» «
ונוס ממילו
איפה ידיה של ונוס ממילו?



ונוס ממילו הוא אולי הפסל היווני המפורסם ביותר בעולם. הפסל שהוא מהיפים שבפסלים היווניים מציג את האלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי מהמיתולוגיה היוונית (ונוס בשמה הרומי). גובה הפסל עשוי השיש 203 סנטימטרים. על אף שידיה ורגליה של ונוס נעלמו במהלך השנים, היא מרשימה במיוחד והיא שילוב של ריאליזם, ניסיון לתאר את צורתה האמיתית, ביחד עם עקרונות היופי של האמנות היוונית. החוקרים חושבים שמדובר ב"ונוס המנצחת" - אירוע שבו קיבלה לפי המיתולוגיה היוונית, תפוח זהב מפאריס. זה גם התאים לשמו של האי שבו נמצאה - "מילוס" ביוונית פירושו "תפוח".

החוקרים סבורים שהפַּסָּל שיצר את ונוס ממילו היה אלכסנדרוס איש אנטיוכיה. הוא עבד על הפסל המופלא בשנת 130 לפני הספירה. הפסל נמצא על ידי דייג מקומי באי מילוס, בשנת 1820 כשהוא מפורק לשני חלקים נפרדים. מאוחר יותר נמצאו לא רחוק מממקום מציאת הפסל, חלקים מהיד של ונוס, כולל התפוח המשוער, אבל לא מספיק כדי לשחזר אותה. הטורקים ששלטו אז באי מילוס החרימו את הממצא, אבל שגריר צרפת שישב באיסטנבול גרם לכך שצרפת תרכוש אותו מהם ומאז הוא נמצא במוזיאון הלובר בפאריס.


הנה סרטון על הפסל המיוחד של ונוס ממילו:

http://youtu.be/bjDszjo6F2E


ונוס ממילו במוזיאון הלובר, מוקפת בהמון מעריצים:

http://youtu.be/XxWmDaHXDu4


מודל תלת מימדי שמנסה לשער כיצד נראה הפסל לפני שהושחת:

http://youtu.be/sT27rGkg4S0


האי היווני מילו, שבו נמצא הפסל המפורסם:

http://youtu.be/T-ODceTNFmE


ואנימציה בסגנון יווני עתיק של האלה אפרודיטה, עם ארוס אל האהבה היורה חיצי אהבה:

https://youtu.be/WHER8FPXvCA
למסו
מהם פסלי הלמסו - הכרובים של חורסבאד?



המלך האשורי סרגון השני הקים את בירתו בעיר דוּר שָׁרוּכִּין, שפירוש שמה מצודת סרגון (חורסבאד). על חדר הכס, המקום בו ישב המלך בארמון, שמרו פסלי ענק בגובה מרשים. פסלי הלמסו ונועדו להרחיק מזיקים, שדים ורוחות רעות אבל גם להקטין את המבקרים אצל המלך.

אבל איך מקטינים אנשים? - טוב אז זה לא ממש להקטין אלא לתת הרגשה של קטנים. הכניסה מהחצר אל אולם המלך הייתה דרך 3 שערים, שעל כל אחד שמרו שני פסלי למסו. הלמסו היא ישות מגינה מהמיתולוגיה המסופוטמית, יש לה ראש של אדם כנפיים של ציפור וגוף של אריה או שור. גובהם של פסלי הלמסו בכניסה לארמונו של סרגון היה כ-4 מטרים ואנשים שעברו בשערים האלה התמלאו אימה וכבוד למלך, עוד קודם שראו את פניו.


הנה סרטון שמציג את פסלי קבלת הפנים של מצודת סרגון - דמויות הלמסו הידועות:

http://youtu.be/8OCJc0CeUtM


הנה סרטון שמציג את פסלי הלמסו שנמצאים כיום במוזיאון הלובר בפאריס:

http://youtu.be/v9LgHI2tjB0


הנה דור שרוקין כפי שנראתה בימי התהילה שלה:

http://youtu.be/kKGqJgYtif0


כך גילו את הכרובים של חורסבאד לראשונה:

http://youtu.be/6Z__XPgAdPw
ציורי מערות
מהם ציורי המערות?



ציורי מערות הם הציורים הראשונים בתולדות האנושות. ציורים כאלה נמצאו על קירות ותקרות של מערות ששימשו למגורים בעידן הפרהיסטורי.

באירופה ובאוסטרליה נמצאו הציורים המוקדמים ביותר שנמצאו במערות, ציורים בני יותר מ-40,000 שנים. בצרפת וספרד לבדן קיימות כ-350 מערות עם אמנות מהתקופה הפרהיסטורית. אלה נמצאו במערת אל קסטיו באזור קנטבריה שבספרד. ציורים אחרים ומאוחרים יותר נמצאו במערת אלטאמירה שבספרד ובמערת לאסקו מערת שובה שבצרפת.

החוקרים לא יודעים לציין בדיוק מה הייתה מטרתם של ציורי המערות הקדומים מתקופת האבן. יש המשערים שהם נועדו לטקסים או לשימושים דתיים קדומים, או אפילו לתקשורת בין אנשים שונים. החוקרים משערים שציורי המערות לא נועדו לקישוט סביבת המגורים, כיוון שהציורים נמצאו דווקא במערות שלא חיו בהן זמן רב ומצד שני נמצאו ציורים רבים במערות רחוקות וקשות להגעה.


