אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".

מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית.

בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג". מאז הוא נחשב לברומטר של אינטליגנציה דמוית אדם.

בשנים האחרונות דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.

באפריל 2025 פורסם שאחד מדגמי השפה הגדולים עבר מבחן טיורינג. החוקרים דווחו שבגרסת שלושה צדדים של מבחן טיורינג, בו שוחחו 300 המשתתפים עם אדם ועם AI בו-זמנית ולאחר מכן מעריכים מי הוא מי, מודל ה-GPT-4.5 של OpenAI, שקיבל הוראה לאמץ פרסונה אנושית, זוהה כבן אדם בעיני 73% מהזמן.

מדובר באחוז גבוה משמעותית מסיכוי לניחוש שנהוג לחשב כ-50%, מה שמראה שמודל השפה המוביל עבר את מבחן טיורינג. ועדיין, המחקר ממתין לביקורת עמיתים, כמקובל בשיטה המדעית. בנוסף, על אף שמבחן טיורינג נתפס כפסגת ההוכחה בחוגי בינה מלאכותית ופילוסופיה, זו עדיין לא הוכחה חד משמעית לכך שבינה מלאכותית שעוברת אותו אכן חושבת כמונו.


הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג (עברית):

http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s


הסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם):

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c


רובוטים כמו ג'ולס, היכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/IhVu2hxm07E


על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני (עברית):

http://youtu.be/gfMtkfVkqaA


הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


ודוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות (עברית):

http://youtu.be/KpCJldSYMTQ

מה אתם עשיתם כשהייתם בני 6? - אל תקחו את זה קשה אם ויליאם ג'יימס סידיס כתב בגיל הזה ספרים ב-7 שפות שונות...

ילד הפלא המבריק וויליאם סידיס (William Sidis) היה אדם על-אנושי באינטליגנציה שלו ואחת התופעות האנושיות המרתקות בהיסטוריה. מנת המשכל של מי שלמד לקרוא בגיל שנתיים ובגיל 4 כתב שתי עבודות מחקר, הוערכה בבגרותו בטווח שבין 250 ל-300 (כלי המדידה של אינטליגנציה כה גבוהה לא היו אז).

הגאון הצעיר, בן למשפחה יהודית בארצות הברית, נולד ב-1 באפריל 1898 בניו יורק להורים יהודים שהיגרו מאוקראינה. בוריס סידיס, אביו, היה פסיכיאטר מוערך ואימו הרופאה, שרה, שניהם בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות. מרגע לידתו, התמקדו השניים בפיתוח היכולות האינטלקטואליות שלו באופן אינטנסיבי, תוך יישום שיטות חינוך ניסיוניות שאביו פיתח.

התוצאות לא איחרו לבוא: בגיל 18 חודשים, וויליאם הצעיר כבר ידע לקרוא את ה"ניו יורק טיימס". בגיל שלוש למד לכתוב במכונת כתיבה ובגיל שש כבר שלט בשפות אנגלית, לטינית, יוונית, רוסית, צרפתית וגרמנית, עם טענה שלא ברור אם היא מדויקת שגם עברית הוא דיבר. בהמשך חייו הוא למד ושלט ב-25 שפות.

ההישג מדהים הגיע לתקשורת ומשך לו תשומת לב תקשורתית, בעוד העיתונות כינתה אותו "הילד המופלא מבוסטון". בגיל 7 מתקבל ילד הפלא לבית הספר התיכון, לאחר שהוא עובר את בחינות הכניסה. בשל גילו הצעיר הוא נאלץ להמתין עד גיל שמונה, כדי להתחיל את לימודיו... את התיכון הוא סיים תוך שנה וחצי בלבד.

בגיל 11, מתקבל סידיס לאוניברסיטת הרווארד והוא הופך לסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי פעם למוסד היוקרתי, שגם בגיל בוגר קשה במיוחד להתקבל אליו. ודאי לא יפתיע איש לדעת שהוא סיים את התואר בגיל 16 - בהצטיינות יתרה. כשקיבל את תעודת ההצטיינות הוא האשים את אביו בפני העיתונאים, על שהרס את חייו.

