אמנם בעלי החיים לא מדברים ביניהם כמו בני-אדם. הם לא יודעים מילים או כיצד לבנות משפט. אפילו התוכים שמחקים בני אדם, לא ממש יודעים מה המשמעות של המילים שהם אומרים.

אבל המדענים יודעים לספר שרוב בעלי החיים יש דרכים לתקשר ולהעביר מסרים ביניהם ללא מילים, בלשון מדעית - בתקשורת שאינה מילולית.

קולות שונים ומשונים, סימני התנהגות, מגע ואפילו ריחות - כל אלה משמשים לתקשורת של בעלי חיים, מיונקים וציפורים ועד לחרקים שונים שחיים במושבות חברתיות.


הנה סרט מופלא על התקשורת של בעלי החיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc

הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. שפתם רחוקה מפענוח אבל לחוקרים ברור שהיא מאפשרת להם לתאם ביניהם פעולות חכמות ושיתופיות ביותר.

צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים. הם מסוגלים להעביר מסרים של מצוקה למרחקים די גדולים ולהזהיר זה את זה.


הנה הנסיון המחקרי להסביר את שפת הדולפינים:

https://youtu.be/YSjqEopnC9w


הסברים על התקשורת בין הדולפינים:

https://youtu.be/RpokpdM7PeI


והבה נתקרב אליהם ממש:

https://youtu.be/BbT_e8lWWdo?qr=yes

הנביחה של הכלב היא הדיבור שלו. נביחות הן הדרך שבה כלבים מתקשרים ביניהם.

כשמישהו זר או כלב אחר עובר ליד חצר הבית או מעבר לדלת, הכלב נובח וכך הוא מודיע שזה השטח הפרטי שלו, הטריטוריה שבה הוא שולט. זו האזעקה שלו, שאומרת לפולש להיזהר!

נביחות הכלבים הן גם לומר שלום, להודיע לבעליהם או לכלבים אחרים על מצוקה או להזהיר את הבעלים מסכנה.


הנה אוסף של כלבים נובחים מסיבות שונות ומשונות, החל מפחד, תימהון, תקשורת עם הבעלים ועוד:

http://youtu.be/nqelBMLz9Po

בעלי חיים מתקשרים ביניהם באמצעים שונים. בעלי חיים משתמשים בעיקר בתנועות ובצבע כדי להעביר מסרים. אצל היונקים יש שימוש גם בקולות, כמו נביחות ונהימות, כדי להעביר מסרים שונים. הפילים מעבירים מידע רב ממרחק של כמה קילומטרים באמצעות קריאות בצלילים נמוכים שהם מתחת לסף השמיעה של בני אדם. גם ריחות הם אמצעי תקשורת מצוין - בעלי כלבים יוכלו לספר כמה זמן משקיעים הכלבים שלהם בהרחת כלבים אחרים ומה שהם משאירים אחריהם...

התקשורת בין בעלי חיים היא מגוונת עוד יותר. הלווייתן הקטלן שר כצורת תקשורת עם בני מינו. גם הציפורים מתקשרות ביניהן באמצעות שירת הציפורים. יש להן גם שיטות להעביר מידע בהתנהגות, כמו טקסי חיזור וריקודי חיזור מושקעים של הזכרים. באמצעות הריקוד הם מעבירים מידע לנקבות על כוונותיהם ולעיתים הם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, גם אם מסוכנים להם (קראו על כך באאוריקה בתגית "עקרון ההכבדה"). התקשטות וריקודי חיזור הם דרכי תקשורת מוכרות כדי לומר לנקבה "קחי אותי"...

בעלי חיים במעמקי הים מתקשרים באמצעות זרמים חשמליים, צבעי זרחן או תאורת גוף. צפרדעים מקרקרות, צרצרים מצרצרים זה לזה, דבורים רוקדות ריקוד בצורת הספרה 8 וכך מסמנות לחברותיהן איפה יש צוף רב. קופים משתמשים בהבעות פנים כמו חשיפת שיניים ותנועות גוף כמו שיער סומר כדי להעביר רגשות, גחליליות מאירות בלילה כדי למשוך בני זוג - כל אלה הן דרכי תקשורת שמחליפות את השפה האנושית, למי שמוחם אינו מפותח כמו של בני האדם.


