» «
קית הרינג
איך הפך קית הרינג מצייר גרפיטי לאחד האמנים החשובים בזרם הפופ?



הפופ ארט, זרם הפופ האמריקאי, כלל אמנים שהושפעו מתרבות הפופ וממוצרי תרבות וצריכה יומיומיים שסבבו אותם. כשקית הרינג הגיע בסוף שנות ה-70 לניו יורק הוא השתלב דווקא ברחובות של העיר הגדולה, האלימה והסוערת שהיא הייתה אז.

הרינג, אמן אמריקני ופעיל חברתי, התפרסם כשצייר ברכבת התחתית של ניו-יורק והושפע מאד מתרבות הגרפיטי המפותחת של ניו-יורק.

הוא למד שנתיים עיצוב גרפי אבל די מהר החל לצייר דווקא גרפיטי ברחובות. הרינג למד אמנות חזותית בניו יורק וצייר ברחובות וברכבת התחתית של ניו יורק. במיוחד הוא התמקד בלוחות פרסום כהים, שנותרו ללא מודעות. הוא מילא אותם באיורי קיר לבנים וייחודיים.

הציורים הזכירו אמנות פרימיטיבית ולצד תמימות וכישרון, היו בהם גם הרבה הומור ומוטיבים חוזרים. הרינג שילב בציוריו הרבה מהנושאים של לידה, מלחמה ומוות. עם דמויות אייקוניות של בני אדם וחיות, הוא זכה להערכה גם ממבקרים ואנשי אמנות, שקלטו שיש כאן משהו אמנותי שנישא מעל הגרפיטי הרגיל של ניו יורק.

גם אח"כ המשיך להתפרסם בציוריו התמימים והמיוחדים בפשטותם ובמיוחד בלטה בהם דמותו של "התינוק הזוהר", שהופיעה ברבים מציוריו. שפתו הוויזואלית הפכה למוכרת בכל רחבי העולם וחלק מהתרבות של המחצית השנייה של המאה ה-20 והוא עצמו הפך לחלק בלתי נפרד מאמני הפופ ארט. בגיל 31 מת קית הרינג ממחלה.

אם אתם ממש אוהבים את הראש היצירתי והמיוחד של קית הרינג וציוריו, בקשו ליום ההולדת שלכם משהו משלו, כמו את ספר "הדברים הקטנים של נינה" שכתב ואייר הרינג לילדה בשם נינה. זהו ספר יצירתי וכיפי לילדים, שמותר לצייר עליו, לכתוב, לנעוץ ולעשות בו כל אמנות שרק תרצו.. ספר מיוחד!


הנה סיפורו של הרינג (עברית):

https://youtu.be/8Z-aDzPssmM


תחילת הקריירה של קית הרינג, כצייר גרפיטי:

http://youtu.be/W04j0Je01wQ


על האמנות של הרינג:

http://youtu.be/SDs7cUAynOk


תערוכת ציורים של קית' הרינג בתחנת ברוקלין של הרכבת התחתית בניו יורק:

http://youtu.be/tFyRmmWL9Q0


ועוד מעבודות קית' הרינג:

http://youtu.be/Rw_WTFyag4I
קופסת הברילו
מהי יצירת הברילו של אנדי וורהול?



כמו "פחיות המרק של קמפבל", כך גם ביצירה "קופסאות ברילו" (Brillo Boxes) העתיק אנדי וורהול מוצר מהסופרמרקט והפך אותו ליצירה.

זה היה ב-1964 כשהאמן המשיך בחיפושיו אחרי דרכים מפתיעות להביע את רעיונותיו על אמנות וצריכה. הוא יוצר אז ערימה של קופסאות עץ, בצבעים אדום, כחול ולבן, שהוצבו במוזיאון. הקופסאות נראות בדיוק כמו קופסאות הקרטון הרגילות של חברת סבונים.

אגב, וורהול אף התקין בחלק מהתצוגות של האינסליישן הזה גם קופסת ברילו צהובה ואותנטית, מהמפעל המקורי של ברילו...

אז כן, ברוח יצירות ה”רדי מייד" (Ready Made) של תנועת הדאדא ובהמשך ישיר לאמן מרסל דושאן, שהביא חצי מאה לפני כן משתנה למוזיאון וכינה אותה ”מזרקה”, השתמש אמן הניכוס הגאוני וורהול שוב בחפץ מזדמן בו הוא נתקל בחיי היום יום שלו, ליצירת אמנות מעוררת מחלוקת, אבל בדיעבד אהובה ומקובלת על אוהבי האמנות המודרנית.

