שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה מהפכני בתוכנת ICQ?
תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.
הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.
הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".
בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.
קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.
בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!
ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.
הנה תוכנת המסרים ICQ היום:
https://youtu.be/LitgkkGZnao
מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:
https://youtu.be/sZPo9PVqkIs
ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:
https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
מהן אפליקציות ומה ההבדל בינן לבין תוכנות?
אפליקציה היא יישום לטלפון חכם, לדפדפן או לטאבלט. אם זוהי תוכנה לסמארטפון, המאפשרת להשתמש בטלפון החכם ממש כמו במחשב ולבצע משימות תוכנה עם מורכבות של ביצועי תוכנה. אפליקציה לדפדפן היא תוכנה קטנה במשאבים שלה המופעלת ישר משורת הכתובת של הדפדפן, על ידי לחיצה על אייקון זעיר המופיע בה.
את האפליקציות ניתן להתקין במכשיר הטלפון החכם בפשטות, על ידי לחיצה על "התקנה" בחנויות האפליקציות, שנקראות באנגלית "App stores". החנויות הללו הן אתרי ענק, או אפליקציות בעצמן, המאפשרים בחירה מבין מיליוני אפליקציות בכל תחום שהוא והתקנה מיידית.
מרבית האפליקציות בעולם הן חינמיות, בעוד חלק קטן עולה כסף. זה לא אומר שמפתחי האפליקציות הללו לא מרוויחים כסף. חלקם מרוויחים מפרסומות או ממכירות למשתמשים בתוך האפליקציה.
מה זו אפליקציה - הסבר ויזואלי:
https://youtu.be/D5GrsDmxp1k
הסבר מקיף יותר של מהי אפליקציה:
https://youtu.be/21mpGLef_jY
אפליקציית טיולים בחו"ל והדרכות כמו שהיא מתוארת בסרטון:
https://youtu.be/ubPzfD5kidM
ובחיוך - להקת אפליקציה בלהיט "רכב חברה":
https://youtu.be/wd6yAIY5V30
מהו המחשב הראשון בהיסטוריה שניצח את אלוף העולם בשחמט?
לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.
אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.
הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.
הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..
ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.
לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.
חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.
הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:
http://youtu.be/y9UMt-8gfW8
על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:
http://youtu.be/NJarxpYyoFI
וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:
https://youtu.be/0g9SlVdv1PY
באיזו תוכנה ניתן לכתוב מוסיקה בעט?
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
איך פועלות תוכנות תרגום?
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
וזו הדרך שבה פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
מהו סימולטור הנהיגה?
תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.
שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.
ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.
הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):
http://youtu.be/RONEJ_1pNo0
סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):
http://youtu.be/2rARGYUo2cI
וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):
https://youtu.be/I05mhO2p9_o
מה הייתה מלחמת הדפדפנים?
מלחמת הדפדפנים (Browser Wars) היה הכינוי של מאבק עסקי חריף שהתקיים בין חברת מיקרוסופט לבין חברת נטסקייפ, על רקע התחרות בין הדפדפנים של שתי החברות.
הכל התחיל עם מארק אנדריסן, סטודנט להנדסת תוכנה מאוניברסיטת אילינוי, שהגה את רעיון האינטרנט החווייתי, מבוסס המולטימדיה, עם התמונות, הגרפיקה, ממשק המשתמש המודרני והקישורים ביניהם - כל הדברים שהוא הגדיר בקיצור כ"הייפרמדיה גלובלית". אנדריסן וחבורת סטודנטים מהאוניברסיטה שהצטרפו אליו, פיתחו את תוכנת המוזאיק (Mosaic) החופשית, שהייתה הדפדפן הראשון בעולם. המוזאיק יצר מהפכה עצומה והאינטרנט כמו שכולם מכירים אותו נולד ויצא לדרך.
כשאנדריסן סיים את הלימודים, הציע לו ג'ים קלארק, מולטי מיליונר שייסד בעבר את חברת סיליקון גרפיקס, להקים אתו חברה חדשה. הוא רצה לייצר דפדפן מקצועי ומסחרי. נטסקייפ שהקימו השניים ביחד הפכה להצלחה מסחררת. הדפדפן שלה הפך ללהיט עולמי ונמכר כמו לחמניות טריות. המון לחמניות...
