שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך באך הוכר כגאון מאה שנה אחרי מותו?
אין הרבה מוסיקאים או אמנים כמו יוהן סבסטיאן באך, מי שהיו אנשי מקצוע מעולים בחייהם, אך נחשבו לסוג של משרתים, בזמן שצוידו בלידתם במוח גאוני מסוגו ועשו את אמנותם הכי טוב בהסיטוריה. מה שמכונה אצל הג'ן זי, דור ה-Z, בכינוי GOAT, ראשי תיבות של "הכי טוב בכל הזמנים" (Greatest of all times).
מי שהחל את דרכו כנער מקהלה, החל לנגן בכינור, הפך לעילוי בנגינת עוגב וצ'מבלו וזכה להיחשב בחייו כאחד מגדולי נגני המקלדת.
אך באך הירבה לחבר יצירות סולו לכינור, חליל ומקלדת ובתור מועסק אצל אציל עשיר, הוא אפילו יצר יצירות קלילות כמו "קנטטת הקפה", מעין פרסומת למשקה האופנתי שפרץ בתקופתו והפך לטרנד מטורף.
בגיל 38, זוכה באך לקבל את המינוי כמלחין והמוסיקאי הראשי בבית הספר של קתדרלת לייפציג. מכאן ועד מותו בגיל 65 הוא עתיד לספק בקביעות יצירות דתיות לכנסיות העיר וללימודי מקהלת הנערים המקומית. כך מחבר באך במהלך השנים יצירות מוסיקליות לפרקים מ"הברית החדשה", ביניהם קנטטות לתפילות יום ראשון ו"פסיונים", העוסקים בסיפורו של ישו.
הוא היה חדשן ונועז לתקופתו, בזמן שמסביב לא הבין איש איזו עבודה מצוינת באופן יוצא דופן הוא עושה. הוא נהג לפרוץ את גבולות הנכון והמקובל של טכניקות ההלחנה של זמנו. הן היו מאוד שמרניות והתבססו על גישה של יופי מגביל לצירופי צלילים נעימים, קונסוננטים בשפת המוסיקה. באך הלך על דיסוננס בלי לפחד וידע לצאת ממנו נהדר. זו רק אחת מפיסות הגאונות שלו.
האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בדפי התווים הללו, היום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים וחפצים. מורשת אביו הייתה מבחינתו לא יותר מנייר אריזה...
הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, לדעת רבים המלחין החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית.
והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.
המוסיקה שלו, לעומת זאת, נתפסה כמיושנת, כבדה ומתוחכמת מדי לתקופה ולעולם המוסיקה ה"חדש" של אותם ימים. לפיכך, עם מותו של יוהאן סבסטיאן באך, המוסיקה שלו נשכחה לחלוטין.
לחובבי ואוהבי המוסיקה הקלאסית קשה לדמיין עולם שבו לא נוכחת המוסיקה של הגאון הגרמני הצנוע הזה, אבל זה בדיוק היה המצב. המוסיקה שלו, שגם קודם זכתה רק להצלחה מקומית, הייתה צנועה מאוד ולא מוערכת מספיק, היא נעלמה, לא הושרה, כמעט ולא נוגנה או בוצעה ומעטים ידעו על קיומה.
וגם המעטים הללו הלכו והתמעטו.
מי שעתיד להחזיר את באך לעולם המוסיקה ולמעשה לחשוף אותו לעולם, הוא המלחין הגרמני היהודי פליקס מנדלסון, גאון גם הוא שזכה לכינוי "מוצרט היהודי". גילוי באך על ידי מנדלסון התרחש כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשמנדלסון המנצח חיפש יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה הוא עמד.
זוכרים את תווי יצירותיו של באך ששמר והוריש אחד מבניו של באך לארכיון בלייפציג? - אלה אותם תווים שבהם נתקל אז מנדלסון. המלחין והמנצח התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר והבין שבידיו נמצאת מוסיקה מהרמה הגבוהה ביותר. במרץ 1829 הוא עתיד לבצע באולם הקונצרטים את המתיאוס פסיון, מהיצירות הגדולות והמרשימות של באך, המתארת את סיפורו של ישו בגרסת מתי, שנקרא בלטינית מתיאוס.
לראשונה זכה קהל חילוני לשמוע את המוסיקה הליטורגית, כלומר הדתית של באך. הדי הקונצרט ההוא הדהדו בכל אירופה והביצוע למוסיקה של אותו באך יצר גל של עניין במוזיקה שלו, שלפתע דומה היה שהיא מעניינת את כולם.
כשהחלו לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל העולם להבין את גאוניותו של המלחין הכמעט אלמוני, ש"פוספס" בחייו ועוד יותר במותו. מאז ידוע יוהן סבסטיאן באך כאחד מגאוני המוסיקה ומהמלחינים החשובים בכל הזמנים ולדעת רבים החשוב והטוב שבהם.
היום, כמעט 300 שנה אחרי מותו, שמו של באך נמנה על שורת המלחינים הגדולים בהיסטוריה וכראשון בן שווים במלחיני ה-B, ביחד עם בטהובן, ברהמס ויש המצרפים אליהם גם את הביטלס.
מאז הוא גם המלחין הקלאסי שזוכה להכי הרבה ביצועים, בהכי הרבה סגנונות ודומה שהוא תמיד רלוונטי ומצליח. מבאך בג'ינס ובסינתסייזר ועד באך של "בהיר יותר מחיוורון" בסיקסטיז, של ריפים מהסולואים של ריצ'י בלקמור מ"דיפ פרפל" בסוונטיז וכמובן באך שכל הרכב ג'אז מתכבד בעיבודים ליצירותיו ואפילו באך שאמני היפ הופ ומפיקי אלקטרו סוגדים למהלכים ההרמוניים המטורפים שלו. יחי באך שמת וקם לתחייה.
הנה סוד הגדולה של מי שמרבית המוסיקאים רואים בו את הגדול מכולם:
https://youtu.be/OUNTARNg_3s
תולדות חייו של באך בהיפ הופ:
http://youtu.be/TWwT_taX8N4
מי בא לנגן באך לפילה עיוורת?
https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
כמה דוגמאות להשפעת באך על להיטי ענק:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
פרטיטות של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/51dXnVmnrgU?long=yes
ומה קורה כשמנסים לג'נרט מוסיקה של באך בבינה מלאכותית:
https://youtu.be/HS0MXynfstA?long=yes
איך שולבה קנטטה של באך בלהיט ענק בסיקסטיז?
יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.
זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.
הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).
כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.
הנה האריה של באך:
https://youtu.be/pzlw6fUux4o
השיר מהקנטטה מספר 140:
https://youtu.be/hf8xr4KGBaU
והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):
https://youtu.be/WS8bbcamo90
חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:
https://youtu.be/cL7iNPbWYLg
פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:
https://youtu.be/St6jyEFe5WM
חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":
https://youtu.be/HB7pKrKzxH0
וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:
https://youtu.be/mYGsmDtVIyE
איך הפך הקנון של פחלבל ללהיט עצום בסיקסטיז?
להקת "בנה של אפרודיטה" הייתה מורכבת מכמה חברים יוונים, כשבמרכזה שני מוזיקאים, זמר וקלידן. הראשון הוא דמיס רוסוס, מי שקולו הגבוה הפך אותו לזמר נודע ומצליח, גם כסולן הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו בהמשך, שזיכתה אותו בהצלחה מסחררת לאורך כל חייו.