הנה הסבר על כיצד מתקשרים בעלי החיים:

http://youtu.be/s_N6Mt0wPqA


בעלי חיים שמדברים בריקודי חיזור ותנועות גוף:

http://youtu.be/1b_zy7D5Fjw


סרטון משעשע על כיצד חיות כמעט מדברות...

http://youtu.be/_aJ-Ax6nBCc


הנה מה שהם אולי מתכוונים לומר (:

http://youtu.be/R6R-Hm0enGg


וסרט תיעודי על תקשורת בבעלי חיים:

http://youtu.be/s5fAS-krjyc?t=2m17s?long=yes

כלב מכשכש בזנבו מסיבות רבות ולא רק, כמו שאימא אמרה, כשהוא שמח לקראתנו. חשוב לדעת שכלבים לא מכשכשים בזנב כשהם לבד. כשכוש בזנב הוא פעולה של תקשורת והיא תתרחש רק כשהכלבים נמצאים בחברת כלבים אחרים, או בני אדם.

חשוב להכיר את המשמעויות השונות של כשכוש בזנב בשפת הגוף.

כשהוא מכניס את זנבו בין הרגליים, הכלב פוחד או כנוע. לעומת זאת זנב זקוף הוא תמיד סימן לביטחון. כשכוש של הזנב במרכז פירושו שהכלב שמח, בעוד שכשכוש זנב זקוף כלפי מעלה פירושו שהכלב קצת תוקפני.

אם הכלב מכשכש בזנב לקראתכם הוא ככל הנראה נרגש, אבל המחקרים מראים שכשכוש בזנב, תוך הטיית הזנב ימינה (מזווית המבט של הכלב) פירושה שהכלב רגוע ובטוח בעצמו. הטיה של הזנב לצד שמאל, מעידה דווקא על עצבנות של הכלב. נראה שזו צורת תקשורת כלבית - כלבים שמביטים בכלבים המכשכשים בזנב לצד שמאל, מבינים את המצוקה והעצבנות ומרגישים גם הם בכך.


על כשכוש בזנב אצל הכלבים:

https://youtu.be/2geqj8aBIvk


המחקר על התקשורת שבכיוון הכשכוש של הכלב:

https://youtu.be/TE9nA2PyD4M?t=23s

ריקודי חיזור בטבע הם די נפוצים. מעופות דורסים ועד יענים, תיקנים וזבובים ואפילו דגים - נראה שכולם רוקדים!

אבל אצל העגורים הריקוד הוא ממש דרך חיים. טקס החיזור הריקודי שלהם הוא של זוגות עגורים, הרוקדים בתוך מחול משותף והמוני של זוגות שונים. החל מהריקוד הראשון בני הזוג יבלו את כל חייהם ביחד והריקוד יהפוך לחלק מהבילוי הקבוע שלהם, לאורך כל ימות השנה.

בנוסף לריקודי החיזור הזוגיים בעונת החיזור, רוקדים העגורים בקבוצות משפחתיות ובקבוצות של המשפחה המורחבת. יש חוקרים שרואים בריקוד בצוותא אמצעי שמחזק את הקשרים המשפחתיים שלהם, קצת כמו שבני האדם רוקדים בשמחות..


הנה העגורים המרקדים:

http://youtu.be/-o4xsvE1p-g


באלט של עגורים:

http://youtu.be/M8qprOG2LxY


וריקוד זוגי:

http://youtu.be/a_O40AC9EpM?t=8s


ריקוד עם רעש, מעין מועדון ריקודים עגורי:

http://youtu.be/yXUlP4ybLXQ?t=1m27s


ועגורים מרקדים ביפאן:

http://youtu.be/yslOGXjWo-k?t=18s

בלוגה (Beluga), לבנתן לבן, הוא מין לוויתנים קטן וחברותי שפרצופו הפחוס ומבנה ראשו העגול מקנים לו מראה חביב משהו. באקווריום הוא מרבה להשתעשע ולרסס את הסובבים במים. במציאות מדובר בטורף קטלני, שניזון אמנם מדגים אך אורכו יכול להגיע ל-5 מטרים.

