כיצד הפך מנדלסון היהודי לאחד מגדולי המוסיקה?
המלחין הנודע פליקס מנדלסון-ברתולדי (Mendelssohn) נחשב לאחד מגדולי המוסיקה ואולי המלחין היהודי הגדול אי-פעם.
כבר בגיל צעיר הבחין אביו שבנו הוא מוסיקלי באופן קיצוני. הוא החליט לגדלו כ"מוצרט היהודי". כדי לפתוח לבנו את כל האפשרויות בקריירה שייעד לו, הוא גם דאג להטבילו בגיל 19, כך שיהיה משוחרר מהאפלייה האירופית בכלל והגרמנית בפרט, שהייתה אז כנגד יהודים.
מנדלסון הצעיר היה בן עשירים, ממשפחה תרבותית ומקושרת. מילדות הוא נחשף בביתו לגדולי הדור שביקרו בו, כולל מוסיקאים וכותבים מהחשובים ביותר. בגיל די צעיר גם הוא הפך למלחין מקצועי והחל להוציא יצירות נהדרות של ממש.
אגב, אחותו המוכשרת לא פחות, פאני מנדלסון, לא זכתה לכזו הוקרה ולעידוד מאביה. במה שהוא עוד הוכחה לאפליית נשים באותם ימים, האב ראה בכשרונה המוסיקלי של בתו רק תחביב ולא מקצוע אמיתי לאישה. וזה מעניין, בהתחשב בעובדה שפליקס ופאני היו נכדיו של משה מנדלסון, הפילוסוף היהודי שהביא אל היהדות את תקופת ההשכלה.
עם השנים נטש פליקס מנדלסון את היהדות לטובת נצרות לותרנית ורק לקראת סוף חייו הקצרים הוא שב אל היהדות.
בתור מנצח, אחראי פליקס מנדלסון לגילויו של יוהן סבסטיאן באך, מלחין נשכח מתקופת הבארוק שכמעט ואיש לא ביצע את יצירותיו. זה היה כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשחיפש מנדלסון בארכיון של לייפציג יצירות לביצוע עם תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) שעליה הוא ניצח. כשהוא נתקל בארכיון יצירותיו הנשכחות של באך, הוא כה התפעל מהמוסיקה הגאונית שלו, עד שהחל לבצע אותה עם תזמורתו ולפרסמה ברבים.
ביצועיו אלה של מנדלסון את באך הכירו לעולם את גאוניותו של מי שנחשב כיום לגדול מלחיני הבארוק ואחד משלושת ה-Bים של המוסיקה הקלאסית: באך, בטהובן וברהמס - רשימת שלושת המלחינים הגדולים בכל הזמנים, לפחות לדעתם של חלק מהמומחים בתחום.
בשלב מאוחר יותר בחייו ולאחר שכבר כתב יצירות חשובות וגדולות, פליקס מנדלסון שב, כאמור ליהדות. בגיל 38 הוא נפטר והולך לעולמו, כשהוא מותיר אחריו יצירות נפלאות ומורשת מוסיקלית של גאונות כיוצר ומנצח, לצד תכונות כמו סקרנות ויצירתיות מהרמות הגבוהות ביותר בתולדות המוסיקה.
המלחין הנודע פליקס מנדלסון-ברתולדי (Mendelssohn) נחשב לאחד מגדולי המוסיקה ואולי המלחין היהודי הגדול אי-פעם.
כבר בגיל צעיר הבחין אביו שבנו הוא מוסיקלי באופן קיצוני. הוא החליט לגדלו כ"מוצרט היהודי". כדי לפתוח לבנו את כל האפשרויות בקריירה שייעד לו, הוא גם דאג להטבילו בגיל 19, כך שיהיה משוחרר מהאפלייה האירופית בכלל והגרמנית בפרט, שהייתה אז כנגד יהודים.
מנדלסון הצעיר היה בן עשירים, ממשפחה תרבותית ומקושרת. מילדות הוא נחשף בביתו לגדולי הדור שביקרו בו, כולל מוסיקאים וכותבים מהחשובים ביותר. בגיל די צעיר גם הוא הפך למלחין מקצועי והחל להוציא יצירות נהדרות של ממש.
אגב, אחותו המוכשרת לא פחות, פאני מנדלסון, לא זכתה לכזו הוקרה ולעידוד מאביה. במה שהוא עוד הוכחה לאפליית נשים באותם ימים, האב ראה בכשרונה המוסיקלי של בתו רק תחביב ולא מקצוע אמיתי לאישה. וזה מעניין, בהתחשב בעובדה שפליקס ופאני היו נכדיו של משה מנדלסון, הפילוסוף היהודי שהביא אל היהדות את תקופת ההשכלה.
עם השנים נטש פליקס מנדלסון את היהדות לטובת נצרות לותרנית ורק לקראת סוף חייו הקצרים הוא שב אל היהדות.
בתור מנצח, אחראי פליקס מנדלסון לגילויו של יוהן סבסטיאן באך, מלחין נשכח מתקופת הבארוק שכמעט ואיש לא ביצע את יצירותיו. זה היה כ-100 שנה אחרי מותו של באך, כשחיפש מנדלסון בארכיון של לייפציג יצירות לביצוע עם תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) שעליה הוא ניצח. כשהוא נתקל בארכיון יצירותיו הנשכחות של באך, הוא כה התפעל מהמוסיקה הגאונית שלו, עד שהחל לבצע אותה עם תזמורתו ולפרסמה ברבים.
ביצועיו אלה של מנדלסון את באך הכירו לעולם את גאוניותו של מי שנחשב כיום לגדול מלחיני הבארוק ואחד משלושת ה-Bים של המוסיקה הקלאסית: באך, בטהובן וברהמס - רשימת שלושת המלחינים הגדולים בכל הזמנים, לפחות לדעתם של חלק מהמומחים בתחום.
בשלב מאוחר יותר בחייו ולאחר שכבר כתב יצירות חשובות וגדולות, פליקס מנדלסון שב, כאמור ליהדות. בגיל 38 הוא נפטר והולך לעולמו, כשהוא מותיר אחריו יצירות נפלאות ומורשת מוסיקלית של גאונות כיוצר ומנצח, לצד תכונות כמו סקרנות ויצירתיות מהרמות הגבוהות ביותר בתולדות המוסיקה.