אז למד הציבור שכרופא ופסיכיאטר, אביו של סידיס האמין שהמוח ניתן לפיתוח, ממש כמו שריר. כמעט מלידתו של הילד, הוא גידל אותו במשטר קשוח של לימודים. בין השאר נאסר עליו לשחק עם ילדים בני גילו וכתוצאה מכך גדל סידיס ללא כישורים חברתיים וללא יכולת להסתדר עם בני אדם.

הדבר גרם להתעוררות בעיות נפשיות בילד. והחלו אצלו תופעות של היסטריה וצחוק עצבני וחזק. אגב, עליו התבסס הסרט "סיפורו של וויל האנטינג" בכיכובו של מאט דיימון.

עוד במהלך לימודיו בהרווארד, הוא פיתח תיאוריה מתמטית על הממד הרביעי והרצה בנושא בפני החברה המתמטית האמריקאית. וויליאם גם פיתח שפה מלאכותית משלו שקרא לה "וונדרלנד" והתעמק בחקר תופעות קוסמולוגיות.

השינוי התרחש כשסידיס התבגר וההבטחה המוקדמת לא התממשה כמצופה. גאון העל הלא אנושי סבל מצבר משמעותי של קשיי הסתגלות חברתיים והתקשה למצוא את מקומו בחברה. אף שהמשיך במחקריו האקדמיים, סידיס בחר לחיות חיים פשוטים ומבודדים, החל לעסוק בעבודות פקידות פשוטות והתרחק מהעין הציבורית ומפרסום. בשנת 1920 הוא פרסם את ספרו החשוב "The Animate and the Inanimate", בו הציג תיאוריות מקוריות על תרמודינמיקה והיקום. ספרים נוספים שהוא פרסם, התפרסמו תחת שמות בדויים, כולל ספרים בנושאים אזוטריים, כמו הספר המקיף על תולדות התחבורה בארצות הברית וספר נוסף - על אספנות כרטיסי רכבת...

בשנת 1944 ולאחר שחי בניו יורק בבדידות יחסית, נפטר סידיס משבץ מוח והוא רק בן 46. אנשי חינוך ופסיכולוגים עסקו רבות בסיפור חייו ובקרב על הדרך הנכונה לטפח ילדים מחוננים. לא מעט עיסוק היה גם במחיר הרגשי והחברתי שכרוך בדחיפת ילדים להישגים אקדמיים מוקדמים מדי. וויליאם ג'יימס סידיס נותר סמל למורכבות שבין גאונות אינטלקטואלית להסתגלות חברתית ורגשית.


הנה וויליאם סידיס, האדם עם ה-IQ הגבוה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/cT9_HPPkmIA


תולדות חייו והישגיו באנגלית:

https://youtu.be/2A68hLvl7O0


מהי אינטליגנציה, או IQ (עברית):

https://youtu.be/5HYT0-8U29U?long=yes


כך הוא גודל וטופח מגיל צעיר להיות גאון על (מתורגם):

https://youtu.be/Dm6e5OcrU6Y?long=yes


וסיפורו המדהים:

https://youtu.be/L0zOdg7PCkQ?long=yes

בגיל 3 עשו לאלקסיס מרטין (Alexis Martin) בדיקת אינטליגנציה. המבחנים הראו תוצאה מדהימה. אלקסיס בת ה-3 התגלתה כבעלת IQ של 160. הממוצע באוכלוסיה הוא של 100 והיא יותר חכמה מ-99.9% מתושבי העולם!

הוריה של אלקסיס, שחיה בפניקס אריזונה שבארצות הברית, הבינו שהיא נבונה באופן קיצוני. הם החליטו לרשום אותה לארגון מנסה (Mensa). זהו ארגון בינלאומי של האנשים המחוננים בעולם. חברי מנסה הם אנשים בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד. חברי הארגון נמנים על 2% העליונים של האוכלוסייה, בתוצאות מבחני IQ תקניים. אלקסיס התקבלה לארגון והיא ככל הנראה אחת מהילדים הצעירים ביותר שהיו חברים בו אי-פעם.