הפעם זו ערימת קופסאות אריזה של מוצרי סבון של חברת “ברילו”. לא ברור אם הוא בחר בה כדי ליצור אמנות מתריסה או קורצת. אבל ממש כמו יצירות פופ רבות שלו, גם הקופסאות של ברילו נשלפות מסביבתן והקשרן הטבעיים והופכות בידיו ליצירת "אמנות גבוהה” ועל הדרך לעוד התגרות, מכוונת או לא, בהגדרה המקובלת אז של “מהי אמנות?”

היצירה, שלא לומר היציאה, עוררה כרגיל באותה תקופה פליאה והרמת גבה של רבים. אבל היא נכנסה בקלות רבה לפנתאון של יצירות זרם הפופ. עם הזמן היא הפכה למוצג מוזיאוני מקובל ומוכר. בשוק האספנות לעומת זאת, היא לא נכחה.

במשך קרוב לחצי מאה שוק האמנות לא ראה את קופסאות הברילו נמכרות לאספנים. רק בשנת 2010 הוצעה למכירה קופסת “ברילו” אחת מהערימה של וורהול, שהייתה שייכת לאספן פרטי, במכירה פומבית של חברת "כריסטיס". בתום המכירה היא נמכרה במחיר מדהים.

קופסת עץ ב-3 מיליון דולר...

אנקדוטה משעשעת היא של יוצרת סרט דוקומנטרי שאביה רכש את קופסת הברילו ההיא באלף דולר. אחרי כמה שנים הוא החליף אותה עם אספן אחר, תמורת עבודה אחרת. בכך הוא הפסיד שלושה מיליון דולר פחות שווי העבודה האחרת, שהוא ודאי אפילו לא זוכר איפה הניח אותה...

וורהול מתפקע ודאי מצחוק ומהנאה בקברו ולא רק בגלל העסקה הזו, אלא בגלל שצדק. קופסאות הברילו נחשבות כיום כבר לאחת היצירות החשובות בקנון של זרם הפופ-ארט (אמנות הפופ) שאנדי וורהול הוא מחוללו העיקרי. אין ספק שגם התרגיל הזה הצליח לו. קופסה אחת בשלושה מיליון דולר איש לא הצליח למכור לפניו.


הנה סיפורה של קופסת הברילו ששווה האמיר למיליוני דולרים (מתורגם):

https://youtu.be/n15wmRK2asQ


זה היה חלק מסגנון שרווח אצלו מאוד:

https://youtu.be/SPAV0hQe4Bk


הסבר על העבודה הזו:

https://youtu.be/A8nr79K0QsA


הגאונות של וורהול כפי שהתבטאה בניכוס האמנותי שיצר למוצרי צריכה:

https://youtu.be/7VH5MRtk9HQ


וכמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:

http://youtu.be/jza2rkcIQcg
ג'ף קונס
מיהו אמן הקיטש ג'ף קונס?



ג'ף קונס (Jeff Koons) הוא אולי אמן הקיטש המוכר בעולם וללא ספק אחד האמנים המודרניים המפורסמים בעולם. האמן, שהיה בעבר מנהל השקעות והחליט להיות אמן, מציג בעבודותיו תמיהות ואולי אף ביקורת על תרבות הצריכה והאסתטיקה שמקיפים אותנו. בעבודותיו הוא מצביע על ההרגל שלנו לקבל כמובן מאליו כל מיני דברים וחפצים שהאסתטיקה זועקת מהם, אבל אנחנו לא מבחינים בה.

מצד שני, קונס הוא אמן שיווק בלתי-נתפס שיודע לייצר עבודות שימשכו תשומת לב בינלאומית. הוא מצליח שוב ושוב לזכות בכותרות ענק בכל אמצעי התקשורת ושמו עולה שוב ושוב והפך אותו לאחד האמנים העשירים בתולדות האמנות.

יש שמבקרים את האמנות שלו ורואים בו משווק מצוין ולא דווקא אמן מוצלח, מישהו שהחליף מסחר במניות בתחום רווחי הרבה יותר - אמנות מודרנית ומכניסה במיוחד. אחרים רואים בו יוצר מוכשר ובעל תפיסה אמנותית פוסט-מודרנית מוצקה, שעומד לצד יוצרים גדולים כמו דמיאן הירסט, אנדי וורהול ואחרים.


הנה ג'ף קונס מציג את עצמו:

http://youtu.be/jJLneVEmgu8


עבודותיו מוצגות במוזיאון בילבאו שבספרד:

http://youtu.be/FfHLluhVkkw


כך הוא עובד:

http://youtu.be/nNb4Z-yzzCo


עוד מעט על הקונצים של קונס:

http://youtu.be/oN_kxFmznhY


מצגת וידאו של רבות מעבודותיו:

http://youtu.be/SXgi_CQQ8sI


וסרט ארוך על האמן השנוי במחלוקת ועל דרכו כאמן:

https://youtu.be/-27B8gngS4g?long=yes
אד רושה
במה ידוע אמן הפופ-ארט אד רושה?



