ממש לא. תל אביב קמה מהחולות. היא החלה כעיר קטנה בגודל של שכונה תל אביבית של היום וכונתה "פנינת הציונות". על אף הרבה מאד ספקות של "מומחים" ונסיונות לדכא את ההתלהבות של בוני העיר, היא הפכה די מהר לאחד המקומות ההומים ומלאי אדם בארץ ישראל ולאחר מכן במדינת ישראל.

כיום היא העיר הגדולה בישראל וודאי החשובה והמצליחה שבערינו, אבל ההתחלה היתה צנועה יותר.. קבוצת יהודים תושבי יפו, רצו לחיות חיים עבריים עצמאיים וללא תלות בערבים שביפו. הם החליטו בשנת 1909 לייסד את שכונת אחוזת בית. חלומם היה להקים שכונת בתים נמוכי קומה ומוקפים בגינות, משהו כמו ישוב קהילתי של היום. קבוצה זו התכנסה בשנת 1906 והפכה לאגודה. התכנית היתה להקים עיר עברית ומודרנית מחוץ ליפו, ממש כמו הערים שבמערב אירופה. לאחר הקמת "אחוזת בית" הוסב שמה בשנת 1910 ל"תל אביב" ובהדרגה היא גדלה והתפשטה לכל הכיוונים והיתה לבירת העסקים ומרכז הפעילות של מדינת ישראל.


הנה תל אביב הקטנה בשנת 1935 (עברית):

http://youtu.be/F2iGPT4rZ3g


סקירה על החיים בתל אביב הקטנה (עברית):

http://youtu.be/a29uu-sXtvs


וסרט ארוך עם תולדות תל אביב ב-100 השנים האחרונות (עברית):

https://youtu.be/D8B61WQJ9QU?long=yes

ב-11 באפריל 1909, בשנת תרס"ט, התכנסו 66 משפחות על חוף שמצפון ליפו. שם, על דיונת החול, הגרילו ביניהם מי שכבר החליטו להקים את שכונת אחוזת בית, צדפים. על פי הסימון שעל הצדפים הללו הם חילקו ביניהם את מגרשי השכונה העתידית. לימים היא תצמח ותהיה לעיר תל אביב.

כולם היו יהודים מיפו שהחליטו לצאת ממנה כדי לחיות חיים עבריים ועצמאיים. ביניהם היו אנשים שהיום יש רחובות על שמם. מדיזנגוף, שיהיה ראש העיר הראשון של העיר תל אביב, דרך שלוש, מי שכבר ייסד את נווה צדק, בוגרשוב, שינקין, אבולעפיה, גוטמן, אריה וייס, עקיבא חסין ועוד רבים אחרים - כל אלו היו למייסדי העיר.

העיר הגדולה תל אביב החלה בתור השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו. קדמה להם משפחת שלוש, שהגיעה ליפו שנים לפני כן מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו אל שכונה חדשה שיקים - השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.

אבל מועד יסודה הרשמי של העיר תל אביב נחשב בהצבעה ההיא, על הדיונה בחוף, ב-11 באפריל 1909. זה היה היום החמישי של חול המועד פסח באותה שנה. באותו יום התכנסה קבוצה של מייסדי העיר בחולות שמצפון ליפו. הם הגרילו ביניהם את המגרשים שעליהם יבנו את בתיהם בעיר העתידית שהם החליטו להקים, מחוץ ליפו. העיר הזו, הם קיוו, תהיה על פי הדגם של הערים המודרניות הנהוגות במערב אירופה.

הם החליטו להקים שכונה של בתים נמוכי קומה ומוקפי גינות.

מרבית מגרילי המגרשים היו אנשים שהשתתפו בקבוצה שהוקמה 3 שנים לפני כן ונקראה "אגודת בוני בתים". עתה השתנה שמה ל"אחוזת בית" ושנה אחר-כך, בשנת 1910, תחליף אחוזת-בית את שמה ל"תל אביב".