במנסה חברים כיום בסביבות 100,000 בני אדם מכל העולם, המשתייכים לשני האחוזים של האנשים הכי נבונים בעולם. חברי מנסה מגיעים כמעט מכל מדינות העולם. נראה שאלקסיס נמצאת בחברה טובה ובילדותה היא הייתה הצעירה ביותר מתוכם.


הנה סיפורה של אלקסה מרטין - הילדה המבריקה שהתקבלה למנסה בגיל 3:

https://youtu.be/3UNMdZLXj6Y


וראיון כמה שנים אחר כך, לרגל המצאה שלה:

https://youtu.be/clHpnTqMbDI

הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.

ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.

למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו - מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.

יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.

הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.

בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.

ןעל הומור מלכותי ייחודי יעיד אירוע בו הופגן, כמעט על הדרך, חוש ההומור הדקיק של המלכה אליזבת השנייה. יום אחד, כשהיא טיילה רגלית ליד טירת בלמורל, שאל אותה תייר אמריקאי שלא זיהה את המלכה אם היא זכתה פעם לפגוש את המלכה. אליזבת ענתה לו ביובש שלא, אך הצביעה על השומר שלה ואמרה שהוא ודאי זכה לפגוש את המלכה...


הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):

http://youtu.be/4Yem4mgDjOc


הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):

https://youtu.be/vM3i2WCed_I


יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):

https://youtu.be/nfKbv5TGtPY


במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:

https://youtu.be/quKBHQs42Q0


מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:

http://youtu.be/uiFpVQHzf34


החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:

http://youtu.be/xsRNDo8Upys


מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):

https://youtu.be/jPxUL17-Dq0


הומור - קווים לדמותו:

https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes


והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):

https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes

משפט הקוף המקליד גורס שבסופה של הקלדת כל רצף ארוך מספיק של תווים אקראיים, יופיע כמעט בוודאות, כל טקסט אפשרי. התאוריה אומרת שאם תהיה ההקלדה אינסופית, יווצר בוודאות כל טקסט שהוא, כולל נבואות, טקסטים של שייקספיר ורשימות מכולת מאתמול. זהו סדר שנוצר מתוך כאוס.

מתמטיקאי צרפתי בשם אמיל בורל היה הראשון שכתב את הדברים. הוא ניסח זאת כך שניתן לומר שאם קוף יקליד תווים אקראיים במכונת כתיבה, לבסוף הוא יקליד גם את כל כתבי וויליאם שייקספיר.

בגישה זו ניתן לענות גם לטענה שנבואות קדומות ניבאו כל מיני אירועים שקרו במאה האחרונה (כולל עלית היטלר, רצח רבין ועוד). הם גורסים בפשטות שבתנ"ך ניתן למצוא "רמזים" לאירועים אלה ואחרים, אם רק מחפשים מספיק...

אבל מה ניתן להפיק מהקלדות אקראיות כמו מה שהקופים מקלידים? - משפט הקוף המקליד הוא ניסוי מחשבתי בלבד. בניסוי שערכו ב-2003 בגן חיות, הסתבר שקופי המקוק שקיבלו 6 מכונות כתיבה למשך חודש כתבו רק 5 עמודים, שרובם היו מלאים באות "S" והרסו את מכונות הכתיבה.

אתר שמדמה את הקופים המקלידים בעזרת תוכנה שיוצרת אינספור הקלדות אקראיות, הצליח להפיק 24 אותיות רצופות מתוך המחזה "הנרי הרביעי" של שייקספיר.


על תיאורמת הקוף האינסופי, או משפט הקוף המקליד (ללא מילים):

http://youtu.be/Imd_Vhg8Afk?t=13s


תיאור ציורי של תיאורת הקופים האינסופיים:

http://youtu.be/ipdRhgLWGXo


על תוצאותיו של הניסוי עם קופים ומכונות כתיבה:

http://youtu.be/pDUn7dDigvI


וסימולטור שמדמה את תיאורמת הקופים האינסופיים:

http://youtu.be/iSn8L6Uj5L8

אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes

את חוכמת ההמונים הציג כבר בשנת 1907 המדען האנגלי סר פרנסיס גלטון (Francis Galton).

