» «
ריצ'רד הקטן
מה תרם ליטל ריצ'ארד לרוקנרול?



הוא היה בסך הכל בן 25, כשבאמצע הופעה באוסטרליה הביט ריצ'רד הקטן (Little Richard) לשמיים וראה שם "כדור אש ענקי שפוצץ לי את הראש". כדור האש היה הלוויין הסובייטי ספוטניק ששרידיו נכנסו לאטמוספרה ונשרפו. אבל לליטל ריצ'ארד, זמר הרוקנרול המצליח בעולם, זה הספיק כדי להפסיק ב-1957 את הקריירה המצליחה שלו ולהפוך למאמין נוצרי, שנרשם ללימודי דת והקפיד לשיר רק שירי גוספל ואמונה.

החזרה של ליטל ריצ'ארד לאלוהים היא זו שגם הפכה אותו לפחות נחשב בקרב האבות המייסדים של הרוקנרול, המוסיקה ששינתה את פני התרבות הפופולארית במחצית השניה של המאה ה-20. אמנם כמה שנים לאחר מכן הוא ישוב להופיע. להקות החימום שלו בהופעותיו הבריטיות יהיו אז שתי הלהקות שעתידות להיות הכורים האטומיים של הרוקנרול בשנות ה-60, "הביטלס" ב-1963 ושנה אחר-כך גם ה"רולינג סטונז". אבל בשלב הזה יהיה כבר ריצ'רד הקטן אחרי השיא שלו ומעריציו יבואו להופעותיו בעיקר כדי להיזכר בימים צעירים יותר.

הזמר עם האנרגיה הלא תיאמן שתרם כמה שנים לפני כן לרוקנרול את הצרחה המטורפת והפראית שלו היה אחד מראשוני הרוקנרול ומהחשובים שבהם. הוא היה צעיר, כריזמתי, סוער ומוכשר להפליא. בשנים הראשונות, לפני החזרה בתשובה, הוא הפציץ שוב ושוב את הרדיו בלהיטי ענק ממכרים, שהפכו את הנוער של אז למעריצים גדולים.

באותה תקופה הוא גם עשה מהפכה חברתית של ממש, שתרמה תרומה משמעותית לביטול ההפרדה הגזעית באמריקה. מבלי משים הוא גרם גם לבני נוער לבנים לקנות תקליטים עם מוסיקה שחורה. עד אז הם קנו תקליטי שירים מתקתקים, של זמרים לבנים ומלוקקים שהג'ל בשיער היה הדבר הכי מבריק בהם. אבל ליטל ריצ'ארד הוא זה שהוביל את המהפכה המוסיקלית שהביאה את כולם, צעירים לבנים ושחורים גם יחד, להעריץ את אותה המוסיקה, לקנות את אותם להיטים ולרקוד ביחד על רחבת הריקודים, כאילו לא היו אלה צאצאים של עבדים והאחרים - של בעליהם.

"בשתיים וחצי דקות אמר השיר 'טוטי פרוטי' את כל מה שצריך לדעת על אהבה, תשוקה וחופש", הטעים ההיסטוריון המעריץ דייוויד קירבי שכתב ספר על הריצ'רד והתופעה. ואכן, השיר שנפתח בצעקת ג'יבריש לא ברורה אבל נחרצת "א וופ באפ אלומה אלאפ בם בום!" וממשיך בגניחות "טוטי פרוטי!" היה מהפכת השחרור של הרוקנרול מהמוסיקה של סבתא.. הוא היה להיט הרוקנרול הכי פרוע ומזמין של הפיפטיז אבל גם סימן את המטאור ששרף את עצמו בכניסה אל האטמוספרה של הרוק המסעיר עוד יותר, זה של שנות השישים.


הנה סיפורו של ליטל ריצ'ארד:

http://youtu.be/XzIXPt7aNAs


בלהיטו הגדול "טוטי פרוטי":

http://youtu.be/3kM1khne_sg


וכאן ליטל ריצ'רד ב"סאלי הארוכה והגבוהה":

http://youtu.be/LVIttmFAzek


וביום ההולדת של מוחמד עלי:

http://youtu.be/AK_jm3Hz1Wk
אריק קלפטון
מיהו "האלוהים של הגיטרה"?



הוא מכונה "יד איטית" (Slowhand), הטכניקה לא מושלמת ובמשך שנים הוא היה מכור כבד לסמים ואלכוהול ובקושי תפקד מחוץ לבמה. בכל זאת הוא נגן הגיטרה החשמלית המוערך ביותר בעולם והאיש שמכונה בפי רבים "האלוהים של הגיטרה".

זהו אריק קלפטון (Eric Clapton), מי שמאז שנות ה-60 עומד בחזית הרוק העולמי ולא מפסיק לייצר עניין. גם המוסיקה שלו והשינויים שהיא עברה, גם להקות הסופר-ג'רופ המיתולוגיות "Cream" וה"Yardbirds" שבהן כיכב, תולדות חייו האישיים - הסוערים ומלאי התהפוכות, החיבורים שלו למוסיקאים החשובים בהיסטוריה של הרוק ולא מעט גם דמותו המסקרנת כאדם - כל אלו רק מגבירים את ההילה שמסביבו ואת האגדה שלו.

כבר מהתחלה לא היו חייו של קלפטון פשוטים. הוא גודל על ידי סבו וסבתו ובגיל 6 גילה שמי שחשב לאמו היא בעצם סבתו, בעוד שזו שסבר שהיא אחותו הגדולה התגלתה כאמו. היא אגב סרבה תמיד שהוא יקרא לה כך.

אביו היה חייל מקנדה ששירת באנגליה ואריק מעולם לא זכה להכיר אותו. לא פלא שקלפטון חש מילדות נטוש בעולם. עם רקע משפחתי שכזה, כשהוא התפרסם והפך לגיטריסט מצליח, קלפטון לא הפסיק להתנקם בבנות זוגו.

במהלך השנים עבר מי שייחשב לאחד מהגיטריסטים המהוללים תהפוכות רבות בחייו. הוא התאהב באשתו של חברו הטוב ג'ורג' האריסון ולאחר שנות חיזור ארוכות הוא יישא אותה לאישה. הוא נשאר, אגב, חבר נאמן של האריסון. אחר כך התאהב קלפטון באישה אחרת ונולד להם ילד. אבל את בנו בן הארבע הוא עתיד לאבד, בנפילה איומה אל מותו מחלון הדירה בקומה ה-53.

האובדן הגדול הוביל את קלפטון ההמום לגמילה קשה מסמים ומאלכוהול, שהיה מכור להם במשך שנים רבות. בשנים שמאז הצליח קלפטון לשמור על מעמדו כאייקון גיטרה ובמקביל להתפייס עם עברו, חייו הלא פשוטים וההצלחה המתמשכת והתובענית של מי שכבר איננו צעיר. הוא נשאר אגדה. עצובה ונקייה מסמים, אבל אגדה.


גיטריסט וזמר - הנה הקריירה של אריק קלפטון:

https://youtu.be/dxE5vCEumHw


רגעים מחייו ושיריו של אריק קלפטון:

https://youtu.be/JN5G334_ujA


אחד מלהיטיו הגדולים "קוקאין":

https://youtu.be/tyw8Hg3jpoA


גם ללא גיטרה חשמלית הוא מנגן מדהים:

https://youtu.be/Tkm3UOhGN-A


היחיד שהביס אותו מת מזמן וקראו לו ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/KPJgtQwtVVA


קליפ מהשנים האחרונות:

https://youtu.be/-gKPuxV3MkY


הנה אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/UPp9_n4xp_Q?long=yes


סרטון תיעודי על האסון שהביא לגמילה מהתמכרויותיו:

https://youtu.be/Py1VzfqxfW4?long=yes
צ'אק ברי
מיהו מעצב הרוקנרול צ'אק ברי?



לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.

הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.

ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.

מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.

הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.

אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.

ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").

ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..


הנה סיפורו של צ'אק ברי:

https://youtu.be/Z61LUg06Sa8


"הליכת הברווז" שלו:

https://youtu.be/BCsfh5ItkEc


הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":

https://youtu.be/UM_PTJCFCQw


ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:

https://youtu.be/kpTpxbnBWYM


כאן הוא מציע לבטהובן להתגלגל:

https://youtu.be/kT3kCVFFLNg


מצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/1vaZnUeZKWY


וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":

https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0
בוב דילן
מי הזמר שעשה מהפכה במוסיקת הפופ?



