השפל (Low tide) מתרחש כשפני המים בים יורדים. זה קורה בעיקר בשל כוח המשיכה של הירח, כשהמים גואים במקום אחר בים. למעשה, השפל נוצר מפני שהירח מושך את המים בציר האחד והמים יורדים לשפל בציר השני.

מה שקורה הוא שכוח המשיכה של הירח יוצר מתיחה של המים בכדור הארץ, שקרובים אל הירח. גם המים בצד הנגדי גואים. למעשה גם כדור הארץ עצמו נמתח כך, בשל כוח המשיכה של הירח, אבל זה כמעט ולא מורגש.

אז בשני הצדדים הנגדיים המים גואים. הבה נדמיין שכדור הארץ הוא שעון, אז בשעה 12 ו-6 המים גואים. בשני הצדדים האחרים, בשעות 3 ו-9, הגאות חלשה, כי הירח רחוק מהם. לכן המים נמשכים משם אל אזורי הגאות (12 ו-6) והמים בהם יורדים לשפל.

כמו הגאות ההפוכה ממנו, השפל מתרחש בכל ים, אבל הוא נראה היטב בעיקר בחופים של האוקיינוסים, ובעיקר בחופים הסלעיים. הפרשי הגבהים בין גאות לשפל הם בין מטר לשניים. בחופי האוקיינוסים הם יכולים להגיע במקרים קיצוניים לכדי 8-6 מטרים. יש טענות שבאוקיינוסים ממש גדולים יכולים הפרשי הגובה הללו להגיע אפילו ל-20 מטרים במקומות מסוימים!

כמו הגאות, גם השפל מגיע במחזוריות קבועה. מחזורי הגאות והשפל מתרחשים פעמיים ביום, או ליתר דיוק פעמיים ב-25 שעות. מה שמשפיע על כך הוא השילוב בין סיבוב כדור הארץ סביב עצמו למסלולו של הירח סביב כדור הארץ.

אגב, הגאות והשפל חזקים יותר באביב ובסתיו. הגורם לכך הוא השמש, שבנקודת השוויון שבאביב ובסתיו, נמצאת בדיוק מעל קו המשווה. זה מביא לכך שכוח הכבידה והכוחות הצנטריפוגליים פועלים בכיוון אחד והשפעתם מתחזקת הדדית. לכן הגאות והשפל חזקים יותר באביב ובסתיו.


הנה הסבר מדעי לתופעת השפל והגאות (מתורגם):

https://youtu.be/KlWpFLfLFBI


קטע מסרטון אנימציה שמציג כיצד משפיע הירח, בכוח המשיכה שלו, לתופעת הגאות והשפל בכדור הארץ:

http://youtu.be/-mBvBdGTkR8


מבט ארוך שעות על מפרץ פאנדי שבקנדה, בו הגאות הופכת לשפל:

https://youtu.be/yQnpWyXMyL8


ומה שניתן לראות בים בשעת השפל:

https://youtu.be/L3cc00jX9lk

מי שמכיר את תופעת הגאות והשפל יודע שגובה פני הים משתנה לא פעם. פני המים "עולים" או "יורדים" במחזוריות קבועה. התופעה הזו נקראת "מחזור גאות ושפל", או כְּרִית.

איך זה קורה שיש גאות ושפל בחופי הים ועוד יותר בחופי האוקיינוסים הגדולים?

אז ראשית, התופעה קשורה במיוחד בשילוב של סיבוב כדור הארץ סביב עצמו עם המסלול שעושה הירח לאורך היממה סביב כדור הארץ.

ההסבר הוא כזה: כשהירח והשמש נמצאים זה מול זו, כוח המשיכה שלהם גורם למי הים והאוקיינוסים לעלות ולגאות. למעשה, הגאות מתרחשת כשהירח קרוב לים והשפל מתקיים כשהאוקיינוס עולה לגאות באזור אחר בעולם והים יורדים כאן.

כשהירח מתקרב - המים גואים ויש גאות. כשהירח מתרחק - המים יורדים בחזרה, כי במקום אחר בים הם עולים לגאות. כך נוצרים הגאות והשפל בימים ואוקיינוסים בעולם.

מעניין שכשהירח מלא או חסר, אז הגאות של השמש והירח מחזקות אחת את השנייה. כאשר הירח חצי מלא, מבטלות השפעת השמש והירח זו את זו והפרשי הגבהים של המים הם הקטנים ביותר.


