» «
ICQ
מה היה מהפכני בתוכנת ICQ?



תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.

הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.

הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".

בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.

קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.

בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!

ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.


הנה תוכנת המסרים ICQ היום:

https://youtu.be/LitgkkGZnao


מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:

https://youtu.be/sZPo9PVqkIs


ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:

https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
נטסקייפ
למה נעלם הדפדפן נטסקייפ?



דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.

חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.

"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים, מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה הוא היזם העסקי ג'ים קלארק. החברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".

הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שקיבלה תביעה על השם שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ", אבל זה לא הפריע להצלחתה כשתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".

אך בשנת יצא המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים. זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו והפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים. כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן פחות מוצלח, שחולק בחינם ובכך יצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, אבל בפועל היה מוגבל ופחות טוב ממנו.

הצדק הפואטי יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות והצלחה רבה. מקוד המוזילה, שאותו עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה, פותח דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר וממנו צמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום, שהחליפו אותו בבכורה והפכו אותו להיסטוריה.


הנה סיפורה של נטסקייפ:

https://youtu.be/tgofjdjTiXY


כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:

https://youtu.be/iJm4OOfgApA


וכך הוא נראה במחשב של ימינו:

https://youtu.be/tK2xk0HDEAs


הנה סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:

https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes


וסרט תיעודי על שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:

https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
הייפרקארד
מה תרמה תוכנת הייפרקארד לעולם?



כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים. היא הייתה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, קהל היעד העיקרי בשנים אלה לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק.

הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה. אם אובייקט מוקם ברקע, הוא הופיע אוטומטית ותפקד בכל הכרטיסים. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", חבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.

זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. במקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. איטית מעט יותר - אבל עובדת היטב!

הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.

מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד והיא הפסיקה בשלב מסוים את הפצת ופיתוח התוכנה. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.

הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום. כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו אל רשת האינטרנט שתכנן. כך גם עולם ה-CD ROM שהושפע ממנה מאד, עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית הויקיפדיה, עולם הלומדות, כלומר התוכנות החינוכיות ועוד ועוד. מפתחים ויזמים אינספור סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.

במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה באופן מסוים את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח מאד דומה ואיכותית, הנקראת Livecode. היא מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, בקוד אחד.


הנה תוכנת הייפרקארד:

https://youtu.be/EMFscTOazS0


הנה תוכנת מידע שפותחה בהייפרקארד:

https://youtu.be/eXvP32CGKco


ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:

https://youtu.be/roT9DhDPI9k


סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:

https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes


וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:

https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
תרגום מכונה
איך פועלות תוכנות תרגום?



בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..

תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".

אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.

בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.

יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.

במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.


הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:

https://youtu.be/LKB3FdgjexU


כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:

https://youtu.be/X4BmV2t83SM


וזו הדרך שבה פועלת תוכנת תרגום של גוגל:

https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs


כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:

https://youtu.be/oaVQxtzSkp4

תוכנות

Staffpad
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?



תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.

התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.

המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.


הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:

https://youtu.be/D_PgKyqE3RU


הנה מפתח התוכנה:

https://youtu.be/KNSgzlWa5lk


כך מעתיקים אתו תווים:

https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
מלחמת הדפדפנים
מה הייתה מלחמת הדפדפנים?



מלחמת הדפדפנים (Browser Wars) היה הכינוי של מאבק עסקי חריף שהתקיים בין חברת מיקרוסופט לבין חברת נטסקייפ, על רקע התחרות בין הדפדפנים של שתי החברות.

הכל התחיל עם מארק אנדריסן, סטודנט להנדסת תוכנה מאוניברסיטת אילינוי, שהגה את רעיון האינטרנט החווייתי, מבוסס המולטימדיה, עם התמונות, הגרפיקה, ממשק המשתמש המודרני והקישורים ביניהם - כל הדברים שהוא הגדיר בקיצור כ"הייפרמדיה גלובלית". אנדריסן וחבורת סטודנטים מהאוניברסיטה שהצטרפו אליו, פיתחו את תוכנת המוזאיק (Mosaic) החופשית, שהייתה הדפדפן הראשון בעולם. המוזאיק יצר מהפכה עצומה והאינטרנט כמו שכולם מכירים אותו נולד ויצא לדרך.

