» «
מצרים העתיקה
מה לבשו במצרים העתיקה?



בעוד שמשרתים והעניים של מצרים העתיקה כמעט ולא לבשו דבר, נהגו הגברים בני המעמד הגבוה ללבוש בגד לבן עם קפלים. הבגד הנשי של המצריות הקדומות היה גם הוא לבן, אך ללא קפלים - זו הייתה פשוט שמלה ארוכה וישרה.

את הבגדים הללו יצרו המצרים מבד פשתה. המצרים גידלו פשתה שאותה טוו לחוטים. החוטים הללו נארגו בנול אריגה והפכו לבדים למלבושים קלים ואווריריים, שמתאימים למזג האוויר החם בה.

בנוסף לבגדים, במצרים העתיקה נהגו הנשים והגברים העשירים גם להתאפר, ענדו תכשיטים ועטו פאות נכריות, שכיסו ראשים מגולחים לחלוטין, מחשש לכינים.


הנה סרטון עם בגדים שונים שלבשו לפי המשוער המצרים הקדמונים:

http://youtu.be/oAyDXJ5ibgs


הנה תצוגת אופנה מודרנית של בגדים מצריים קדמונים:

http://youtu.be/0yqRQTJXXOs


והנה הסבר ממש קצרצר על הלבוש הגרמני:

https://youtu.be/tSKBOilYBiY?t=3m40s&end=3m57s
ג'ינס
מי המציא את הג'ינס?


אמנם בהודו, כבר במאה ה-16, יצרו בדים מבד דומה לג'ינס שנקרא "דונגארי", אבל את הג'ינס המודרני יצרו בג'נובה שבאיטליה, בשביל מכנסי מלחים. שיבוש השם האיטלקי שלו "כחול מג'נובה" blu di genova, כשג'נובה הפך למילה ג'ינס.

את בד הדנים שיהפוך לבד שממנו עושים מכנסי ג'ינס כיום, יצרו בעיר נים שבצרפת. לכן הוא נקרא de Nimes (בצרפתית, מהעיר נים).

אבל את פריצתו האמיתית לעולם האופנה חייב הג'ינס לסוחר יהודי ממוצא גרמני בשם לוי שטראוס, שבאמצע המאה ה-19 התחיל למכור מכנסיים חזקות לכורי הזהב בקליפורניה. הכורים שעד אז סבלו מבגדים שנקרעו במהירות בעבודה הקשה הפכו את הבגדים שלו ללהיט. לאחר כמה שנים שטראוס הצטרף לחייט בשם ג'ייקוב דייוויס שהציע רעיון להשתמש במסמרי נחושת כדי לחבר את הבדים בנקודות החלשות של המכנסיים, במקומות שבהם המכנסיים נוטות להיקרע. הם הקימו שותפות שנקרא "לוי שטראוס ושותפו" או בקיצור לוי'ס (Levis). הם רשמו פטנט על ההמצאה החדשה של המסמרות (מסמרים) על המכנסיים והמוני הבוקרים במערב הפרוע החלו ללבוש ג'ינס.

השאר הפך להיסטוריה והג'ינס הפך לבד האופנתי והנמכר ביותר, כשכולם לובשים אותו ואוהבים אותו - מצעירים ועד קשישים.


כך הומצא הג'ינס (מתורגם):

https://youtu.be/SCRYuUlU_Gs


על המצאת הג'ינס החזק עם המסמרים:

http://youtu.be/7pPbwNmo2pU


ופרסומת לג'ינס אופנתי של היום:

http://youtu.be/vJv0HzmvcV8
חוסיין שאלאיין
מיהו "המהנדס" של עיצוב האופנה?



הוא נולד ב-1970 בצד הלא נכון של בירת קפריסין, בניקוסיה התורכית. מילדותו רצה להיות טייס ובנערותו אדריכל, אבל ברבות השנים הוא היה למעצב האופנה החדשני ופורץ הדרך בתבל.

חוסיין שאלאיין (Hussein Chalayan) הוא אחד ממעצבי האופנה המעניינים והידועים בעולם, מאותם המעצבים שמוכיחים שעיצוב אופנה לא חייב להיות מקצוע קל דעת. הוא אמן רב-תחומי, המחבר בין עבר לעתיד, בין היסטוריה, עמים ושילוב טכנולוגי. תערוכות שעשה נעו סביב מוטיבים כמו שלטון, הגירה, עונות השנה ועוד.