קבלו הסבר נהדר של השפל והגאות (עברית):

https://youtu.be/RAbDTfnRU94


הרצאת וידאו שמסבירה זאת לעומק באנגלית:

https://youtu.be/pwChk4S99i4


הילוך מהיר של שפל בים של נובה סקוטיה:

https://youtu.be/yQnpWyXMyL8


משפל לגאות בהילוך מהיר - ההר או האי מונט סן מישל:

https://youtu.be/ks90u6nY26M


תופעות מרתקות בעולם שקורות בשפל וגאות:

https://youtu.be/gND4pe_sitw


והיכולת המעולה לייצר אנרגיה ירוקה כתוצאה מהבדלי גבהים בגאות ושפל (עברית):

https://youtu.be/RqqjLfBDRC4

מה עושה דג שאת רוב זמנו נאלץ לבלות כשהים בשפל? - היבשתנים (mudskipper) הם דגים שבזמן השפל גוררים את עצמם על הבוץ. זוהי כמעט הליכה, כשהסנפירים דמויי הרגליים שלהם משמשים לתנועה ומאפשרים להם לצוד סרטנים וחרקים.

תאי הזימים של היבשתן מלאים במים וכך הם מאפשרים לו לנשום גם כשאינו במים. זה אינו סוג של דו-חיים, שיכול לחיות גם על היבשה וגם במים, אבל זה סוג של אמצעי הישרדות לדג, שמאפשר לו לשרוד גם בבוץ ומעט מים.

פרצופם מעיד משהו על יכולותיהם של היבשתנים. פניהם נעים במראה בין צפרדע למפלצת קדומה. מן הסתם מובן שהדג הזה זכה לשמו, "יבשתן", בזכות יכולתו להתקיים ביבשה.


הנה היבשתנים מגיחים מהבוץ ומהלכים עליו:

https://youtu.be/CAQuoH_fOWM


הסבר על תכונותיו המיוחדות של היבשתן:

https://youtu.be/EdzQ9wEOElw


טריטוריאלי וממש לא פראייר - היבשתן הוא בעל הבית של האזור ולא רק בהישרדות:

https://youtu.be/aAz7iMcC8e0


והילוך איטי של מאבק בין יבשתנים על טריטוריה מדגים את היכולת התנועתית המעולה שלהם:

https://youtu.be/NdpDNx2p67E

האי לינדיספארן נמצא ממש מול חופי נורת' המברלנד והוא ה"אי הקדוש" (הולי איילנד) של בריטניה. במאה השביעית הוקם על האי המנזר האנגלו-סכסי הראשון, שהיה על אדמת אנגליה.

היות וטירת לינדיספארן ניצבת על האי הקדוש, האי הולי, חייבים להגיע לאי זה, בשביל להגיע אליה. רק שלאי הולי אפשר להגיע רק בימים של שפל, כשהים יורד ומתגלה הדרך המובילה אליה.


מעניין? - הנה סרטון על טירת לינדיספארן והטבע שמסביבה:

http://youtu.be/Phb89Bcl2qw?t=5s


בואו לבקר בטירת לינדיספארן:

https://youtu.be/wuiHdlB_b5E


כך היא נראית ממעוף הציפור:

https://youtu.be/APJxMYPKa28


והנסיעה בשפל, על הדרך הרטובה:

http://youtu.be/wKPNt3IIvOI

יש מקום בצפון מזרח ארצות הברית הנקרא מפרץ פאנדי (Fundy Bay). החופים החוליים הנפלאים שלו אינם הסיבה היחידה לביקור כאן. מה שבאמת מרשים כאן הם הפרשי הגאות והשפל מדי יממה, הפרשים שמגיעים לכדי 15 מטרים לפחות.

זהו הפרש בין גאות לשפל, בגובה של בניין בן 5 קומות!

ספן שעוגן את ספינתו בצמוד למזח במפרץ פונדי יכול למצוא את ספינתו ביבשה אחרי 6 שעות, כשהים ברח לו למרחקים. אם יחכה הספן 6 שעות נוספות ישובו המים ויציפו את סביבתו והספינה תוכל לצאת ולהפליג.

באזור זה חזקים מאד הזרמים, המביאים את המים ומרוקנים אותם. תיירים יכולים לטייל בין צוקים, שמתכסים כמה שעות לאחר מכן במים, וחוזר חלילה.

הגאות במפרץ פאנדי היא כה גבוהה, עד שהיא גורמת לנהר שמגיע אליו, נהר סֶנְט לוֹרֶנְס, לַעצוֹר ולהפוך את כיוונו. מימיו של הנהר מתחילים לזרום בגאות הזו, במקום אל הים ההיפך - מהים אל היבשה, בַּכּיוון ההפוך!


