שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הייתה אדריכלית-העל זאהה חדיד?
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
איך פרנק לויד רייט היה ההשראה לספר "כמעין המתגבר"?
פרנק לויד רייט היה אחד האדריכלים המודרניים החשובים ביותר ומהמעניינים שפעלו ב-60 השנים הראשונות של המאה ה-20.
עם כ-1,100 מבנים שתכנן במהלך 70 שנות קריירה, רייט ממש לא היה רק איש של כמות. האדריכל הפורה נודע ברעיונותיו החדשניים שלו ובעיצובים יחודיים, שהמוכרים ביותר מהם היו ככל הנראה "בית המים הנופלים" ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק.
מי שכונה על ידי המכון האמריקני לאדריכלות "האדריכל האמריקאי הגדול ביותר בכל הזמנים" דגל באדריכלות אורגנית, הכוללת ערבוב בין הפנים והחוץ במבנה, תכנון שיוצר חללים פתוחים ובשימושים חדשים בחומרים ובטכנולוגיות שונות.
עיקר פרסומו של רייט החל ב"בתי ערבה" שפיתח. עיקר הסגנון הוא של בתי מגורים שתוכננו כך שיתמזגו היטב בסביבה. למעשה הוא הניח בהם חלק מהיסודות לסגנון האדריכלי המודרני והנהיג סגנון חדש בארכיטקטורה, "מודרניזם אורגני" - סגנון שבו "הבניין משתלב בסביבתו הטבעית ולא משתלט עליה", כפי שהסביר רייט.
בית "פולינגווטר" שבפנסילבניה, בעברית "הבית על האשד", "בית המים הנופלים", או סתם "בית המפל", הוא ללא ספק אחת מיצירות המופת האייקוניות של פרנק לויד רייט. הוא נחשב לאחת הדוגמאות הטובות ביותר להשתלבות הרמונית של מבנה בסביבתו והפך ל"המוזיאון", המהווה מקום עליה לרגל לאדריכלים וחובבי ארכיטקטורה מכל רחבי העולם (ראו בתגית "פולינג ווטר").
רייט, מעמודי התווך של עולם האדריכלות, היה הראשון שהשתמש בבטון מזויין בבתי מגורים ומהראשונים שיצרו "חלל פתוח" למגורים, במקום הקירות הפנימיים שהיו פופולאריים עד אז.
שני פרויקטים חשובים נוספים שלו הם מוזיאון גוגנהיים לאמנות מודרנית, המבנה המסעיר בעל הצורה החלזונית שבנה בניו יורק ו"האילינוי" - גורד השחקים שלו שמעולם לא נבנה ושתוכנן להיות בעל 528 קומות!
בזכות תרומתם לתרבות האנושית, לא פחות מ-8 מבנים שתכנן רייט בארצות הברית הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולם.
ענק האדריכלות האמריקאי והאיש שיצר כמה מהמבנים האיקוניים במאה ה-20, קשר את סגנונו בחיבור לטבע, לאקלים, לחומרים חמים וטבעיים ולכל מה שמיוצג היום בזרם של האדריכלות האורגנית.
הנה סיפורו של האדריכל שרצה לבנות גורד שחקים בגובה מייל שלם (מתורגם):
https://youtu.be/kF54-camgCg
קטע מסרט תיעודי שלם על האדריכל הגאון פרנק לויד רייט:
http://youtu.be/mWGlk6WGod0
מוזיאון גוגנהיים שתכנן רייט:
https://youtu.be/QvgVKWvb2tI
מצגת וידאו עם תמונות מרבים מהבתים שתכנן וברקע השיר שכתבו לו סיימון וגרפונקל:
http://youtu.be/bUPG_PzNYXg
קטע מראיון בו מספר פרנק לויד רייט על המצאת החלון הפינתי שלו:
http://youtu.be/bAcjIjFUuTA
ומה גאוני באדריכלות של פרנק לויד רייט:
https://youtu.be/upNT0OFyErM?long=yes
מי היה אביר הבטון לה קורבוזיה?
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
מיהו אנדו, נהג המשאית שהפך לאדריכל-על?
טָדָאוֹ אַנְדוֹ (Tadao Ando) הוא ארכיטקט עולמי אוטודידקט, המרבה לתכנן מבנים מינימליסטיים ומאופקים מאוד, משלב בתבונה אור ובטון חשוף ומאמין בפשטות כמוטיב ראשון במעלה.
אבל מעבר לעבודותיו הנהדרות, מעניין סיפורו האישי של האיש. כי טדאו אנדו הוא אדריכל-על יפני ומי שהחל את דרכו בצעירותו בעיר אוסקה כ... נהג משאית.
אבל הוא רצה יותר ולכן בשעות הפנאי הוא החל ללמד את עצמו אדריכלות. באמצעות קריאה,עיון בספרים ותכניות וגם במסעות בעולם הוא הלך ורכש את הידע הדרוש לו לצורך תכנון מבנים.
לאט לאט הוא נסחף לחדור, להעמיק ולפתח לעצמו שפה אישית ותכנונית והפך לאדריכל מהבולטים ביפן. עם השנים ובהמון התמדה וכישרון הוא הגיע למעמדו העולמי, כשכל זה נעשה ללא לימודים גבוהים בתחום.
אנדו, המאמין בעיצוב פשוט ויפה להפליא, פילס את דרכו המקצועית בלימוד עצמי, תוך שהוא רוכש מעמד איקוני עולמי, באחד מהמקצועות המורכבים שיש. כי אדריכלות, חשוב להבין, כוללת גם את היכולות האמנותיות והיצירתיות של האדריכל, גם ידע הכרחי ועצום בעולם הטכנולוגי וההנדסי וגם מומחיות בעולם החומרים והצד הכימי והפיזיקלי של המבנים.
יותר מזה, בקרב אדריכלי-העל בעולם, אותם ענקי ארכיטקטורה שלא פעם מתכננים מבנים חדשניים ופורצי דרך, בניינים שבהם לא ניתן להסתמך על ידע קיים או על מומחיות שנרכשה ופורסמה על ידי עמיתיהם, אין כמעט תקדים לאדם שלימד את עצמו את המקצוע והגיע להיות כזה.