בתעשייה מכנים את שאלאיין "המהנדס", על שום עבודותיו המשלבות אופנה עם טכנולוגיה, אדריכלות, תאורה ואפילו תעופה. כן, הוא שואב לא מעט השראה לעיצוביו פורצי-הדרך מעולם התעופה והאירודינמיקה.

השמלות שהוא עיצב כוללות לא פעם נורות לד רבות, כמו הדוגמה של שמלה שכללה מסך וידאו לביש, שהורכב מ-15,600 מנורות לד צבעוניות שהותקנו מתחת לאריג לבן וחצי-שקוף.

התקשורת אוהבת להציג את קולקציות הקונספט, הקולקציות הללו, הבלתי לבישות שלו. אבל שאלאיין מרבה לעצב גם סדרות בגדים לבישים ואופנתיים, שנראים מצוין גם מחוץ לתצוגות האופנה ה"מדעיות" או ה"הנדסיות" שלו...

כיום זוכה שאלאיין להערכה גורפת שיצאה זה מכבר מגבולות תעשיית האופנה אל עולם האמנות, העיצוב ואפילו האקדמיה.


הנה תצוגת אופנה של עבודות יצירתיות של שאלאיין:

http://youtu.be/XI-_E_olU_I


הבגדים הנמסים בגשם:

https://youtu.be/6o3jP1rfY7Y


ריהוט שהופך לבגדים:

https://youtu.be/UxOuOMcNvSU


אחת משמלות נורות הלד שלו מהתכנון ועד הביצוע:

https://youtu.be/c0IyDWm_bSo


עבודות נוספות שלו:

http://youtu.be/52iZZWKB6YI


עוד קולקציה של שאלאיין:

https://youtu.be/XEGWarCzerY


לכל תצוגה שלו מתכוננים עשרות אנשים מתחומים שונים, כמ להפקת תאטרון או הקמת תערוכה:

https://youtu.be/12UazR7Jpb0?long=yes



צ'ארלס פרדריק וורת'
מי היה מעצב האופנה הראשון?



בשנת 1858 תפר בפאריס צ'רלס פרדריק וורת' (Charles Frederick Worth) כמה שמלות לאשתו, דוגמנית בחנות הבדים שבה עבד גם הוא. כשהלקוחות החלו לבקש גם הם לרכוש שמלות כמו שהוא תופר לרעייתו, סירבו השותפים בחנות הבדים לתת ידם לעסק נחות כמו חייטות. וורת' זיהה הזדמנות ועזב את החנות. הוא מצא לו שותף להקמת בית האופנה הראשון בהיסטוריה. המותג שלו היה "וורת' אנד בוברג" והוא היה הראשון שהוסיף תוויות לבגדים שתפר, עם שם העסק.

ההצלחה הייתה מדהימה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהנשים לא נשאלו איך הן רוצות את בגדיהן, אלא בחרו ממה שהציג מעצב בגדים. הנשים ראו והאמינו שמעצב האופנה יודע טוב יותר מהן. האופנה הייתה אז לקנות אצל וורת' כמובן. כל נשות החברה של פריז ואפילו מלכת צרפת, כולן עמדו בתור לקנות בגדים שהוא עיצב והחליט בשבילן שהם יפים להן.

כך נולד מקצוע מעצב האופנה!


הנה מצגת עם הסיפור של מייסד תחום עיצוב האופנה:

https://youtu.be/d3O3zvtwG24


והנה תכשיטי סברובסקי מתארים את הקשר עם וורת':

https://youtu.be/ctyH8kmFvjc

תולדות האופנה

פאות אצילים
למה חבשו אצילי צרפת פאות?



פאה (Wig) היא אחד מפריטי האופנה העתיקים בהיסטוריה. יש עדויות על חבישת פאות כבר במאה ה-11 לפני הספירה. לאירופה הגיעה הפאה הרבה יותר מאוחר. לפריט אופנתי הן הפכו ככל הנראה בימי הביניים. באותה התקופה היו הכינים אחת הצרות המעיקות של תושבי אירופה. הפתרון הסטרילי של בני האצולה, בעלי הממון, היה לגלח את הראש ולחבוש פאות מסוגננות על ראשיהם. כך הפכה הפאה לפריט אופנתי של בני המעמד הגבוה באירופה. בציורים ובפסלים מאותה התקופה אנו רואים בדרך כלל את האצילים חבושי פאות גנדרניות.