אך כשמיקרוסופט, החברה החזקה בעולם, נכנסה לעולם הדפדפנים, החל המנכ"ל המצליח והעשיר שלה, להתחרות בנטסקייפ. מיקרוסופט הוסיפה ללא תשלום את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, לתוך מערכת ההפעלה שלה "חלונות". כך היא הלכה והחלישה את המכירות של נטסקייפ. בהדרגה השתלטה מיקרוסופט על עולם האינטרנט, בעוד נטסקייפ שלא הצליחה להרוויח ממכירות פשוט נסגרה.
אבל כשנטסקייפ נסגרה, היא שחררה את הקוד של נטסקייפ לציבור כ"קוד פתוח". והצדק הפואטי היה שמאותו קוד פיתחה חברת "גוגל" את הדפדפן החינמי שלה "גוגל כרום". הכרום היה טוב בהרבה ומהיר מהאינטרנט אקספלורר והוא הלך והשתלט על הרשת. כיום מיקרוסופט פיתחה דפדפן חדש בשם Edge והיא מנסה שוב להשתלט על הרשת. ימים יגידו אם היא תצליח.
הנה התפתחות מלחמת הדפדפנים והשולטים בכל שלב:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
החקירה של ביל גייטס במהלך מלחמת הדפדפנים. היא לא עזרה:
https://youtu.be/xZ2vThhytJQ
המנצח לבסוף יהיה דפדפן הגוגל כרום:
https://youtu.be/eJm1-v_Uyb8
וסיפור עלייתו ונפילתו של דפדפן נטסקייפ:
https://youtu.be/LOWOLJci8d8?long=yes
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.
הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.
הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".
בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.
קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.
בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!
ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.
הנה תוכנת המסרים ICQ היום:
https://youtu.be/LitgkkGZnao
מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:
https://youtu.be/sZPo9PVqkIs
ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:
https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
אפליקציה היא יישום לטלפון חכם, לדפדפן או לטאבלט. אם זוהי תוכנה לסמארטפון, המאפשרת להשתמש בטלפון החכם ממש כמו במחשב ולבצע משימות תוכנה עם מורכבות של ביצועי תוכנה. אפליקציה לדפדפן היא תוכנה קטנה במשאבים שלה המופעלת ישר משורת הכתובת של הדפדפן, על ידי לחיצה על אייקון זעיר המופיע בה.
את האפליקציות ניתן להתקין במכשיר הטלפון החכם בפשטות, על ידי לחיצה על "התקנה" בחנויות האפליקציות, שנקראות באנגלית "App stores". החנויות הללו הן אתרי ענק, או אפליקציות בעצמן, המאפשרים בחירה מבין מיליוני אפליקציות בכל תחום שהוא והתקנה מיידית.
מרבית האפליקציות בעולם הן חינמיות, בעוד חלק קטן עולה כסף. זה לא אומר שמפתחי האפליקציות הללו לא מרוויחים כסף. חלקם מרוויחים מפרסומות או ממכירות למשתמשים בתוך האפליקציה.
מה זו אפליקציה - הסבר ויזואלי:
https://youtu.be/D5GrsDmxp1k
הסבר מקיף יותר של מהי אפליקציה:
https://youtu.be/21mpGLef_jY
אפליקציית טיולים בחו"ל והדרכות כמו שהיא מתוארת בסרטון:
https://youtu.be/ubPzfD5kidM
ובחיוך - להקת אפליקציה בלהיט "רכב חברה":
https://youtu.be/wd6yAIY5V30
לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.
אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.
הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.
הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..
ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.
לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.
חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.
הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:
http://youtu.be/y9UMt-8gfW8
על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:
http://youtu.be/NJarxpYyoFI
וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:
https://youtu.be/0g9SlVdv1PY
תוכנת הסטאף פד (Staffpad) מציעה את האפשרות לכתוב מוסיקה בצורה קלה מאי-פעם. כותבים בה מוסיקה בעזרת עט-מחשב, על גבי מסך מגע רגיש של מחשב הסורפייס.