הבלוגה חי בחציו הצפוני של כדור הארץ, באזור הקוטב הצפוני. לרוב הם נעים בקבוצות של 10 פריטים, למעט בזמן הנדידה, שבו הלהקות מונות גם אלפי פרטים.

הבלוגה הוא הלוויתן היחיד בעולם שכולו לבן.

הוא גם מסוגל להזיז את המצח ואת השפתיים שלו מה שמאפשר לו להציג מגוון רחב הבעות פנים. והוא מפיק מגוון רחב של צלילים קולות שחלקם מזכירים דיבור אנושי.

אגב, בעולם התעופה הוא כבר הפך לאגדה, לאחר שחברת איירבוס יצרה מטוס תובלה הנראה כמוהו ונקרא על שמו.


הנה לבנתן לבן משתעשע עם ילדים ומבקרים:

http://youtu.be/kPVaYoK4in4


הבלוגה משמיע קולות שמזכירים קול אנושי:

https://youtu.be/HDDgJPKuSf0


חוקר לווייתני בלוגה:

https://youtu.be/swlu5gRE_zE


השירה שלו מזכירה את השירה המתוחכת של אחדים מסוגי הלווייתנים (מתורגם):

https://youtu.be/7Xr9BYhlceA


והמטוס שנקרא על שם הלבנתן:

http://youtu.be/RoP1NHdeTzU

הלוויתן הגבנוני (Humpback whale) הוא יונק ימי ממשפחת לוויתני הענק. אורכו יכול להגיע ל-15 מטרים ומשקלו מגיע בקלות ל-27 טון. אבל הלוויתן הגבנוני מעניין במיוחד בזכות שירת הציוצים שלו, שנשמעת למרחקים של מאות קילומטרים. יש אף ממצאים שקולות הלווייתן מצליחים להגיע למרחקים של עד 3,000 קילומטרים!

והלווייתן הגבנוני אינו לבד. מסתבר ששירת הלווייתנים היא צורת תקשורת והתמצאות במרחב הימי. הצלילים שמפיקים הלווייתנים השונים נועדו ככל הנראה לבחירת בני זוג ולניווט בים.

עד היום אין תשובות חד-משמעיות לגבי האופן שבו נוצרת השירה אצל הלווייתנים. אצל לווייתני שיניים כמו הקטלן היא כנראה נוצרת על ידי נקישות ושריקות מהירים בתדירות גבוהה. אבל אצל הלווייתן הכחול ושאר לווייתני המזיפות לא ברור כיצד בדיוק נוצר הקול.


הנה שירת ההמהום של הלוויתן הגבנוני:

http://youtu.be/hcUryRMwM5M?t=6s


הלווייתן הגבנוני נודד במלוא הדרו:

https://youtu.be/zGbUxKdGAGE


הכוח שלו:

https://youtu.be/cJdU23uIMmc


וכך משמשת השירה לצורך הציד:

http://youtu.be/VBYBTY2kFWU

האגדה מספרת שהצבועים מהפנטים את בני אדם בצחוקם המתגלגל כדי לטרוף אותם. ואכן, צחוקו של הצבוע הוא סימן ההיכר של הטורף הזה. החוקרים ניסו לתת במשך שנים רבות הסברים לצחוק הזה, שלא זו בלבד שהוא מקשה על הצבוע להפתיע את הטרף, הוא גם מזמין טורפים מתחרים וחזקים ממנו, כמו אריות, אל המקום.

במחקרים אחרונים נמצא שהגיחוך של הצבוע הוא סוג של תקשורת עם צבועים אחרים בסביבתו. מסתבר שצלילי צחוקם של הצבועים הצעירים הם גבוהים מצחוקם של הצבועים הבוגרים. מנעד צלילים רחב יותר מאפיין נקבות נשלטות לעומת נקבות דומיננטיות וחזקות. נקבות חלשות צוחקות יותר, כנראה מתסכול, לעומת נקבות חזקות.

מה שהחוקרים לומדים הוא שכשהם נאבקים זה עם זה על המזון, צוחקים הצבועים, כשכל אחד מהם צוחק באופן אחר, שמותאם לגילו, מינו ומעמדו בקבוצת הצבועים. כך הם מאותתים זה לזה מה כוחו של הצוחק ומה גילו ומזהירים מעימות עימם על המזון.


