פרס הייתה אימפריה גדולה בימי קדם. עם השנים, כמו שקורה לאימפריות לא פעם (או תמיד), היא ירדה מגדולתה.

בשנת 1935 השתנה שמה של פרס לאיראן ועם הזמן הייתה לארץ חילונית ועשירה, עם שדות נפט גדולים, שהניבו כסף רב לממלכה. השלטון אז היה בידיה של משפחת השאח הפרסי. רבים במדינה ראו בו מנהיג מושחת, שחי בעושר במדינה עניה ורודן שיש להחליפו.

ואכן, בסוף שנות ה-70 השתלטו המוסלמים הדתיים על המדינה במהפכה והפכו אותה ל”רפובליקה האסלאמית של איראן” - רפובליקה דתית, אסלאמית-שיעית קיצונית.

מאז הפכה המדינה המוסלמית לבעלת שאיפות גדולות. היא מנסה לחזור ולהיות אימפריה, להתחמש, לפתח כלי נשק מסוגים שונים כולל נשק גרעיני ולהגיע לידי שליטה במדינות ואזורים רבים במזרח התיכון.

הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן בשנים האחרונות מנסות לחסום אותה מלהגיע לנשק גרעיני, במיוחד לאור תמיכתה בטרור והצהרות תוקפניות כנגד ישראל וארה”ב.


הנה סיפור המהפכה האיראנית:

https://youtu.be/Q2eDkOaeEbA


על ההיסטוריה הארוכה של איראן:

https://youtu.be/60IDTAg33K0?t=10s


מהי תכנית הגרעין של איראן? (עברית לילדים)

https://youtu.be/_6JKVUlhKqE?t=4s


ההסכם שמדאיג את ישראל (עברית):

https://youtu.be/HMvY09B_YFQ


תכנית חינוכית על איראן של ימינו (עברית):

https://youtu.be/IvNIt2dWsXI?long=yes


כתבת טלוויזיה על איראן של אחרי המהפכה האיסלמית (עברית):

https://youtu.be/nfN15cgF0Yo?long=yes


והרצאה על האימפריה הפרסית והאוייבת שלה יוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/_rpVoITMk0A?long=yes

תיירים באיראן נתקלים בטיולים לא פעם ביאכצ'אלים (Yakhchal) עתיקים ששרידיהם מצויים עדיין במדינה ושימשו כסוג קדום של בית קרח עתיק יומין.

היאחצ'אל הפרסי הקדום הוא דוגמה יוצאת דופן להנדסה עתיקה, שאפשרה לאנשים באזור החם של פרס לשמר אוכל וקרח לתקופות ארוכות, ללא חשמל ובטרם הומצאו שיטות קירור מודרניות.

יאחצ'ל (Yakhchāl) הוא סוג קדום של מקרר או מקפיא מימי קדם, מבנה שנבנה בלא מעט מקומות בפרס הקדומה ועשה מלאכה טובה הרבה יותר מזו שעשו בשימור מזון בחלקים אחרים של העולם באותם זמנים.

לרוב כללה מערכת הקירור העתיקה הזו מבנה כיפתי תת-קרקעי, בעל קירות עבים, עשויים לבני בוץ, שעזרו לבודד את הפנים ולשמור בתוכו על טמפרטורות נמוכות. את היחצ'אלים מיקמו בדרך כלל בסמיכות למקור מים זורמים, כמו נהר או נחל, שמימיו הופנו אל המבנה, כדי למלא את הבריכה שבתוכו.

השיטה הייתה חכמה ודי פשוטה: בחודשי החורף, המים בבריכת היחצ'אל היו קופאים והפרסים היו חותכים את הקרח לגושים. הגושים האלה יאוחסנו ביחצ'אל לחודשים ארוכים.

במהלך החודשים הבאים, כולל בחודשי הקיץ החמים ביותר של השנה, שימרו הקירות העבים ומיקומו התת-קרקעי של היחצ'אל את הקרח מבלי שיימס במהירות. לפיכך שימש היאכצ'אל גם לשימור ואחסון של מזון ודברים אחרים, שנזקקו לקירור ונשמרו בתוכו על ידי הקרח.

כך יצא שהיאחצ'אל היה בלעדי לאזור זה של העולם. המצאה מקומית שפותחה ונבנתה בתרבות הפרסית העתיקה, בימים בהם פרס הייתה גם מעצמה צבאית וגם תרבות מפותחת, עם מדע וטכנולוגיה מתקדמים.

מפתיע מעט שבזמנים בהם לא היה תחליף אחר בעולם לשימור מזון, לא עברה טכנולוגיה עתיקה זו לשימור קרח אל מקומות אחרים בעולם. שיטה שתאחסן קרח ותאפשר אחסון מזון בקירור, במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, תיוולד בעולם המערבי רק עם המצאת תיבות הקרח שיקדימו את המקררים.