התוכנה מזהה את התווים שנכתבים על החמשה המוסיקלית שעל המסך וממירה אותם מיד לאחר מכן לתווים. את התווים הללו ניתן לנגן, לערוך, להוסיף להם מגוון של סימנים מוסיקליים ועוד.
המדהים הוא שזו אולי התוכנה הראשונה שהצליחה לחבר את הטכנולוגיה הממוחשבת לצורת הכתיבה העתיקה של התווים, זו שכל המוסיקאים רגילים לכתוב בה, כבר משיעורי הנגינה הראשונים שלהם.
הנה כתיבת תווים אל המחשב בעט מחשב:
https://youtu.be/D_PgKyqE3RU
מפתח התוכנה:
https://youtu.be/KNSgzlWa5lk
וכך מעתיקים אתו תווים:
https://youtu.be/gHfR6UMbBAw
תוכנות
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
וזו הדרך שבה פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.
שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.
ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.
הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):
http://youtu.be/RONEJ_1pNo0
סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):
http://youtu.be/2rARGYUo2cI
וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):
https://youtu.be/I05mhO2p9_o
מלחמת הדפדפנים (Browser Wars) היה הכינוי של מאבק עסקי חריף שהתקיים בין חברת מיקרוסופט לבין חברת נטסקייפ, על רקע התחרות בין הדפדפנים של שתי החברות.
הכל התחיל עם מארק אנדריסן, סטודנט להנדסת תוכנה מאוניברסיטת אילינוי, שהגה את רעיון האינטרנט החווייתי, מבוסס המולטימדיה, עם התמונות, הגרפיקה, ממשק המשתמש המודרני והקישורים ביניהם - כל הדברים שהוא הגדיר בקיצור כ"הייפרמדיה גלובלית". אנדריסן וחבורת סטודנטים מהאוניברסיטה שהצטרפו אליו, פיתחו את תוכנת המוזאיק (Mosaic) החופשית, שהייתה הדפדפן הראשון בעולם. המוזאיק יצר מהפכה עצומה והאינטרנט כמו שכולם מכירים אותו נולד ויצא לדרך.
כשאנדריסן סיים את הלימודים, הציע לו ג'ים קלארק, מולטי מיליונר שייסד בעבר את חברת סיליקון גרפיקס, להקים אתו חברה חדשה. הוא רצה לייצר דפדפן מקצועי ומסחרי. נטסקייפ שהקימו השניים ביחד הפכה להצלחה מסחררת. הדפדפן שלה הפך ללהיט עולמי ונמכר כמו לחמניות טריות. המון לחמניות...
אך כשמיקרוסופט, החברה החזקה בעולם, נכנסה לעולם הדפדפנים, החל המנכ"ל המצליח והעשיר שלה, להתחרות בנטסקייפ. מיקרוסופט הוסיפה ללא תשלום את הדפדפן שלה, אינטרנט אקספלורר, לתוך מערכת ההפעלה שלה "חלונות". כך היא הלכה והחלישה את המכירות של נטסקייפ. בהדרגה השתלטה מיקרוסופט על עולם האינטרנט, בעוד נטסקייפ שלא הצליחה להרוויח ממכירות פשוט נסגרה.
אבל כשנטסקייפ נסגרה, היא שחררה את הקוד של נטסקייפ לציבור כ"קוד פתוח". והצדק הפואטי היה שמאותו קוד פיתחה חברת "גוגל" את הדפדפן החינמי שלה "גוגל כרום". הכרום היה טוב בהרבה ומהיר מהאינטרנט אקספלורר והוא הלך והשתלט על הרשת. כיום מיקרוסופט פיתחה דפדפן חדש בשם Edge והיא מנסה שוב להשתלט על הרשת. ימים יגידו אם היא תצליח.
הנה התפתחות מלחמת הדפדפנים והשולטים בכל שלב:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
החקירה של ביל גייטס במהלך מלחמת הדפדפנים. היא לא עזרה:
https://youtu.be/xZ2vThhytJQ
המנצח לבסוף יהיה דפדפן הגוגל כרום:
https://youtu.be/eJm1-v_Uyb8
וסיפור עלייתו ונפילתו של דפדפן נטסקייפ:
https://youtu.be/LOWOLJci8d8?long=yes
מהי תוכנת פוטושופ?