השני הוא ונגליס, קלידן מוכשר שעתיד להפוך לאחד המוסיקאים היוונים המצליחים בעולם הזה. בשנים הללו הוא מגלה את הסינתסייזר, חוקר את צליליו, ובמקום לחקות איתו צלילים של כלי נגינה אחרים, הוא דווקא נלהב מהצלילים שהוא יכול לייצר באמצעותו, יש מאין.
מכל מקום, לאחר שהקליטו כמה שירים ראשונים, יצאו חברי הלהקה לפריז. הם רצו לזכות בחוזה הקלטות עם חברה מצליחה ועולמית. אלא שתוך כדי השהייה בעיר האורות, התרחשה ביוון מהפכה. מספר קולונלים מהצבא היווני השתלטו על המדינה והשליטו בה משטר דיקטטורי. איש מהם לא יכולהיה לנסוע ליוון. מנגד, גיטריסט הלהקה, ששהה באתונה בזמן המהפכה, נשאר תקוע ביוון ולקח זמן עד שהצליח לבוא ולהתאחד עם להקתו המצליחה.
חברי הלהקה נשארו בפריז ובשל המצב החדש לא יכולים היו לשוב לאתונה. בפריז הם הקליטו ויצאו להיטים רבים. השיר "גשם ודמעות" הוא אחד מהם. הוא נוצר לאחר שב-1967 היה השיר "בהיר יותר מחיוורון" של להקת פרוקול הרום שיר הקיץ המצליח ביותר בעולם. אנשי חברת התקליטים של הלהקה, חברת "מרקורי רקורדס", הציעו שלשנה הבאה הם ינסו ליצור את להיט הקיץ העולמי שיצליח כך.
ההמלצה הייתה שהם יקליטו שיר שמבוסס על מוסיקה קלאסית, כמו שעשו שנה לפני כן חברי "פרוקול הרום". בהמלצת אנשי הלייבל בחר ונגליס את הקנון ברה מז'ור של פחלבל והשתמש בו ההרמוניה לשיר מקורי של הלהקה.
השיר היה "ריין אנד טירס" (Rsin and Tears), בעברית "גשם ודמעות". הוא אכן הפך ללהיט ענק של הלהקה ומכאן היא התפרסמה עוד יותר וזכתה להצלחה רבה באירופה ובעולם.
הנה השיר "זכרונות" של מארון 5:
https://youtu.be/vxnEYvskP9w
להקת הרוק המתקדם "בנה של אפרודיטה" מבצעת את "גשם ודמעות":
https://youtu.be/IJx0IcR_AKQ
דמיס רוסוס וסיפור השיר בהשפעת הקנון של פחלבל:
https://youtu.be/Q4UMI-Rw0oU
ומהתקליט של הלהקה:
https://youtu.be/UTdkDwyteYA
ועוד שירים רבים שנלקחו מיצירות קלאסיות כמו הקנון של פחלבל:
https://youtu.be/yknBXOSlFQs?long=yes
מי רודף אחרי הפוגה המוסיקלית?
פוּגָה (Fugue) היא שיטת הלחנה פוליפונית לכמה קולות, שנולדה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיא בתקופת הבארוק. גם אחרי תקופת הבארוק ממשיכה הפוגה להופיע, מפוגות בתקופה הקלאסית ועד לפוגות מהתקופה הרומנטית ובמאה ה-20.
בתחילת הפוגה מנוגן הנושא הראשי ובהמשך הוא מושמע שוב ושוב, כשבכל פעם הוא "עובר" לקול אחר, בין הקולות השונים. אך בכל קול הוא מנוגן בשינויים מסוימים. לעתים השינוי מלודי, כלומר במנגינה שלו, ולעתים הוא ריתמי, בקצב שלו. כך הוא מתאים לקולות האחרים ולסולמות השונים.
חוץ מהנושא הראשי, יש בפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר, שמושמעים כל הזמן למולו, כנושאים נגדיים או מקבילים. קצת כמו שיחה שבה ניתן להבין את דברי כולם, על אף שהם מדברים ביחד וממש בו-זמנית - כך הקולות בפוגה עצמאיים ועדיין יש ביניהם שילוב הרמוני המשתלב היטב לכדי שלמות אחת. בכך הפוגה שונה מצורות מוסיקליות אחרות שלא מבוססות על קונטרפונקט.
יצירות שנכתבו בטכניקת הפוגה נקראות במרבית המקרים גם הן "פוגה". פוגות כאלה יכולות להיכתב לכלי יחיד, לרוב כלי מקלדת כמו פסנתר, להרכבים כליים וקוליים, דוגמת רביעיית מיתרים, תזמורת מלאה או מקהלה.
פוגות מפורסמות ניתן למצוא בסימפוניה השלישית של בטהובן, בקטע ה"אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט, וברבות מיצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך.
כך נראית פוגה:
https://youtu.be/95gLT7NzHAM
הנה הפוגה הגדולה בסול מינור של באך קכל 542:
https://youtu.be/4WhPUqpaRp4
פוגת "אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/-IfB7VmGaNQ
הפוגה מפרק רביעי בסימפוניה השלישית של בטהובן:
https://youtu.be/ZkP3XVkLxL4
סרט תיעודי שמסביר את הפוגה:
https://youtu.be/vAFETgpt9PA?long=yes
הסבר נוסף ומעמיק על הפוגה והצד המתמטי שלה:
https://youtu.be/ZG4SKgCpppE?long=yes
ו"אמנות הפוגה" של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/exD8bhJP1eo?long=yes
מהי נקודת עוגב במוסיקה?
נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.
הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.
המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.
ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.
מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.
המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".
כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.
ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?
בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).
במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.
הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:
https://youtu.be/qAcTmpTB4KI
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:
https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o
נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):
https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22
ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:
https://youtu.be/OzOjc7jounI
איך יצר באך את המנחה המוסיקלית?
זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.
המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.
מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).
הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/z4STsIzfBNI
עוד מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:
https://youtu.be/WTdsBQhoCWk
וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
מה מזמין שירים בפרלוד בדו מז'ור של באך?
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית - כאן חוזה קררס:
https://youtu.be/p1dYF3TBfYA
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
הפרלוד של באך השפיע על קטע הסולו בשיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
מהו השילוב של באכיאנס ברזיליירס?
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
איך שיר יכול להתחדש?
לפעמים שירים יכולים להתחדש ולשאוב את המנגינה שלהם משירים ומיצירות עתיקות.
על פי חוק זכויות היוצרים, אם עברו 70 שנה מאז מת המלחין המקורי, מותר להשתמש במוסיקה שלו באופן חופשי, להקליט, לבצע וגם להלחין בעזרתה שירים ויצירות חדשות.
זו גם הסיבה שיוצרים רבים בעולם הג'אז, הרוק והמוסיקה הקלה בכלל, השתמשו בהרבה מאוד לחנים עתיקים לשירים חדשים ויצירות כליות, שהיו להצלחות גדולות.
הנה "שיר אמריקאי" (American tune) שכתב היוצר פול סיימון, על לחן של באך ובביצוע של סיימון וגרפונקל:
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
הפסיון למתיאוס של באך, שממנו נלקח חלק משמעותי ממנגינת השיר:
http://youtu.be/MY-aowxVXfI
וזה לא השיר היחיד שהושפע והשתמש במוסיקה של באך ללהיט:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
אין הרבה מוסיקאים או אמנים כמו יוהן סבסטיאן באך, מי שהיו אנשי מקצוע מעולים בחייהם, אך נחשבו לסוג של משרתים, בזמן שצוידו בלידתם במוח גאוני מסוגו ועשו את אמנותם הכי טוב בהסיטוריה. מה שמכונה אצל הג'ן זי, דור ה-Z, בכינוי GOAT, ראשי תיבות של "הכי טוב בכל הזמנים" (Greatest of all times).
