מי ניצח בטורניר אליפות השחמט בין בובי פישר לבוריס ספסקי?
ב-1972, בטורניר בן 24 משחקים, התמודד בובי פישר, ילד הפלא השחמטאי, שהיה בגיל 13 לאלוף ארה"ב וכבר בגיל 20 נחשב לגאון השחמט היהודי אמריקאי הגדול בכל הזמנים, מול אלוף העולם הבלתי מנוצח בוריס ספאסקי.
פישר, צעיר קפריזי ובעל הפרעות קשב לא פשוטות, הגיע כדי ליטול לדבריו, את הכתר מהאלוף הרוסי ואלוף העולם, שכבר הביס אותו בעבר בתחרות ידידות.
המפגש בין פישר לספאסקי התקיים ברייקיאוויק, בירת איסלנד. זה היה טורניר השחמט המדובר ביותר בתולדות השחמט עד אז. כל העולם ציפה לראות האם יביס המוח האמריקאי את מכונת החשיבה הבלתי מעורערת של ברית המועצות, שהנפיקה אלופי עולם ורבי-אמנים בשחמט, כמו מסרט ייצור במפעל קומוניסטי מטורף.
במשחק הראשון, שהתקיים באולם ואל מול קהל, בובי פישר "התאבד". הוא הביא את עצמו לתבוסה מכוונת, לאחר שרעשי המצלמות והקהל הפריעו לו לחשוב. הגאון עם הפרנויה היה בטוח שהקומוניסטים מנסים להפיל ולהכשיל אותו. כל זמזום מצלמה וכל כחכוח גרון של צופה בקהל הסב את תשומת ליבו מהמשחק המורכב כל כך. הוא לא ראה סיכוי לנצח.
לקראת המשחק השני הוא דרש לעבור לחדר שקט, בלי מצלמות ובלי קהל. משסורבו דרישותיו - הוא פשוט לא הופיע למשחק. ניצחון טכני לרוסי שכבר החזיק 2 נקודות יתרון.
לאחר שספסקי נעתר לשחק באותו חדר פינג פונג שקט שפישר דרש, התאימו לחדר מצלמה שקטה אחת בלבד והסכימו לבטל את השתתפות הקהל. אז הסכים פישר להמשיך בטורניר וניצח במשחק השלישי. המשחק הרביעי הסתיים בתיקו ובחמישי הישווה פישר את הנקודות מול יריבו וסגר את הפער.
לכולם היה ברור שהמשחק השישי היה משחק מפתח, בו יסתמן למעשה המנצח. פישר הסכים שהמשחק ישוב אל האולם הגדול. אל מול הקהל, ממוקד ומרוכז לשם שינוי, הוא פתח בפתיחה מפתיעה שהייתה מנוגדת לסגנון ההגנה הסיציליאנית שכל כך אפיין אותו. בניגוד לטכניקה של אלופים ברמה עולמית, פישר נקט במשחק בסדרה של מהלכים חדשניים, חסרי תקדים בהיסטוריה של המשחק העתיק ומקוריים לחלוטין. זה היה הימור מדהים מצידו, צעד ללא נודע, שהיה עלול להפילו לכישלון צורב. אבל פישר התגלה כאן כעילוי חד פעמי, מי שמצדיק את הציאור שזכה לו פעם כ"מוצרט של השחמט".
כי בצעד המפתיע שלו ובבחירת האסטרטגיה המקורית לחלוטין שתוביל את המשחק, ביטל פישר את ההכנות של ספסקי למשחק ולמעשה לקראת הטורניר כולו. הוא שלט במשחק לחלוטין וניהל אותו בעורמה של מנצח.
בסיום המשחק השישי נכנע ספסקי. במחווה נדירה, חסרת תקדים בקרב רבי-אמנים ולחלוטין בלתי נתפסת בעולם השחמט, נעמד ספסקי ומחא כפיים לפישר. כל זאת אל מול המוני הצופים שבאולם ולמעשה אל מול העולם כולו שראה את המשחק בטלוויזיה.
המשחק הזה נחשב עד היום למשחק השחמט הטוב ביותר בהיסטוריה. אבל הניצחון המרתק הזה של פישר, הניהול הגאוני של המשחק מצידו והדרך שבה נכנע ספסקי בקרב המכריע (רק משחק שישי מבין 24 בסדרה שקבעו השניים לאותו מפגש), הפכו את המשחק השישי לרגע מכריע גם בתולדות המלחמה הקרה, סוג של ניצחון פסיכולוגי שהיה נחוץ לאמריקאים באותה תקופה.
לגבי הטורניר של פישר ספסקי - השאר כבר היה קלי קלות מבחינת בובי פישר. במשחק התשיעי הוא אפילו ניצח באמצעות מהלך "גמביט המלכה" המפורסם מהסדרה בשם זה.
מכל מקום, פישר ניצח את כל הטורניר, נטל את הכתר מספסקי והיה לאלוף העולם בשחמט וכנראה השחמטאי הטוב בכל הזמנים.
