» «
פרל הארבור
מה קרה בפרל הארבור?



זה קרה קצת אחרי עלות השחר ב-7 בדצמבר 1941, במפרץ פרל-הארבור שבהוואי. זוהי תחילתה של התקפת פתע של כוחות יפן על אחד מנמלי הצבא האמריקאי הגדולים שבהוואי. בתוך רגעים הפך המפרץ השקט לשדה קרב שכמותו לא הכיר הצי האמריקאי מעולם.

מאות מטוסים יפאניים הגיעו מ-6 נושאות מטוסים יפאניות, שעגנו כ-300 קילומטרים מפרל-הארבור. הטייס היפני המוביל, קרא בקשר את האות למתקפה "טורה, טורה, טורה" והמטוסים החלו להמטיר פצצות על ספינות המלחמה, מאות מטוסים ואלפי חיילים ואזרחים. המתקפה הזו הייתה כשלון מודיעיני קשה של צבא ארה"ב, שלא העלה על דעתו את המתקפה הזו. האובדן העצום של אלפי חיילים, 12 ספינות קרב וכמעט 200 מטוסים אמריקניים היה רק חלק מהתמונה.

בעקבות ההתקפה על פרל הארבור הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם השנייה. הצטרפותה הפכה את המלחמה למלחמת עולם ובזכותה גברו בנות הברית לבסוף על הנאצים ובנות בריתם, כולל יפאן הקיסרית.


הנה סיפור המתקפה על פרל הארבור:

https://youtu.be/QG6jooK3Jxs


סצנת המתקפה על פרל הרבור מהסרט:

https://youtu.be/jU3kvXOI5B8


נאומו של רוזוולט לאחר פרל הארבור:

https://youtu.be/QWOrPces66o


קדימון לסרט על פרל הארבור:

https://youtu.be/fwz32utmduA


עוד מההתקפה הקשה:

http://youtu.be/jbF0cjl8yB8?t=6s


והפיוס 70 שנה אחרי:

https://youtu.be/6hQdRJIOKiY


וסרט תיעודי על ההתקפה היפאנית בפרל הרבור:

https://youtu.be/gnKu0HmwrnQ?long=yes
פלורנס פוסטר ג'נקינס
מי הייתה הזמרת הגרועה בהיסטוריה?



אתם עומדים לחוות את סיפורה הבלתי ייאמן של פלורנס פוסטר ג'נקינס (Florence Foster Jenkins), שלא נתנה לאף אחד לכבות את חלומה. חוץ מהקול היה לה הכל - היא הייתה חיננית, עשירה והיו לה כל הגינונים הנחוצים לדיוות במה אמיתית. אבל היא התעקשה להפוך לזמרת אופרה, על אף שקולה, איך נאמר את זה בעדינות, היה פשוט נורא..

כבר מגיל צעיר רצתה ג'נקינס להיות זמרת. היא הייתה בת למשפחה עשירה וקיבלה חינוך מוסיקלי עשיר, אבל כשסיפרה לאביה שהיא חולמת להיות זמרת, הוא לא התלהב. בבגרותה, משהבין האב שבתו משקיעה מאמצים בחלום השירה אופראית, הוא החליט להפסיק לממן אותה. היא סבלה ללא ספק מהפרעה נפשית, שלא חיברה אותה אל המציאות לחלוטין. הרי היא לא הצליחה, גם אם רצתה, להוציא מגרונה ולו פראזה מוזיקלית אחת מבלי לזייף. אבל היא החליטה והמשיכה בדרכה לבדה. ההזדמנות להצליח נקרתה לה כשמת האב והיא ירשה את כספו והפכה עשירה. סוף סוף התפנתה לה הדרך לקריירה שעליה חלמה.

היא החלה ליזום רסיטלים יוקרתיים, קונצרטים שבהם שרה לפני קהל. המימון והארגון היה שלה. היא אפילו הזמינה בעצמה את זרי הפרחים שיוגשו לה בתום המופע וגם את ערבי הגאלה שארחה קודם לכן במלון הכי מפואר של ניו-יורק היא שילמה מכספה הרב.

