» «
שיר הכוסות
מה היה הטרנד של שיר הכוסות?



כוסות וספלים משמשים לשתייה, כבר מאות שנים. אבל בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000 נוצר להם לרגע שימוש אחר. מוסיקלי. לזמן מה הם הפכו לאחד מכלי ההקשה הפופולריים בעולם הצעירים.

מה הסיפור אתם שואלים?

מעל 70 שנה המתין שיר הכוסות (Cup Song) כדי לזכות בפופולריות שלא תאומן. אחרי שהוקלט לראשונה בשנת 1937, על ידי להקה בשם ה"מיינרז מאונטנירז", הוא חזר לפתע בשנת 2009, כ-Cup Song שביצעה ה-Landshapes, להקה עצמאית בריטית שהשתמשה בליווי של כוסות.

אבל אז הופיע שיר הכוסות, הידוע גם כ-“When I’m Gone”, בסרט "Pitch Perfect". היה זה בקליפ שבו שרה ומקישה אותו השחקנית אנה קנדריק, כשבהדרגה מצטרפים אליה כל הסועדים במסעדה שבה היא עובדת. משם פרסו השיר והמקצב כנפיים ועם הכוסות הם הפכו להצלחה מסחררת כמעט בין לילה. השירה הקצבית הזו, מיותר להזכיר, הפכה לאחד הטרנדים הפופולריים אצל בני נוער בכל העולם.

אבל השיגעון לא התפשט בעולם סתם. בני נוער וצעירים בכל העולם עשו אותו באופן אקטיבי. התיאום והקואורדינציה שבביצוע גרמו לכולם להתמכר אליהם. מכל כיוון הועלו לרשת אינספור גרסאות כיסוי ברמות שונות של יצירתיות והציפו את הרשת, תוך שמיליונים צופים בהם ומעבירים הלאה. הנוער היה פשוט בשיגעון של שירה והקשה בכוסות וכולם עשו זאת, בכל פינה ובכל זמן, בכל צורה ועם כל כוס שבנמצא...

עד שהכול, כדרכו של כל טרנד, הסתיים. היה טוב ונשמע מצוין. יחי השירים הישנים שהתחדשו להם!


הנה הביצוע המקורי:

https://youtu.be/UmXSOPDe5-Y


הלמפשיידס:

https://youtu.be/DWCOYJg9ps4


של אנה קנדריק לשיר “When I’m Gone” שהתחיל את הכל - מהסרט:

https://youtu.be/cmSbXsFE3l8


קבוצה גדולה של "מפעילי כוסות":

https://youtu.be/DDfRPtDsedA


כיתה שלימה בצרפת:

https://youtu.be/kAHU4oGYC24


600 תלמידי בית ספר באירלנד החליט לשיר בשפה הגאלית והבריק:

https://youtu.be/Hz63M3v11nE


חבורת צעירים מדויקת ושרה יפה ומתוחכם עוד יותר:

https://youtu.be/6y1aOg_UO_A


ואז באו הריקודים:

https://youtu.be/Q4FYNF02yEM


והפרודיות עם האקדחים:

https://youtu.be/0QtM7X0xYN8


ועם הרעל:

https://youtu.be/rUlznF5We3U
רמי גאייאר
מיהו מלך השטויות?



רֶמי גאייאר הצרפתי הוא עושה שטויות מקצועי. כבר שנים שהוא מגיח בצרפת מכל מקום ועושה דברים מצחיקים ומגוחכים, שלרוב יש בהם מסר חברתי של “בואו נעשה שטויות”. הוא זכה לכינוי “מי שלא יהיה” והטלוויזיה כבר מכירה אותו זמן רב. הקריירה שלו בתור מצחיקן, שמותח אנשים בלי הכרה, החלה אחרי שפוטר מעבודתו בחנות נעליים והחליט ברוב שעמומו למתוח את הציבור ולהעלות סרטים לרשת.

הוא הפך לתופעת רשת מטורפת. המתיחות שלו מגוחכות לחלוטין ועובדות דווקא משום שהן מקוריות וכמעט בלתי אפשריות בטמטום שבהן. אבל הוא גם מחושב כי ביוטיוב כל סרטון חדש שלו זוכה למיליוני צפיות ומכניס לו לא מעט כסף. בעידן הנוכחי, גאייאר ודומיו הם הרי כוכבים של ממש.

אז פעם הוא מחליט שהוא חילזון ויוצר פקק תנועה, פעם מסדר לו חדר מגורים במעלית, פעם עוקף אישה בתור למכונת הגרלות ועושה כאילו הוא זכה בפרס הראשון והענקי בלוטו ופעם גונב את הדגלים של שחקני הגולף, כי הוא אסטרונאוט..


הנה מתיחת החילזון המפורסמת שלו:

https://youtu.be/gHCxdlZ7G18


מתיחת הקנגורו המקפץ:

https://youtu.be/81szj1vpEu8


כאן רמי החליט לעשות פקמן בעולם האמיתי:

https://youtu.be/pIrvpn3k9A4


וכאן רמי גאייאר מחליט שהוא אסטרונאוט:

https://youtu.be/GAONkS06LFU
דף מיליון הדולר
מהו דף מיליון הדולר?



מה קרה כשבחור אנגלי בן 21 בשם אלכס טיו גילה שחסר לו כסף כדי ללמוד מינהל עסקים באוניברסיטה? - הוא החליט להקים אתר מיליון דולר, כלומר לא אתר שיעלה מיליון דולר להקימו, אלא אתר שבו יהיו מיליון פיקסלים (נקודות מסך) וכל פיקסל יימכר למעוניין בדולר אחד בדיוק!

בדף הבית של האתר מיקם אלכס ריבועים של 100 פיקסלים (10 על 10 פיקסלים). הכל היה חלק מתמונות בגודל 1,000 על 1,000 פיקסלים - סה"כ מיליון פיקסלים שמחיר כל אחד מהם דולר..

