שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גרמה השריפה ברייכסטג הגרמני?
האש שפרצה ברייכסטג הגרמני בשנת 1933 היא ההזדמנות הגדולה שהיטלר חיכה לה. יתכן אפילו, אם כי לא יודעים זאת בבירור, ששריפת הרייכסטג (Reichstag fire) בוצעה מטעמו.
אך מה שבטוח הוא שעד שנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט הגרמני, הגוף המחוקק חוקים.
השריפה שפרצה במבנה הפרלמנט עתידה לשנות לחלוטין את ההיסטוריה הגרמנית וההיסטוריה של העולם כולו. היא התרחשה פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר לקנצלר הגרמני, דרגה אחת פחות מנשיא גרמניה, השולט בה.
השריפה ברייכסטאג פרצה בשעות הערב של יום ה-27 בפברואר 1933. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני והשוטרים שחשו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.
אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה, הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.
למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר מצווה מיד לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר ממהר להכריז על מצב חירום ומשכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג".
הצו נעשה לדברי היטלר למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים". הוא ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר והתיר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. בצו הותר לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.
היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל-דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם.
כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון יחיד בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא החל את הדרך הנוראה אל מה שבתוך 6 שנים ייפתח בתור המלחמה העולמית הגדולה והאיומה ביותר בהיסטוריה.
הנה הסיפור ההיסטורי של האש ברייכסטג:
https://youtu.be/x4RGDM_q0l8
כך פרצה האש ברייכסטאג שבברלין:
https://youtu.be/G47JFhlkVRI
והנה סיפורו של מרינוס ון דר לוב:
https://youtu.be/5TFeqWo_y8M?long=yes
כיצד הפך היטלר לפיהרר של גרמניה?
גרמניה המובסת של אחרי מלחמת העולם הראשונה, נקלעה למשבר כלכלי איום. מצד אחד רוששו אותה חובותיה העצומים של גרמניה למנצחות במלחמה, מה שהיה חלק מהסכם ורסאי הנקמני שעליו נאלצה גרמניה המובסת לחתום.
החמיר את המצב עוד יותר השפל הגדול שהתפשט מאמריקה לאירופה, גרם למשבר כלכלי בכל היבשת ו את הכלכלה הגרמנית הוא הפיל לחלוטין.
היטלר והמפלגה הנאצית ניצלו את המצב הקשה. הם הסיתו ושיסו כנגד מי שכביכול גרמו למצב הזה - היהודים והקומוניסטים. יותר ויותר אזרחים בציבור הגרמני נהו אחרי הדמגוגיה האנטישמית הזו, מה שחיזק את המפלגה הנאצית לכשליש מהמושבים בפרלמנט.
אז היטלר אמנם לא ניצח בבחירות אבל המשבר הכלכלי, הפחדים שהוא נטע ברחוב הגרמני והמצב ברחובות הביאו למצב חברתי קשה בגרמניה. לכן פנו מקורבים שונים לאיידנהאור, נשיא גרמניה ומי שניצח את היטלר בבחירות, והציעו לו המינוי של היטלר למנהיג.
אותו איידנהאור ממנה אותו, במחשבה שהוא ואנשיו יוכלו לשלוט במנהיג הצעיר והלא מנוסה. איידנהאור בשלב הזה הוא קשיש וסובל מאלצהיימר. זכרונו והקשר שלו למציאות רופפים במיוחד. הוא מתייחס אל היטלר בתור מלך או קיסר גרמניה ושוכח שהתפקיד של היטלר הוא זוטר לעומת שלו. הוא גם שכח שלא מזמן מינה אותו בלית ברירה, כדי שמישהו חזק כמוהו ישמור על הסדר, במקום לחולל את ההרס הדמוקרטי.
ואז התרחשה הצתת בניין הפרלמנט הגרמני, ה"רייכסטאג". זו הצתה שעד היום לא ידוע בדיוק ואין הסכמה בקרב החוקרים וההיסטוריונים לגבי השאלה מי גרם אותה.