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.
יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.
גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.
בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.
ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.
עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.
#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.
לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.
#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).
הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.
כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.
כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.
#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.
לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.
היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.
נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.
בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.
כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.
הנה הסבר של git (עברית):
https://youtu.be/ep5JBalCD_g
וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):
https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
מהי הטסונה מיקו, הזמרת הוירטואלית מיפאן?
מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?
קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.
הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).
הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.
מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.
הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:
http://youtu.be/LDMmcsH0fo8
יש לה גם קליפים, כמו זה:
http://youtu.be/bawqVeCRnlM
והיא מופיעה בפרסומות:
http://youtu.be/UaA2liN9LKM
כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:
https://youtu.be/LIk1Gq88IKg
כך מכינים במת הולוגרמה בבית:
http://youtu.be/iiJn9H-8H1M
כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:
http://youtu.be/egcfC7PCneQ
והנה מופע שלם של מיקו וחברות:
http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes
מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?
קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.
הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).
הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.
מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.
הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:
http://youtu.be/LDMmcsH0fo8
יש לה גם קליפים, כמו זה:
http://youtu.be/bawqVeCRnlM
והיא מופיעה בפרסומות:
http://youtu.be/UaA2liN9LKM
כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:
https://youtu.be/LIk1Gq88IKg
כך מכינים במת הולוגרמה בבית:
http://youtu.be/iiJn9H-8H1M
כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:
http://youtu.be/egcfC7PCneQ
והנה מופע שלם של מיקו וחברות:
http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes
מהם סוסים טרויאניים בעולם המחשבים והרפואה?
סוס טרויאני (Trojan Horse) הוא הכינוי ל"פוגען" מודרני, כלי תוכנה מזיק, הנפוץ לצערנו בעולם התוכנה והאינטרנט.
סוס טרויאני בעולם המחשבים הוא תוכנה שמתחזה לתוכנה מועילה, אבל בעצם מתגלה בהמשך כמזיקה.
הוא נקרא כמובן על שם סוס העץ הידוע מהסיפור המיתולוגי של מלחמת טרויה. משם בא הרעיון של דבר שנראה לכאורה תמים, בעוד שלמעשה הוא עתיד להסב נזקים. למעשה, הטריק היווני הקדום הזה הוא רלוונטי היום יותר מאי-פעם ולא נעלם מחיינו בעידן המודרני.
בדרך כלל הנזקים שגורמות תוכנות מסוג סוסים טרויאניים למחשבים מתבטאים בריגול במחשבים, בגניבת מידע מתוכם, במיוחד מידע פרטי השייך למשתמשים, כולל פרטי אשראי במטרה לשדוד כספים מחשבונות הבנק שלהם.
בניגוד לווירוס מחשבים או נוזקות דומות, מעטים המקרים שבהם תוכנת סוס טרויאני תגרום נזקים למחשבים עצמם או לתוכנות המותקנות בהם.
בעולם הרפואה משתמשים היום בסוסים טרויאניים בצורת וירוסים. הללו מוזרקים לחולים, פוגעים ומדביקים את כל התאים בגוף, אבל לא גורמים נזק. מה שכן, הם נושאים גן הרסני שפוגע רק בתאים הסרטניים מבין אלו שבגוף.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה תוכנת הסוס הטרויאני במחשב:
https://youtu.be/CvRIZHQMgco
ההשראה ההיסטורית - סוס העץ מטרויה:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
סוגי הנוזקות השונים במחשבים, כולל הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/n8mbzU0X2nQ
וגם ברפואה אימצו את העיקרון הטרויאני - כאן בפיתוח שיטה לריפוי סרטן שאמורה לפעול כמו סוס טרויאני הפוגע בגידול הסרטני (עברית):
https://youtu.be/ZLaubULnFu8
סוס טרויאני (Trojan Horse) הוא הכינוי ל"פוגען" מודרני, כלי תוכנה מזיק, הנפוץ לצערנו בעולם התוכנה והאינטרנט.