במאה ה-16 הגיע עידן המלוכה האבסולוטית באירופה. ממש במקביל לה חזרו הפאות לאופנה. מלכי ומלכות אירופה התהדרו בפאות מפוארות וגדולות באופן מוגזם. ברבים מבתי המלוכה הללו המשיכו להשתמש בפאות הללו עד למאה ה-19.

גם האופנה הצרפתית של אצילי צרפת במאות האחרונות הכילה את הפאה כפריט חובה. המלך לואי ה-13 היה הראשון שחבש פאה ושוב היא הפכה אופנתית ורווחת בקרב אצילי צרפת, עד לתקופה שלפני המהפכה הצרפתית. כמובן שרק האצילים יכולים היו להרשות את הפאות היקרות כל כך, בעוד העניים המשיכו להתגרד ולקנא.. בדרך כלל האצילים גם בזקו על פאות האצילים הללו אבקות ריחניות. הריחות הכבדים של האבקות הללו נישאו למרחק והשניאו את האצולה על העם העני עוד יותר. הצדק הפואטי יגיע די מהר, כשבמהפכה הצרפתית יובאו רבים מהאצילים הללו אל הגיליוטינה ויאבדו את הפאות שלהם, ביחד עם הראש..

בממלכות אחרות הפאות המשיכו לשרת את האצולה עוד זמן רב ורק במאה ה-20 איבדו הפאות את תפקידן האופנתי והמעמדי. בעולם המודרני הן הפכו להיות בעיקר כיסוי ראש למתקרחים ולנשים המחוייבות בכיסוי ראש ומעדיפות את מראה השיער, על פני המטפחת.


כך נראו הפאות האירופיות של בני המעמד העליון:

http://youtu.be/prMwslgrtfI


גם לאמריקה הן הגיעו עם האירופים:

http://youtu.be/n57NZCjOAKI


כך נולדו הפאות של המצרים הקדמונים:

http://youtu.be/zM12-NzIDS0


כך יצרו את הפאות הגדולות של הנשים באירופה:

http://youtu.be/rziWXnRKmrw?t=37s


וכך מייצרים אותן היום:

http://youtu.be/dv5wXwuApK4
אנדרה קוראז'
מי היה אנדרה קוראז'?



אחד האחראים העיקריים לאופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז' (André Courrèges), מעצב שנודע בגזרות הגאומטריות שלו ומי שנחשב גם לממציא שמלת המיני.

בשנת 1967 הוא הציג את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, לעצב בגזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ועם אקססוריז פוסט-תעשייתיים.


הנה תולדות חייו של קוראז':

https://youtu.be/7SuZD4iXDjs


ועוד עיצובים של קוראז':

https://youtu.be/Hh8AkELDEPs
פדלופון
מהם מכנסי הפָּדֶלֶפוֹן של שנות ה-70?



מכנסי הפָּדֶלֶפוֹן (Flared pants) היו מכנסיים מתרחבים, שכונו גם מכנסי פיל או מכנסי פעמון. שנולדו בסוף שנות ה-60 והיו אהובים על דור ילדי הפרחים. בתמונות וסרטים רבים מהתקופה ניתן לראות היפים והיפיות דקיקות במכנסי פדלפון, כשהם רוקדים במופעי רוק והפגנות מחאה או שרים שירי חופש בהתלהבות.

בשנות השבעים הם הפכו לפריט האופנה המרכזי של בני-העשרה והם כונו אז מכנסי סן-טרופה. זמרים וזמרות בשנות ה-70 הופיעו כמעט תמיד בפדלופון ובמיוחד זכורות מאז שתי הזמרות של להקת אבבא, שעטו בקביעות את המכנסיים המתרחבים על גופן המחוטב.