עם התוצאות קשה היה להתווכח. ההמונים החלו לנהור להופעות שלה, רק כדי לשמוע אותה מחריבה אריות קלאסיות מהרפטואר האופראי. ג'נקינס הפכה להיט ענק. שוב ושוב הצליחה הזמרת הנלעגת והפופולרית למלא את אולם הקונצרטים היוקרתי בעולם, הקרנגי הול. לרסיטלים שלה הגיעו המוני אנשים, שרכשו כרטיסים בכסף רב וגם תקליטיה נמכרו בכמויות עצומות. בחברה הגבוהה של ניו יורק בשנות ה-30 וה-40 היא הפכה לזמרת פולחן, קאלט של ממש. זמרת הסופרן הזייפנית הפכה לידוענית מפורסמת ואפשר לומר שאפילו לאגדה.

במופעים ג'נקינס לא הצליחה לשיר אפילו משפט מוסיקלי אחד בלי לזייף. קולה הזכיר לרבים צווחות של קרפדה וכדי להצחיק את הקהל עוד יותר, נהג קוסמו מקמון, הפסנתרן הקבוע שלה, לעוות את פרצופו לאורך כל ההופעה. הקהל המנומס מצידו, לא צחק בפראות כמו שאולי היה מצופה ממנו.. להיפך, ניכר המאמץ לשמור על ארשת תרבותית ורבים דחפו ממחטות לפיהם, רק כדי למנוע את שאגות הצחוק המעליבות שהיו פוגעות בדיווה המתאמצת. את העלבונות שמרו העשירים המנומסים לאחרי הקונצרט.

היא לא הבינה שהקהל מגיע להופעותיה כדי ללעוג ולצחוק עליה. בעיניה הייתה הביקורת עליה תוצאה של קנאה מקצועית ובורות. היה הרבתה להשוות את עצמה עם הזמרות המעולות של התקופה ולא פעם טענה שהיא מבצעת טוב מהן. רק בגיל 76, בהופעה האחרונה שלה, כשכרגיל נחטפו לה כל הכרטיסים, היא הבינה שהקהל נוהר כדי ללעוג לה. ההלם היה גדול. חודש אחרי כן, עם או בלי קשר, היא מתה.

אחרי הכל היא את שלה השיגה. קולה נדם, אבל היא עצמה הצליחה להיכנס להיסטוריה כזמרת. אולי גרועה אבל אגדית. משפט שאמרה פעם מסביר היטב את מה שהרגישה "אנשים יכולים לומר שאיני יודעת לשיר, אבל לעולם לא יוכלו לומר שלא שרתי".


הנה קדימון הסרט שנעשה על דמותה:

https://youtu.be/z397cJ2PVxg


סיפורה בעברית של פלורנס פוסטר ג'נקינס, כחלק מהסרט:

https://youtu.be/kuebNtakIa4?t=23s


כך נשמעה הזמרת הנוראית בהיסטוריה המודרנית:

http://youtu.be/-quQHNriV-Q


חלק מסיפורה של פלורנס פוסטר ג'נקינס:

http://youtu.be/Zi_jr3jlgmg


סיפורה של הזמרת ללא חוש קצב וללא יכולת של שמירת גובה הצליל:

http://youtu.be/Q_ZAthb-Hbs


ופלורנס הזייפנית זכתה לליפ סינק, ממעריצים ש"מופיעים איתה" בקרנגי הול:

http://youtu.be/wfKz-sF8KUY


וקטעים מהצגה על פלורנס פוסטר ג'נקינס שהועלתה בעברית:

http://youtu.be/OV_kCXZvheE
מדינת ישראל
איך הוקמה מדינת ישראל?



לאחר שבתאריך כ"ט בנובמבר התקבלה החלטה של ארגון האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד מדינה ערבית, התנגדו הערבים לכך. החלו פעולות כנגד יהודי ארץ ישראל והאווירה בארץ הייתה של כמעט מלחמה. דויד בן גוריון, מנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל, הכריז על הקמתה של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח ומיד החלה מלחמת העצמאות של מדינת ישראל הצעירה, כנגד המדינות והכנופיות הערביות שהתנגדו לה.


הנה סיפור הקמתה של מדינת ישראל:

http://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון על הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר:

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


הכרזת מדינת ישראל:

http://youtu.be/VlOGvqSSekc


והנה התוצאה המופלאה של מדינת ישראל:

https://youtu.be/AoizSL-TEJQ


קפיצות זמן ישראל:

https://youtu.be/uKQqExx8wsk
שפם
איך הפך השפם לסמל גברי?