כשאנדריסן סיים את הלימודים, הציע לו ג'ים קלארק, מולטי מיליונר שייסד בעבר את חברת סיליקון גרפיקס, להקים אתו חברה חדשה. הוא רצה לייצר דפדפן מקצועי ומסחרי. נטסקייפ שהקימו השניים ביחד הפכה להצלחה מסחררת. הדפדפן שלה הפך ללהיט עולמי ונמכר כמו לחמניות טריות. המון לחמניות...

אך כשמיקרוסופט, החברה החזקה בעולם, נכנסה לעולם הדפדפנים, החל המנכ"ל המצליח והעשיר שלה, להתחרות בנטסקייפ. מיקרוסופט הוסיפה ללא תשלום את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, לתוך מערכת ההפעלה שלה "חלונות". כך היא הלכה והחלישה את המכירות של נטסקייפ. בהדרגה השתלטה מיקרוסופט על עולם האינטרנט, בעוד נטסקייפ שלא הצליחה להרוויח ממכירות פשוט נסגרה.

אבל כשנטסקייפ נסגרה, היא שחררה את הקוד של נטסקייפ לציבור כ"קוד פתוח". והצדק הפואטי היה שמאותו קוד פיתחה חברת "גוגל" את הדפדפן החינמי שלה "גוגל כרום". הכרום היה טוב בהרבה ומהיר מהאינטרנט אקספלורר והוא הלך והשתלט על הרשת. כיום מיקרוסופט פיתחה דפדפן חדש בשם Edge והיא מנסה שוב להשתלט על הרשת. ימים יגידו אם היא תצליח.


הנה החקירה של ביל גייטס במהלך מלחמת הדפדפנים. היא לא עזרה:

https://youtu.be/xZ2vThhytJQ


ומחברת נטסקייפ הקורסת נולדו המוזילה והפיירפוקס:

https://youtu.be/tDDVAErOI5U


הנה סרט תיעודי על מלחמת הדפדפנים:

https://youtu.be/VANORrzKX50?long=yes
סימולטור נהיגה
מהו סימולטור הנהיגה?



תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.

שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.

ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.


הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה:

http://youtu.be/RONEJ_1pNo0


הנה סימולטור נהיגה בקטר של רכבת:

http://youtu.be/2rARGYUo2cI


הנה סימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה:

https://youtu.be/I05mhO2p9_o


והנה משחקי סימולטורים לנהיגה:

http://youtu.be/SlksaMnfQuM?t=11s
בוט
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט?



אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "בוטים", מעין רובוטים קטנים, של תוכנה בלבד, שמכונים בשם החיבה "Bots".

הבוטים הם סוכני תוכנה שמחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים, לעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים (אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה) ועוד. הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.

ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או יומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.


הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:

http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8


מהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:

http://youtu.be/usyYXNNBRjc


הטסונה מיקו
מיהי הטסונה מיקו, הזמרת הוירטואלית מיפאן?



מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?

קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.

הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).

הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.

מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.


הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:

http://youtu.be/LDMmcsH0fo8


יש לה גם קליפים, כמו זה:

http://youtu.be/bawqVeCRnlM


והיא מופיעה בפרסומות:

http://youtu.be/UaA2liN9LKM


כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:

https://youtu.be/LIk1Gq88IKg


כך מכינים במת הולוגרמה בבית:

http://youtu.be/iiJn9H-8H1M


כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:

http://youtu.be/egcfC7PCneQ


והנה מופע שלם של מיקו וחברות:

http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes
מהו המחשב הראשון בהיסטוריה שניצח את אלוף העולם בשחמט?



כחול עמוק הוא מחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן וגבר עליו בתוצאה 3.5 למול 2.5. לאחר שניצח בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997. הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה. הכמות והכוח החישובי שלו איפשרה לו לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..

הפרש מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב. לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק ולהפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.

חשוב לציין שקספרוב טען לאחר מכן שהמשחק היה מבוסס על תרמית של IBM והוא דרש משחק חוזר. חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת ופירקה את המחשב כדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.


הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:

http://youtu.be/y9UMt-8gfW8


הנה סרטון על מחשב "כחול-עמוק" שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:

http://youtu.be/NJarxpYyoFI
מהם העולמות הוירטואליים?



עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי. בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) שבה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות. סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.

בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..

כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש.


הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:

http://youtu.be/2mVUXnAeibE


תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי סקנד לייף:

http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ


כך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:

http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?



בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה. פיתח אותו מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.

פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.

בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.


הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:

http://youtu.be/Po3vwMq_2xA


הנה פון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:

http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מהי הלחנה אלגוריתמית?



הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.

תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.

קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".

בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.

תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!


הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:

https://youtu.be/H8BvvSRgS8c


הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:

https://youtu.be/Zx_y2muZfyg


מוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:

https://youtu.be/6-GI0we1tBQ


אילתור של תוכנת הלחנה אלגוריתמית:

https://youtu.be/Cbb08ifTzUk
איך הופך הצ'אטבוט לרובוט האינטרנט החדש?



בשנים האחרונות הולכת פייסבוק ופותחת את שירות ההודעות שלה, מסנג'ר, לצ'ט-בוטים (Chatbots) או בקיצור בוטים. אלו רכיבי תוכנה קטנים, מעין תוכנות זעירות, שחוסכות לנו זמן ומאמץ. במקום לעבוד קשה ולחפש בעצמנו מידע או לבצע פעולות שונות, שגוזלות זמן ומחייבות מאמץ מצידנו, יכול הצ'ט-בוט לעשות את הפעולות במקומנו, במהירות ובקלות.

צ'אט-בוט הוא מעין רובוט תוכנה שמקבל מאיתנו הוראות ורץ לבצע. יש בוטים אינטליגנטיים, המצוידים ביכולות של "עיבוד שפה טבעית" (NLP). כלומר, ניתן להתכתב עם בוטים שכאלה, ממש כאילו היו בני אנוש - כותבים להם בשפה יומיומית והם "מבינים" אותנו. היכולת של NLP לחסוך לנו כתיבה טכנית, בתחביר שמיועד להפעלת מכונה, כלומר באמצעות קוד, היא נפלאה. בעתיד היא תתפתח יותר ויותר ותקל את התקשורת מולם, מה עוד שכבר היום יש בוטים חכמים שמבינים דיבור אנושי ומנהלים שיחה קולית. כרגע, עם זאת, מרבית הבוטים עדיין מתבססים על בחירה מתוך תפריטי אפשרויות מוכנים מראש.

מסתבר שאת רוב הפעולות בעולם יכולים צ'ט-בוטים לבצע בלי למצמץ ולחסוך לנו זמן רב ואף שגיאות ששוות לא פעם לכסף. צ'אט בוט שמאפשר הזמנת פיצה, למשל, יחליף את איש הפיצריה שעונה לטלפון. לבקשתכם הוא יציג את התפריט, יאפשר להזמין, לבקש תוספות מתפריט או לבחור את מידת החריפות ולשלם בקלות ובמהירות. אחרי שהבוט מטפל בכל שלבי ההזמנה ומוציא הוראת הכנה למטבח הפיצריה, נותר ללקוח רק להמתין לפיצה המהבילה שתגיע אליו.

כלומר, כל מה שהיום עושים החבר'ה המותשים בסניף הפיצריה, יכול הבוט לבצע בנינוחות ממוחשבת ובדייקנות מביכה, היישר מהמסנג'ר של פייסבוק או מאפליקציות כמו ווטסאפ, קיק וטלגרם.

כמובן שמטרתה של פייסבוק היא שהמשתמשים יעשו הכל בפלטפורמה של החברה, מבלי להשתמש בתוכנות, אפליקציות או כלים חיצוניים. כמה שיותר נקבל אצלה בבית - נישאר עוד יותר זמן, נחזק את שביעות הרצון מהרשת החברתית שלה ובעיקר נכניס לה כסף... על הדרך היא חוסכת לנו הורדה והתקנת של אפליקציה נפרדת לכל עסק, לימוד של הממשק של כל אפליקציה כזו (כלומר של הדרך שבה היא מתקשרת עם המשתמש) וכדומה.