מי שהחל את דרכו כנער מקהלה, החל לנגן בכינור, הפך לעילוי בנגינת עוגב וצ'מבלו וזכה להיחשב בחייו כאחד מגדולי נגני המקלדת.
אך באך הירבה לחבר יצירות סולו לכינור, חליל ומקלדת ובתור מועסק אצל אציל עשיר, הוא אפילו יצר יצירות קלילות כמו "קנטטת הקפה", מעין פרסומת למשקה האופנתי שפרץ בתקופתו והפך לטרנד מטורף.
בגיל 38, זוכה באך לקבל את המינוי כמלחין והמוסיקאי הראשי בבית הספר של קתדרלת לייפציג. מכאן ועד מותו בגיל 65 הוא עתיד לספק בקביעות יצירות דתיות לכנסיות העיר וללימודי מקהלת הנערים המקומית. כך מחבר באך במהלך השנים יצירות מוסיקליות לפרקים מ"הברית החדשה", ביניהם קנטטות לתפילות יום ראשון ו"פסיונים", העוסקים בסיפורו של ישו.
הוא היה חדשן ונועז לתקופתו, בזמן שמסביב לא הבין איש איזו עבודה מצוינת באופן יוצא דופן הוא עושה. הוא נהג לפרוץ את גבולות הנכון והמקובל של טכניקות ההלחנה של זמנו. הן היו מאוד שמרניות והתבססו על גישה של יופי מגביל לצירופי צלילים נעימים, קונסוננטים בשפת המוסיקה. באך הלך על דיסוננס בלי לפחד וידע לצאת ממנו נהדר. זו רק אחת מפיסות הגאונות שלו.
האגדה מספרת שבמותו הוריש באך את תווי יצירותיו הגדולות לשני בניו. כל אחד מהבנים קיבל לידיו חצי מיצירות האב. אחד הבנים היה רשלן, מוזנח ולא רציני. הוא השתמש בדפי התווים הללו, היום כל אחד מהם יכול היה להיות שווה מיליוני דולרים, כדי לעטוף דגים וחפצים. מורשת אביו הייתה מבחינתו לא יותר מנייר אריזה...
הבן השני שמר באדיקות את כל התווים שקיבל ואחרי מותו הם נתרמו לארכיון. כך נשארה לעולם רק מחצית מהמורשת של גאון המוסיקה, לדעת רבים המלחין החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית.
והכל מפני שהמלחין יוהאן סבסטיאן באך, בקיצור באך, לא התפרסם בחייו בתור מלחין חשוב. הוא היה מלחין מקומי פורה וידוע, אך שמעו יצא ברחבי גרמניה דווקא כנגן עוגב מעולה, בכנסיות שבהן שרת כמלחין.
המוסיקה שלו, לעומת זאת, נתפסה כמיושנת, כבדה ומתוחכמת מדי לתקופה ולעולם המוסיקה ה"חדש" של אותם ימים. לפיכך, עם מותו של יוהאן סבסטיאן באך, המוסיקה שלו נשכחה לחלוטין.
לחובבי ואוהבי המוסיקה הקלאסית קשה לדמיין עולם שבו לא נוכחת המוסיקה של הגאון הגרמני הצנוע הזה, אבל זה בדיוק היה המצב. המוסיקה שלו, שגם קודם זכתה רק להצלחה מקומית, הייתה צנועה מאוד ולא מוערכת מספיק, היא נעלמה, לא הושרה, כמעט ולא נוגנה או בוצעה ומעטים ידעו על קיומה.
וגם המעטים הללו הלכו והתמעטו.
מי שעתיד להחזיר את באך לעולם המוסיקה ולמעשה לחשוף אותו לעולם, הוא המלחין הגרמני היהודי פליקס מנדלסון, גאון גם הוא שזכה לכינוי "מוצרט היהודי". גילוי באך על ידי מנדלסון התרחש כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשמנדלסון המנצח חיפש יצירות לביצוע עם התזמורת שבראשה הוא עמד.
זוכרים את תווי יצירותיו של באך ששמר והוריש אחד מבניו של באך לארכיון בלייפציג? - אלה אותם תווים שבהם נתקל אז מנדלסון. המלחין והמנצח התפעל מהמוסיקה הנפלאה שאיש לא הכיר והבין שבידיו נמצאת מוסיקה מהרמה הגבוהה ביותר. במרץ 1829 הוא עתיד לבצע באולם הקונצרטים את המתיאוס פסיון, מהיצירות הגדולות והמרשימות של באך, המתארת את סיפורו של ישו בגרסת מתי, שנקרא בלטינית מתיאוס.
לראשונה זכה קהל חילוני לשמוע את המוסיקה הליטורגית, כלומר הדתית של באך. הדי הקונצרט ההוא הדהדו בכל אירופה והביצוע למוסיקה של אותו באך יצר גל של עניין במוזיקה שלו, שלפתע דומה היה שהיא מעניינת את כולם.
כשהחלו לבצע אותה ולפרסמה ברבים, החל העולם להבין את גאוניותו של המלחין הכמעט אלמוני, ש"פוספס" בחייו ועוד יותר במותו. מאז ידוע יוהן סבסטיאן באך כאחד מגאוני המוסיקה ומהמלחינים החשובים בכל הזמנים ולדעת רבים החשוב והטוב שבהם.
היום, כמעט 300 שנה אחרי מותו, שמו של באך נמנה על שורת המלחינים הגדולים בהיסטוריה וכראשון בן שווים במלחיני ה-B, ביחד עם בטהובן, ברהמס ויש המצרפים אליהם גם את הביטלס.
מאז הוא גם המלחין הקלאסי שזוכה להכי הרבה ביצועים, בהכי הרבה סגנונות ודומה שהוא תמיד רלוונטי ומצליח. מבאך בג'ינס ובסינתסייזר ועד באך של "בהיר יותר מחיוורון" בסיקסטיז, של ריפים מהסולואים של ריצ'י בלקמור מ"דיפ פרפל" בסוונטיז וכמובן באך שכל הרכב ג'אז מתכבד בעיבודים ליצירותיו ואפילו באך שאמני היפ הופ ומפיקי אלקטרו סוגדים למהלכים ההרמוניים המטורפים שלו. יחי באך שמת וקם לתחייה.
הנה סוד הגדולה של מי שמרבית המוסיקאים רואים בו את הגדול מכולם:
https://youtu.be/OUNTARNg_3s
תולדות חייו של באך בהיפ הופ:
http://youtu.be/TWwT_taX8N4
מי בא לנגן באך לפילה עיוורת?
https://youtu.be/VOr2O0FfpT8
כמה דוגמאות להשפעת באך על להיטי ענק:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
פרטיטות של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/51dXnVmnrgU?long=yes
ומה קורה כשמנסים לג'נרט מוסיקה של באך בבינה מלאכותית:
https://youtu.be/HS0MXynfstA?long=yes
יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.
זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.
הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).
כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.