הנה סיפורה של נווה צדק - ההתחלה של תל אביב:

http://youtu.be/sTt6hCvCmlI?t=18s


כך נולדה תל אביב הקטנה שהפכה לתל אביב של היום:

https://www.youtube.com/watch?v=_HbLNwzDQdc


הנה תל אביב בימינו וכמה שהיא קצבית וללא הפסקה:

http://youtu.be/Zx1qpRlALsY?t=11s

"אחוזת בית" הייתה תחילתה של העיר תל אביב. זה היה שמה של אגודה שייסדו 66 משפחות יהודיות בשנת 1906 ביפו, תחילה תחת השם "אגודת בוני בתים" והוא שונה רק אחר-כך. מטרת המייסדים הייתה לבנות עיר עברית חדשה וראשונה בארץ ישראל. כך החלה הדרך לקראת מה שלימים תהיה העיר תל-אביב, העיר הגדולה והמודרנית בישראל.

למעשה, ההחלטה המקורית הייתה להקים שכונת של בתים נמוכי קומה, שמסביבם גינות. כל המייסדים היו יהודים מיפו, שהחליטו לצאת מהעיר הערבית, כדי לחיות חיים עבריים ועצמאיים.

מרבית מגרילי המגרשים היו אנשים שהשתתפו בקבוצה שהוקמה 3 שנים לפני כן ונקראה "אגודת בוני בתים". עתה השתנה שמה ל"אחוזת בית" ושנה אחר-כך, בשנת 1910, תחליף אחוזת-בית את שמה ל"תל אביב".

ב-1909 התכנסה לבסוף קבוצת המייסדים בחולות שמצפון ליפו, בכדי להגריל מגרשים בין חבריה. כל משפחה זכתה לבחור בתורה ובהגרלה, את מיקום המגרש שעליו תוכל לבנות את בית המשפחה.


הנה סרטון של שיחה עם אחת ממייסדות אחוזת בית, שמספרת על התחלת תל אביב ב-1909 (עברית):

http://youtu.be/NApj1kNVUOc


הנה תל אביב אחרי ארבע שנים בלבד, בשנת 1913 (עברית):

http://youtu.be/v6ErRqcyNWc


והנה תל אביב בשנת 1934:

https://youtu.be/kNDNGmNibXg


שטפון חורפי בסוף שנות ה-30 (עברית):

https://youtu.be/M-gZwpBhIsQ

עד שעבר להתגורר בשדה בוקר, התגורר דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל, בבית בתל אביב. לפי צוואתו של בן גוריון, הבית פתוח חינם לקהל הרחב.

בית בן גוריון בתל אביב תוכנן על ידי המהנדס דוד טוביה. מחירו היה 350 לירות ארץ ישראליות. הוא נבנה על אדמות הקרן הקיימת במה שתהיה שכונת הפועלים חדשה והיום, אחד האזורים היקרים בתל אביב.

את הבית בן שתי הקומות קנו דוד בן גוריון ופולה אשתו בתשלומים ונכנסו לחובות לא קטנים, שהגיעו אז לסך 1,000 לירות מנדטוריות, פחות משקל של ימינו, אך המון כסף באותה תקופה. זו הצניעות של המנהיגים באותה תקופה...

בסיור בבית, שנבנה בשנת 1931, תוכלו לראות את הפשטות והצניעות של מייסד מדינת ישראל. ביקור בחדר העבודה שלו, במטבח ובסלון הבית מדגישים את הצניעות ואת התרבות של בן גוריון ורעייתו פולה. ניתן לראות בבית ספרים רבים שקרא ומכתבים שקיבל מילדי ישראל.

בקומה השנייה של הבית הזה, הצליח בן גוריון בלילה שלפני ההכרזה, לשכנע את משה שרת להצביע בעד הכרזת המדינה ולזכות בהסכמתו לצעד ההיסטורי, שמרבית מי שעתידים להיות בממשלה היו איכשהו נגדו. בהסכמה זו שינה בן גוריון את התמונה והוביל לצעד ההיסטורי, שבזכותו קמה מדינת היהודים העצמאית והחופשית.

בסוף חייהם של פולה ודויד בן גוריון שימש הבית לסירוגין, עם צריפם בשדה בוקר, כביתם של השניים, עד לפטירתו של בן-גוריון בשנת 1973. מאז, הבית משמש מוזיאון שמנציח את המנהיג שייסד את מדינת היהודים והכריז עליה.