כך פעל היחצ'ל הפרסי:

https://youtu.be/tnJms_3Gbuk


הנה סרטון של יאחצ'אל מבחוץ:

https://youtu.be/_aWZE5h0Uic


ביקור בתוך יאחצ'אל:

https://youtu.be/C0GmEBLxt8o


ובשיטה דומה ניתן לקרר מזון גם ללא מקרר:

https://youtu.be/enOjVc-kN7Q

הזעפרן (Saffron) הוא התבלין היקר בעולם. גרם אחד ממנו עולה עשרות שקלים. מחירו הגבוה נובע מנדירותו ומהמאמץ הגדול שנדרש כדי להפיקו, שכן ליקוט קילוגרם של זעפרן נמשך כ-80 שעות והוא נעשה על ידי ייבוש הצלקות האדומות של פרחי צמח כרכום הגינה, צמח ממשפחת האירוסיים. הפקה של קילוגרם אחד של זעפרן מחייבת ליקוט עדין מאד ומוקדם בבוקר של מעל 150 אלף פרחים, שכן בכל פרח יש שלוש צלקות בלבד. צלקות אלה הן חלק ממערכת הרבייה של הצמח ונמצאות בקצות עמוד העֵלי, שקולט את גרגרי האבקה שמיוצרים באבקנים.

כבר יותר מ-3,000 שנים מופק הזעפרן כתבלין. איראן היא המובילה העולמית בהפקת התבלין היקר. כמו בכל מקרה שבו הנוכלים יכולים להרוויח, גם את הזעפרן מרבים לזייף. יש שיטות שונות ומגוונות לחיקוי הזעפרן, ביניהם השיטה שזכתה לכינוי "זעפרן השקרנים", שבה נצבעים חוטים שהופקו מפרח שנקרא "קורטם הצבעים", שרבים מכירים כחריע.

בנוסף לטעמו המשובח, הזעפרן גם נחשב תבלין בריא מאד. מרבים להשתמש בו ברפואה עממית ורפואה משלימה, כזו שמתבססת על עשבי מרפא.

מקור השם זעפרן הוא מהמילה הערבית אָסְפָר, שפירושה צהוב.


הנה הזעפרן - התבלין היקר בתבל:

https://youtu.be/gQaOSggFKQI


על תבלינים בכלל והזעפרן היקר בעולם (עברית):

https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=11m46s&end=13m36s


מצגת וידאו על הזעפרן היקר (עברית):

https://youtu.be/zOzJsstRRl0


הפקת תבלין הזעפרן:

http://youtu.be/Mna7iUIP2fM


עוד על התהליך התובעני של הפקת הזעפרן:

http://youtu.be/-ziANU5T4Rg


וסרטון ארוך יותר על התבלין היקר כמו זהב:

http://youtu.be/JNs6t1A2Fbs

מסגד הזכוכית בעיר האיראנית שיראז (Shah Cheragh Mosque) הוא אחד המסגדים היפים בעולם. בני כל הדתות יכולים להיכנס ולהתרשם ממראהו הנוצץ.

מבחוץ, עטוף המסגד המרשים הזה במיליוני אריחים, מקושטים במיטב העיטורים, הקליגרפיה והערבסקות, אמנות הקישוט המוסלמית, שהתפתחה מהאיסור באיסלאם על הצגת דמויות במסגדים.

ביקור בתוכו קצת מרגיש כמו ביקור בחדר האוצר עתיר היהלומים מסיפורי אלאדין. חלונות ויטראז מדהימים זורחים בשלל צבעי הקשת ופולטים אור המנצנץ מאינספור שברי זכוכית צבעוניים ולידם קישוטים מוארים. אלפי כתמי צבע מקסימים אלה מצפים כמעט את כל החלל הפנימי של המסגד וכיפתו זוהרת ונוצצת בהוד.

נברשות ענק תלויות מתקרתו ומזכירות מעין גשם שקפא ומנורות ירוקות מבצבצות מקירות הענקיים.

במסגד קברים של מוסלמים שנרדפו בשל אמונתם השיעית במהלך הקרבות בין הפלגים המוסלמים במאות ה-8 וה-9.

המסגד הזה נחשב למקום חשוב לפולחן הדתי ומוקד עליה לרגל במדינה הדתית כל כך. יש בו גם מוזיאון בו מוצגים עותקים עתיקים של הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים.


הנה מסגד הזכוכית הקסום:

https://youtu.be/48mf42LwDU4


סיפורו של המסגד המכונה "מלך האור":

https://youtu.be/b9IFK8i0iSM


וביקור במסגד הזכוכית שבעיר שירז:

https://youtu.be/5Nqf8JYXLC8

"המסגד הוורוד" בשיראז הוא מסגד מוסלמי ששמו האמיתי הוא מסגד נאסר א-דין מולכ, או נאזיר אל-מולק (Nasir al Mulk). זהו מבנה אדריכלי מרהיב ביופיו, שאת הגוון הוורוד שלו מעניקים לו האריחים הוורודים שעל קירותיו.

המסגד הזה נבנה בסוף המאה ה-19, בשנת 1888 ליתר דיוק. מעצביו יצרו בו חלונות עם ויטראז'ים יפהפיים. הוויטראז'ים הללו הם שהפכו את המסגד הזה לכל כך מפורסם בעולם. האור העובר דרכם יוצר בחלל הפנימי של המסגד ובאולמות התפילה שבו, צבעוניות מרהיבה ויפה להפליא.

כמובן שגם שאר העיצוב במסגד הזה הוא נפלא, אבל מאותם חלונות צבעוניים נכנסות קרני השמש פנימה והופכות את הצבעים בחלל הכנסייה לחגיגה כה מרהיבה של צבעים, עד שזה המראה הכי בולט כאן.