אד רושה (Ed Ruscha) היה אמן פופ משפיע ביותר, שרבים מגדירים כאמן הפופ ארט השני בחשיבותו אחרי אנדי וורהול. הוא זוכה להערכה עצומה בקרב אמנים ועל אף שהוא תופס את מקומו לאט בתודעת ההמונים, הוא נחשב לאחד החשובים ביוצרי האמנות המודרנית.

כנראה שחלק מה"בעיה" איתו היא שקשה היה לתייג אותו בסגנון מסוים. היו שהתייחסו אליו בפור אמן פופ ארט, אחרים ראו בו אמן קונספטואלי ויש שרואים בו סוריאליסט דווקא. הקושי להגדיר מהו סגנונו נובע בשל המורכבות הרעיונית של יצירתו, כמו גם בגלל הטכניקות הציוריות המגוונות שבהן השתמש ושכללו בין השאר ציור, רישום, צילום, עיצוב גרפי, ספרי אמן, קולנוע ועוד.

כך או כך, רושה הוא זה שיצר את סגנון "אמנות החוף המערבי", שבו נכללו סדרות של שלטי ענק הוליוודיים וציורי תוכניות העיר. הוא הירבה גם לצייר לוגואים של חברות מסחריות, תחנות דלק, נופים מסקרנים ועוד.

הוא נהג לצייר מילים וביטויים בהומור, בצבעים שונים ומשונים ששאב מההקשר התכני של נושא המילה או הביטוי או על רקע שקשור בהם. תמיד היה שם איזה רעיון יצירתי, או קריצה משעשעת. כמו הציור "דאנס?" מ-1973, שבו צייר את המילה Dance ובמקום צבעים הוא השתמש לציור בחומרים כמו חרדל, לבן של ביצה, קפה, רוטב חריף, גבינה וקטשופ...


משימה יצירתית
==========
בחרו במטבח כמה חומרים ונסו לצייר איתם ציור מופשט בעל נושא מעניין, אם אפשר כזה שקשור בחומרים הללו. בהצלחה!


הנה האמנות של אד רושה:

http://youtu.be/AE9QaXyy3Bk


מומחים מדברים על יצירות שלו, כולל הציור "דאנס":

http://youtu.be/lv0K4uuBWi8


והאמן עצמו - אד רושה:

http://youtu.be/HoNePbo9DD0

אמנות הפופ

מרילין
מהי סדרת הדפסי מרילין?



כוכבת הקולנוע המפורסמת מרילין מונרו (Marylin Monroe) העסיקה לא מעט את אמן הפופ ארט אנדי וורהול. במהלך השנים הוא יצר עבודות שונות עם דיוקנה והחליף בהדפסים הללו גוונים וצבעים לפניה. וורהול הפך את פניה לאייקון מוכר בכל העולם והעצים את המיתוס שלה כאישה המפורסמת בתבל.

את ההדפסים המפורסמים שלו בסדרת "מרילין" יצר וורהול ב-1967. כבר ב-1962 הוא עשה עבודות עם פניה, אבל עכשיו הוא השתמש בטכנולוגיה שרכש לשם כך.

ההדפסים עצמם נעשו כמו תמיד מאותו צילום בשחור לבן של השחקנית. הם הוכנו במעבדת ההדפסה שבנה וורהול באותה שנה. כל הדפס נוצר מ-5 לוחות, לוח אחד שהדפיס את הצילום ועוד לוח לכל צבע שהודפס מעליו. הסדרה כללה עבודות שנעשו בצירופי צבעים שונים ומעניינים.

וורהול אמר על החזרות המרובות שיצר לכל צילום ש"ככל שאתה מביט יותר, אתה מרגיש פחות והמשמעות המקורית מתרוקנת ממנו". אולי זה העניין בלהפוך משהו לאייקון...

על אף שקדמו להם לא מעט עבודות שעשה וורהול לדיוקנה של מרילין, גודלם ויופיים של ההדפסים הגדולים הללו הפכו אותם לעבודות המפורסמות ביותר של האמן הזה, המוביל והחשוב כל כך בזרם הפופ-ארט.


הנה סקירה על הדפסי "מרילין" משנת 1967 ובמיוחד על הדפס 10 שמוצג כאן:

https://youtu.be/mp_yuJENii4


הסבר על "מרילין" בשפת הסימנים:

https://youtu.be/Kn-hCoYj1PQ


סדרת הדיפטיך שיצר וורהול ב-1962 לאחר מותה של מונרו:

https://youtu.be/zkCOEFr2bNs


עבודה קודמת של וורהול בשם "4 מריליניות":

http://youtu.be/WBJtVrdFncM


והסבר מעמיק על הדיפטיך:

https://youtu.be/bu9Bm8aw_lI?long=yes
וואם!
מה מיוחד בציור וואם! של רוי ליכטנשטיין?