הנה האריה של באך:
https://youtu.be/pzlw6fUux4o
השיר מהקנטטה מספר 140:
https://youtu.be/hf8xr4KGBaU
והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):
https://youtu.be/WS8bbcamo90
חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:
https://youtu.be/cL7iNPbWYLg
פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:
https://youtu.be/St6jyEFe5WM
חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":
https://youtu.be/HB7pKrKzxH0
וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:
https://youtu.be/mYGsmDtVIyE
להקת "בנה של אפרודיטה" הייתה מורכבת מכמה חברים יוונים, כשבמרכזה שני מוזיקאים, זמר וקלידן. הראשון הוא דמיס רוסוס, מי שקולו הגבוה הפך אותו לזמר נודע ומצליח, גם כסולן הלהקה וגם בקריירת הסולו שלו בהמשך, שזיכתה אותו בהצלחה מסחררת לאורך כל חייו.
השני הוא ונגליס, קלידן מוכשר שעתיד להפוך לאחד המוסיקאים היוונים המצליחים בעולם הזה. בשנים הללו הוא מגלה את הסינתסייזר, חוקר את צליליו, ובמקום לחקות איתו צלילים של כלי נגינה אחרים, הוא דווקא נלהב מהצלילים שהוא יכול לייצר באמצעותו, יש מאין.
מכל מקום, לאחר שהקליטו כמה שירים ראשונים, יצאו חברי הלהקה לפריז. הם רצו לזכות בחוזה הקלטות עם חברה מצליחה ועולמית. אלא שתוך כדי השהייה בעיר האורות, התרחשה ביוון מהפכה. מספר קולונלים מהצבא היווני השתלטו על המדינה והשליטו בה משטר דיקטטורי. איש מהם לא יכולהיה לנסוע ליוון. מנגד, גיטריסט הלהקה, ששהה באתונה בזמן המהפכה, נשאר תקוע ביוון ולקח זמן עד שהצליח לבוא ולהתאחד עם להקתו המצליחה.
חברי הלהקה נשארו בפריז ובשל המצב החדש לא יכולים היו לשוב לאתונה. בפריז הם הקליטו ויצאו להיטים רבים. השיר "גשם ודמעות" הוא אחד מהם. הוא נוצר לאחר שב-1967 היה השיר "בהיר יותר מחיוורון" של להקת פרוקול הרום שיר הקיץ המצליח ביותר בעולם. אנשי חברת התקליטים של הלהקה, חברת "מרקורי רקורדס", הציעו שלשנה הבאה הם ינסו ליצור את להיט הקיץ העולמי שיצליח כך.
ההמלצה הייתה שהם יקליטו שיר שמבוסס על מוסיקה קלאסית, כמו שעשו שנה לפני כן חברי "פרוקול הרום". בהמלצת אנשי הלייבל בחר ונגליס את הקנון ברה מז'ור של פחלבל והשתמש בו ההרמוניה לשיר מקורי של הלהקה.
השיר היה "ריין אנד טירס" (Rsin and Tears), בעברית "גשם ודמעות". הוא אכן הפך ללהיט ענק של הלהקה ומכאן היא התפרסמה עוד יותר וזכתה להצלחה רבה באירופה ובעולם.
הנה השיר "זכרונות" של מארון 5:
https://youtu.be/vxnEYvskP9w
להקת הרוק המתקדם "בנה של אפרודיטה" מבצעת את "גשם ודמעות":
https://youtu.be/IJx0IcR_AKQ
דמיס רוסוס וסיפור השיר בהשפעת הקנון של פחלבל:
https://youtu.be/Q4UMI-Rw0oU
ומהתקליט של הלהקה:
https://youtu.be/UTdkDwyteYA
ועוד שירים רבים שנלקחו מיצירות קלאסיות כמו הקנון של פחלבל:
https://youtu.be/yknBXOSlFQs?long=yes
פוּגָה (Fugue) היא שיטת הלחנה פוליפונית לכמה קולות, שנולדה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיא בתקופת הבארוק. גם אחרי תקופת הבארוק ממשיכה הפוגה להופיע, מפוגות בתקופה הקלאסית ועד לפוגות מהתקופה הרומנטית ובמאה ה-20.
בתחילת הפוגה מנוגן הנושא הראשי ובהמשך הוא מושמע שוב ושוב, כשבכל פעם הוא "עובר" לקול אחר, בין הקולות השונים. אך בכל קול הוא מנוגן בשינויים מסוימים. לעתים השינוי מלודי, כלומר במנגינה שלו, ולעתים הוא ריתמי, בקצב שלו. כך הוא מתאים לקולות האחרים ולסולמות השונים.
חוץ מהנושא הראשי, יש בפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר, שמושמעים כל הזמן למולו, כנושאים נגדיים או מקבילים. קצת כמו שיחה שבה ניתן להבין את דברי כולם, על אף שהם מדברים ביחד וממש בו-זמנית - כך הקולות בפוגה עצמאיים ועדיין יש ביניהם שילוב הרמוני המשתלב היטב לכדי שלמות אחת. בכך הפוגה שונה מצורות מוסיקליות אחרות שלא מבוססות על קונטרפונקט.
יצירות שנכתבו בטכניקת הפוגה נקראות במרבית המקרים גם הן "פוגה". פוגות כאלה יכולות להיכתב לכלי יחיד, לרוב כלי מקלדת כמו פסנתר, להרכבים כליים וקוליים, דוגמת רביעיית מיתרים, תזמורת מלאה או מקהלה.
פוגות מפורסמות ניתן למצוא בסימפוניה השלישית של בטהובן, בקטע ה"אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט, וברבות מיצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך.
כך נראית פוגה:
https://youtu.be/95gLT7NzHAM
הנה הפוגה הגדולה בסול מינור של באך קכל 542:
https://youtu.be/4WhPUqpaRp4
פוגת "אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט:
https://youtu.be/-IfB7VmGaNQ
הפוגה מפרק רביעי בסימפוניה השלישית של בטהובן:
https://youtu.be/ZkP3XVkLxL4
סרט תיעודי שמסביר את הפוגה:
https://youtu.be/vAFETgpt9PA?long=yes
הסבר נוסף ומעמיק על הפוגה והצד המתמטי שלה:
https://youtu.be/ZG4SKgCpppE?long=yes
ו"אמנות הפוגה" של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:
https://youtu.be/exD8bhJP1eo?long=yes
באך
נקודת עוגב (Pedal point) היא שיטה מוזיקלית בה המלחין מציב במהלך מוזיקלי צליל ארוך ומתמשך, בדרך כלל בקול הבס, כלומר צליל נמוך, כשמעליו מתחלפים אקורדים שונים.
הצליל הזה מתחיל בדרך כלל כאחד מצלילי האקורד, אבל הוא יישאר וינוגן שוב ושוב, בזמן שמעליו יתחלפו האקורדים והמהלכים בשאר הקולות וההרמוניה תזרום למולו.
המהלך של צליל העוגב קצת מזכיר יסודות של בניין, שאמורים להיות מוצקים וקבועים, בעוד המבנה יכול להיות בצורות שונות ועם פיתוחים משתנים.
ואם מדברים על יסודות, אכן צליל העוגב הוא לרוב צליל הדרגה הראשונה בסולם (הטוניקה) או החמישית (צליל הדומיננטה). זה גם מסביר את תחושת המשיכה הטונאלית המשמעותית מאוד של נקודת העוגב. נקודות עוגב נוטות למשוך את ההרמוניה אל הפתרון, לבסיס הסולם.