על צחוקם של הצבועים:

http://youtu.be/FQaSRKP8Dho


הסיבה לצחוק של הצבועים:

http://youtu.be/QMklud_R8os


והיכולת הקבוצתית שלהם להביס אפילו אריות:

http://youtu.be/1nJsVPNch8Y

לווייתנים הם מחזרים רומנטיים במיוחד. הם שרים להן שירים שנשמעים ממרחק גדול מאד ומחזרים כך אחר הנקבות.

הלוויתן גדול הסנפיר הוא אחד הזמרים הידועים בטבע. בשירת הלוויתן שלו יש צלילים הנשמעים למרחקים של קילומטרים רבים. אלו קולות דמויי שריקה שמייצר לווייתן גדול סנפיר בתקופת החיזור בלבד. בנוסף ללווייתן גדול סנפיר, גם הלווייתן הכחול ידוע בשירתו.

למען האמת, זימרת החיזור אינה יחודית ללווייתנים. גם בעלי חיים קטנים יותר מזמרים לבנות זוג שירים בתקופת החיזור. למשל הקרקורים של הצפרדעים והקרפדות הם שירי חיזור ידועים, שניתן לשמוע במקומות רבים בארצנו.


הנה הסבר לשירתם של הלווייתנים (מתורגם):

https://youtu.be/7Xr9BYhlceA


האזינו לשירת הלווייתנים הגבנוניים מתחת למים:

https://youtu.be/WabT1L-nN-E


ושירת הלווייתן הכחול היא נמוכה יותר:

https://youtu.be/i8MTsgdWuU0

איך הדבורים מעבירות מידע זו לזו?
איך הדבורים מתקשרות ביניהן?


הדבורים הן חרקים חברתיים, החיים במושבות ומשתפים פעולה לקיומן כבית לקהילה ענקית. כמו אצל חרקים חברתיים אחרים, היכולת של הדבורים להחליף ביניהן ולהעביר מידע היא צורך חיוני לקיום ולהצלחת המושבה כולה.

דבורי הדבש, למשל, מתקשרות ביניהן בעיקר באמצעות ריחות מקודדים שנקראים "פרומונים". יש כמה סוגי פרומונים. למשל הריח שמופק מהעוקץ של דבורה שעוקצת גורם לדבורים לזהות סכנה.

כשהן מריחות את הריח מהעוקץ, ממהרות הדבורים לבוא ולסייע לה. או בעת שהמלכה מפרישה ריח מסוים, מבינות הפועלות שעליהן לצאת ולאסוף מזון.

הדבורים גם מעבירות מידע על ידי מחול, שנחשב לתופעה מופלאה של תקשורת בסיסית בטבע.

כשדבורה מאתרת מצבור של מזון, היא חוזרת לקן ופוצחת בריקוד בצורת הסיפרה 8. מרכיבים שונים בריקוד מסמנים לדבורים האחרות מידע מפורט יותר. את הכיוון שבו נמצא המזון מסמנת הזווית של הספרה 8 בה רוקדת הדבורה. המרחק של מקור המזון מסומן על ידי מהירות הריקוד וכמות המזון שמצאה הדבורה באה לידי ביטוי במשך הריקוד, כשריקוד ארוך פירושו שיש הרבה מזון.

המידע שהן מקבלות מאפשר לדבורים לצאת בקבוצה המותאמת לכמות המזון הממתינה בו.

הריקוד המתקשר הזה הוא דפוס התנהגות ייחודי, שהתפתח במהלך מיליוני שנים, עד שהגיע לרמת ריקוד המספקת מידע כה מדויק בכל כך מעט מאמץ.

תבונת הדבורים נחשבת לתבונה ברמת המושבה. כלומר, כל אחת מהדבורים לכשעצמה אולי אינה נבונה, אך היא ממלאת תפקיד משלה במושבה בצורה כה מושלמת, שמתוך כך פועלת המושבה בצורה חכמה במיוחד, לטובת כל הדבורים שבה.