בוב דילן, הזוכה בפרס נובל לספרות, הוא אחד מגדולי הפופ ואולי המוסיקאי הבודד החשוב ביותר במאה ה-20. כשפורסם שהוא זכה בפרס נובל אמר על כך לאונרד כהן ש"לתת לדילן פרס נובל זה כמו לתלות מדליה על האוורסט ולומר שהוא ההר הגבוה בעולם". בשפה פשוטה, העולם לא זקוק לאוסלו כדי לדעת שדילן הוא האיש המשמעותי ביותר למוסיקת הפופ במאה האחרונה. העולם יודע.

בוב דילן פרץ לתודעה בשנות ה-60 של המאה ה-20. הוא היה האיש שהכניס למוסיקת הפופ תכנים חדשים, מסרים חברתיים נועזים וחשובים ותכנים נעלים של שירה ופילוסופיה ברמה הגבוהה ביותר. שיריו של דילן הפכו להמנונים של שינוי ושל זכויות אזרח ודמוקרטיה בארה"ב ובמקומות רבים בעולם. הוא הפך את המוסיקה לשפה של הדור הצעיר, שיש לו מה לומר.

גם שירתו המשונה, לא דומה לשום זמר שקדם לו, שינתה את עולם הביטוי של הפופ האמריקני והעולמי. הוא לימד את אוהבי המוסיקה שזמרה לא חייבת להיות יפה, אלא מוכרחה להיות אמיתית ואמינה, כדי להיות נערצת.

והמהפכה שעשה קשורה גם בצליל שלו. כי דווקא כשזכה להערצת כולם, כזמר פולק אמריקאי מובחר, העיז בוב דילן ועשה מהפכה עוד יותר קשה - הוא הכניס גיטרות חשמליות ורוק רעשני למוסיקת הפולק שלו. כשעשה זאת בפסטיבל ניופורט ב-1965 הוא עורר עליו את זעם מעריציו, אבל עמד על דעתו האמנותית שהמוסיקה שלו חייבת להתפתח ולהתעדכן. כך הוא פרץ את הדרך לרוק העולמי, בדרך להפוך למוסיקה משמעותית ועמוקה, עם מסרים חברתיים וגישה רצינית מבעבר. המעניין שעולם הרוק כולו עבר את המהפך בעקבות דילן.

עד היום נחשב דילן לאחד האמנים המוערכים בעולם. גם היום, בגיל מבוגר מאד, הוא נחשב לאחד מהיוצרים המעניינים בפופ העולמי.


הנה סיפורו של בוב דילן:

https://youtu.be/VWgJzOzbKQ4


הופעה של דילן הצעיר בתחילת דרכו:

http://youtu.be/OeP4FFr88SQ


הנה השיר "התשובה נישאת ברוח" שהפך להמנון "התנועה לזכויות האזרח":

http://youtu.be/vWwgrjjIMXA


"בפקעת של עצבות" (Tangled Up In Blue):

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


גרסה אקוסטית של "נוקש בשערי שמיים" (Knockin' On Heaven's Door):

https://youtu.be/cJpB_AEZf6U


ניתוח מבריק של האיכויות הליריות שלו:

https://youtu.be/In6gCrGeZfA


וסרט תיעודי מ-1986 על המהפכן של הפופ דילן:

https://youtu.be/2pS8rM_MsIY?long=yes

אגדות רוק

דיוויד בואי
מה היה הקשר של דיוויד בואי לחלל?



דיוויד בואי (David Bowie) גדל באנגליה וכבר בגיל צעיר הוא הפך מיוחד, כשאגרוף בפניו, במהלך תגרה עם חבר, גרם להגדלת האישון של עינו השמאלית ולמראה חד-פעמי, שאין כמוהו לאיש - אישון מוגדל ומהפנט. זהו אולי פרט שולי בביוגרפיה של אדם רגיל, אבל סמלי למי שעתיד להשפיע על מעצבי אופנה וסגנון, מעצבי תדמית וגברים מטרוסקסואלים בדורות הבאים.

אבל רק עם מראה יחודי לא מצליחים להפוך לגאון מוסיקלי, שחקן מחונן, אייקון אופנה, חדשן בלתי נלאה ואדם שיגדיר את מוסיקת הפופ, לא פחות מהביטלס, אלביס או בוב דילן.

כי בואי, שפרץ אל מוסיקת הפופ רגע אחרי שהסתיימה רעידת האדמה המוסיקלית והתרבותית של שנות ה-60, לא הרכין את הראש בפני "הסיקסטיז", אלא לקח את התרבות האנושית אל עבר פריצת גבולות חדשה ושחרור נוסף - הפעם מכבלים של מוסכמות כובלות ודברים שאסור לומר או לפעמים אפילו לחשוב.

באופן מסוים הוא היה אוונגארד, מקדים את זמנו ואת כולם, גם אם סוג של אוונגארד שמתנגן יפה וקל יחסית לעיכול. השיר הראשון שהוציא הזמר והמוסיקאי המשובח הזה נקרא "ספייס אודיטי". השיר היה אחד השירים הטובים בפופ של אותה התקופה. הוא נחשב פורץ דרך בהפקה, בביצוע ובכתיבה שלו. דיוויד בואי כתב אותו אחרי שראה את הסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק ומסופר בו על מייג'ור טום האסטרונאוט הדמיוני שנפלט לחלל ומאבד קשר עם כדור הארץ.

השיר הזה, אגב, סימן לראשונה משהו יחודי נוסף באמן, שעתיד לזכות בהצלחה מסחררת בלי שיר אהבה אחד אפילו. אין אמן שלא כותב שירי אהבה, שדומה שהפופ כמעט בנוי עליהם - חוץ מדיוויד בואי. הוא איש הדמויות דווקא, שממציא אותן ואת עצמו מחדש, ללא הפסקה. אחריו הוא ימציא גם את זיגי סטארדסט, דמות דמיונית שהפכה למלווה נאמנה של הקריירה שלו, עד שיחליט להיפרד ממנה וימשיך הלאה, לחידושים נוספים שיתחלפו אחרי זמן קצר. הוא היה מסוגל להחליף במהירות דמויות וזהויות, שבלבלו את המעריצים שלו, שאיכשהו תמיד ניסו להתלבש כמו האדם שנפל אל כדור הארץ, הדוכס הלבן, זיגי סטארדסט ואחרים ולא פעם מצאו את עצמם בהופעה, עומדים מול דמות חדשה ומרגישים מעט מגוחכים.

אבל נשוב רגע ל"ספייס אודיטי", שיצא ב-1969 והתקשר אצל כל המאזינים עם הנחיתה על הירח, שהתרחשה ממש באותו הזמן. הוא היה להיט הבכורה של בואי והציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו. השיר אפיין את פעילותו מאז - "הדוכס הלבן" של עולם הרוק, זמר מרתק ובעל הופעה שונה מהמקובל, חדשן מתמיד, כותב ומספר סיפורים מעולה, גאון מוסיקלי ואדם ששיריו הם בדרך כלל יצירות מרגשות ושלמות.

לאחרונה ביצע כריס הדפילד, המפקד היוצא של תחנת החלל הבינלאומית, את השיר הזה של דיוויד בואי בחלל, זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה שהשיר הקדים את זמנו ואפילו מעט ניבא את העתיד.

כשמת בואי הוא הותיר אחריו הרבה יותר ממוסיקה. הפופ והרוק אחריו השתנו והפכו צבעוניים, מסוגננים ומרהיבים מאי-פעם. האיש שללא משים המציא את ה"ארט רוק", הביא אל הבמה את הצבע והמראה הקרקסי והמפתה כל כך. במקום הופעות בחליפות או בבגדי היפים משומשים, החלו בהשראתו האמנים לחגוג את ההופעה שלהם בתלבושות שלא היו מביישות תיאטרון, אופרה או מחול. אחריו ברור היה שפופ הוא לא רק מוסיקה אלא גם מראה. משחקי הזהויות של בואי הפכו לפתרון משבר הזהות של פופ שלם...


הנה הקריירה של דיוויד בואי:

https://youtu.be/Lan_wotkon0


הקליפ של "ספייס אודיטי" בביצוע של דיוויד בואי:

https://youtu.be/iYYRH4apXDo


הנה מפקד תחנת החלל הבינלאומית מבצע את השיר "ספייס אודיטי":

http://youtu.be/KaOC9danxNo


הנה דיוויד בואי בהופעה בשנות ה-70:

https://youtu.be/xYej6RTmICo


בואי בהופעה ללא מסכות עם "אפר לאפר":

http://youtu.be/lNqo0kIR-TU


הקליפ האחרון של בואי, בו הוא בעצם מבשר בטרם עת על מותו שלו:

https://youtu.be/kszLwBaC4Sw


הנה אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/5WICgADzDqw?long=yes


וסרט תיעודי על זיגי סטארדאסט והיוצר שלו דיוויד בואי:

https://youtu.be/D3DvaQNv5QI?long=yes
בריאן מיי
מיהו הגיטריסט המדען?