מכל מקום, היטלר פונה לאיידנהאור ומסביר לו שהקומוניסטים מנסים להפיל את ממשלתו הצעירה. הקשיש הסנילי והמבולבל מאשר לו לעשות כל מה שנדרש כדי לעצור אותם.
לזה בדיוק חיכה היטלר. הוא מכריז על עצמו פיהרר, מבטל את הפרלמנט, מכניס את כל מנהיגי הקומוניסטים וחברי הפרלמנט שלהם למחנה הריכוז דכאו. בתוך ימים הוא מקשיח את המצב ומעלים את הדמוקרטיה בשקט.
זמן קצר אר כך, כשאיידנהאור הולך לעולמו, ממהר היטלר והופך את עצמו לשליט יחיד. מכאן הוא מתחיל את דרכו לבניית גרמניה החדשה.
וגרמניה החדשה של היטלר היא גרמניה רודנית, אלימה ונאצית, מדינה שמגייסת את כל מה שיש לה כדי להתכונן למלחמה בדמוקרטיות של אירופה ובקומוניזם גם יחד. זו מדינה אנטישמית, עם מפלגה נאצית ששולטת בה ושלא מסתירה את העובדה שפניה להשמדת היהודים ולהשתלטות על העולם כולו.
בשנים הבאות היטלר יפנה את התעשייה הגרמנית לייצור של נשק ואמצעי לחימה בהיקפים חסרי תקדים וב-1 לספטמבר 1939 הוא יתקוף את פולין ובכך יתחיל את מלחמת העולם השנייה.
להבנת נקודות הציון של השתלטות היטלר על האימפריה הגרמנית ראו את תגית "עליית היטלר".
כך ניצל היטלר את שריפת הרייכסטאג כדי להפוך את עצמו לדיקטטור:
https://youtu.be/x4RGDM_q0l8
אירועי הפיכת היטלר לפיהרר (מתורגם):
https://youtu.be/jFICRFKtAc4
שלב אחרי שלב - הנה מינויו של היטלר לפיהרר הגרמני שרצה להקים את "הרייך בן אלף השנים" (עברית):
https://youtu.be/Ym78hKYSLmU?long=yes
וסרט תיעודי על עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון:
https://youtu.be/tdS9s_Y_GdQ?long=yes
מהו המינוי השגוי ביותר בהיסטוריה?
זה קרה כשנשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג (Paul von Hindenburg) מינה את היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה התפקיד השני בחשיבותו בשלטון והינדנבורג סבר שבוא יוכל לשלוט בפרא האדם הנאצי אבל בתוך זמן קצר הוא גילה עד כמה הוא טעה.
השאלה מדוע נשיא גרמניה החליט למנות את אדולף היטלר לקנצלר (Chancellor) של המדינה ב-1933 היא אחת השאלות המטרידות ביותר בהיסטוריה המודרנית. כדי להבין אותה צריך לחזור לחורף ההוא בברלין.
בינואר 1933 גרמניה הייתה במשבר עמוק. הרפובליקה של ויימאר (Weimar) קרסה תחת משקל האבטלה ההמונית, המשבר הכלכלי העולמי והקיטוב הפוליטי. המפלגה הנאצית כבר הייתה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג (Reichstag), אבל בלי רוב מוחלט.
הנשיא פאול פון הינדנבורג (Paul von Hindenburg), גנרל זקן ושמרן, בז להיטלר וכינה אותו בפומבי "הטוראי הבוהמי". אבל היועצים הקרובים אליו שכנעו אותו שיש דרך פשוטה לנטרל את הפוליטיקאי המסוכן.
הרעיון שלהם היה פשוט: נמנה את היטלר לקנצלר, אבל נקיף אותו בממשלה שרובה שרים שמרנים מנוסים. פרנץ פון פאפן (Franz von Papen), מדינאי ותיק שכיהן בעצמו כקנצלר זמן קצר קודם לכן, היה בטוח שהתכנית תעבוד. הוא אמר למקורביו משפט שנחקק בהיסטוריה: תוך חודשיים הם ידחקו את היטלר לפינה.