צ'ט-בוטים הם לא דבר חדש. כבר בימי ה-IRC, עידן הדינוזאורים של הרשת, פעלו בוטים שונים שאפשרו ביצוע פעולות פשוטות מול תוכנה. היום יכולים גופים עסקיים ואתרים שונים לבצע פעולות דרך הצ'אט-בוטים, אבל הרעיון נשאר כשהיה - אדם מצ'טט עם תוכנה, שמבצעת בשבילו משימות.


הנה הסבר של הצ'ט בוטים החדשים:

https://youtu.be/mmmaLe8KM-o


מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק מציג את הצ'אטבוטים ומדגים:

https://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


הסבר איך הצ'ט-בוט עובד:

https://youtu.be/MT4JWtm5n5M


ובפינת ההומור שלנו - זה מה שקורה כשמדענים נותנים לשני בוטים אינטליגנטיים לשוחח זה עם זה:

https://youtu.be/WnzlbyTZsQY
מהו הכרומבוק, המחשב ללא תוכנות?



הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.

הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.

אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.

כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.


הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:

http://youtu.be/0QRO3gKj3qw


על הכרומבוק בעברית:

http://youtu.be/ltG54VsGjHA


פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:

http://youtu.be/oLUPlTA9gsY
מי האיש שהפך את הפי.סי. למחשב הנמכר בעולם?



הבחור הצעיר שנסע בחזרה אל משרדי החברה הקטנה שהקים, כבר ידע שההתחייבות שנתן לחברת יבמ, לספק מערכת הפעלה למחשב האישי החדש שהם עומדים להוציא לשוק, היא בעייתית.. הרי אין לו מערכת הפעלה שכזה והוא לא מפתח אותה! אבל החוצפה וההעזה הצליחו לו.. הוא רכש בגרושים מטכנאי ומתכנת שהכיר, את מערכת ההפעלה החובבנית שהוא פיתח. כך הוא הפך אותה למערכת ההפעלה DOS, שתהיה המפרש והרוח של מהפכת המחשב האישי!

ביל גייטס, יזם אמריקאי שהקים את חברת "מיקרוסופט", היה לאחד מהמנהלים החזקים בעולם ולאיש העשיר בעולם. בפיקחותו הוא דאג שבהסכם עם IBM לא ייכלל סעיף בלעדיות. כך, רגע אחרי שמחשב ה-IBM PC יצא לשוק וחולל סערה, הוא החל למכור את מערכת ההפעלה שלו לעשרות יצרני מחשבים "תואמי IBM" והפך את מיקרוסופט, חברת התוכנה שהקים יחד עם פול אלן, לחברה החזקה בעולם הטכנולוגיה. במשך שנים רבות הוא כיהן כמנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי של החברה וגם כיום הוא פעיל בה מאד.

כיום גייטס הוא נדבן שהקים קרן צדקה שמאפשרת למיליארדרים שמוכנים לתרום חצי מהונם לצדקה להתחייב לעשות זאת. ביל ומלינדה גייטס רעייתו שייסדו את קרן הצדקה הענקית כבר הודיעו שבמותם ייתרם 95% מהונם לצדקה.


הנה סרטון על הצלחתו של ביל גייטס:

http://youtu.be/y3FDcT6h_mc


עוד על מפעל חייו של ביל גייטס:

http://youtu.be/ynGwwfsYA-U


כמה עשיר ביל גייטס:

http://youtu.be/IvRM4fHKTQI


וסרט תיעודי על חייו של גייטס:

https://youtu.be/saQK8Y4h2uM?long=yes
איך עובד המתכנת?



מתכנת יודע לכתוב קוד תוכנה שמפעיל את המחשב. כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותב המתכנת מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע אותם.

לרוב עובדים על תוכנה אחת מתכנתים שונים. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירי לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש, יתוקנו.


הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד:

http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ


זה פירושו של קוד תוכנה:

http://youtu.be/cKhVupvyhKk


וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:

http://youtu.be/QdVFvsCWXrA


מהו וירוס מחשבים?