רבים תוהים מה סוד פיסת השיער הזו שעל הפנים שנקראת שפם (Mustache). מה בדיוק מוסיפה לנו קווצת השיער הזו שמעל הפה? פעם כולם התהדרו בה, משחקני קולנוע כמו צ'אפלין וטום סלק ועד לדיקטטורים כמו היטלר וסטאלין. יש תרבויות שבהן גבר עם כבוד לא יוצא גם היום מהבית ללא שפם. נשים בכל הדורות נפלו לרגליהם של משופמים מסוקסים, שנראו כאילו הם הגברים היחידים בסביבה. האם השפם הוא יותר ממה שאנו רואים?

אצל בעלי החיים השונים השפם הוא איבר חשוב ביותר. ללא שפם תצנח יכולת ההישרדות של חיות רבות באופן משמעותי. השפם הוא אמצעי חישה ואבחנה בסכנה, באיכות המזון, ברוחב החלל שבו ניתן לעבור ועוד. אצלנו, לעומת זאת, האבולוציה הפחיתה את הצורך בשפם והאדם לא זקוק לו לצורך הישרדות. בכל זאת, במבט מהיר על גברי העולם נראה שבתרבויות רבות נבנתה במשך דורות רבים חשיבותו של השפם הגברי, עד כדי הפיכתו לפריט חובה אצל הגבר שמכבד ומבדיל את עצמו מהילדים והנשים.

בין התרבויות שבהן השפם הוא סימן לכבוד גברי בולטות כמובן חברות מסורתיות יותר. אם פעם בחברות כאלה גברים לא העיזו שלא לגדל שפם, כיום הגבר שמסיר את השפם מצהיר על עצמו שהוא מודרני וחילוני. המסורת הדרוזית למשל, מחייבת את הגבר לגדל שפם שמכבד אותו. בכלל בתרבות הערבית מחברים בין השפם לכבוד. אצל הגברים הערבים, שקוראים לשפם 'שרפ', בערבית "כבוד", יש זהות כמעט מוחלטת בין השניים - השפם והכבוד. עד כדי כך הם מחשיבים את הזהות בין השניים, עד שהם נשבעים בחיי שפמם...

גם במערב הפך השפם במאה ה-20 לאהוד על גברים רבים. תרמו לכך כוכבי הקולנוע הרבים ששפמיהם הפכו לאגדה ופיארו לאחר מכן את פרצופיהם של מיליוני גברים בעולם. גם בני דור הפלמ"ח של ארץ ישראל טיפחו בהשראת הכוכבים של הוליווד שפמים לתפארת, שעד היום מזהים אותם כפלמ"חניקים.

ובכלל, עד שנות ה-90 ניתן היה לומר על הגבריות הישראלית שהיא משופמת למדי. שירי ניינטיז כמו "ארץ קטנה עם שפם" ו"ציירי לך שפם" הגדירו מחדש את הישראליות, שפוגשת את הקהילה הגאה, שפוגשת את הישראליות.

הצד האופנתי של השפם יצר במהלך השנים סגנונות שונים ומשונים של שפמים. הללו משתנים לפי המקצוע של הגבר, המעמד החברתי שלו או התקופה שהוא אוהב. יש המתקשטים ב"שפם העיפרון" בסגנון רט באטלר מהסרט "חלף עם הרוח", גם "שפם מברשת השיניים" של צ'אפלין ולצערנו גם היטלר היה פופולארי, עד שהובהר שיחד אתו באה מלחמה איומה ואידיאולוגיה שטנית. פעם רבים אהדו את שפם הרס"ר המוגזם, שבאמריקה מכונה "שפם נעל הסוס" ואפיין בדרך כלל מתאבקים וכוכבי סרטים גרועים. אבל היו גם שפמי מקצועות כמו "שפם המלצר הצרפתי", "שפם הדיפלומט" ו"שפם נהג המשאית" ופריקים שמגדלים "שפמי פריסטייל" משונים ועוד ועוד. בקיצור, לכל שפם הייחודיות שלו, הסיפור ולעיתים הדמות ההיסטורית שהפכה אותו לפופולארי או קברה אותו לעד.


הנה תולדות השפם:

https://youtu.be/YWBZ7Uqd2mY


הנה התפתחות סגנונות השפם של אמריקה:

https://youtu.be/UHj1tm5xz6k


הנה תחרות שפמים וזקנים בין היפסטרים בניו-יורק:

https://youtu.be/CS5qyD4r_bc


40 סגנונות שפם ברצף מרהיב:

https://youtu.be/1i0jq-k9zjA


ציירי לך שפם:

https://youtu.be/bUB_XV4X7_E


שיחה על שפם המתלה, או שפם הוו:

https://youtu.be/o6v1123wOQ4


בהומור קליל - הנה מה שקורה כשבדרן מגיע בימינו עם שפם לאולפן:

https://youtu.be/RowqF7MgbOQ


ובהומור משובח עוד יותר - הנה השפמים המצחיקים בעולם:

https://youtu.be/Q_I2_QtnqO0

שנות ה-40

כ
מהו הסיפור של כ"ט בנובמבר?