הנה בית בן גוריון בת"א:

http://youtu.be/lZcR6HaxgvI


וכאן בבית התאפשרה הקמת המדינה (עברית):

https://youtu.be/jGDUgvDnZKI?long=yes

שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים. הבריטיםת ששלטו אז בארץ, ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


הנה סרטון על גילוי המטמון שבקיר הבית בשרונה (עברית):

http://youtu.be/drt9WJqz7kQ


והמנהרות העתיקות שנחפרו על ידי הטמפלרים מתחת לשכונה (עברית):

https://youtu.be/LfhBxJ2GJgc?long=yes

הכרזת המדינה התקיימה בבניין מוזיאון תל אביב הישן, בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב. הבניין קיים עד היום וניתן לבקר בו ובחדר ההכרזה, שנשאר כמו שהיה ביום הכרזת מדינת ישראל.

ההכרזה על הקמת המדינה התקיימה תוך כדי מלחמת העצמאות. המלחמה פרצה ב-29 בנובמבר 1947, כשדחו מדינות ערב והוועד הערבי הפלסטיני את תוכנית החלוקה של האו"ם, ארגון האומות המאוחדות. המלחמה נמשכה עד ינואר 1949.


הנה הנסיבות המדיניות והצבאיות שלאורן מתקיימת הקרנת הערב (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון מקורי של הכרזת המדינה על ידי דוד בן גוריון (עברית):

http://youtu.be/EfqxqSB5Rl8


בחיוך - גם על זה היהודים באים (עברית):

https://youtu.be/i1y7Nl5qHRg


ותכנית חינוכית בעברית על מייסד המדינה העברית (עברית):

https://youtu.be/DnsB8uH-FwA?long=yes

הסגנון הבינלאומי (International Style), הוא זרם-משנה וים-תיכוני של סגנון הבאוהאוס (הסגנון המודרניסטי באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם התבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה).

בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה אין כסף לאומה המובסת עם הכלכלה המדממת, לבנות מבנים מפוארים בסגנונות היוקרתיים שלהם התרגלה בעבר. במקומם היא נדרשת לבנות בנייה יעילה, מהירה וחסכונית. נולד הצורך בסגנון בנייה שמתאים למגבלות ולצרכים החדשים של גרמניה.

כך נולד המודרניזם. עם הולדת בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, מוסד חדשני שהתקיים שנים מועטות, אך שינה את פני האדריכלות, הבנייה והעיצוב של המאה ה-20.

אז מהו הסגנון הבינלאומי? - למעשה זהו הבאוהאוס, אבל כזה שהתאקלם בעולם.

בשנת 1933 נסגר בית הספר באוהאוס על ידי הנאצים. סגירת בית הספר הנודע גרמה לכך שמורי ובוגרי בית הספר, חלקם יהודים, נפוצו לכל עבר והתיישבו בארצות שונות ברחבי העולם.

הסגנון של הבאוהאוס נפוץ בעולם ואותם אדריכלים ומעצבים סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ויזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".

במבנים שנבנו בעולם בסגנון הבינלאומי בלטו מאפיינים שונים, חלקם הגדול בא מהבאוהאוס המקורי.

המובהקים שבהם היו פשטות עיצובית, הימנעות מקישוטים, הדגשה של קווי המתאר המרובעים של הבניין, שלעתים הם מעוגלים (בהשראת האוניות והספינות שהביאו אותם לכאן בדרך הים).

עוד מאפיינים בסגנון הם הרבה אור, שמוכנס לדירות באמצעות חלונות אופקיים ארוכים. המבנים בסגנון זה מטויחים וצבועים בדרך כלל בלבן ומאופיינים גם בהרבה מתכת וזכוכית. הגג שטוח, הסורגים אנכיים. חדרי המדרגות נבנו עם מדרגות לולייניות ובאמצע כוללים את חריץ האוויר המרכזי, העולה מלמטה למעלה.


#מה לסגנון הבינלאומי ולתל אביב?
בשנות ה-30 התרחשה עליה של אדריכלים גרמנים מוכשרים לארץ ישראל. הם עזבו את גרמניה, שהפכה גזענית, נאצית ורודפת יהודים.

העולים הללו הביאו לתל אביב, העיר הצעירה והתוססת, את הסגנון הבינלאומי. כי יצא שבעיר תל אביב, שנבנתה וגדלה בשנים ההן בקצב מואץ, נבנו מבנים רבים בסגנון הבינלאומי.

בכך עברה העיר מהסגנון האקלקטי, המאופיין במגוון סגנונות המעורבבים ביניהם, אל הסגנון הבינלאומי, המודרני, בעל הקווים הנקיים ואוהב השמש והאוויר.