הציור "וואם!" (Whaam!) של הצייר האמריקאי רוי ליכטנשטיין הוא אחת העבודות הראשונות והידועות בסגנון הפופ ארט. "וואם!" משנת 1963 הייתה לעבודתו המפורסמת ביותר של ליכטנשטיין. העבודה הענקית, דיפטיכון (שני משטחים מחוברים) ברוחב של 4 מטרים, מציגה הגדלה מסוגננת של שילוב קטעים ששלף האמן מחוברת קומיקס אמיתית (לפי וויקיפדיה, הוא לקוח מגיליון 1962 של חברת DC קומיקס). יש בה מצג של מטוס קרב היורה טיל על מטוס אויב. הפיצוץ צבוע בצבעי צהוב ואדום חזקים, כמו ברוב עבודות "הקומיקס" המפורסמות של האמן.

היצירה מתבססת על חוויות מלחמת העולם השנייה של החייל האמריקני ליכטנשטיין, מי שעבר אימוני טיסה בצבא ואף החל ללמוד טיסה והפסיק. היא אחת מכמה יצירות שלו בנושא.

בצירוף האותיות "Whaam!" (וואם!" ובעברית "בום!"), טקסט הקומיקס של הציור, משתמש ליכטנשטיין באונומטופיה, מילה שנשמעת כמו הצליל שהיא מתארת. האמן מציג גם את ההתרחשות האופיינית לסיפורי הקומיקס: "לחצתי על ההדק... ולנגד עיני טילים חרכו את השמיים..." אבל את המשמעות של הציור השאיר האמן לצופה לנסח ולהחליט עליה.


הנה הציור "ואם!" של רוי ליכטנשטיין:

https://youtu.be/JzOvFuSigvM


הציור בתוך כלל יצירתו של האמן:

https://youtu.be/pFi0F5w2nkw


ופרסומת לתערוכה בהשראת ואם!:

https://youtu.be/aMTSrp_S1H4
מייקל ג'קסון ובאבלס
מי פיסל את מייקל ג'קסון כקדוש?



פסל הפורצלן הידוע של ג'ף קונס "מייקל ג'קסון ובאבלס" (Michael Jackson and Bubbles) מציג כקדוש את מי שנחשב "מלך הפופ" לפני כמה עשורים, כוכב הפופ הנערץ מייקל ג'קסון. בפסל מעמיד האמן את אייקון הפופ עם השימפנזה שלו בצורה שקצת מזכירה את הפייטה הרנסאנסית של מיכלאנג'לו, פסלי הרחמים שבהם שוכב ישו המת לאחר הצליבה, בחיק אמו מריה הקדושה המערסלת אותו בעצב.

על ידי הפיכתו לקדוש עשוי זהב, בפסל שמזכיר את הפסלונים שקונים התיירים באתרי התיירות הקדושים לנוצרים, קונס הופך את מלך הפופ לקדוש מסוג חדש, עם שימפנזה יקרה, מוקף זהב ובעורו הלבן, כמו שתמיד חלם שיהיה לו.

בפסל מאזכר קונס את מזבח הטיפולים האינסופיים שעשה כוכב הפופ בחייו כדי להיראות לבן יותר. הוא מציג אותו כקדוש של העידן המודרני, עידן הטיפולים האינסופיים בגוף. אצל קונס מלך הפופ הוא גם המלך וגם הקורבן של תרבות הפופ, שנראית לא פעם אכזרית ושטחית, במיוחד כשהיא מעריכה את המראה יותר מאשר את התוכן או הכשרון. הרי ג'קסון, אחד המוסיקאים המוכשרים והמצליחים בתולדות הפופ, נתפס בעיני רבים כמי שהקריב את גופו וממון רב, כדי להיות האדם המשופר, או לפחות כמו שהוא חשב שנראה האדם שכולם יעריכו - אדם לבן..


הנה מייקל ג'קסון ובאבלס מאת ג'ף קונס:

http://youtu.be/FVRjKmAidfQ


המקור - ג'קסון והקוף באבלס:

http://youtu.be/XdpmyIEUDuE


וקונס מסביר שהוא רוצה להפוך את הדברים שהוא מפסל מרגילים למיוחדים:

http://youtu.be/ZDcTNcRlF4E
דיוויד הוקני
מיהו צייר בריכות השחייה דיוויד הוקני?


הוא אחד האמנים המודרניים הכי אהובים על הציבור, צייר פופולרי בעל סימני היכר שהם רק שלו, מצייר בצבעים חיים ומלאי הבעה, כל הזמן מחדש ומתחדש ועל אף כל זאת - כולם מכירים אותו כ"זה שמצייר בריכות שחייה"...