מעט מאד מוסיקאים מוצאים פנאי ורצון לעסוק במדע. אבל בריאן מיי, הגיטריסט של להקת קווין ומי שנחשב בעיני רבים לגיטריסט רוק מהגדולים בהיסטוריה, הוא גם דוקטור לאסטרופיזיקה ונשיא אוניברסיטה בליברפול, שאפילו פרסם ספר על ההיסטוריה של היקום.

אבל גיטריסט-העל הזה והמדען המוכשר (פחות ממוסיקה, לטענתו) הוא לא רק אגדה, אלא גם היה נער מוכשר וחרוץ במיוחד. לא רבים יודעים שבגיל 16 הוא בנה עם אביו, מהנדס האלקטרוניקה, את הגיטרה הראשונה והאדומה שלו שזכתה לכינוי "The Red Special". בן העניים האנגלי בנה את הגיטרה שלו מרכיבים מעניינים, שכללו עץ משולחן, חלקים מאופניים ואח ישנים. הגיטרה כולה עלתה לו 8 פאונד, המון שעות עבודה וגאונות בשפע.

ה"רד ספיישל" מזכירה גיטרות של פנדר וגיבסון, שלא היה לו כסף לקנות אז ואחר-כך הוא כבר לא רצה.. הצליל האלוהי שלה הפך לסימן ההיכר של הסולואים המדהימים של קווין. כל הניסיונות ליצור גיטרות חדשות שיחליפו את ה"רד" לא צלחו והוא ממשיך לנגן עליה עד היום.


הנה סיפור הגיטרה שלו:

http://youtu.be/cPD7_hQk7hk


הספיישל רד בהופעה:

http://youtu.be/nZ2uMhi3fu4


הנה מאי על ארמון בקינגהם, מנגן "שמור את המלכה":

https://youtu.be/5hIE0vKQf6w


ובאחד מהפרסים האקדמיים שבהם הוא זכה במסגרת הקריירה המדעית שלו:

https://youtu.be/9_wKEp1hfIY
פרדי מרקורי
מי היה הטווס של להקת קווין ושל עולם הרוק?



שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי, דרך להקת קיס ואפילו צביקה פיק שלנו - כולם התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בשם פארוק פלוטו בולסרה להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

די מהר פרדי בלט במנעד הקולי המדהים שלו, בפרייזינג של זמרים גדולים, ויברטו יוצא דופן וביכולת לשיר במגוון קולות, טכניקות שירה, בהכפלות הרמוניות מטורפות כמו חמשת הקולות שהקליט לבדו בפתיחה של "רפסודיה בוהמית" ובאינספור הסגנונות שיכול היה לשלב במשפט ובבית אחד של שיר, מבלי להתאמץ. הוא היה מכונת שירה שעולם הרוק עוד לא ידע שאפשר להמציא... שלא לדבר על הכריזמה, ההופעה המחוצפת שמאז אלביס אף אחד לא ידע לייצר שונה כמוה.

את התהילה קווין החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


חייו של פרדי מרקורי:

https://youtu.be/5bPlgmy9ynY


הנה סיפורה של להקת קווין:

https://youtu.be/diy_J6o0qgQ


"מי רוצה לחיות לעד?" פרדי שר וניבא את העתיד:

https://youtu.be/_Jtpf8N5IDE


מרקורי ולהקת קווין בהופעה אופיינית וגדולה מהחיים:

https://youtu.be/hSTivVclQQ0


"רדיו גא גא" בקליפ שמשתמש בדימויים חזותיים מעולם הקולנוע וההיסטוריה:

https://youtu.be/azdwsXLmrHE


הוא ידע להפעיל את הקהל כמו מנצח של אצטדיונים:

https://youtu.be/jO9C7frk2ss


רפסודיה בוהמית - הלהיט הראשון והגדול ביותר של קווין והישג ווקאלי נדיר:

http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ


בסוף חייו יצא הקליפ הזה עם קטעי הופעות וקליפים של קווין ומרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4


סקירה על 10 מהשירים הטובים שלו ושלהם:

https://youtu.be/kVcT4LmiqhI?long=yes


סרט על דרכו של פרדי מרקורי:

https://youtu.be/ssgapPLhWbY?long=yes


וניתוח מוסיקלי על הכישרון הווקאלי החד-פעמי של פרדי מרקורי:

https://youtu.be/p3MjsrMNCbU?long=yes
Pet Sounds
מהו התקליט הגדול בכל הזמנים?



האלבום המוסיקלי (היום קוראים לזה דיסק ופעם גם תקליט) Pet Sounds של הביץ’ בויז (באנגלית " נערי החוף"), הוא אחד האלבומים הגדולים בכל הזמנים. רבים רואים בו את אלבום השירים הגדול מכולם - יצירת הרוק הגדולה אי-פעם. באלבום 13 שירים. הוא הוקלט במונו ורק שנים לאחר מכן הוא עובד לסטריאו.

לא לכולם ברור מה מיוחד באלבום הזה ורבים ראו בו פשוט תקליט עם שירים יפים. אז ראשית, הוא היה מאלבומי הקונספט הראשונים, דבר חדשני באותם ימים - אלבום שמבוסס על רעיון וחוט מקשר. פט סאונדס הוא אלבום על התבגרות ויציאה מגיל הנעורים התמים, אל העולם המפוכח ומלא השאלות הלא-פשוטות, על אובדן התמימות והמךגש עם המציאות. כל שיר בו מתחבר לאחרים וביחד הם בונים סיפור או רעיון.

אבל היה בו צירוף מרהיב של קולות והרמוניות נפלאות, שירים רכים ומלטפים, עם שירים שחקרו את הרעש שמסביב והלבישו אותו בעטיפה מוסיקלית מעניינת. האלבום הזה סימן מהפיכה בעולם הרוק, שבה הטכנאים שתמיד שלטו באולפן החלו לפנות את מקומם לגאוני הרוק, שמצידם "השתוללו" עם רעיונות יצירתיים, מורכבים ושאפתניים להפליא.

השילוב ב"פט סאונדס" של תופים עם קולות מלאכיים, סולו חלילית והקלטות של חיות, קולות רכבות, נביחות כלבים ושלל סאונדים שמגיעים מהעולם שמחוץ למוסיקה - כל אלה היו שילוב מרתק וחדשני של אוזן רגישה ושל שאפתנות של מנהיג הלהקה, שהלך והשתגע מהרצון להיות מושלם ולנצח את.. הביטלס.

ואיך האלבום קשור ל"חיפושיות"? - ווילסון, המנהיג של הביץ' בויז, שמע את האלבום Rubber Soul שלהם וקינא. האלבום המהפכני הזה היה הפעם הראשונה שבו נעשתה יצירה הדוקה בצורת אלבום. הוא לא היה עוד אוסף שירים, כמו שעשו כולם עד אז. ווילסון התלהב מהרעיון וחש שהוא יכול לעשות מוסיקה יותר מדהימה משל מי שנחשבו הלהקה המרתקת והטובה בעולם באותה עת. הוא לחץ את כולם עד הקצה. מספרים שיש תפקידים שהוקלטו מעל 100 פעמים כי ווילסון לא היה מרוצה… הוא כתב טקסטים משכנעים ומוסיקה קסומה והקליט והפיק ללהקה את האלבום המושלם עם עריכת הצליל המשובחת ביותר שנשמעה עד אז.

אפילו האלבום Revolver הגאוני של הביטלס, שייצא כמעט במקביל אליו, לא הצליח לעמעם את זוהרו. האלבום Pet Sounds היה התגובה המרהיבה של אמריקה לרביעייה הנערצת ולכל "הפלישה הבריטית" של נחשול להקות מצויינות וחדשניות מבריטניה. ואכן, העולם מחא כפיים ומוסיקאי-ענק סיפרו אז על גדולתו של "פט סאונדס", מהביטלס עצמם, דרך אלטון ג'ון, אריק קלפטון ומי לא.

