שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה תוכן גולשים?
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
מי גילה את חוכמת ההמונים?
את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון (Francis Galton).
גלטון, שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר בסיפור את "מבחן השור".
הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!
יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים כפריים, המכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך. אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.
סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.
על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.
הנה התחרות שתאר גלטון ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
https://youtu.be/L1ElLCPMWm4
בדיקת "חוכמת ההמון" - ב-BBC ביקשו מאנשים לנחש את מספר הסוכריות בצנצנת - האם ממוצע הניחושים ידייק יותר מהיחידים הכי מדויקים?
https://youtu.be/iOucwX7Z1HU
חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
https://youtu.be/CWz4IstzFKc
והסבר מפורט על חוכמת ההמונים:
https://youtu.be/hu7PbUCpths
מה זה בלוג ומה הקשר בינו לבין "יומני היקר"?
בלוג (Blog) הוא יומן רשת שבו מספרים המחברים דברים שקורים להם, או הגיגים ומחשבות פרי עטם ועושים זאת לעיני כל.
הבלוגים הם יומנים אישיים שמאפשרים לכל כותב ברשת לחלוק עם הקוראים שלו את דעותיו, מחשבותיו וחדשות שנודעו לו. כך יכול כל אדם להתבטא באופן פומבי ולפרסם את דבריו ברשת בקלות. מרבית הבלוגים התמקדו בחייהם האישיים של הכותבים, אך רבים הקדישו את עצמם לכתיבה על נושא שעניינו אותם או בתחומי מומחיותם.
הבלוגים התחילו כאתר בו כותבים דברים, אך עם הזמן נוצר גם הווידאו-בלוג, בלוג שבו במקום לכתוב היוצר מדבר אל מצלמת וידאו והתוכן מפורסם בתור וידאו להמונים.
אבל עדיין, מרבית הבלוגים בעולם הם בלוגים כתובים. כללית, בלוגים שונים בעשורים האחרונים הגיעו לרמה כה גבוהה שהם הפכו משפיעים וחשובים לא פחות מכלי תקשורת ממוסדים ומעיתונים ותיקים. ביניהם לא מעט בלוגי טכנולוגיה, מחשבים וכדומה. חלק מהבלוגרים המקצועיים הפכו לאנשים מפורסמים ומצליחים וחלקם מתפרנסים מהבלוג שלהם ונחשבים למעצבי דעה ברשת.
כיום, בעידן של הפייסבוק שהשתלט על השיח האינטרנטי כמעט לחלוטין, עולם הבלוגים הפך לפחות משמעותי מבעבר. במקום לכתוב פוסט בבלוג שלהם, עברו כותבים רבים לפרסם את המחשבות שלהם בפייסבוק והפכו ל"אושיות רשת" או משפיענים חברתיים במדיה החברתית.
מקור המילה "בלוג" היא מקיצור של המונח "Web-Log", בעברית יומן רשת.
הנה הסבר של הבלוג:
http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y
והסבר עוד יותר טוב של הבלוגים:
http://youtu.be/NjwUHXoi8lM
למה מתכוונים במיקור המונים?
מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.
האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.
גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.
הנה מיקור המונים:
https://youtu.be/Buyub6vIG3Q
מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:
https://youtu.be/F0-UtNg3ots
יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:
https://youtu.be/-38uPkyH9vI
וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:
https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
מהי חוכמת ההמונים?
חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.
ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.
בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.
חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוח-כוורת כזה בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.
באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.
הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
http://youtu.be/iOucwX7Z1HU
תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
https://youtu.be/L1ElLCPMWm4
התנהלות נחיל של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם (עברית):
http://youtu.be/LU5gyp0HQWM
וכתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני כולל בדיקה אם היא אכן עובדת (עברית):
https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
מה המשמעות של WEB 2.0?
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
מהו הזנב הארוך באינטרנט?
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר של הזנב הארוך:
http://youtu.be/Abf8ySWVJuA
"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:
http://youtu.be/GXKbpdcyFKE
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
איך כישלון הוליד את ויקיפדיה והאם היא אמינה?
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון (Francis Galton).
גלטון, שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר בסיפור את "מבחן השור".
הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!
יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים כפריים, המכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך. אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.
סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.
על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.
