שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה מתחרים עסקיים יציבו חנויות זה ליד זה?
הסיבה שעסקים דומים תמיד נצמדים זה לזה מודגמת בסיפור שמוצג בסרטון. מסתבר שעסקים נוטים להצמד למתחרים שלהם, כדי למנוע מעצמם להיות חשופים לתחרות שתחסל אותם ואותם בלבד.
אנשי תורת המשחקים קוראים לזה "שוויון נאש" - מצב שבו האסטרטגיה של כל אחד מהעסקים מכתיבה את המיקום הזה. זהו מצב שבו כולם חשופים באותה מידה וכולם מוגנים באותה המידה, דווקא כשהם צמודים זה לזה.
המעניין הוא שההיצמדות זה לזה אינה לטובת הלקוחות, שהיו מעדיפים פיזור של העסקים, אלא לטובת העסקים, שמעוניינים להמשיך ולהתקיים במציאות העסקית התחרותית.
הנה סרטון שמסביר את העיקרון הזה, של הצבת עסקים דומים זה בצד זה (מתורגם):
http://youtu.be/jILgxeNBK_8?t=14s
מהו משחק סכום אפס בתורת המשחקים?
"משחק סכום אפס" (Zero-sum game) בתורת המשחקים זה כמו משחק שבו כל מה שאחד מרוויח, מישהו אחר מפסיד בדיוק את אותו הדבר. כאילו שיש כמות קבועה של משהו טוב (או רע), והיא רק עוברת מאחד לשני. ה"סכום" הכולל של הדברים שנצברו והדברים שהופסדו בסוף תמיד שווה לאפס.
זה מה שנותן לזה את השם "סכום אפס", כי התוצאה הכוללת נשארת קבועה.
המונח הזה מגיע מתוך מה שנקרא "תורת המשחקים" (game theory), שזה תחום במתמטיקה שמתעסק בקבלת החלטות אסטרטגיות, לא רק במשחקי קופסה.
יש כל מיני דוגמאות קלאסיות למשחק סכום אפס במציאות. ניתן לחשוב על משחקים כמו פוקר (poker), שחמט (chess), שש-בש או דמקה.
בפוקר, כל הכסף ששחקן אחד מנצח, הוא למעשה הכסף ששחקנים אחרים הפסידו. בשחמט, יש רק מנצח אחד ומפסיד אחד, זה מצב של "או שאתה מנצח או שאתה מפסיד". אפילו משהו פשוט כמו "אבן נייר ומספריים" (rock, paper, scissors) על איזה פריט אחד זה סכום אפס, כי רק אחד יכול לזכות בו. אם מישהו גונב כסף ממישהו אחר, המרוויח מקבל את מה שהמפסיד איבד.
גם בתחומים כמו פיננסים (finance), דברים כמו מסחר באופציות (options) או חוזים עתידיים (futures) נחשבים לעתים קרובות כמשחקי סכום אפס, כי הרווח של צד אחד בעסקה שווה להפסד של הצד השני.
וכך גם בעולם המכירות (sales), יש לא פעם מצבים שמרגישים כמו כמשחק סכום אפס – או שאתה זוכה בלקוח או שהמתחרה שלך זוכה. בהקשר של יחסים (relationships), זה יכול להתבטא במחשבה שרק אדם אחד יכול "לנצח" על חשבון האחרים, מה שלא פעם יכול ליצור קונפליקט.
חשוב לדעת שלא הכל זה משחק סכום אפס. יש הרבה מצבים בחיים שבהם אפשר ליצור מצב שנקרא משחק סכום שונה מאפס (non-zero-sum game). במצבים כאלה יש שיתוף פעולה (cooperation) שיכול להגדיל את "העוגה" הכוללת, כך שכולם יכולים להרוויח (win-win situation).
אם למשל, אנשים סוחרים ביניהם, בדרך כלל שניהם מרוויחים מזה. כך גם במשא ומתן עסקי, בו יכולים שני הצדדים להרוויח מההסכמות ולייצר רווח לשני הצדדים. מצב דומה יכול להתקיים בהסכמי סחר, שבהם שיתוף פעולה יכול ליצור תועלת הדדית לשניהם.