הנה סרטון על ציורי המערות הקדומים של מערת לסקו:

http://youtu.be/UnSq0c7jM-A


הנה אמנות תקופת האבן:

https://youtu.be/NdlQxISNpwY


ציורי מערות קדומים ממערת שובה שבצרפת:

http://youtu.be/wZrZxyRBAlM?t=16s


הציורים הקדומים ביותר שנמצאו באירופה - במערת אל קסטיו בספרד:

http://youtu.be/74woCKzVEIc


כך התפתחה האמנות כולה מאותם ציורי מערות:

https://youtu.be/oZOsR0TzbJ8
זורק הדיסקוס
מה מיוחד בפסל זורק הדיסקוס?



זורק הדיסקוס הוא פסל שמציג אתלט יווני המטיל דיסקוס בתחרות שהייתה מתקיימת במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. אנו מכירים את הפסל המפורסם בתור פסל שיש יווני מהתקופה הקלאסית, אך במקור הוא היה פסל ברונזה שפיסל האמן מירון. פסל השיש שאנו רואים היום הוא העתק שנעשה בתקופה הרומית מהפסל המקורי. רק הוא שרד ולא הפסל המקורי עשוי הברונזה.

אגב, לא רבים יודעים שלצד זורק הדיסקוס הרומי האמיתי מסתובב בעולם פסל שהוא זיוף שלו. מדובר בפסל שנמכר למיליונר אמריקאי, בתור עוד העתק רומי של הפסל היווני המדובר. תוכלו לזהות את הזיוף בזכות טעות גסה של הזייפן - ראשו של זורק הדיסקוס מביט בו קדימה ולא אל הדיסקוס, כמו בפסל המקורי.

תרגיל בילוש:
==========
היכנסו לגוגל תמונות ונסו למצוא אילו מהפסלים המצולמים של זורק הדיסקוס הם של הפסל המקורי ואילו הם של הפסל המזויף.


הנה סרטון על זורק הדיסקוס המפורסם:

http://youtu.be/OhJKDqZgNXg


ניתוח גדולתו של פסל זורק-הדיסקוס:

http://youtu.be/Cp55h-_F4Wk


הסבר על הפסל המודרני של "זורק הדיסקוס" מאת האמן סוי ג'יאנגואו שמתייחס לפסל העתיק:

http://youtu.be/UeLhz6TdS4k?t=6s

אמנות עתיקה

גאוגליף
מהו סוד דמויות הענק בתילים של פרו?



בשנים האחרונות זוהו בצילומי לוויין תלים קדומים בצורות של ברווז, פומה, עוף קונדור, לוויתן אורקה ועוד. תלים כאלה מוכרים מצפון אמריקה אך כעת הם נחשפים גם בפרו.

התלים מצויים לא הרחק מקווי הנסקה המסתוריים, שבהם מופיעים שרטוטי ענק של חיות, שניתן היה לצייר רק עם צפייה מהאוויר. התלים הם בני עד 5000 שנה והם מעוררים פליאה רבה, שכן הם לא זוהו בעבר על ידי חוקרים או טייסים שטסו מעליהם.

מגלה התלים של פרו, האנתרופולוג האמריקאי פרופ' רוברט בנפר (Benfer) אומר שהתלים המסתוריים מייצגים קבוצות הכוכבים בשמיים. לדבריו הדמויות שבכל תל פונות לכיוונים מדויקים בחלל והם חלק מגלגל מזלות קדמוני של תרבות לא ידועה.

באזור החוף המערבי של פרו, מקום בו שכנה בעבר תרבות עתיקה בשם "תרבות פאראקאס" נמצא ציור קרקע באורך של 128 מטרים. זה אולי השריד המפורסם ביותר של התרבות הזו והוא נקרא "קנדלברו" (Candelabro). הקנדלברו מצויר על צלע הר המשקיף אל הים ורואים אותו בעיקר כשמפליגים בים.

באזור הזה כמעט ולא יורדים גשמים, מה ששימר את הגאוגליפים הללו, לאורך אלפי שנים, מבלי שייפגעו על ידי מזג האוויר. הבידוד היחסי שלהם מנע גם פגיעה של בני אדם.


הנה "קנדלברו", דמויות הגיאוגליפים של הפאראקס בפרו:

https://youtu.be/XK7nzb-TBPg


והנה תמונות הלוויין של פרו, שנועד בכלל למטרות אחרות:

https://youtu.be/4OKA-0PSjY0
מערת אל קסטיו
מהי המערה עם הציורים העתיקים באירופה?



ציורי המערות מהתקופה הפרהיסטורית הם עתיקים מאד ורבים מהם נמצאו באירופה. העתיקים שבהם הם בני יותר מ-40,000 שנים ונמצאו במערת אל קסטיו (La cueva de El Castillo) שבאזור קנטבריה בצפון ספרד.

בין ציורי הקיר העתיקים שנמצאו במערה ישנם ציורי מערות מהתקופה הפלאוליתית העליונה, בשנים שלפני 20 אלף עד 40 אלף שנים! במערה נמצא גם ציור בן לפחות 40,000 שנה, שנחשב לציור העתיק ביותר ששרד בעולם כולו. לאחרונה אף נטען שאת הציורים העתיקים ביותר במערה ציירו אנשים ניאנדרטליים.

יש במערה חלק ששמו "פאנל הידיים" (Panel de las Manos) ובו מצוירות כ-40 כפות ידיים עתיקות, ביחד עם עשרות עיגולים אדומים, מעין דיסקים מצוירים. על פי החוקרים נראה שאלו ממצאים עתיקים במיוחד. במיוחד מרשים הוא עיגול אדום שגילו מוערך ביותר מ-40 אלף שנה. יש חוקרים הרואים בו את ציור הקיר הקדום ביותר בתולדות האדם.