סגנונו של אנדו מרתק. הוא משלב בסגנונו רעיונות מבסיס האמנות היפנית עם האסתטיקה העדינה של המודרניזם מהמערב.
בעבודותיו המאופקות במכוון הוא אוהב לחשוף את הבטון, לעצב מבנים מינימליסטיים ומוארים בצורה מיוחדת באור השמש.
כיום הוא נחשב לאחד מגדולי האדריכלים בעולם, זוכה פרס פריצקר לשנת 1995, הפרס החשוב בעולם לאדריכלים.
הנה סיפורו של האדריכל טדאו אנדו:
http://youtu.be/xRk5Oe88Rqw
כנסיית האור שיצר אנדו, שמוארת רק באור השמש העובר דרך חריצי הצלב שבקיר:
http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s
הנה היופי שבפשטות שלו:
https://youtu.be/mkoFxKCN0N4
"האובלי" "The Oval" של טדאו אנדו:
https://youtu.be/_HoZUxOW7FY
"מוזיאון ההיסטוריה סאיאמייק" שתכנן בעיר אוסקה:
https://youtu.be/tUD_YfLSoLU
"מרכז המחקר של פאבריקה" שתכנן באיטליה:
https://youtu.be/JgI8Tj2yTD4
מבנה לקרן לאנגן:
https://youtu.be/c_kkUy_ZIS8
מהמבנים האיקוניים שלו:
https://youtu.be/jJpDmtVLmE8
וסקירה מקיפה על הארכיטקט הגאון:
https://youtu.be/MqihEL0Pxus?long=yes
מי היה אדריכל-העל הברזילאי אוסקר נִיֶמַאייר?
האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?
כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פוטוריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".
הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.
כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.
הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.
אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.
הנה האוסקר של האדריכלות:
https://youtu.be/mp5jv4-nkvs
מבנים שתכנן:
https://youtu.be/ucHDXGjEklo
תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:
https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q
אודיטוריום שתכנן:
https://youtu.be/PhQIRNo-kpU
ספריה פרי תכנונו:
https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M
על הביתן שבנה בלונדון:
https://youtu.be/EEmpu95xFE0
וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:
https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes
מהם הבניינים המרתקים שתכנן דניאל ליבסקינד?
דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.
12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.
ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.
מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.
הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:
http://youtu.be/xLlV3y1r91s
ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:
http://youtu.be/0QLISAps2sM
מיהו האדריכל איו מינג פאיי?
איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.
איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".
הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.
בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.
הנה סיפורו של איי אם פיי:
https://youtu.be/Uqky8wsVWFk
כמה מעבודותיו המפורסמות:
https://youtu.be/wJuYgvNpmLA
סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:
https://youtu.be/Uqky8wsVWFk
ובמילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:
https://youtu.be/xV-AfP1uDNk
מה הפך את חסן פתחי לאדריכל של העניים במצרים?
מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.
חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.
הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.
ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.
כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.
הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.
פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.
בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.
בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.
במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.
הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.
הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:
https://youtu.be/eUAdcQGaYNM
בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:
https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI
מקורות ההשראה של פתחי:
https://youtu.be/tX9uhRJVMWE
היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:
https://youtu.be/mOlyALYEQlI
והדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0
מהו בית אלרוד, שתכנן האדריכל הפוטוריסטי ג'ון לאוטנר?
בית אלרוד (Elrod House), שממוקם בפאלם ספרינגס שבלוס אנג'לס, הוא בית פוטוריסטי מרשים במיוחד. תכנן אותו האדריכל האמריקאי ג'ון לאוטנר (John Lautner), מי שאפשר לראות בו את אדריכל העתיד של העבר.
הבית הזה, על גג הכיפה המרשים וקירות הבטון המעוקלים שלו, הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות האדריכליות המרשימות של ארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים.
יותר מחצי מאה אחרי, לא איבד הבית הזה את קסמו. לאחר שנבנה בשנים 1961-1963, ושופץ בשנות ה-70, הוא הפך מעניין אף יותר מבעבר, פיסת אדריכלות אותנטית ומרהיבה שלעתים נראה שלא איבדה שמץ מהחדשנות והעתידנות שלה.
ג'ון לאוטנר, מתכנן הבית בשנות ה-60, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן באזור כמה מהבתים האייקונים בשנות ה-50 וה-60. ביניהם גם בית הכימוספרה הכל כך מפורסם שלו.
לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של פרנק לויד רייט. בתכנון הבית הזה הוא הושפע מרעיונותיו הרבים של המנטור והמורה הידוע שלו ונתן להם ביטוי בעבודותיו האדריכליות. נראה שכמו מורה המיתולוגי, המוטו שהנחה אותו הוא במידה רבה "יופי למען היופי".
ואכן, כמו בכל עבודותיו של לאוטנר, מסייעים גם בבית אלרוד אלמנטים כמו קירות הזכוכית הרציפים ושולי הגג הבולטים בו אל מעל לאזור הבריכה, להתמזגות של חללו הפנימי עם החלל החיצוני. זה נעשה בהמשכיות הרמונית ישירה ומרשימה מאוד, חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.
בשנת 1971 הפך בית האלרוד ל"בית הנבל" האייקוני ואב הטיפוס לבתי נבלים שכאלה. זה היה כששולב בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever). בשנת 2000 הופיע בית אחר של לאוטנר, בית הכימוספירה בלוס אנג'לס, גם הוא למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי".
הנה בית לאוטנר:
https://youtu.be/c3k6BNVx8G0
בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/G-eDrwBExRE
בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:
https://youtu.be/Pt1inP2byUc
הבית של בוב הופ:
https://youtu.be/INgYqiii7EQ
עיצוב הפנים שלו למשרדים:
https://youtu.be/jQP9usr8oW8
ובית שתכנן באקפולקו מקסיקו:
https://youtu.be/uBHiPqbag8U
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
פרנק לויד רייט היה אחד האדריכלים המודרניים החשובים ביותר ומהמעניינים שפעלו ב-60 השנים הראשונות של המאה ה-20.