ב-30 בינואר 1933 הינדנבורג חתם על המינוי. באותו ערב צעדו אלפי אנשי המיליציות הנאציות בלפידים דרך שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate) בלב ברלין, במצעד ניצחון שנמשך שעות.
הינדנבורג עצמו, כך מסופר, עמד באותה שעה בחלון ארמונו ונקש במטהו על אדן החלון את קצב התהלוכה. הוא עשה זאת בלי לדעת עד כמה השתנתה גרמניה מתחת לחלונו. הטעות שבמינוי הזה התבררה מהר בהרבה מכפי שפון פאפן דמיין.
פחות מחודש אחר כך, ב-27 בפברואר, עלה בניין הרייכסטאג באש. היטלר ניצל מיד את השרפה כדי לשכנע את הינדנבורג לחתום על צו חירום שביטל למעשה את זכויות האזרח בגרמניה. הצו אפשר גם מעצרים המוניים, ללא משפט, של מתנגדים פוליטיים.
חודש לאחר מכן, במרץ 1933, הצליח היטלר להעביר בפרלמנט את חוק ההסמכה (Ermächtigungsgesetz), שהעניק לממשלתו סמכות לחוקק חוקים בלי אישור הרייכסטאג וללא חתימת הנשיא.
עדיין נותרו באותה תקופה כמה גורמי כוח עצמאיים ובלתי תלויים בהיטלר, אבל מרגע זה איבדו השרים השמרנים שהיו אמורים לרסן את היטלר כל השפעה מעשית. ביוני 1934 חיסל היטלר גם את יריביו בתוך התנועה הנאצית עצמה, בטבח שנודע בשם "ליל הסכינים הארוכות" (Night of the Long Knives) ובו נרצחו מאות אנשים.
שנה וחצי אחרי המינוי, כשהינדנבורג מת באוגוסט 1934, איחד היטלר לעצמו את תפקידי הקנצלר והנשיא לתפקיד אחד: הפיהרר (Führer), מנהיג עליון ללא כל בלם חוקתי. משאל עם שנערך בסמוך לכך אישר את המהלך ברוב עצום.
פרט אחד ממחיש עד כמה השתלטותו של היטלר הייתה מהירה ומוחלטת: באותו יום שבו מת הינדנבורג, נדרשו כל חיילי הצבא הגרמני, הרייכסוור (Reichswehr), להישבע שבועת אמונים אישית להיטלר עצמו, במקום לחוקה או למדינה. שבועה כזו הפכה כל קצין וחייל למחויב אישית לאדם אחד, מה שהקשה מאוד על כל ניסיון עתידי להתנגד לו מבפנים.
תוך כשנה וחצי הפך מהלך שנועד לרסן פוליטיקאי שנחשב זמני וניתן לשליטה, לדיקטטורה טוטליטרית מלאה ומוחלטת. פון פאפן עצמו נשאר בממשלה כשנה וחצי, עד קיץ 1934, לפני שאיבד כל השפעה.
הוא בקושי ניצל מליל הסכינים הארוכות, בעוד שניים מעוזריו הקרובים נרצחו וגם הוא הושם במעצר בית. המינוי של היטלר, שהיה אמור להיות תרגיל פוליטי מחושב, נחשב היום לאחת ההחלטות ההרסניות ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20 ואולי בהיסטוריה בכלל.
הנה הטעות הנוראה של מינוי היטלר בידי פון הינדנבורג:
https://youtu.be/u_0KS4CUMcQ
האווירה שהביאה לעלייתו של היטלר:
https://youtu.be/SonnjGMR3Wc
היטלר ניצל את שריפת הרייכסטאג, חודש אחר כך, והפך את עצמו לשליט יחיד:
https://youtu.be/VUlgSNTSH0c
וסרטון תיעודי על הגאון הפיננסי שבנה להיטלר את "הנס הכלכלי" וההצלחה:
https://youtu.be/mI5GnNslBcA?long=yes
שריפת הרייכסטאג
האש שפרצה ברייכסטג הגרמני בשנת 1933 היא ההזדמנות הגדולה שהיטלר חיכה לה. יתכן אפילו, אם כי לא יודעים זאת בבירור, ששריפת הרייכסטג (Reichstag fire) בוצעה מטעמו.