הנה הציורים הקדומים ביותר שנמצאו באירופה - במערת אל קסטיו בספרד:

http://youtu.be/74woCKzVEIc


ציור הביזון העומד:

http://youtu.be/FdbMAZgC7VA


במערות העתיקות הללו נולדה למעשה הגרפיקה - תקשורת חזותית, באמצעות ציורים, סמלים וכדומה:

https://youtu.be/-edCo-ZZIiE
ציורי מערות
מי היו האמנים הראשונים בעולם?



כנראה שהאדם הקרו-מניון הוא הראשון בתולדות האנושות שממש צייר. בציורי מערות שנמצאו בצרפת נמצאו ציורים של בעלי חיים שאותם צדו אנשים קדמונים אלה. ההערכה של החוקרים היא שהם האמינו שהציורים יביאו להם מזל בשעת הציד.

מעריכים שהם יצרו צבעים פשוטים בעזרת אבקה שכתשו מסלעים צבעוניים וערבבו במים או בשומן של חיות שהם צדו. כנראה שמוטות עץ קטנים עם שיער של חיות היו המכחולים הראשונים, שנוצרו על ידם.

גם ציורי ידיים נמצאו במערות. כנראה שהם נעשו על ידי הנחת היד ונשיפה מסביבה של אבקה צבעונית על הקיר שהרטיבו לפני כן. בשביל הנשיפה הם השתמשו בצינורית חלולה, שאולי נעשתה מקנה של צמח או עצם חיה.


הנה ציורי מערות בני 20 אלף שנה שהתגלו במערת לסקו:

https://youtu.be/QrOQiknOE9w


ציורי מערות ממערת שובה:

http://youtu.be/wZrZxyRBAlM


ובחיוך, הנה האמן הראשון בתולדות האנושות ומבקר האמנות הראשון...

http://youtu.be/W_v_ubcYsTI


הנה סרט ארוך ומקיף על לידת האמנות במערות הללו:

https://youtu.be/d8AkDdj6TEU?long=yes
אריחי דלפט
מהם אריחי דלפט ומוצרי הקרמיקה שלה?



העיר ההולנדית דלפט ידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה. אלו אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן. ההיסטוריה הארוכה של אריחי דלפט משתרעת על פני מאות שנים. האריחים הללו, כמו סוגי כלים מעוטרים נוספים, היו בשימוש רב בארמונות, כנסיות ובבתי עשירים בכל רחבי אירופה.

את אריחי הדלפט המסורתיים יצרו בעיקר בעיר דלפט שבהולנד, במהלך המאות ה־17 וה־18. מקורות ההשראה שלהם היו כלי קרמיקה שהובאו אז על ידי סוחרים מסין ומעט מיפאן. ההולנדים התפעלו אז מכלי החרסינה הסיניים. הם בחנו והחלו לחקות את האגרטלים, הכדים, המגשים וצלחות הפורצלן המעוטרים ומצויירים כל כך יפה. אך הכישרון עשה את שלו ודי מהר קיבלו האריחים והכלים המצויירים סגנון מקומי הולנדי. די מהר הם זכו לשם בכל אירופה ולשלל חיקויים משלהם.

גם נושאי הציורים הפכו לדברים שקשורים בחיים ההולנדיים של אז. ביניהם היו מוטיבים הולנדיים טיפוסיים ותיאורי יום יום. בלטו שם במיוחד ציורים של חיות, פרחים, בעלי מקצוע, משחקי ילדים, חיילים, פרשים, סירות, אוניות, נופים, יצורים מיתולוגיים, מלאכים וסצינות תנ"כיות.

אריחי דלפט זכו להערכה בכל רחבי אירופה. הם היו עשירים בדימויים ויפהפיים בעבודת העיטור הקפדנית של אמני דלפט. לצידם התפתחה תעשייה של כלי חימר לבנים ומזוגגים, המעוטרים בכחול. ואכן כיום, האמנים מייצרים פחות אריחים ויותר מכלי החימר המצויירים. האריחים העתיקים הפכו ליקרי ערך ונסחרים בסכומי כסף גבוהים מאד.


הנה אריחי דלפט בתצוגה קצרה של חברת התעופה ההולנדית KLM:

https://youtu.be/YR75c8mtGjk


כך מציירים את אריחי דלפט:

https://youtu.be/1Xh8HbrkBds


תערוכה של מאות "אריחי דלפט" עתיקים מצוירים במוזיאון תל אביב:

https://youtu.be/EqVZgDMMx9Q


ומעט מהקסם הכללי של דלפט:

https://youtu.be/OtJB_sd8H8Q


ואלה לא רק אריחים שנוצרו בדלפט:

https://youtu.be/U-FwHdAB40Q


כך יוצרים אותם:

https://youtu.be/VkuvDRJOa_o


ולסיום, כך מסבירה חברת התעופה לנוסעים את הוראות הבטיחות:

https://youtu.be/RGVlLZujgA4


אמפורה
מהי אמפורה?



אמפורה (Amphora) ביוונית הוא כד גדול ומעוטר, בעל שתי ידיות. האמפורה עוטרה בציורים שצויירו במכחול ואז הוכנסה לשריפה בתנור, כדי שהציורים יישארו לתמיד.

אמפורות הן אחד המקורות החשובים להבנת תרבות יוון העתיקה, מכיוון שציורים מיוון העתיקה, שלימדו את הארכאולוגים וההיסטוריונים רבות על התרבות הזו, נשארו רק על אמפורות. האמפורות היו נפוצות ביוון העתיקה ובסביבתה ואחר כך ברומא, השימוש בהם החל מהמאה השישית לפנה"ס והמשיך עד למאה השביעית לספירה. החל ממאה זו נראה שהאמפורות הוחלפו בכלים העשויים מעץ או מעור.

יש אמפורות שחורות דמויות, שבהן הדמויות מצוירות בשחור על רקע אדמומיות החרס ויש אדומות-דמויות, שדווקא הרקע בהן הוא שחור והאדום של החרס הוא צבע הדמויות והפרטים שעל הכד.

