדולפינים מזון וביחד הם ממלאים משימות כמו הצלת חיים של בני אדם ובעלי חיים, סיוע לדייגים בתמורה לחלק משלל הדיג ועוד.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים כדי לצוד דגים באמצעות מלכודות חול שהם יוצרים:
http://youtu.be/-xm9PjKdf00
כאן הם צדים אפילו על החוף:
https://youtu.be/FE49xEU_z7g
כך הם מצילים בני אדם ביחד:
http://youtu.be/pWpCZsIoDtw
ודולפיני האורקה מצילים טובעים ומגינים עליהם מהכרישים שמגיעים לטרוף:
http://youtu.be/r1ZkkHesyjg
איך שיתוף פעולה ותחרות מסתדרים ביחד?
התחרות ידועה כמנגנון יעיל לקידמה, חדשנות ועסקים טובים. חברות עסקיות, ארגונים מתחרים וגופים שמעוניינים באותו קהל יעד, כולם יתחרו ביניהם ולרוב לא יתפשרו בדרך לניצחון.
אבל לא פעם מגלים מתחרים שכדאי להם לשתף פעולה. בעולם העסקים המודרני פורח מושג ה"קואופטישן" (Coopetition), שילוב של Cooperation ו-Competition, של שיתוף פעולה ותחרות בו-זמנית, מצ"ב בו כל הצדדים מרוויחים, כשהמרוויח העיקרי הוא הלקוח, אבל גם המתחרים משתפי הפעולה נהנים ממנו ומניצחון על יריבים אחרים.
הרעיון בקואופטישן שהוא שחברות מסחריות שמתחרות ביניהן, או גופים מתחרים דומים, חוברים יחדיו ליצירה משותפת של יתרון לשניהם. בעזרת קואופטישן הם יכולים לפתח טכנולוגיה חדשנית, לפרוץ לשווקים חדשים או ליצור הזדמנות עסקית שהשגתה לבד היא קשה הרבה יותר או אפילו בלתי אפשרית.
כך לדוגמה פותח מסך ה-LED על ידי חברת סמסונג הקוריאנית והמתחרה שלה, חברת סוני היפנית. כך מתחרות נטפליקס ואמזון פריים בשוק הטלוויזיה, תוך כדי שהראשונה משתמשת בשירותי אחסון הענן של השנייה לשידור הסדרות והסרטים שלה. כך משתפות ענקיות רכב בפיתוח מערכות לטובת כלי הרכב של שתיהן, מה שמעניק לרוכשים מהן יתרונות עצומים, על פני הלקוחות של המתחרים האחרים.
אגב, גם בעולם המלחמה נוצרו בהיסטוריה לא פעם סוגי קואופטישנס שכאלו. המקרה המוכר ביותר מהמאה האחרונה הוא של ברית המועצות הקומוניסטית, הנלחמת נגד היטלר, לצד ארצות הברית הקפיטליסטית, בזמן ששתיהן יריבות אידאולוגיות בלתי מתפשרות, נאבקות על הנהגת העולם כולו ואחרי המלחמה תחל ביניהן "המלחמה הקרה".
הנה מצגת וידאו על הקואופטישן:
https://youtu.be/TXwRdy_oKIk
והרצאת טד בנושא:
https://youtu.be/ESd_PXz4xGs?long=yes
למה כדאי לסייע זה לזה ולעבוד ביחד?
עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה.
פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שהם עובדים ביחד ומצליחים להשיג דברים מדהימים.
אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.
הנה היתרונות של עבודת צוות:
https://youtu.be/yg-a2SpGQBk
נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:
http://youtu.be/_5Eokd5TC5A
עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:
http://youtu.be/jop2I5u2F3U
מה זה דואט?
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
איך דולפינים עוזרים לדייגים?
רבים בעולם מעידים על שיתוף הפעולה של הדולפין, מהיצורים החכמים בטבע, עם האדם. כבר במיתולוגיה היוונית סופר על אפולו שלאחר שהתחפש לדולפין, הוא הוביל סירות מכרתים אל דלפי. ואכן, במשך מאות שנים האמיני הדייגים בים התיכון, שבמקרה של מצוקה בים ייחלצו דולפינים לעזרתם ויובילו את ספינותיהם בשלום אל נמל הבית.