מוזיקלית, לא פחות מעניין הוא שמול אקורדים שבהם הוא נחשב לצליל "זר", הצליל הזה ייצור לא פעם דיסוננסים ומתח הרמוני מסוים, אם כי מעט מעומעם לעומת הדומיננטה למשל, מסיבות שונות. במילים פשוטות, כמו אדם שעובר תקופה לא קלה וחווה קושי, שבימים רגילים היה מרעיד ומוציא אותו מהדעת ודווקא בתקופה המורכבת הוא כמעט ולא מתרגש ממנו - כך הדיסוננס בנקודת עוגב נשמע בדרך כלל בסדר, גם אם הוא קצת מתוח.
המתח ההרמוני שכן מתקיים בה ייפתר בדרך כלל לקראת סיום נקודת העוגב, כשיגיע אקורד שצליל העוגב ייחשב לאחד מצליליו. התחושה לאוזנו של השומע תהיה של פתרון הרמוני, רוגע מזוכך, או מה שנקרא בלטינית "קתרזיס".
כמי בהרבה דברים במוסיקה, יוהן סבסטיאן באך היה ענק במהלכים כאלו ויש לכך סיבה. צליל העוגב הגיע מטכניקת נגינה בעוגב, בה נהג הנגן להחזיק צליל באס, בעזרת אחד ה"פדאלים", דוושות הרגליים, שבכלי זה מנגנות באסים. תוך כדי נגינת הצליל הארוך היה נגן העוגב חופשי לנגן מנגינות ומהלכים מלודיים מאולתרים, בצלילים הגבוהים.
ומי מתאים לככב בסצנה זו, אם לא ענק העוגב שבחייו נחשב לאחד מנגני העוגב הטובים בגרמניה?
בלא מעט ז'אנרים ניתן למצוא נקודות עוגב. במוסיקה עממית מוצאים אותן במוסיקה הקלטית של האירים ובחמת החלילים הסקוטית, עם הצליל המתמשך שמנגן מול המלודיה, צליל המכונה בסקוטלנד "דרון" (Drone).
במוסיקה הקלסית התפתחה נקודת העוגב החל מתקופת הבארוק. מוצאים אותה לא פעם בסיומי פרקים (למשל בסיום הפרלוד והפוגה הראשונים מתוך "הפסנתר המושווה" של באך), אבל גם במהלך יצירות ולעתים, כמו במתיאוס פסיון של באך, ממש בפתיחה.
הנה הדגמה של נקודת עוגב על דו נמוך, כשההרמוניה משתנה:
https://youtu.be/qAcTmpTB4KI
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
רה נמוך בתור נקודת עוגב בקטע מהפרק הראשון של הסיפוניה מספר 7 של ברוקנר:
https://youtu.be/zO6rTT5Dr1o
נקודת עוגב על רה בגיטרה אצל להקת Yes בשיר Ritual בהופעה חיה, מתוך האלבום "סיפורים מהאוקיינוס הטיפוגרפי" (אחרי כמה צלילי פתיחה):
https://youtu.be/YKQQ6X5bPA8?t=22
ושימו לב לצליל ה"דרון", נקודת העוגב בנגינת חמת החלילים הסקוטית:
https://youtu.be/OzOjc7jounI
זה קרה בשנת 1747 כשבארמונו של פרידריך השני, מלך פרוסיה, ביקר "המלחין המאלתר" יוהן סבסטיאן באך. באך היה ידוע בחייו פחות כמלחין ויותר כנגן מצוין וכמאלתר בחסד, מי שיכול להמציא על הרגע, כלומר ממש במקום, מנגינות נעימות לאוזן ומתוחכמות ביותר.
המלך המארח החליט להשתעשע מעט וביקש מאורחו לנגן אילתורים על מנגינה שניגן לו. באך החל מיד לאלתר פוגה על המנגינה שניגן המלך. האילתור היה מוצלח ובאך קיבל הרבה מחיאות כפיים וכבוד מהמלך הנלהב.
מעט אחרי שחזר באך לביתו, הוא החליט להלחין על בסיס הנושא של המלך מספר פוגות וקנונים. הוא גם החל ליצור פוגה ב-6 קולות. כל הקטעים שיצר היו לחלק מיצירה חדשה שלו, יצירה מונומנטלית שזכתה לשם "המנחה המוסיקלית" (The Musical Offering).
הנה קטע מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/z4STsIzfBNI
עוד מ"המנחה המוזיקלית" בגיטרה:
https://youtu.be/WTdsBQhoCWk
וביצוע ארוך של חלקים מהמנחה המוסיקלית:
https://youtu.be/23yNGer9Wqs?long=yes
יש משהו מהפנט בפרלוד בדו מז'ור של באך (Prelude C Major, BWV 846) שגרם למלחינים נוספים להלחין מנגינות כל כך יפות מעליו.
הפרלוד בדו מז'ור הזה הוא אחד הפרלודים המפורסמים בתולדות המוסיקה. הוא היצירה הכי מוכרת מתוך מהכרך הראשון בצמד ספרי "הפסנתר המושווה", אחת מיצירות המופת החשובות של ענק המוסיקה יוהן סבסטיאן באך.
בכל אחד משני כרכי "המקלדת המכוונת היטב", השם הנכון של היצירה העצומה הזו, יש 24 פרלודים ופוגות. לכל אחד מן הסולמות מוקדשים בה פרלוד ופוגה משלו. הכרכים הללו, אגב, הם דוגמה מאלפת לטכניקת הקונטרפונקט, שמגיעה לשיאה בפוגות שביצירה.
הפרלוד בדו מז'ור זינק בפופולריות שלו כשהלחין הקומפוזיטור שארל גונו את המוסיקה הנפלאה שלו לכינור, כשהוא הופך את הפרלוד בדו מז'ור כליווי למנגינה.
אותו פרלוד זכה לעיבודים רבים לכלי סולו, כמו כינור, צ'לו ועוד. במשך השנים שילב זמר בריטון את המנגינה הזו, שכתב באך הפרוטסטנטי, עם הטקסט הקתולי "אווה מריה", המושר בלטינית והופך לשיר חובה בחתונות קתוליות ברחבי העולם.
כמאה אחר כך הפך הפרלוד הנודע מתוך "הפסנתר המושווה" לבסיסו של שיר נפלא בישראל דווקא. המוסיקאי היוצר שלמה גרוניך "הלביש" עליו את התרגום העברי לשיר של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור. הקסם התרחש גם כאן, עם הטקסט היהודי שהולבש עם מנגינה מופלאה על הבסיס הפרלוד הפרוטסטנטי - עוד הוכחה שלמוסיקה אין גבולות, גם לא של דת.
הנה הפרלוד בדו מז'ור של באך:
https://youtu.be/gVah1cr3pU0
גונו כתב עליו מנגינת כינור נפלאה:
https://youtu.be/hK0evyoPj2M
עם השנים הוסיף עליו זמר בריטון את מילות האווה מריה הקתוליות בלטינית - כאן חוזה קררס:
https://youtu.be/p1dYF3TBfYA
שלמה גרוניך הישראלי הלביש מעליו תרגום שיר נפלא של המשורר ההודי רבינדרנאט טאגור (עברית):
https://youtu.be/xZK_Ii6hu3U
בהופעה שלו בשיר עם מקהלה (עברית):
https://youtu.be/TOHng9BHhhE
הפרלוד של באך השפיע על קטע הסולו בשיר היפהפה "כל הדברים היפים באמת" של דניאלה ספקטור (עברית):
https://youtu.be/nryrwfr9CsE
ו"באך ורבע" כשההרכב "פנחס ובניו" בעיבוד כלי נפלא לפרלוד, הוסיף רבע למשקל הלחן המקורי:
https://youtu.be/vyZ1-cu3TVw
היצירה "באכיאנס ברזיליירס" (Bachianas Brasileiras) של המלחין הברזילאי הייטור וילה לובוס, היא שילוב מופלא בין המבנים והצורות שיצר המלחין הנערץ יוהן סבסטיאן באך לבין המוסיקה העממית והפופולארית של ברזיל, ארצו של וילה לובוס.