האמפורות שימשו בעיקר לאכסון ולהובלה של נוזלים ומצרכי מזון דוגמת: יין, שמן, ענבים, זיתים, ודגנים. אך נעשה בהם גם שימושים נוספים, הם שימשו ככלי לקבורה אפר המתים והם ניתנו במתנה למנצחים באולימפיאדה של יוון העתיקה שזכו באמפורות גדולות ומלאות בשמן זית זך ויקר.

בתחום הארכיאולוגיה הימית אמפורות מסייעות מאד ללמוד על מזון ותזונה בעולם העתיק ובמיוחד ביוון העתיקה, שכן פעמים רבות הם שומרים על המזון שהיה בהם בעת שהאניה טבעה.


הנה סיפור באנימציה על האמפורות היווניות:

http://youtu.be/eSTdFrGY1UU


אמפורה שמתארת בציור את אחד מסיפורי האודיסאה:

http://youtu.be/BDo3L3vqE6M


אחת עם סיפור אכילס:

http://youtu.be/k2fdtepbkz8


אמפורת קבורה ענקית:

http://youtu.be/Uwpdiq9mYME


כך יוצרים אמפורה יוונית:

http://youtu.be/Jcx2gJZXQ44
מהי אמנות הפיסול?



הפיסול (Sculpture) הוא יצירה בתלת-ממד שתוצאתה היא "פֶּסֶל". הפסל יוצר פסלים, שהם עבודות אמנות תלת-ממדית מאבן, מתכת, חימר ועץ ועד חומרים כמו שעווה, נייר וחומרים מגוונים אחרים.

טכניקות שונות משמשות לפיסול - מפיסול בחומר ושריפתו בתנור, פיסול בתבניות עם חומרים שיוצקים לתוכן, כמו מלט וגבס, ועד לפיסול בגריעה, באבן ובעץ - פיסול שבו הפסל "מוציא" מהחומרים הללו את "הפסל החבוי" שבתוכם. הטכניקה הזו מתפתחת עד לחציבה הישירה בחומר, טכניקה לא פשוטה שגדולי המאסטרים יצרו בה את גדולי הפסלים של תקופת הרנסאנס, הבארוק והעת העתיקה.

כמו תחומים רבים באמנות עבר הפיסול במאה ה-20 שינוי חד. טכניקות מודרניות חדשות שנוצרו במאה זו יצרו שינוי במושג ובתדמית של אמנות הפיסול. מה"רדי מייד" של תנועת הדאדא, דרך אמנות האדמה, אמנות המיצג, המיצב, הווידאו ארט ועוד - מגוון של תוצרים וחומרים חדשים נכנס לעולם הפיסול, כמו גם עבודות שנוצרו משילובי חומרים וטכניקות. כל אלה שינו את אמנות הפיסול. אם בעבר נחשב הפיסול הקלאסי לאמנות נצחית, כיום ברור שחלק מהפסלים ועבודות האמנות הפיסוליות שנוצרים, לא יישמרו לדורות הבאים.


הנה הפיסול הקלאסי מיוון ורומי העתיקות:

https://youtu.be/D9LzdpVi_cw


עבודתו של הפסל באבן:

https://youtu.be/WbLqrsHJEVc


תולדות הפיסול והשינויים שעבר לאורך התקופות:

https://youtu.be/BQ1FWKC_qxE


הסבר מקיף על תולדות הפיסול - מהפיגורטיבי ועד למופשט:

https://youtu.be/4eNX_xFt-sU


עבודות מודרניות של מודיליאני וג'יאקומטי:

https://youtu.be/aU_bi0Oihy4


פיסול מודרני ומופשט מהטייט מודרן בלונדון:

https://youtu.be/qCux_TRjXNw


ופסל מודרני שמפסל בעזרת תוכנה תלת-ממד בעץ לביד, סנדוויץ':

https://youtu.be/ui4e02Xwz94
איך נשמעה המוסיקה של ימי הביניים?



מוסיקת ימי הביניים העממית הייתה בחלקה הגדול מוסיקה קצבית ותוססת ובחלקה מוסיקה דתית חמורה ואיטית. מדובר בתקופה באירופה שבין נפילת האימפריה הרומית ועד לתקופת הרנסאנס.

רוב המוסיקה בימי הביניים הייתה דתית ועסקה בתכנים דתיים. המוסיקה הדתית החשובה של אז הייתה מוסיקה גרגוריאנית, שכללה שירה איטית בקול אחד. מרבית המלחינים אז היו נזירים ומילות הלחנים הללו באו מהתנ"ך והברית החדשה.

המוסיקה החילונית נעשתה אז בעיקר על ידי אמנים נודדים שנקראו טרובדורים. הם נהגו לחבר ולשיר את שיריהם בעצמם, עם ליווי בכלי נגינה. שירי הטרובדורים היו שירים ששרו זמרים נודדים בימי הביניים - קראו עליהם באאוריקה בתגית "טרובדורים".

על אף שהתפתחו והשתנו מעט או מיוצרים מחומרים אחרים, מרבית כלי הנגינה של ימי הביניים קיימים עד היום. מכלי המיתר של התקופה, שהשתנו במבנה ומספר המיתרים, דרך האורגן שקיבל צורות שונות באזורים שונים בעולם ועד לחליל הצד שהיה אז עשוי מעץ וכיום הוא עשוי מכסף. גם הנבל מיוצר מחומר שונה, אך לא השתנה מאז. לעומתו חליל פאן לא השתנה, אם כי הוא איבד את חשיבותו מאז.