אם בכנסיות הנוצריות מהווים הוויטראז'ים מעין תמונות צבעוניות, כאן הם התאורה של המסגד כולו והדבר הדומיננטי ביותר מבחינה עיצובית, לפחות כשמדובר בעיצוב הפנימי שלו. גודלם והאור הרב שעובר דרכם, מקנים למסגד אווירה של קדושה גדולה ויופי שקשה לתאר במילים.


הנה המסגד הוורוד הקסום:

https://youtu.be/hacZAPnk240


סיפורו של "המסגד הוורוד":

https://youtu.be/eWRkhKNCdOI


ועוד מבט אל היופי הזה:

https://youtu.be/tkCeqvypbtY

מגדלי השתיקה (Zoroastrian Towers of Silence), או מגדלי הדממה, הם מגדלים שטוחים שנקראו דאכמות והוקמו במדבר, לטיהור גופות המתים. הם משמשים את מאמיני דת הזרתוסטרא לטיפול בגופות המתים שלהם.

דת הזרטוסטרא רואה בגופה דבר טמא. המסורת הזורואסטרית הקדומה גורסת שכשהגוף מפסיק לחיות הוא יש חשש שיזהמו אותו שדים והוא יאבד את הטהרה. לכן, הם לא קוברים את הגופה, שורפים אותה, או כל פתרון אחר שיטמא את העולם. במקום זה, הם חושפים את מתיהם לעופות הדורסים, שיאכלו את הבשר עד שהעצמות יתפוררו התפוררות מוחלטת וכך לא יטמאו את העולם.

מדובר במסורת בת מעל 3.000 שנה, שגם אם היא נראית כעומדת להיעלם, היא לפחות שרדה עד ימינו. על ראשי הגבעות נבנו מבנים רחבים שהגג השטוח שלהם שימש להשכבת המתים ולטיפול בגופות לפני קבורתם.

מכל מקום, על גגות המגדלים השטוחים הונחו אז גופות הנפטרים, בכדי שנשרים ועופות טרף אחרים יאכלו אותם והשמש תעשה את השאר. הגופות הונחו בשלושה מעגלים: במעגל החיצוני הונחו הגברים, באמצעי גופות נשים ובמעגל הפנימי ביותר גופות של ילדים.

הגופות נשארו שם עד שמהגופות נותרו רק העצמות הלבנות והלגמרי חשופות. אז הן נשמרות בגלוסקמות שבתוך המגדלים.

מגדלי השתיקה העתיקים הוקמו במקומות שונים באסיה, בהם התפשטה הזורואסטריאניות והשתרשה. באיראן למשל, הקימו אותם מאמיני דת הזרתוסטרא, בעיקר בעיר יזד. אבל הדכמות הללו הן לא יחודיות לאיראן. אפשר לראות אותם גם במקומות נוספים במזרח התיכון ועד לפאתי בומביי שבהודו

כיום הטקסים הללו הוצאו באיראן מחוץ לחוק והמגדלים הם רק אטרקציה לתיירים חובבי מסתורין וטקסים קדומים. בארצות אחרות מצאו פתרון להתדלדלות ציפורי הטרף והם מגדלים ציפורים שיעשו את התפקיד המסורתי הזה. יש מקומות שמראות גדולות מרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את התפוררותן ובארצות מערביות שורפים את המת בחשמל, שאינו מקודש כמו האש ולכן מותר

את הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית קיבלו המגדלים הללו בשנת 1832 ממתרגם בהודו, שתרגם עבור הממשל הבריטי.


הנה מבט מקרוב על מגדלי שתיקה של העיר יזד:

https://youtu.be/l1XnTAMPSPI?end=1m06s


הסבר המנהג הזורואסטרי:

https://youtu.be/X66_FYieUO0


מהאוויר:

https://youtu.be/-Xudm53td6s


ביקור בתוך מגדל שתיקה זרתוסטרי:

https://youtu.be/y80E67kh6uY


וסרטון תיעודי על מגדלי השתיקה ביזד באיראן:

https://youtu.be/M7aixQnz-AM?long=yes

גביע הגלידה (Ice cream cone) עשוי הוופל הוא אחד המאכלים המוכרים והאהובים בעולם. רבים מעדיפים גלידה בגביע, שגם אותו ניתן לאכול, ולא בגביע נייר. אבל לא רבים יודעים שגביע הגלידה מהוופל נולד כתוצאה מטעות בחישוב. כן, טעות בחישוב הכמויות של דוכן גלידה בסיינט לואיס שבארצות הברית, היא שהביאה להמצאה הפופולארית הזו.

הכל התחיל ביריד העולמי שנערך בשנת 1904 בעיר האמריקאית סיינט לואיס. ביריד השתתפו משווקים ומציגים מרחבי העולם. זה היה יום חם והיה ביקוש אדיר לגלידה מהדוכנים שניצב שם. די מהר החלו צלוחיות הגלידה לאזול, אבל ההמונים דרשו גלידה ועכשיו.

לפתע שם לב מוכר הגלידה, שבדוכן הסמוך לו מכינים מעין וופל דקיק מפרס, השם הישן של איראן. לוופל הזה קוראים זאלאביה. בעל דוכן הגלידה ביקש מבעל הדוכן שיגלגל את וופל הזאלאביה הדקיק לצורה של קונוס, שבתוכו יוכל להגיש את הגלידה. בעל דוכן הזאלאביה נעתר והכין כמה קונוסים כאלה. ההצלחה הייתה מיידית והגלידה בגביעי הוופל עוררה התלהבות רבה. בתוך ימים נודע בכל העיר על הגלידה בגביע וופל, משם זה התפשט במהירות לרחבי ארצות הברית ולעולם כולו.