איך מגיע אמן מודרני להיות כזה? - דייוויד הוקני (David Hockney) שנולד ב-1937, הוא אמן בריטי שבחר את מקום מגוריו מאהבה גדולה. הוא התפרסם בשנות ה-60, ביקר בקליפורניה בשנות ה-70 והתאהב מיד. שם הוא גם גילה את מה שיהפוך לסימן ההיכר שלו - ציורי בריכות השחיה בלוס אנג'לס.

הוקני פצח אז בשרשרת של ציורי שמן שהוקדשו לבריכות שחייה, דוגמת "A Bigger Splash", אולי העבודה הכי מוכרת ומפורסמת שלו. בציורים הריאליסטיים הללו הוא הרבה להשתמש בצבעים חיים.

בשנות ה-70 וה-80 הוא הרבה ליצור את ה-"joiners". אלה הן עבודות צילום גדולות במיוחד, שמורכבות לרוב מהמון תמונות סטילס קטנות שמחוברות בקולאז'ים.

הוקני עשה עוד המון עבודות באמנות חזותית. הוא יצר הדפסים רבים, עיצב תפאורות לבתי אופרה שונים, צילם המון צילומים איכותיים ובסוף חייו הרבה ליצור בעזרת אפליקציות ציור לטאבלט.

ב-2018 נמכר ציור של הוקני, משנת 1972, "דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)" ביותר מ-90 מיליון דולר - המחיר הגבוה ביותר ששולם אי-פעם ליצירה של אמן חי!

אז עם קריירה שהתחילה בפופ ארט והתפתחה לאסתטיקה של קליפורניה, עם פזילה לנושאים שנויים במחלוקת כמו הומוסקסואליזם, עיצוב תפאורות, צילום פורץ דרך והיותו מהראשונים שהשתמשו בטכנולוגיות חדשות ליצירה, תוך ערעור על מוסכמות שונות בתולדות האמנות - אולי כל אלה מסייעים להבין כיצד הוא זוכה כיום למעמד של האמן הגדול ביותר בבריטניה.


הנה סיפורו של דיוויד הוקני:

https://youtu.be/ruFT1Ks9VX4


תערוכה של 200 מציוריו:

https://youtu.be/2PriWhS5E0Y


העבודה המפורסמת של דיוויד הוקני, bigger splash, בתערוכה עם אמנים נוספים:

https://youtu.be/R2xz9Gayrpw


וראיון מ-1980 בו הוא מספר על אהבתו לקליפורניה:

https://youtu.be/NAVJurE_C-I


קריסטו
מהי אמנות עיטוף הבניינים של הזוג קריסטו?



עבודות האמנות של צמד האמנים הסביבתי "קריסטו", המורכב מהאמן הצרפתי ממקור בולגרי קריסטו יבשב (Christo Javacheff) ומבת זוגו ז'אן קלוד, הן מעניינות ביותר. אלה יצירות אמנות ענקיות מבד וחומרים דומים, עבודות שמוקמות לאורך מספר ימים. במהלכן עוטפים בני הזוג כריסטו בניינים, אתרי טבע וחפצים באמצעות יריעות בד ענקיות שנקשרות מסביבם ומעליהם בחבלים. לאחר פרק זמן, שבו הם מסתירים או מכסים אותם, נחשפים שוב העצמים העטופים והיצירה אינה קיימת יותר. למעשה, היצירה היא לא העצם העטוף, אלא התהליך שכולל את ה"מופע" של ההקמה, התיעוד והפירוק שלו.

בני הזוג, שאגב נולדו בשתי יבשות שונות באותו יום בדיוק, החלו את הקריירה שלהם בעטיפת עצמים וחפצים קטנים בבדי פלסטיק, ביניהם רהיטים, זרי פרחים ושולחנות. השניים לא ניסו לתת מעולם משמעות לעבודתם האמנותית. הם גורסים שעטיפת בנייני הענק המפורסמים נותנים נקודת מבט חדשה על נופי היום-יום שמקיפים אותנו ועל הקשר שבין מעשה ידי האדם לטבע שמסביבם. לטענתם, הבדים העוטפים בניינים מציתים את הדמיון האנושי ונוצרת סקרנות אצל המתבונן לגבי מה שמוסתר על ידם. בנוסף הם מייצרים מוטיבים שונים בעצם העטוף, כמו משחקי אור, צל ונפח.

בין המבנים שנעטפו בידי כריסטו נמצאים הרייכסטאג הגרמני בברלין ב-1995 וגשר הפון נף שבפאריס.