עם כ-1,100 מבנים שתכנן במהלך 70 שנות קריירה, רייט ממש לא היה רק איש של כמות. האדריכל הפורה נודע ברעיונותיו החדשניים שלו ובעיצובים יחודיים, שהמוכרים ביותר מהם היו ככל הנראה "בית המים הנופלים" ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק.
מי שכונה על ידי המכון האמריקני לאדריכלות "האדריכל האמריקאי הגדול ביותר בכל הזמנים" דגל באדריכלות אורגנית, הכוללת ערבוב בין הפנים והחוץ במבנה, תכנון שיוצר חללים פתוחים ובשימושים חדשים בחומרים ובטכנולוגיות שונות.
עיקר פרסומו של רייט החל ב"בתי ערבה" שפיתח. עיקר הסגנון הוא של בתי מגורים שתוכננו כך שיתמזגו היטב בסביבה. למעשה הוא הניח בהם חלק מהיסודות לסגנון האדריכלי המודרני והנהיג סגנון חדש בארכיטקטורה, "מודרניזם אורגני" - סגנון שבו "הבניין משתלב בסביבתו הטבעית ולא משתלט עליה", כפי שהסביר רייט.
בית "פולינגווטר" שבפנסילבניה, בעברית "הבית על האשד", "בית המים הנופלים", או סתם "בית המפל", הוא ללא ספק אחת מיצירות המופת האייקוניות של פרנק לויד רייט. הוא נחשב לאחת הדוגמאות הטובות ביותר להשתלבות הרמונית של מבנה בסביבתו והפך ל"המוזיאון", המהווה מקום עליה לרגל לאדריכלים וחובבי ארכיטקטורה מכל רחבי העולם (ראו בתגית "פולינג ווטר").
רייט, מעמודי התווך של עולם האדריכלות, היה הראשון שהשתמש בבטון מזויין בבתי מגורים ומהראשונים שיצרו "חלל פתוח" למגורים, במקום הקירות הפנימיים שהיו פופולאריים עד אז.
שני פרויקטים חשובים נוספים שלו הם מוזיאון גוגנהיים לאמנות מודרנית, המבנה המסעיר בעל הצורה החלזונית שבנה בניו יורק ו"האילינוי" - גורד השחקים שלו שמעולם לא נבנה ושתוכנן להיות בעל 528 קומות!
בזכות תרומתם לתרבות האנושית, לא פחות מ-8 מבנים שתכנן רייט בארצות הברית הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולם.
ענק האדריכלות האמריקאי והאיש שיצר כמה מהמבנים האיקוניים במאה ה-20, קשר את סגנונו בחיבור לטבע, לאקלים, לחומרים חמים וטבעיים ולכל מה שמיוצג היום בזרם של האדריכלות האורגנית.
הנה סיפורו של האדריכל שרצה לבנות גורד שחקים בגובה מייל שלם (מתורגם):
https://youtu.be/kF54-camgCg
קטע מסרט תיעודי שלם על האדריכל הגאון פרנק לויד רייט:
http://youtu.be/mWGlk6WGod0
מוזיאון גוגנהיים שתכנן רייט:
https://youtu.be/QvgVKWvb2tI
מצגת וידאו עם תמונות מרבים מהבתים שתכנן וברקע השיר שכתבו לו סיימון וגרפונקל:
http://youtu.be/bUPG_PzNYXg
קטע מראיון בו מספר פרנק לויד רייט על המצאת החלון הפינתי שלו:
http://youtu.be/bAcjIjFUuTA
ומה גאוני באדריכלות של פרנק לויד רייט:
https://youtu.be/upNT0OFyErM?long=yes
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
טָדָאוֹ אַנְדוֹ (Tadao Ando) הוא ארכיטקט עולמי אוטודידקט, המרבה לתכנן מבנים מינימליסטיים ומאופקים מאוד, משלב בתבונה אור ובטון חשוף ומאמין בפשטות כמוטיב ראשון במעלה.
אבל מעבר לעבודותיו הנהדרות, מעניין סיפורו האישי של האיש. כי טדאו אנדו הוא אדריכל-על יפני ומי שהחל את דרכו בצעירותו בעיר אוסקה כ... נהג משאית.
אבל הוא רצה יותר ולכן בשעות הפנאי הוא החל ללמד את עצמו אדריכלות. באמצעות קריאה,עיון בספרים ותכניות וגם במסעות בעולם הוא הלך ורכש את הידע הדרוש לו לצורך תכנון מבנים.
לאט לאט הוא נסחף לחדור, להעמיק ולפתח לעצמו שפה אישית ותכנונית והפך לאדריכל מהבולטים ביפן. עם השנים ובהמון התמדה וכישרון הוא הגיע למעמדו העולמי, כשכל זה נעשה ללא לימודים גבוהים בתחום.
אנדו, המאמין בעיצוב פשוט ויפה להפליא, פילס את דרכו המקצועית בלימוד עצמי, תוך שהוא רוכש מעמד איקוני עולמי, באחד מהמקצועות המורכבים שיש. כי אדריכלות, חשוב להבין, כוללת גם את היכולות האמנותיות והיצירתיות של האדריכל, גם ידע הכרחי ועצום בעולם הטכנולוגי וההנדסי וגם מומחיות בעולם החומרים והצד הכימי והפיזיקלי של המבנים.
יותר מזה, בקרב אדריכלי-העל בעולם, אותם ענקי ארכיטקטורה שלא פעם מתכננים מבנים חדשניים ופורצי דרך, בניינים שבהם לא ניתן להסתמך על ידע קיים או על מומחיות שנרכשה ופורסמה על ידי עמיתיהם, אין כמעט תקדים לאדם שלימד את עצמו את המקצוע והגיע להיות כזה.