האלבום, שמספרים שהטכנאי שהקליט אותו הפטיר "מי יאזין לזבל הזה?", נמכר במיליונים וזכה גם להערצת המאזינים וגם לזו של המבקרים והמוסיקאים. מספרים שג'ון לנון הכתיר אותו כטוב בעולם ושפול מקרטני ישב ולמד אותו, בטרם הוביל את הביטלס ליצירת האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר" (Sgt. Peppers Lonley Hearts Club Band), שיהפוך מאז לזה שמתחרה ולעיתים זה שמנצח את Pet Sounds על התואר "האלבום הטוב אי-פעם".


הנה "God Only Knows" - השיר הפותח מהאלבום וזה שפול מקרטני אמר שהוא השיר הכי אהוב עליו בעולם:

https://youtu.be/nc9kMktodNs


הקטע הכלי המסיים "Pet Sounds" עם ההפקה המרתקת שכוללת את הכל:

http://youtu.be/rZKMZnVjfxo


מצגת שמספרת על הפקת האלבום וחשיבותו:

http://youtu.be/ofByti7A4uM


הנה ביקורת מעמיקה על האלבום:

https://youtu.be/SlMQDsb0_oY?long=yes


וסרט תיעודי על יצירת האלבום "Pet Sounds" וההשפעה שלו:

https://youtu.be/Q0vAL8dHBxA?long=yes


ג'ימי הנדריקס
מי גיטריסט הרוק הטוב בכל הזמנים?



בספטמבר 1970, מת הגיטריסט האמריקני ג'ימי הנדריקס והוא בן 27. אלה לא היו הסמים או הפסיכדליה ולא דיכאון או קושי להתמודד עם ההצלחה - האבחנה לסיבת מותו הייתה הרעלה מכדורי שינה וחנק מהקיא של עצמו.

זה היה מוות משונה למוסיקאי כהנדריקס, מי שנחשב לנגן הגיטרה הטוב ביותר אי-פעם. את עדיפותו קובעים סקרים ומשאלים בקרב מומחים וחובבי מוזיקה שוב ושוב בעולם. כך גם קבע מגזין המוסיקה החשוב ביותר "רולינג סטון", בסקר השנתי שלו. אבל יש עוד משהו. הנדריקס לא היה רק הנגן הטוב ביותר. הוא גם היה מהפכן ששינה את נגינת הגיטרה החשמלית לחלוטין.

נתחיל בזה שהנדריקס הצעיר, בן העניים, לא יכול היה לרכוש גיטרה לשמאליים. בהיותו איטר, כלומר שמאלי, הוא קנה בזול גיטרה רגילה והפך את המיתרים שלה. הטכניקה שיצר עם הגיטרה ההפוכה הייתה מנצחת. הוא החל לנגן ולרגע לא עצר כדי לברר אם הטכניקה שלו הגיונית. היא לא ולא משום שהיא לא הייתה טובה, אלא מפני שהיא הייתה טובה משל כל נגן גיטרה חשמלית.

תוך כדי פיתוח טכניקת הנגינה המצוינת שלו, גילה ג'ימי הנדריקס גם את הצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. הוא נהג להגביר את המגבר שלו למקסימום ושלט בעוצמה מהגיטרה, כך שבניגוד לכל הנגנים שנרתעו מהדיסטורשן, הוא הפך אולו לחלק מטכניקת הנגינה שלו. בזה הוא פתח דלת מוסיקלית לכל רוק הדיסטורשן שיבוא אחריו, כולל הרוק הכבד ושאר הסגנונות שנולדו ממנו.

הנדריקס גם ניסה גיטרות רבות, אבל התאהב לבסוף בפנדר סטרטוקסטר. לא פעם הוא שינה את כיוון המיתרים והורידם עד טון וחצי למטה. עד היום רואים בצליל הגיטרה שהציג בשירו הגדול "היי ג'ו", צליל שמן ובעל עומק יותר מכל גיטרה שקדמה לו. בבדיקה שעשו פעם מהנדסי חברת "פנדר", הם נוכחו לתדהמתם שהנדריקס הצליח לכוון טוב מכל אדם אחר את הפיק-אפים (מיקרופוני הגיטרה) של הסטראט שהחברה יצרה.

אגב, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, שמאלי שלא ניגן על גיטרה שמאלית, ומוזיקאי מוכשר, הנדריקס מעולם לא למד לקרוא תווים. אפילו את זה הוא הפך ליתרון, כי זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו, שהתאפיין בחופש רב ואי-היצמדות לכללים מיושנים, באלתור פתוח ויצירתי ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אולי משום כך כינו אותו "יד הגרזן"...


הנה סיפורו של גיטריסט-העל ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/5ZtJNfNhhLU


כך הוא נשמע בהופעה:

https://youtu.be/Rw9JQC8nhhY


הנה קליפ שמציג אותו מנגן בגיטרה אקוסטית, ללא הגברה:

http://youtu.be/IPtv14q9ZDg?t=15s


והנה קליפ שמציג את הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. בראשם, איך לא, ג'ימי הנדריקס:

http://youtu.be/8ZMOsDT6mfk


המפגש שלו עם אריק קלפטון בלונדון:

https://youtu.be/6t4qXH_YaBs


סרט תיעודי על דרכו של הנדריקס:

https://youtu.be/pRg9h-XCHKs?long=yes


וניתוח מוסיקלי על הגאונות של הגיטריסט שלימד את הרוק לנגן גיטרה:

https://youtu.be/hCLxV1JdHlM?long=yes
מיהו מלך הרוקנ'רול?



ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.

זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.

אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!

כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.

לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.

אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".

בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.

לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).

לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".


הנה הקריירה של אלביס פרסלי:

https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE


תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס:

http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y


כוכב הקולנוע הצעיר אלביס בתחילת הקריירה ב"רוק בבית הסוהר":

https://youtu.be/qka6JrKUM5U


מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:

https://youtu.be/e8jAqvmnsIk


אלביס הבוגר:

https://youtu.be/BeTurYZuY4A


בסוף חייו, שמן, עייף וחסר כוח:

https://youtu.be/QvuVDfPS90Y


קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":

https://youtu.be/8WRYu81ceUU


והנה תכנית חינוכית בעברית על המלך של הרוק:

https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes
מיהו הבוס של אמריקה?



זה היה ב-1974, כשאחרי הופעתו הכריז מבקר המוסיקה ג'ון לנדאו: "ראיתי את העתיד של הרוק'נ'רול והשם שלו הוא ברוס ספרינגסטין". ציפיות כל כך גדולות יכולות גם להביא לאכזבה גדולה, אבל ספרינגסטין הצדיק את כל המחמאות והפך לכוכב הרוק החשוב ביותר של אמריקה.

בקריירה מפוארת ואחראית, של אמן מוכשר אבל גם איש עבודה חרוץ, ברוס היה לקול של אמריקה. והוא לא היה סתם מצליח, חשוב ונערץ - ספרינגסטין התגלה ככוכב הכי חברתי והכי רגיש לאמריקה האמיתית, זה שתמיד שר על חייהם של האמריקאים הפשוטים, העובדים, המתפרנסים למחייתם, אלו שלא זוהר ולא הדר הם חייהם. הוא מילא אצטדיונים באנשים שבאו אחרי יום עבודה כדי לשמוע אותו שר את חייהם ולהאזין לו מספר את שירם. ספרינגסטין הכוכב מעולם לא הבליט את כספו ולא חי חיי זוהר מעוררי קנאה. הוא היה ונשאר אמריקאי פטריוט, שלא חשש לומר ולשיר נגד מה שאמריקה חוותה ממנהיגים לא טובים ובעד מה שהיא צריכה הייתה לדעתו להיות.

הם מכנים אותו "הבוס" והם יודעים בדיוק למה. האיש שבמידה רבה החליף את בוב דילן בתור המצפון של אמריקה מנהל קריירה ארוכה ומבריקה, של אינספור אלבומים מוצלחים והמון שירים חשובים. הוא לא מפסיק לחדש ויודע לומר את מה שנכון בעיניהם, אבל הוא קודם כל נאמן לברוס ספרינגסטין הצעיר, זה שהיה בצדק "העתיד של הרוק".

ספרינגסטין, ממשיכם של דילן וקאש, כמגדלור של ערכים, אמנות מחויבת, בהירות וחדות כוונות, הוא גם הממשיך שלהם בדמות האמן האמריקאי הגברי והסמכותי, אך גם ההומני והבוער, שמצליח לעשות שימוש בפופולריות העצומה שלו, כדי למחות ולסמן את הקו שאמריקה צריכה להיזהר מלחצות.

