מה רואים בציורים שבמערת לסקו?
את מערת לאסקו גילו מספר נערים מהעיירה הצרפתית מונטינייאק, בעת שטיילו בחורשה. זה היה בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. גילם של הציורים מוערך בכ-17,300 שנים לפני זמננו.
מערת לאסקו שבצרפת מפורסמת בציורי הסלע המרשימים שבה. המערה היא מערכת מערות, שהתגלתה בשנת 1940 על ידי ארבעה נערים. יש בהן בעיקר ציורי חיות, שצוירו ככל הנראה למטרות של פולחן. בציורים מופיעים בעלי חיים שראה האדם הקדמון מסביבו באותה העת, חלקם כבר מזמן אינם מצויים באירופה. ביניהם מצויירים איילים אדומים, פרים קדמונים וענקיים, ביזונים, עדרי סוסים פראיים ואפילו אריות. מאובנים של רוב בעלי החיים שצוירו בציורים נמצאו באזור המערה, כך שברור שאלו היו חיות שהקיפו את דרי המערות הללו.
נראה שהציורים שבמערה צוירו לאור לפידים. מצוירים בה כ-2,000 דמויות של בני אדם, בעלי חיים וסימנים חסרי-משמעות ברורה, מופשטים. יש מחקר חדש שגילה שחלק מהציורים המופשטים הללו מתאר מפות כוכבים, כפי שהן נראו בתקופות הפרהיסטוריות. לפי ממצאים אלו צבירי נקודות שבציורים מתארים קבוצות כוכבים כמו הפליאדות (ראו באאוריקה בתגית פליאדות), שור ו-3 הכוכבים הבהירים של משולש הקיץ.
את מערת לאסקו גילו מספר נערים מהעיירה הצרפתית מונטינייאק, בעת שטיילו בחורשה. זה היה בשנת 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. גילם של הציורים מוערך בכ-17,300 שנים לפני זמננו.
מערת לאסקו שבצרפת מפורסמת בציורי הסלע המרשימים שבה. המערה היא מערכת מערות, שהתגלתה בשנת 1940 על ידי ארבעה נערים. יש בהן בעיקר ציורי חיות, שצוירו ככל הנראה למטרות של פולחן. בציורים מופיעים בעלי חיים שראה האדם הקדמון מסביבו באותה העת, חלקם כבר מזמן אינם מצויים באירופה. ביניהם מצויירים איילים אדומים, פרים קדמונים וענקיים, ביזונים, עדרי סוסים פראיים ואפילו אריות. מאובנים של רוב בעלי החיים שצוירו בציורים נמצאו באזור המערה, כך שברור שאלו היו חיות שהקיפו את דרי המערות הללו.
נראה שהציורים שבמערה צוירו לאור לפידים. מצוירים בה כ-2,000 דמויות של בני אדם, בעלי חיים וסימנים חסרי-משמעות ברורה, מופשטים. יש מחקר חדש שגילה שחלק מהציורים המופשטים הללו מתאר מפות כוכבים, כפי שהן נראו בתקופות הפרהיסטוריות. לפי ממצאים אלו צבירי נקודות שבציורים מתארים קבוצות כוכבים כמו הפליאדות (ראו באאוריקה בתגית פליאדות), שור ו-3 הכוכבים הבהירים של משולש הקיץ.