כ"ט בנובמבר הוא השם החגיגי שניתן לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום שבו אישרה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, שגובשה בוועדת אונסקו"פ של האו"ם. הצבעת העצרת היא שסללה את הדרך להקמת מדינת ישראל.

תכנית החלוקה לא עברה בקלות. מרבית הערבים סירבו לקבל את הפתרון שהציעה הוועדה והתנגדו לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. גם חלק בציבור היהודי בארץ ובעולם ביקר את ההחלטה בשל השטח הצר שהוצע בתכנית למדינה היהודית ומשום שנזגר על ישובים יהודיים להיוותר מחוץ לגבולות המדינה היהודית. אך היו רבים שראו את הצד המלא של הכוס ושמחו על התקווה למדינה יהודית עצמאית אחרי 2000 שנות גלות.

החלטת עצרת האו"ם נועדה להוביל לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמה של שתי מדינות עצמאיות בה, מדינה יהודית ליהודים ומדינה ערבית ליושבי הארץ הערבים. בהחלטה נקבע גם שירושלים וסביבתה יהיו שטח שיישאר תחת פיקוח בינלאומי.

במהלך ההצבעה ישב הציבור היהודי בארץ, כשהוא צמוד למקלטי הרדיו. כולם עקבו בדריכות אחרי מהלך ההצבעה, כשבני המשפחה סופרים את הקולות בעד ונגד. משהסתבר שיש רוב, פרצה שמחה אדירה. בעד תכנית החלוקה הצביעו 33 מדינות, בעוד שנגדה הצביעו רק 13 מדינות. 10 מדינות נמנעו ומדינה אחת נעדרה מההצבעה.

מיד לאחר גמר ההצבעה התמלאו רחובות הארץ בחוגגים יהודיים. הם רקדו ברחובות במעגלים גדולים ובשמחה אין קץ, על המדינה היהודית שסוף סוף אכן תקום. המנהיגות אמנם ידעה שמלחמה היא עניין של זמן ושעוד מבחנים גדולים צפויים למדינה שבדרך, אבל היום ההיסטורי קידם במעט את בואה. כבר למחרת בבוקר החלו פרעות ומאורעות דמים כנגד יהודי הארץ.

השילוב הלשוני כ"ט בנובמבר משלב אותיות עבריות לציון של תאריך לועזי. זה נעשה כדי להקנות לתאריך נופך חגיגי וללמד על חשיבותו לעם היהודי. הרי באותיות משתמשים לרוב בתאריכים עבריים, כמו ה' באייר או י"א באדר, בעוד שתאריכים לועזיים מצוינים בסְפָרוֹת, דוגמת 4 ביולי, 1 באפריל וכדומה. דווקא השילוב הנדיר של הלועזי עם העברי מצביע על חשיבותו ההיסטורית של האירוע, כבעל חשיבות רבה לעם היהודי ועדיין קשור קשר חזק לאומות העולם האחרות. דבר דומה התרחש ביום הצהרת בלפור, המכונה לא פעם "ב' בנובמבר".


הנה מה שהוביל להצבעה החשובה של כ"ט בנובמבר:

http://youtu.be/vsBiFTc89PU


ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר:

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


ודבריו של דוד בן גוריון על חוויותיו האישיות מהיום המיוחד הזה:

http://youtu.be/IHoc-Sl7jAA
וינסטון צ'רצ'יל
איך הציל וינסטון צ'רצ'יל את העולם?



וינסטון צ'רצ'יל היה מגדולי המדינאים במאה ה-20. הוא היה ראש ממשלת אנגליה בתקופת מלחמת העולם השניה. למעשה, הוא היה האיש שהציל את העולם הדמוקרטי מניצחונו של היטלר עליו. בזכות הנחישות והמנהיגות שגילה במהלך מלחמת העולם השניה, הצליחה אנגליה לעמוד, כמעט לבדה, מול האויב הנאצי, ולהגיע ליום שבו הצטרפו אליה האמריקנים והרוסים וביחד לנצח את הגרמנים. צ'רצ'יל הוכר בהיסטוריה כאדריכל הניצחון על גרמניה הנאצית וכמי שידע לתכנן את מהלכי המלחמה, להפיח אומץ בקרב עמו ולגלות מנהיגות נדירה, בשעות הקשות ביותר לאומה הבריטית.