סגנונו של אנדו מרתק. הוא משלב בסגנונו רעיונות מבסיס האמנות היפנית עם האסתטיקה העדינה של המודרניזם מהמערב.
בעבודותיו המאופקות במכוון הוא אוהב לחשוף את הבטון, לעצב מבנים מינימליסטיים ומוארים בצורה מיוחדת באור השמש.
כיום הוא נחשב לאחד מגדולי האדריכלים בעולם, זוכה פרס פריצקר לשנת 1995, הפרס החשוב בעולם לאדריכלים.
הנה סיפורו של האדריכל טדאו אנדו:
http://youtu.be/xRk5Oe88Rqw
כנסיית האור שיצר אנדו, שמוארת רק באור השמש העובר דרך חריצי הצלב שבקיר:
http://youtu.be/RoDa6BmHKAs?t=5s
הנה היופי שבפשטות שלו:
https://youtu.be/mkoFxKCN0N4
"האובלי" "The Oval" של טדאו אנדו:
https://youtu.be/_HoZUxOW7FY
"מוזיאון ההיסטוריה סאיאמייק" שתכנן בעיר אוסקה:
https://youtu.be/tUD_YfLSoLU
"מרכז המחקר של פאבריקה" שתכנן באיטליה:
https://youtu.be/JgI8Tj2yTD4
מבנה לקרן לאנגן:
https://youtu.be/c_kkUy_ZIS8
מהמבנים האיקוניים שלו:
https://youtu.be/jJpDmtVLmE8
וסקירה מקיפה על הארכיטקט הגאון:
https://youtu.be/MqihEL0Pxus?long=yes
אדריכלים גדולים
האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?
כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פוטוריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".
הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.
כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.
הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.
אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.
הנה האוסקר של האדריכלות:
https://youtu.be/mp5jv4-nkvs
מבנים שתכנן:
https://youtu.be/ucHDXGjEklo
תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:
https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q
אודיטוריום שתכנן:
https://youtu.be/PhQIRNo-kpU
ספריה פרי תכנונו:
https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M
על הביתן שבנה בלונדון:
https://youtu.be/EEmpu95xFE0
וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:
https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes
דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.
12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.
ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.
מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.
הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:
http://youtu.be/xLlV3y1r91s
ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:
http://youtu.be/0QLISAps2sM
איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.
איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".
הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.
בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.
הנה סיפורו של איי אם פיי:
https://youtu.be/Uqky8wsVWFk
כמה מעבודותיו המפורסמות:
https://youtu.be/wJuYgvNpmLA
סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:
https://youtu.be/Uqky8wsVWFk
ובמילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:
https://youtu.be/xV-AfP1uDNk
מהפכן ומי שבו בזמן חזר לעבר, גאון משכיל ומצליח, אבל כזה שחושב על הכפריים הפשוטים בכפרי מצרים. קרייריסט רגיש והומניסט ומודרניסט, אך מלא אהבה לטכניקות עתיקות ועממיות ודוגל בתכנון קהילתי ואנושי. מהפכן וחדשן אך כזה המשמר או חוזר למסורות עתיקות. קראו לו חסן פתחי (Hasan Fathi) והוא נחשב לגדול אדריכלי מצרים המודרנית.
חסן פתחי נולד בשנת 1900 ותכנן בחייו לא פחות מ-160 פרויקטים גדולים - במצרים ובעולם. אבל במצרים הוא ייזכר במה שהיה ללא ספק גולת הכותרת שבהם. מדובר בפרויקט הכפר גורנה החדשה, בו הוא הצליח לייצר שילוב אמיתי של גורמים שלכאורה היו נוגדים זה את זה.
הילד שנולד באלכסנדריה למשפחה מבוססת, היה בן לאב בעל אחוזות שהיה הכי רחוק מחיי הכפר, ולאם ילידת הכפר, שסיפרה רבות לילדיה על הילדות ועל החיים בסביבה הכפרית. בנסיעות רכבת מקהיר, אליה עברה המשפחה, ובדרך לחופשות הקיץ באלכסנדריה, הצטלבו סיפורי האם עם מראות האיכרים הנשקפים המהחלון ומעבדים את האדמה.
ההתפכחות שלו הייתה כשהגיע לכפרים כאדריכל צעיר ופגש את המציאות הכפרית האמיתי. אבל המפגש עם החיים עצמם רק העצים את הרגישות שלו וניתב אותו לתפיסות הייחודיות שלו ולדרך בה בחר.
כך החל פתחי להתנגד לבטון ולחידושים הטכנולוגיים של העידן המודרני. הוא למד וחקר עד שליטה במורשת הבנייה המצרית ובשיטות בנייה עתיקות ומקומיות ששימשו אלפי שנים את המגורים בסביבת הנילוס.
הוא למד מהאדריכלות נובית ושאב ממנה השראה, תוך שהוא מסתייע במיומנות של הבנייה המקומית של בנאים פשוטים, אבל כאלו שהכירו את הבנייה החכמה והפשוטה לתפארת.
פתחי העדיף בנייה בבוץ ובחומר והמשיך את מסורת האדריכלות המדברית של בתי החומר במצרים. מהבטון החזק והגמיש שהפך כמעט אופציה יחידה במצרים של העידן המודרני הוא פנה בחזרה אל החומר העתיק, הקדום והמצוי בשפע בדלתא של מצרים - הבוץ והאדמה.
בפרויקטים שלו הוא הצליח להחליף את החומרים העכשוויים דוגמת הבטון והברזל המודרניים וליצור עם המקומיים מאמץ קהילתי לבנייה המשתמשת בחומרי בנייה מקומיים וזמינים בשפע, כמו אדמה, חול וקש.
בתהליך הבנייה פתחי פגש תושבים מקומיים שעבדו איתו ולצדו. הוא פיתח אדריכלות מקיימת, שתואמת את תנאי הסביבה.