גם השקעה בבורסה (stock market) לטווח ארוך נחשבת בדרך כלל למשחק סכום חיובי, כי החברות המסחריות שבהם משקיעים יכולות לגדול עם הזמן וליצור ערך לכול מי שהחזיק במניות או בניירות הערך שלהן למשך זמן רב.
כללית, הן משחקי סכום אפס והן משחקי סכום לא אפס, הם מושגים מרכזיים בתורת המשחקים, המתארים סוגים שונים של אינטראקציות אסטרטגיות בעולם האמיתי. היסטורית, מחקרים במשחקי סכום אפס עם מספר כלשהו של שחקנים הם מהמחקרים הראשונים בתורת המשחקים, שנעשו בשנות ה-40 על ידי ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן, מראשוני תורת המשחקים.
אז נסכם בקצרה: משחק סכום אפס הוא מצב שבו הרווח של אחד, מאזן בדיוק את הפסדו של האחר או האחרים.
הנה משחק סכום אפס:
https://youtu.be/jeASPXeIxQQ
הסבר מעמיק יותר של קונספט המשחק סכום אפס:
https://youtu.be/HcmvbGNcvps
משחק סכום אפס בין סין לארה"ב בהשפעה במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/i3LOK3RDVUw
מצגת וידאו על משחק הפוקר של החיים כמשחק סכום אפס - מי שהפסידו מממנים את הרווח של המנצחים (ללא מילים):
https://youtu.be/xBuQ9X9SqnI
וובינר על משחק סכום אפס ואיך מצבי WIN-WIN יכולים לעזור לשפר את יכולות המשא ומתן (עברית):
https://youtu.be/1rXCAM9NNDQ?long=yes
מהו "צ'יקן" בתורת המשחקים?
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית "דילמת האסיר", אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
הנה משחק העוף:
https://youtu.be/k62XNYZynR4
ההסבר המדעי של משחק הצ'יקן בתורת המשחקים:
https://youtu.be/Q1DVAFRuAtI
ה"צ'יקן ראן" מתוך "מרד הנעורים" עם ג'יימס דין:
https://youtu.be/BGtEp7zFdrc
ומשבר הטילים בקובה כדוגמה למשחק צ'יקן מסוכן וגרעיני:
https://youtu.be/YC7QXr_gSaM
מהי דילמת האסיר?
דילמת האסיר היא פרדוקס קלאסי שהפך לבסיס של תורת המשחקים. הדילמה, שנוסחה ב-1950 על ידי 2 כלכלנים אמריקאיים, ממחישה מצבי יום-יום של התלבטויות חברתיות.
הנה הדוגמה:
נניח ששני פושעים ביצעו פשע ביחד ונחקרים על ידי המשטרה. אם יורשעו, הם יודעים שכל אחד מהם ייכנס לכלא ל-15 שנה. אם לא יהיו בידי המשטרה ראיות, ברור להם שהם יועמדו לדין על עבירה משנית וייכנסו לכלא לשנה אחת כל אחד. בהיעדר ראיות, מציעה המשטרה לכל אחד מהם להעיד נגד חברו ולהכנס לכלא לחמש שנים. אם רק אחד מהם יעיד וחברו לא יעיד כנגדו, זה שהעיד ייצא מיד לחופשי וחברו ייכנס לכלא למשך 15 שנה. מה עליהם לעשות?
הפתרון פשוט - על כל אחד מהם, בלי קשר להתנהגותו חברו, להסכים להעיד. כך הוא ישפר בכל מקרה את מצבו המשפטי. אבל הפרדוקס, הוא שאם שניהם יחליטו לא להעיד, יהיה מצבם הכי טוב (כזכור, הם ייכנסו לכלא לשנה אחת בלבד).
