מי הציג עוברים בתוך אינקובטורים כבידור לקהל הרחב?
האינקובטור (Incubator) הוא ללא ספק המצאה שהצילה חיים רבים. אבל לא רבים יודעים שהיו גם דברים בהיסטוריה שלו שקשה להאמין שאכן התרחשו.
ההיסטוריה מספרת לנו על ד"ר מרטין קוני, אמריקאי שהפך את האינקובטור ממכשיר רפואי שאך הומצא, לאטרקציה ציבורית ובידורית בירידים.
הסיפור האמיתי מאחורי האינקובטור של קוני מספר על אטרקציה שהוא יזם ופעלה בין השנים 1896 לשנות ה-40 של המאה ה-20. במסגרתה ערך קוני תערוכות מסחריות שבהן הוא הציג לעיני הקהל הרחב פגים ותינוקות חיים, כשהם חיים בתוך אינקובטורים.
האינקובטורים של קוני היו מתקנים מרשימים בגובה של כמטר וחצי, עשויים מתכת וזכוכית. הם היו סטריליים יחסית וכללו מערכת של צינורות שהזרימו מים חמים לשמירה על טמפרטורה קבועה. צינורות נוספים סיפקו לעוללים אוויר טרי שהוכנס מחוץ למבנה.
הרעיון של קוני היה שתשלום דמי הכניסה של המבקרים, 25 סנט, יאפשר להם לצפות בפלא של הפגים הזעירים, בעוד שלפחות חלק מהכסף, יאפשר את מימון הטיפול הרפואי היקר.
קוני הפך לדמות שנויה במחלוקת והתעוררו לגביו לא מעט ספקות, כשזה עוד לפני הביקורת הציבורית על ה"ניצול" התינוקות שבאינקובטורים. התהיות עסקו בשאלה האם אכן היה רופא מוסמך או מתחזה מסוג כלשהו, מה שלא נמצאה לו הוכחה.
אבל הסוגיה המורכבת באמת הייתה הלגיטימיות של השימוש בתינוקות כאמצעי בידור לצופים, משל היו דגים באקווריום. הטיעון המנצח שלו היה שהוא בעצם הציל את התינוקות, במספר מדהים, אגב, של כ-6,500 תינוקות שניצלו בזכותו ובמהלך חייו.
סביר להניח שמרבית המשפחות שמסרו את התינוקות לתצוגה הנודדת הזו חסרו את האמצעים הכספיים לאשפוז באינקובטור החדשני והיקר כל כך. זו ככל הנראה הייתה הברירה היחידה שעמדה להם, כדי לשמור את העוללים שלהם בחיים.
ואכן, רבים מה"תינוקות של ד"ר קוני", כפי שכונו, הביעו בבגרותם הכרת תודה עמוקה לאיש ששמר אותם בחיים. ביטוי מילולי ברור לכך נתנה ילדת קוני מבוגרת בשם קארול בויס, שנולדה ב-1942 והוצגה באחת מהתערוכות שלו. היא אמרה עליו לאחר מותו ש"מרטין קוני היה אדם מופלא שהציל אלפי תינוקות".
האינקובטור (Incubator) הוא ללא ספק המצאה שהצילה חיים רבים. אבל לא רבים יודעים שהיו גם דברים בהיסטוריה שלו שקשה להאמין שאכן התרחשו.
ההיסטוריה מספרת לנו על ד"ר מרטין קוני, אמריקאי שהפך את האינקובטור ממכשיר רפואי שאך הומצא, לאטרקציה ציבורית ובידורית בירידים.
הסיפור האמיתי מאחורי האינקובטור של קוני מספר על אטרקציה שהוא יזם ופעלה בין השנים 1896 לשנות ה-40 של המאה ה-20. במסגרתה ערך קוני תערוכות מסחריות שבהן הוא הציג לעיני הקהל הרחב פגים ותינוקות חיים, כשהם חיים בתוך אינקובטורים.
האינקובטורים של קוני היו מתקנים מרשימים בגובה של כמטר וחצי, עשויים מתכת וזכוכית. הם היו סטריליים יחסית וכללו מערכת של צינורות שהזרימו מים חמים לשמירה על טמפרטורה קבועה. צינורות נוספים סיפקו לעוללים אוויר טרי שהוכנס מחוץ למבנה.
הרעיון של קוני היה שתשלום דמי הכניסה של המבקרים, 25 סנט, יאפשר להם לצפות בפלא של הפגים הזעירים, בעוד שלפחות חלק מהכסף, יאפשר את מימון הטיפול הרפואי היקר.
קוני הפך לדמות שנויה במחלוקת והתעוררו לגביו לא מעט ספקות, כשזה עוד לפני הביקורת הציבורית על ה"ניצול" התינוקות שבאינקובטורים. התהיות עסקו בשאלה האם אכן היה רופא מוסמך או מתחזה מסוג כלשהו, מה שלא נמצאה לו הוכחה.
אבל הסוגיה המורכבת באמת הייתה הלגיטימיות של השימוש בתינוקות כאמצעי בידור לצופים, משל היו דגים באקווריום. הטיעון המנצח שלו היה שהוא בעצם הציל את התינוקות, במספר מדהים, אגב, של כ-6,500 תינוקות שניצלו בזכותו ובמהלך חייו.
סביר להניח שמרבית המשפחות שמסרו את התינוקות לתצוגה הנודדת הזו חסרו את האמצעים הכספיים לאשפוז באינקובטור החדשני והיקר כל כך. זו ככל הנראה הייתה הברירה היחידה שעמדה להם, כדי לשמור את העוללים שלהם בחיים.
ואכן, רבים מה"תינוקות של ד"ר קוני", כפי שכונו, הביעו בבגרותם הכרת תודה עמוקה לאיש ששמר אותם בחיים. ביטוי מילולי ברור לכך נתנה ילדת קוני מבוגרת בשם קארול בויס, שנולדה ב-1942 והוצגה באחת מהתערוכות שלו. היא אמרה עליו לאחר מותו ש"מרטין קוני היה אדם מופלא שהציל אלפי תינוקות".