במהלך דרכו לא היה מי שהפיח חיים כמוהו באדריכלות המדברית. מי שיהיה הכהן הגדול של הבוץ וארכיטקט יחודי המשלב מודרניזם עם הומניזם מרתק, היה מאמין כן ואמיתי בשיתוף הציבור בתכנון, הרבה לפני שזה הפך לטרנד עולמי בעולם האדריכלות.
הוא לא היה רק אדריכל גאון, אלא גם ממציא, מוסיקאי חובב, מחזאי, צייר, משורר, כלכלן, אנתרופולוג, סוציולוג, פסיכולוג וכותב טקסטים רהוטים ומדויקים.
הנה סרטון על האדריכלות של חסן פתחי:
https://youtu.be/eUAdcQGaYNM
בתי הבוץ שלו היו מעולים למגורים, סביבתיים וזולים להפליא - פתרון מצוין לכפריים עניים:
https://youtu.be/8ZLfHMvUMoI
מקורות ההשראה של פתחי:
https://youtu.be/tX9uhRJVMWE
היו לו שיטות לבנות מבנים עם איוורור טבעי:
https://youtu.be/mOlyALYEQlI
והדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/ZHrFHYXLwt0
בית אלרוד (Elrod House), שממוקם בפאלם ספרינגס שבלוס אנג'לס, הוא בית פוטוריסטי מרשים במיוחד. תכנן אותו האדריכל האמריקאי ג'ון לאוטנר (John Lautner), מי שאפשר לראות בו את אדריכל העתיד של העבר.
הבית הזה, על גג הכיפה המרשים וקירות הבטון המעוקלים שלו, הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות האדריכליות המרשימות של ארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים.
יותר מחצי מאה אחרי, לא איבד הבית הזה את קסמו. לאחר שנבנה בשנים 1961-1963, ושופץ בשנות ה-70, הוא הפך מעניין אף יותר מבעבר, פיסת אדריכלות אותנטית ומרהיבה שלעתים נראה שלא איבדה שמץ מהחדשנות והעתידנות שלה.
ג'ון לאוטנר, מתכנן הבית בשנות ה-60, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן באזור כמה מהבתים האייקונים בשנות ה-50 וה-60. ביניהם גם בית הכימוספרה הכל כך מפורסם שלו.
לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של פרנק לויד רייט. בתכנון הבית הזה הוא הושפע מרעיונותיו הרבים של המנטור והמורה הידוע שלו ונתן להם ביטוי בעבודותיו האדריכליות. נראה שכמו מורה המיתולוגי, המוטו שהנחה אותו הוא במידה רבה "יופי למען היופי".
ואכן, כמו בכל עבודותיו של לאוטנר, מסייעים גם בבית אלרוד אלמנטים כמו קירות הזכוכית הרציפים ושולי הגג הבולטים בו אל מעל לאזור הבריכה, להתמזגות של חללו הפנימי עם החלל החיצוני. זה נעשה בהמשכיות הרמונית ישירה ומרשימה מאוד, חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.
בשנת 1971 הפך בית האלרוד ל"בית הנבל" האייקוני ואב הטיפוס לבתי נבלים שכאלה. זה היה כששולב בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever). בשנת 2000 הופיע בית אחר של לאוטנר, בית הכימוספירה בלוס אנג'לס, גם הוא למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי".
הנה בית לאוטנר:
https://youtu.be/c3k6BNVx8G0
בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/G-eDrwBExRE
בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:
https://youtu.be/Pt1inP2byUc
הבית של בוב הופ:
https://youtu.be/INgYqiii7EQ
עיצוב הפנים שלו למשרדים:
https://youtu.be/jQP9usr8oW8
ובית שתכנן באקפולקו מקסיקו:
https://youtu.be/uBHiPqbag8U
מי היה האדריכל והמעצב הנודע מיז ון דר רוהה?
האדריכל הגרמני לודוויג מייס ון דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe) הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).
ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.
הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.
מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.
הנה סיפור הבאוהאוס ולודוויג מיס ון דר רוהה (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:
http://youtu.be/DXGHTTHZq-o
בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:
http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8
והביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:
http://youtu.be/TPDcNUBQwBw
האדריכל הגרמני לודוויג מייס ון דר רוהה (Ludwig Mies van der Rohe) הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).
ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.
הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.
מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.
הנה סיפור הבאוהאוס ולודוויג מיס ון דר רוהה (עברית):
https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s
מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:
http://youtu.be/DXGHTTHZq-o
בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:
http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8
והביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:
http://youtu.be/TPDcNUBQwBw
מיהו אדריכל העל פרנק גרי?
ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.
גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות.
במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").
מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.
גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.
הנה מצגת וידאו על האיש, האדריכל והבניינים המפורסמים שתכנן (עברית):
https://youtu.be/ohT2gtunGvs
בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:
http://youtu.be/KNRY-RL97gM
וכתבת טלוויזיה על אדריכל העל פרנק גרי:
https://youtu.be/Gt1_BgCN6lU?long=yes
ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.
גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות.
במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").
מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.
גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.
הנה מצגת וידאו על האיש, האדריכל והבניינים המפורסמים שתכנן (עברית):
https://youtu.be/ohT2gtunGvs
בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:
http://youtu.be/KNRY-RL97gM
וכתבת טלוויזיה על אדריכל העל פרנק גרי:
https://youtu.be/Gt1_BgCN6lU?long=yes
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מי היה האדריכל של העתיד ג'ון לאוטנר?
ג'ון לאוטנר, מי שרבים רואים בו את האדריכל העתידני של המאה ה-20, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן כמה מהבתים האייקוניים של שנות ה-50 וה-60.
ביניהם מוכרים במיוחד בית הכימוספרה המפורסם, בית אלרוד (Elrod House) הפוטוריסטי שבפאלם ספרינגס לוס אנג'לס, בית גרסיה הזכור לטוב ובית אראנגו הכמו-מרחף שבמקסיקו.
לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של אחד מענקי האדריכלות פרנק לויד רייט. הוא אכן למד והושפע מאוד מהרעיונות של המנטור שלו רייט וניתן למצוא להשפעה הזו ביטוי רב בעבודותיו האדריכליות.
המוטו שהנחה אותו, ממש כמו זה של מורהו המיתולוגי, היה של "יופי למען היופי".
במרבית עבודותיו של לאוטנר ניכרים אלמנטים של התמזגות החלל הפנימי עם החלל החיצוני, קירות זכוכית רציפים ושולי גג בולטים. כל התכנון שלו מקפיד תמיד על המשכיות הרמונית ישירה, עיקרון שניתן לראות בו חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.
בתים ומבנים שתכנן הפכו אייקוניים. אחד מהם שלא שרד את הבולדוזרים הוא בית קפה גוגי בהוליווד שכבר אינו קיים. הוא תוכנן על ידי ג'ון לאוטנר ושמו, גוגי, הפך למונח "אדריכלות גוגי". זהו סגנון של אדריכלות עתידנית, פוטוריסטית, שהושפעה מעידן החלל והעידן האטומי.
חלק מהמבנים שתכנן לאוטנר הופיעו גם בסרטים מפורסמים. אם זה בית אלרוד שהפך ל"בית הנבל" בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever), או "בית הכימוספירה" בלוס אנג'לס, שהיה למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי" משנת 2,000.
הנה האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/bIhHzgLLb_4
בית לאוטנר:
https://youtu.be/c3k6BNVx8G0
בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/G-eDrwBExRE
בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:
https://youtu.be/Pt1inP2byUc
הבית של בוב הופ:
https://youtu.be/INgYqiii7EQ
עיצוב הפנים שלו למשרדים:
https://youtu.be/jQP9usr8oW8
בית אראנגו שתכנן באקפולקו מקסיקו:
https://youtu.be/uBHiPqbag8U
וסרט תיעודי קצר על לאוטנר:
https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes
ג'ון לאוטנר, מי שרבים רואים בו את האדריכל העתידני של המאה ה-20, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן כמה מהבתים האייקוניים של שנות ה-50 וה-60.
ביניהם מוכרים במיוחד בית הכימוספרה המפורסם, בית אלרוד (Elrod House) הפוטוריסטי שבפאלם ספרינגס לוס אנג'לס, בית גרסיה הזכור לטוב ובית אראנגו הכמו-מרחף שבמקסיקו.
לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של אחד מענקי האדריכלות פרנק לויד רייט. הוא אכן למד והושפע מאוד מהרעיונות של המנטור שלו רייט וניתן למצוא להשפעה הזו ביטוי רב בעבודותיו האדריכליות.
המוטו שהנחה אותו, ממש כמו זה של מורהו המיתולוגי, היה של "יופי למען היופי".
במרבית עבודותיו של לאוטנר ניכרים אלמנטים של התמזגות החלל הפנימי עם החלל החיצוני, קירות זכוכית רציפים ושולי גג בולטים. כל התכנון שלו מקפיד תמיד על המשכיות הרמונית ישירה, עיקרון שניתן לראות בו חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.
בתים ומבנים שתכנן הפכו אייקוניים. אחד מהם שלא שרד את הבולדוזרים הוא בית קפה גוגי בהוליווד שכבר אינו קיים. הוא תוכנן על ידי ג'ון לאוטנר ושמו, גוגי, הפך למונח "אדריכלות גוגי". זהו סגנון של אדריכלות עתידנית, פוטוריסטית, שהושפעה מעידן החלל והעידן האטומי.
חלק מהמבנים שתכנן לאוטנר הופיעו גם בסרטים מפורסמים. אם זה בית אלרוד שהפך ל"בית הנבל" בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever), או "בית הכימוספירה" בלוס אנג'לס, שהיה למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי" משנת 2,000.
הנה האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/bIhHzgLLb_4
בית לאוטנר:
https://youtu.be/c3k6BNVx8G0
בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:
https://youtu.be/G-eDrwBExRE
בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:
https://youtu.be/Pt1inP2byUc
הבית של בוב הופ:
https://youtu.be/INgYqiii7EQ
עיצוב הפנים שלו למשרדים:
https://youtu.be/jQP9usr8oW8
בית אראנגו שתכנן באקפולקו מקסיקו:
https://youtu.be/uBHiPqbag8U
וסרט תיעודי קצר על לאוטנר:
https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes
מהו גשר מיתרים ואיך קלטרווה שולט בגשרי המיתרים?
גשר מיתרים (Suspension bridge) הוא גשר שמעוגן בכבלים. הם שאוחזים את הגשר אל עמודי התמך החזקים והם שמקנים לו את המראה המרחף והאוורירי שלו.
גשרי מיתרים רבים נבנו בעולם, במהלך העשורים האחרונים. בכיר מתכנני גשרי המיתרים בעולם כיום הוא האדריכל הספרדי ד"ר סנטיאגו קלטרווה. בין השאר תכנן קלטרווה את גשרי המיתרים של ברצלונה, ולנסיה ובילבאו. הוא נחשב מהטובים שבמתכנני הגשרים בעולם ומי שאחראי לכמה מהגשרים התלויים היפים ביותר.
בארץ ידוע במיוחד גשר המיתרים בירושלים, שתכנן קלאטרווה בכניסה לעיר. הגשר שהאדריכל תכנן עם הדימוי של נבל ושופר תנ"כיים מורכב מ-4 חומרים שונים. בטון ופלדה משמשים בו לנשיאת הגשר וזכוכית ואבן לריצוף ולחיפוי של מסלול ההליכה.
על הגשר בירושלים נעה כיום הרכבת הקלה של העיר והוא משמש גם להולכי רגל. בשנים האחרונות הוא הפך במידה מסוימת לסמל של העיר, שיש לה גם כך סמלים אינספור.