גלטון, שחקר התנהגות אנושית על ידי ניתוח מחקרים סטטיסטים, כתב מאמר בשם "קול העם" (Vox Populi). במאמר שניסה לקדם את הדמוקרטיה, הוא הציג את כוחם של הרבים להחליט נכון ותאר בסיפור את "מבחן השור".

הסיפור שלו מספר על כפר אנגלי ויריד למכירת חיות שהתקיים בו. אחד החוואים ערך תחרות הימורים בין הקהל. הוא ביקש מכולם לנחש את המשקל של שור שהציג לפניהם. כל אחד מהקהל רשם על פתק את הניחוש שלו. גלטון שנכח במקום, אסף לאחר התחרות את 800 פתקי ההימורים וחקר אותם. להפתעתו הוא מצא שממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 קילוגרם, בעוד שמשקלו האמתי של השור הוא.. 543.4 קילוגרם, ממוצע מדויק ביותר!

יש מחלוקת כמה היו המשתתפים סתם אנשים וכמה הם היו בכל זאת סוג של מומחים כפריים, המכירים את ממוצע המשקל ויודעים להעריך. אבל הסיפור ממחיש נקודה והדמיון שמצא גלטון בתוצאות, לא ממש מפתיע. לפחות לא את מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שפרסם בשנת 2004 עיתונאי אמריקאי בשם סורוסיצקי. הוא טען שחוכמת הרבים גדולה תמיד מזו של מעטים, גם אם המעטים הם מומחים בתחום או מוכשרים במיוחד.

סורוסיצקי גם ציין בספר שבמקרה אחר, נשאל הקהל שאלה בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?" ולמעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, בעוד שמומחים ענו בפחות מ-60% מהמקרים נכון. לכן הוא ציין שהמשתתפים בחוכמת המונים יעילה חייבים להיות בלתי תלויים, בעלי דעה עצמאית ושחייב להיות מנגנון שאוסף את התשובות ומסכם אותן באופן שניתן להבין את דעת הכלל.

על חוכמת ההמונים התבססו אתרי אינטרנט שונים, שמשתמשים בדעת הגולשים הרבים, כדי לייעץ ולאגד ידע.


הנה התחרות שתאר גלטון ובה נראתה בפעם הראשונה חוכמתו של ההמון:

https://youtu.be/L1ElLCPMWm4


בדיקת "חוכמת ההמון" - ב-BBC ביקשו מאנשים לנחש את מספר הסוכריות בצנצנת - האם ממוצע הניחושים ידייק יותר מהיחידים הכי מדויקים?

https://youtu.be/iOucwX7Z1HU


חוכמת ההמונים שמראה ש"האדם הכי חכם בחדר הוא כולם":

https://youtu.be/CWz4IstzFKc


והסבר מפורט על חוכמת ההמונים:

https://youtu.be/hu7PbUCpths

פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.

אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.

פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.

אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.

מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).

והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.

הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.

ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.

החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.

הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.



#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.

ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.

ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.

בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.

עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".

הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.

בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.

ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.

גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.

בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.

אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.

גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.

בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.

בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.

תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).

במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.

הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.

ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.

ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.

הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".


הנה הפולימאטים:

https://youtu.be/tGVs1BGc9uA


איך מגלים שאתה או את כאלו?

https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes


מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?

https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes


זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:

https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes


ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?

https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes

אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.

אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).

הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.

יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.

אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.

אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.

אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.


הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:

https://youtu.be/kfga5Dk8HWU


אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:

https://youtu.be/kxq6spC-olw


מצגת וידאו עליהם:

https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM


מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:

https://youtu.be/rtQgDSvo66M


וסרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:

https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E

בסרט "סיפורו של וויל האנטינג" מספר המרצה למתמטיקה באוניברסיטת הרוורד על כך שבשנת 1905 מאות פרופסורים עסקו בחקר היקום, אבל מי ששינה את העולם היה דווקא פקיד פטנטים שוויצרי, שלמד בעצמו פיזיקה.