בהמשך חייו כתב צ'רצ'יל גם ספרי היסטוריה שתיעדו את מהלכי המלחמה ועליהם הוענק לו פרס נובל לספרות.


הנה סרטון על חייו של צ'רצ'יל:

http://youtu.be/cFUSLK2z6qI


סרטונים היסטוריים של צ'רצ'יל, לאורך שנות מלחמת העולם השנייה:

http://youtu.be/o-ubeP-nFUI


הנה צ'רצ'יל הצעיר מבקר בירושלים:

http://youtu.be/C0RyRwc4XqA


שחקן שמגלם אותו וכלל לא דומה לא לו, אך מיטיב לחקות את צורת הדיבור שלו:

https://youtu.be/CyxGN0Jb8WM


הלווייתו הלאומית:

https://youtu.be/I5T6xfZVPLQ


וסרט תיעודי על חייו ופועלו של צ'רצ'יל:

https://youtu.be/FipWwE4ZjBU?long=yes
צ'ארלי פארקר
איך היה צ'ארלי פארקר לאבי הביבופ?



מכנים אותו לעיתים "האלוהים של הביבופ" וההערצה אליו בעולם הג'אז היא עצומה, אבל בצד המוסיקה האלוהית שלו, ניהל הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר (Charlie Parker) את חייו ברכבת הרים של סמים קשים וסכנות, שלבסוף גם תביא למותו.

מגיל צעיר הוא ניגן בתזמורות הג'אז המפורסמות של עירו, קנזס סיטי. כבר אז הוא זכה לכינוי "בירד", קיצור של "יארד בירד" - הכינוי המקורי שלו. היו לפארקר חלומות גדולים וכדי להגשימם אותם הוא הגיע בסוף שנות ה-30 לניו יורק. עוד לא בן 20 אבל היה לו כבר ניסיון חיים עשיר והתמכרות קשה מגיל 17 לסמים קשים. לא הגיל ולא הסמים הפריעו לו להתחבר לג'אזיסטים הכי מוכרים בניו-יורק, שהתמלאו הערכה לצעיר המוכשר, עם הקצב המושלם והמוסיקליות המופלאה. הם לא שמו לב שהוא במסלול של הרס עצמי. הוא עצמו החליט לשנות את הג'אז מהקצה אל הקצה ועשה בדיוק את זה.

בהדרגה החל פארקר להתרחק מהסווינג ומהג'אז הנעים ששימש באולמות הריקודים. הוא החל לנגן ג'אז שנשמע אחרת מכל מה שהיה קיים. ב-1945 הוא החל את שיתוף הפעולה ההיסטורי שלו, עם החצוצרן דיזי גילספי. בשרשרת הופעות שהסעירו את עולם הג'אז לחלוטין, יחלו השניים ליצור מוסיקה חדשה, בסגנון שדי מהר יקבל את הכינוי "ביבופ". זה היה ג'אז מהיר, קצבי, לא סימטרי ותזזיתי, שהתבסס על חילופי אקורדים וסולמות מהירים ומפתיעים מאד. הם גם אפשרו ואפילו עודדו את המתופפים והבאסיסטים שלהם להפסיק ללוות ברקע באופן שמרני ולהתחיל לנגן בצורה מושקעת ויצירתית, בחזית ההופעה, שלא כמו שנהוג בג'אז ה"רגיל". חובבי ג'אז רבים ונגנים הסתייגו מהסגנון החדש הזה. מנגד, היו מי שהבינו את האפשרויות החדשות שהביא הביבופ והצטרפו לשינוי. בהדרגה הפך הביבופ שלהם למיינסטרים של הג'אז, דבר שלא השתנה עד היום.