הנה סיפורו של סנטיאגו קלטרבה:
http://youtu.be/qHgU037x_g4
על גשר המיתרים בירושלים:
http://youtu.be/-RllE0nkF0E
גשר המיתרים בדאלאס:
http://youtu.be/lYc6zM5wX5k
הנה גשר המיתרים על שם ואסקו דה גאמה בפורטוגל, הארוך ביותר באירופה:
https://youtu.be/HzoRmsJ6Zng
גשר מיתרים (Suspension bridge) הוא גשר שמעוגן בכבלים. הם שאוחזים את הגשר אל עמודי התמך החזקים והם שמקנים לו את המראה המרחף והאוורירי שלו.
גשרי מיתרים רבים נבנו בעולם, במהלך העשורים האחרונים. בכיר מתכנני גשרי המיתרים בעולם כיום הוא האדריכל הספרדי ד"ר סנטיאגו קלטרווה. בין השאר תכנן קלטרווה את גשרי המיתרים של ברצלונה, ולנסיה ובילבאו. הוא נחשב מהטובים שבמתכנני הגשרים בעולם ומי שאחראי לכמה מהגשרים התלויים היפים ביותר.
בארץ ידוע במיוחד גשר המיתרים בירושלים, שתכנן קלאטרווה בכניסה לעיר. הגשר שהאדריכל תכנן עם הדימוי של נבל ושופר תנ"כיים מורכב מ-4 חומרים שונים. בטון ופלדה משמשים בו לנשיאת הגשר וזכוכית ואבן לריצוף ולחיפוי של מסלול ההליכה.
על הגשר בירושלים נעה כיום הרכבת הקלה של העיר והוא משמש גם להולכי רגל. בשנים האחרונות הוא הפך במידה מסוימת לסמל של העיר, שיש לה גם כך סמלים אינספור.
הנה סיפורו של סנטיאגו קלטרבה:
http://youtu.be/qHgU037x_g4
על גשר המיתרים בירושלים:
http://youtu.be/-RllE0nkF0E
גשר המיתרים בדאלאס:
http://youtu.be/lYc6zM5wX5k
הנה גשר המיתרים על שם ואסקו דה גאמה בפורטוגל, הארוך ביותר באירופה:
https://youtu.be/HzoRmsJ6Zng
מיהו המעצב והאדריכל הנודע רון ארד?
כן. בשם רון ארד נקרא הנווט הישראלי המפורסם, גיבור שנפל בשבי בלבנון וישראל לא שב הביתה. אך זה גם שמו של מעצב-העל והאדריכל המפורסם, הישראלי לשעבר שכיום הוא מהמובילים בעולם בתחומים אלה.
שני האנשים הללו נושאים את אותו השם אבל מייצגים באופן מסוים את המיוחד בישראל - ארץ שנלחמת על קיומה וחיה על החרב, מאז 1948 ועד היום, אך גם מייצרת מצוינות בתחומים רבים וחשובים בעולם כולו.
בעוד שאת הנווט רון ארד לא הצליחה ישראל להחזיר מהשבי וגורלו ככל הנראה הסתיים במוות בשבי, רון ארד השני מכהן כפרופסור לעיצוב רהיטים ועיצוב תעשייתי בקולג' המלכותי לאמנות שבבירת בריטניה. עבודותיו מוצגות בירידים בינלאומיים ובמוזיאונים החשובים בעולם, דוגמת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ובפריז, מוזיאון לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.
רון ארד גם עיצב ומעצב מוצרים הנמכרים בחברות עיצוב מהמובילות בעולם. ביניהן ניתן למצוא את ויטרה (Vitra), קרטל (Kartell), מורוסו (Moroso), אלסי (Alessi) וקפליני (Cappellini). המוצרים הללו משווקים בחנויות העיצוב היוקרתיות והנחשבות בעולם.
הנה סרטון על רון ארד, הנווט שנפל ונעלם בלבנון (עברית):
http://youtu.be/hIQNNrd-3oI
מהצד השני באנגלית על האמן רון ארד, מעצב רהיטים ומוצרים ואדריכל מצליח בעולם:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
על ילדותו של האמן (עברית):
https://youtu.be/GCzsnYe8dlM
חלק מיצירותיו:
http://youtu.be/XhgQbuxqSyg
הפרויקט המסעיר שלו בתחל אביב, בניין Toha, קיצור של "תוצרת הארץ", הרחוב בו הוא נבנה (מתורגם):
https://youtu.be/w0sB-ITl8Xg
וכך מרכיבים תערוכה מעבודותיו:
http://youtu.be/fJE4L_xQIsU
כן. בשם רון ארד נקרא הנווט הישראלי המפורסם, גיבור שנפל בשבי בלבנון וישראל לא שב הביתה. אך זה גם שמו של מעצב-העל והאדריכל המפורסם, הישראלי לשעבר שכיום הוא מהמובילים בעולם בתחומים אלה.
שני האנשים הללו נושאים את אותו השם אבל מייצגים באופן מסוים את המיוחד בישראל - ארץ שנלחמת על קיומה וחיה על החרב, מאז 1948 ועד היום, אך גם מייצרת מצוינות בתחומים רבים וחשובים בעולם כולו.
בעוד שאת הנווט רון ארד לא הצליחה ישראל להחזיר מהשבי וגורלו ככל הנראה הסתיים במוות בשבי, רון ארד השני מכהן כפרופסור לעיצוב רהיטים ועיצוב תעשייתי בקולג' המלכותי לאמנות שבבירת בריטניה. עבודותיו מוצגות בירידים בינלאומיים ובמוזיאונים החשובים בעולם, דוגמת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ובפריז, מוזיאון לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.
רון ארד גם עיצב ומעצב מוצרים הנמכרים בחברות עיצוב מהמובילות בעולם. ביניהן ניתן למצוא את ויטרה (Vitra), קרטל (Kartell), מורוסו (Moroso), אלסי (Alessi) וקפליני (Cappellini). המוצרים הללו משווקים בחנויות העיצוב היוקרתיות והנחשבות בעולם.