הנה שיר יין מימי הביניים:

https://youtu.be/9Kvy8b2IvHA?t=12s


הרכב שמנגן מוסיקה עממית מימי הביניים:

https://youtu.be/D34HbFLFwpA


שיר יפה:

https://youtu.be/NPDCsi1mbhE


ועוד מוסיקה עממית מאותה התקופה:

https://youtu.be/6pEdfwqPFns
מהו פסל ניקה הפונה נגד הרוח?



פסל השיש של ניקה מסמותרקיה (Winged Victory of Samothrace) הוא פסל יווני קדום ומרשים במיוחד, של אלת הניצחון היוונית, ניקה. בפסל הנמצא במוזיאון הלובר בפריז, נראית ניקה כשהיא הולכת, עם הכנף שלה.

ניקה ניצבת אל מול הרוח. אף שידיה וראשה של ניקה אבדו במרוצת השנים ואולי אפילו קצת בזכות זאת, היא מאוצרות האמנות הגדולים בעולם.

בפסל לובשת האלה בגד מבד שנצמד אל מותניה למטה, בעוד שבד דק נצמד לפלג גופה העליון. לניקה המפוסלת זוג כנפיים גדולות ופרושות כמו בנחיתה של ציפור. יש המשערים שבידה החסרה היא אחזה באחד מסמליה המוכרים של האלה ניקה, חצוצרה או זר ניצחון.

נראה שהפסל פיתוקריטוס מרודוס הוא שפיסל אותה במאה ה-2 לפני הספירה. הפסל של ניקה התגלה בשנת 1863 על ידי הארכיאולוג שארל שאמפּוּאָזוֹ בהיכל האלים הכבירים שבאי סמותראקי (Samothrace).


הנה הפסל של ניקה מסמותרקיה במוזיאון הלובר בפאריז:

http://youtu.be/SwMyQc3xaAY


וניסיון לשער איך נראתה ניקה מסמותרקיה לפני שנפגעה:

http://youtu.be/NzHN05jnGAk
מהם אריחי אַזוּלֵז’וֹ?


קירותיה של תחנת הרכבת סאו בנטו (Sao Bento) שבפורטוגל, מעוטרים בציורים מרהיבים, המצוירים על אריחי קרמיקה בהירים. את קירות חלל אולם הכניסה לתחנה מקשטים לא פחות מ-20,000 אריחי קרמיקת אַזוּלֵז’וֹ. הציורים שעליהם, המתארים אירועים חשובים בתולדות פורטוגל, הופכים את התחנה הזו, שנבנתה על חורבותיו של מנזר קדום, לאחת היפות ובעיני רבים אף התחנה היפה בעולם.

ממש כמו העיר ההולנדית דלפט, הידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה, גם פורטוגל ידועה באַזוּלֵז’וֹש (Azulejos), האריחים המצוירים והאופייניים שלה.

האַזוּלֵז’וֹש הם אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן ולא פעם עם ציורי פרחים. שמם של האריחים המצוירים של פורטוגל, נודע בכל העולם כולו. הם נמכרים בכל פינה ודומה שאין מקום בערי פורטוגל, שבו הם לא נוכחים. מכנסיות, מנזרים וארמונות ועד בתים ובנייני ציבור, ישנים וחדשים, מפוארים ופשוטים - כאן תראו תמיד את גווני הכחול שעל הקיר המרוצף בהם.

לפורטוגל הגיעו האריחים הללו במאה ה-15, דרך ספרד והכובשים המוּרִים, שכבשו אותה ואת פורטוגל ובאו היישר מהעולם הערבי של צפון אפריקה, שבו נקראת אבן חלקה אזולאי. אבל בנוסף למקור הערבי, אריחי האזולז'ו ספגו השפעות תרבותיות וסגנוניות רבות. זאת בזכות היותה של פורטוגל אימפריה, בעלת מושבות וקשרי מסחר ותרבות ברחבי העולם. ההשפעות הללו גרמו לכך שלאריחי האזולז'ו נוספו אלמנטים רבים. זאת ביחס לסגנון המוסלמי המקורי, שהתבסס על צורות גיאומטריות. את הצבעוניות הכחולה, למשל, קיבלו אריחי האזולז'ו מהקרמיקה הסינית, ממש כמו שלקחה הקרמיקה המפורסמת של העיר דלפט שבהולנד. מיבשות אמריקה ואסיה נוספו לאזולז'ו הפרחים הרבים ובעלי החיים שמרבים להופיע על האריחים בפורטוגל.


הנה אריחי קרמיקת אזולז'ו

https://youtu.be/ZumdlxujMb0


כך מציירים אותם ביד:

https://youtu.be/47sE4kxXq5s


אריחי קרמיקת אזולז'ו בתחנת סאו בנטו שבעיר פורטו:

https://youtu.be/tUuHGccfdQ0


במוזיאון:

https://youtu.be/YsbBYybf_NY


ציירי הקרמיקה עובדים כך:

https://youtu.be/4877cB_j4ak


וללא מילים:

https://youtu.be/ft30_oVJsuQ
מתי נולדה הפרספקטיבה?


פרספקטיבה (Perspective), אותה טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק, נולדה בתקופת הרנסאנס. זה התרחש כשנוצרה בפירנצה שיטה ליצירת עומק בציור. השיטה הזו. זכתה לשם "הפרספקטיבה המדעית". כיום היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".

היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.

כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.

אנשי הרנסאנס השתמשו אז בשיטה החדשה, בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".

דוגמאות לפרספקטיבה של הרנסאנס לא חסרות. אחת הטובות היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. בציור זה הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, שיוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל דמותו של ישו.

דוגמה אחרת היא זו של הפרספקטיבה האטמוספירית, המשמשת בציור "המונה ליזה" של לאונרדו, כדי להבדיל בין מוקד התמונה, המונה ליזה, ובין הנוף שמאחור.