וירוס מחשבים הוא תוכנה שמוחדרת למחשב ללא ידיעת המשתמש ומטרתה לרוב לגרום לשיבושים ולתקלות שונות בהפעלה של המחשב. התוכנה עוברת דרך אתרים זדוניים באינטרנט, בהעתקת קבצים ממחשב נגוע, מזיכרון פלאש (דיסק און קי), דרך דואר אלקטרוני וכדומה. את הנזק גורם לרוב וירוס המחשב על ידי הפעלת פקודות מחשב זדוניות.

את השם "וירוס" קיבלו התוכנות הללו בגלל הדמיון לווירוסים הביולוגיים, שפועלים בדרך דומה (על ידי חדירה לתאי הגוף והפעלת הוראות מהקוד הגנטי שלהם).

וירוסי המחשבים הולכים ומתפתחים והם הופכים לכלי נשק יעילים בעולם הסייבר. לוחמת הסייבר משתמשת בווירוסים מורכבים מאד, כדי לפגוע במערכות מחשבים של האוייב, או להשבית מערכות רגישות בשם הטרור הקיברנטי.


הנה סרטון שממחיש את מה שעושה וירוס מחשבים למחשב:

http://youtu.be/bRdMpVH7bIg


והנה סרטון שמסביר באנימציה מה זה וירוס מחשבים על ידי הדגמת המחשב כמו בית:

http://youtu.be/c34QwtYI40g
מה זה קוד פתוח?



קוד פתוח (Open Source) הוא תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים. ניתן ומותר לערוך וליצור גרסאות חדשות של התוכנה, כשהכל בחינם וללא תשלום עבור התוכנה או רישיון השימוש בה.

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


סרטון אנימציה שמסביר את ההבדל בין הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים ובין הקוד הפתוח המשתף פעולה:

https://youtu.be/7NShpY_oSs4


הסבר של מושג הקוד הפתוח:

https://youtu.be/akAcajhnKzM


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי:

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?



אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).

לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר (Napster) אפשרה לאנשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים. זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.

מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית.

חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. בית המשפט החליט לסגור את השירות. הצער נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות וכל הסיפור החל מהתחלה...

אגב, פאנינג עצמו, שלא הרוויח דבר מנפסטר, הפך לדמות נערצת ויזם. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, היה למיליארדר, בכמה מיזמים נוספים שהקים ובמיוחד כשהיה לאחד הבכירים במיזם של סטודנט צעיר, מישהו שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שעליו עבד, משהו שנקרא "פייסבוק"...


הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:

http://youtu.be/jo2xticav9I
מהו דואר זבל?



דואר זבל הוא דואר פרסומי שאנשים מקבלים ללא רצונם. דואר הזבל אמנם החל כעלונים ודואר מסחרי שנהגנו למצוא בתיבת הדואר שלנו לא פעם, אך כיום הוא מפורסם במיוחד בעולם הדואר האלקטרוני, המייל שלנו, שמופצץ בעשרות או מאות הצעות זבל בכל יום.

חלק גדול מדואר הזבל נוצר על ידי חברות שפיתחו תוכנות זבל. תוכנות כאלה היו פותחות בכוחות עצמן המוני חשבונות דואר חדשים. לאחר שהחשבונות הללו נפתחו, היו תוכנות פרסום שולחות מיליוני הודעות זבל לבעלי כתובות מייל שנכללו ברשימות תפוצה ענקיות, שגם הן נשדדו ונגנבו במקרים רבים.

במהלך השנים יצרו חברות האינטרנט והטכנולוגיה שיטות חשובות להקטנת התופעה של דואר זבל. שיטות כמו קאפצ'ה שנועדה לוודא שהנרשם לשירותי המייל אינו תוכנה, או דיווחים על דואר זבל שמקבל הספק ממי שקיבלו אותו ולאחר שהתקבלו כמה דיווחים עובר שולח הספאם לרשימה השחורה, זו שמונעים ממנה לשלוח דואר בכמויות.


הנה סרטון שמסבירה מאיפה בא הספאם:

http://youtu.be/apCdjFIacfU


הנה פרסומת שמסבירה מה לעשות איתו:

http://youtu.be/8C4WGXLe3jI
למה כדאי ללמוד תכנות?
מהו שומר המסך שמחפש סימני חיים בחלל?
מהי כריית מידע?
מהן תוכנות כופר?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.