אבל הצלחת הביבופ לא גרמה ל"בירד" לשנות את הרגלי הסמים שלו. הוא ניסה אמנם להיגמל ולהתנקות מהם, אבל ההתמכרות שלו רק הלכה והחמירה. היו לו כמה ההתמוטטויות והוא המשיך לצרוך סמים, תוך שהוא מתמכר לסמים קשים וצורך מנות גדולות מהם, במורד חייו. אגב, חלק מהמוזיקה הטובה ביותר של פארקר הוקלטה ברגעים הקשים של המכור לסמים שהוא היה. ניסיונות שעשה שוב ושוב להיגמל ולהתנקות מהם, לא עזרו. מצבו של צ'ארלי פארקר החמיר לאחר שאיבד את בתו הקטנה והוא שקע עוד יותר בסמים. בגיל 31 הוא הפסיק להופיע ו-3 שנים אחר-כך נפטר גאון הג'אז הצעיר. על אף שרשמית הייתה סיבת המוות כיב קיבה מדמם ודלקת ריאות, ברור היה שהתמכרותו להרואין גרמה לבסוף למותו. גופו היה זקן ועייף. מספרים שחוקר מקרי המוות העריך את גילו של פארקר המת בין גילאי 50 ל-60.

אבל מורשתו נשארה לתמיד. כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. במקביל נחשב צ'ארלי פארקר לאבי הג'אז המודרני ולאגדת ג'אז ענקית.


הנה חייו של צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/g53WF-UjhEA


עם אגדת החצוצרה דיזי גילספי:

https://youtu.be/rFFfoLhxgmI


ופארקר בסקסופון אלט עם ההרכב שלו וקולמן הוקינס:

https://youtu.be/lBy8MIOQlQs


סיפור חייו במצגת וידאו מצוינת שערכה ילדה:

https://youtu.be/CQjmZnl9Ciw


סרט תיעודי על צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/fhezt43WXdg?long=yes


חברים מספרים על צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/yqorVLscxRI?long=yes
פילם נואר
מהו ה"פילם נואר"?



פִילְם נוּאָר (Film Noir) הוא סגנון הקולנוע שמכונה בעברית "הסרט האפל". הסרטים בסגנון זה מציגים בדרך כלל עולם מייאש, מלא פשע, בדידות, פחד, מוות וכדומה. הם מצולמים בעיר והתאורה בהם בדרך כלל עמומה, מפחידה ומלאה בצללים. סרטי הפילם נואר משופעים בדרך כלל בסצנות ליליות והגיבורים בהם נוטים להיות בודדים וציניים. בעברם כמעט תמיד יש אירוע קשה כלשהו, שעיצב את דמותם בסיפור.

בין סרטי הפילם נואר הידועים ניתן למצוא את ראשון הסרטים הללו, "הנץ ממלטה", שביים ג'ון יוסטון בשנת 1941, "האדם השלישי" מ-1949 והסרט האחרון

סרטי ה"פילם נואר" צולמו לרוב בשחור-לבן. מקורם בסרטי "הבלש הקשוח", שהיו נפוצים בארה"ב של שנות ה-30 במאה הקודמת. הייתה בהם גם השפעה ניכרת של סרטים גרמניים משנות ה-20 והשפעה מסוימת של סרטי גנגסטרים אמריקניים. השפעה רבה הייתה גם מהסרט "האזרח קיין" של אורסון וולס שאמנם אינו נחשב כ"סרט אפל", אך הרעיונות החזותיים שלו וקידום העלילה באמצעות קריינות-רקע (voice over) עברו לסרטי פילם נואר רבים. באופן סמלי, סרטו של וולס "מגע של רשע" משנת 1958 נחשב "הסרט האפל האחרון".

המונח "פילם נואר" בא מצרפתית ופירושו "סרט שחור".


הנה מאפייני הפילם-נואר:

http://youtu.be/HV7pzHnpqLE


קטע מסרט בסגנון הפילם נואר של סטנלי קובריק מ-1956:

http://youtu.be/V5Rzh8XjzHI


הנה פרסומת בסגנון הפילם נואר:

http://youtu.be/jZ1-uWS5OSU


ותרגיל קולנועי בפילם נואר:

http://youtu.be/9cHNOIcYASA


ביבופ
מהו סגנון הביבופ בג'אז?



זה קרה במועדון מינטונ'ז שבמנהטן, בתחילת שנות ה-40. כאן נפגשו מספר נגני ג'אז מצוינים, כמו הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן דיזי גילספי, שביחד עם אמנים כמו ארט טייטום, תלוניוס מונק וצ'ארלי כריסטיאן, עמדו ליצור את סגנון הביבופ (BeBop) בג'אז, ז'אנר חדשני, מסעיר והרפתקני.

איש מהם לא חשב אז שזו תהיה תחילת המהפכה שתשנה את עולם הג'אז לחלוטין. שבמקום הג'אז ה"מסורתי", שעסק עד אז ב"לבדר" את הקהל, עתיד הבי בופ להפוך לז'אנר מרכזי בג'אז ולקחת את הג'אז לעולם של אמנות ויצירה.