מאז 1904 הפך גביע הגלידה לחלק מחוויית הגלידה בכל העולם. קשה לדמיין את הגלידה שלנו בלעדיו וההמונים מצביעים בשפתיים. ההברקה של בעל דוכן הגלידה שחישב לא נכון את כמות הגביעים שבמחסן הפכה לאחת ההמצאות הפופולאריות בהיסטוריה.


הנה סרטון על ההמצאה ששינתה את עולם הגלידה לתמיד:

http://youtu.be/7OcfzMIZsxA


כך מייצרים את גביעי הגלידה מהוופל במפעל משפחתי המייצר אותם כבר דורות:

https://youtu.be/4K4JAyPxlTw


ובחיוך - גלידה היא עניין של טעם (עברית)

https://youtu.be/1zyR7_8N6Og

הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.

הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.

הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.

הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.

בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.


מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:

https://youtu.be/yrIKzKbz73Y


ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:

https://youtu.be/E-NGGI_RiV0


הוא בריאותי:

https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0


על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים

https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ


וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:

https://youtu.be/NOcBScDinNY

האימפריה הפרסית התקיימה במאות ה6-5 לפני הספירה. לשיאה היא הגיעה בשלטונו של כורש השני, הוא כורש הגדול (Cyrus the Great). הוא היה שליט מוכשר ומוצלח ביותר, אחד היחידים בהיסטוריה שראוי לשם "הגדול".

כורש הגדול גם היה הראשון שדאג לזכויות הפרט של נתיניו. אגב, הוא זה שפרסם את הצהרת כורש, שבה הרשה ליהודים הגולים לשוב מהגולה לארצם ולבנות את בית המקדש מחדש.

כיבושיו של כורש הם מהידועים בתולדות פרס. כך למשל בשנת 539 לפני הספירה כבש כורש מלך פרס את ממלכת בבל. לפניה הוא כבש מעצמות אחרות כמו ממלכת מדי, ששלטה לפני כן בפרס, ואת ממלכת לידיה.

בנו של כורש ויורשו, כנבוזי השני, היה אכזר. לאחר שהשפיל את המצרים בניצחון שם, הוא נכשל ואיבד את צבאו במדבר מצרים, כשהיה בדרך לכיבוש לוב וארצות אחרות. יורשו שלו, דריווש הראשון, היה מלך כובש ומצליח וניהל אימפריה סובלנית אך חזקה מאד. יורשו של דרייבש אגב, היה לפי חלק מהחוקרים לא אחר מאשר המלך אחשוורוש...


הנה כורש המנהיג ומייסד האימפריה של פרס (עברית):

https://youtu.be/T8z4STIbT8M


עליו ועל האימפריה הפרסית שגדלה תחתיו וזכויות הפרט שהוא היה הראשון לתת:

https://youtu.be/f2FfzJMZrVQ


זכויות האדם שהנהיג כורש וכיצד השפיע בכך על ההיסטוריה היהודית:

https://youtu.be/NBOydtfJfWk


הצילינדר של כורש, ממצא מדהים שעליו "הצהרת כורש" לאחר כיבוש בבל:

https://youtu.be/NTAgTCXja4Q


כיבושיו ומלחמותיו של כורש מדהימים:

https://youtu.be/4MpTM5WyoRs


סצנות מרשימות מסרטי הקרבות של כורש והאימפריה שהקים:

https://youtu.be/64YQ8_ZhYs0


ציטטות של דברים שאמר ונכתבו על ממצאים ארכיאולוגיים:

https://youtu.be/R30Pi8qhvCw

איירן (Ayran) הוא סוג של יוגורט אוורירי טורקי, שמקורו (וניתן לראות זאת בשמו) הוא בכלל פרסי.

המשקה איירן נולד בכלל כשיטה לשימור מזון. מקורו הוא מהצורך ההיסטורי לשמר את היוגורט ולעכב את החמצתו, שלא יתקלקל. עשו ועושים זאת עד היום על ידי המלחה שלו לפני השימוש ודילול במים לקראת השתייה, שמקטין בו את ריכוז המלח.

למעשה, זהו משקה מרווה ובריא לקיץ, המוגש קר, עם כל מנה עיקרית אפשרית ומבוסס על יוגורט מהול במים.

איירן מגישים בטורקיה, אך גם במדינות נוספות בבלקן ובמרכז אסיה, כמו בולגריה, ארמניה ואזרבייג'ן ובמדינות המזרח התיכון דוגמת סוריה ולבנון.

הטעם שלו נרכש ותיירים לא תמיד מתחברים אליו מיד. בדרך כלל הוא יוגש בכוס זכוכית או פח, צונן והולך נהדר עם ארוחה חמה.

רבים מכירים אותו בטורקיה כמשקה הנפלא שמגיע עם בורקס, או בורק (Burek), שזה היחיד של הבורקס.

בימי הקיץ הלוהטים, כשאנו מאבדים נוזלים ומלחים, הוא גם בריא וגם כיף במיוחד. אגב, כמו היוגורט הוא מלא בחיידקים פרוביוטיים בריאים, מחזיר אנרגיה אחרי אובדן נוזלים, משלים ויטמין די ואבץ ורבים אומרים שהוא גם מסייע להירדם בלילה.