חוקרים מצאו מגוון של סיפורים על דולפינים שמובילים להקות של דגים היישר אל רשתות הדייגים וזוכים לקבל מהדייגים בחזרה את חלקם בדיג. למשל הדולפינים במפרץ סנטה-קטרינה בברזיל שכבר משנת 1847 רועים את הדגים, כמו כלבי רועים נאמנים, לתוך רשתות הדייגים. ואם בברזיל יוזמים הדולפינים את הדיג המשותף, אצל בני האימראגן (Imragen) שבמאוריטניה שיתוף הפעולה הפוך. כאן הדייגים הם שמפעילים את הדולפינים. כל פעם, בתחילת הדיג, נוהגים דייגי האימראגן להכות בעזרת מקל על המים. רעש החבטות על המים מזעיק את הדולפינים והם מתחילים לדחוק להקות דגים לכיוון החוף. כל מה שנותר לדייגים שעל החוף הוא לאסוף את שלל הדגים מהרשתות שפרשו לפני כן. הדולפינים עצמם ממתינים בשקט, עד שהדייגים מותירים להם מעט מהדגים שנאספו ברשת - תמורה על עבודתם.
סימנים נוספים שמזכירים הימצאות של דגים לטרף, כמו הצלפה על החול שבקרקעית הים או התזת המים שמזכירה את הרעש של נחיתת הדגים שזינקו מהמים על פני הים - סימנים כאלה הם מעין "אות מוסכם" בין הדייגים לדולפינים ולמעשה הם הזמנה לשיתוף פעולה משתלם לשני הצדדים.
שיתופי פעולה דומים בין דייגים לדולפינים קיימים במקומות נוספים בעולם, כמו במוזמביק באפריקה, באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט ועוד. מסתבר שזה נפוץ משחשבו גם בצפון ודרום אמריקה, באוסטרליה ובסביבתה.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים עם הדייגים:
https://youtu.be/42MpfPqWkhk
והכל נובע מהתבונה של הדולפינים ויכולות הציד החכמות שלהם:
https://youtu.be/bzfqPQm-ThU
מה זה קוד פתוח?
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.
כשאדם לבדו, הרבה יותר קשה לו לעשות דברים. כשכמה ילדים, אנשים או בעלי חיים מתחברים יחד, כל אחד תורם את הדברים שהוא טוב בהם וכך יוצרים קבוצה יעילה מאד.
עבדו ביחד - זה כדאי!
הנה סרטון בשם "שניים על גשר" שמציג מה קורה אם לא משתפים פעולה:
http://youtu.be/jwpygjVPoAI
הדגמת מקרים שונים של שיתוף פעולה בטבע וכמה שהוא תורם להצלחה והישרדות:
http://youtu.be/n4tiEnJ5yCs
מצגת וידאו על שיתופיות ושיתוף פעולה (עברית):
http://youtu.be/DtJEVogh7Ww
וסרטון נפלא על רובוטים בכוכב רחוק הלומדים לשתף פעולה ואז...
https://youtu.be/3Bs4LOtIuxg?long=yes
התמחות (Specialization) היא התרכזות בתחום מסוים ושיפור מתמיד כדי להפוך בו למומחה. תורת הכלכלה מקדשת את חלוקת העבודה. התמחות מאפשרת חלוקת עבודה יעילה ופחות בזבוז של זמן או אנרגיה. כשאנשים מתמחים בעבודות מסוימות הם יעשו אותן טוב יותר מאשר אם ינסו לעשות דברים שבהם הם מבינים פחות. כך יוכל כל אחד מהם להחליף את המוצרים שיצר במומחיותו במוצרים שיצרו אחרים, איש איש והתמחותו. בספרו "עושר העמים" ציין אדם סמית שאם הייצור יתנהל בחלוקת עבודה והתמחות יגדל פריון העבודה. הישגי המדינות המודרניות במאתיים השנים האחרונות מוכיחות זאת היטב.