במקרה הזה תורת המשחקים קובעת שהטקטיקה המנצחת היא לבגוד בשותפך לדבר עבירה ולהעיד. כך יהיה הסיכוי לעונש פחות בהרבה.
#מה מציגה דילמת האסיר?
הפרדוקס מציג כשל בזרימת מידע בין אנשים או גופים, שנאלצים לקבל החלטות, ללא מידע חיוני. דוגמאות לא חסרות לדילמת האסיר בהקשרים היסטוריים ועכשוויים. בתקופת השואה למשל, הודגמה דילמת האסיר שוב ושוב בהתנהגותם של אסירים שהתלבטו אם להימלט ולסכן את חבריהם לפלוגת עבודה או הבלוק.
להבדיל, בעולם העיסקי יש החלטות רבות שאופיין דומה, אך כאן מתלבטות הנהלות של חברות עיסקיות כיצד לנהוג למול החלטות אפשריות של המתחרים, או קבוצות אחרות בקרב בעלי המניות או מקבלי ההחלטות.
#דילמת האסיר החוזרת
יש מקרה בו הדילמה היא לא חד-פעמית. במקרה זה, שכינויו הוא "דילמת האסיר החוזרת", מתגבש דפוס התנהגות של "חיה ותן לחיות" בין אויבים למשל, מעין הסכמה למעשה, בין הצדדים, שלא לפגוע אחד בשני.
מקרה היסטורי כזה התרחש, למשל, בחזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה. זה קרה כשהארטילריה הגרמנית כיוונה את האש אל מעבר לחפירות של החיילים הבריטים, לשדה הפתוח שבו הפגזים לא פגעו באיש. דבר דומה עשו גם התותחנים הבריטים. כלומר, שני הצדדים נזהרו בכוונה שלא לפגוע זה בזה. כלומר, אף שלא נחתם כל חוזה מחייב בין הצדדים, נמנעו חיילים וקציני השטח של שני הצדדים מלפגוע זה בזה, כי זה לא היה באינטרס שלהם.
ואכן, תורת המשחקים מסבירה ששיתוף פעולה כזה צפוי באופן ספונטני, אך רק במקום שבו הצדדים היריבים אינם יודעים מראש כמה זמן ייארך הסכסוך שביניהם, או בלשון המדעית של תורת המשחקים, כשהם אינם יודעים כמה חזרות של משחק
"דילמת האסיר" צפויים להם. המחקר מוכיח זאת בעובדה שלקראת סיום המלחמה, אכן פחת מספר המקרים של אותה הבנה שבשתיקה שלא לפגוע בצד השני. שני הצדדים ידעו שהמלחמה קרובה לסיום ולכן הפסיקו את שיתוף הפעולה החרישי והלא-רשמי שביניהם.
הנה דילמת האסיר (מתורגם):
https://youtu.be/t9Lo2fgxWHw
דילמת האסיר מוסברת:
https://youtu.be/emyi4z-O0ls
ועם מעט חיוך, מה קורה כשנכנסים עם הדילמה של האסיר ל... שירותים (עברית):
https://youtu.be/G-jSgLRD_kg
מי היה ג'ון פון נוימן, הגאון ממציא העתיד?
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
מה הסיפור של הגלולה האדומה והגלולה הכחולה?
מהסרט הראשון בטרילוגיית ה"מטריקס" משנת 1999, נולד המושג שהפך עם הזמן פופולרי בתרבות האינטרנט, זה של "הגלולה האדומה והגלולה הכחולה" (Red pill and blue pill).
מנהיג המורדים מורפיוס מציע בסרט לניאו, גיבור הסרט, את הבחירה בין נטילת הגלולה האדומה לגלולה הכחולה. מורפיוס מסביר לו שהאדומה היא בחירה בעתיד לא בטוח. גם אם היא תשחרר את ניאו מהמשך השיעבוד למטריקס, העולם הווירטואלי שיצרו המכונות בכדי לשלוט באנושות. כי בבחירה בגלולה האדומה ניאו יצליח לברוח, אבל זה יהיה לעולם האמיתי והקשה. מנגד, מבטיח מורפיוס, תחזיר הגלולה הכחולה את ניאו ל"כלוב הזהב", אלה חיי הנוחות שמובטחים לו במציאות המדומה של המטריקס.