הנה הגאות והשפל של מפרץ פאנדי:

http://youtu.be/yRbvvzK-ll0


הספינות היורדות בשפל אל פני האדמה:

http://youtu.be/SAsNXxHv7e0?t=10s


והסבר הגאות והשפל לפי הדוגמה הנהדרת של מפרץ פאנדי המרשים:

https://youtu.be/3RdkXs8BibE

אצות (Seaweeds) הן צמחים פשוטים, הפשוטים בעולם הצומח, שחיות במים מתוקים ומלוחים או במקומות לחים על פני האדמה. אין להן שורשים ולרוב הן בצבעי ירוק, אדום וחום.

בניגוד לצמחים רגילים, לאצות אין שורשים. האצות יכולות להיות בגדלים שונים, מאצות חד-תאיות, שעשויות תא אחד בלבד וצובעות בירוק מים עומדים וקליפות עצים, ועד אצות באורך של 45 מטרים, כמו אלה שגדלות באוקיינוס השקט.

קיימים 100 אלף סוגי אצות בעולם.

האצות הן מזון לדגים. הן מכילות צבענים (פיגמנטים) כמו הכלורופיל, שצובע אותן בירוק של הצמחים. יש בחלקן גם פיגמנטים אחרים, המקנים להן צבעים שונים. אלה מאפשרים לאצה ליצור אנרגיה מאור השמש ולייצר את המזון (הסוכר) בעצמן.

בריאות, מזינות וטעימות - התזונה המודרנית מזהה את האצות כמזון-על, "סופר פוד" של ממש.

במזרח משתמשים באצות כבר אלפי שנים כמרכיב בריא וטעים בתזונה המקומית של ארצות כמו יפן, סין ושכנותיהן. הדוגמה הקלאסית היא הסושי שאצת הנורי משמשת בו בתפקיד מרכזי. בימינו גם בעולם המודרני הבינו שהן יכולות להיות מרכיב משמעותי בעתיד התזונתי של המין האנושי.

התעשייה והמדע חוקרים במרץ את האצות, גם לצרכים אחרים. כיום מפיקים או לומדים להפיק מאצות מוצרי בריאות, תכשירים קוסמטיים, תוספי תזונה, תמציות מרפא, תרופות ועוד. במקומות שונים חוקרים גם את האפשרויות להפיק מאצות גם תחליפי חלב, או אפילו להפכן למקורות אנרגיה חלופית.


הנה האצות שבים והפוטנציאל התזונתי העצום שלהן:

https://youtu.be/U4OtEIWCnHY


האצות בריאות לאכילה ולמעשה הן מזון-על:

https://youtu.be/eEwmgJGXGSo


כך אוספים אצות בים ביפן:

https://youtu.be/deZja5i_B3o


בגימנסיה הרצליה בתל אביב מגדלים את אצת הספירולינה הבריאה (עברית):

https://youtu.be/Ase9SSI3x8U


כאן מייצרים מזון מאצות (עברית):

https://youtu.be/kRo9zWkQrPQ


מסכות הזנה לעור הפנים:

https://youtu.be/9qi4pKiyHLM


וכך לומדים להפיק מהאצות מוצרים חדשניים (מתורגם):

http://youtu.be/oOFMnZWbINU

האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.

האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.

למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.

בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.


על תושבי זנזיבר והים (עברית):

http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s


חקלאות האצות של זנזיבר:

https://youtu.be/xH68MSLHO7I


איסוף האצות בשפל:

https://youtu.be/z9Io4NNbIA0


"ערוגות" האצות שבים:

https://youtu.be/VsJSxO4A8jI


והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:

https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y

מנזר מון סן מישל (Mont st. Michel) נמצא במרכזו של האי מון-סן-מישל, הסמוך לחוף הצפוני של נורמנדי שבצרפת.

מה שמדהים הוא שאל האי, הנמצא קילומטר מהחוף, ניתן לפסוע פעמיים ביום ברגל, פשוטו כמשמעו. זה קורה בזמן השפל האופייני לאזור, כשהאי מתחבר ליבשה לגמרי.

על אף שיש בה רק כמה עשרות תושבים, העיירה הקטנה, בעלת השם מון סן מישל והמנזר שניצב בראש ההר שבו, הם מוקד לתיירות גדולה.