#קל להכין איירן לבד
עם 3 מרכיבים בלבד, רבים נוהגים להכין איירן בבית בקלות. פשוט שמים 2 כפות יוגורט בכוס גבוהה, מכסים במי קרח עד שפת הכוס, או לחילופין בסודה קרה. מוסיפים קמצוץ של מלח ויש מי שגם שמים כמה עלי נענע טריים ומגישים.

המעדן הזה הוא חמצמץ ומרווה להפליא. שלא לדבר על בריא מאוד ומתמזג היטב עם קבב טורקי או כל מנה עיקרית, אם כי לא לשומרי כשרות.


הנה איירן עם בורקס (עברית)

https://youtu.be/vwYFqoz2OCQ


האיירן הוא המרווה הכי טוב לבוקר (עברית):

https://youtu.be/crJkG1zfVtY


חיים כהן מוזג אותו בארוחה שורשית (עברית):

https://youtu.be/Upe70O0JTUU


כך מכינים את משקה היוגורט איירן, המוגש קר:

https://youtu.be/QCJ8IlfiXz0

השחמט הוא משחק לוח שמיועד לשני שחקנים. אפשר לומר עליו שהוא "ספורט למוח", משחק של חוכמה וסבלנות. כיום שחמט הוא גם ענף ספורט של ממש ומתקיימות תחרויות שחמט בכל העולם.

השחמט הוא מהמשחקים הנפוצים והמורכבים ביותר שהתפתחו בתרבות האנושית. אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא שחמטאי ואלופי השחמט נאבקים על תארים של "אמנים" ו" רבי-אמנים".

ניצחון במשחק השחמט מושג כשהמלך של אחד הצדדים מאוים ואינו יכול להימלט מהאיום או להתגבר עליו. ובאמת המקור ההיסטורי של השם "שחמט" בא מפרסית: "שאה מט". פירושו בפרסית הוא "מארב למלך" או "המלך חסר אונים".


#תולדות השחמט
מקורו של השחמט לא מובהר לחלוטין. משערים שהתפתח באימפריה כלשהי בעולם העתיק: סין, הודו, מצרים, או פרס. הערכות רבות גורסות שדמיונו הרב למשחק הלוח ההודי צ'טורנגה קושר אותו להודו.

ההשערה היא שמקורותיו הם בסביבות 1,500 שנה אחורה, במאה ה-6 לספירה. משערים שמשם המשחק עבר למדינות בדרום מזרח אסיה והגיע גם לפרס, למזרח התיכון ולאירופה.

השטרנג', גרסתו הפרסית של המשחק, היא שהגיעה לאירופה, כנראה עם כיבוש ספרד.

בתקופת הרנסנס המשחק כבש כמה מהגדולים של אותם ימים. איוריו של לאונרדו דה וינצ'י זוהו בספרו משנת 1500 של המתמטיקאי האיטלקי לוקה פאצ'ולי, בו ניתח מי שידוע כחלוץ החשבונאות יותר מ-100 מהלכים ואסטרטגיות בשחמט. בימינו נותר רק עותק אחד של הספר.

השחמט, המכונה לא פעם "משחק המלכים", היה פופולרי גם בקרב גנרלים. אפילו נפוליאון שיחק בו, אף שגילה שהקשר בין ניצחון בשדה הקרב להצלחה על הלוח הוא קלוש במיוחד. פעם הוא אפילו ניסה להימלט מגלותו באי סנט הלנה כשהוא מסתתר בתוך מערכת שחמט משנהב.

בשלבים שונים היו הבריטים, האמריקאים והרוסים למובילים עולמיים בעולם השחמט, כל אחת בתורה.

עד שנות ה -70 של המאה ה-20 שחמט היה משחק איטי. כללים חדשים שהוכנסו אז הפכו אותו למהיר ואגרסיבי יותר.

החל משנות ה-90 התמודדו אלופים עם מחשב שהתבססו על בינה מלאכותית. ב-1996 ניצח בקלות אלוף העולם, רב האמן גארי קספרוב, את Deep Blue של IBM. שנה אחר כך הוא כבר ספג תבוסה מוחצת. עוד 6 שנים, ב-2003, התחרה קספרוב שוב, הפעם במחשב Deep Junior המשופר, וה"שניים" סיימו את הטורניר בתיקו.


הנה תולדות משחק השחמט (מתורגם):

https://youtu.be/YeB-1F-UKO0


ילד בן 9, הצעיר ביותר בתולדות ארה"ב שהפך לאמן שחמט, משחק משחק סימולטני, נגד שחקנים רבים במקביל:

http://youtu.be/UGvdLm-eF-g


סרטון אנימציה שמראה משחק שחמט בתור מלחמה של ממש:

http://youtu.be/UkOgGdZIdCc


ותכנית חינוכית על תולדות השחמט (עברית):

https://youtu.be/YP75dZgWmHQ?long=yes

כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי.

כל אלו עוברים בירושה מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בדרך כלל נשים באיראן, בעבודת יד מיומנת. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש יותר מ-7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes

"הכרזת כורש", המוכרת גם בתור "הצהרת כורש", היא הכרזה בה התיר הכובש הפרסי המפורסם לכל העמים שבהם שלטה האימפריה הפרסית תחת מלכותו לחזור לפולחן האלילים שלהם.