שמו של הפקיד הזה הוא אלברט איינשטיין (Albert Einstein), שם שהפך למילה נרדפת לגאונות. האיש שאמר שדמיון חשוב יותר מאשר ידע, היה גדול המדענים במאה ה-20 ואולי בכל הזמנים. הוא היה פיזיקאי יהודי שלצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית, נחשב לגדול התאורטיקנים בכל הזמנים.

איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה הגה, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה. תגליותיו פרצו דרכים חדשות להבנת העולם, האנרגיה והחלל. בזכותו נעשתה קפיצה אדירה בהבנת היקום.

הנוסחה המפורסמת שלו E=MC2, שבה קשר בין חומר לאנרגיה והסביר שאנרגיה עצומה אצורה בחומר, פרצה את הדרך לפיתוח תחום האנרגיה הגרעינית ולהישגים יוצאי דופן, גם בתחום האזרחי ובתחום החלל וגם בתחום הצבאי. הוא גם נודע בזכות תרומותיו ליסודות מכניקת הקוונטים, למכניקה סטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליה קיבל פרס נובל לפיזיקה ב-1921) ועוד.

מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לניצחון על הנאצים, בזכות השימוש שנעשה בנשק גרעיני במלחמת העולם השנייה. זאת בשל תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוח פצצת האטום בארצות הברית, על אף שהגדיר עצמו כפציפיסט. הסיבה - איינשטיין הבין שאם ארצות הברית לא תפתח נשק כזה שיאפשר את סיום המלחמה, יעשו זאת אויבותיה כנגדה וכנגד העולם החופשי. משהבין שניצחון של דיקטטורות כאלה יביא לסופו של העולם החופשי, הוא נקט עמדה ותרם תרומה גדולה לניצחון הדמוקרטיות.

איינשטיין אהב את מדינת ישראל ותמך בציונות מאד. עם הקמת המדינה הוצע לו התפקיד של נשיא מדינת ישראל הראשון, אך הוא לא ראה עצמו עוזב את המחקר ונאלץ לוותר על התפקיד ההיסטורי והחשוב לטובת המדע שכל כך אהב.


הנה שנת 1905 המופלאה שבה הפציץ איינשטיין ב-4 מאמרים גאוניים (מתורגם):

https://youtu.be/91XI7M9l3no?t=7s


תולדות חייו של איינשטיין:

http://youtu.be/ZMVKvO-gTs8


אלברט איינשטיין עצמו:

http://youtu.be/l-1Z2wi2uSA


שחקן בדמותו של איינשטיין מסביר על התפשטות היקום והמפץ הגדול (עברית):

http://youtu.be/_gRfgWOBg1A


לאן היקום מתפשט (מתורגם):

https://youtu.be/6PiyUjVxukI


התממשות התיאוריה של איינשטיין לגבי נסיעה בזמן (מתורגם):

http://youtu.be/7H3ksmxwpWc


ותכנית חינוכית בעברית על איינשטיין (עברית):

https://youtu.be/V4YRfaJ1atY?long=yes

הידעתם שמבנה המוח של העורב (Crow או Raven) דומה ביותר לזה של האדם? האם ידעתם שהוא העוף בעל המוח הגדול ביותר ביחס לגודל גופו? והאם כבר הבנתם שהוא אחד היצורים הנבונים בטבע?

תודות לפקחות שלהם, העורבים הם בעלי כושר הסתגלות מדהים והם יודעים להתאים את עצמם לשינויים ולמצבים חדשים ולא-מוכרים.

רבים רואים בהם מזל רע ואנשים גם פוחדים מהם. המבוגרים זוכרים את תפקידם המרכזי בסרט האימה "הציפורים" של היצ'קוק. אחרים זוכרים את ההגנה האכזרית שהם מגינים בפני מי שלדעתם מהווה סכנה לגוזליהם.

אגב, מדובר בכל מי שיתקרב או אפילו יסתכל על גוזל עורב שנפל מהקן, כך שאם אתם רואים גוזל עורב - התרחקו מהמקום ואל תביטו בו אפילו. העורבים יכולים להיות אכזריים מאד!

גם הזיכרון שלהם מדהים והם לא שוכחים אנשים. העורב ידוע כציפור בעלת זיכרון מצוין שיודעת לזהות ולזכור אדם שהזיק לה או לגוזליה ולעיתים אף לנקום בו.