האופן שבו הוא מתרגם את הנוכחות שלו, כדי לדוור את המטענים התרבותיים והמוסריים שלו ולהיות לטריבון עממי לסיפורים מאמריקה שכמעט ולא מדוברת ברוק האמריקאי, ודאי לא בהקשרים מוסריים, הוא לא פחות מרשים מזה של דילן.


הנה הקריירה של ברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/PdJXT0PhRVg


"הנהר" של הבוס הצעיר:

http://youtu.be/utVR3EgQkHs


והופעה מהשנים האחרונות:

http://youtu.be/fYucko7A-8A


כך נראה אמן שאוהב אנשים:

http://youtu.be/sfk0uMLhXqY


ואותו שיר בעבר הרחוק:

http://youtu.be/129kuDCQtHs


פטריוט אמריקאי ב"נולד בארה"ב":

http://youtu.be/EPhWR4d3FJQ


הנה גירסה אקוסטית ל"אני בלהבות":

http://youtu.be/d5PoIrcyd34


הנה סקירה על 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/ErfgvqcV3Uc?long=yes


סרט תיעודי על חייו של ספרינגסטין:

https://youtu.be/ueC98jgO-0o?long=yes


וסרט על הסגנון המיוחד שלו וכיצד יצר אותו:

https://youtu.be/YFncHzgQG1Y?long=yes
מהי מחתרת הקטיפה?



"מחתרת הקטיפה", הוולווט אנדרגראונד, היה הרכב רוק שפעל בסוף שנות ה-60, אבל הוא השפיע לדורות על מוסיקת הרוק וניבא את זרם הפאנק, שיוולד עשור אחר כך. מההרכב הנסיוני הזה נולדו בהמשך הרבה הרכבי שוליים חשובים, מאד לא מסחריים ומאד חדשניים.

חברי הלהקה הראשונים לו ריד, ג'ון קייל, סטרלינג מוריסון ומורין טאקר. הלהקה יצרה צליל חדשני ועשתה ניסויים מוסיקליים ואוונגרדיים (שהקדימו את זמנם). הם עשו הרבה שימוש בדיסטורשן, סאונד נועז כמו רעשי גיטרה, דיסוננס ועוד.

הקסם של "מחתרת הקטיפה" לא חמק מעיניו של אנדי וורהול, אמן הפופ-ארט החשוב בעולם. הוא הזמינם לסטודיו המפורסם שלו וניהל אותם. הוא גם הכיר להם את המוזה שלו, הדוגמנית והשחקנית הגרמניה ניקו, זמרת מעניינת ששיתפה עם וורהול פעולה בכמה סרטים ניסיוניים שעשה. הלהקה הוקסמה ממנה והם יצרו איתה ובהשראת וורהול את אלבום הבכורה "הוולווט עם ניקו".

זה יהיה האלבום החשוב ביותר שלהם, יצירת מופת מרובת סגנונות ובמובן מסוים רעידת אדמה חרישית. למה חרישית? - כי בזמן אמת לא הייתה לה השפעה משמעותית, אבל גלי ההדף שלה יצרו סגנון חדש. בריאן אינו, מהמוסיקאים החשובים של שנות ה-70, אמר פעם שאת אלבום הבכורה הזה של הוולווט אנדרגראונד "קנו מעט מאד אנשים כשיצא, אבל כל מי שקנה אותו הקים להקה"... הלהקות האלה היו ברובן להקות פאנק - גולמיות, מחוספסות, בועטות וצועקות, כמעט בלי מילים - גרסאות תמציתיות של הרוח של "מחתרת הקטיפה".

את עטיפת הבננה, ששימשה לאלבום הזה, צייר אנדי ורהול.


סיפורה של הלהקה:

http://youtu.be/TEkTlu3-9k4


הנה מחתרת הקטיפה בשיר "יום ראשון בבוקר":

http://youtu.be/0cWzxJvgWc8


הנה השיר "ונוס בפרווה" שמתבסס על שם ספרו של הברון פון זאכר מאזוך:

http://youtu.be/AwzaifhSw2c
מי הייתה להקת המי?



ההופעה של "המי" (The Who) בוודסטוק התחילה עמוק בחשיכה. כמו תמיד נתנה להקת הרוק, שרבים רואים בה את הלהקה הגדולה בכל הזמנים, הופעה חזקה ומרטיטה, עם שירים שכל אחד מהם לבדו יכול להיחשב משאת נפש כ"הלהיט הגדול", אפילו ללהקות ענק.

ואז, ממש כשההופעה הגיעה לשיאה, החלה השמש להפציע והאירה את הכל... באסיסט הלהקה ג'ון אנטוויסל אמר פעם בהתפעמות על הרגע ההוא של הזריחה על המופע שלהם, ש"בוודסטוק אלוהים היה התאורן שלנו!"

מורדת, רועשת, בועטת, שובבה, חצופה, שוברת מוסכמות ולא רואה ממטר, אבל בעיקר נותנת בראש - להקת "המי" זכתה אמנם למוניטין בשל הוונדליזם וההרס שגרמה לחדרי המלון שבהם התארחה, אבל היא הייתה קודם כל להקת רוק מצוינת ומבריקה. כל אחד מחבריה היה פצצה של כישרון ענקי. מהגיטריסט, המלחין, התמלילן והאדריכל של הלהקה, פיט טאונסנד, שסגנון הפריטה היחודי שלו השפיע על גיטריסטים רבים ברוק החדש והוא עצמו עומד בשורה אחת עם גדולי הרוק, דרך הבסיסט ג'ון אנטוויסל, שניגן כמו גיטריסט מוביל, עם ליינים של באס שמעולם לא הסתפקו בליווי או בקצב, עם המורשת של מתופף הרוק ההיפראקטיבי ושובר המוסכמות קית מון, שהגדיל את מערכת התופים שלו והפך אותה לסוללת תופים ענקית, מפעל הקָשַה תעשייתי שלעולם לא ישוב לסט התופים הקטן והצנוע שמלך שם קודם ובראש כולם - הסולן האגדי שלהם, רוג'ר דלטרי, שהיה זמר נשמה לבן עם איכויות שחורות, ברנש אנגלי יפה להפליא, בעל כושר ביטוי וקול מהטובים בתולדות הרוק, שגם כתב פה ושם שירים מצוינים.

לפסגת ההישגים של "המי" הם הגיעו כשטאונסנד כתב ביחד עם דאלטרי את "טומי", אופרת הרוק הראשונה אי-פעם. היא הייתה הרגע שבו הרוק עף על עצמו והגיע היישר לשמיים של ואגנר, ורדי ורוסיני ובעט בהם במגפיים של רוקרים, חמוש במשקפיים הענקיים של אלטון ג'ון.

עיקר מעריציה של "Who" היו גברים צעירים. היה בלהקה הזו משהו שהתאים לגבריות הצעירה של הדור ההוא, הדור שמשני צידי האוקינוס האטלנטי. המוסיקה וההתנהגות שלהם התאימו לחספוס, האגרסיות, הבוז לממסד והבעיטה של גיל ההתבגרות למבוגרים שלא הפסיקו להמציא מלחמות וקשיים, במקום להעניק אושר פשוט ומנוחה למערב. באופן מסוים הם היו קצת כמו ג'יימס דין בקולנוע של העשור הקודם - סוג של שיקוף שהעניק הרוקנרול לפצצת ההורמונים של מתבגרי הסיקסטיז והסוונטיז ותמונת ראי לשומן המיותר של ההורים שלהם.


הנה סיפורה של להקת "המי":

https://youtu.be/s0iQRqS1nNE


השיר שהגדיר תקופה "My Generation" (הדור שלי):

https://youtu.be/qN5zw04WxCc


"ראי אותי, הרגישי אותי" והשיר "מקשיב לך", כמו בהופעה בוודסטוק מ-1969:

https://youtu.be/h6qb_voOxHw


"באבא אוריילי" - שיר של "המי" משנת 1975:

https://youtu.be/6ZBhgZBjiLE


בלדת הרוק האולטימטיבית שלהם - "מאחרי עיניים כחולות":

https://youtu.be/KlrmgWvwWnA


"המי" עם אלטון ג'ון באופרת הרוק "טומי":

https://youtu.be/H_r_dWenKhk


וסקירה על 10 מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/XDfAbR_PgIY?long=yes
מה הקסם המופלא של הפינק פלויד?