בדיעבד הייתה תל אביב לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון זה. את המבנים ה"בינלאומיים" המשיכו לבנות בתל אביב במשך שנים רבות ולמעשה עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

כך זכתה העיר תל אביב עם הזמן לכינוי "העיר הלבנה", על שום הבניינים הלבנים שנבנו אז בסגנון הבינלאומי. בזכות הבנייה בסגנון הבינלאומי היא גם הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.


הנה הסיפור של הסגנון הבינלאומי בתל אביב - "העיר הלבנה" (עברית):

https://youtu.be/O38n6Y_x7ZA


על תל אביב והסגנון הבינלאומי שמזוהה איתה:

https://youtu.be/ug7W_o4g-NY


העיר יצאה נשכרת מכך שגאון תכנן אותה:

https://youtu.be/yWwa-UJcxWw


והנה סקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s

מאז שנפטר גדול זמרי ישראל, רבים פוקדים את המקומות שבהם פעל וחי אריק איינשטיין. מהבית ברחוב חיבת ציון בתל אביב, דרך חוף מציצים, בית העלמין טרומפלדור ועוד.


הנה סרטון על תחנות בחיי אריק איינשטיין:

http://youtu.be/5-8hzhPfkdc?t=24s

פעם, בשנות ה-90, הוקם בשדרות רוטשילד שבתל אביב בית קפה שנקרא "קפה כאילו". בית הקפה הזה היה מקום מעניין, שכן לא הוגש בו דבר. לא קפה, לא עוגות ולא אוכל. כל הרעיון של המקום היה בכאילו. המדהים הוא שעל הכלום הזה אנשים שילמו בכסף טוב!

המקום הוצף באנשים שרצו לחוות את החוויה המשונה של קפה שכולו כאילו. הם ישבו, לא קיבלו דבר בצלחות והכוסות שלהם, דיברו ונהגו כאילו זה בית קפה אמיתי ולבסוף קיבלו חשבון, שילמו ואמרו תודה.

קפה כאילו הוקם במסגרת פרויקט פרסומי לימודי. הוא זכה בציון 10 ואז נסגר.


לא מצאנו סרטונים על קפה כאילו, אז הנה שיר על סתם בתי קפה:

https://youtu.be/TgsT4X7FNJE

הבאוהאוס (Bauhaus) הוא סגנון באדריכלות, שנולד בשנת 1919, עם לידתו של בית הספר בשם זה בגרמניה.

פירוש המילה "באוהאוס" הוא בגרמנית "בית הבנייה", שמו של הצריף הזמני שמוקם באתר בנייה ומפגיש את אנשי המקצוע המעורבים בבנייתו.

הרעיון שעמד בבסיסו הוא של התחדשות מתמדת ושינוי ללא הפסקה, סגנון שמתאים את עצמו לרוח השינוי האנושי. מוטיב נוסף היה הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט, באמצעות התכנון הנכון וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב ונועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו, בלי קשר לשימושיות שלהם.

באוהאוס היה שמו של בית ספר גרמני לעיצוב, בנייה ואדריכלות, שבוגריו היו מהבולטים במפתחי הסגנון הבינלאומי. בית הספר התקיים רק 14 שנים, כשהנאצים סגרו אותו.

בין השנים 1919-1933 למדו ולימדו בו אדריכלים מפורסמים רבים, שפיתחו את הסגנון הבינלאומי. הסגנון הבינלאומי הוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית, אם כי עסק גם בתחומים שנלמדו בבאוהאוס עוד קודם לאדריכלות - עיצוב פנים, עיצוב כלי בית ועיצוב רהיטים.

האדריכל ולטר גרופיוס הקים את מוסד הבאוהוס, ששינה במהירות הבזק את פני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. הבאוהאוס הוקם במטרה להכשיר את מעצבי העתיד ובעיקר לשלב בין אמנות ואומנות, בין אסתטיקה לשימושיות.

במוסד רצו לתת לטכנולוגיה והתעשייה את הרוח וההשראה של עולם האמנות והעיצוב.

המטרה של סגנון הבאוהאוס היתה לדאוג שהאדם לא יאבד בעולם התעשייתי, המנוכר והקר שהלך והתפתח אז באירופה. את הניכור המאיים הזה ניתן לראות בסרטים מאותה תקופה, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ו"זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'פלין.