הביבופ התבסס על הרכבים הקטנים שכונו "קומבו" וכללו מ-2 ועד 5 נגנים. הוא הציג שפה מלודית והרמונית חדשה בג'אז. אמנם מייסדיו המשיכו לאלתר על אותם סטנדרטים, שירי הג'אז והקטעים שכל ג'אזיסט מנגן ושהם עצמם ניגנו בתזמורות הביג-בנד שבהן היו חברים, אבל הם הירבו לכתוב גם קטעים מקוריים ואילתרו בצורה חופשית, מהירה ומתקדמת הרבה יותר מקודמיהם. האילתור התבסס בביבופ על ההרמוניות ולא על המנגינה כבעבר. בביבופ נולדו אקורדים עשירים מאי-פעם, עם דרגות זרות לסולם, פיתוחים של הדרגות הבסיסיות (שנייה ורביעית) והרכבי אקורדים חדשים, כמו 9, 11 ו-13.

גם באילתורים וגם במנגינות שחיברו, פרצו אמני הביבופ את הסולמות לטובת הרבה צלילים זרים לסולם, עם מוסיקה מופשטת יותר ומפותלת מאד. המקצבים אופיינו בסווינג מהיר, כשתוף הבאס מנגן בסינקופות ופחות "מסודר" מתוף הבאס של הסווינג והביג בנד. המתופף גם מרבה להקיש בתוף הסנייר בחופשיות. חוץ מהתופים והבאס, שנשארו יחידים ב"החזקת הקצב", מלווים הכלים האחרים את הסולן בהדגשות ותגובות חופשיות וסינקופטיות ביותר.

סגנון "הביבופ" היה גם מוסיקלי וגם חברתי. שכן הייתה בו גם התרסה וגאווה. נוצרה שם מעין תת-תרבות שחורה, כשבצד המוסיקה החדשה של פארקר, גילספי וחבריהם, הם החלו גם לבדל את עצמם מבחינה חברתית מהנגנים הלבנים ומסגנון הנגינה שלהם. היה להם סגנון חברתי חדש, עם לבוש אופייני שכלל כובעי ברט, משקפי קרן וסלנג מיוחד. אפילו שמות היצירות שלהם נשמעו שונים מהרגיל.

מלכתחילה נתקל סגנון הביבופ בהתנגדות רבה. רבים ראו בו איום על הסדר שנוצר בג'אז, שכן בביבופ ניגנו והופיעו השחורים על הבמות ובהרכבים, ממש כמו הלבנים. זאת בניגוד לעשורים הקודמים שבהם הם הופלו לרעה לעומת נגני הג'אז הלבנים. אבל בהדרגה הלכה ההתנגדות וירדה. עד תחילת שנות ה-50, היה הביבופ לסגנון מצליח ואהוד על המוסיקאים. בהדרגה הפך מה שנולד כתנועת ג'אז מחתרתית בניו-יורק, לסגנון הג'אז המועדף על מרבית אמני הג'אז הצעירים. הוא הפך את הג'אז מעולם של בידור להמונים ומוסיקה לריקודים, לאמנות של ממש. בעשורים הבאים עתיד הביבופ להפוך לבסיס שממנו יצמחו מרבית סגנונות הג'אז המודרני.

כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. הוא גם היווה השראה לתרבות נגד נוספת, כשגיבורי הביבופ, דוגמת צ'ארלי פרקר, מיילס דיוויס ותלוניוס מונק, הפכו בעשורים הבאים לגיבוריהם של משוררי הביט והשפיעו בכך על ה"ביטניקים" של דור הביט.


כך שינה הביבופ את הג'אז והפך אותו מורכב ואינטלקטואלי מבעבר:

https://youtu.be/Os9XkxybCrs


הנה הביבופ:

https://youtu.be/NlfLBdKtemY?t=13s


הנה אבות הביבופ, הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן האגדי דיזי גילספי:

https://youtu.be/rFFfoLhxgmI


ופארקר בסקסופון אלט עם ההרכב שלו וקולמן הוקינס:

https://youtu.be/lBy8MIOQlQs


דיזי גילספי מספר על הולדת הביבופ:

https://youtu.be/30LDSn5uioA


רשימה של כמה קטעים מומלצים להאזנה מהטובים של זרם הביבופ:

https://youtu.be/DPRoGqITZZw
מהי מוסיקת הסווינג?