#פעילות קטנה
נסו לבחון את צילומי האוויר ב"ביקור וירטואלי" ונסו לשער כיצד יודעים שהאי נמצא על מים רדודים מאד? האם תוכלו למצוא בסביבה או במקומות אחרים בעולם עוד חוף רדוד כל כך?


הנה האי מונט סן מישל:

https://youtu.be/cvyx_p1Zl4U


סרטון קפיצות זמן לשפל והגאות של מון סן מישל:

http://youtu.be/D0eU_AC-dKg


מנזר מון סן מישל והאי שעליו הוא ניצב:

http://youtu.be/_PhFkGI9_-Y


ומבט על האי והמנזר של מון סן מישל מהאוויר:

http://youtu.be/K5Ag2d1lyDU

בגאות והשפל פני המים בים עולים ויורדים בין השאר בזכות כוח המשיכה של הירח (ומעט בגלל כוח המשיכה של השמש). הגאות והשפל ניכרים בעיקר בחופי האוקיינוסים, שם הגאות והשפל יכולים לשנות את גובה המים בהפרשים של 8-6 מטרים ופחות בחופים של ימים סגורים, כמו הים התיכון.

הגאות והשפל באים במחזוריות קבועה. מחזור הגאות והשפל מתרחש פעמיים ביום, בהפרש זמן של קצת יותר מ-12 שעות. מה שמשפיע על כך הוא השילוב בין סיבוב כדור הארץ סביב עצמו למסלולו של הירח סביב כדור הארץ.


הנה הסבר על ההשפעה של הירח והשמש על הגאות והשפל אצלנו (עברית):

https://youtu.be/RAbDTfnRU94


באנגלית על תופעת הגאות והשפל והשפעת הירח עליהן:

http://youtu.be/rRPtNAA-9UE


כך משפיע הירח, בכוח המשיכה שלו, על תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ:

http://youtu.be/-mBvBdGTkR8

איש כנראה לא היה שומע על מקדש השינטו שעל האי איצוקושימה (Itsukushima Shrine) ביפן. כלומר לא היינו יודעים על קיומו אלמלא חלק ממנו הוא הטוֹרְיִי ה"צף" (או טוריאי), השער האייקוני האדום שממוקם בחזיתו ומתבלט על רקע הים הכחול.

השער הזה הפך לאחד המראות המוכרים ביפאן ואולי באסיה כולה. שער טוריי בדרך כלל עשוי מעץ, ברונזה או מאבן.

האי איצוקושימה נמצא בים הפנימי סטו, ים הנמצא במרחק חצי שעה ממערב להירושימה שבמערב יפאן. אבל טוריי כזה, גם אם פחות מוכר לזרים, נמצא בכניסה לכל מקדש שינטו ביפאן.

למשל במִיַּאזִ'ימָה (Miajima), אי קטן בארכיפלג היפני נבנה מקדש מפורסם במאה ה-9. גם הטוריי של מיאז'ימה צבוע באדום והוקם בים, במרחק של כמה מאות מטרים מן החוף.

בשל קדושת הקרקע באזור, הוקמו גם המקדש וגם הטוריי כשהם ניצבים על כלונסאות מעל למימי הים ועל אדמת האי. הטוריאי משמש למקדש כשער כניסה מכיוון הים ודרכו נהגו לעבור המאמינים שבאו בעבר אל המקדש בסירות.

בכל שנה מתקיימות במקדשים כמו אלה חגיגות, בהן מחוללים כוהני השינטו בריקודי קודש.

בגובה 530 מטר, ההר הגבוה באזור הוא הר מיסן השוכן באי ונחשב הר קדוש. בעבר יראו מפני קדושתו תושבי האזור והם סגדו לו מרחוק, מבלי להגיע אל האי.

רק במאות האחרונות הפכו המקדש והיישוב שצמח מסביבו על האי, למוקדי עליה לרגל ולאתרי תיירות שמרבית היפאנים פוקדים ללא חשש. רבים מהם ממתינים לשפל ואז פוסעים על קרקע הים עד לטוֹרְיִי הצבוע באדום.


הנה מקדש השינטו באיצוקושימה והשער המפורסם שלו:

https://youtu.be/fOyPsd1ibwI


הטוריאי ה"צף" שממוקם בחזית המקדש:

https://youtu.be/cLKpJbCmw_8


הטוריי של מיאז'ימה והמקדש שלו:

https://youtu.be/5B62vhTp1ZE


קפיצות זמן במקדש באיצוקושימה:

https://youtu.be/1n-ly5ktmt0


וסרטון הלל יפאני למקדש הקסום:

https://youtu.be/5eqBEcOpsr4