הנה עובדות מדהימות על העורבים:

https://youtu.be/tFV_9HRUiI4


ההתמסרות לעורבים של תושבת אמירים (עברית):

https://youtu.be/C6h95FJrtME


על תבונתם של העורבים:

https://youtu.be/s2IBayVsbz8


עורב שמצליח להוציא בוטן מקופסה:

http://youtu.be/ewc_rSSUyik


עורב שלמד לדבר:

http://youtu.be/92hYSsOclLY


מבחן אינטליגנציה לעורב:

http://youtu.be/AVaITA7eBZE


הזיכרון והלמידה החברתית המדהימה שתורמת להישרדותם:

https://youtu.be/ixYVFZnNl6s


ובינה מלאכותית מגלה את שפתם של העורבים:

https://youtu.be/KG9GdpV4adU?long=yes

בעבר נהגו לעשות חלוקה בשוק העבודה של שני סוגי אנשים, כאלה בצורת I, שהם מומחים קלאסיים (Hyper-specialists), בעלי ידע צר אך עמוק בתחום אחד ואנשים בצורת קו (-), מעין "גנרליסטים" שיש להם ידע רחב במגוון נושאים, אך הוא שטחי ומעניק להם מעט ידע על הרבה נושאים.

באנגלית אומרים על אנשים: "A jack of all trades is a master of none - but often better than a master of one". המשמעות היא שאם אדם עוסק בהרבה תחומים הרי שלא יהיה מומחה לכלום, אך יהיה טוב ממי שעוסקים רק בתחום אחד.


#למה M?
וכאן נולד מושג של "המוח בצורת M". צורת M באה מהעמודים האנכיים של ה-M שמייצגים את העומק והמצוינות בלפחות שניים או שלושה תחומים שונים. לעומתם, הקווים המחברים של האות M מייצגים את היכולת של הרב-תחומיים לחבר בין תחומים, לזהות דפוסים, דימיון ומתוך נקודות המפגש שמומחים רגילים יפספסו - לייצר חדשנות.


#הפולימאטים
המושג היום לאנשים כאלו הוא פולימאט, כלומר "אדם בעל מומחיות בתחומי ידע מרובים", אדם רב-תחומי, בעל ידע רב במגוון תחומים שונים. מקור המילה "פולימאט" בשפה היוונית בה "פולי" זה רב ו"מאתוס" פירושו לומד.

אגב, אחד היתרונות הבולטים של המוח הרב-תחומי של אנשי ה-M הוא ב"העברה רחוקה" (Far Transfer). היא באה לידי ביטוי ביכולת לקחת רעיון, עיקרון או פתרון מעולם תוכן מסוים וליישם אותו בצורה יצירתית בעולם תוכן אחר.

יש לאנשי M כאלה גם יכולות למידה מהירה במיוחד. מכיוון שהם רגילים להחליף תחומי עניין, הם מצוידים ב"שריר למידה" מאומן וחזק המאפשר להם לצלול לתוך נושא חדש ולשלוט בו במהירות.

ובעולם בו טכנולוגיות חדשות ו-AI מחליפים מקצועות שלמים, לאנשים רב-תחומיים שכאלו יש מידה של חסינות לשינויים. הם מסוגלים להמציא את עצמם מחדש ובקלות יחסית.


#ומה אתכם?
אם אתם פולימאטים שכאלה, אל תיפול רוחכם. ברור שיש מי שזורקים או רומזים לכם שאתם חובבים, מתפזרים או לא ממוקדים. אבל הפסיכולוגיה המודרנית כבר מזהה אתכם אחרת ורואה במה שאתם בונים משהו נדיר ומיוחד.

כנראה שלא נכנעתם לעולם שעומס המידע בו יצר מצב של פיצול אינסופי לתת תחומים, עולם שבו שורר אתגר קבוע של יותר מדי נתונים, שמומחה בו צריך לעבד ולפצל את הידע לתת-תחומים ספציפיים ונישתיים יחסית. בעולם כזה הפכה ההתמחות להתמקדות צרה בתת של התת-תחום האחד, לא פעם על חשבון רוחב יריעה או עניין של ממש בעבודה.