על הפרספקטיבה שהתפתחה בתקופת הרנסאנס (מתורגם):

https://youtu.be/wujEE3PRVUo


ובאנגלית:

https://youtu.be/WQUi5Ue_fLY


גילוי הפרספקטיבה הלינארית בידי ברונלסקי:

https://youtu.be/xgHTXMEhE2k


כך יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:

https://youtu.be/u-OYhriilFo


והפרספקטיבה בסעודה האחרונה של לאונרדו:

https://youtu.be/ODEvCINTADs
מה התגלה במערת שובה?



זה קרה בשנת 1994 כשהצעיר הצרפתי ג'אן-מארי שובה וחבריו גילו מערה ארוכה מאד ולא נגמרת, באורך של 2 קילומטרים. במערה שנקראה על שמו, מערת שוֹבֵה (Chauvet), יש ציורי סלע מהתקופה הפלאוליתית המאוחרת, כלומר מלפני 35 אלף שנה לפחות. כשגילו את המערה, התקשו החוקרים להאמין שציורים כל כך מושלמים מבחינה אסתטית, נעשו בתקופה קדומה כל כך בהיסטוריה האנושית. הציורים האלה מעידים גם על מיומנות גבוהה של האמנים הקדמונים שציירו אותם וגם על יכולת התבוננות חדה בפרטים.

מאז שהתגלתה מערת שובה בשנת 1994 והסתבר שהציורים שבה הם מלפני כ-30 אלף לפני הספירה, היא הפכה למערה בעלת ציורי המערות, המפורסמת ביותר באירופה. רק גילוי המערה הספרדית "אל קסטיו", שציוריה עוד יותר עתיקים, הוריד במעט את העניין בה.


הנה תיאור של המערה והציורים שבה:

http://youtu.be/3OLaNtKoJFk


והנה ציורי מערת שובה מקרוב:

http://youtu.be/wZrZxyRBAlM?t=18s
מה הם ציורי הפרסקו?



ציורי פרסקו הם ציורי קיר, שצוירו על גבי טיח טרי. אמן הפרסקו צריך היה לצייר במהירות, לפני שהטיח יתייבש. מעבר לגודל המרשים של הציורים, לציור על הטיח הלח שעל קירות הבניינים היו יתרונות. אולי המרכזי שבהם הוא האפשרות של טכניקת ה"פרסקו" לשמר את הציורים הללו לאורך זמן.

רבים מציורי הפרסקו צוירו על קירות כנסיות ומבני ציבור בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס. ציור הפרסקו המפורסם ביותר הוא הציור "בריאת העולם" של מיכאלאנג'לו שעל תקרת הקפלה הסיסטינית בקרית הוותיקן ברומא.


הנה סיפורם של ציורי הפרסקו:

http://youtu.be/-prAIz0urTE


מלכת הפרסקו בעולם היא הקפלה הסיסטינית במדינת הוותיקן, עם פרסקו של רפאל, מיכאלאנג'לו ואחרים:

http://youtu.be/PEE3B8Fsuc0


כך נמכרים הפיגמנטים, המשמשים בין השארמלהכנת הצבע לפרסקו:

http://youtu.be/Icrm9sjjfkE


והנה צייר פרסקו מודרני בעבודה:

https://youtu.be/7dZA4aFffLY


ויצירת פרסקו מודרני עם קישור לאינטרנט:

https://youtu.be/6wxT8hGquXY?t=13s
מה יש במערת לאסקו?



את מערת לאסקו גילו מספר נערים מהעיירה הצרפתית מונטינייאק, בעת שטיילו בחורשה. זה היה בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. גילם של הציורים מוערך בכ-17,300 שנים לפני זמננו.

מערת לאסקו שבצרפת מפורסמת בציורי הסלע המרשימים שבה. המערה היא מערכת מערות, שהתגלתה בשנת 1940 על ידי ארבעה נערים. יש בהן בעיקר ציורי חיות, שצוירו ככל הנראה למטרות של פולחן. בציורים מופיעים בעלי חיים שראה האדם הקדמון מסביבו באותה העת, חלקם כבר מזמן אינם מצויים באירופה. ביניהם מצויירים איילים אדומים, פרים קדמונים וענקיים, ביזונים, עדרי סוסים פראיים ואפילו אריות. מאובנים של רוב בעלי החיים שצוירו בציורים נמצאו באזור המערה, כך שברור שאלו היו חיות שהקיפו את דרי המערות הללו.

נראה שהציורים שבמערה צוירו לאור לפידים. מצוירים בה כ-2,000 דמויות של בני אדם, בעלי חיים וסימנים חסרי-משמעות ברורה, מופשטים. יש מחקר חדש שגילה שחלק מהציורים המופשטים הללו מתאר מפות כוכבים, כפי שהן נראו בתקופות הפרהיסטוריות. לפי ממצאים אלו צבירי נקודות שבציורים מתארים קבוצות כוכבים כמו הפליאדות (ראו באאוריקה בתגית "פליאדות"), שור ו-3 הכוכבים הבהירים של משולש הקיץ.


הנה סיפור הגילוי של המערה והמבנה שלה:

http://youtu.be/QrOQiknOE9w?t=28s


ציורי המערות הקדומים של מערת לסקו:

http://youtu.be/UnSq0c7jM-A


וסיור וירטואלי חרישי במערה:

https://youtu.be/2hiFqqqjTxQ


מה תרם ג'וטו די בונדונה לאמנות?