בשנת 1933, לאחר התנכלויות וקשיים רבים, נסגר בית הספר בהוראת השלטון הנאצי בגרמניה. הגזרות של היטלר ושלטונו הפיצו את בוגרי ביה"ס, חלקם יהודים, בכל רחבי העולם ולמעשה סייעו לתפוצת הרעיונות של הבאוהאוס ואלו יזכו לשם "הסגנון הבינלאומי".

"סגנון הבאוהאוס" הוא סגנון שימושי פשוט, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים ישרים ונקיים או מעוגלים. הוא השתמש בטיח לבן, במתכת וזכוכית.

את סגנון הבאוהאוס ניתן לראות היטב בבניין הבאוהאוס שבעיר דסאו ובהתגלמות הבינלאומית שלו בעיר תל אביב, שהתפתחה באותם הימים והפכה לעיר הבולטת ביותר בעולם בבנייה בסגנון הבינלאומי, תת-סגנון של הבאוהאוס, שהתאים אותו לצרכים של הסביבה הים-תיכונית, שאינה גרמניה של הבאוהאוס. ראו אותו בתגית "הסגנון הבינלאומי".


הנה הסיפור של הבאוהאוס:

https://youtu.be/XrH-YOWQqTg


בסרטון אנימציה:

http://youtu.be/ZQa0BajKB4Q


מבית ספר לאמנות לזרם בה - תולדות הבאוהאוס:

https://youtu.be/64UkLqat7Yw


אוסף דוגמאות לעיצובי באוהאוס מכל הסוגים:

http://youtu.be/yv-OwS67OHM


על הסגנון הבינלאומי בתל אביב (עברית):

http://youtu.be/O38n6Y_x7ZA


בבאוהאוס נולד גם הריהוט המודרני, המאופיין במינימליזם, שימושיות והיעדרם של פרטים וקישוטים:

https://youtu.be/A0HgpHjeZ84


וסקירה חינוכית על הבאוהאוס (עברית):

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s&end=14m30s

המעפילים היו יהודים שעלו בצורה בלתי חוקית לארץ ישראל, בדרכי הים והיבשה ומאוחר יותר גם בדרך האוויר, על אף התנגדות השלטון הבריטי, שאיפשר רק ליהודים מעטים לבוא לארץ. בתחילה היו רבים מהם יהודים שברחו מהשלטון הנאצי ששלט בגרמניה. בהמשך באו באניות המעפילים הישנות והרעועות ניצולי שואה ויהודים שנרדפו, עונו ואיבדו את כל משפחתם בשואה. אף על פי כן, לא הרשו להם הבריטים לעלות לארץ.

ההעפלה אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אניות רבות עם מעפילים נלכדו ולא הורשו להוריד את המעפילים בארץ. רבים מהם הועברו למחנות מעצר בקפריסין ובאיי מאוריציוס, שהיו תחת שלטון בריטי.

כחלק מהמאבק בבריטים, היו ניסיונות רבים למנוע גירוש של אוניות המעפילים. אחד מהם היה של אוניה שהועלתה על שרטון מול חופי תל אביב, כדי שיקשה לגרש את המעפילים מהארץ.


הנה סרטון על המעפילים (עברית):

https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU


האוניה "פאריטה" שהגיעה לתל אביב והועלתה על סרטון, עליו ישבה משך שנים רבות (עברית):

http://youtu.be/RT4xA4_eSkY?t=19s


וסיפורו של מעפיל על ההעפלה ותלאותיה (עברית):

http://youtu.be/gANbJIMLmSY

מייסדי תל אביב, העיר העברית הראשונה, הגיעו ברובם מאירופה. הם לא נולדו וגדלו במזרח התיכון. אז הם לא ידעו איך עובדת רוח ים. משום כך הם בנו את תל אביב "עם הגב לים", כמו שכתב פעם מאיר אריאל.

בעצם, מייסדי תל אביב לא הבינו שעיר על שפת הים התיכון עדיף שרחובותיה העיקריים יהיו ניצבים לים ולא מקבילים לחוף, כמו שהם יצרו אותם בטעות.

בכך תל אביב בעצם "הפנתה גב" אל הים, כשאפילו ברחוב הירקון, המקביל הראשון מהים, אפילו בו פנו חזיתות הבתים אל הרחוב, ממש כמו שטראסה אירופי בווינה או ברלין, במקום המבט המתבקש מערבה, אל נופו של הים.