סוס טרויאני בעולם המחשבים הוא תוכנה שמתחזה לתוכנה מועילה, אבל בעצם מתגלה בהמשך כמזיקה.
הוא נקרא כמובן על שם סוס העץ הידוע מהסיפור המיתולוגי של מלחמת טרויה. משם בא הרעיון של דבר שנראה לכאורה תמים, בעוד שלמעשה הוא עתיד להסב נזקים. למעשה, הטריק היווני הקדום הזה הוא רלוונטי היום יותר מאי-פעם ולא נעלם מחיינו בעידן המודרני.
בדרך כלל הנזקים שגורמות תוכנות מסוג סוסים טרויאניים למחשבים מתבטאים בריגול במחשבים, בגניבת מידע מתוכם, במיוחד מידע פרטי השייך למשתמשים, כולל פרטי אשראי במטרה לשדוד כספים מחשבונות הבנק שלהם.
בניגוד לווירוס מחשבים או נוזקות דומות, מעטים המקרים שבהם תוכנת סוס טרויאני תגרום נזקים למחשבים עצמם או לתוכנות המותקנות בהם.
בעולם הרפואה משתמשים היום בסוסים טרויאניים בצורת וירוסים. הללו מוזרקים לחולים, פוגעים ומדביקים את כל התאים בגוף, אבל לא גורמים נזק. מה שכן, הם נושאים גן הרסני שפוגע רק בתאים הסרטניים מבין אלו שבגוף.
הנה סרטון שממחיש את מה שעושה תוכנת הסוס הטרויאני במחשב:
https://youtu.be/CvRIZHQMgco
ההשראה ההיסטורית - סוס העץ מטרויה:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
סוגי הנוזקות השונים במחשבים, כולל הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/n8mbzU0X2nQ
וגם ברפואה אימצו את העיקרון הטרויאני - כאן בפיתוח שיטה לריפוי סרטן שאמורה לפעול כמו סוס טרויאני הפוגע בגידול הסרטני (עברית):
https://youtu.be/ZLaubULnFu8
מהו הכרומבוק, המחשב ללא תוכנות?
הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.
הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.
אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.
כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.
הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:
http://youtu.be/0QRO3gKj3qw
על הכרומבוק בעברית:
http://youtu.be/ltG54VsGjHA
פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:
http://youtu.be/oLUPlTA9gsY
הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.
הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.
אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.
כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.
הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:
http://youtu.be/0QRO3gKj3qw
על הכרומבוק בעברית:
http://youtu.be/ltG54VsGjHA
פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:
http://youtu.be/oLUPlTA9gsY
מהם הבוטים שזוחלים באינטרנט? ומה להם ולמנועי חיפוש?
אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".
הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.
הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.
ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.
הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:
http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8
ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:
http://youtu.be/usyYXNNBRjc
אחד הדברים שבהם נבחנים מנועי חיפוש הוא היכולת להיות מעודכנים בתכנים של האתרים שמוצגים בהם. לצד שלל הבדיקות שהם עורכים לאתרים, לכל מנועי החיפוש דוגמת גוגל ישנם "זחלנים" (Crawlers), סוג של "בוטים", מעין רובוטים קטנים של תוכנה בלבד, המכונים בשם החיבה "Bots".
הבוטים הללו הם סוכני תוכנה מתוכנתים ואוטומטיים. הם מחקים משתמש אנושי שנכנס לאתרי אינטרנט. תפקידם לסרוק, לפרק ולקטלג דפי רשת ואתרים ברשת, לצרף אתרים חדשים ולעדכן בחידושים שבאתרים הקיימים - אילו תכנים חדשים עלו, אילו נמחקו מהאתר, מהם הדפים החדשים, מהו קצב העידכון של המידע באתר וכדומה.
הבוטים מאפשרים למנוע החיפוש למצוא מידע חדש וחשוב לחיפושים. האלגוריתם מצליח, באמצעות המידע שהם מספקים לו מרחבי הרשת, לדרג את עמודי האינטרנט ולקבוע את מקומם בתוצאות החיפוש של המנוע.