ב-1972, בטורניר בן 24 משחקים, התמודד בובי פישר, ילד הפלא השחמטאי, שהיה בגיל 13 לאלוף ארה"ב וכבר בגיל 20 נחשב לגאון השחמט היהודי אמריקאי הגדול בכל הזמנים, מול אלוף העולם הבלתי מנוצח בוריס ספאסקי.
פישר, צעיר קפריזי ובעל הפרעות קשב לא פשוטות, הגיע כדי ליטול לדבריו, את הכתר מהאלוף הרוסי ואלוף העולם, שכבר הביס אותו בעבר בתחרות ידידות.
המפגש בין פישר לספאסקי התקיים ברייקיאוויק, בירת איסלנד. זה היה טורניר השחמט המדובר ביותר בתולדות השחמט עד אז. כל העולם ציפה לראות האם יביס המוח האמריקאי את מכונת החשיבה הבלתי מעורערת של ברית המועצות, שהנפיקה אלופי עולם ורבי-אמנים בשחמט, כמו מסרט ייצור במפעל קומוניסטי מטורף.
במשחק הראשון, שהתקיים באולם ואל מול קהל, בובי פישר "התאבד". הוא הביא את עצמו לתבוסה מכוונת, לאחר שרעשי המצלמות והקהל הפריעו לו לחשוב. הגאון עם הפרנויה היה בטוח שהקומוניסטים מנסים להפיל ולהכשיל אותו. כל זמזום מצלמה וכל כחכוח גרון של צופה בקהל הסב את תשומת ליבו מהמשחק המורכב כל כך. הוא לא ראה סיכוי לנצח.
לקראת המשחק השני הוא דרש לעבור לחדר שקט, בלי מצלמות ובלי קהל. משסורבו דרישותיו - הוא פשוט לא הופיע למשחק. ניצחון טכני לרוסי שכבר החזיק 2 נקודות יתרון.
לאחר שספסקי נעתר לשחק באותו חדר פינג פונג שקט שפישר דרש, התאימו לחדר מצלמה שקטה אחת בלבד והסכימו לבטל את השתתפות הקהל. אז הסכים פישר להמשיך בטורניר וניצח במשחק השלישי. המשחק הרביעי הסתיים בתיקו ובחמישי הישווה פישר את הנקודות מול יריבו וסגר את הפער.
לכולם היה ברור שהמשחק השישי היה משחק מפתח, בו יסתמן למעשה המנצח. פישר הסכים שהמשחק ישוב אל האולם הגדול. אל מול הקהל, ממוקד ומרוכז לשם שינוי, הוא פתח בפתיחה מפתיעה שהייתה מנוגדת לסגנון ההגנה הסיציליאנית שכל כך אפיין אותו. בניגוד לטכניקה של אלופים ברמה עולמית, פישר נקט במשחק בסדרה של מהלכים חדשניים, חסרי תקדים בהיסטוריה של המשחק העתיק ומקוריים לחלוטין. זה היה הימור מדהים מצידו, צעד ללא נודע, שהיה עלול להפילו לכישלון צורב. אבל פישר התגלה כאן כעילוי חד פעמי, מי שמצדיק את הציאור שזכה לו פעם כ"מוצרט של השחמט".
כי בצעד המפתיע שלו ובבחירת האסטרטגיה המקורית לחלוטין שתוביל את המשחק, ביטל פישר את ההכנות של ספסקי למשחק ולמעשה לקראת הטורניר כולו. הוא שלט במשחק לחלוטין וניהל אותו בעורמה של מנצח.
בסיום המשחק השישי נכנע ספסקי. במחווה נדירה, חסרת תקדים בקרב רבי-אמנים ולחלוטין בלתי נתפסת בעולם השחמט, נעמד ספסקי ומחא כפיים לפישר. כל זאת אל מול המוני הצופים שבאולם ולמעשה אל מול העולם כולו שראה את המשחק בטלוויזיה.
המשחק הזה נחשב עד היום למשחק השחמט הטוב ביותר בהיסטוריה. אבל הניצחון המרתק הזה של פישר, הניהול הגאוני של המשחק מצידו והדרך שבה נכנע ספסקי בקרב המכריע (רק משחק שישי מבין 24 בסדרה שקבעו השניים לאותו מפגש), הפכו את המשחק השישי לרגע מכריע גם בתולדות המלחמה הקרה, סוג של ניצחון פסיכולוגי שהיה נחוץ לאמריקאים באותה תקופה.
לגבי הטורניר של פישר ספסקי - השאר כבר היה קלי קלות מבחינת בובי פישר. במשחק התשיעי הוא אפילו ניצח באמצעות מהלך "גמביט המלכה" המפורסם מהסדרה בשם זה.
מכל מקום, פישר ניצח את כל הטורניר, נטל את הכתר מספסקי והיה לאלוף העולם בשחמט וכנראה השחמטאי הטוב בכל הזמנים.