האי-מיקוד של פולימאט מודרני, לעומת זאת, מעניק רוחב יריעה וידע, מגדיל את הסקרנות, את יכולת הלמידה, השינוי והסיפוק מהבנה וקישור בין העולמות. הוא מחזק ומעודד גמישות קוגניטיבית, יכולת ליצור קשרים בין תחומיים, גם אם הוא לעתים מסוכן בצלילה לשטחיות או חוסר ידע מספיק ומאיים.

הפולימתים בעולם הופכים לא פעם למדענים וממציאים, גאונים ובעלי ידע, כישרון, סקרנות והעזה. ביניהם מונים בדרך כלל שמות כמו לאונרדו דה וינצ'י, אייזיק ניוטון, בנג'מין פרנקלין, סטיב ג'ובס ומיכלאנג'לו - כולם ועוד רבים אחרים שהצטיינו ביכולות-על, גילו והמציאו דברים מדהימים ויצרו יצירות והישגים מהגדולים בהיסטוריה.

אז אם רוב חבריכם בחרו בנושא או כיוון אחד וירדו לעומקו, המוח שלכם התאים את עצמו בשקט לעולם שמרגיש כמו רכבת הרים ומשתנה במהירות רבה. היא כל כך רבה עד שהתמחות יתר בימינו עלולה להסתבר למבוגרים כהרסנית ולצעירים - לסכנה מקצועית.

אז דעו שלא מעט מומחים רואים בתחומי עניין מרובים לא באג אלא סופר פיצ'ר. הם יכולים להתגלות כנשק הסודי שיקנה לכם כישורי הישרדות מקצועית בעולם ה-AI שהתרגש עלינו ואפילו הזדמנויות כנגד אבטלה.

ועדיין, בכל זאת המלצה - אמנם העולם יידע לתגמל שילובי נושאים וחיבורי תחומים ומיומנויות, על פני חוויות חד-ממדיות והתמחות בתנוך אוזן ימין של הרופאים המטאפוריים ההפוכים מכם. אבל יש לו דרישה אחת ויותר ממוצדקת - שלא תעזו להתמכר לרדיפה מתמדת אחרי התחלות חדשות של נושאים ופרויקטים ותתחילו לסיים פרויקטים ולמצות ככל האפשר את היכולות שצברתם - לפני שעוברים לדבר הבא.

בנו לעצמכם לפחות שלושת עמודי תווך תחומיים - עמוד ליבה אחד שיביא פרנסה, עמוד שני שיעצים וימלא אתכם ועמוד שלישי שיהפוך אתכם לייחודיים.

רשמו כל רעיון אחר ושמרו במעין "רשימה מאוחרת להמשך". התחילו בהתחייבות לעמוד אחד מיד וסגלו לעצמכם חשיבה של "תקופות". תחילה מתעמקים במיומנות א', שולחים פרויקטים, בונים הוכחות יכולת ומצוינות ואז מוסיפים את מיומנות ב' ובהמשך את מיומנות ג'.

אז זה בסדר ללכת אחרי הלב והסקרנות ולחיות עם הגיוון, אבל רק אם מפסיקים לרדוף אחרי עוד ועוד התחלות חדשות ומתחילים לסיים ולחבר פרקים זה לזה.


מיהם הפולימאטים?

https://youtu.be/r0rgvwtWqh8


הנה אנשים עם מוח בצורת M:

https://youtu.be/LACxHY9rFZ8


הסבר לאנשים בעלי המון תחומי עניין:

https://youtu.be/BICImF8Ndzo


אתם כאלה? - יתכן שיש לכם עתיד נהדר:

https://youtu.be/LPRmJU5vpEs


התכונה הזו היא כן שיגור ליצירתיות:

https://youtu.be/ZiI5tEwUZbE


מעניין אתכם? - נסו לאמץ כמה כללים:

https://youtu.be/At8bSOlruXk


סרטון למי שחוששים שהם מתפזרים - אתם העתיד:

https://youtu.be/S9Jb7CZ2P-E


והדרכה למעוניינים להיות פולימאטים:

https://youtu.be/_HhiYify3Bo?long=yes