זו יכולה הייתה להיות עוד שטות אינטרנטית אבל האתר שהשיק אלכס בשנת 2005 הפך בתוך זמן קצר לאתר המפורסם בעולם. כולם דיברו על האתר המשונה שמוכרים בו פיקסלים, אבל הכי מדהים היה שבמהירות עצומה החלו בעלי עסקים ואנשים שוחרי פרסום לקנות את הפיקסלים שכולם באים לראות ואלכס הצליח להרוויח מהאתר מעל מיליון דולר! - כמובן שהוא גם זכה לפרסום עולמי ורבים שאלו אם הוא צריך בכלל ללמוד עכשיו באוניברסיטה, אחרי שעשה לכולם בית ספר למינהל עסקים בעידן המודרני לכל העולם..

האתר הפך לתופעת רשת. הוא זכה לתקיפות ופריצות של האקרים ונוכלים, קמו לו עשרות חקיינים ומישהו אפילו הקים את "אתר המייל" (שבו ההוא מכר אינצ'ים שלמים וקבע שכשיימכרו כולם תגיע הגלילה לאורך של מיל שלם (שווה לקילומטר ושש מאות מטרים).. ההוא לא השיג, אגב, את מטרתו..


הנה סיפורו של אתר המיליון של אלכס טיו:

http://youtu.be/a17avCde2Pg


ויוצר האתר בראיון שבו הוא מספר על הרעיון והביצוע של אתר היסטורי:

http://youtu.be/wP71uabuqQQ
כריס קרוקר
מי היה המעריץ הבוכה של בריטני ספירס?



נראה שהבכי הכי מפורסם בהיסטוריה של האינטרנט הוא ההתייפחות הפומבית של צעיר של הזמרת בריטני ספירס, כשהוא מגן במונולוג וידאו, על הכוכבת הנערצת עליו מלעג האחרים. מדובר בסלב אינטרנט, בן 19 בלבד, בשם כריס קרוקר שהעלה בזמנו מונולוגים מצולמים לאתר YouTube, שהיו כה רגשיים ולא אופייניים עד שהם פרסמו אותו בכל העולם.

הכל החל בספטמבר 2007, בסרטון אחד שזכה לפרסום רב, בזכות אופיו החריג. קרוקר פרסם סרטון עם מונולוג שבו שיבח בטון משתפך את הזמרת בריטני ספירס, מי שעד זמן לא רב לפני כן נחשבה ל"נסיכת הפופ", נעלמה מעט ואז עשתה הופעת קאמבק בטקס פרסי ה-MTV שנערך זמן מה לפני כן. מספר פרסומים על שערוריות שהזמרת הייתה לכאורה מעורבת בהן, הובילו את קרוקר למונולוג שהסתיים בקול יבבני, שבו חזר וביקש ש"עיזבו את בריטני במנוחה!"

כדרכם של דברים קיצוניים ברשת, הסרטון הפך ויראלי וזכה לעשרות מיליוני צפיות. נוצרו לו פרודיות רבות, שגם הוצגו בתוכניות בידור בטלוויזיה והפכו לתופעה חברתית של ממש.

הסרטון ההוא הפך כבר מזמן לאגדה אינטרנטית של ממש. קרוקר, שבזמן אמת הפך לבדיחת רשת בעקבות המונולוג חוצב הלהבות ההוא, הפך לאושיית רשת, מוזמן לראיונות וזוכה למיליוני עוקבים.

קשה להבין כיצד בוז ולעג מכל עבר הופכים להצלחה כה גדולה, אבל לאינטרנט יש חוקים משלו וקרוקר עצמו הגדיר את זה יפה כשאמר "חייך לשונאייך ותראה להם כמה יפות השיניים שלך..."


הנה קרוקר מבקש מהעולם לעזוב את בריטני במנוחה:

https://www.youtube.com/watch?v=WqSTXuJeTks


בשנת 2010:

https://youtu.be/w0_2bYgpfFE


ובשנת 2016 נראה שהוא התבגר:

https://youtu.be/b8hmM2kHFoM

תופעות רשת

שמות מצחיקים
מהם השמות המצחיקים?



פעם, לרגע קט, הייתה אופנה בארץ, להמציא שמות מצחיקים של אנשים, שמות שקשורים למי שהם או למה שהם עושים. במשך כמה חודשים זה הסעיר את כולם והפך לתחביב לאומי. האינטרנט של התקופה היה צעיר ופרימיטיבי, כשאנשים מתחברים אליו במודמים צפצפניים והוא עצמו זורם במהירות איטית במיוחד. ממים אינטרנטיים לא היו אז תמונות וסרטוני וידאו משעשעים אלא מכתמי הומור וקטעי טקסט מצחיקים.

השמות המצחיקים היו בדיוק מה שתפס. כולם דיברו אז על שוטר התנועה סמי סביב ועל האלחוטנית רות תבור. חבריהם באו במרוצה והצטרפו לחגיגה של צחוקים תמימים ורמים, גם אם לפעמים נגועים בקורטוב של סטריאוטיפים חברתיים שאחר כך היו מניעים למחשבה...


אז הנה הנה רשימת כמעט כל השמות המצחיקים:

אוסף הזבל - מירו כן
אחיות בי"ח - פולי דין ופני צילין
אחראית הנקיון - לאה רים-ליכלוך
איש ההגברה - רם קול
אלה שהלשינו עליו - עוזי מר ואודי בר
אשת הקייטרינג - סימה פפו
בעל המכולת - חן ואני
גולשת הסקי - עטרה חרמון
דיאטנית - לורה זיתה
האדיש - בני חותא
האופה - קים מל
האופטיקאית - עדה שוט
האלחוטנית - רות תבור
האסמטי - פיני סתם
ההבטחה - פוטנציאלה גלומבי
האפסנאי - מיכה טומפו
האצן האתיופי - ברי צקלה
האקרובט - גל גלון
הארכיאולוג - מומי יה
הארכיאולוגים - ראומה מצאתי ומיכה פרפו
האשה המוכה - נטע פלבך
הבארמנים - טים זוגלי וסימה שקה
הביקורתית - לאה איר
הבלאגניסט - בר דקיסט
הבלשית - מירה צח
הברוקר - שוקה הון
הברוקר - שוקי גרותחוב
הבתולה - מינה גבה
הגנן - מישה טל
הגננים - יקי נטון ומישה טלפו
הדוגמנית האיסלמית - עלילה מסלול
הדוורת - עדה בית
הדייל - עמית רומם
הזבלן האמריקאי - אל טיזאכן
הזמר - מיק רופון
החובש הקרבי - סמי רוי
החולה - לאה קיא
החוקר - מישה דד
החלילן הערבי חסר האינטונציה - עללי הלה
החניך המצטיין - מוטי בציה
החששנית - מאיה גידו
החתול העצבני - מיצי ייץ
הטבחית - סימה טבוחה
הטובעת - אניטה ואטי
הטייסת - בטי סקלה
הטירון - מישה טלי
הטכנאית - קולט אדים
הטסטר - שמחה גורה
הילד הקטן - מני יטורי
הילדה האלימה - לאה רביץ
הילדה המעצבנת - לאה ציק
הירקן האתיופי - נגאתה בגמבה
הכדורגלן - ניב דל
הכרטיסנית באוטובוס - מיה שבפו
הלא מקובלת - מינה תנלה
הלא-מתפקדת - בטי קון
הלחוץ בזמן - ברק לשעה
הליצן - מוקי יון
המאוכזבת - אנני קיויתי
המאפרת - תיקי פור
המבריז - מיכה סר
המגישה ברדיו - שירה חרון
המדריך - מיכה סרפו
המהמר - רמי קוב
המוהלת - מלכה צצפו
המוסכניקית - לאה רימתרכב
המורד - עמית קומם
המורה בגימנסיה הרצליה - ספירו לינה
המורה לביולוגיה - עמי לן
המורה לנהיגה - מוטי לוך
המורים להתעמלות - בני תורקל ועמי דתרוש
המושבניק - רותם תסוס
המזכירות - אתי פרון ובטי יוק
המחפש - בן נרות
המטייל בהודו - איציק אידנה
המכוערות - יפה לולה ויפה רונקל ומאיה פבה
הנגר - אהרון קיר
המכור לעישון - ניקו טין
המלצר - מתי שתו
המלצרים - מתי שתו ומירה צבירה
המנהיג האוגנדי הטפש - אידי יוט
המנצח - בני צוחו
המנתחת - מלכה חיים
המסיק - אחמד ליק
המסכן - בועז אורלי
המסריח - אסף לוץ
המעצבת - מלי לבוש
המפוצצת - דינה מיט
המפציצה בחיל האוויר - לאה טיל
המציל - לוליק פוץ
המקליטה - לאה דק
המשעממת - לאה רדים
המשת"פ הימני - עלי קוד
המשתחרר - עזרא חוט
המת - יובל מנוחות
המתכנתת - בטי כנות
המתנדבת - מירה צאן
המתנחלים - זוהר צנו וחברו נח לי פה
המתקשה בלימודים - אודי סלקטי
הנאורולוגית - לאה שתין
הנגר - אהרון קיר
הנהג - ניק קב עלי
הנודניק - עמית עקש
הנוכל - אורי מה-אותי
הננטש - בוני שאר-ידידים
הנרקומן - אלכס טאזי
הנשאר כתה - מיקי תה-אלף
הסבלית - תמי טען
הסכסכנית - ריבקה שה
הסלקטורית בנתב"ג - הדר קון
הספר - מיכה פפלו
הספרית - עדן שולדרס
הספרן חולה הנפש - עדי בוק
הספרניות - מיקה ראפו וסימה ניה
העובד בגן-חיות - אלי פנט
העוזר במעבדה - אסי סטנט
העורך דין האיסלמי - עלי מקביל
העיוורים - לורה איתי ומיקי בה-תאור
העיתונאית - גילה יון
הערבי המסומם - בסאם שקע
הערס - מירו צה-מכות
הערסית המבררת - מיה רקפו
הפוליטיקאי הדמגוג - אסף סוף
הפולניה - מיה גידו
הפחדניות - שירן אווי ואנני לא-פה
הפנטומימאי הרוסי - מישה תק
הפנצ`ר מאעכר - גל גלספר
הפסיכולוגים - עזרא נפשית ולאה פנים
הפסיכיאטרית - ציפורה נפש
הפקח - נתן דוח
הפקידה - בטי פול
הפראמדיקית - לאה ציל חיים
הצימחונית - מינה צומח
הקב"נים בצבא - בועז אורלי ואיב חון
הקוסמטיקאי - מני קור
הקופאית - מיקה נתזה
הקמצן - איציק ספנסיב
הקצרנית - בקי צור
הרוסי המסומם - אלכס טזי
הרופאה בטיפול נמרץ - לאה נשימייד
הרקדנים - ארי קוד ומירו קד
הש"ג - ניר דמתי
השבו"ז בצבא - דני מאסלי
השוטרים - שמחה גורה וסמי סביב
השיננים - חני חיים, מרי דול ואסי סטנט
השיפוניק הרוסי - מישה ברתזה
השרירן - מיכה זק
התאורנית - אורנה מוך
התליין - גיל יוטינה
התקליטן - עדי ג'יי
התקליטן D.J - איתן מיך
זה ששבר שמירה - ניר דמתי
זמרת הבלוז - שירה צוב
חברתו לחיים של מוכר הפלאפל - סימה מון כרוב
חולת הסיפליס - אמנדה ווצ'קס
חוקר המשטרה - פולי גרף
חלפן הכספים - תמיר לי-פרנק
טייס המסוק - אלי קופטר
טכנאי המחשבים - מוני טור
טכנאי הפלאפון - אריק סון
כבדת השמיעה - מיקה ראלי
מדריכת הטיולים - נטע יילה
מדריכת הטיולים - ראותה תבור
מדריכת הירי - מיה רע
מוכר האביזרים - אבי זר
מוכר הפלאפל - שמחה ריף
מוכרת בחנות ספרים - סימה ניה
מוכרת הבגדים - שרה פאן
מוכרת החומוס - לאה פליץ
מוכרת הפלאפל - שמחה מוצים
מורה לספרות - מיקה רה
מקפל הנייר - אורי גאמי
מרימת המשקולות - לאה רימישקל
מרצה לפילוסופיה - סופי סטיקייטד
המתאבד - עמית אבד
המתלהב - עמית להב
נהג המונית - סמי ז'בוטינסקי
נהג המונית - סעדיה הוד
נהג המונית היפני - אישימוטו
נהג קו 56 - סעדיה הוד
סוחרת הסמים - מרי חואנה
סוכן הביטוח - פולי סה
עובד בגן ילדים - מיכה מוד
עובד בזק - אסי מון
עובדת Avis - לאה סקרה
עובדת באופיס דיפו - דפני הר
פנסיונרית - גילה עמידה
פסיכולוגית - עלמה נדבר
פצועת התאונה - מירי סקותי
פצצה בלונדינית - דינה מיט
פקח החניה - מיכה נפו
קברניט המטוס - אבי רון
קופץ הבאנג'י - בוני קפוץ
קוראת השעונים במקורות - מונה מים
קצינת רכב - מינה סע
רופא אא"ג - עוז נעים
רופאת האזניים - אורה תוף
רס"ר אוגנדי - שימתה כומתה
שופט הכדורגל - בני בדל
שחקן הכדורסל - טים סרולי
שחקן הסנוקר - ביל יארד
האנשים הם נפלאים
מיהם 'האנשים שהם נפלאים'?