זה רק אחד מהרעיונות הפילוסופיים שמציגות האחיות וצ'אוסקי, יוצרות ה"מטריקס" הגאונות לצופים.
כי הגלולות הללו מייצגות היטב את הדילמה שגלומה בכל בחירה חופשית. רק שכאן היא מחודדת היטב ומצטלמת היטב. הבחירה היא בעצם בין גילוי האמת הלא נעימה שתשנה את חייו, וזו מתבטאת בבחירה ליטול את הגלולה האדומה, לבין בחירה בנכונות שלא לדעת ולא להיות מודע, בהמשך החיים במטריקס, המשך שיבטיח לו נוחות ונינוחות, המתבטאים בגלולה הכחולה.
בשנים האחרונות הביטוי "לקחת את הגלולה האדומה" הפך לקוד של מרד. לפני שהוא רכש את הרשת החברתית טוויטר, צייץ אילון מאסק לעוקביו במאי 2020, "קחו את הגלולה האדומה", בהסכמה עם משתמש ברשת שדרש יותר חופש בטוויטר. גם בתו של הנשיא איוונקה טראמפ הגיבה לו בציוץ מחדש כשהצהירה שהיא "לוקחת את הגלולה"...
אם הסתקרנתם, וזה ממש לא ספוילר, כי כמו סוקרטס שבחר למות ולא להצטרף וכמו המדענים שמטילים ספק, ניאו בחר בגלולה האדומה והצטרף בכך לכוחות המורדים, המטילים ספק, השואלים שאלות, דורשים תשובות ולא מוכנים להישאר במטריקס.
הנה הגלולה האדומה והגלולה הכחולה:
https://youtu.be/9QVLwss4Vms
ההצעה של מורפיוס לניאו (מתורגם):
https://youtu.be/zE7PKRjrid4
מורפיוס ממשיך לרדוף אותו ולהציג לו את העולם שאליו מחזירה הגלולה הכחולה:
https://youtu.be/YgJ5ZEn67tk
פרודיה על הקונפורמיזם בתקופת הקורונה (מתורגם):
https://youtu.be/w58-R8P7mR8
וסרטון ארוך על המשמעות בחיינו של הגלולות, האדומה והכחולה, הסמליות הללו מהסרט:
https://youtu.be/tMg5s8SnxLs?long=yes
למה קורטז שרף את ספינותיו?
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
הסיבה שעסקים דומים תמיד נצמדים זה לזה מודגמת בסיפור שמוצג בסרטון. מסתבר שעסקים נוטים להצמד למתחרים שלהם, כדי למנוע מעצמם להיות חשופים לתחרות שתחסל אותם ואותם בלבד.
אנשי תורת המשחקים קוראים לזה "שוויון נאש" - מצב שבו האסטרטגיה של כל אחד מהעסקים מכתיבה את המיקום הזה. זהו מצב שבו כולם חשופים באותה מידה וכולם מוגנים באותה המידה, דווקא כשהם צמודים זה לזה.
המעניין הוא שההיצמדות זה לזה אינה לטובת הלקוחות, שהיו מעדיפים פיזור של העסקים, אלא לטובת העסקים, שמעוניינים להמשיך ולהתקיים במציאות העסקית התחרותית.
הנה סרטון שמסביר את העיקרון הזה, של הצבת עסקים דומים זה בצד זה (מתורגם):
http://youtu.be/jILgxeNBK_8?t=14s
"משחק סכום אפס" (Zero-sum game) בתורת המשחקים זה כמו משחק שבו כל מה שאחד מרוויח, מישהו אחר מפסיד בדיוק את אותו הדבר. כאילו שיש כמות קבועה של משהו טוב (או רע), והיא רק עוברת מאחד לשני. ה"סכום" הכולל של הדברים שנצברו והדברים שהופסדו בסוף תמיד שווה לאפס.