בשנות ה-70 הייתה ללא ספק פינק פלויד (Pink Floyd) להקת הרוק המצליחה בעולם. במיוחד נודעה הלהקה בטקסטים העמוקים והפילוסופיים שלה, בהופעות הענק התיאטרליות שנתנה, באלבומי הקונספט המשובחים ובתמונות האייקוניות שנבחרו להופיע על העטיפות שלהם.

אך את פסגת הצלחתם חייבים חברי הלהקה למוסיקה המרתקת שלהם, ששילבה סגנונות שונים לסגנון שאופייני רק ללהקה, סגנון שהפך לסמלה של הלהקה. המוסיקה של הפינק פלויד שילבה בין הרוק הפסיכדלי, שהלהקה יצרה במיוחד באלבומיה הראשונים, לבין רוק מתקדם, עם השפעות של בלוז וקורטוב של רוק כבד. היה במוסיקה שלהם שילוב מבריק בין מוסיקה איכותית לפופ, מוסיקה שמצד אחד הייתה מורכבת ועמוקה, אך מנגד דיברה אל ההמונים והפכה לפופולארית ביותר.

פינק פלויד, שנבחרה לא אחת ללהקה הטובה בכל הזמנים, היא להקת רוק בריטית שקמה בסוף שנות ה-60 וזכתה להצלחה עצומה בשני העשורים שאחרי כן. ההשפעה של פינק פלויד על עולם הרוק והמוסיקה האלקטרונית היא עצומה ונמשכת עד היום.

רגע הפריצה להצלחה העולמית שלה היה האלבום "הצד האפל של הירח" (The Dark Side of the Moon). הוא בא בסוף התקופה הראשונה של פינק פלויד, לאחר שהלהקה החליפה את סיד בארט, מנהיגה הקודם, שסבל ממחלת נפש והלך והסתגר בעולמו הפסיכדלי, שתודלק בכמויות סמים ענקיות.

האלבום הזה שינה את גורלה של "פינק פלויד". בזכותו היא הפכה מלהקת רוק פסיכדלי, מוערכת אך בעלת הצלחה מסחרית שולית למדי, להרכב-על שיצר רוק מתקדם ומדויק, עם מכירות של אלבומים במיליוני עותקים והצלחה מסחררת בת מאות שבועות במצעדי מכירות התקליטים. בעקבותיו תבוא שרשרת אלבומים משובחים, שהעלו את הלהקה למעמד כמעט מיתי.

מי שהפך אז למנהיג הלהקה והדמות הבולטת ביצירת המוסיקה שלה היה הבאסיסט שלה רוג'ר ווטרס. לצדו הפכה הלהקה למכונה מסונכרנת של נגינה מצוינת ומוסיקת רוק מתקדם פורץ דרך. זה היה רוק של סינתיסייזרים, אותן מקלדות אלקטרוניות שהלכו והשתכללו אז והפכו את הרוק לגדול מהחיים - מוסיקה חזקה, עם סאונד קלאסי, כמעט סימפוני. על כל זה התיישבו הגיטרה של דייב גילמור, שהפיקה סולואים בלתי נשכחים וריפים מדויקים וצובטי-לב, לצד שילובים ווקאליים של קולות אורחים ותפורים להפליא וצלילים מוקלטים, במיטב המסורת שנולדה עשור לפני כן ב-Pet Sounds של הביץ' בויז.

מקומה של פינק פלויד בתולדות הרוק בכלל והרוק המתקדם במיוחד, היה מובטח. הסתבר שהמאסטרפיס הראשון, "הצד האפל של הירח", ששהה 741 שבועות בראש מצעדי המכירות, היה רק האות לשרשרת אלבומים מהמשובחים והחשובים בתולדות הרוק. היו בהם אלבום פרידה מסיד בארט בשם "הלוואי שהיית כאן" והאלבום הגדול והכפול, יצירת קונספט מורכבת ועמוקה בשם "החומה" (The Wall), שיא יצירתי שיסמן את פסגת היצירה של ווטרס אך יפרק את הלהקה ממנו ויסמן את תחילת דעיכתה, שתימשך עוד עשור נוסף.

שם הלהקה, שככל הנראה נהגה על ידי המנהיג המקורי שלה סיד בארט, הוא חיבור בין שמותיהם של אמני הבלוז, פינק אנדרסון ופלויד קאונסל.


הנה סיפורה של פינק פלויד:

https://youtu.be/awbJ2suLneQ


בהקלטות:

https://youtu.be/_dOQ1bTMORA


בהופעה:

https://youtu.be/73UMWoXRbjg


דייב גילמור בביצוע עכשווי:

https://youtu.be/_1jL8A20H_k


הנה עשרה מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/lSJ5KGyocOE


קטע מהסרט "החומה" שמבוסס על אלבומם המוצלח בשם זה:

https://youtu.be/YR5ApYxkU-U


עוד מהסרט המעולה הזה:

https://youtu.be/9DqK2PkFgtw


סרט תיעודי על הלהקה:

https://youtu.be/W6TLg6bkKvo?long=yes


וההופעה האחרונה - איחוד ב-2005 להופעה אחת:

https://youtu.be/2K7TU1Hh_3U?long=yes
מי המורה שהפך לכוכב רוק?



אם אתם מביטים במורים שלכם ונראה לכם שלא מסתתר בהם כישרון השואף להתפרץ, אולי כדאי שתחשבו שוב..

בשנות ה-70 הוקמה להקת "דייר סטרייטס" (באנגלית צרות גדולות) על ידי מורה אנגלי בשם מארק קנופלר (כן סבתא, אצלו מבטאים את האות ק שבהתחלה). קנופלר, ששימש בלהקה כסולן וכגיטריסט מוביל, לקח את חבריו ללהקה, בין השאר אחיו והשותף שלו לדירה, אל עולם הרוק של שנות ה-80. בזכות השירים, השירה ונגינת הגיטרה הייחודית שלו, הם זכו לפרסום עצום ולהצלחה מסחררת.

רשימת היכולות שלו הייתה מהרגע הראשון בלתי נתפסת, אפילו בשביל הדור שחווה זה עתה את דיוויד בואי ואת לנון ומקרטני. הוא היה גיטריסט מבריק ובעל סגנון שונה מכל מה שהכירו מעריצי הרוק לפניו, כותב טקסטים שנון ורגיש, מלחין בחסד, פרפורמר מדהים עם קול בריטון מחוספס כמו שצריך, נגן עם טכניקה חמה ומיוחדת וסולואים חכמים ויפים להפליא. הייתה לו מוסיקליות וירטואוזית, אבל הפוכה מהוירטואוזיות המנוכרת של כל כך הרבה נגנים, שחפרו בסולואים ארוכים שלא אמרו דבר. הוא ניגן באצבעות ללא מפרט והצליל שלו הפך לסמל של ניקיון צלילי וגובל בשלמות, מושפע מנגינת גיטרה בשירי עם אמריקאים וקצת שקט אחרי הרעש של הרוק הכבד והמוסיקה המתוחכמת של הרוק המתקדם של שנות ה-70.

כמעט כל נגן גיטרה ברחבי העולם ניסה בסוונטיז לחקות את הידיים המופלאות של קנופלר ואת הרוך שהוא הוציא מהכלי ששימש את כולם דווקא להפציץ. בספר הפולחן "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפליא הסופר דאגלאס אדמס לכתוב שהגיטרה של קנופלר נשמעת כמו הצליל של המלאכים כשהם יוצאים לבלות...

והם אכן יצאו לבלות. תוך שנים ספורות הפך קנופלר את "דייר סטרייטס" ללהקת הרוק הפופולארית בעולם. הגיטריסט המבריק, שהיה פעם מורה ומבקר מוסיקה בעיתון מקומי, השפיע באותה תקופה כמעט על כל גיטריסט רוק בעולם והחזיר למוסיקה האנגלית לרגע את המעמד המוביל, של מלכת הרוק העולמי, החדשני והחכם. המעמד הזה, שדומה היה שהתעמעם מעט בשנות ה-MTV, המתין לאמנים כמוהו וכמו סטינג, שיהפכו שוב את הרוק למשהו מרגש באמת.