גם החברה המודרנית וההייטק העולמי משתמשים בהתמחות כדי לייצר ולשווק מוצרים מדהימים, שאיש אינו מבין לגמרי. בעזרת המומחיות שלו, תורם כל אחד בתהליך הייצור את חלקו הקטן לפיתוח ושיווק המוצר. התוצאות מתבררות שוב ושוב כמדהימות. כבר בימי קדם השתמשה שיטת סחר החליפין בהתמחות של אנשים, שמכרו זה לזה או החליפו את תוצרתם המיוחדת, האחד עם השני. מגדל החסה נתן את החסות הגדולות והיפות שלו לרפתן, שמצידו גידל פרות בריאות ומסר לו חלב מצוין לשתייה וכך הלאה.
גם בימינו ההתמחות הביאה להישגים מדהימים. הרי אם נחשוב על כל מוצר שאנו קונים עכשיו, יש המונים שייצרו אותו. מהוגה הרעיון, המהנדסים, המפתחים, מעצבים, מתכנתים, טכנאים, מובילים, פרסומאים, משווקים, מפיצים ועוד ועוד - כל אחד מהם מומחה בעבודתו ועושה אותה הרבה יותר טוב מאשר זה שמנסה לייצר את הכל בעצמו.
כך גם בשירותים. אם היינו מנסים לטפל בכל התקלות והבעיות שיש לנו בבית, גם לתקן כל מכשיר וגם תקלות חשמל וביוב וצנרת ובינוי, היינו מזמן קורסים או שהבית היה מתמוטט על ראשנו. הרי כל בעלי המקצוע מתמחים איש איש בעבודתו. כל אחד מגיע למומחיות בתחומו. ההתמחות מאפשרת לו לעשות עבודה טובה יותר בתחום, מאשר מישהו שמנסה לעשות הכל.
הנה דוגמה פשוטה לשני אנשים מתמחים ומחליפים:
http://youtu.be/L90IsEykPfU
והסבר של ההתמחות ויתרונותיה הכלכליים:
http://youtu.be/e0H7r_Dl1CQ
הדולפינים ידועים בשיתוף הפעולה שלהם עם דייגים ברחבי העולם, לצורך ציד ותמורת חלקם בדגה. אבל שיתוף הפעולה אצלם הוא הרבה יותר מפותח משהיה ידוע. מסתבר שדולפינים צדים באופן קבוצתי תמיד. הם פועלים ביחד כדי לצוד דגים והתיאום שלהם מפותח מאד.
מבנה מוחם וגודלו, יכולת הסונאר שלהם ליצור תמונה תלת-ממדית של מה שמסביבם והתפיסה המהירה שלהם - כל אלה מסייעים להם לגבש שיטות עבודה קבוצתיות, שבהן לכל אחד יש תפקיד שתורם לפעולה הקבוצתית.
ביחד צדים הדולפינים מזון וביחד הם ממלאים משימות כמו הצלת חיים של בני אדם ובעלי חיים, סיוע לדייגים בתמורה לחלק משלל הדיג ועוד.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים כדי לצוד דגים באמצעות מלכודות חול שהם יוצרים:
http://youtu.be/-xm9PjKdf00
כאן הם צדים אפילו על החוף:
https://youtu.be/FE49xEU_z7g
כך הם מצילים בני אדם ביחד:
http://youtu.be/pWpCZsIoDtw
ודולפיני האורקה מצילים טובעים ומגינים עליהם מהכרישים שמגיעים לטרוף:
http://youtu.be/r1ZkkHesyjg
התחרות ידועה כמנגנון יעיל לקידמה, חדשנות ועסקים טובים. חברות עסקיות, ארגונים מתחרים וגופים שמעוניינים באותו קהל יעד, כולם יתחרו ביניהם ולרוב לא יתפשרו בדרך לניצחון.
אבל לא פעם מגלים מתחרים שכדאי להם לשתף פעולה. בעולם העסקים המודרני פורח מושג ה"קואופטישן" (Coopetition), שילוב של Cooperation ו-Competition, של שיתוף פעולה ותחרות בו-זמנית, מצ"ב בו כל הצדדים מרוויחים, כשהמרוויח העיקרי הוא הלקוח, אבל גם המתחרים משתפי הפעולה נהנים ממנו ומניצחון על יריבים אחרים.