זה מה שנותן לזה את השם "סכום אפס", כי התוצאה הכוללת נשארת קבועה.
המונח הזה מגיע מתוך מה שנקרא "תורת המשחקים" (game theory), שזה תחום במתמטיקה שמתעסק בקבלת החלטות אסטרטגיות, לא רק במשחקי קופסה.
יש כל מיני דוגמאות קלאסיות למשחק סכום אפס במציאות. ניתן לחשוב על משחקים כמו פוקר (poker), שחמט (chess), שש-בש או דמקה.
בפוקר, כל הכסף ששחקן אחד מנצח, הוא למעשה הכסף ששחקנים אחרים הפסידו. בשחמט, יש רק מנצח אחד ומפסיד אחד, זה מצב של "או שאתה מנצח או שאתה מפסיד". אפילו משהו פשוט כמו "אבן נייר ומספריים" (rock, paper, scissors) על איזה פריט אחד זה סכום אפס, כי רק אחד יכול לזכות בו. אם מישהו גונב כסף ממישהו אחר, המרוויח מקבל את מה שהמפסיד איבד.
גם בתחומים כמו פיננסים (finance), דברים כמו מסחר באופציות (options) או חוזים עתידיים (futures) נחשבים לעתים קרובות כמשחקי סכום אפס, כי הרווח של צד אחד בעסקה שווה להפסד של הצד השני.
וכך גם בעולם המכירות (sales), יש לא פעם מצבים שמרגישים כמו כמשחק סכום אפס – או שאתה זוכה בלקוח או שהמתחרה שלך זוכה. בהקשר של יחסים (relationships), זה יכול להתבטא במחשבה שרק אדם אחד יכול "לנצח" על חשבון האחרים, מה שלא פעם יכול ליצור קונפליקט.
חשוב לדעת שלא הכל זה משחק סכום אפס. יש הרבה מצבים בחיים שבהם אפשר ליצור מצב שנקרא משחק סכום שונה מאפס (non-zero-sum game). במצבים כאלה יש שיתוף פעולה (cooperation) שיכול להגדיל את "העוגה" הכוללת, כך שכולם יכולים להרוויח (win-win situation).
אם למשל, אנשים סוחרים ביניהם, בדרך כלל שניהם מרוויחים מזה. כך גם במשא ומתן עסקי, בו יכולים שני הצדדים להרוויח מההסכמות ולייצר רווח לשני הצדדים. מצב דומה יכול להתקיים בהסכמי סחר, שבהם שיתוף פעולה יכול ליצור תועלת הדדית לשניהם.
גם השקעה בבורסה (stock market) לטווח ארוך נחשבת בדרך כלל למשחק סכום חיובי, כי החברות המסחריות שבהם משקיעים יכולות לגדול עם הזמן וליצור ערך לכול מי שהחזיק במניות או בניירות הערך שלהן למשך זמן רב.
כללית, הן משחקי סכום אפס והן משחקי סכום לא אפס, הם מושגים מרכזיים בתורת המשחקים, המתארים סוגים שונים של אינטראקציות אסטרטגיות בעולם האמיתי. היסטורית, מחקרים במשחקי סכום אפס עם מספר כלשהו של שחקנים הם מהמחקרים הראשונים בתורת המשחקים, שנעשו בשנות ה-40 על ידי ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן, מראשוני תורת המשחקים.
אז נסכם בקצרה: משחק סכום אפס הוא מצב שבו הרווח של אחד, מאזן בדיוק את הפסדו של האחר או האחרים.