הנה דייר סטרייטס בשיר "סולטני הסווינג", להיטם הראשון והגדול מעולם:

http://youtu.be/h0ffIJ7ZO4U


הנה דייר סטרייטס בהופעה חיה עם הסקסופוניסט מל קולינס:

http://youtu.be/AKiVttFnqkY


והנה אלוהי הגיטרה האנגלית, אריק קלפטון, משתתף בצניעות בביצוע "רומיאו ויוליה ובגדלות נפש מנגן רק ליווי בלי אף סולו:

http://youtu.be/6-P4DVCsd70


מרק קנופלר שינה את נגינת הגיטרה החשמלית שלו בהמשך:

http://youtu.be/wTP2RUD_cL0


והנה סרט תיעודי על קנופלר שחוזר למקומות ולאנשים בסקוטלנד שהפכו אותו למי שהוא:

https://youtu.be/nwOzONsGGLo?long=yes
איך הפך זמר צעיר לדובר הדור?



זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.

דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.

והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.

וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..

ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.


הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן:

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":

https://youtu.be/vWwgrjjIMXA


ושיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


המהפכה החשמלית הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:

https://youtu.be/jtFEzhaNrT4


ותכנית היסטורית בעברית על בוב דילן:

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
איך ה"רולינג סטונז" היא הלהקה הוותיקה בעולם?



להקת הרולינג סטונז (בעברית "האבנים המתגלגלות") מופיעה מאז 1962 ברציפות עד היום. הסטונז התפרסמו בשנות ה-60 כלהקה נערצת שהרבה משיריה עסקו בתשוקה ובאהבה. היא גם התהדרה באחד הסולנים הכריזמטיים בתולדות הרוק, האיש שלא מזדקן - הסולן מיק ג'אגר.

מבחינת סגנונה, זוהי להקת רוקנ'רול בריטית שהושפעה מאד ממוזיקת הבלוז והריתם אנד בלוז השחורות. היא גם להקת הרוק שהשפיעה הכי הרבה על המוסיקה הזו בחזרה. כמה אירוני שהלהקה הבריטית הזו יצרה מהרגע הראשון מוסיקה שסימני הבלוז האמריקאי מהדלתה של המיסיסיפי אפיינו אותה כל כך, במיוחד בנגינת הגיטרה של הגיטריסט של הסטונז, קית ריצ'ארדס. מבלי להיות מודעים לכך, האבנים המתגלגלות עשו הרבה כדי להחזיר לצעירים האמריקאים את האהבה למוסיקה השורשית של היבשת - המוסיקה השחורה. הם הביו לאמריקה אהבה גדולה לרית'ם אנד בלוז ומוסיקת נשמה שחורה.

מעבר להיות ותיקה ופעילה כבר 51 שנה (ביום הכתיבה של הערך הזה), הרולינג סטונז היא מלהקות הרוק המשפיעות ביותר בהיסטוריה ומהמצליחות שבהן. היא שינתה את עולם הרוק ובמקום להיטים מתקתקים ומלודיים, היא דחפה עוד ועוד שירים אנרגטיים ומבוססי בלוז ומוסיקה שחורה ופתחה את הרוק לסגנונות ישנים, שלא נחשבו עד אז ושהאמריקנים נטשו מזמן.


הנה סיפורם של "האבנים המתגלגלות":

https://youtu.be/F5I9Z6iPTLo


קטע של הסטונז משנת 1964:

https://youtu.be/KukWz1xQQCw


כך הם נראו בשנות ה-80 של המאה הקודמת:

http://youtu.be/SGyOaCXr8Lw?t=5s


בהופעות האצטדיונים הגדולות שלהם:

https://youtu.be/03TYbImaY7M


והנה הם בשנת 2013 עם הזמרת גוון סטפני:

http://youtu.be/HBlCE4IX2r0


סרט תיעודי על הלהקה הוותיקה והגדולה בעולם:

https://youtu.be/OjLFkrqd4lA?long=yes


סרט תיעודי ולא רשמי על חבריה וחייהם בצד הלהקה הגדולה שבה הם פועלים:

https://youtu.be/joejWu6bi1o?long=yes


מה זיכה את לד זפלין בתואר "הלהקה הגדולה בעולם"?


בעשור הראשון של המילניום החדש ביקשה רשת הרדיו של ה-BBC ממאזיניה לבחור את הנגנים הטובים ביותר בכל כלי ולהרכיב הרכב-על, סופרגרופ, שיכיל את הנגנים הטובים ביותר מכל כלי. לאחר שקלול התוצאות של המשאל הזה הסתבר שהתוצאה דומה להפליא ללהקה שכבר פעלה בעולם - קוראים לה לד זפלין.

ואכן, להקת לד זפלין (Led Zeppelin) נחשבת על ידי רבים ללהקת הרוק הכבד הגדולה ביותר בכל הזמנים. הלהקה הזו הגיעה לשיאים של הצלחה ונחשבת, ביחד עם "פינק פלויד", ללהקת הרוק המצליחה של שנות ה-70. לא היו להם הטקסטים המבריקים של בוב דילן ולא השירים הגאוניים של הביטלס, או המורכבות של ג'נסיס ופינק פלויד בסיפורים מוסיקליים חצי-היסטוריים, פילוסופיים ועמוסי הברקות. אבל בהופעות הם היו מפעל מצטיין של בלוז, רוק כבד ופיתוח שירים ארוכים ומשוחררים שהמעריצים סגדו לה. שירת הצרחות והיללות של רוברט פלאנט והסולואים הארוכים והמבריקים של ג'ימי פייג' היו מגובים בבאס ותופים של הנגנים הוירטואוזים של ג'ון פול ג'ונס וג'ון בונהם והיא הפכה את הלהקה לתאגיד עצום של הופעות מפוצצות קהל ואוזניים.

אבל הדרך לא תמיד הייתה כה קלה. אמנם מסחרית הלהקה הצליחה כבר מאלבומה הראשון, המכירות היו בשמיים והופעותיה היו תמיד באיצטדיונים מלאים עד אפס מקום, אבל חלק מהעיתונות לא אהבה אותה בשנים הראשונות והמבקרים הרבו לתקוף את אלבומיה וסגנונה של הלהקה. הלהקה הזו הייתה אחד הצמתים החשובים שבהם ההמונים התפצלו סופית ממבקרי המוסיקה, שהסתייגו כמעט מכל דבר שזפלין עשו, בעוד שהקופות הראו בדיוק ההיפך. רק מאוחר יותר נעשה הצדק בהדרגה והם החלו לקבל ביקורות הוגנות ואף מעריכות, שלא לומר מעריצות. זה במיוחד בלט במקרה של העיתון "רולינג סטון" שבביקורת על 5 האלבומים הראשונים מעך אותם והם בתגובה החרימו אותו וסרבו להתראיין אליו כדי שלא לסייע למכירותיו..

שנים רבות ראו השמרנים בארצות הברית בלד זפלין את השטן בכבודו ובעצמו. הם טענו שהרוק הכבד ומחריש האוזניים מעודד צעירים למעשי אלימות איומים, מעודד את פולחן השטן ומעביר במילות השירים "מסרים חבויים". ב-1982 זה הגיע לשיא של טמטום כשמטיף אמריקאי השמיע בשידור רדיו את אחד השירים כשהוא מנוגן לאחור, וזיהה "משפטים שמעודדים את פולחן השטן". זה לא עזר אפילו כשמעריצים השמיעו בתגובה זה לזה "מסרים שטניים" בהיפוך של שירי ילדים ומזמורי דת..

מכיוון שלא רצו לוותר על שום דבר, ההופעות של לד זפלין היו ארוכות מאד. כל אלבום חדש הוסיף להן עוד ועוד שירים חדשים. הם שנאו סינגלים והעדיפו לבנות אלבומים מנצחים, עם סדר שירים שתוכנן כך שכל שיר יגלוש לשיר הבא, או במילותיו של ג'ימי פייג' הגיטריסט ומייסד הלהקה "שיהיו הרים וגאיות של מוסיקה".

בשנות ה-2000 כבר היה ברור שלהקת הרוק המצוינת הפכה לאגדה. היא דורגה במקום הראשון בסקר "100 להקות הרוק הכבד הגדולות" בערוץ Vh1. בשער של המגזין "Guitar World" כונתה כבר לד זפלין "הלהקה הגדולה ביותר בעולם" וברור היה שאין כמעט רוקר עם גיטרה שלא הושפע מג'ימי פייג', הגיטריסט הוירטואוז ומנהיג לד זפלין. סולו הגיטרה של להיטה הגדול ביותר "Stairway to Heaven" נבחר על ידי קוראי עיתון הגיטרה לסולו הטוב ביותר של הרוק בכל הזמנים.

אז ניתן לסכם במילים של ג'ון פול ג'ונס, בסיסט הלהקה, "גם כשהיינו גרועים, היינו טובים יותר מרוב הלהקות".