ליהודים שהוגלו לבבל עם חורבן בית ראשון, התיר בהכרזה זו כורש, שזה עתה כבש את האימפריה הבבלית, לשוב ולנהל אוטונומיה יהודית בארץ ישראל, לקיים שלטון עברי תחת שליטה פרסית.

בהצהרתו הכריז אז כורש מלך פרס: "כל ממלכות הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים. מי בכם מכל עמו יהי ה' אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג).

זו הייתה הפתעה אדירה ליהודים. לאחר עשורים שלמים של חיים בממלכת בבל הקשוחה כלפיהם, הם מקבלים את ההצהרה הנדירה והמפתיעה של מלך פרס, שמרשה להם לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש החרב.

זה גם היה מעשה נדיר חדשני במונחים של התקופה והיחסים הבינלאומיים בה. באותם זמנים נהגו כובשים ושליטים לא רק להגלות אלא גם להתייחס באכזריות או לפחות במעט מאוד חמלה לעמים שנכבשו על ידם.

הכרזת כורש הייתה יוצאת דופן ולעם היהודי הוא יצר עידן חדש. ההכרזה הייתה הסימן, לפחות עבור חלק מבני העם היהודי, לשוב לארצם. הם עלו בכמה גלים של שיבה לארץ, שממנה הוגלו אבותיהם 70 שנה לפני כן. במהלך כמה עליות שונות הם גם מינפו את רוח ההכרזה והסובלנות הפרסית של כורש והקימו את בית המקדש השני.

אגב, כורש לא היה רק סובלני אלא גם חכם. גם עבור האימפריה הפרסית עצמה ההכרזה עשתה שירות מצוין. בזכותה רכש המנהיג הפרסי את אהדתם של העמים שכבש והצליח לשפר בכך את הכלכלה והיחסים המדיניים של האימפריה הפרסית. זה היה צעד בעל משמעות אסטרטגית עמוקה להמשך בנייתה של האימפריה האזורית הטובה והנאורה של התקופה, אימפריית פרס של אותם ימים.

אם הוא זכה בתואר "כורש הגדול" (Cyrus the Great), הרי שההצהרה הזו שלו היא אחת ההצדקות לכך. הוא חשב קדימה - הרבה יותר קדימה ממרבית המנהיגים באותה תקופה והאמת שגם בתקופות רבות אחרות, כולל בימינו.


הנה הצילינדר של כורש, ממצא ארכיאולוגי לא רגיל שכולל גם את "הצהרת כורש" לאחר כיבוש בבל:

https://youtu.be/NTAgTCXja4Q


זכויות האדם שהנהיג כורש וכיצד השפיע בהן גם על ההיסטוריה היהודית:

https://youtu.be/NBOydtfJfWk


וציטטות של דברים שאמר ונכתבו על ממצאים ארכיאולוגיים:

https://youtu.be/R30Pi8qhvCw

ביום העשוראא (Ashura), בחודש ה"מוחרם", החודש הקדוש לשיעים, מבצעים המאמינים בעצמם טקס של הלקאה עצמית המונית, כשכל אחד מהם מכה את גופו בלהבים ושרשרות ופוצע את גופו בדם.

המאמינים השיעים עושים את הפולחן הזה כדי להנציח את מות נכדו של הנביא מוחמד, האימאם חוסיין. הוא נהרג עם 70 מבני משפחת הנביא בקרב כרבלא, שבו הובסו השיעים על ידי המוסלמים הסונים.

המסורת השיעית והמאמינים השיעים חווים את הסבל שגרמו להם הסונים כבר לפני יותר מ-1,000 שנים, ממש כאילו זה קרה היום. זה מרכיב משמעותי מאוד וחלק מההוויה של השיעה המוסלמית. בלי להבין את עוצמת החוויה ההיסטורית הזו, קשה להבין את מעשיהם של המאמינים ובכללם את המנהג הזה.

במהלך הטקס הקשה לצפייה מכים המאמינים את עצמם עד זוב דם. החוויה הדתית העמוקה שהמוסלמים הללו עוברים, נובעת מאמונה גדולה ומכבוד לקדוש חוסיין, נכד הנביא. בזכותה הם יכולים לעבור את הטקס האכזרי והכואב מאד הזה, עם כאבים מועטים יותר ולהתעלות לדרגת רוחניות גדולה.


הנה סרטון בלי דם של טקס העשוראא:

http://youtu.be/kZqWe0syEEM


וההקשר ההיסטורי של מאבק הסונים והשיעים וטקס העשורא בהקשר זה (בעברית):

https://youtu.be/hb7pL_epjls

התקפת תולעת סטאקסנט (Stuxnet) על נתנז, הכור האטומי של איראן, כוונה כדי לפגוע ולחבל במתקני הגרעין של איראן. התולעת שפותחה כמה שנים לפני כן, הופעלה כנגד האיראנים בשנת 2010 והיכתה אותם בתדהמה - הצנטריפוגות שלהם, אותם מכשירים שנחוצים למפעל הגרעיני השאפתני שעליו שקדו שנים רבות, החלו לפתע להשמיד את עצמן בקצב מטורף. בתוך ימים התפרסם בעולם אחד מאירועי לוחמת הסייבר המדהימים בתולדות האנושות - מתקפת הווירוסים האכזרית בתולדות המיחשוב, שנועדה לעכב את תוכנית הגרעין של איראן ואף לחסל אותה.