היצירה המיוחדת הזו נכתבה כשהחליט המלחין הברזילאי לחבר בין האהבות המוסיקליות שלו - מצד אחד המוסיקה העממית הברזילאית שעליה גדל ומצד שני, המהלכים ההרמוניים והמבנים של מוסיקת הבארוק שכה אהב, במיוחד בהשראת המלחין הנערץ עליו, יוהאן סבסטיאן באך.
הבאכיאנס ברזילראס מורכבת מ-9 סויטות מוסיקליות. במיוחד זכה מתוכם לתהילה עולמית הבאכיאנס ברזילרס מס' 5 שכתב וילה לובוס לסופרן ולתזמורת נגני צ'לו. הסוויטה הזו היא פיוז'ן, שילוב בין מוסיקה ושירה ברזילאית עממית, לבין מהלכים אופייניים לבאך. היא גם מעין הדהוד לאריה למיתר סול הידועה שלו, על מהלכי הבאס, נקודת העוגב, כלי המיתר והמלודיה היפה להפליא שבה.
הסוויטה מחברת יפה בין מנגינה עצובה המתארת לפי המחבר את שעת השקיעה, עם מקצבים ברזילאיים וחיקוי מוסיקלי של שירת הציפורים. אין קסם גדול ממנה ואין יפה מפיוז'ן של מוסיקאי מוכשר כל כך.
באכיאנס ברזיליירס 5 מאת וילה לובוס, שהושפע מאריה למיתר סול של באך:
https://youtu.be/yqfHLqZaSiw
הזמרת הישראלית המצוינת קרן הדר, עם תרגום של המילים לעברית:
https://youtu.be/thBzUeXD1Js
עיבוד לצ'לו וגיטרה:
https://youtu.be/MzPA52RYMj4
וקול הפעמונים של הזמרת היווניה ננה מושקורי:
https://youtu.be/CdXXQBd--4M
לפעמים שירים יכולים להתחדש ולשאוב את המנגינה שלהם משירים ומיצירות עתיקות.
על פי חוק זכויות היוצרים, אם עברו 70 שנה מאז מת המלחין המקורי, מותר להשתמש במוסיקה שלו באופן חופשי, להקליט, לבצע וגם להלחין בעזרתה שירים ויצירות חדשות.
זו גם הסיבה שיוצרים רבים בעולם הג'אז, הרוק והמוסיקה הקלה בכלל, השתמשו בהרבה מאוד לחנים עתיקים לשירים חדשים ויצירות כליות, שהיו להצלחות גדולות.
הנה "שיר אמריקאי" (American tune) שכתב היוצר פול סיימון, על לחן של באך ובביצוע של סיימון וגרפונקל:
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
הפסיון למתיאוס של באך, שממנו נלקח חלק משמעותי ממנגינת השיר:
http://youtu.be/MY-aowxVXfI
וזה לא השיר היחיד שהושפע והשתמש במוסיקה של באך ללהיט:
https://youtu.be/4E8HUjxroFA?long=yes
מהו כוראל?
הכוראל (Choral) שאנו מכירים כיום הוא בדרך כלל שיר כנסייתי המבוסס על מנגינה פשוטה, בצירוף הרמוניה בת 3 קולות נוספים.
ואכן, את הכוראלים של באך, למשל, נהגו לשיר בכנסייה ב-4 קולות, מהנמוך לגבוה - באס, טנור, אלט וסופרן.
אבל הכוראלים במקור נולדו כשירי כנסיה שהיו מושרים בקו מלודי יחיד, מה שנקרא "מונופוניה". בשירה השתתף כל קהל המאמינים, כשכולם שרים ביחד את המנגינה המשותפת, ולא רק המבצעים של הטקס, כמו שנהוג היה בכנסייה הקתולית.
כי הכוראל היה שיר התפילה שהונהג בכנסייה הלותרנית, זרם הכנסייה הפרוטסטנטית שנוסד בגרמניה על ידי הכומר מרטין לותר.
#התפתחות הכוראל
לותר המורד התפצל מהכנסייה הקתולית ופיתח את המיסה הנוצרית, הטקס השבועי החגיגי, לסגנון של טקס עממי יותר, בו יכולים היו המאמינים לשיר את הכוראלים, להבין את המילים ולהשתתף בטקס הקדוש, ביחד עם המוסיקאים שניהלו אותו.
הכוראלים היו קלים לשירה ובעלי מנגינות פשוטות, כשהמבנה שלהם היה מבנה סטרופי, כלומר המנגינה של כל הבתים הייתה זהה.
ואכן, רבים מהכוראלים הראשונים של הכנסיה הלותרנית נכתבו בידי מרטין לותר עצמו, מייסד הזרם. מרטין לותר נהג לקרוא להם פשוט "שירים", כשאת חלקם הוא ביסס גם על שירים גרגוריאניים קדומים.
עם הזמן החלו מלחינים שונים להרמן (מלשון הרמוניה) ולעבד את הכוראלים הפשוטים, תוך שהם מוסיפים להם קולות נוספים.
המצטיין מהמלחינים הללו היה יוהן סבסטיאן באך, המלחין הגרמני שהיום נחשב מגדולי המוסיקה אך באותה תקופה היה מלחין זוטר שעיבד כוראלים כאלו בשביל הקנטטות שהוא כתב לכנסייה.
העיבודים הללו של באך הם היום כה מוערכים ואהובים, עד שהכוראל כמושג מוסיקלי וכצורת שיר כנסייתי נקשר לעד עם שמו של באך וכמעט תמיד כולל ארבעה קולות.
הנה כוראל מהמתיאוס פסיון של יוהן סבסטיאן באך:
http://youtu.be/MY-aowxVXfI
"שיר אמריקאי" (American tune) של סיימון וגרפונקל שהתבסס על הכוראל הזה של באך:
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
גירסת הכוראל לשני קולות של יוהן קרוגר "Nun kommt der Heiden Heiland" לכוראל שכתב מרטין לותר לותר על תפילה מן המאה ה-12:
https://youtu.be/ffX3X32UkTo
מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הכוראל מהקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":
https://youtu.be/WUo7tQOvapE
והכוראל המרטיט “הצאן ירעה לבטח” מתוך קנטטה 208:
https://youtu.be/jCyJvRaQ3Dg
הכוראל (Choral) שאנו מכירים כיום הוא בדרך כלל שיר כנסייתי המבוסס על מנגינה פשוטה, בצירוף הרמוניה בת 3 קולות נוספים.
ואכן, את הכוראלים של באך, למשל, נהגו לשיר בכנסייה ב-4 קולות, מהנמוך לגבוה - באס, טנור, אלט וסופרן.
אבל הכוראלים במקור נולדו כשירי כנסיה שהיו מושרים בקו מלודי יחיד, מה שנקרא "מונופוניה". בשירה השתתף כל קהל המאמינים, כשכולם שרים ביחד את המנגינה המשותפת, ולא רק המבצעים של הטקס, כמו שנהוג היה בכנסייה הקתולית.
כי הכוראל היה שיר התפילה שהונהג בכנסייה הלותרנית, זרם הכנסייה הפרוטסטנטית שנוסד בגרמניה על ידי הכומר מרטין לותר.