הרעיון בקואופטישן שהוא שחברות מסחריות שמתחרות ביניהן, או גופים מתחרים דומים, חוברים יחדיו ליצירה משותפת של יתרון לשניהם. בעזרת קואופטישן הם יכולים לפתח טכנולוגיה חדשנית, לפרוץ לשווקים חדשים או ליצור הזדמנות עסקית שהשגתה לבד היא קשה הרבה יותר או אפילו בלתי אפשרית.
כך לדוגמה פותח מסך ה-LED על ידי חברת סמסונג הקוריאנית והמתחרה שלה, חברת סוני היפנית. כך מתחרות נטפליקס ואמזון פריים בשוק הטלוויזיה, תוך כדי שהראשונה משתמשת בשירותי אחסון הענן של השנייה לשידור הסדרות והסרטים שלה. כך משתפות ענקיות רכב בפיתוח מערכות לטובת כלי הרכב של שתיהן, מה שמעניק לרוכשים מהן יתרונות עצומים, על פני הלקוחות של המתחרים האחרים.
אגב, גם בעולם המלחמה נוצרו בהיסטוריה לא פעם סוגי קואופטישנס שכאלו. המקרה המוכר ביותר מהמאה האחרונה הוא של ברית המועצות הקומוניסטית, הנלחמת נגד היטלר, לצד ארצות הברית הקפיטליסטית, בזמן ששתיהן יריבות אידאולוגיות בלתי מתפשרות, נאבקות על הנהגת העולם כולו ואחרי המלחמה תחל ביניהן "המלחמה הקרה".
הנה מצגת וידאו על הקואופטישן:
https://youtu.be/TXwRdy_oKIk
והרצאת טד בנושא:
https://youtu.be/ESd_PXz4xGs?long=yes
שיתוף פעולה
עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה.
פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שהם עובדים ביחד ומצליחים להשיג דברים מדהימים.
אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.
הנה היתרונות של עבודת צוות:
https://youtu.be/yg-a2SpGQBk
נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:
http://youtu.be/_5Eokd5TC5A
עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם (עברית):
http://youtu.be/VLpvHlYDDAU
וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:
http://youtu.be/jop2I5u2F3U
דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.
הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:
https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y
דואט גיטרות:
https://youtu.be/PT9hvyDvKHA
דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:
https://youtu.be/8WqSOXpacjE
ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:
https://youtu.be/v35YhhzCrYk
ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:
https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes
רבים בעולם מעידים על שיתוף הפעולה של הדולפין, מהיצורים החכמים בטבע, עם האדם. כבר במיתולוגיה היוונית סופר על אפולו שלאחר שהתחפש לדולפין, הוא הוביל סירות מכרתים אל דלפי. ואכן, במשך מאות שנים האמיני הדייגים בים התיכון, שבמקרה של מצוקה בים ייחלצו דולפינים לעזרתם ויובילו את ספינותיהם בשלום אל נמל הבית.
חוקרים מצאו מגוון של סיפורים על דולפינים שמובילים להקות של דגים היישר אל רשתות הדייגים וזוכים לקבל מהדייגים בחזרה את חלקם בדיג. למשל הדולפינים במפרץ סנטה-קטרינה בברזיל שכבר משנת 1847 רועים את הדגים, כמו כלבי רועים נאמנים, לתוך רשתות הדייגים. ואם בברזיל יוזמים הדולפינים את הדיג המשותף, אצל בני האימראגן (Imragen) שבמאוריטניה שיתוף הפעולה הפוך. כאן הדייגים הם שמפעילים את הדולפינים. כל פעם, בתחילת הדיג, נוהגים דייגי האימראגן להכות בעזרת מקל על המים. רעש החבטות על המים מזעיק את הדולפינים והם מתחילים לדחוק להקות דגים לכיוון החוף. כל מה שנותר לדייגים שעל החוף הוא לאסוף את שלל הדגים מהרשתות שפרשו לפני כן. הדולפינים עצמם ממתינים בשקט, עד שהדייגים מותירים להם מעט מהדגים שנאספו ברשת - תמורה על עבודתם.