אך מה שבטוח הוא שעד שנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט הגרמני, הגוף המחוקק חוקים.
השריפה שפרצה במבנה הפרלמנט עתידה לשנות לחלוטין את ההיסטוריה הגרמנית וההיסטוריה של העולם כולו. היא התרחשה פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר לקנצלר הגרמני, דרגה אחת פחות מנשיא גרמניה, השולט בה.
השריפה ברייכסטאג פרצה בשעות הערב של יום ה-27 בפברואר 1933. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני והשוטרים שחשו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.
אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה, הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.
למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר מצווה מיד לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר ממהר להכריז על מצב חירום ומשכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג".
הצו נעשה לדברי היטלר למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים". הוא ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר והתיר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. בצו הותר לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.
היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל-דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם.
כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון יחיד בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא החל את הדרך הנוראה אל מה שבתוך 6 שנים ייפתח בתור המלחמה העולמית הגדולה והאיומה ביותר בהיסטוריה.
הנה הסיפור ההיסטורי של האש ברייכסטג:
https://youtu.be/x4RGDM_q0l8
כך פרצה האש ברייכסטאג שבברלין:
https://youtu.be/G47JFhlkVRI
והנה סיפורו של מרינוס ון דר לוב:
https://youtu.be/5TFeqWo_y8M?long=yes
גרמניה המובסת של אחרי מלחמת העולם הראשונה, נקלעה למשבר כלכלי איום. מצד אחד רוששו אותה חובותיה העצומים של גרמניה למנצחות במלחמה, מה שהיה חלק מהסכם ורסאי הנקמני שעליו נאלצה גרמניה המובסת לחתום.
החמיר את המצב עוד יותר השפל הגדול שהתפשט מאמריקה לאירופה, גרם למשבר כלכלי בכל היבשת ו את הכלכלה הגרמנית הוא הפיל לחלוטין.
היטלר והמפלגה הנאצית ניצלו את המצב הקשה. הם הסיתו ושיסו כנגד מי שכביכול גרמו למצב הזה - היהודים והקומוניסטים. יותר ויותר אזרחים בציבור הגרמני נהו אחרי הדמגוגיה האנטישמית הזו, מה שחיזק את המפלגה הנאצית לכשליש מהמושבים בפרלמנט.
אז היטלר אמנם לא ניצח בבחירות אבל המשבר הכלכלי, הפחדים שהוא נטע ברחוב הגרמני והמצב ברחובות הביאו למצב חברתי קשה בגרמניה. לכן פנו מקורבים שונים לאיידנהאור, נשיא גרמניה ומי שניצח את היטלר בבחירות, והציעו לו המינוי של היטלר למנהיג.
אותו איידנהאור ממנה אותו, במחשבה שהוא ואנשיו יוכלו לשלוט במנהיג הצעיר והלא מנוסה. איידנהאור בשלב הזה הוא קשיש וסובל מאלצהיימר. זכרונו והקשר שלו למציאות רופפים במיוחד. הוא מתייחס אל היטלר בתור מלך או קיסר גרמניה ושוכח שהתפקיד של היטלר הוא זוטר לעומת שלו. הוא גם שכח שלא מזמן מינה אותו בלית ברירה, כדי שמישהו חזק כמוהו ישמור על הסדר, במקום לחולל את ההרס הדמוקרטי.
ואז התרחשה הצתת בניין הפרלמנט הגרמני, ה"רייכסטאג". זו הצתה שעד היום לא ידוע בדיוק ואין הסכמה בקרב החוקרים וההיסטוריונים לגבי השאלה מי גרם אותה.