מכל מקום, הטעות המקבילית הזו אכן עלתה לכל תושבי ת"א ביוקר, כי הרחובות המקבילים מנעו בעצם מתושבי העיר את הרוח עם האוויר הקריר מהים, שיגיעו למרפסות ולעיר עצמה, עם בריזה נעימה.

אחר כך, אגב, זה החמיר עוד יותר. כי בשנות ה-60 ו-70 עיריית תל אביב אישרה בנייה של מלונות ענקיים על שפת הים. אלו מבנים עצומים וגבוהים, שחוסמים עוד יותר את האוויר הנהדר שמגיע מהים ומונע אותו מתושבי העיר ושכונותיה.

כיום דומה שהשתנו הדברים מעט. כי חופי הכרך התל אביבי, חופים העיר שנבנתה עם הגב לים, התגברו על הפניית הגב הבוטה הזו ובקיץ התל אביבי מתמלאים חופיה עד אפס מקום. הגב אולי לים אבל האנשים באים אליו בהמוניהם.


השיר "שלל שרב" עם מילותיו של מאיר אריאל:

https://youtu.be/l5c4N9MoOy8

חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".

בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.

ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. הוא בנה בה בית מקורי ומיוחד, שבנייתו ואחזקתו היו יקרים להחריד. הבית כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כאדם שלא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום מזוהה עימו. הוא מצא את עצמו חי בתוך מבנה שהוא מעין ארמון ים-תיכוני, אבל כזה ששאב ממנו אנרגיות רבות. רק אחרי מותו הפך הבית לבית הנצחה ולמקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה.


הנה סקירה מהירה עליו (עברית):

https://youtu.be/bcV9gZKT_Mw


סרטון על ח. נ. ביאליק (עברית):

http://youtu.be/_yzXEvCFbwE


על שנות חייו האחרונות של ח. נ. ביאליק, בתל אביב (עברית):

http://youtu.be/fU6swjDIlhk


סרטון מהלווייתו של המשורר חיים נחמן ביאליק (עברית):

http://youtu.be/rq_DVArJMmI


מעט על בית ביאליק ועל המשורר (עברית):

http://youtu.be/kcKMsLozSmM


סרט תיעודי על ביאליק וחייו (עברית):

https://youtu.be/UK32fMg3oGs?long=yes


ותכנית היסטורית חינוכית (עברית):

https://youtu.be/o-qBDupo9XQ?long=yes

אלטלנה (Altalena) היתה אניית נשק ולוחמים שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ"ל, אחת המחתרות שנלחמו בבריטים, בשנת 1948. כיוון שהארגון הביא את הנשק לאחר הכרזת המדינה ובעת שצה"ל כבר הוקם ונחתם הסכם לפירוק האצ"ל, ראו בזה אנשי הממשלה קריאת תיגר על אחדות הצבא. הממשלה שסירבה שהאצ"ל יחזיק במסגרת צה"ל יחידות נפרדות עם נשק משלהן דרשה שיימסר לצבא כל הנשק שעל הספינה.

לאחר שמנחם בגין, מנהיג האצ"ל, סרב למסור את הנשק לממשלה, הופגזה האלטלנה על ידי צה"ל, בפקודת ראש הממשלה בן גוריון שהיה נחוש ליצור צבא אחד ואחיד. בהפגזה וחילופי האש עם הספינה, נהרגו ונפגעו לוחמים רבים משני הצדדים והנשק שהוצא מהאלטלנה הושמד.


הנה סרטון תיעודי המספר על פרשת אלטלנה:

http://youtu.be/JsiIZRiNeXo


על רגעי המאבק על אלטלנה:

http://youtu.be/GgU6ux6FxD0


והסיפור המלא על האוניה שכמעט והטביעה את המדינה היהודית הצעירה (מתורגם):

https://youtu.be/HcktlDGxRas?long=yes

מאז ימי הביניים, היו האבירים הטמפלרים (Templars), עוטי הגלימה הלבנה עם הצלב שצבעו אדום, חברים במסדר אבירים בינלאומי, המסדר המפורסם והחזק ביותר בעולם.

המסדר הטמפלרי הוא מסדר אבירים דתי שנוסד בירושלים, במאה ה-12, כחלק ממסעות הצלב לירושלים. תפקיד האבירים הטמפלרים היה להגן על שטחי פלשתינה הנוצרית מהמוסלמים..המסדר הזה היה רק אחד מכמה קבוצות צבאיות נוצריות שזה היה תפקידן, אבל הוא עתיד להפוך להכי עשיר, מפורסם ויוקרתי מכולם.