הנה משחק סכום אפס:
https://youtu.be/jeASPXeIxQQ
הסבר מעמיק יותר של קונספט המשחק סכום אפס:
https://youtu.be/HcmvbGNcvps
משחק סכום אפס בין סין לארה"ב בהשפעה במזרח התיכון (עברית):
https://youtu.be/i3LOK3RDVUw
מצגת וידאו על משחק הפוקר של החיים כמשחק סכום אפס - מי שהפסידו מממנים את הרווח של המנצחים (ללא מילים):
https://youtu.be/xBuQ9X9SqnI
וובינר על משחק סכום אפס ואיך מצבי WIN-WIN יכולים לעזור לשפר את יכולות המשא ומתן (עברית):
https://youtu.be/1rXCAM9NNDQ?long=yes
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית "דילמת האסיר", אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
הנה משחק העוף:
https://youtu.be/k62XNYZynR4
ההסבר המדעי של משחק הצ'יקן בתורת המשחקים:
https://youtu.be/Q1DVAFRuAtI
ה"צ'יקן ראן" מתוך "מרד הנעורים" עם ג'יימס דין:
https://youtu.be/BGtEp7zFdrc
ומשבר הטילים בקובה כדוגמה למשחק צ'יקן מסוכן וגרעיני:
https://youtu.be/YC7QXr_gSaM
דילמת האסיר היא פרדוקס קלאסי שהפך לבסיס של תורת המשחקים. הדילמה, שנוסחה ב-1950 על ידי 2 כלכלנים אמריקאיים, ממחישה מצבי יום-יום של התלבטויות חברתיות.
הנה הדוגמה:
נניח ששני פושעים ביצעו פשע ביחד ונחקרים על ידי המשטרה. אם יורשעו, הם יודעים שכל אחד מהם ייכנס לכלא ל-15 שנה. אם לא יהיו בידי המשטרה ראיות, ברור להם שהם יועמדו לדין על עבירה משנית וייכנסו לכלא לשנה אחת כל אחד. בהיעדר ראיות, מציעה המשטרה לכל אחד מהם להעיד נגד חברו ולהכנס לכלא לחמש שנים. אם רק אחד מהם יעיד וחברו לא יעיד כנגדו, זה שהעיד ייצא מיד לחופשי וחברו ייכנס לכלא למשך 15 שנה. מה עליהם לעשות?
הפתרון פשוט - על כל אחד מהם, בלי קשר להתנהגותו חברו, להסכים להעיד. כך הוא ישפר בכל מקרה את מצבו המשפטי. אבל הפרדוקס, הוא שאם שניהם יחליטו לא להעיד, יהיה מצבם הכי טוב (כזכור, הם ייכנסו לכלא לשנה אחת בלבד).
במקרה הזה תורת המשחקים קובעת שהטקטיקה המנצחת היא לבגוד בשותפך לדבר עבירה ולהעיד. כך יהיה הסיכוי לעונש פחות בהרבה.
#מה מציגה דילמת האסיר?
הפרדוקס מציג כשל בזרימת מידע בין אנשים או גופים, שנאלצים לקבל החלטות, ללא מידע חיוני. דוגמאות לא חסרות לדילמת האסיר בהקשרים היסטוריים ועכשוויים. בתקופת השואה למשל, הודגמה דילמת האסיר שוב ושוב בהתנהגותם של אסירים שהתלבטו אם להימלט ולסכן את חבריהם לפלוגת עבודה או הבלוק.
להבדיל, בעולם העיסקי יש החלטות רבות שאופיין דומה, אך כאן מתלבטות הנהלות של חברות עיסקיות כיצד לנהוג למול החלטות אפשריות של המתחרים, או קבוצות אחרות בקרב בעלי המניות או מקבלי ההחלטות.
#דילמת האסיר החוזרת
יש מקרה בו הדילמה היא לא חד-פעמית. במקרה זה, שכינויו הוא "דילמת האסיר החוזרת", מתגבש דפוס התנהגות של "חיה ותן לחיות" בין אויבים למשל, מעין הסכמה למעשה, בין הצדדים, שלא לפגוע אחד בשני.
מקרה היסטורי כזה התרחש, למשל, בחזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה. זה קרה כשהארטילריה הגרמנית כיוונה את האש אל מעבר לחפירות של החיילים הבריטים, לשדה הפתוח שבו הפגזים לא פגעו באיש. דבר דומה עשו גם התותחנים הבריטים. כלומר, שני הצדדים נזהרו בכוונה שלא לפגוע זה בזה. כלומר, אף שלא נחתם כל חוזה מחייב בין הצדדים, נמנעו חיילים וקציני השטח של שני הצדדים מלפגוע זה בזה, כי זה לא היה באינטרס שלהם.