ככל שאתר אינטרנט מתעדכן בקצב גבוה יותר, הבוטים פוקדים אותו יותר ויותר ומתעדכנים בתכנים החדשים שלו. אם באתר קטן הבוט יכול לבקר פעם ביום או ביומיים, באתרים גדולים הם סורקים את הדפים כמה פעמים ביממה.
הנה הבוטים של גוגל שסורקים את הרשת:
http://youtu.be/3nCl9Q9gpg8
ומהנדס מסביר איך הבוטים עובדים ומעדכנים את בסיס הנתונים של גוגל:
http://youtu.be/usyYXNNBRjc
כיצד נגוז נטסקייפ, הדפדפן המצליח נעלם?
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
איך דפדפן אקספלורר לקח והפסיד את הבכורה?
בשנים הראשונות של האינטרנט ופריצת ה-WWW לחיינו, נראה היה שחברת מיקרוסופט מתמהמהת בהבנת מהפכת האינטרנט, חשיבותה והמקום שהיא עתידה לתפוס בעולם.
אבל בשנת 1994 מיקרוסופט "התעוררה" וסימנה שהיא הבינה. ענקית התוכנה משתפת פעולה עם חברה בשם "ספייגלס" (Spyglass), שפיתחה דפדפן בשם "ספייגלס". הספייגלאס מכיל את קוד המקור של מוזאיק, הדפדפן המפורסם שיצר מארק אנדריסון.
על בסיס הקוד הזה מיקרוסופט מתחילה לפתח דפדפן משלה. ב-1995 הוא ייצא תחת השם אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) ואיש לא ייתן לו סיכוי.
אבל התוכנה הפשוטה והלא מרשימה של מיקרוסופט נתמכת בידי חברה שפיתחה ומשווקת בלעדית את מערכת ההפעלה המצליחה בעולם. מיקרוסופט משלבת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה הפופולרית "חלונות" (Windows). למעשה, היא מרגילה את מרבית רוכשי מערכת ההפעלה ומשדרגיה להשתמש בדפדפן שלהם.
השינוי הזה מתחיל תהליך שמבשר את קץ שליטתה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים. כי הדפדפן שצעדיו הראשונים היו צנועים, מתחיל לצבור פופולריות גדולה.
במהלך תקופה שתיקרא "מלחמת הדפדפנים" הוא יזכה לבכורה ויוביל את השוק לחלוטין. אקספלורר יחזיק בנתח שוק עצום ובעיני רבים הוא יהפוך שם נרדף לגלישה באינטרנט.
פיתוחו של האקספלורר לא יעצור לרגע. עם הזמן יתווספו לו יכולות מולטימדיה מרשימות והוא יוסיף אפשרויות גלישה חדשות.
מצד שני, תתחרה בו קהילת הקוד הפתוח ותשקיע מאמצים רבים בתחרות מולו. האקרים הירבו גם הם לתקוף את דפדפני האקספלורר והשליטה הכוחנית של מיקרוסופט זכתה בביקורת ציבורית הולכת וגוברת.
בשנת 2008 הוציאה גוגל את הדפדפן שלה Google Chrome. לקח לו זמן להמריא במספרי המשתמשים, אבל הוא היה אמין, מהיר, בעל עיצוב מינימליסטי ותאם את הסטנדרטים החדשים שענקיות האינטרנט בראשות גוגל קידמו.
בתהליך ארוך של התפשטות וגדילה של קהילת הגוגל כרום, מצא את עצמו אקספלורר, הדפדפן שנחשב שם נרדף לגלישה באינטרנט, כשהוא הולך ומאבד גובה.
כיום אקספלורר, שהפך ל-Edge ועדיין לא המריא, ננטש גם בידי מיקרוסופט. חברת הענק הכירה ביתרון של המתחרה מבית גוגל. היא אימצה את הקוד הפתוח של כרום והוציאה דפדפן מודרני ויעיל בשם Edge. כיום הוא הולך ותופס גובה, תוך שהוא מציע פיצ'רים חדשניים משלו. האם מיקרוסופט תחזור לשלוט בעולם הדפדפנים?