#התפתחות הכוראל
לותר המורד התפצל מהכנסייה הקתולית ופיתח את המיסה הנוצרית, הטקס השבועי החגיגי, לסגנון של טקס עממי יותר, בו יכולים היו המאמינים לשיר את הכוראלים, להבין את המילים ולהשתתף בטקס הקדוש, ביחד עם המוסיקאים שניהלו אותו.
הכוראלים היו קלים לשירה ובעלי מנגינות פשוטות, כשהמבנה שלהם היה מבנה סטרופי, כלומר המנגינה של כל הבתים הייתה זהה.
ואכן, רבים מהכוראלים הראשונים של הכנסיה הלותרנית נכתבו בידי מרטין לותר עצמו, מייסד הזרם. מרטין לותר נהג לקרוא להם פשוט "שירים", כשאת חלקם הוא ביסס גם על שירים גרגוריאניים קדומים.
עם הזמן החלו מלחינים שונים להרמן (מלשון הרמוניה) ולעבד את הכוראלים הפשוטים, תוך שהם מוסיפים להם קולות נוספים.
המצטיין מהמלחינים הללו היה יוהן סבסטיאן באך, המלחין הגרמני שהיום נחשב מגדולי המוסיקה אך באותה תקופה היה מלחין זוטר שעיבד כוראלים כאלו בשביל הקנטטות שהוא כתב לכנסייה.
העיבודים הללו של באך הם היום כה מוערכים ואהובים, עד שהכוראל כמושג מוסיקלי וכצורת שיר כנסייתי נקשר לעד עם שמו של באך וכמעט תמיד כולל ארבעה קולות.
הנה כוראל מהמתיאוס פסיון של יוהן סבסטיאן באך:
http://youtu.be/MY-aowxVXfI
"שיר אמריקאי" (American tune) של סיימון וגרפונקל שהתבסס על הכוראל הזה של באך:
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:
https://youtu.be/ECWPpJjGK7k
גירסת הכוראל לשני קולות של יוהן קרוגר "Nun kommt der Heiden Heiland" לכוראל שכתב מרטין לותר לותר על תפילה מן המאה ה-12:
https://youtu.be/ffX3X32UkTo
מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הכוראל מהקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":
https://youtu.be/WUo7tQOvapE
והכוראל המרטיט “הצאן ירעה לבטח” מתוך קנטטה 208:
https://youtu.be/jCyJvRaQ3Dg
מהו תקליט הזהב שנשלח לחלל החיצון?
תקליט הזהב של וויאג'ר הוא תקליט שהוכנס לתוך החלליות היחידות שיצאו מתחום מערכת השמש אל החלל החיצון, הגשושיות וויאג'ר 1 (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2).
מטרת תקליט הזהב הזה היא להעביר מסר ולהציג את האנושות בפניהם של חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות הללו. מטרת התקליט, עשוי נחושת ומצופה זהב, להעביר מסר מהאנושות, אל חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות.
לתקליט צורפה מחט מיוחדת, כמו של פטיפון, שיאפשר לנגן אותו ולשמוע את הקולות שהוקלטו אליו. מופיעות עליו גם הוראות הפעלה מצוירות, כדי לסייע לבני תרבויות כאלה להפעילו.
בתקליט מונצחים צלילים ותמונות שנאספו ומוצגים שצורה שתשקף ותציג את התרבויות והמינים שעל כדור הארץ. הוקלטו עליו ברכות בשפות שונות מכדור הארץ, כולל בעברית, צלילים מהטבע, מבעלי החיים שבו, כמו גם קטעי מוסיקה של מלחינים שונים, דוגמת באך ובטהובן וכדומה.
הנה סיפורו של תקליט הזהב שנשלח בחללית:
https://youtu.be/OVe72eMY_pk
סרטון שמציג בצורה אמנותית את התקליט לחייזרים שנשלח בחללית וויאג'ר:
http://youtu.be/RVQ6PASg-A4
וכך תכננו תקליט זהב שיכלול מידע על האנושות במיטבה:
http://youtu.be/wD2P05_h8h4?t=11s
תקליט הזהב של וויאג'ר הוא תקליט שהוכנס לתוך החלליות היחידות שיצאו מתחום מערכת השמש אל החלל החיצון, הגשושיות וויאג'ר 1 (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2).
מטרת תקליט הזהב הזה היא להעביר מסר ולהציג את האנושות בפניהם של חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות הללו. מטרת התקליט, עשוי נחושת ומצופה זהב, להעביר מסר מהאנושות, אל חוצנים תבוניים שאליהם עשויות להגיע הגשושיות.
לתקליט צורפה מחט מיוחדת, כמו של פטיפון, שיאפשר לנגן אותו ולשמוע את הקולות שהוקלטו אליו. מופיעות עליו גם הוראות הפעלה מצוירות, כדי לסייע לבני תרבויות כאלה להפעילו.
בתקליט מונצחים צלילים ותמונות שנאספו ומוצגים שצורה שתשקף ותציג את התרבויות והמינים שעל כדור הארץ. הוקלטו עליו ברכות בשפות שונות מכדור הארץ, כולל בעברית, צלילים מהטבע, מבעלי החיים שבו, כמו גם קטעי מוסיקה של מלחינים שונים, דוגמת באך ובטהובן וכדומה.
הנה סיפורו של תקליט הזהב שנשלח בחללית:
https://youtu.be/OVe72eMY_pk
סרטון שמציג בצורה אמנותית את התקליט לחייזרים שנשלח בחללית וויאג'ר:
http://youtu.be/RVQ6PASg-A4
וכך תכננו תקליט זהב שיכלול מידע על האנושות במיטבה:
http://youtu.be/wD2P05_h8h4?t=11s
איזה תפקיד מילאה המוסיקה לאחר רצח רבין?
הרצח המזעזע של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לאחר הפגנה למען השלום, בשנת 1995, היה אירוע מזעזע וקשה, שמדינת ישראל והציבור הישראלי לא הכירו כמוהו קודם לכן. ההתמודדות הציבורית עם הרצח וההלם שבא בעקבותיו היו עצומים.
ערוץ 2, אז ערוץ טלוויזיה חדש ובתחילת דרכו, הפך את האירוע לטקס אשכבה ארוך, בן שבוע ויותר. הוא עשה זאת בעזרת מוסיקה. מוסיקה קלאסית, דתית, נוצרית.
לא סתם מוסיקה הייתה שם. לזכר רבין חיפשו שם את התותחים הכי כבדים שאפשר היה. היה זה באך שהתגייס לבכות את מות המנהיג היהודי, בחלק האחרון של יצירה נוצרית דתית שלו, המיסה בסי מינור.
הקטע שליווה את הימים הללו בערוץ 2, היה פרק מתוך המיסה בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך. המיסה היא התפילה הקתולית והקטע שנבחר נקרא בלטינית אַגנוּס דֶאִי (Agnus Dei). פירוש שמו בעברית "שֶׂה הָאֱלוֹהִים".
אגנוס דאי הוא הכינוי לו זכה ישו בברית החדשה והדימוי היה מושלם. שניהם, ישו ורבין, היו כמו שֶׂה האלוהים, שהוקרב על מזבח המטרה העליונה.
האם גאון מי שחשב על זה בערוץ 2. או שזה היה צירוף מקרים?
יש רגעים בהיסטוריה שבהם פוגשת האמנות את האירועים. מלינקולן שנרצח בתאטרון ועד רבין שנרצח רגע לאחר שירת "שיר לשלום", עובר קו דק אבל ברור, של רגע בו האמנות מהווה במה או פסקול לדרמות היסטוריות ואירועים משמעותיים במיוחד בחייה של אומה.