במשך 200 שנה הם הגנו על הנצרות והיו לסוג של גיבורי-על. ההון שצברו והאמון שרחשו להם אפשר לטמפלרים להפוך לבנקאים בינלאומיים. מהבנקאות הם הרוויחו הון עתק, שאפשר להם לקנות אדמות רבות, לבנות קתדרלות ומבצרים ולרכוש המון שטחים. למשל, הם קנו את כל האי קפריסין.

באמצע המאה ה-19 באו טמפלרים לארץ הקודש להתיישב בה. הטמפלרים הללו היו נוצרים אדוקים שבאו מגרמניה. באותה תקופה הם מביאים עימם שני דברים מרכזיים. אחד היה האמונה הנוצרית שהתמקדה בחובתם ליישב את ארץ הקודש והשני - הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה ביותר של אירופה התעשייתית.

מכאן חידשו הטמפלרים בכל תחום בו עסקו, כולל בחקלאות, בייצור התעשייתי ובבניין. הם הגדילו את התפוקה ובהצלחה רבה, בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו גם לערביי הארץ והיהודים שבה.

כי רבים בתקופתם למדו מהם וחיקו אותם בחידושים והטכניקות שלהם. בזכותם התקדם המשק הארץ-ישראלי והשתכלל עד מאד.

הטמפלרים השאירו אחריהם שבעה ישובים, ביניהם שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.

בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. על רבים מבתיהם תלו אז את דגלי צלב הקרס. חלק מצעירי הטמפלרים אף נסעו לגרמניה, כדי להתנדב לצבא הגרמני ואף לחמו נגד בנות הברית.

הבריטים ששלטו אז בפלשתינה, מדינת ישראל של היום, הכניסו בתגובה את כל הטמפלרים למחנות סגורים. במלחמת השחרור גרש הפלמ"ח את הטמפלרים מבתיהם לחו"ל והם לא הורשו עוד לשוב.


הנה סיפור הטמפלרים בארץ ישראל של המאה ה-19 וה-20 (עברית):

http://youtu.be/2mRxS5tUYOY


סיור מצולם במושבות הטמפלרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/hh81ndwT0sc?t=17s


וסיפורה הפתלתל של המושבה הטמפלרית שרונה, היום שכונת יוקרה בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/lZQ388TuqXU?t=27s

סיפור חייו הקצרים של הצייר היהודי מאוריצי גוטליב הוא סיפור של בחור מוכשר ביותר, שלמד אמנות מגיל 15 בווינה וכשמת בגיל 23 השאיר אחריו מעל 300 ציורים רבי-כישרון. עולה על כולם ציורו האחרון "יום הכיפורים", או בשמו המלא "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים", משנת 1878.

את הציור, שהפך לציור היהודי המפורסם ביותר בעולם, הוא צייר בשנתו האחרונה. בציור מתואר בית הכנסת של ילדותו. חוץ מהתיאור המדויק והנאמן שבציור, הנציח הצייר גם את עצמו בציור. ציירים שמציירים את עצמם אינם תופעה נדירה ורבים עשו זאת לפניו, אבל צייר המשלב את עצמו 3 פעמים בציור אחד - זו תופעה מעניינת.

גוטליב צייר את עצמו במתפללים, פעם כעלם שמימין לספר התורה, פעם כילד שבתחתית הציור משמאל, ופעם כנער בבר מצווה שמימין.

קשה שלא לחשוב שמאוריצי הצעיר הנציח עצמו, רגע לפני שמת, מבלי שידע שהוא עומד למות. הוא גם הקיף את עצמו באהוביו בציור. גם אביו ואמו וגם ארוסתו לשעבר - כולם מונצחים בו. יש שם אפילו רמז למותו המתקרב, בכיתוב שעל גבי ספר התורה: "לעילוי נשמת משה גוטליב" (שמו האמצעי).

זמן קצר לאחר השלמת הציור, גוטליב נפטר משפעת קשה והוא בן 23 בלבד. את הציור המקורי והנבואי ניתן לראות במוזיאון תל אביב לאמנות.


הנה סרטון על צלם שהחליט לשחזר את ציורו של גוטליב בצילום:

http://youtu.be/8Chklj3bKQ8