סרטוני "people are awesome" הם סדרת סרטונים של אנשים שעושים דברים מדהימים. זו סדרת סרטונים שעולים לרשת האינטרנט וזוכים למיליוני צפיות. הסדרה גדלה כל הזמן וחוגגת את החיים הצעירים, עם הספורט האתגרי ואהבת החיים, הנעורים והיופי. מדובר בסרטוני אוסף שעשויים באיכות מרשימה ביותר, שנאספים מהמבחר העצום שעולה לרשת כל הזמן והופכים ללקטים של יופי וקצב.

הסרטונים לוו בעבר במוסיקה של להקת "Mecha Love" (אהבת מכה), אך כיום נבחרת מוסיקה צעירה וקצבית מגוונת מכל הסוגים כדי ללוותם. עם הזמן נולדו גם התמקדויות, כגון סרטוני 'נשים הן נפלאות' וכדומה. הסרטונים הללו הפכו לתופעה ויראלית שמיליונים צופים בהם ורבים מעלים סרטוני לקט כאלו שגם הם הופכים להצלחות ויראליות גדולות ברשת.


הנה סרטון של האוסף של 'האנשים הם נפלאים' משנת 2017:

http://youtu.be/JZGl0rCEUEc


ואוסף 'האנשים הנפלאים' של קיץ 2015:

http://youtu.be/hXr_R9wLU-E
הליצנים הרוצחים
מהי תופעת הליצנים הרוצחים?



זו אחת התופעות מעוררות החלחלה של השנים האחרונות שבשנת 2016 הפכה לטרפת של ממש. הליצנים הרוצחים (Killer clowns) הם תופעה שנולדה בעיירה גרינוויל, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. מדובר באנשים, בדרך כלל גברים, שמפחידים אנשים עם סכינים ומשורים חשמליים, כשהם מחופשים לליצנים.

די מהר התפזר העניין לארצות שונות בעולם. גם בקנדה, באוסטרליה ובניו-זילנד מדווחים רבים על ליצנים מפחידים שכאלה. לא ברור מה מניע את הליצנים המפחידים הללו. יש הסבורים שמדובר במתיחה שיזמו אנשים מכל העולם באינטרנט, אחרים משערים שזהו קמפיין שיצא משליטה, סוג של מסע יחסי ציבור לסרט אימה בשם "31" שבמרכזו ליצנים רצחניים, משחק מחשב מפחיד שייצא בעתיד הקרוב או מחווה לספר "זה", של סטיבן קינג, שעסק ביצור מחופש לליצן שחי בביוב...

הפסיכולוגים, אגב, טוענים שיותר סביר שמדובר באדם אחד שהחל להתחפש ולהפחיד אנשים וכל השאר הם חקיינים משועממים ואנשים שרוצים לצבור צפיות לסרטוניהם המחליאים באתרים כמו יוטיוב.

מה שבטוח, הסרטונים האלה מופצים ברשת האינטרנט ומושכים מיליוני צפיות. במקביל הם גורמים לילדים הצופים בהם לחרדות וסיוטים קשים. הפחד מליצנים, קולרופוביה, הוא תופעה ותיקה וידועה בתרבות הפופולארית.

אחת התוצאות של התופעה העולמית המתרחבת כל כך היא שאנשים המתפרנסים מהופעות כליצנים הפסיקו כמעט לעבוד, בגלל הפחד הגואה מליצנים. אפילו רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, הפסיקה להשתמש בדמות הליצן האהובה שלה, רונלד מקדונלד.

כך או כך, במקומות רבים הפכו הרודפים לנרדפים. משטרת אוסטרליה הזהירה גברים שיתלבשו כליצנים מהאשמתם בפלילים, במקומות רבים הם הוזהרו שיהפכו לקורבנות של התארגנויות אזרחים שמאיימות לתקוף אותם ולעשות בהם לינץ'.


הנה סיבות הפחד שלנו מליצנים וההפיכה שלו לכלי הפחדה (עברית):

https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0


כך מדווחת תופעת הליצנים הרוצחים:

https://youtu.be/RZTo5CGTSAY


עוד דיווח על ליצן רוצח בפלורידה:

https://youtu.be/oRJGZNrAgGY


ליצנים רוצחים גורמים לפגיעה קשה בפרנסה של הליצנים המקצועיים:

https://youtu.be/FjmbFh40xp8


וכתבת טלוויזיה על התופעה החולנית של הליצנים הרוצחים:

https://youtu.be/Z_djVzU_cnk?long=yes
הארלם שייק
מהו הארלם שייק?



תופעת ההארלם שייק התפשטה באינטרנט בתחילת שנת 2013. בתופעה המוזרה (כמו תופעות רשת אחרות) מועלים לאתר יוטיוב סרטונים שבהם רוקדים אנשים בקבוצה עם השיר "הארלם שייק" של באואר ברקע ומתפשטים בצורה ויראלית למליוני אנשים. הראשון שעשה זאת היה מישהו שהעלה את הסרטון הראשון ליוטיוב ובעקבותיו עלו סרטונים דומים רבים.