האיטלקי ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה (Giotto di Bondone), שנודע בתולדות האמנות בתור ג'וטו, היה האמן הראשון של הרנסאנס האיטלקי. כנער הוא היה רועה צאן והתגלה כבעל יכולת ציור מופלאה וטבעית לחלוטין, שהתבססה על התבוננות בטבע, במקום על לימוד והקפדה על חוקי הציור ה"נכונים" של תקופתו. כך היה לצייר ואדריכל שקיבל חינוך אמנותי בסוף ימי הביניים, אך היה הראשון בגל של אמנים שיצרו אמנות ברוח חדשה. על אף שהוא מעולם לא התנתק מהעבר ומהמסורת האמנותית של ימי הביניים, היה ג'וטו אחד האמנים הראשונים שפרצו דרך לעידן הרנסאנס ולחידושים שיהפכו אותה לשונה מקודמתה.

תרומתו הראשונה של ג'וטו הייתה בהדגשה של החשיבות להתבונן בעולם, כדי להבינו. זה היה חידוש שהושפע לא מעט מאותה רוח של המדענים בני תקופתו, אותם חוקרים שיתחילו את המהפכה המדעית המוקדמת, מהפכה שההתבוננות והבחינה של הטבע היא אחד היסודות החשובים שלה. בניגוד לציורי הקדושים של תקופתו, שבהם כל דמויות הקדושים היו בעלי אותה ארשת פנים, הוא צייר פנים שונות לדמויות בציוריו. לא רק הבעות פנים מגוונות הוא שילב, אלא גם פנים שלא היו מושלמות, אלא אנושיות ולעיתים אף מכוערות, כמו בני-אדם. בציוריו התייחס ג'וטו באופן מתקדם גם לאור ולאופן והכיוון שבהם הוא פועל ומוטל בציור.

ההתבוננות הזו זיכתה את ג'וטו ביכולת הגאונית להתגבר על המבט הקפוא שאפיין את הדמויות המצוירות של הקדושים והמדונות עד אז. לראשונה הצליח ג'וטו לשלב בעיניהם את המבט הנשגב והשמיימי, עם העומק המוסרי והטהור ולשקף בהן את רוח האדם. עיניהם התמלאו לראשונה בחיים ובאנושיות. כמו שהכניס את האדם הפשוט לציור, הוא הכניס אליו את הבעות הפנים ואפילו הכיעור האנושי והפך את הציור לטבעי, נטורליסטי.

ג'וטו גם שבר הרבה מוסכמות בציור הביזנטי ושל ימי הביניים. כשהוא ממקם את ישו, הדמות הראשית, בצד הציור "הקינה על מות ישו" ולא במרכזו, הוא יוצר קווים שמוליכים אליה את העין. המדרון מוביל מהעץ, סמל לחיים, היישר אל ישו המת. חידוש אחר הוא היכולת לראשונה לייצר כמה מישורים ולהכניס עומק בציור. הוא מסתיר דמויות על ידי אחרות וכך משתמש באפקט ההסתרה של הנשים כדי לייצר תחושה של עומק. אצלו מוכנסות לראשונה אפילו דמויות המפנות את גבן אל המתבונן. במובנים רבים הוא הצייר החדשן ביותר של תקופתו.

תרומתו הגדולה של ג'וטו לאמנות היא הפרספקטיבה, או ליתר דיוק הפרספקטיבה הציורית. זוהי שיטה שמושפעת מהמדע והגאומטריה, שבה יוצרים בציור אשליה של עומק ומרחב תלת-ממדי, כדי להקנות לציור ממד אמיתי יותר, ריאליסטי. הפרספקטיבה תהפוך לאחד מהיסודות של הריאליזם, שיתפוס מקום מרכזי ברנסאנס.


הנה סיפורו של ג'וטו בקצרה ובדרך שהוא היה אוהב:

https://youtu.be/z9fyhBXVzgk


קטעים מסרט שמספר על ג'וטו די בונדונה ויצירת הפרספקטיבה:

https://youtu.be/0wEtac3A7ro


מציוריו ועבודותיו הנוספות:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והוכחה לכך שעבודותיו של ג'וטו מתאימות מאד לאנימציית תלת ממד:

https://youtu.be/3i9oOG-6IbA
מה נהגו אמני הרנסאנס לצייר?



אמנות הציור בתקופת הרנסאנס הביאה ריאליזם ורגש. כלומר, האמנים של הרנסאנס השתדלו תמיד להציג את דמות האדם בצורה אמיתית כל הניתן, כלומר ריאליסטית. לשם כך הם השתמשו בשיטות חדשות, כמו המחשת העומק (פרספקטיבה) או החיקוי המדויק של האופן שבו האור הטבעי מוטל על דברים. ההתבוננות של ציירי הרנסאנס בעולם והחקר המתמיד שלו, אפשרו להם לתעד בציוריהם טוב יותר את המציאות.

ציירי הרנסאנס המרכזיים היו מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל. בציוריהם הם ציירו דיוקנאות רבים של אנשים, נופים ותמונות שמתארות את סיפורי התנ"ך, אך הם עשו זאת באופן אחר לחלוטין מאמני ימי הביניים. בעוד שהאמנות של ימי הביניים לא ניסתה לדייק בייצוג המציאות והדגישה דווקא את הסמלים הדתיים של הנצרות, אמני הרנסאנס חזרו לריאליזם הקלאסי שאפיין את אמני העת העתיקה (יוון ורומי) והחשיבו מאד את הקומפוזיציה, הסימטריה, וכאמור הפרספקטיבה והאור.

ההשפעות העיקריות על ציירי הרנסנס היו מאמנות יוון העתיקה ורומי העתיקה.