הנה ז'אן קלוד מסביר כמה מהעבודות המרשימות שלהם:

https://youtu.be/oY-YVR4_aEc


"גדר הבד" באורך של חצי מייל שיצר הזוג בקליפורניה:

https://youtu.be/nBVpgN4JAsE


כך הם עטפו ב-1995 את הרייכסטאג, הפרלמנט הגרמני בברלין:

https://youtu.be/esiErDm62E4


"איים מוקפים" - עוד עבודה מופלאה של כריסטו:

https://youtu.be/UEecBz3CE7o


בסנטרל פארק בניו יורק הם בנו את "השערים":

https://youtu.be/DOqEX8P9cq0


הפרויקט הראשון של כריסטו, ללא אשתו שהלכה לעולמה, הוא "רציפים צפים" באגם באיטליה:

https://youtu.be/fJ20p1IXG4A


ומקרוב:

https://youtu.be/Le2yLan0o5Y
מהו פופ ארט?



זרם הפופ ארט (Pop art) הוא זרם אמנות שנוהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. בין העקרונות של הפופ ארט הטשטוש בין הגבוה לנמוך, בין "חומרי תרבות" ו"חומרי צריכה" - כל מוצר צריכה יכול להפוך ליצירת אמנות, אם מטפלים בו נכון. יותר מכך, באמצעות הכפלה של המוצג ביצירה והצגתו הרבה פעמים - היצירה מקבלת כוח רב.

בין אמני הפופ ארט החשובים ניתן למצוא את קית הרינג, רוי ליכטנשטיין וכמובן - את אנדי וורהול, מייסד הזרם והאמן החשוב בו.

הפופ ארט הכין את עולם האמנות לפוסט מודרניזם שיגיע אחריו ויקצין את המגמות של פתיחת האמנות לחיים של האנשים הרגילים וההיפך. אם אנדי וורהול אמר פעם שעתיד כל אדם יוכל לזכות ב-15 דקות התהילה שלו, הוא נתן כבר בחייו את התהילה, למוצרים ממדפי החנויות.


מהו סגנון הפופ-ארט?

https://youtu.be/6qr7cdpGDRo


ילדה מסבירה בתבונה:

https://youtu.be/DhEyoDCTSDQ


כך נולד הפופ-ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


הנה סגנון הפופ ארט:

http://youtu.be/lHBm8_ooPVo?t=13s


מצגת וידאו שמציגה את אמנות הפופ-ארט:

http://youtu.be/kZTsbJcr9VI


דברים של אנדי וורהול על הפופ-ארט:

http://youtu.be/GmDFbNYFi-Q


והפופ ארט כאמנות שהפכה את המסחרי לאמנותי (עברית):

https://youtu.be/LkfYV_w9R5s?long=yes
מהו "כלב הבלון"?



העבודה "כלב עשוי בלונים" (Balloon Dog) היא יצירה מודרנית של האמן ג'ף קונס. זהו פסל של כלב בלון שעשוי בעצם מתכת בגובה 3 מטרים. הכלב העשוי מפלדת אל-חלד ומצופה בצבע שקוף ובוהק, מזכיר כמובן את פסלי הבלון דמויי הנקניק, שיוצרים אמני יום-הולדת ומפעילי מסיבות למול עיניהם המשתאות של ילדים והוריהם..

דווקא הגדלתו של כלב הבלון לממדי ענק והעמדתו במוזיאון הופכת אותו למעניין ואנשים מביטים בו לפתע אחרת לחלוטין. אולי הם אפילו רואים לפתע עד כמה שכלבי הבלונים הללו הם יפים.. אבל מבקרים שונים ראו בו עבודה מטעה.. היו מהם שטענו שהוא נראה תמים, אך הוא מסתיר סטיות ורעיונות אחרים לחלוטין, משנראה במבט ראשון..

הכלב מבלונים הוא למעשה אחד מסדרה של 5 פסלים זהים בצבעים שונים. יש שהוא בצבע זהב ויש שהוא מגנטה, ורוד, כחול או אדום דווקא.. ואולי הוא כתום כמו הכלב שנמכר לאספן פרטי במחיר שיא לעבודה של אמן שעדיין חי, מחיר של כמעט 60 מיליון דולר!

אז אולי שווה להתאמץ מעט ולהגדיל לתערוכה הבאה שלכםעצמים שבאופן רגיל נמכרים במחיר של 5 דולר ברחוב?


הנה סיפורו של הכלב הכחול ורעיון סדרת כלבי הבלונים של קונס:

http://youtu.be/Rmo7jdbPFic


הרחבה של הכלב עשוי הבלונים של ג'ף קונס:

http://youtu.be/dYahe1-isH4


קונס מספר שרצה ליצור בכלב הבלון משהו גדול שייזכר וישרוד, כמו הסוס הטרויאני:

http://youtu.be/DCh6pIuNkfw


והכלב הכתום שהפך ליצירה היקרה בעולם לאמן חי:

http://youtu.be/Vu_hCPZEpYM
מהם החפצים המוגדלים של קלאס אולדנברג?