הנה התחרות שתאר גלטון ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
https://youtu.be/L1ElLCPMWm4
בדיקת "חוכמת ההמון" - ב-BBC ביקשו מאנשים לנחש את מספר הסוכריות בצנצנת - האם ממוצע הניחושים ידייק יותר מהיחידים הכי מדויקים?
https://youtu.be/iOucwX7Z1HU
חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
https://youtu.be/CWz4IstzFKc
והסבר מפורט על חוכמת ההמונים:
https://youtu.be/hu7PbUCpths
בלוג (Blog) הוא יומן רשת שבו מספרים המחברים דברים שקורים להם, או הגיגים ומחשבות פרי עטם ועושים זאת לעיני כל.
הבלוגים הם יומנים אישיים שמאפשרים לכל כותב ברשת לחלוק עם הקוראים שלו את דעותיו, מחשבותיו וחדשות שנודעו לו. כך יכול כל אדם להתבטא באופן פומבי ולפרסם את דבריו ברשת בקלות. מרבית הבלוגים התמקדו בחייהם האישיים של הכותבים, אך רבים הקדישו את עצמם לכתיבה על נושא שעניינו אותם או בתחומי מומחיותם.
הבלוגים התחילו כאתר בו כותבים דברים, אך עם הזמן נוצר גם הווידאו-בלוג, בלוג שבו במקום לכתוב היוצר מדבר אל מצלמת וידאו והתוכן מפורסם בתור וידאו להמונים.
אבל עדיין, מרבית הבלוגים בעולם הם בלוגים כתובים. כללית, בלוגים שונים בעשורים האחרונים הגיעו לרמה כה גבוהה שהם הפכו משפיעים וחשובים לא פחות מכלי תקשורת ממוסדים ומעיתונים ותיקים. ביניהם לא מעט בלוגי טכנולוגיה, מחשבים וכדומה. חלק מהבלוגרים המקצועיים הפכו לאנשים מפורסמים ומצליחים וחלקם מתפרנסים מהבלוג שלהם ונחשבים למעצבי דעה ברשת.
כיום, בעידן של הפייסבוק שהשתלט על השיח האינטרנטי כמעט לחלוטין, עולם הבלוגים הפך לפחות משמעותי מבעבר. במקום לכתוב פוסט בבלוג שלהם, עברו כותבים רבים לפרסם את המחשבות שלהם בפייסבוק והפכו ל"אושיות רשת" או משפיענים חברתיים במדיה החברתית.
מקור המילה "בלוג" היא מקיצור של המונח "Web-Log", בעברית יומן רשת.
הנה הסבר של הבלוג:
http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y
והסבר עוד יותר טוב של הבלוגים:
http://youtu.be/NjwUHXoi8lM
מיקור המונים (Crowdsourcing) הוא שיטה שבה חברה מוציאה את הייצור אל ההמונים באינטרנט, במקום לבצע אותו באמצעות עובדים שכירים. קבוצה גדולה מאד של אנשים מבצעת משימה מורכבת. אתרים שונים באינטרנט יוצרים את הערך שלהם בעזרת המוני משתמשים, כשכל אחד תורם את חלקו לתמונה הגדולה.
האתר geni.com הוא דוגמה מצוינת למיקור המונים. כל אחד מהמשתמשים מרכיב את עץ המשפחה שלו והתחברות כל עצי המשפחה יוצרים רשת משפחתית עצומה. גם באתר בשם billiongraves נבנה מאגר קברים עולמי מהרבה תצלומים בודדים שהועלו על ידי אנשים שונים.
גם ויקיפדיה היא סוג של מיקור המונים. כולם כותבים ותורמים לערכים, שביחד יוצרים את הנציקלופדיה כולה. תוכן מילולי, תצלומים, קישורים ועוד - הכל תרומה של המוני גולשים. וזה גם יכול לעבוד בזמן אמת - האתר waze למשל, מציג מידע על התנועה והניווט המומלץ בה בזמן אמת, כשהכל הוא פרי של מיקור המונים בדקות או השעות האחרונות.
הנה מיקור המונים:
https://youtu.be/Buyub6vIG3Q
מי שטבע את המושג מיקור המונים, העיתונאי ג'ף האו, מסביר אותו:
https://youtu.be/F0-UtNg3ots
יש למיקור ההמונים היסטוריה ארוכה:
https://youtu.be/-38uPkyH9vI
וסרט תיעודי קצר על מיקור ההמונים:
https://youtu.be/NVt6587GGg4?long=yes
תוכן גולשים
חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.
ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.
בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.
חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוח-כוורת כזה בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.
באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.
הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":
http://youtu.be/iOucwX7Z1HU
תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:
https://youtu.be/L1ElLCPMWm4
התנהלות נחיל של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם (עברית):
http://youtu.be/LU5gyp0HQWM
וכתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני כולל בדיקה אם היא אכן עובדת (עברית):
https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר של הזנב הארוך:
http://youtu.be/Abf8ySWVJuA
"השחקנים החזקים" של העבר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
כך אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני:
http://youtu.be/GXKbpdcyFKE
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מהו היו הפורומים של פעם ומה נשאר מהם?
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
מהו סיעור מוחות?
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
ממה מתפרנסים המשפיענים?
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
מה אפשר ללמוד מעלייתו ונפילתו של האתר מייספייס?
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
מה זה ויקי?
ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.
בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.
תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.
כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.
הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:
http://youtu.be/mdOKUeT0O-o
וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:
http://youtu.be/1pR5yogCmkA
ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.
בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.
תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.
כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.
הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:
http://youtu.be/mdOKUeT0O-o
וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:
http://youtu.be/1pR5yogCmkA
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
מה התהליך המופלא שעברה אינסטגרם?
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
האפליקציה המצליחה "אינסטגרם" (Instagram) היא הרבה מעבר לאפליקציית צילום. היא הפכה תוך זמן קצר מאד לרשת חברתית עצומה ומבוססת צילום.
הרעיון שכל חבר ברשת יכול לעקוב אחרי כל חבר אחר, לראות את צילומיו ולחוות באופן ויזואלי, חזותי, את החוויות שהוא עובר, הפך אותה להצלחה עולמית עצומה.
רכישת הרשת בידי פייסבוק, בעלת הרשת החברתית הגדולה והעשירה בעולם, רק הדגימה עד כמה הייתה אינסטגרם מדוייקת ומוצלחת במונחים חברתיים.
לא רבים יודעים שההשראה לפיתוח של "אינסטגרם" עלתה במוחו של המפתח שלה, קוין סיסטרום, מזכרונותיו ממצלמת האינסטמטיק שהייתה לו בילדותו. האינסטמטיק הייתה מצלמה זולה ששיווקה חברת קודאק החל משנות ה-60 לבני נוער וצעירים. המצלמה המצליחה הוציאה תמונות דומות ריבועיות שהפכו לסימן ההיכר של "צילומי צעירים".
סיסטרום, בוגר אוניברסיטת סטאנפורד ובעל חיבה לצילום, רצה ליצור אפליקציה שתהיה מעין אינסטמטיק בגרסת רטרו. שתתן את החוויה של התמונות של פעם, ביחד עם היכולות המדהימות של הצילום הסלולארי ויכולת העיבוד הדיגיטלי שלהן.
אגב, בשנת 2012 רכשה פייסבוק את אינסטגרם, במיליארד דולר. זה היה סכום דמיוני עבור אפליקציית תמונות צעירה, עם "בקושי" 30 מיליון משתמשים וללא הכנסות כלל. ב-2018 יש בה מיליארד משתמשים, היא שווה פי 100 וקולטת את כל הנוטשים של פייסבוק עצמה. עיסקה לא רעה לכנופיה של צוקרברג...
הנה סיפורה של אפליקציית אינסטגרם:
https://youtu.be/I5qDiJ3FVLA
מקור ההשראה - מצלמת האינסטמטיק של קודאק:
https://youtu.be/Uhg0UpFziQU
דברים שלא ידעתם על האינסטוש שלכם:
https://youtu.be/RVJZANaUg-0
גם באינסטגרם האשטג משנים את החיים:
https://youtu.be/qr2fv_rxUZU
היום נוצרו גם "שקרי אינסטגרם":
https://youtu.be/0EFHbruKEmw
מוזיאונים שנפתחו בשביל האינסטגרם:
https://youtu.be/Qx_r-dP22Ps
ויש אפילו מי שאופים עוגת אינסטגרם:
https://youtu.be/GlgTQ6-5LIQ
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.
לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.
אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.
בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.
פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.
אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
העולם של האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc
אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):
https://youtu.be/L65S1V_Ug9I
וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:
https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