הנה הלהקה הגדולה של שנות ה-70:

http://youtu.be/W92apQbud8s


להיטם הגדול ביותר "מדרגות לרקיע":

https://youtu.be/dYpgg__qc-c


הנה הם בהופעה חיה:

https://youtu.be/mtskOtJUWXQ


הגיטריסט המופלא שלהם ג'ימי פייג':

https://youtu.be/8ZMOsDT6mfk?t=5m50s&end=6m25s


הנה ניתוח מוסיקלי על התפקיד של המתופף הגאוני של הלהקה המדהימה הזו:

https://youtu.be/UvOm2oZRQIk?long=yes


וסקירה על 10 מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/1bZJuKnuSsk?long=yes
מהי המהפכה החשמלית של בוב דילן?



פסטיבל ניופורט, 25 ליולי 1965. אל הבמה עולה בוב דילן הצעיר, בסך הכל בן 24, רק 3 שנים מאז הגיח כיורש העצר של וודי גאטרי, מלך הפולק, ושנה אחרי שהוכתר באותו פסטיבל כמלך החדש של הפולק ונביא הדור הרשמי.

אבל הפעם הדילן יזכה בשריקות בוז וצעקות זעם ממעריציו. זו הייתה גיטרה חשמלית ביד שלו, בתור האקדח המוסיקלי שהוא התעקש להביא איתו אל הבמה ולחשמל באחת את המוסיקה שלו ואת העצבים שלהם.

ואכן, בשנת 1965 בפסטיבל ניופורט עשה בוב דילן מהפכה אדירה, כמעט בלתי נתפסת בסגנונו המוסיקלי. זה התבטא בכך שבמקום הגיטרה האקוסטית שלו, הוא הכניס את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית שלו ונתן את האות להולדתו של סגנון חדש במוסיקת הפופ - סגנון הפולק-רוק.

וזו לא הייתה רק הגיטרה החשמלית שלו, אלא הרכב חשמלי, הרכב רוק שלם שליווה אותו. המעריצים העריצים לא ידעו את נפשם מרוב זעם. הם צעקו לו ולהתחשמלות שלו בוז.

דילן ידע שזה יחולל כעס, אבל ספק אם הוא שיער מראש איזה זעזוע הוא יגרום למעריציו, כשהוא יעלה עם להקה חשמלית להופיע כמו שהופיע באותו יום, שונה כל כך, מרגיז כל כך, אל מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו, את השירים השקטים והחכמים כל כך והמוגשים במגש הפולק שאליו הוא רגיל.

זה לא עזר להם. דילן לא יכול היה לעצור את החיפוש התמידי שלו אחרי התפתחות ועניין. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, רצתה להרחיב את הפופ והרוק ולהפוך אותם מבידור להמונים לכלי ביטוי, לשפה חדשה, אמיתית וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים, הוא הרגיש שנכון לו יותר לשיר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, עם הדמויות הגרוטסקיות וההומור היבש שלו, עם הפואטיקה המופלאה שלו, שתוגש מעתה כשהיא עטופה בסאונד של חשמל צורם ומרעיש. בעיניו לא היה הולם מהצליל החשמלי, התופים הרועשים והגיטרות הצרודות של הרוק, כדי להעביר את המסר שלו אליהם.

זו לא הייתה רק מהפכה מוסיקלית, אלא גם מהפכה חברתית של ממש. בדיוק כמו שהביטלס הושפעו ממנו לכתוב שירים עם תוכן ומסר עמוק, גם דילן הושפע מהם. הוא התרשם עמוקות ממוסיקת הרוק הסוערת, החדשנית והנמרצת ומהשירים המהירים והקצביים שהם ידעו לייצר. בבת אחת הוא מצא עצמו מאזין וסופג שרשרת השפעות מהדמויות המרכזיות בהיסטוריה של הרוק. הגאון היהודי הצעיר והמקורי בחר להאזין להם ולאמץ את הערכים והמסרים שהם הובילו. הם פשוט התאימו יותר למה שהוא רצה לומר.

הבגידה במעריציו הייתה דילנית לחלוטין. ביום שלפני ההופעה המהפכנית שלו, הוא עוד הופיע כטרובדור עממי בבמת הצהריים של כותבי השירים, נאמן למסורת של תנועת ה"פולק" שהמליכה אותו ונכנעה למוסיקה שלו. אל מול כל קהל הפסטיבל שנהר והתמסר ל"משיח" של הדור, הוא שיחק את תפקידו האחרון כבוב דילן המוכר וה"טוב". אבל בערב שלמחרת הוא כבר היה מוכן לרוקנרול. מוקף בנגנים חדשים, לבוש בחולצת נקודות ומחומש לקרב בגיטרת פנדר סטרוקסטר. בהבעה ריקה, כמעט מזלזלת, הוא החליף למול עיניהם המשתאות את הפולק ברוק והמליך אותו בתור המוסיקה העממית החדשה של הדור שיסיים את המאה ה-20. בכך הוא גם יהפוך את הרוקנרול ממוסיקה חביבה ורומנטית, של שירי אהבה עם תופים, לסגנון פוליטי, בועט, נוזף ומוחה על עוולות. יחי הרוק - הדרך מדילן אל ברוס ספרינגסטין ודיוויד בואי נפתחה!


הנה סיפור המהפכה החשמלית של בוב דילן:

https://youtu.be/p0azcWTluaQ


כך מגיבים המעריצים לתהליך ההתחשמלות של דילן בפסטיבל ניופורט 1965:

https://youtu.be/S1TKUk9nXjk


כך נשמעה ההופעה המפורסמת שלו בפסטיבל ניופורט ב-1965:

https://youtu.be/G8yU8wk67gY


אקוסטי וחמים - כך הוא נשמע שנה קודם באותו פסטיבל:

https://youtu.be/OeP4FFr88SQ


וכך הוא נשמע עשור אחר-כך, אחרי ששינה את המוסיקה האמריקאית:

https://youtu.be/wlvWwJGC_ns


והנה בוב דילן מדבר על הבוז והעזיבה של הקהל את ההופעה החשמלית הראשונה שלו:

https://youtu.be/2138kXVIonY
כיצד שינו הביטלס את העולם?



הלהקה החשובה ביותר והידועה ביותר במוסיקה העולמית היא ללא ספק להקת "החיפושיות" (The Beatles). הלהקה הבריטית "הביטלס", 4 צעירים פשוטים מהעיר ליברפול, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הם הלהקה הראשונה שכל העולם הכיר ושהמעריצים שלה צרחו בהופעות שלה לאורך כל המופע. ההערצה אליהם הגיעה לרמה שקיבלה שם - "ביטלמניה" ("מחלת הביטלס")..

גם איכותה המוסיקלית של המוסיקה שיצרו "הביטלס" נחשבת לאחת הפסגות של המוסיקה הפופולארית בעולם - רבים רואים בה ממש מוסיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוסיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.

בלהקה היו חברים 4 מוסיקאים מצוינים ובמיוחד הובילו אותה בכישרון רב ג'ון לנון ופול מקרטני. הם התפרסמו בשירי רוק, משולבים במקצבי ריתם אנד בלוז והרמוניות קוליות מצוינות, כותבים את שיריהם בעצמם (חדשני באותם ימים) ואלופים במשחקי מילים חביבים, חוש הומור מעולה ומראה מצודד. אחרי שכבשו את לונדון ואת אנגליה כולה, הם כבשו את ארה"ב ואת שאר העולם ולאחר שהתבגרו מוסיקלית והמוסיקה שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חכמה ויצירתית, הם הפכו ללהקת הרוק החשובה בהיסטוריה.


הנה סיפורם של הביטלס:

https://youtu.be/FZSHsJjsh-Y


תקציר תולדות החיפושיות:

https://youtu.be/7ItiFZBAMlI


סיפורם המלא של הביטלס בעברית:

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8


סרטון קומיקס על הביטלס:

http://youtu.be/bxH4BUa8tZU


וכדי שגם הילדים של היום יאהבו אותם, גם בערוץ הילדים בישראל עושים חגיגה לביטלס:

http://youtu.be/uxotFidI9os


אולי כך יתארו בשנת 3000 את הביטלס (:

http://youtu.be/3Z2vU8M6CYI


הנה הופעה של הביטלס מהימים הגדולים של הביטלמניה:

https://youtu.be/e6r523MsuUk?long=yes


וסרט תיעודי על התחלת ההצלחה של הלהקה:

https://youtu.be/X3jO1OAEPzo?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.