הנה מצגת וידאו על ריקוד הדבורים (עברית):

https://youtu.be/9b5Ky3UyKE4


על התקשורת בין הדבורים:

http://youtu.be/4NtegAOQpSs


צורת ה-8 של ריקוד הדבורה:

http://youtu.be/-7ijI-g4jHg


ניסוי שערכו חוקרים לגבי המידע שמעבירה הדבורה בריקוד לחברותיה:

http://youtu.be/ywdTfEBVcSY


ובחיוך - איך זה כשדבורה רוקדת מוסיקה לטינית:

http://youtu.be/34bU2brNwT4

השימפנזים הם מבעלי החיים הנבונים ביותר. הם גם אחד משני המינים היחידים שנחשבים לקוף-אדם.

בין המרכיבים התבוניים המרתקים שהשימפנזים יודעים לבצע ניתן למצוא את יכולת השיתוף שלהם במזון, השימוש בכלי ציד פשוטים ובכלים שמצאו או סיגלו לביצוע משימות, המודעות העצמית, הציד המשותף שלהם, וניהול קהילה חברתית ופוליטיקה פשוטה, כולל היכולת להתאפק.

#דוגמאות לתבונה של השימפנזים?

הם למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של נמלים. הם מצאו לעצמם שיטת ציד יעילה ופשוטה להפליא. השימפנזים משתמשים בענף קטן, אותו הם תוחבים לתוך קן של טרמיטים. הם ממתינים רגע, כדי שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזים נוהגים למשוך את הענף החוצה ולזלול בהנאה את הטרמיטים שמכסים אותו.

לאחר התנסות קצרה עם מראות, השימפנזים גם ידועים כקופים היחידים שעוברים את המבחן של היכולת לזהות את עצמם במראה. את המבחן הזה יש חוקרים המחשיבים כראייה לקיום מודעות עצמית.

אבל מעניין הרבה יותר הוא הצד החברתי שלהם. לא רק ששימפנזים הם בעלי חיים חברותיים, רגשיים ופעילים מאד, הם גם סיגלו לעצמם תקשורת שבה משמשים פרצופים, מחוות, תנועות ידיים והבעות פנים חרישיות או מלוות בקולות, כדי להעביר ביניהם מסרים ולנהל משא ומתן.

כך למשל יכולה שימפנזה להתחבק ולהתנשק כדרך להביע פיוס או קרבה לשימפנזה אחרת. השימפנזה יכולה גם לבקש אוכל על ידי מחווה "אנושית" של הגשת יד בתחינה למי שאוחז במזון. אם היא אינה מקבלת, היא תוסיף פעמים רבות בכי או יבבה, כדי לרגש את האוחז במזון ולגרום לו לתת מעט משלו.

אצל השימפנזים הילדים מוכרות גם התפרצויות הזעם הקולניות, כשאימם גומלת אותם מיניקה של חלב אם.

החוקרים הצליחו שוב ושוב להדריך שימפנזים לתקשר בשפות סימנים ולהעביר מסרים מתוכנתים שלמדו.


הנה התקשורת והדיבור של השימפנזים זה עם זה, במחוות ותנועות:

http://youtu.be/NBFBbFcixRY


תינוקת שימפנזי, שלומדת לומר מילים כמו אמא ואבא ולהשתמש בהם נכון:

http://youtu.be/1-_LsVQb3t0


ושימפנזה שמדליק אש מזרדים ואז מבשל מרשמלו על המדורה:

https://youtu.be/GQcN7lHSD5Y

כמו מינים רבים, גם זכרי העדניים, ציפור גן עדן (Birds of Paradise), מחזרים אחרי הנקבות על ידי כך שהם רוקדים ריקודים מרשימים ופורשים נוצות צבעוניות ומרהיבות לכל עבר. אבל זכרי ציפור גן העדן גם נתלים במהופך על ענפי העצים ומרשימים אותן בתנוחות שמעידות על כוח ויכולת. הנקבה מביטה בהצגה ולבסוף מחליטה אם לבחור בזכר או להמשיך ולחפש...

ניתן להניח שגם התנהגות זכרי ציפור גן עדן מוסברת באמצעות עקרון ההכבדה. לצד הריקודים המרשימים, שמנסים ללכוד את תשומת לב הנקבה, פורשים הזכרים את כנפיהן הצבעוניות, כשהם משדרים לנקבה על יכולות ההישרדות שלהם למול טורפים אפשריים. הנקבות בוחרות באמיצים שבהם, מתוך הנחה לא מודעת שאלו יקנו לצאצאים יכולות הישרדות גבוהות יותר.