העיקרון אחיד בסרטוני ההארלם שייק: זה ריקוד של 30-‏32 שניות. ב- 14 או 15 שניות הראשונות אדם אחד רוקד לבדו ואז המוסיקה נקטעת לרגע ואחרי ההפסקה הרגעית מצטרפים אליו כל חבריו, לעוד 15 שניות של ריקוד פרוע, כולם רוקדים. בסוף, ב-2 השניות האחרונות של הסרטון, כולם רוקדים לאט..


הנה הסרטון המקורי של הארלם שייק, שעלה ראשון ליוטיוב:

http://youtu.be/8vJiSSAMNWw


הנה הארלם שייק בצבא:

http://youtu.be/70N_MmgUQd0


הנה הארלם שייק שצולם בכותל המערבי:

http://youtu.be/TK8S6-FJXxE


הנה הארלם שייק צבעוני במיוחד בסגנון עדות הגרפיטי:

http://youtu.be/CusEqTYeA4k


הנה פרודיה "חרדית" על הארלם שייק:

http://youtu.be/IfwfAIGKT8c


ויקי
מה זה ויקי?



ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.

בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.

תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.

כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.


הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:

http://youtu.be/mdOKUeT0O-o


וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:

http://youtu.be/1pR5yogCmkA
איך הפך קותימן את יוטיוב לחומר מוסיקלי?



כמו רבים מאיתנו, ראה קותימן (Kutiman) המון סרטוני יוטיוב בחייו. אבל עליו השפיע המגוון האינסופי של האנשים, חלקם נראים לנו הזויים, שמעלים סרטונים שבהם הם מנגנים בבית, באופן שונה מאשר על אחרים. קותימן, בחור ישראלי ששמו אופיר קותיאל, חשב שאם ישלב בין דגימות, סימפולים קצרים מתוך הסרטונים הללו, הוא יוכל ליצור קליפים מוסיקליים חדשים. התוצאה הפכה להפקות מוסיקליות מעניינות וחדשניות בהיבטים שונים.

החשיבה היצירתית שלו השתלמה לו ולנו. כשהוא למד הפקה מוסיקלית, כמו רבים אחרים גם קותימן התרגל לעשות הפקות כאלה בצורה הרגילה. אבל כשהחליט לנסות ולשלב קטעי מוסיקה מיוטיוב לכדי יצירה אחת, קליפ משותף של כולם, הוא הצליח ליצור מוסיקה מעולה, שלם שגדול בהרבה מסכום חלקיו. היצירות שלו הן כל כך מעניינות שלעיתים קשה להאמין שהנגנים ש"משתתפים" ללא ידיעתם בהפקות שלו, לא ידעו שהם מוקלטים לפרויקט הבא של קותימן. המסך המפוצל הוא ההוכחה היחידה שהאנשים הללו אינם מכירים זה את זה ואינם חלק מהרכב מתואם העובד אונליין ביחד. יש שם ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים בנגינה, נשים הפורטות על נבל או גיטרה, נגני רוק מסוקסים עם גיטרות ודיסטורשן וחלילני ג'אז שחשבו שאף אחד לא ישים לב שהם פשוט טובים...

ב-2009 הוציא קותימן את "ThruYOU", הפרויקט הראשון שלו. הסרטון הראשון התברר מהר מאד כסדרת סרטונים, שהוקדשה למיקסים מרתקים של נגנים מהעולם לכדי שירים חדשים. הסרטונים שלו מופצים באופן ויראלי באינטרנט וההפקות הללו זוכות למיליוני צפיות וקהל מעריצים ומנויים לערוץ היוטיוב שלו, שהולך וגדל כל הזמן.

בשל העובדה שחומרי העבודה של קותימן הם סרטוני יוטיוב, נראה שאפשר לומר שקותימן הוא סוג חדש של די ג'יי, או מפיק מוסיקה. אמן הניו-מדיה הזה הוא אולי מעין יו ג'יי, מי שממקסס סימפולי יוטיוב למוסיקה.

הטיים מגזין בחר ברעיון של קותימן בשנת 2009 כאחד מ-"50 ההמצאות של השנה". מעבר ליצירתיות שלו, הקליפים של קותימן פרצו דרך גם בתחום זכויות היוצרים. זאת משום שקותימן לוקח ביצועים מוסיקליים של אנשים, ללא רשותם, ומפרסם אותם ביצירות חדשות משלו. השימוש שהוא עושה בתוכן אינטרנטי, שהוא מגדיר כתוכן חופשי, לצורך יצירה והפצה המשכית, מגדירה מחדש את חוקי זכויות היוצרים בעידן המודרני, שכן קותימן יוצר סוג של קוד פתוח כפוי, בכך שהוא מצהיר שאין ממד כלכלי בשימוש בחומרים הללו.

מצד שני, נראה שה"שותפים" בהפקות הפופולאריות שלו, מאושרים להיות שם ומודים לו מכל הלב. דוגמה יפה שהפכה לסרט תיעודי קסום היא "פרינסס שואו", בחורה אמריקנית שלא הצליחה מעולם בקריירת השירה שחלמה לבנות וקליפ אחד של קותימן הפך לסנסציית רשת.


כך קותימן התחיל בפרויקט Thru you:

http://youtu.be/EsBfj6khrG4


"הצבעים החביבים עלי" שבו המשיך את האקלקטיקה המוסיקלית המופלאה שלו:

https://youtu.be/nIl4LkHYRkg


ועוד מיקס אופייני שלו:

http://youtu.be/v1V5Oc3hMbc


כך הופך קותימן אנשים למאושרים - מתוך סרט על זמרת חובבת שהוא גילה ברשת (מתורגם):

http://youtu.be/gaYhYlnxA3A


פרויקט שיצר למוזיאון תל אביב, שבו הקהל מרכיב את המיקס של תל אביב:

http://youtu.be/izSRjdYln8E


וזה מה שיש לחוקרים לומר על קותימן והתופעה שהוא מייצג (עברית):

http://youtu.be/XBQ_e9WLnjw?t=17s
מה היה השיא הלא יאומן של גנגנם סטייל?