מאז עשה הפָּדֶלֶפוֹן כמה קאמבקים קטנים. בשנת 2008 הוא התקמבק ונשים יפות כמו ויקטוריה בקהאם נראו מסתובבות במכנסי פדלפון מרהיבות של מעצבים. גם ב-2001 נרשמה התלהבות חוזרת בעולם וכן הלאה.

מקור המילה "פָּדֶלֶפוֹן" הוא מצרפתית שבה pattes d'éléphant פירושו "רגלי פיל". זאת על שום צורתם, המתרחבת בחלק התחתון כמו רגליו של הפיל. ואגב, "מכנסי פיל", הכינוי שהודבק לעתים לפדלופון, הלכו כמעט תמיד בשילוב עם נעלי פלטפורמה גבוהות, עוד פריט חובה בסוונטיז.


הנה מכנסי הפדלפון כחלק מאופנת הסוונטיז:

https://youtu.be/lUr3QyZ9Un4


שיר מהתקופה עם הפדלפון הפופולרי:

https://youtu.be/2J85JjlAuo4


האם הדור הצעיר ילבש אותם היום?

https://youtu.be/zCUQVhs3RNM


מכנסי פעמון של ימינו:

https://youtu.be/_wzqftXTV1w


ואלו פריטים שלובשים איתם:

https://youtu.be/DFFvP_oVQbU
חולצת טי
מהו הסיפור של חולצת הטי?



בימינו הפכה חולצת טי (Tshirt), או טי שרט, לסוג של לוח מודעות אישי, מעין בד ציור פתוח להעברת רעיונות חברתיים ומסרים פרסומיים. עד כדי כך הפופולריות של חולצת הטי גדולה, עד שגם מעצבי אופנה עכשוויים לא רואים פחיתות כבוד בעיצוב של חולצות טי ובשילובן במראה האופנתי המעודכן.

תולדות ה-Tshirt מתחילים כשחולצת הטי מופצה על ידי הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הספרדית, בשנת 1898. זו הפעם הראשונה שפוגשים בארצות הברית. בחולצות הטי, בעלות הצווארון העגול והשוורולים הקצרים. השימוש העיקרי שלהן אז הוא כחולצות שנלבשות מתחת למדים והן כל כך שימושיות עד שבתוך זמן קצר הן הופכות לציוד הכרחי לטירונים המתגייסים לצבא.

זה גם השלב שהדמיון שלהן לאות T מקנה להן את השם האייקוני חולצות ה-T. שמען של החולצות הקלילות והלא מחייבות יוצא מגבולות הצבא ובעלי מקצועות כחולי-צווארון מתחילים ללבוש אותן לעבודות. הבד הקליל והשימושי, במיוחד בימים חמים, כובש את החקלאים, הבנאים, עובדי הכבישים ושאר העובדים בשמש הקופחת ובחללים חמים מאד, כמו כורים, מסיקי אש וכדומה.

משם המשיכה חולצת הטי את מסע הניצחון שלה אל עולם הילדים, שהחולצה הזולה והקלה לניקוי התאימה מאד לאימהות שלהן ולתקציב הביתי בכלל.

בשנות ה-20 הפכה המילה Tshirt למילה במילון האמריקאי, אבל היא עדיין הייתה פשוטה מדי. את זה שינתה ב-1938 הפקת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמה את הסרט באמצעות ההדפס הראשון על חולצות טי. חלוקת החולצות המודפסות כל כך הצליחה שהן הפכו לערוץ פרסומי חדש ולאמצעי מיתוג מצוין לחברות מסחריות.

בשנת 1942 הופיעה חולצת הטי המודפסת הראשונה על שער של מגזין ה-Life היוקרתי והפופולריות של החולצות הללו הרקיעה שחקים. גם הופעתו של השחקן האגדי מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה, מ-1951, כשהוא לבוש בחולצת טריקו, תרמה לחלחול שלה לכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. לראשונה הייתה חולצה ה"טי", לא להאמין, הבגד הלוהט בחנויות הבגדים.

בסוף העשור של האהבה והמחאה, לקראת סוף שנות ה-60, הטישרט הפכה לאמצעי ביטוי לצעירים ולצעירים ברוחם. רעיונות החופש והביטוי העצמי התמזגו זה בזה והפכו את החולצות הללו לשלטים מהלכים של בעליהן. יצרנים המשיכו לפרסם באמצעותן את הלוגו שלהם ופורטרטים של מהפכנים נאים, דוגמת צ'ה גווארה ופידל קסטרו, הופיעו על החולצות הצבועות בצבע האידיאולוגי הנכון.