זה התחיל מתולעת מחשבים אחת, תכנית מחשב הרסנית, שהולידה עוד ועוד תולעים קטלניות. התוצאות שגרמה המתקפה הממוחשבת היו קשות. ימים ספורים לפני שחובר למערכת החשמל, האיראנים נאלצו להשבית את הכור הגרעיני לייצור חשמל שבנו בבושהר. כדי למנוע דליפה גרעינית איומה דוגמת זו שקרתה בעבר בצ'רנוביל הרוסית, הם גם הוציאו את 163 מוטות הדלק מהליבה של הכור ונאלצו להשביתו לזמן רב.


הנה סיפורה של תולעת המחשבים סטאקסנט:

http://youtu.be/FMyX_izxn8I


הסבר על תולעת המחשב סטאקסנט:

http://youtu.be/7g0pi4J8auQ


ומסתבר שאיראן המותקפת לומדת לתקוף בחזרה דווקא מהמתקפה שנוהלה נגדה:

https://youtu.be/ILR9n2WAeq4

מתקפת אתרים כמו זו שחוו אתרי הממשלה בימים האחרונים, היא לא בדיוק מתקפת סייבר מתוחכמת. למעשה מדובר לרוב במתקפה פשוטה, על גבול הפרימיטיבית, לפחות במונחי עולם הסייבר הנוכחי.

המתקפה הזו מכונה "מתקפת מניעת שירות" (DDoS ראשי תיבות של Denial of service attack). מתקפת DDoS היא אחת השיטות הוותיקות להתקפות על אתרים. היא מייצרת עלייה חריגה בתעבורה אל שרתי האינטרנט המאחסנים ומפעילים את האתרים.

באמצעות התשה של שרתיו, מציפים התוקפים את אתר המטרה בתעבורת זבל, המציפה אותו ומוציאה אותו מפעולה.

למה הדבר דומה? - דמיינו שמרצה או מורה מנסה להסביר משהו, אבל חבורה של ילדים לא מסוגלת להפריע לו. הילדים הללו כל כך מפטפטים איתו ופונים אליו בשאלות ודיבורים בלתי פוסקים, עד שהוא משתגע ויוצא מכיתה - להירגע או להתפטר אצל המנהל מעבודתו...

כך בדיוק מייצרים אל שרתי האתר המותקף פניות כה מרובות, שהן מוציאות את השרת משליטה. הוא "נופל", כלומר יוצא מפעולה.

למעשה המתקפה הזו אינה סתם "מתקפת מניעת שירות" (DDoS attack), אלא "מתקפת מניעת שירות מבוזרת". המילה "ביזור" דומה ל"פיזור" והמתקפה נקראת כך כי היא מתבצעת במתקפה בו-זמנית של המוני מחשבים המפוזרים בפינות שונות של העולם, כלומר של האינטרנט.

בתקיפת DDoS מוצלחת, קורסים האתרים למשך מספר דקות לפחות. הם יכולים לשוב לפעילות רק אחרי טיפול של אחראי השרתים בבעיה והשבתם לפעילות מלאה מתקיימת בהדרגה.

אגב, בימינו לא חסרות קבוצות של האקרים ופורצנים המציעות שירותי הפלת אתרים בשיטה הזו, לכל דורש ובתשלום.


#מאיפה היכולת להפיל כך אתרים?
במקרה של מתקפה כזו, מנסים התוקפים להשחיל דרכה לאתרי המטרה כמויות עצומות של פניות או מידע, במטרה להביא להפלתם ולו גם לדקות ספורות.

רוחבי הפס הדרושים לביצוע מוצלח של מתקפה כזו יכולים להגיע להיקפים של 20 ג'יגה-בייט של תעבורה ואף יותר, המופנים לכיוון שרתי האתרים הללו בצורת טראפיק מטורף.

את ההכנה לפריצה כזו מייצרים התוקפים מראש. לשם כך הם יוצרים תשתית של בוטנט. זוהי רשת של אלפי ולעתים גם מאות אלפי מחשבים או מכשירים אחרים, המחוברים לאינטרנט ונשלטים בידי התוקפים.

את המחשבים הללו הם מדביקים ובעצם מחמשים מראש בווירוס. כך הם יכולים לנצל את מערך המחשוב האימתני הזה לצורך התקיפות.

המדהים הוא שבעלי המחשבים והמכשירים הללו אפילו לא מודעים לכך שהציוד שלהם הוא כלי תקיפה שכזה.

וכך, ביום ובזמן המדויק להפליא של המתקפה, מופעל אוטומטית כל מערך המחשוב המתואם הזה, אל מול אתרי המטרה. כל המערך פונה בו-זמנית לאתר המטרה והוא קורס. מיד לאחר מכן פונים התוקפים לאתר המטרה הבא וכך הלאה.

הערה קטנה: מתקפת DDoS כזו היא למעשה מתקפה על ספקית התקשורת של האתרים, זו שעליה האחריות לאפשר את הגישה אליהם. התוצאה אמנם זהה - האתר יוצא מפעולה, אבל חשוב להבין את ההבדל.