"גנגנם סטייל" הוקלט כשיר קצבי של זמר דרום-קוריאני ודי ג'יי לא-מוכר בעולם, אבל מוכר בארצו בכינוי Psy. הקצב המדליק שלו ותנועות הריקוד הייחודיות הסתירו תוכן מילולי לעגני נגד הסנוביות הנשית של העיר סיאול. מצד שני הקצב וההומור הפכו את השיר להצלחת הפופ הגדולה בכל הזמנים! - עובדה: מרגע שהועלה לאתר יוטיוב הוא זכה בתוך 5 חודשים למיליארד צפיות - שיא גינס ומספר צפיות יותר גדול מכל שיר אי-פעם! כיום הוא כבר בסביבות ה-2 מיליארד צפיות - בזמנו זה היה כפול מכל שיר או קליפ אחר באתר!

אבל זו לא הייתה רק הצלחה פופולרית אלא גם תופעה תרבותית. "גנגנם סטייל" זכה למגוון עצום של חיקויים, מחוות ופרודיות באינטרנט. מושר בשפה לא מובנת ועם זמר שאינו בעל קול מדהים או כריזמה בלתי נתפסת, בכל זאת השיר שהביס כל שיר במצעדי ההורדות ומצעדי הפזמונים בכל מקום בעולם, המשיך ושבר את שיא הלייקים של כל הזמנים של יוטיוב ונכנס לספר השיאים של גינס גם בשיא עולמי זה.


הנה הקליפ המקורי של גנגנם סטייל:

http://youtu.be/9bZkp7q19f0


והצילומים של מה שיהפוך לקליפ ההיסטורי הזה:

http://youtu.be/9HPiBJBCOq8
למה טוחנים מכשירים בסדרת הרשת Will it blend ומה אפשר ללמוד מהם?



אפילו באינטרנט, ממלכת הדברים המוזרים שהופכים טרנדיים להפליא, מהווה סדרת האינטרנט הפופולארית Will it blend תופעה תרבותית יוצאת דופן. בסדרה זו סרטונים ויראליים רבים שבהם מושלכים אל תוך בלנדר מגוון פריטים, ממכשירים חדשים ויקרים להפליא שהופכים לאבקה אפורה ועד לעצמים משונים אחרים. הכל הולך בבלנדר הזה...

המרכיבים הקומיים שהתפתחו סביב טקס הטחינה של מכשירים יקרים ונחשקים בבלנדר הפכו את הסרטונים הללו לנצפים במיוחד ומיליוני צפיות נרשמות לכל סרטון כזה. אבל נראה שההתרגשות שמוצאים הגולשים בסרטונים הללו היא קצת כמו זו שמתעוררת אצל רבים בצפייה בסרטוני זוועה או סרטי אימה בטלוויזיה. כשאדם מתיישב לראות את המכשירים הנחשקים כל כך, כשהם נטחנים עד דק בבלנדר הביתי, הוא צופה בפחד הגדול שלו, שיינזק המכשיר היקר שקנה או שקיבל מההורים, מבלי להיפגע...

לבלנדטק, חברה אמריקאית שמייצרת את הבלנדרים החזקים והעמידים ביותר בשוק, נמאס לשווק בסרטונים משעממים שאף אחד לא צופה בהם. ג'ורג' רייט, מנהל השיווק של החברה, ראה שוב ושוב את מייסד החברה והמנכ"ל שלה, טום דיקסון, בוחן את עמידות הבלנדרים שלו בניסיונות לבחון כיצד הם פועלים על חומרים שונים. יום אחד הוא הציע לדיקסון להעלות סרטונים שלו בחלוק מעבדה ומשקפי מגן, כשהוא טוחן חפצים, לא לפני שהוא שואל "האם זה ייטחן?"

דיקסון אפילו לא ידע אז מהו יוטיוב. האיש הוא אמנם ממציא גאון שהצליח לפתוח ולרשום פטנט על הבלנדרים החזקים ביותר, אבל גיק של אינטרנט הוא ממש לא היה. בכל זאת הוא הסכים לרעיון המוזר... הם העלו את הסרטון הראשון, שבו השליך דיקסון לבלנדר כמה כדורי גולף וטחן אותם. בסרטון הזה צפו מעל 7 מיליון אנשים!

והתוצאה הפכה להצלחה עצומה. כולם רצו לראות את הסרטון המשונה שבו טוחן דיקסון חפצים בבלנדרים שהוא מוכר. עשרות מיליוני צפיות צברה חברת "בלנדטק" בסרטונים נוספים ומכירות הבלנדרים שלה עלו בחדות. עוד ועוד חפצים נחשקים ונחשקים מאד נטחנו בבלנדרים שלה, ביניהם כל דגם של אייפון שיצא, אייפד יקר, אינסוף גאדג'טים ומכשירים, צעצועים ומוצרים מותרות, כלי בית, עטים וכל דבר הזוי אחר שעלה במוחם. דיקסון הוזמן על ידי יצרנים לטחון את מוצריהם והתארח שוב ושוב בתכניות טלוויזיה שהפכו אותו לכוכב.

לעסקים זה עשה דברים מדהימים. המכירות גאו ועלו ומוצרי בלנדטק נמכרים כיום בכל העולם. מהחברה שהייתה שווה 20 מיליון דולר, היא הפכה לחברה של חצי מיליארד. מאות מיליארדי צפיות נרשמו לסרטונים שלה.


הנה סרטון בסדרת האינטרנט הפופולרית Will it blend:

http://youtu.be/lBUJcD6Ws6s


גיבור הסדרה מספר על הדרך שעשתה:

http://youtu.be/hHIqUkogY7g


קדימון לסרט שעשו על ההצלחה הזו:

http://youtu.be/oMHCfZ9mxQE


טום דיקסון מנסה להסביר את התופעה המדהימה שיצר:

http://youtu.be/lK1ZKT9PB_8


הסרטון שעלה ב-2007 כשנטחן מכשיר האייפון הראשון בתוך בלנדר:

https://youtu.be/qg1ckCkm8YI


וטחינה בבלנדר מוקדשת גם לדברים מוזרים יותר כמו שלד וגולגולת:

http://youtu.be/AsTZm7QtY84
מה זה תוכן גולשים?



תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.

תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".

תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.

תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.

ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.


הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:

https://youtu.be/pkBqp6X2rKw


כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:

https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc


סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:

https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk


כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:

https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
מהו מם אינטרנטי?



מֵם, (meme) או מים, הוא הכינוי לקליפ, ציור, סרטון, תמונה או רעיון שמתפשט במהירות ברשת האינטרנט או באמצעים אחרים. במקור זה כינוי למה שויקיפדיה קורא "יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים", אבל כיום רוב הממים עוברים כמובן ברשת.

הממים ברשת יכולים לבטא חלקי רעיונות, כשרונות ודברים שמועברים לאחרים כמרכיב אחד שעומד בפני עצמו. לפעמים מדובר בפספוסים, לעתים באנשים שאינם מודעים לעצמם, בבעלי כישרונות מיוחדים, בבעלי חיים משונים או מיוחדים, ברגע מיוחד שנקלט במצלמה, מעשה מרגש וכדומה.

המושג "מם" הומצא על ידי הסופר ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכי". מקור המילה "מם" הוא מלועזית: Meme. המקור המוקדם של המונח הוא מהשורש היווני שמשמעותו "זיכרון".

הנה "מחרוזת שירי הרשת" - קליפ של מוזיקאים ישראלים שמופיעים בו יותר מ40 ממים מפורסמים:

https://www.youtube.com/watch?v=mghhLqu31cQ

הנה סרטון של 50 Memes מהגדולים שהיו באינטרנט בשנים האחרונות:

http://youtu.be/N_6XQp08pgM
מהם סרטוני דיפ פייק?



דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), ההולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.

העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על וידאו או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.

בהסבר פשוט, מדובר בהחלפת פניו של מצולם בווידאו, באמצעות אלגוריתם של למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה קלה למדי, של סרטוני וידאו המציגים מעשים ודיבורים שמעולם לא קרו או נאמרו.


#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.

בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.

את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.

את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".


#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.

ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. החל מנאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשנה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".

בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פלאים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייקס ומשנים את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות בגללם.


#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.

מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.

מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/lk-1hBpAyiU


אובמה מדבר פייק:

https://youtu.be/gLoI9hAX9dw


ההשלכות של זה מטורפות (עברית):

https://youtu.be/4BsiYnt51ok


כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:

https://youtu.be/kSLJriaOumA


שעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:

https://youtu.be/HN-qlGf2mZw


וקצת מוסיקה מצמד הנשיאים וחתול:

https://youtu.be/dsODRfCMRoM
מהו מימון המונים?



מימון המונים הוא תהליך שבו יוצרים ומפתחי הייטק מגייסים כסף לפרויקט או מיזם שהם רוצים לעשות ממספר גדול של אנשים פרטיים, דרך האינטרנט.

ממש כמו שאתרי "חוכמת המונים", מתבססים על התרומה בידע או במומחיות של הגולשים, כאן מתבססים על תרומות כספיות - בדרך למימוש של רעיונות טכנולוגיים וחברתיים. במימון המונים נותן כל אחד מהמשקיעים סכום קטן וביחד משתדלים המגייסים לקבל את המימון שביקשו ולהרים את המיזם. את המימון יקבלו היזמים רק אם הצליחו לגייס מספיק משקיעים כדי לקבל את כל הסכום שאותו ביקשו מראש לגייס.

ניתן לומר שמימון המונים הוא חלק ממגמת מיקור ההמונים, שכה הצליחה בעידן הווב 2.0 של העשור הראשון במאה ה-21. בעזרת מימון המונים הצליחו פרויקטים רבים לגייס כסף מספיק כדי לצאת לדרך ולייצר מוצרים ומיזמים מצליחים.


הנה תיאור של מימון ההמונים שמאפשר אחד האתרים בתחום:

http://youtu.be/4GaGPrpCVBs


עצות לגיוס במימון המונים:

https://youtu.be/QT2KggFBMbs


וראיון שבו מספרים יוצרים על מימון ההמונים לדיסק וספר:

http://youtu.be/tTATQ2MUMW8
מה זה ליפ סינק ומהי טיקטוק שהפכה אותו לדבר החם בעולם?



ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.

בשנים האחרונות מצליחה בצורה מטורפת הרשת החברתית "טיקטוק" (TikTok), למעשה אפליקציית טיקטוק שהיא אבולוציה של אפליקציית "מיוזיקלי". אם מיוזיקלי הביאה לסמארטפון את תופעת הליפ סינק, טיקטוק כבר מזמן אינה רק בעניין של ליפסינק. היא הפכה לתופעה חברתית של ילדים, בהמשך בני נוער וב-2021 גם פוליטיקאים והמון חברות מסחריות מתחזקים טיקטוק פעיל ומופרך, אבל יעיל בשיווק ותעמולה.


הנה שתי הדמויות הראשונות שהצליחו בתולדות הליפסינק - שתי בנות, פרימרמן ומייזל הישראליות בליפ סינק לשיר "היי" של "פיקסיז" שזכה ל-34 מיליון צפיות:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


מופע שכולו ליפ סינק לשיר הודי ישן ויפה להפליא:

https://youtu.be/dGZb1kv5zW0


הרשת החברתית טיקטוק הפכה את הליפ סינק לטרנד עולמי מטורף (עברית):

https://youtu.be/ju-yW51YbsU


סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


רק אומרים שיש תופעה הפוכה שבה מלבישים שירה על קליפ:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s


מהי חוכמת ההמונים?



חוכמת ההמונים היא תפיסה חדשנית של יצירת מוצרי מידע איכותיים, שבהם תורמים האנשים הרגילים לכתיבה, איסוף ויצירה של מוצר איכותי לכל. זה קרה במהלך שנות ה-2000 כשהפכה חוכמת ההמונים אופנתית מאד. היא באה לידי ביטוי במיזמי רשת שקמו באינטרנט והתבססו על חוכמת הגולשים. מאתרי שאלות ותשובות, דרך אתרי חיזוי מגמות, אתרים למימון המונים ואפילו אלגוריתמי חיפוש שהתבססו על פופולאריות בקרב המשתמשים.