סימנים נוספים שמזכירים הימצאות של דגים לטרף, כמו הצלפה על החול שבקרקעית הים או התזת המים שמזכירה את הרעש של נחיתת הדגים שזינקו מהמים על פני הים - סימנים כאלה הם מעין "אות מוסכם" בין הדייגים לדולפינים ולמעשה הם הזמנה לשיתוף פעולה משתלם לשני הצדדים.
שיתופי פעולה דומים בין דייגים לדולפינים קיימים במקומות נוספים בעולם, כמו במוזמביק באפריקה, באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט ועוד. מסתבר שזה נפוץ משחשבו גם בצפון ודרום אמריקה, באוסטרליה ובסביבתה.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים עם הדייגים:
https://youtu.be/42MpfPqWkhk
והכל נובע מהתבונה של הדולפינים ויכולות הציד החכמות שלהם:
https://youtu.be/bzfqPQm-ThU
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
מיהו הדולפין הטורף?
האורקה, או בשמו השגוי "הלווייתן הקטלן", הוא מהיצורים החכמים בטבע. כמו כל הדולפינים, גם האורקות מצוידים ביכולות שיתוף פעולה ובאינטליגנציה רגשית מדהימה. למעשה, הם בעלי רגשות שייתכן שהם אף יותר מפותחים משל בני האדם.
בניגוד למחשבה הנפוצה, האורקות אינם בדיוק לווייתנים. האורקה הוא דולפין גדול שחי בקבוצה. הקבוצה מאפשרת לאורקות לצוד ביעילות מתחת למים ושיתוף הפעולה ביניהם הוא מדהים ויעיל מעין כמותו. בזכותו יכולות האורקות להתגבר ואף להרוג לווייתנים ענקיים. האורקות מתמחים בציד של כלבי ים ודגים.
הנה האורקה ויכולות שיתוף הפעולה שלו (עברית):
https://youtu.be/j6B6Jc3DY-w?t=2m25s&end=3m28s
הגורל של האורקה בשבי, כולל האלימות שהוא עלול לגלות בשבי האדם (מתורגם):
https://youtu.be/va7M-10LMFs
וכדי להבין כמה הוא חזק, הנה אורקה מנצח כריש נמר:
https://youtu.be/uqimOYOQjJ8
האורקה, או בשמו השגוי "הלווייתן הקטלן", הוא מהיצורים החכמים בטבע. כמו כל הדולפינים, גם האורקות מצוידים ביכולות שיתוף פעולה ובאינטליגנציה רגשית מדהימה. למעשה, הם בעלי רגשות שייתכן שהם אף יותר מפותחים משל בני האדם.
בניגוד למחשבה הנפוצה, האורקות אינם בדיוק לווייתנים. האורקה הוא דולפין גדול שחי בקבוצה. הקבוצה מאפשרת לאורקות לצוד ביעילות מתחת למים ושיתוף הפעולה ביניהם הוא מדהים ויעיל מעין כמותו. בזכותו יכולות האורקות להתגבר ואף להרוג לווייתנים ענקיים. האורקות מתמחים בציד של כלבי ים ודגים.
הנה האורקה ויכולות שיתוף הפעולה שלו (עברית):
https://youtu.be/j6B6Jc3DY-w?t=2m25s&end=3m28s
הגורל של האורקה בשבי, כולל האלימות שהוא עלול לגלות בשבי האדם (מתורגם):
https://youtu.be/va7M-10LMFs
וכדי להבין כמה הוא חזק, הנה אורקה מנצח כריש נמר:
https://youtu.be/uqimOYOQjJ8
מהי ספינת המלחמה הפורטוגזית?
השלפוחן המצוי, פיסליה פיסליס, הידוע גם בכינוי "ספינת הקרב הפורטוגזית" (Portuguese man o' war), נראה כמו מדוזה. אך השלפוחן הזה הוא למעשה מושבה של יצורים שונים, הפועלים יחדיו כדי לצוד ולהתקיים.