הנה הסיפור של אינטרנט אקספלורר מול דפדפן ה-Edge המודרני:
https://youtu.be/HYzFJktYnzM
הלוגואים שלו:
https://youtu.be/MG9Us-PRSlg
הגרסאות שלו לאורך השנים:
https://youtu.be/Jh1rImLyglw
וסרטון על הסיבות לנפילתו של הדפדפן המוביל:
https://youtu.be/uNnkFWO6fvo?long=yes
בשנים הראשונות של האינטרנט ופריצת ה-WWW לחיינו, נראה היה שחברת מיקרוסופט מתמהמהת בהבנת מהפכת האינטרנט, חשיבותה והמקום שהיא עתידה לתפוס בעולם.
אבל בשנת 1994 מיקרוסופט "התעוררה" וסימנה שהיא הבינה. ענקית התוכנה משתפת פעולה עם חברה בשם "ספייגלס" (Spyglass), שפיתחה דפדפן בשם "ספייגלס". הספייגלאס מכיל את קוד המקור של מוזאיק, הדפדפן המפורסם שיצר מארק אנדריסון.
על בסיס הקוד הזה מיקרוסופט מתחילה לפתח דפדפן משלה. ב-1995 הוא ייצא תחת השם אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) ואיש לא ייתן לו סיכוי.
אבל התוכנה הפשוטה והלא מרשימה של מיקרוסופט נתמכת בידי חברה שפיתחה ומשווקת בלעדית את מערכת ההפעלה המצליחה בעולם. מיקרוסופט משלבת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה הפופולרית "חלונות" (Windows). למעשה, היא מרגילה את מרבית רוכשי מערכת ההפעלה ומשדרגיה להשתמש בדפדפן שלהם.
השינוי הזה מתחיל תהליך שמבשר את קץ שליטתה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים. כי הדפדפן שצעדיו הראשונים היו צנועים, מתחיל לצבור פופולריות גדולה.
במהלך תקופה שתיקרא "מלחמת הדפדפנים" הוא יזכה לבכורה ויוביל את השוק לחלוטין. אקספלורר יחזיק בנתח שוק עצום ובעיני רבים הוא יהפוך שם נרדף לגלישה באינטרנט.
פיתוחו של האקספלורר לא יעצור לרגע. עם הזמן יתווספו לו יכולות מולטימדיה מרשימות והוא יוסיף אפשרויות גלישה חדשות.
מצד שני, תתחרה בו קהילת הקוד הפתוח ותשקיע מאמצים רבים בתחרות מולו. האקרים הירבו גם הם לתקוף את דפדפני האקספלורר והשליטה הכוחנית של מיקרוסופט זכתה בביקורת ציבורית הולכת וגוברת.
בשנת 2008 הוציאה גוגל את הדפדפן שלה Google Chrome. לקח לו זמן להמריא במספרי המשתמשים, אבל הוא היה אמין, מהיר, בעל עיצוב מינימליסטי ותאם את הסטנדרטים החדשים שענקיות האינטרנט בראשות גוגל קידמו.
בתהליך ארוך של התפשטות וגדילה של קהילת הגוגל כרום, מצא את עצמו אקספלורר, הדפדפן שנחשב שם נרדף לגלישה באינטרנט, כשהוא הולך ומאבד גובה.
כיום אקספלורר, שהפך ל-Edge ועדיין לא המריא, ננטש גם בידי מיקרוסופט. חברת הענק הכירה ביתרון של המתחרה מבית גוגל. היא אימצה את הקוד הפתוח של כרום והוציאה דפדפן מודרני ויעיל בשם Edge. כיום הוא הולך ותופס גובה, תוך שהוא מציע פיצ'רים חדשניים משלו. האם מיקרוסופט תחזור לשלוט בעולם הדפדפנים?
הנה הסיפור של אינטרנט אקספלורר מול דפדפן ה-Edge המודרני:
https://youtu.be/HYzFJktYnzM
הלוגואים שלו:
https://youtu.be/MG9Us-PRSlg
הגרסאות שלו לאורך השנים:
https://youtu.be/Jh1rImLyglw
וסרטון על הסיבות לנפילתו של הדפדפן המוביל:
https://youtu.be/uNnkFWO6fvo?long=yes
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מהם העולמות הוירטואליים כמו סקנד לייף?
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