מכל מקום, היטלר פונה לאיידנהאור ומסביר לו שהקומוניסטים מנסים להפיל את ממשלתו הצעירה. הקשיש הסנילי והמבולבל מאשר לו לעשות כל מה שנדרש כדי לעצור אותם.
לזה בדיוק חיכה היטלר. הוא מכריז על עצמו פיהרר, מבטל את הפרלמנט, מכניס את כל מנהיגי הקומוניסטים וחברי הפרלמנט שלהם למחנה הריכוז דכאו. בתוך ימים הוא מקשיח את המצב ומעלים את הדמוקרטיה בשקט.
זמן קצר אר כך, כשאיידנהאור הולך לעולמו, ממהר היטלר והופך את עצמו לשליט יחיד. מכאן הוא מתחיל את דרכו לבניית גרמניה החדשה.
וגרמניה החדשה של היטלר היא גרמניה רודנית, אלימה ונאצית, מדינה שמגייסת את כל מה שיש לה כדי להתכונן למלחמה בדמוקרטיות של אירופה ובקומוניזם גם יחד. זו מדינה אנטישמית, עם מפלגה נאצית ששולטת בה ושלא מסתירה את העובדה שפניה להשמדת היהודים ולהשתלטות על העולם כולו.
בשנים הבאות היטלר יפנה את התעשייה הגרמנית לייצור של נשק ואמצעי לחימה בהיקפים חסרי תקדים וב-1 לספטמבר 1939 הוא יתקוף את פולין ובכך יתחיל את מלחמת העולם השנייה.
להבנת נקודות הציון של השתלטות היטלר על האימפריה הגרמנית ראו את תגית "עליית היטלר".
כך ניצל היטלר את שריפת הרייכסטאג כדי להפוך את עצמו לדיקטטור:
https://youtu.be/x4RGDM_q0l8
אירועי הפיכת היטלר לפיהרר (מתורגם):
https://youtu.be/jFICRFKtAc4
שלב אחרי שלב - הנה מינויו של היטלר לפיהרר הגרמני שרצה להקים את "הרייך בן אלף השנים" (עברית):
https://youtu.be/Ym78hKYSLmU?long=yes
וסרט תיעודי על עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון:
https://youtu.be/tdS9s_Y_GdQ?long=yes
זה קרה כשנשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג (Paul von Hindenburg) מינה את היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה התפקיד השני בחשיבותו בשלטון והינדנבורג סבר שבוא יוכל לשלוט בפרא האדם הנאצי אבל בתוך זמן קצר הוא גילה עד כמה הוא טעה.
השאלה מדוע נשיא גרמניה החליט למנות את אדולף היטלר לקנצלר (Chancellor) של המדינה ב-1933 היא אחת השאלות המטרידות ביותר בהיסטוריה המודרנית. כדי להבין אותה צריך לחזור לחורף ההוא בברלין.
בינואר 1933 גרמניה הייתה במשבר עמוק. הרפובליקה של ויימאר (Weimar) קרסה תחת משקל האבטלה ההמונית, המשבר הכלכלי העולמי והקיטוב הפוליטי. המפלגה הנאצית כבר הייתה המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג (Reichstag), אבל בלי רוב מוחלט.
הנשיא פאול פון הינדנבורג (Paul von Hindenburg), גנרל זקן ושמרן, בז להיטלר וכינה אותו בפומבי "הטוראי הבוהמי". אבל היועצים הקרובים אליו שכנעו אותו שיש דרך פשוטה לנטרל את הפוליטיקאי המסוכן.
הרעיון שלהם היה פשוט: נמנה את היטלר לקנצלר, אבל נקיף אותו בממשלה שרובה שרים שמרנים מנוסים. פרנץ פון פאפן (Franz von Papen), מדינאי ותיק שכיהן בעצמו כקנצלר זמן קצר קודם לכן, היה בטוח שהתכנית תעבוד. הוא אמר למקורביו משפט שנחקק בהיסטוריה: תוך חודשיים הם ידחקו את היטלר לפינה.