כך מתבצעת מתקפת מניעת שירות (מתורגם):

https://youtu.be/ilhGh9CEIwM


גם במלחמת רוסיה אוקראינה עשו בו הרוסים שימוש (מתורגם):

https://youtu.be/Vlx6kIeEYVw


הסבר גיקי למתקפת DDoS, או מתקפת מניעת שירות הנעזרת בפינגים (עברית):

https://youtu.be/BlwMrdviHi8


כך לומדים לבצע מתקפת DDoS (עברית):

https://youtu.be/-Y3s0GkmK70?long=yes

בשנים האחרונות התפוצצה הסדרה הספרדית של נטפליקס "בית הנייר" ("La Casa de Papel"), עם הצלחה גדולה. בעונה האחרונה שלה היא הציגה לעולם מחדש את בלה צ'או (Bella Ciao), שיר עממי איטלקי שמקורו בפועלות ה"מונדינה" עובדות שדות האורז של אגן נהר הפו במאה ה-19 כנגד ה"פדרוני", בעלי החוות המתעמרים בהן.

אז הסיפור המעניין לכשעצמו של השיר הזה, שנולד כשיר מחאה של איכרות בצפון איטליה, הספיק מאז להיוולד שוב ושוב באירועים והקשרים חברתיים שונים ומשונים. המחאה שבשיר הייתה של הנשים שמחו כנגד תנאי עבודתן הקשים, אבל עם השנים היא הפכה לזעקה שתהדהד באינספור מחאות, כולל "אוקיופיי וול סטריט" ומחאת החיג'אב באיראן.


#תולדות השיר העתיק
נראה שהלחן של השיר קיבל השראה ממקור יהודי יידישאי, כפי שאפשר לשמוע בשיר כלייזמרים הידוע "קוילען", בעברית "פחם". ההקלטה הכי קדומה שלו נעשתה שנת 1919 בניו-יורק, על ידי מישה זיגנהוף (Mishka Ziganoff).

הטקסט כנראה מבוסס על "הפרח על הקבר", שיר עם איטלקי מימי הביניים, שמילות "בלה צ'או" מאוד דומות לו.

השיר נולד מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, כשאומץ על ידי תנועת ההתנגדות האיטלקית נגד הממשלה הפאשיסטית של מוסוליני באיטליה וגרמניה הנאצית. למתנגדי הפאשיזם השיר שימש כסמל לחופש והתנגדות, כשהוא מושר על ידי פרטיזנים שנלחמו כנגד הכובשים הגרמנים.

באותה תקופה הותאמו מילות השיר כדי שישקפו את ההקשר החדש של המלחמה, תוך התייחסות למאבק הפרטיזנים בפאשיזם ולתקווה לחירות וחופש מדיכוי.

הפזמון עם המילים "Bella ciao, bella ciao, bella ciao ciao ciao" (יפה להתראות, להתראות יפה, להתראות יפה להתראות), הפך אז לזעקה הולכת ומתעצמת כנגד הרודנות והרצון של ההתנגדות לנצח.

לאחר המלחמה אימצו הקומוניסטים והסוציאליסטים האיטלקים את "בלה צ'או" והוא הפך פופולרי, תוך שהם מאמצים אותו כהמנון של השמאל האיטלקי.

מאז זכה השיר לקאברים רבים, שבוצעו על ידי אמנים רבים. הוא גם תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית.

גם בשנים האחרונות זוכה שוב "בלה צ'או" לפופולריות מחודשת כסמל להתנגדות וסולידריות. תנועות צדק חברתי ברחבי העולם חזרו ואימצו אותו והשיר מושמע ומושר בהפגנות רבות נגד עליית תנועות ימין קיצוני, נגד צעדי צנע של ממשלות ובעד תמיכה בפליטים ובמהגרים.

כך הפך שיא איכרות איטלקי למה שהוא כיום המנון החופש וההתנגדות לפאשיזם ברחבי העולם.


#מילות השיר בעברית (תרגום לא ידוע)

בוקר אחד, התעוררתי.
להתראות יפהפיה,
להתראות יפהפייה,
להתראות יפהפיה,
להתראות, להתראות.

בוקר אחד, התעוררתי,
ומצאתי את הפולש.
הו פרטיזן, קח אותי.
הו להתראות יפהפייה...

הו פרטיזן,קח אותי.
כי אני מרגיש מוות מתקרב.
ואם אני אמות כפרטיזן,
הו להתראות יפהפייה...

ואם אני אמות כפרטיזן,
אז את חייבת לקבור אותי.
תקברי אותי במעלה ההר.
הו להתראות יפהפייה...

תקברי אותי במעלה ההר,
מתחת לצילו של פרח יפה.
והאנשים שיעברו,
הו להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו, יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
הו פרטיזן, קח אותי.
להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו,יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
זה הפרח של הפרטיזן.
להתראות יפהפייה...

זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.


סיפורו של השיר "בלה צ'או" ממלחמת העולם:

https://youtu.be/GHpU7fBbc-w


ועד הסדרה "בית הנייר":

https://youtu.be/c9d1ycuCoVg


השיר בסדרה:

https://youtu.be/46cXFUzR9XM


ביצוע קולי בקורונה:

https://youtu.be/4ldpQbBAfRM


ביצוע מתורגם ונהדר בעברית:

https://youtu.be/fOTH_6Sq7es


ועוד ביצוע של "בלה צ'או":

https://youtu.be/t4QHdlKomOc