ציפור גן העדן שלעתים נקראת גם בת-עדן היא ציפור שיר שנוצותיה יפות וססגוניות מאד. היא מצויה בפפואה גינאה החדשה, באיי אינדונזיה ובצפון אוסטרליה.


הנה אורחות חייה של ציפור גן העדן:

https://youtu.be/YTR21os8gTA


נקבה צופה בזכר שרוקד ומתהפך ואז מחליטה:

http://youtu.be/IPfW7iolmgc


חיזוריה של ציפור גן העדן:

http://youtu.be/u5MuKBjGvDk


התחרות קשה:

https://youtu.be/BF19aR6mwfI


ואצל מינים רבים של ציפור גן העדן משמשים הריקודים וההצגות שהזכר עושה לנקבה:

https://youtu.be/DU-V3OYwwQU

אחת השיטות של הציפורים להעביר מידע, היא באמצעות התנהגות. למשל טקסי חיזור או ריקודי חיזור שהזכרים משקיעים בהם רבות.

בעזרת הריקוד מעבירים הזכרים לנקבות מסרים על כוונותיהם. לעיתים קרובות הם גם מתקשטים בצבעים עשירים ומסוגננים, שמסכנים אותם.

מחוץ לזה שהריקוד הוא מסר לנקבה שאומר "קחי אותי", הסיכון העצמי שבצבעוניות הגדולה רבה ובריקודים הללו הוא שהזכר יכול להכביד על עצמו בסכנה, כלומר הוא יוכל להגן על הגוזלים שלו. זהו "עיקרון ההכבדה" שהתגלה במחקרים החשובים של אמוץ זהבי, חוקר ישראלי שזכה בזכותם לפרסום עולמי.


הנה ריקוד הזכר של ציפור גן-העדן:

https://youtu.be/IPfW7iolmgc


ריקודי החיזור המפורסמים של הפלמינגו הם המוניים:

https://youtu.be/KW8GX2n4qbY


גם אצל עגור קנדי הריקודים קולחים:

https://youtu.be/a_O40AC9EpM


מין אחר:

https://youtu.be/ZbRrxw-H6xA

החיזור של ציפורי פריגט הוא אחד המוזרים והיפים בטבע. אם הטווסים מרשימים את הנקבות באמצעות מניפת הנוצות הססגונית שלהם, הפריגט מרשים את הנקבה על ידי ניפוח כיס עור מגרונו לגודל ענקי. כדי להשלים את הרושם שהוא עושה, הוא גם פורש את כנפיו, מנפח את הנוצות, משמיע קולות תקתוק חזקים ונראה גדול ומרשים.

כיס העור האדום נמצא מתחת לגרונו והוא מתנפח לגודל מרשים, שחושף אותו לפגיעה. כך מראה זכר הפריגט לנקבה שהוא אמיץ מספיק להבליט את עצמו והוא בעל יכולת הישרדות. הדבר נועד לעזור לנקבה לבחור מבין כל הזכרים את הזכר המתאים ביותר - אותו זכר שיסתכן כדי להשיג מזון אבל יוכל לשרוד ולא יהפוך לטרף וכך יהיה הורה לצאצאיה לאורך זמן. זה נקרא "עיקרון ההכבדה".


הנה מחול החיזור של הפריגט:

http://youtu.be/7xldqzxwUK0


עוד ריקוד חיזור נוסף ונפוח במיוחד:

http://youtu.be/LWOgCHT1Hr0


חבורת זכרים ונקבות בחיזור מתקתק:

http://youtu.be/8Z--z5oCK94


זכרים מתנפחים ומתחרים מי ימשוך את תשומת לב הנקבות:

http://youtu.be/woZIhsO2RZU


וזכר בודד מתרגל את החיזור:

http://youtu.be/LobtqbavZck

הציפורים שרות לרוב כדי להעביר מידע או לתקשר עם ציפורים אחרות. לציפורים שונות, במיוחד לציפורי שיר, יש שירה אופיינית משלהן. בעולם יש מעל 4,000 מינים של ציפורי שיר.