אחרי הרצח נכתבו שירים רבים לזכר הרצח והמנהיג. נעמי שמר שלפה את מילותיו של וולט וויטמן ותרגמה ל"הו קפיטן". חבריו של רבין נזכרו שאת "שיר הָרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב הוא הכי אהב בעולם.
אבל דומה שאיש לא התקרב ביכולתו לבטא את הכאב כמו באך, מלחין שחי 200 שנה לפני כן ועשה עבודה מושלמת, חוצה תקופות ותרבויות, כדי לקונן על מותו של ראש ממשלת ישראל המת, מבלי שזכה להכירו כמובן.
אז כשבאך כתב את המיסה בסי מינור, הוא חשב על ישו. אנחנו, מאות שנים אחר כך, בכינו על רבין.
הפרק "אגנוס דאי" מהמיסה בסי מינור של באך - הפך לפסקול המצמרר של ימי האבל:
https://youtu.be/5MWRUtxa0rg
"שיר לשלום" ששר רבין עם מירי אלוני - דקות לפני מותו (עברית):
https://youtu.be/hDE0pflKcmE
"הו רב חובל" מתרגום ולחן של נעמי שמר למילותיו של וולט וויטמן (עברית):
https://youtu.be/3q3BL7H6a_g
הטענה הייתה שהשיר הזה השפיע על רבין במהלכיו לשלום (עברית):
https://youtu.be/haSFFii7vj8
שלמה ארצי היטיב להקביל בשיר את רצח רבין ורצח קנדי (עברית):
https://youtu.be/m2PBPPY364o
חודשיים לפני כן, התקיים מפגש פסגה בין ראש הממשלה לזמר שפגע בו (עברית):
https://youtu.be/sUcZXN4PZ7Y
שלום חבר, של אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/J6Oq6rDyErU
ובשביל לחייך ולהתגעג בעצב, הנה הוא חוזר (עברית):
https://youtu.be/LrVWhXHvbGE
הרצח המזעזע של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לאחר הפגנה למען השלום, בשנת 1995, היה אירוע מזעזע וקשה, שמדינת ישראל והציבור הישראלי לא הכירו כמוהו קודם לכן. ההתמודדות הציבורית עם הרצח וההלם שבא בעקבותיו היו עצומים.
ערוץ 2, אז ערוץ טלוויזיה חדש ובתחילת דרכו, הפך את האירוע לטקס אשכבה ארוך, בן שבוע ויותר. הוא עשה זאת בעזרת מוסיקה. מוסיקה קלאסית, דתית, נוצרית.
לא סתם מוסיקה הייתה שם. לזכר רבין חיפשו שם את התותחים הכי כבדים שאפשר היה. היה זה באך שהתגייס לבכות את מות המנהיג היהודי, בחלק האחרון של יצירה נוצרית דתית שלו, המיסה בסי מינור.
הקטע שליווה את הימים הללו בערוץ 2, היה פרק מתוך המיסה בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך. המיסה היא התפילה הקתולית והקטע שנבחר נקרא בלטינית אַגנוּס דֶאִי (Agnus Dei). פירוש שמו בעברית "שֶׂה הָאֱלוֹהִים".
אגנוס דאי הוא הכינוי לו זכה ישו בברית החדשה והדימוי היה מושלם. שניהם, ישו ורבין, היו כמו שֶׂה האלוהים, שהוקרב על מזבח המטרה העליונה.
האם גאון מי שחשב על זה בערוץ 2. או שזה היה צירוף מקרים?
יש רגעים בהיסטוריה שבהם פוגשת האמנות את האירועים. מלינקולן שנרצח בתאטרון ועד רבין שנרצח רגע לאחר שירת "שיר לשלום", עובר קו דק אבל ברור, של רגע בו האמנות מהווה במה או פסקול לדרמות היסטוריות ואירועים משמעותיים במיוחד בחייה של אומה.
אחרי הרצח נכתבו שירים רבים לזכר הרצח והמנהיג. נעמי שמר שלפה את מילותיו של וולט וויטמן ותרגמה ל"הו קפיטן". חבריו של רבין נזכרו שאת "שיר הָרֵעוּת" של חיים גורי וסשה ארגוב הוא הכי אהב בעולם.
אבל דומה שאיש לא התקרב ביכולתו לבטא את הכאב כמו באך, מלחין שחי 200 שנה לפני כן ועשה עבודה מושלמת, חוצה תקופות ותרבויות, כדי לקונן על מותו של ראש ממשלת ישראל המת, מבלי שזכה להכירו כמובן.
אז כשבאך כתב את המיסה בסי מינור, הוא חשב על ישו. אנחנו, מאות שנים אחר כך, בכינו על רבין.
הפרק "אגנוס דאי" מהמיסה בסי מינור של באך - הפך לפסקול המצמרר של ימי האבל:
https://youtu.be/5MWRUtxa0rg
"שיר לשלום" ששר רבין עם מירי אלוני - דקות לפני מותו (עברית):
https://youtu.be/hDE0pflKcmE
"הו רב חובל" מתרגום ולחן של נעמי שמר למילותיו של וולט וויטמן (עברית):
https://youtu.be/3q3BL7H6a_g
הטענה הייתה שהשיר הזה השפיע על רבין במהלכיו לשלום (עברית):
https://youtu.be/haSFFii7vj8
שלמה ארצי היטיב להקביל בשיר את רצח רבין ורצח קנדי (עברית):
https://youtu.be/m2PBPPY364o
חודשיים לפני כן, התקיים מפגש פסגה בין ראש הממשלה לזמר שפגע בו (עברית):
https://youtu.be/sUcZXN4PZ7Y
שלום חבר, של אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/J6Oq6rDyErU
ובשביל לחייך ולהתגעג בעצב, הנה הוא חוזר (עברית):
https://youtu.be/LrVWhXHvbGE
למה צייר אֶשֶר דברים בלתי אפשריים?
הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.
על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.
וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.
הנה סיפורו של הגאון המבריק אם סי אשר (עברית):
https://youtu.be/9a1vwQfj7Uc
סרטון שמציג את הגאונות של אשר:
http://youtu.be/Kcc56fRtrKU
גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:
http://youtu.be/RO1kBTCSIqo
אנימציה המבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" והסבר כיצד היא בנויה:
http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q
שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:
http://youtu.be/Z6OeQtnultc
הסבר על ציוריו המתמטיים:
http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w
סרט ארוך על אשר ויצירתו:
http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes
על חייו והקריירה של אשר:
http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
ומי המקביל המוסיקלי שלו - באך או אולי...
https://youtu.be/N5yF44IlmzU?long=yes
הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.
על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.
וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.
הנה סיפורו של הגאון המבריק אם סי אשר (עברית):
https://youtu.be/9a1vwQfj7Uc
סרטון שמציג את הגאונות של אשר:
http://youtu.be/Kcc56fRtrKU
גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:
http://youtu.be/RO1kBTCSIqo
אנימציה המבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" והסבר כיצד היא בנויה:
http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q
שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:
http://youtu.be/Z6OeQtnultc
הסבר על ציוריו המתמטיים:
http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w
סרט ארוך על אשר ויצירתו:
http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes
על חייו והקריירה של אשר:
http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
ומי המקביל המוסיקלי שלו - באך או אולי...
https://youtu.be/N5yF44IlmzU?long=yes