זוהי מושבה שיתופית שבה פועלים 4 יצורים זעירים ביחד, כאילו היו איברים של גוף אחד, כדי לצוד דגים זעירים ופלנקטון. כל אחד מהם מתמחה בפעולה אחרת שמסייעת למושבה - ציפה, אכילה, נשימה וציד.
במרכז עומדת מדוזה בצורת שלפוחית, כשממנה משתלשלים פוליפים עם זרועות ציד נושאי תאים צורבים. אורכם, אגב, יכול להגיע ל-100 מטרים!
השלפוחן אינו מסוכן לבני אדם. אמנם צריבות שלפוחן מצוי גורמות כאב, אך הוא נעלם לרוב בתוך שעות אחדות ומלבד סימני נפיחות, שייעלמו תוך ימים אחדים, לא נגרם לאדם נזק בריאותי של ממש. רק מקרים מסוימים של תגובות אלרגיה קשות הם שפרסמו את המדוזה הזו כמסוכנת כל כך.
שמה של "ספינת המלחמה הפורטוגלית" נובע מדמיונו לקרוולה, ספינת המלחמה שבה השתמשו הפורטוגזים במאות ה-15-16. המצוף של השלפוחן המצוי, חלקו העליון, מזכירים את מפרשיה המשולשים של הקרוולה העתיקה ומכאן הכינוי הציורי.
הנה "ספינת המלחמה הפורטוגלית":
https://youtu.be/Dj5Nq5cL8N8
היא נקראת גם "השלפוחן המצוי":
http://youtu.be/xTgLTbXJrfM
הבה נלווה אותו על פני המים:
https://youtu.be/gr1ps0ooDhU
עוד על השלפוחן הפורטוגלי:
https://youtu.be/RBdCpcapB0s
כך צדה מדוזת "ספינת המלחמה הפורטוגלית" דג:
http://youtu.be/a-gpR6sGIJE
ועוד מ"ספינת המלחמה הפורטוגלית":
http://youtu.be/9rCHCU0UHQY
השלפוחן המצוי, פיסליה פיסליס, הידוע גם בכינוי "ספינת הקרב הפורטוגזית" (Portuguese man o' war), נראה כמו מדוזה. אך השלפוחן הזה הוא למעשה מושבה של יצורים שונים, הפועלים יחדיו כדי לצוד ולהתקיים.
זוהי מושבה שיתופית שבה פועלים 4 יצורים זעירים ביחד, כאילו היו איברים של גוף אחד, כדי לצוד דגים זעירים ופלנקטון. כל אחד מהם מתמחה בפעולה אחרת שמסייעת למושבה - ציפה, אכילה, נשימה וציד.
במרכז עומדת מדוזה בצורת שלפוחית, כשממנה משתלשלים פוליפים עם זרועות ציד נושאי תאים צורבים. אורכם, אגב, יכול להגיע ל-100 מטרים!
השלפוחן אינו מסוכן לבני אדם. אמנם צריבות שלפוחן מצוי גורמות כאב, אך הוא נעלם לרוב בתוך שעות אחדות ומלבד סימני נפיחות, שייעלמו תוך ימים אחדים, לא נגרם לאדם נזק בריאותי של ממש. רק מקרים מסוימים של תגובות אלרגיה קשות הם שפרסמו את המדוזה הזו כמסוכנת כל כך.
שמה של "ספינת המלחמה הפורטוגלית" נובע מדמיונו לקרוולה, ספינת המלחמה שבה השתמשו הפורטוגזים במאות ה-15-16. המצוף של השלפוחן המצוי, חלקו העליון, מזכירים את מפרשיה המשולשים של הקרוולה העתיקה ומכאן הכינוי הציורי.
הנה "ספינת המלחמה הפורטוגלית":
https://youtu.be/Dj5Nq5cL8N8
היא נקראת גם "השלפוחן המצוי":
http://youtu.be/xTgLTbXJrfM
הבה נלווה אותו על פני המים:
https://youtu.be/gr1ps0ooDhU
עוד על השלפוחן הפורטוגלי:
https://youtu.be/RBdCpcapB0s
כך צדה מדוזת "ספינת המלחמה הפורטוגלית" דג:
http://youtu.be/a-gpR6sGIJE
ועוד מ"ספינת המלחמה הפורטוגלית":
http://youtu.be/9rCHCU0UHQY
למה צריך קרדיטים בקולנוע?
קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.
הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.
לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.
אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.
בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים
אז למה הם חשובים?
הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.
הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.
בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.
הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:
https://youtu.be/dDtRrAVCUGE
ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.
הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.
לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.
אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.
בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים
אז למה הם חשובים?
הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.
הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.
בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.
הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:
https://youtu.be/dDtRrAVCUGE
ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:
https://youtu.be/84rxY_9wLgU
איך מתנהל קן הנמלים?
קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.
מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.
הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.
הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:
http://youtu.be/X5YaihAtnC4
ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):
http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
חפירה שחשפה קן נמלים עצום:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:
https://youtu.be/G_dv_dNJf3U
ולגשר:
https://youtu.be/_5Eokd5TC5A
קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.
מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.
הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.
הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:
http://youtu.be/X5YaihAtnC4
ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):
http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
חפירה שחשפה קן נמלים עצום:
http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ
שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:
https://youtu.be/G_dv_dNJf3U
ולגשר:
https://youtu.be/_5Eokd5TC5A
מהי סימביוזה?
סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.
יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה. דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים.
מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו".
הנה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:
http://youtu.be/M3qnggG8Tx4
הנה דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:
https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s
סימביוזה פירושה יחסי גומלין שיתופיים בין מינים שונים של אורגניזמים, שתלויים זה בזה. הסימביוזה מתרחשת כשהם חיים בשיתופיות ותלויים אחד בשני.
יש לא מעט דוגמאות לסימביוזה בטבע. כמו למשל השושנון (המכונה גם "דג הליצן" על שום צבעיו) ושושנת הים. הוא מגן עליה לבל יאכלו אותה דגים והיא שומרת עליו מטורפים באמצעות זרועות הציד שלה. דוגמה נוספת היא של הנקאי שעושה עבודת ניקוי של דגים גדולים שלא פוגעים בו. הוא נהנה ממזון מבלי להסתכן בהשגתו והם זוכים לניקוי בחינם. עוד דוגמה היא ציפור הסיקסק המזהירה מטורפים שמתקרבים.
מקור המלה "סימביוזה" הוא במילה היוונית סימיוזיס, שפירושה "לחיות יחדיו".
הנה דוגמאות בטבע לשיתוף פעולה וסימביוזה בין בעלי חיים שונים בטבע:
http://youtu.be/M3qnggG8Tx4
הנה דג הנקאי שנכנס לפיות של דגים גדולים, כדי לאכול ובו בזמן לנקות:
https://youtu.be/96MaKRaznio?t=1m17s&end=1m40s
כיצד מתרחשת הסימביוזה בים?
מאות יצורים חיים בים בקירבה יתרה זה לזה. קירבה זו גורמת לתחרות או לטריפה ביניהם, אך גם לשיתוף פעולה.
שיתוף הפעולה הידוע ביותר הוא הניקוי. דגים שאין להם אצבעות וידיים שיכולות לנקות את הגוף, או בין השיניים והזימים נזקקים לעזרה מבחוץ. ישנם בעלי חיים שזהו בדיוק תפקידם – נקאים. הם ניזונים בעיקר מטפילים ורקמות עור של דגים או יצורי ים אחרים ובכך הם משרתים את "לקוחותיהם".
דגים וסרטנים נקאים, הנמצאים במקומות קבועים הנקראים "תחנות ניקוי", מושכים אליהם דגים גדולים. מהם טורפים מובהקים כמו הזהרון שמשנים את תנוחת גופם – פוערים את פיהם וחושפים את שיני הטרף שלהם למנקים. אלה מרגישים בטחון בחלל הפה של הטורף ויש מהם הישנים בלילה בחלל פיהם של לקוחותיהם.
לצידם חיים גם חקיינים, הדומים לנקאים במראה החיצוני, אך במקום לנקות הם נושכים את הדגים ומציקים להם.