פעמים רבות הציפור שרה כדי לומר "זה השטח שלי!" ולהצהיר על המקום שבו הן נמצאות כטריטוריה (שטח) שלהן. בעונת החיזור הציוצים משמשים לקריאה לבנות זוג, במשהו כמו: "היי, אני ציפורן חביב ואשמח אם ציפורת חמודה תבוא טלי ונכיר!"

יש והציפורים שרות ביחד, עם הזריחה, במיוחד בעונת האביב.


הנה ההסבר ללמידה של שירת הציפורים (מתורגם):

https://youtu.be/r5_ZSnFDPRg


כך נוצר מגוון הציוצים והקולות ששרה הציפור:

https://youtu.be/f_c_ytNDAXQ


20 סוגי ציפורים עם השירה האופיינית לכל אחד:

https://youtu.be/CXcAx16yl6E


וצפו והאזינו לשירת הציפורים:

http://youtu.be/CLyPudpzTKI

הם הפולשים האולטימטיביים, הברברים של עולם הציפורים, טייסים ידועים בדיוקם וחברי להקות ענק עם התנהגות של ענן שחור ומרחף כמו שמלה כהה של רקדנית בשמיים.

אלו הם הזרזירים (starling), עוף חברותי שנע בלהקות גדולות, נחילים של אלפי פריטים שיודע כקבוצה טריק אחד בלבד, אבל הוא כל כך מדהים שהוא עצמו תופעה טבעית לא פחות ממופלאה.

לעניין הזה קוראים לזה מעוף הזרזירים. זהו מעוף של להקות זרזירים ענקיות, נחיל עצום היוצר ענן שחור של ציפורים, ענן הנע במהירות בשמיים כמו היה איזו חללית משונה מכוכב אחר. בתיאום מרהיב ומושלם בין כל פרטי הלהקה יוצר כל כמה רגעים ענן הציפורים צורה חדשה ומעופף לכיוון אחר.

המעוף המשותף הזה שלהם הוא אחד הדברים היפים בעולם הציפורים. כמו נחילי הסרדינים העצומים שנעים מתחת לפני המים כאיוושות וגלים כהים ואדירים, כך נראות להקות הזרזירים העצומות באוויר, כמו ענן שחור ומהיר להפליא המשייט לו ברקיע, במעין מחול בלתי נתפס.

חוץ מלהתרבות, לנדוד ולהשיג מזון כשלא פעם הם אף גורמים נזק לשדות, הזרזירים מבצעים בלהקות הענק מגוון של תרגילי תעופה מדהימים, בדרך כלל לפנות ערב. רבים כבר מזהים את הענן השחור של להקות הזרזירים, המשנה כהרף עין את כיוון התעופה ויוצר צורות מרהיבות בשמיים.

ההסבר האבולוציוני המקובל למעוף המיוחד של הזרזירים בעולם הציפורים הוא הצורך להתגונן מעופות דורסים, שכמו כל טורף בעולם הטבע מנסים לבודד זרזירים או לאתר את הזרזירים החלשים יותר לטרף.

נחיל כמו זה, המבצע פניות חדות בהפתעה ומשנה צורה כל הזמן, מקשה על הטורף לצוד או להתרכז בזרזיר בודד. כשנפתחת הלהקה מצורת גוש למניפה, למשל, היא יוצרת משב רוח שמטיל את העוף הדורס על גבו.


הנה זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:

https://youtu.be/yhBaVInb3jI


כך מזהים זרזיר:

https://youtu.be/ypoPyoUn9CY


הזרזירים במעוף היפהפה שלהם:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


שיש לו סאונד מדהים משלו:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY


ושרים:

https://youtu.be/vFmk-RfZaY8

הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת מגע (ליטוף, חיזור במגע, מכות), שפת גוף ותנועה.

מגע, תזוזה מסונכרנת והפרחת בועות - כל אלה הן דרכים לביטוי של רגשות, כמו כעס או עצבנות למשל.

אבל הדרך המעניינת ביותר שבה דולפינים מתקשרים ביניהם היא של נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. התקתוקים שהם מפיקים, למשל, משמשים למעשה בתור מערכת אקו לוקיישן, או סונאר קולי. בעזרת צלילים אלה וההד שחוזר אליהם, הדולפינים מאתרים את המיקום של דגים אחרים ביחס למיקומם שלהם.


צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים.


הנה התקשורת של הדולפינים:

http://youtu.be/Q5JQ9ab2Cbg


שירת הדולפין היא לא מוסיקה אלא פעולה תקשורתית:

https://youtu.be/JJZVQ-rIiP0


תקתוקי אקו לוקיישן שהם הסונאר הקולי שלהם:

https://youtu.be/d6798extvoU


כך זה נשמע:

https://youtu.be/nTXG105QrWI?t=9s


והדולפינים בריף הדולפינים באילת:

http://youtu.be/h44mHuc8nZw

הלילית (Strix) היא דורס הלילה הנפוץ באירופה, עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. יש לה עיניים עגולות וראש גדול יחסית.

כדורס לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת טרף. ביום, לעומת זאת, הלילית ממוקמת על עצים, נשענת על גזע העץ ונמה, גם אם היא עדיין ערנית לשינויים סביבה, כשכל רחש קל יעיר אותה ויגרום לה להתחבא. את האחיזה החזקה שלה את ענפי העצים היא חבה ל-4 האצבעות שבכל אחת מרגליה, זוג אחורי וזוג קדמי. במקום לבנות קן, מטילה הלילית את ביציה בתוך העץ, או בקן שנטשו ציפורים אחרות.

אבל הדואט של הלילית המצויה הוא הדבר המיוחד ביותר שלה ומהידועים בטבע. הזכר של הלילית המצויה משמיע קול "טואו" והנקבה מחזירה לו "טויט". זו שירה זוגית מטורפת ויפה להפליא.

אפילו המחזאי הנודע שייקספיר כתב על שירת זוג הליליות, שמשלימות אחד את השניה. הוא, אגב, טעה וחשב שהסדר הוא הפוך "טויט-טואו". רק שנים רבות אחר כך גילו המדענים שהסדר הנכון של הדיבור הוא "טואו-טויט".

לא ברור למה אבל בתרבות היהודית ובזו של המזרח התיכון נחשבה הלילית לאשתו של השטן וליצור שעושה דברים רעים במיוחד. במציאות היא דווקא עוזרת לאדם, בעיקר בצייד מכרסמים, כמו כל דורסי הלילה.


הנה הדואט של הליליות:

https://youtu.be/g8D2GfVgZXc


עוד סוג:

https://youtu.be/_khEw1wQw0U


הלילית צופה:

http://youtu.be/itj5mtP5o5c


וכאן היא הומיה, אבל לא בשירת דואט:

http://youtu.be/SJVuopldMyU

יש סיפור מפורסם על המלחין האוסטרי הנודע מוצרט, שכדי ללמוד משירת הציפורים הוא קנה לו זרזיר. שירת הזרזירים היא ייחודית.

ואכן, הזרזירים משתמשים בקולם המגוון, שכולל ציוצים, המהומים, שריקות, זמזומים ונקישות. את כל אלה הם משמיעים לאורך כל השנה, חוץ מתקופת חידוש הניצוי, במעבר העונות.

צלילי שירת הזרזיר בשעת המעוף נשמעים כמו "קווויררררר", בעוד הם מוחלפים בציוץ צ'יפ, כשהוא מתריע לחבריו ללהקת הזרזירים כשהוא רואה טורפים.

לא רבים יודעים שהזרזיר הוא גם חקיין מצוין. הוא יכול לחקות בקולו שלל בעלי חיים, מחתולים וצפרדעים ועד עופות שונים. כשהוא חי בקרבת בני אדם הוא גם מחקה קולות של מכשירים מכניים או חשמליים ואפילו קולות של בני אדם.


הנה הזרזירים שרים:

https://youtu.be/vFmk-RfZaY8


זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:

https://youtu.be/yhBaVInb3jI


כך מזהים זרזיר:

https://youtu.be/ypoPyoUn9CY


מעוף היפהפה שלהם:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


שגם למעוף הזה יש סאונד משלו:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY

בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.

ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.

בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.

כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.

במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.

הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.

זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.


הנה הבבונים בספארי (עברית):

https://youtu.be/QuWPtK0bxxk


החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:

https://youtu.be/iXtc17ioUFk


יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):

https://youtu.be/mrnuny7oZTg


ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:

https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8