ב-30 בינואר 1933 הינדנבורג חתם על המינוי. באותו ערב צעדו אלפי אנשי המיליציות הנאציות בלפידים דרך שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate) בלב ברלין, במצעד ניצחון שנמשך שעות.
הינדנבורג עצמו, כך מסופר, עמד באותה שעה בחלון ארמונו ונקש במטהו על אדן החלון את קצב התהלוכה. הוא עשה זאת בלי לדעת עד כמה השתנתה גרמניה מתחת לחלונו. הטעות שבמינוי הזה התבררה מהר בהרבה מכפי שפון פאפן דמיין.
פחות מחודש אחר כך, ב-27 בפברואר, עלה בניין הרייכסטאג באש. היטלר ניצל מיד את השרפה כדי לשכנע את הינדנבורג לחתום על צו חירום שביטל למעשה את זכויות האזרח בגרמניה. הצו אפשר גם מעצרים המוניים, ללא משפט, של מתנגדים פוליטיים.
חודש לאחר מכן, במרץ 1933, הצליח היטלר להעביר בפרלמנט את חוק ההסמכה (Ermächtigungsgesetz), שהעניק לממשלתו סמכות לחוקק חוקים בלי אישור הרייכסטאג וללא חתימת הנשיא.
עדיין נותרו באותה תקופה כמה גורמי כוח עצמאיים ובלתי תלויים בהיטלר, אבל מרגע זה איבדו השרים השמרנים שהיו אמורים לרסן את היטלר כל השפעה מעשית. ביוני 1934 חיסל היטלר גם את יריביו בתוך התנועה הנאצית עצמה, בטבח שנודע בשם "ליל הסכינים הארוכות" (Night of the Long Knives) ובו נרצחו מאות אנשים.
שנה וחצי אחרי המינוי, כשהינדנבורג מת באוגוסט 1934, איחד היטלר לעצמו את תפקידי הקנצלר והנשיא לתפקיד אחד: הפיהרר (Führer), מנהיג עליון ללא כל בלם חוקתי. משאל עם שנערך בסמוך לכך אישר את המהלך ברוב עצום.
פרט אחד ממחיש עד כמה השתלטותו של היטלר הייתה מהירה ומוחלטת: באותו יום שבו מת הינדנבורג, נדרשו כל חיילי הצבא הגרמני, הרייכסוור (Reichswehr), להישבע שבועת אמונים אישית להיטלר עצמו, במקום לחוקה או למדינה. שבועה כזו הפכה כל קצין וחייל למחויב אישית לאדם אחד, מה שהקשה מאוד על כל ניסיון עתידי להתנגד לו מבפנים.
תוך כשנה וחצי הפך מהלך שנועד לרסן פוליטיקאי שנחשב זמני וניתן לשליטה, לדיקטטורה טוטליטרית מלאה ומוחלטת. פון פאפן עצמו נשאר בממשלה כשנה וחצי, עד קיץ 1934, לפני שאיבד כל השפעה.
הוא בקושי ניצל מליל הסכינים הארוכות, בעוד שניים מעוזריו הקרובים נרצחו וגם הוא הושם במעצר בית. המינוי של היטלר, שהיה אמור להיות תרגיל פוליטי מחושב, נחשב היום לאחת ההחלטות ההרסניות ביותר בהיסטוריה של המאה ה-20 ואולי בהיסטוריה בכלל.
הנה הטעות הנוראה של מינוי היטלר בידי פון הינדנבורג:
https://youtu.be/u_0KS4CUMcQ
האווירה שהביאה לעלייתו של היטלר:
https://youtu.be/SonnjGMR3Wc
היטלר ניצל את שריפת הרייכסטאג, חודש אחר כך, והפך את עצמו לשליט יחיד:
https://youtu.be/VUlgSNTSH0c
וסרטון תיעודי על הגאון הפיננסי שבנה להיטלר את "הנס הכלכלי" וההצלחה:
https://youtu.be/mI5GnNslBcA?long=yes