הנה סרטון על רון ארד, הנווט שנפל ונעלם בלבנון (עברית):
http://youtu.be/hIQNNrd-3oI
מהצד השני באנגלית על האמן רון ארד, מעצב רהיטים ומוצרים ואדריכל מצליח בעולם:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
על ילדותו של האמן (עברית):
https://youtu.be/GCzsnYe8dlM
חלק מיצירותיו:
http://youtu.be/XhgQbuxqSyg
הפרויקט המסעיר שלו בתחל אביב, בניין Toha, קיצור של "תוצרת הארץ", הרחוב בו הוא נבנה (מתורגם):
https://youtu.be/w0sB-ITl8Xg
וכך מרכיבים תערוכה מעבודותיו:
http://youtu.be/fJE4L_xQIsU
כיצד תרם ברונלסקי לאדריכלות?
כשזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה. בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.
זו היתה השנה 1418 ופירנצה הייתה אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה. אך הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.
לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו. הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.
לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע. גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה. עד היום, כבר 500 שנה, הוא נחשב לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.
ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.
כך תכנן פליפו ברונלסקי את הכיפה של הפנתאון בפירנצה (מתורגם):
https://youtu.be/B3t0yU4ti6Q
הרצאה על המבנה הגאוני:
https://youtu.be/_1aJlNqM1HY
כך הוא יצר את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/_IOPlGPQPuM
ומבט נוסף על כיפת הקתדרלה הגאונית שתכנן:
https://youtu.be/TQ8F_yPwqzA
כשזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה. בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.
זו היתה השנה 1418 ופירנצה הייתה אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה. אך הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.
לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו. הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.
לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע. גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה. עד היום, כבר 500 שנה, הוא נחשב לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.
ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.
כך תכנן פליפו ברונלסקי את הכיפה של הפנתאון בפירנצה (מתורגם):
https://youtu.be/B3t0yU4ti6Q
הרצאה על המבנה הגאוני:
https://youtu.be/_1aJlNqM1HY
כך הוא יצר את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/_IOPlGPQPuM
ומבט נוסף על כיפת הקתדרלה הגאונית שתכנן:
https://youtu.be/TQ8F_yPwqzA
איך אדריכל-העל נורמן פוסטר תכנן גשר שהפך לבדיחה?
הכל החל כשהחליטה עיריית לונדון להקים את הגשר הראשון מעל התמזה, מאז חנוכתו של הטאוור ברידג' בסוף המאה ה-19. העיריה עשתה מכרז גדול להקמת "גשר המילניום" (London Millenium Bridge), שבו השתתפו אדריכלים גדולים מכל העולם.
הזוכה בתחרות לתכנן אותו היה האדריכל הידוע נורמן פוסטר. ביחד עם פסל בשם אנתוני קארו הוא תכנן גשר מרהיב ומיוחד, מודרניסטי ועשוי נירוסטה ואלומיניום.
אבל אוי לאותה הבושה - ביום חנוכת הגשר, כשעשרות אלפי אנשים עלו עליו וחגגו את הגשר החדש, התגלו בעיות. הגשר החל לרעוד ולזוז, הרגשה מפחידה במיוחד וגם משהו שעלול להפוך לאסון, במיוחד אם נזכרים בגשר טקומה שקרס בארה"ב ב-1941, בשל תכנון שלא לקח בחשבון את כל הלחצים והכוחות שמופעלים על הגשר.
התוצאה הייתה שהגשר המפחיד של לונדון נסגר בימים הבאים. היה חשש שהבעיה הזו תגרום לביטול פרויקט נוסף והרבה יותר גדול של פוסטר - הגשר הגבוה בעולם שתכנן באותה תקופה.
רק אחרי כשנתיים של תיקונים נפתח הגשר מחדש, כשהוא בטוח ויציב. רק אז יכולים היו תושבי לונדון להתפעל סוף סוף מהגשר המרהיב שצמח להם בעיר ולצעוד עליו בטוחות.
הנה סיפור התקלה של גשר המילניום:
http://youtu.be/gQK21572oSU
"גשר המילניום" כיום:
https://youtu.be/yC0HsspgUGA?t=12
וסרט נוסף על הגשר היפה הזה:
http://youtu.be/o93t9CLi7P8
הכל החל כשהחליטה עיריית לונדון להקים את הגשר הראשון מעל התמזה, מאז חנוכתו של הטאוור ברידג' בסוף המאה ה-19. העיריה עשתה מכרז גדול להקמת "גשר המילניום" (London Millenium Bridge), שבו השתתפו אדריכלים גדולים מכל העולם.
הזוכה בתחרות לתכנן אותו היה האדריכל הידוע נורמן פוסטר. ביחד עם פסל בשם אנתוני קארו הוא תכנן גשר מרהיב ומיוחד, מודרניסטי ועשוי נירוסטה ואלומיניום.
אבל אוי לאותה הבושה - ביום חנוכת הגשר, כשעשרות אלפי אנשים עלו עליו וחגגו את הגשר החדש, התגלו בעיות. הגשר החל לרעוד ולזוז, הרגשה מפחידה במיוחד וגם משהו שעלול להפוך לאסון, במיוחד אם נזכרים בגשר טקומה שקרס בארה"ב ב-1941, בשל תכנון שלא לקח בחשבון את כל הלחצים והכוחות שמופעלים על הגשר.
התוצאה הייתה שהגשר המפחיד של לונדון נסגר בימים הבאים. היה חשש שהבעיה הזו תגרום לביטול פרויקט נוסף והרבה יותר גדול של פוסטר - הגשר הגבוה בעולם שתכנן באותה תקופה.
רק אחרי כשנתיים של תיקונים נפתח הגשר מחדש, כשהוא בטוח ויציב. רק אז יכולים היו תושבי לונדון להתפעל סוף סוף מהגשר המרהיב שצמח להם בעיר ולצעוד עליו בטוחות.
הנה סיפור התקלה של גשר המילניום:
http://youtu.be/gQK21572oSU
"גשר המילניום" כיום:
https://youtu.be/yC0HsspgUGA?t=12
וסרט נוסף על הגשר היפה הזה:
http://youtu.be/o93t9CLi7P8