הפסל בשם "אטב כביסה" (Clothespin) הוא אחד מהפסלים המפורסמים שפוסלו על ידי הפסל קלאס אולדנבורג.

אולדנבורג הוא אמן שהתמחה בפיסול של גרסאות ענקיות של חפצי יום-יום. חוץ מאטב הכביסה האימתני, שממוקם מול בית עירית פילדלפיה, עבודותיו כוללות גם תפוח אכול ענקי במוזיאון ישראל וכף ענקית עם דובדבן שמהווה גשר קטן בפארק הפסלים של העיר פיטסבורג.


הנה סיפורו של קלאוס אולדנבורג:

http://youtu.be/27-b8LI0WjM


אטב הכביסה שלו:

http://youtu.be/uI709mZI63E


הגשר בצורת כפית עם דובדבן של האמן:

http://youtu.be/7CePLTkmmDc


ועבודות מוקדמות שלו מוצגות במוזיאון לאמנות מודרנית:

http://youtu.be/wASBs16U4g0
איך רוי ליכטנשטיין הכניס את הקומיקס לאמנות?



האמן רוי ליכטנשטיין היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט). הוא היה בעיקר צייר אמריקאי, אם כי הוא גם פיסל ופסלים שלו נמצאים היום בחוצות ירושלים, ברצלונה וערים גדולות נוספות. ליטנשטיין זכה לשם עולמי בשילוב וההשפעה שספג מתרבות הקומיקס והדרך שבה שילב את הקומיקס באמנות שלו.

שיטות כמו שימוש בנקודות בנדיי (נקודות ששימשו למילוי משטחים בדפוס וקומיקס), צבעים בסיסיים כמו אדום וכחול, קווים שחורים עבים, דמויות קומיקס ובועות עם משפטים - כל אלה שולבו ביצירותיו ושימשו בהם בצורה מוגדלת, שריתקה את הקהל האמריקאי והפכה אותו לאמן ידוע ונערץ. הוא לא ניסה לצייר את המציאות אלא להעבירה "באופן מלאכותי ככל האפשר".

כמו חברו לתנועת ה"פופ ארט", אנדי וורהול, גם ליכטנשטיין לא עסק רק באמנות. בעברו הוא שימש גם כשרטט וכמעצב חלונות ראווה ורכש כלים והיכרות עם חומרים ושיטות עיצוב שהשפיעו מאד על האמנות שייצר מאוחר יותר. כמו אחרים בזרם הפופ, גם הוא נהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות.

לפרסום זכה ליכטנשטיין מציורים מבוססי קומיקס. יצירתו הראשונה בסגנון זה הייתה "הבט מיקי" (Look Mickey), מ-1961, שבה שילב את דמותו של מיקי מאוס, הגיבור הגדול של סרטי האנימציה של וולט דיסני. כמעט תמיד נלווה לציוריו רעיון סמוי כלשהו (סאב טקסט). בציור "יצירת מופת" (1962) למשל, הוא הציב בפי הגיבורים את שאיפותיו שלו כצייר, כשבלונדינית מצודדת אומרת לצייר החתיך על ציורו המופשט וחסר משמעות "הו בראד יקירי, הציור הזה הוא יצירת מופת! עוד מעט כולם יעמדו בתור לקנות את העבודות שלך!"


הנה סרטון על רוי ליכטנשטיין:

https://youtu.be/6jowA-pH-Y8


עליו ועל עבודתו בסטודיו אל מול רבות מיצירותיו:

http://youtu.be/f1s-nAijk_g?t=26s


סרטון עם המחשה קולית ליצירות של האמן רוי ליכטנשטיין:

http://youtu.be/aPQKI1ejcWA?t=20s


ואנימציה יפה שנעשתה בסגנון של רוי ליכטנשטיין:

http://youtu.be/8jdTNGGj5e4
איזה כיסא איקוני עשוי כולו מיחידה אחת של פלסטיק?



כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב. ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. ורנר פנטון שהתחיל בתור תלמיד של ארנה יעקובסון הגיע כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו.

כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, אתניות וכדומה. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, מה שנקרא באותה תקופה "פונקציונליות".

כיסא פנטון הוא הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי שיוצר מיחידת פלסטיק אחת ובכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק. הכיסא מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים, והוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם.


הנה כיסא פנטון:

http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0


והמעצב שלו ורנר פנטון:

http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s
למה צייר אנדי וורהול את פחיות המרק הללו?



