האם לאונרדו דה וינצ'י המציא את המצנח?
מיהו הממציא של המצאה. האם זה מי שחשב עליה לראשונה, או מי שבנה אותה והעיז לבחון אותה בפועל ולהוכיח שהיא אכן עובדת?
לרוב נחשבים מי שבנו וניסו את ההמצאות למי שאכן המציאו אותן. לעיתים מתגלה שמישהו כבר חשב על ההמצאות הללו קודם. לא פעם מסתבר שקוראים לו לאונרדו דה וינצ'י...
מדובר במצנח, המצאה שהקדימה את זמנה במאות שנים. לאונרדו, שעסק לא מעט בתכנון ופיתוח של כלי טיס מתקדמים לתקופתו, ודאי הכיר בצורך באמצעי נחיתה רכה למי שיטיס אותם בעתיד. את המצנח תכנן ושרטט לאונרדו דה וינצ'י ביומנו כבר במאה ה-15 וכתב שמי שיקפוץ עם מתקן כזה באורך, רוחב וגובה של 7 יארד - לא יקרה לו דבר.
ביחס לגאון טכנולוגי כמו דה וינצ'י, נראה התכנון ראשוני ואפילו מעט פשטני. ראשית נראה שהרעיון שהצנחן יאחז במצנח בשתי ידיו הוא לא דרך בטוחה מדי להגיע לגיל פרישה. אבל אולי ראה בכך לאונרדו דרך מספקת לצניחה קצרה מגובה לא רב, כמו שחזה לאונרדו לכלי הטיס שלו להגיע.
לאונרדו עשה ודאי חישובים מתמטיים שידע תמיד לעשות, הן לגבי התנגדות הרוח והן לגבי מידת החיכוך של המצנח באוויר והבד שיספק את החיכוך המתאים ואת החוזק הדרוש למצנח. הוא רשם ליד האיור של המצנח פרטים מדוייקים, הן לגבי סוג הבד (פשתן), והן לגבי מידות המצנח (7 מטרים ברוחב ובגובה של 3.60 מטרים).
האם הוא דייק? - ובכן, לאונרדו דה וינצ'י רשם שהמצנח יעשה את העבודה מכל גובה שהוא. חצי אלף אחר-כך יצרו חובבי צניחה ומעריציו את המצנח על פי תכניותיו של ליאונרדו ובחנו את יכולתו לשמור על הצנחן בחיים.
אחד מהם, מצויד ברתמה מודרנית במקום אחיזה בידיים ובמצנח בטחון למקרה חירום, ניסה וצנח. זה היה בחור אמיץ בשם אדריאן ניקולס, שעשה זאת עם מצנח שהורכב על פי התכנון של לאונרדו מתקופת הרנסאנס. הוא גילה שהמצנח עבד בדיוק כפי שלאונרדו התחייב. הצניחה הייתה חלקה לגמרי.
מיהו הממציא של המצאה. האם זה מי שחשב עליה לראשונה, או מי שבנה אותה והעיז לבחון אותה בפועל ולהוכיח שהיא אכן עובדת?
לרוב נחשבים מי שבנו וניסו את ההמצאות למי שאכן המציאו אותן. לעיתים מתגלה שמישהו כבר חשב על ההמצאות הללו קודם. לא פעם מסתבר שקוראים לו לאונרדו דה וינצ'י...
מדובר במצנח, המצאה שהקדימה את זמנה במאות שנים. לאונרדו, שעסק לא מעט בתכנון ופיתוח של כלי טיס מתקדמים לתקופתו, ודאי הכיר בצורך באמצעי נחיתה רכה למי שיטיס אותם בעתיד. את המצנח תכנן ושרטט לאונרדו דה וינצ'י ביומנו כבר במאה ה-15 וכתב שמי שיקפוץ עם מתקן כזה באורך, רוחב וגובה של 7 יארד - לא יקרה לו דבר.
ביחס לגאון טכנולוגי כמו דה וינצ'י, נראה התכנון ראשוני ואפילו מעט פשטני. ראשית נראה שהרעיון שהצנחן יאחז במצנח בשתי ידיו הוא לא דרך בטוחה מדי להגיע לגיל פרישה. אבל אולי ראה בכך לאונרדו דרך מספקת לצניחה קצרה מגובה לא רב, כמו שחזה לאונרדו לכלי הטיס שלו להגיע.
לאונרדו עשה ודאי חישובים מתמטיים שידע תמיד לעשות, הן לגבי התנגדות הרוח והן לגבי מידת החיכוך של המצנח באוויר והבד שיספק את החיכוך המתאים ואת החוזק הדרוש למצנח. הוא רשם ליד האיור של המצנח פרטים מדוייקים, הן לגבי סוג הבד (פשתן), והן לגבי מידות המצנח (7 מטרים ברוחב ובגובה של 3.60 מטרים).
האם הוא דייק? - ובכן, לאונרדו דה וינצ'י רשם שהמצנח יעשה את העבודה מכל גובה שהוא. חצי אלף אחר-כך יצרו חובבי צניחה ומעריציו את המצנח על פי תכניותיו של ליאונרדו ובחנו את יכולתו לשמור על הצנחן בחיים.
אחד מהם, מצויד ברתמה מודרנית במקום אחיזה בידיים ובמצנח בטחון למקרה חירום, ניסה וצנח. זה היה בחור אמיץ בשם אדריאן ניקולס, שעשה זאת עם מצנח שהורכב על פי התכנון של לאונרדו מתקופת הרנסאנס. הוא גילה שהמצנח עבד בדיוק כפי שלאונרדו התחייב. הצניחה הייתה חלקה לגמרי.