סווינג הייתה מוסיקה לריקודים שנוגנה בידי התזמורות הגדולות ("ביג בנדס"). הסווינג התפתח בין שנות ה-20 וה-40 של המאה הקודמת באמריקה, כולל בשנות מלחמת העולם השנייה.

את הסווינג ניגנו התזמורות מעיבודים כתובים ומדוייקים וכמעט ללא אילתורים. זו הייתה מוסיקה פופולארית ביותר ומנצחי ומנהיגי התזמורות הללו היו הכוכבים הגדולים של התקופה.

על תזמורות הג'אז הללו ניצחו גדולי הג'אז של התקופה, ביניהם פלטשר הנדרסון, צ'יק ווב, בני גודמן, דיוק אלינגטון, קאונט בייסי וגלן מילר - מי שהפך הכוכב הגדול והמצליח ביותר של עידן התזמורות. בתזמורות הסווינג הגדולות ישבו רבים מהנגנים שבהמשך יהפכו לכוכבי הג'אז הגדולים, לאחר שהתזמורות הגדולות יירדו, לטובת הרכבים קטנים ומצליחים יותר.

רבים נהגו לרקוד אז את הסווינג. תזמורות הביג בנד שידרו בטלוויזיה של אותם ימים הופעות סווינג שלמות וההמונים רקדו. כשהתזמורות הללו נדדו בארצות הברית להופעות, התגלה למוסיקאים שהם יצרו את המוסיקה והריקוד האמריקאים החדשים.

אפילו לגרמניה הנאצית הגיע הסווינג בגדול, כשתנועת נוער מחתרתית שכינתה עצמה "נערי הסווינג" נהגה לרקוד סווינג, בניגוד לחוק הגרמני ולתיעוב של הנאצים כנגד מוסיקה אמריקאית והסתכנה בכך במוות (קראו על כך באאוריקה בתגית "נערי הסווינג")...

כיום הסווינג נחשב לאחד מאבות הרוקנ'רול ולמנבא של ההצלחה העצומה שלה תזכה מוסיקת הרוק בכלל.


הנה הסבר על הסווינג:

https://youtu.be/31JgwfP15kw


תולדות מוסיקת הסווינג:

http://youtu.be/F9B44JUwr74


תזמורות הסווינג הגדולות:

http://youtu.be/IebackS9RPc?t=5s


גם היום יש מי שממשיכים את המסורת:

https://youtu.be/cY0ZZkBOHaU


וסרט תיעודי על תולדות הסווינג:

https://youtu.be/APY-dar9c10?long=yes
מה קרה בנפילת פצצת האטום על הירושימה?



הירושימה היא עיר יפאנית, הראשונה בהיסטוריה שהופצצה בפצצת אטום. במהלך מלחמת העולם השנייה הטיל מטוס של צבא ארצות הברית פצצה אטומית על העיר והשמיד את כולה. הטלת הפצצה נועדה לגרום לכניעה מיידית של יפאן במלחמה נגד ארצות הברית. ההרס וההשמדה שהביאה גרמו לכך שהיא נתפסת עד היום כאחת הפעולות הצבאיות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית.

ואכן, התוצאות היו מזעזעות. חצי מאוכלוסיית העיר נהרגו, ברגע הפצצה ובשנים שאחריה, הן מהפצצה הבודדת והן משתיית מי הגשם הגרעיני שבא אחריה. רבים אחרים נותרו פצועים, נכים ופגועים גנטית, בשל הפגיעה הרדיואקטיבית של הפצצה. בניין המשטרה, שהפצצה נפלה ממש קרוב אליו, נותר על כנו, והושאר מאז כמו שהוא. כיום הוא הפך לסמל העיר וקרוי "אנדרטת השלום בהירושימה".

כיום מכריזה על עצמה הירושימה "עיר השלום העולמית" והיא מציינת בכל 6 באוגוסט את יום הזיכרון שלה ומזכירה לעולם עד כמה הפצצה האטומית איומה וכמה חשוב שלא לאפשר לאיש להטילה.


ראו סרטון על הפצצת הירושימה ותוצאותיה:

https://youtu.be/NF4LQaWJRDg


אותו סרט מהזווית של תושבי העיר:

https://youtu.be/3wxWNAM8Cso


האירוע הזה היה הפעם הראשונה שבה הופעלה פצצת אטום:

https://youtu.be/b2KKQBGsAHs


העולם זוכר את היום הזה ביחד עם יפאן, שלמדה את הלקח:

https://youtu.be/jNz-obc85_w?t=23s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.