ואכן, תורת המשחקים מסבירה ששיתוף פעולה כזה צפוי באופן ספונטני, אך רק במקום שבו הצדדים היריבים אינם יודעים מראש כמה זמן ייארך הסכסוך שביניהם, או בלשון המדעית של תורת המשחקים, כשהם אינם יודעים כמה חזרות של משחק
"דילמת האסיר" צפויים להם. המחקר מוכיח זאת בעובדה שלקראת סיום המלחמה, אכן פחת מספר המקרים של אותה הבנה שבשתיקה שלא לפגוע בצד השני. שני הצדדים ידעו שהמלחמה קרובה לסיום ולכן הפסיקו את שיתוף הפעולה החרישי והלא-רשמי שביניהם.
הנה דילמת האסיר (מתורגם):
https://youtu.be/t9Lo2fgxWHw
דילמת האסיר מוסברת:
https://youtu.be/emyi4z-O0ls
ועם מעט חיוך, מה קורה כשנכנסים עם הדילמה של האסיר ל... שירותים (עברית):
https://youtu.be/G-jSgLRD_kg
תורת המשחקים
המדען וחלוץ המחשבים ג'ון פון נוימן (John von Neumann) היה מגדולי המתמטיקה ומי שנחשב כאחד הגאונים הגדולים של המאה ה-20.
פון נוימן, מי שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות הקתולית, פעל בבודפשט ובמהלך חייו תרם תרומה מכרעת ופורצת דרך לתחומי מדע שונים ומורכבים במיוחד.
הוא זכור כאיש אשכולות הונגרי-אמריקאי, ששילב בהצלחה מרשימה, במיוחד לאור חייו הקצרים יחסית, בתחומים מדעיים של מחקר טהור ובמחקר שימושי שעשה, במגוון אדיר של ענפי מדע ופיתוח.
לא פלא שיש הרואים בו את ממציא העתיד.
ג'ון לואיס פון נוימן, בשמו המלא, היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה ה-20. מצד אחד הוא תרם רבות לפיתוח המחשב האלקטרוני ומדעי המחשב. מנגד, הוא מהתורמים הגדולים לפיתוח פצצת האטום, במסגרת פרויקט "לוס אלמוס" ופרויקט מנהטן, לו תרם את יכולותיו המתמטיות והמחשוביות.
ג'ון פון ניומן תרם תרומה משמעותית לחקר תחומים מדעיים מורכבים, כמו תורת הקבוצות, מכניקת הקוונטים וענפי מתמטיקה נוספים. איכשהו הוא תמיד היה שם ונתן כתף להתפתחויות הכי משמעותיות בפיזיקה, במתמטיקה ובהיסטוריה החישובית. לצד המחשבים האלקטרוני, מדענים מרבים לציין את התרומה המכרעת שלו גם במשפט גדל, מכונות טיורינג, אוטומטים סלולריים.
הוא היה גם מי שיצר את תורת המשחקים, ביחד עם אוסקר מורגנשטרן.
אגב, אותו פון נוימן היה בעל זיכרון צילומי, מה שאפשר לו לסרוק בעיניו דפים של ספר ואחרי שנים לומר את מילותיו בעל פה, מהראש.
לימים אמר עליו הפרופסור הנודע וזוכה פרס הנובל הווארד אייקן, מי שהיה תלמידו, ש"יש שני סוגי בני אדם בעולם - פון ניומן מצד אחד ושאר בני האדם מנגד".