בשנות ה-70 החלו גם אמנים לייצר עבודות והדפסים לחולצות טריקו. לוגואים של להקות רוק, כמו הרולינג סטונז ולהקת Yes, הפכו לוהטים על חולצות T. גם אייקונים, דוגמת הסמיילי אט סמל השלון ומשפטים שנונים או משולבים באייקונים, כמו "I love New York" שבו מוחלפת המילה love בציור של לב, המשולב בטקסט עצמו.

כיום, לצד מכנסי הג'ינס ושבירתם של כללי הלבוש הרשמי, מככבות חולצות הטי בעולם החדש, של הלבוש הנונשלנטי והמרושל במכוון. הן סמל של נעורים ואופנה צעירה, מעבירים רעיונות ומעידים על השנינות וגודל הכיס של הלובש, משום שקניית חולצות מעודכנות וחדשניות, עולה לא פעם במחיר גבוה.


הנה סיפורה ההיסטורי של חולצת הטי שרט:

https://youtu.be/NgTiskX8tuQ


חולצת הטריקו היצירתיות שאנשים ממציאים:

https://youtu.be/6-vik1mKqdI


כך הופכים חולצת טריקו לשמלה:

https://youtu.be/n1BIqOhudGg


חולצות הטריקו משקפות את המצב הצרכני העולמי והפגיעה האנושית בסביבה (מתורגם):

https://youtu.be/BiSYoeqb_VY


והסיפור המשעשע של הטי שרט:

https://youtu.be/E0tJ2_-6Omg


קוקו שאנל
מי מהפכנית האופנה ששחררה את הנשים?



כוהנת האופנה והבשמים הצרפתייה קוקו שאנל (Coco Chanel) היא הדמות החשובה ביותר באופנה של המאה ה-20 ומי שהשפיעה על שחרור האישה ואחראית במידה רבה לשינוי המשמעותי כל כך שעברו הנשים במאה זו. בתשוקה אדירה, יצירתיות וסקרנות גדולים הפכה הילדה היתומה, שהופרדה מאחיה וגדלה בבתי יתומים, לכוהנת הגדולה של האופנה והבשמים בעת החדשה.

אבל שאנל הייתה מהפכנית בכמה מישורים. בתחום האופנה, היא לא הפסיקה לחדש ולפתח ושיחררה את האישה המודרנית מתכתיבי האופנה הנוקשים של העבר. ניתן לומר בקלות שהיא אחראית להישגים מהחשובים ביותר בתולדות האופנה המודרנית. בתחום העסקי, היא הקימה את אחד העסקים הגדולים והחשובים בעולם האופנה והייתה האישה הראשונה שהפכה את שמה למותג. בתחום החברתי, שינו ההישגים הפמיניסטיים שלה את הדימוי הנשי לחלוטין.

חייה של קוקו שאנל החלו בשנת 1883 כבת למשפחה פשוטה וחסרת השכלה. לאחר מות אימה, כשהייתה בת 6, פוזרו כל הילדים על ידי האב ושאנל גודלה בבית יתומים במנזר קתולי. כל חייה היא תחכה לאביה, שנטש אותה והוא לא יראה סימן.

בגיל 18 הייתה לזמרת מועדונים. אז זכתה לכינוי שיהיה מזוהה עימה כל כך, "קוקו", על שם כלבלב אבוד שעליו שרה. השינוי חל בגיל 20, כשהיא החלה לעבוד בחברה לייצור של בגדי כלות ותינוקות ובהשפעת חוויותיה שם, היא החלה לעצב לעצמה בגדים וכובעים. די מהר שאנל התקבלה לחוגים הנכונים בפאריס וניהלה רומנים שסייעו לה לפתוח בגיל 27 את בית האופנה הראשון שלה. סה היה עסק לעיצוב כובעים ובגדים. בתוך זמן קצר היא זכתה להצלחה מסחררת והפכה מפורסמת ומצליחה בכל אירופה.