ואכן, האינטרנט היה הזירה הטבעית לחוכמת ההמונים. ברשת קמו לא מעט יוזמות של חוכמת המונים שהצליחו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. הבולטת מבין מיזמי חוכמת ההמונים היא האנציקלופדיה ויקיפדיה. אנציקלופדיה זו יצרה במשך שנים מועטות יותר ידע מאשר זה שנוצר במשך 200 שנה על ידי האנציקלופדיה "בריטניקה" ובמחקרים נמצא שידע זה לא היה פחות איכותי או מדויק משל האנציקלופדיה הטובה הזו.

בישראל מהווה סטיפס את אחד האתרים המובהקים בגישת חוכמת ההמון ומסתייע בידע של המשתמשים כדי לסייע במענה לשואלים. הנהלת סטיפס אף נועצת במשתמשים לצורך פיתוח האתר ולומדת מתשובותיהם והדירוג שתשובות מקבלות על הדברים הנכונים להמשך הפיתוח של אתר השאלות והתשובות הגדול בישראל.

חוכמת המונים מתבססת על ההנחה שקבוצת אנשים גדולה תניב רעיונות, פתרונות וידע, טובים יותר מאלה של מומחה יחיד או קבוצה קטנה של מומחים. למכרינו וחברינו אנו יכולים לפנות בהתייעצות, מהסוג שקיבל את הכינוי "מוחכוורת" (כמו חשיבה של דבורים רבות בכוורת, שמביאה לתוצאה טובה). מוחכוורת בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בהתייעצות עם חברים ברשתות חברתיות.

באינטרנט לרוב מתחיל מיזם איכותי של חוכמת ההמון ממספר מומחים, המציעים איכות גבוהה של מידע. בהדרגה מצטרפים תורמים נוספים מהקהל הרחב ומקבלים על עצמם תפקידים. כך מעניקים המומחים למוצר את היוקרה והאמינות, בעוד שההמון המצטרף יכול להציע תרומה אישית קטנה, של ידע או הבנה ולסייע בהגדלת מעגל התורמים למיזם ולידע הכולל.


הנה סרטון שמדגים את חוכמת ההמונים וכיצד "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

http://youtu.be/iOucwX7Z1HU


תחרות שהתקיימה לפני המון שנים ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

http://youtu.be/r-FonWBEb0o


התנהלות של בעלי חיים שמזכירה את השיטה של חוכמת המונים אצל בני האדם:

http://youtu.be/LU5gyp0HQWM


הנה כתבת טלוויזיה על חוכמת ההמונים וביטוייה בעולם המודרני:

https://youtu.be/qIgym9kWlnQ?t=43s?long=yes
מה זה האשטאג?



ראיתם פעם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם או טוויטר, משהו שנראה כמו # ואחריו מילה לא ברורה? - הכירו את האשטאג (Hashtag). המאגד של פוסטים לנושא אחד, או השיוך של הפוסט לדיון בנושא שמעסיק את הקהילה.

האשטאג הוא האמצעי לתייג פוסטים בפייסבוק, תמונות באינסטגרם או ציוצים בטוויטר כדי להכניסם להיות חלק מנושא מסוים. עושים זאת על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. זוהי הדרך המהירה ביותר לשייך פריט שלך לקבוצת פריטים שקשורים אליו בנושא מסוים. השטגים כמו #Selfie#, YOLO או #Girlboss כבר מזמן הפכו להצלחות ענקיות בחיבור של פוסטים או טוויטים לקבוצות נחשבות ומסוקרות.

לא רבים יודעים שאת ההשטג הציע משתמש להנהלת טוויטר, אבל הם סרבו והתעלמו מההצעה. רק לאחר גל שריפות קשות בארה"ב, כשמשתמשים עצמם החלו להשתמש בהאשטג, כדי לדון בנושאי השריפות, הבינה טוויטר שזו דרך מעולה ליצור שיח בריא והכניסה אותו לקוד.

האשטאג יהיה לרוב מקושר, כך שלחיצה עליו תוביל את המשתמש לכל התמונות או הפוסטים שכוללים אותו. הוא ייראה תמיד כמילה אחת או כמה מילים המחוברות ביניהן בלי רווחים - בצמידות או בקו תחתון שמפריד ביניהן.

כולם מבינים עד כמה האשטאג הוא עניין שהפך חברתי ואופנתי. הוא מאפשר גם איגוד של פריטים רבים לקבוצה משותפת, אך גם הוספה של רבדים נוספים (סאבטקסט) לפריטים עצמם. חברות מסחריות מוסיפות את סמל ההאשטאג לפני כותרות ושמות מוצרים, רק כדי להשיג שיווק חינם.


כל נולד ההאשטג - מהמשתמשים עצמם:

https://youtu.be/LN6_S5_FE3o


מצגת מהירה שמסבירה מהו ההאשטג:

https://youtu.be/NH3fq3oKlPo


הנה הסבר של ההאשטאג:

https://youtu.be/-4A_wdR0Ukc


הנה אחד המצליחים - האשטאג "#Selfie":

https://youtu.be/kdemFfbS5H0
מהי כריית מידע?



כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.

חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.

ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.


הנה הסבר של מומחה על כריית המידע:

http://youtu.be/R-sGvh6tI04


המידע הזה ישמש בידיהם של מנתחי נתונים, דאטה אנליסטים (עברית):

https://youtu.be/M2lx5C6j2R4


מנתחי מידע כאלה חשובים גם בצה"ל (עברית):

https://youtu.be/a8eP40HlWN4


והרצאה על כריית ואיסוף נתונים (עברית):

https://youtu.be/phSjbS4tbSs?long=yes
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?



ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).

"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.

מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.

זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4


ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:

https://youtu.be/MlFtHuXPbv4


המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:

https://youtu.be/DXfqLhoqtm4


ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:

https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
מה היה הסילק רוד?
מה היה WEB 2.0?
מהו סלפי?
מה לעשות אם מציקים לי ברשת?
מהי בריונות רשת?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.