הנה ג'ון פון נוימן:
https://youtu.be/Po3vwMq_2xA
על תרומתו לפצצה האטומית של ארה"ב:
https://youtu.be/cYyQcWPywHo
הנה הוא בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/vLbllFHBQM4
המתמטיקאי של פרויקט מנהטן מספר על מוחו של פון נוימן שרבים ראו בו את האיש החכם ביותר בעולם:
https://youtu.be/TC0eWvhWGQg
סרט תיעודי על חייו וגדולתו של פון ניומן:
https://youtu.be/IPMjVcLiNKc?long=yes
סרט תיעודי על תרומתו האדירה לפצצת האטום של אופנהיימר:
https://youtu.be/q5SkVmZhnBw?long=yes
וכל התחומים המדעיים וההיסטוריים בהם תרם גאון העל של המדע היישומי:
https://youtu.be/17mNnWn2AsM?long=yes
מהסרט הראשון בטרילוגיית ה"מטריקס" משנת 1999, נולד המושג שהפך עם הזמן פופולרי בתרבות האינטרנט, זה של "הגלולה האדומה והגלולה הכחולה" (Red pill and blue pill).
מנהיג המורדים מורפיוס מציע בסרט לניאו, גיבור הסרט, את הבחירה בין נטילת הגלולה האדומה לגלולה הכחולה. מורפיוס מסביר לו שהאדומה היא בחירה בעתיד לא בטוח. גם אם היא תשחרר את ניאו מהמשך השיעבוד למטריקס, העולם הווירטואלי שיצרו המכונות בכדי לשלוט באנושות. כי בבחירה בגלולה האדומה ניאו יצליח לברוח, אבל זה יהיה לעולם האמיתי והקשה. מנגד, מבטיח מורפיוס, תחזיר הגלולה הכחולה את ניאו ל"כלוב הזהב", אלה חיי הנוחות שמובטחים לו במציאות המדומה של המטריקס.
זה רק אחד מהרעיונות הפילוסופיים שמציגות האחיות וצ'אוסקי, יוצרות ה"מטריקס" הגאונות לצופים.
כי הגלולות הללו מייצגות היטב את הדילמה שגלומה בכל בחירה חופשית. רק שכאן היא מחודדת היטב ומצטלמת היטב. הבחירה היא בעצם בין גילוי האמת הלא נעימה שתשנה את חייו, וזו מתבטאת בבחירה ליטול את הגלולה האדומה, לבין בחירה בנכונות שלא לדעת ולא להיות מודע, בהמשך החיים במטריקס, המשך שיבטיח לו נוחות ונינוחות, המתבטאים בגלולה הכחולה.
בשנים האחרונות הביטוי "לקחת את הגלולה האדומה" הפך לקוד של מרד. לפני שהוא רכש את הרשת החברתית טוויטר, צייץ אילון מאסק לעוקביו במאי 2020, "קחו את הגלולה האדומה", בהסכמה עם משתמש ברשת שדרש יותר חופש בטוויטר. גם בתו של הנשיא איוונקה טראמפ הגיבה לו בציוץ מחדש כשהצהירה שהיא "לוקחת את הגלולה"...
אם הסתקרנתם, וזה ממש לא ספוילר, כי כמו סוקרטס שבחר למות ולא להצטרף וכמו המדענים שמטילים ספק, ניאו בחר בגלולה האדומה והצטרף בכך לכוחות המורדים, המטילים ספק, השואלים שאלות, דורשים תשובות ולא מוכנים להישאר במטריקס.
הנה הגלולה האדומה והגלולה הכחולה:
https://youtu.be/9QVLwss4Vms
ההצעה של מורפיוס לניאו (מתורגם):
https://youtu.be/zE7PKRjrid4
מורפיוס ממשיך לרדוף אותו ולהציג לו את העולם שאליו מחזירה הגלולה הכחולה:
https://youtu.be/YgJ5ZEn67tk
פרודיה על הקונפורמיזם בתקופת הקורונה (מתורגם):
https://youtu.be/w58-R8P7mR8
וסרטון ארוך על המשמעות בחיינו של הגלולות, האדומה והכחולה, הסמליות הללו מהסרט:
https://youtu.be/tMg5s8SnxLs?long=yes
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