יצירתו המפורסמת של אנדי וורהול "פחיות המרק של קמפבל" (או בשמה הנוסף "32 פחיות המרק של קמפבל") היא יצירה בת 32 ציורים שבכל אחד מהם פחית מרק זהה של מרק - מוצר אמיתי שנמכר בחנויות עד היום ושוורהול עצמו אכל בקביעות, כל יום במשך 20 שנה.

היצירה של "מרקי קמפבל" היא מיצירותיו החשובות של זרם הפופ ארט (אמנות הפופ) שייסד אנדי וורהול, זרם שהפך לחשוב ביותר במחצית השניה של המאה ה-20 באמריקה. הבסיס של הציור הוא הדפס משי על בד, כמו ברבות מיצירותיו ועל ההדפס צבע האמן, באופן ידני.

קופסאות המרק הללו ייצגו את ראייתו של וורהול את הייצור ההמוני של מוצרי הצריכה בפס ייצור תעשייתי. על אף שהם נראים זהים, כל אחד מהציורים מציג תווית של אחד מטעמי המרק של חברת קמפבל, יצרנית המרק האמיתי שצויר כאן. היה בציור זה ובעוד רבים אחרים שצייר וורהול, תהליך מעניין, שבו הפך המעצב הגרפי וורהול לאמן חשוב, בכך שלקח את כל המוצרים והדיוקנאות הפופולאריים של התקופה וממוצרים סתמיים וחסרי חשיבות מעבר למה שהם, הוא הפך אותם ליצירות אמנות פופולאריות ונחשבות. את פחיות המרק של קמפבל הפך וורהול בכל מקרה לאייקון אמריקאי.

אגב, במקור התכוונה חברת קמפבל לתבוע את אנדי וורהול על הפרת זכויות יוצרים, אך משראו מנהלי החברה עד כמה שהיצירות בהשראת המרק הפכו את המוצר למפורסם וידוע בכל העולם, הם ויתרו ואף רכשו 2 מהתמונות, מידי האמן עצמו. הם גם הקימו את קרן אנדי וורהול למלגות לסטודנטים לאמנות.

בשנים האחרונות ההצלחה של החברה הולכת ויורדת. דור ה-Y, המילניאלס, לא מתחברים לטעם הזה והחברה מתקשה להמשיך את ימיה הגדולים ולהרוויח.


הנה תולדות יצירת פחיות המרק של קמפבל:

https://youtu.be/BuLJKZscBJM


על פחיות המרק של קמפבל ועד כמה הפכו לסמל אמריקאי בזכות וורהול:

http://youtu.be/CafyWD4pdJo


ההשפעות על וורהול בדרך ליצירות הללו של פחיות המרק:

https://youtu.be/pQUH-DjPYOc


אבל למה זו אמנות, בעצם?

https://youtu.be/J2CtQD3OLRI


הנה עלייתה של חברת המרקים בזכות וורהול ובעיותיה בהווה:

https://youtu.be/3QENN97orB0


וסרטון תיעודי על לידת האמנות של וורהול:

https://youtu.be/ekGySlb2iyQ?long=yes
כיצד הפך אנדי וורהול לאמן הפופ החשוב במאה ה-20?



הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט".

האמן, שעטה בחייו פאה נוכרית בגוון כסוף, היה במקור מעצב גרפי. ליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובדיוקנאות של כוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ליצירתו של וורהול. הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות, או במקרה הזה יצירות אמנות, שפרסומן עצום והן מצליחות הרבה מעבר להצלחתן בתחום שבו הן נוצרו.

אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות. במידה מסוימת הוא גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה בשיאה בתקופה שבה החל וורהול ליצור.

אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז).

הוא ידע להפוך כל דבר לאמנות, אפילו אכילה, כמו בסרטון האמנותי בו הוא הציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי.

וכללית - וורהול יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב, שהלכה והתגברה על כל ההתנגדויות של המבקרים ואנשי האמנות, עד שהפכה לקונצנזוס של ממש באמנות המודרנית.


הנה סיפורה של האמנות של וורהול (עברית):

https://youtu.be/Ot3RFUlOW_c


על יצירה אחת של וורהול שכמו רבות אחרות האמיר שוויה לשמיים (מתורגם):

https://youtu.be/n15wmRK2asQ


סרטון אנימציה בו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:

http://youtu.be/8kbXBsjy3b4


תולדות חייו של אנדי וורהול:

https://youtu.be/QAJJ35DVlTs


כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:

http://youtu.be/jza2rkcIQcg


הרקע שבו נולד הפופ ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


רגע, יצירה! - כך תציירו כמו וורהול:

https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag


וסרט עם הסבר מפורט על ההדפסים שלו:

https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.