קבלו סימביוזה בין זהרון שטורף דגים, אך מתיר לנקאי להכנס לפיו ולמכסה הזימים, כדי לנקותם:
http://youtu.be/-LTEmoKax2A
כך חיים דגים קטנים בין קוציהם של קיפודים ושושנות ים:
http://youtu.be/8rSlA_ywEec
ונקאי נכנס לפה של צוללן כדי "לנקות" שם ולאכול שאריות מזון:
http://youtu.be/TOa8y95khK8
מאות יצורים חיים בים בקירבה יתרה זה לזה. קירבה זו גורמת לתחרות או לטריפה ביניהם, אך גם לשיתוף פעולה.
שיתוף הפעולה הידוע ביותר הוא הניקוי. דגים שאין להם אצבעות וידיים שיכולות לנקות את הגוף, או בין השיניים והזימים נזקקים לעזרה מבחוץ. ישנם בעלי חיים שזהו בדיוק תפקידם – נקאים. הם ניזונים בעיקר מטפילים ורקמות עור של דגים או יצורי ים אחרים ובכך הם משרתים את "לקוחותיהם".
דגים וסרטנים נקאים, הנמצאים במקומות קבועים הנקראים "תחנות ניקוי", מושכים אליהם דגים גדולים. מהם טורפים מובהקים כמו הזהרון שמשנים את תנוחת גופם – פוערים את פיהם וחושפים את שיני הטרף שלהם למנקים. אלה מרגישים בטחון בחלל הפה של הטורף ויש מהם הישנים בלילה בחלל פיהם של לקוחותיהם.
לצידם חיים גם חקיינים, הדומים לנקאים במראה החיצוני, אך במקום לנקות הם נושכים את הדגים ומציקים להם.
קבלו סימביוזה בין זהרון שטורף דגים, אך מתיר לנקאי להכנס לפיו ולמכסה הזימים, כדי לנקותם:
http://youtu.be/-LTEmoKax2A
כך חיים דגים קטנים בין קוציהם של קיפודים ושושנות ים:
http://youtu.be/8rSlA_ywEec
ונקאי נכנס לפה של צוללן כדי "לנקות" שם ולאכול שאריות מזון:
http://youtu.be/TOa8y95khK8
מי מנקה את ההיפופוטם?
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
ודאי התהפכתם לא פעם על משכבכם ולא הצלחתם להירדם מרוב סקרנות, כשהשאלה החשובה ביותר ניקרה בראשכם - איך מתנקה ההיפופוטם מהלכלוך שעל גופו?
שאלה יפה... ובכן, שיטת הניקיון של ההיפופוטמים היא דוגמה להדדיות יפה בטבע, הדדיות המבוססת על שיתוף פעולה המכונה בשפה המדעית "סימביוזה".
השחקן השותף להיפופוטם בסימביוזה שכאן הוא דג השפם (Barbell). מדובר בדגים שעובדים אצל ההיפופוטם בשטיפת רכב, אופס, בשטיפת הגוף וניקיונו. אבל לא גופם שלהם, אלא גופו של ההיפופוטם.
דגי השפם מנקים את ההיפופוטמים מלכלוך שמצטבר על גופם ומטפילים שנצמדים אליהם. בתמורה סועדים דגי השפם את ליבם בטפילים הללו. כמו במקרה של הנקאי, שמנקה דגים תמורת הטפילים שהוא אוכל, תוך כדי הניקיון, גם שיתוף הפעולה הזה של דג השפם עם ההיפופוטם הוא מושלם. בעוד ההיפופוטם זוכה להיפטר מטפיליו המציקים, זוכים דגי השפם לארוחה דשנה.
כמובן שבתמורה לשירות הנפלא שהוא מקבל מדג השפם, ההיפופוטם, מבעלי החיים החזקים והמסוכנים בטבע, לא פוגע בו ובחבריו המנקים.
דגי השפם נפגשים עם ההיפופוטם לניקיונות הסימביוטיים הללו, בעיקר באגמים, הנהרות והביצות.
הנה סרטון על דגי השפם המנקים את ההיפופוטם:
https://youtu.be/q6q4uwefhDA
ועוד מדגי השפם המנקים היפופוטמים:
https://youtu.be/8SJq2bnb1VA
מהי למידה מבוססת פרויקטים?
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