בשנות ה-30 של המאה כבר הייתה שאנל טייקונית אופנה, שכוכבות הקולנוע הגדולות מתהדרות במוצריה. היא עיצבה תלבושות לסרטים מפורסמים. כך גם החלה לשחרר את הנשים מכבלי האופנה של המאות הקודמות. היא גאלה אותן מהשימוש המעיק במחוכים, מהפכה שלא תאומן במונחי שחרור האשה, תחליף את כובעי הענק הנשיים בכובעים קטנים ואלגנטיים, תעצב את השמלה השחורה הקטנה - מוצר חובה במלתחה הנשית מאז, תקצר את השמלות והחצאיות אל מעל לברך (וכך תכין את הקרקע למהפכת ה"מיני"), תעצב את חליפת שלושה החלקים הנשית שתהפוך למוצר דגל של "אופנת שאנל" ותשלב פריטי לבוש גבריים במלתחה שלה ובלי משים תוליד את מגמת ה"יוניסקס" בעולם האופנה. היא גם תעשה תספורת קצרה לעצמה, שתהפוך מיידית למודל חיקוי של כל אישה בפאריס. יום אחד היא גם תשוב מחופשה מפנקת על יכטה כשהיא שזופה ושוב תשנה הכל - היא תוליד את אופנת השיזוף בעולם כולו.

כשפלשו הנאצים לצרפת, סגרה שאנל את מפעליה ועברה לגור במלון ריץ בפאריס. בית האופנה שלה המשיך למכור רק את בושם ה"שאנל מספר 5" המצליח שלה. גם כאן "הסתדרה" שאנל, כשניהלה רומן עם קצין נאצי בכיר והורשתה להישאר בדירת הפאר שלה, במלון ריץ, זאת על אף שהמלון הפך למפקדת הגסטאפו. תווית הבוגדת שתדבוק בה בתקופה זו, של הכיבוש הנאצי, לא תעזוב אותה לעולם. לאחר המלחמה, היא תמצא את עצמה בשל כך, בגיל 61, נאלצת להתגורר בשווייץ. זאת כדי לחמוק מהמוניטין הרע שלו זכתה בצרפת.

אבל המעמד המיתי של שאנל לא נפגע. יותר משהיא התגעגעה לעולם האופנה, הוא התגעגע אליה. כמי שיצרה אופנה שלא מתחלפת מדי שנה, היא הייתה הקונצנזוס האולטימטיבי. לא היה במעמד הגבוה מי שהתכחש לבגדים שלה, שפשוט לא התיישנו. הפילוסופיה שמאחורי עיצוביה הייתה חד-פעמית ועתידה להשפיע על הלבוש של כולנו - לבוש שלא מתאמץ אבל משדר אופנתיות וסגנון - שיק נונשלנטי שאין לו גיל או עונה, או אם תרצו, שיק שמתלבש על שוק ושיקפצו המעצבים המתחרים...

היא לא ויתרה בקלות. כששבה בגיל 71 אל פאריס היא הסתערה על תעשיית האופנה שהשתנתה בינתיים וזכתה להצלחות מרשימות אף יותר. היא הרחיבה את בית האופנה, שפתחה מחדש, גם לארצות הברית. קוקו שאנל הפכה להצלחה מסחררת בהוליווד. כל כוכבות הקולנוע של התקופה לבשו את בגדיה. היא הוציאה מגוון גדול ומרשים של מוצרי אופנה והמוני בשמים חדשים. כוכבת העל של התקופה, קתרין הפבורן, גילמה בברודוויי את דמותה, במחזמר "שאנל", שהפך להיט. היא שינתה את העולם ובתחילת שנות ה-70 מתה במלון ריץ', כשהיא מורישה את העסק לשותפה הנאמן. הוא ויורשיו סמרו על האימפריה שלה עד היום.


הנה סיפור חייה של קוקו שאנל:

https://youtu.be/2G88zqPxJ00


הנה המהפכה הגדולה של קוקו שאנל שפרצה בגיל 71 לאמריקה:

https://youtu.be/xjzH6vRn5P0


מקומות בפאריס המזוהים עם קוקו שאנל:

https://youtu.be/F3QAxtE1L20


השמלה השחורה הקטנה של קוקו שאנל:

https://youtu.be/eRm31_BwmpE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.