הנה אמני הרנסאנס:

https://youtu.be/ppgsOXjYZlE


וסקירה על אמנות הרנסאנס:

https://youtu.be/xf2G2Il8crw


והנה ניתוח בעברית של ציורים אופייניים לאמנות התקופה:

https://youtu.be/AaN4mtpm9gM?t=19s


לצורך ציוריו, לאונרדו דה וינצ'י למד את האנטומיה של גוף האדם:

https://youtu.be/jMTJD5hTx4U


ג'וטו די בונדונה, שהיה גם אדריכל, השתמש בחלל והחל את השימוש בפרספקטיבה:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE
מהם הגַרְגוֹיְלִים שבקירות הכנסיות?



לפני שנים הוציאו בוולט דיסני את הסדרה המצוירת "הגַרְגוֹיְלִים", שבה קמים פסלי מפלצות מאבן לתחיה מידי לילה, בטירה ששוחזרה על גבי מגדל מודרני בניו יורק. אבל מהם אותם גרגוילים מוזרים?

ובכן, הגַרְגוֹיל (Gargoyle), כמו הכרכוב, או הגרוטסק, הוא פסל שד, רכיב פיסולי המשובץ במבנים עתיקים, לרוב בכנסיות וקתדרלות נוצריות, ונועד להוות גם סוג של אלמנט פיסולי אמנותי, אבל גם... מרזב.

מרזב? - ובכן, כן. בבניינים כאלה חשוב מאד שהמים יירדו מהגגות, בכדי שלא לגרום לנזקים ודליפות מים, שבכנסיות ובקתדרלות הגדולות יכולים לגרום נזק עצום לתשמישי הקדושה וליצירות האמנות היקרות והעתיקות כל כך.

אבל לצד זה שה"גרגויל" שימש כמרזב, הוא שימש כדי להפחיד. אבל למה צריך להפחיד אנשים בבניין? - ובכן, התשובה קצת משונה, כי הוא לא נועד להפחיד בני אדם, אלא שדים ורוחות רעות, כך שיימנעו להיכנס לכנסייה!

מצד שני, יש המאמינים שאלה הנשמות של מי שחטאו ומשלמים את מחיר החטאים שצברו.

צורת המפלצות דמויות הדרקונים, השדים או סתם יצורים שלא נשמח להתחבר איתם, הופנו תמיד כלפי חוץ והפחידו את האנשים שעברו ליד המבנה. בשביל הכנסיות היה כאן איום לא מוסווה מדי, על המאמין הרשלן, שלא הגיע זמן רב לווידוי ולתפילות ובבנייני ציבור אחרים סתם עניין של טרנד ימי ביניימי נפוץ.

כך או כך, הגרגוילים מאפיינים את האדריכלות הגותית, בה מיקמו אותם על קצה הגג כמרזבי מים קישוטיים.

לא פעם תוכלו לראות פסלי שדים ומפלצות כאלה, שהם לא מרזבים. על אף שבציבור מכנים בדרך כלל את כל פסלי המפלצות והשדים "גרגויל", יש אבחנה ברורה בין "גרגויל" לבין הסוג השני, המכונה "גרוטסק". בעוד שהגרגויל הוא מרזב מפוסל ומעוצב כמפלצת, הגרוטסק הוא פסל של מפלצת שאיננו מרזב. עם זאת, מחוץ לחוגים המקצועיים מקובל לכנות את שני סוגי הפסלים בשם "גרגויל".


הנה גרגוילים שיוצאים מקו המבנה, להורדת מי הגשמים:

https://youtu.be/VPLID9Y5ydw


הגרוטסקות ששורשיהן בימי הביניים:

https://youtu.be/nOlE_malBqk


הנה גרגוילים בכנסיית נוטרדאם (לצד גרוטסקות, שאינם מרזבים):

https://youtu.be/E9p13CnTJ6M


הנה הגורגוילים מהסרט של דיסני בשם זה:

https://youtu.be/ygrEVnrg3Ic


וסרט תיעודי על הגרגוילים:

https://youtu.be/Y60e92MFnJE?long=yes
מהו הפסיפס?



אמנות הפסיפס (או המוזאיקה) היא אמנות של שילוב פיסות אבן בצבעים וגדלים שונים, כדי ליצור ציורים. הפסיפס יכול להיות עם או בלי דוגמאות ויכול לכלול דמויות, דגמים ומרכיבים סמליים שונים.

בעת העתיקה השתמשו בפסיפס לצורך של חיפוי הרצפה במבנים ציבוריים ודתיים שונים. העשירים ובעלי האמצעים שילבו פסיפסים גם בבתיהם ופסיפס מורכב הרבה את טעמו המשובח ויכולתו הכלכלית של בעל הבית. גם היום הפסיפסים מקובלים מאד כאלמנט עיצובי וחלק משמעותי מהם מתוכנן ואף מבוצע באמצעים ממוחשבים וטכנולוגיים שונים.

החיבור בין האבנים המשובצות נעשה לרוב בעזרת מלט או חומרים דומים. איכות הפסיפס באה לידי ביטוי לרוב בגודלן של האבנים המשובצות בו ובמורכבות שלו, אך גם בעומק הדמויות והעיטורים שבפסיפס. מבחר הדגמים ברצפות הפסיפס חוזרים על עצמם ואופנות שונות היו נהוגות בין אמני הפסיפס, בתקופות, תרבויות ומקומות שונים בעולם העתיק.


הנה הסבר על אמנות הפסיפס ועל פסיפסים שניתן לראות בירושלים:

https://youtu.be/NtDsR-BdGE4


על פסיפס הציפורים בקיסריה:

http://youtu.be/SA0Bg4yGPgY


ואחת מהחברות הפעילות ביצירת פסיפסים לבתים ועסקים בעולם:

http://youtu.be/V2UymbD3kLk
מהם קווי נסקה?
מהן האבנים המצוירות של איקה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.