» «
ביזון
איפה חי הביזון?



הביזונים חיו בערבות אמריקה הצפונית בימים עברו. המתיישבים מאירופה צדו רבים מהם, כדי לאכול ולהכין בגדים מעורם. לכן נותרו היום מעטים מהם והם חיים בשמורות בצפון אמריקה.


הנה סרטון שמראה את הביזון מקרוב:

http://youtu.be/g8V9X_eWZK4


בוקרים מובילים עדר ביזונים ענקי בדרום דקוטה ארצות הברית:

https://youtu.be/dbA_WYSVbJg


הביזון הוא מהיחידים שיכול לשרוד חשוף בחורפים הקשים של צפון אמריקה:

https://youtu.be/cCrWMFE3SVE


ביזונים רצים ובורחים בפארק ילוסטון בארה"ב, בסרטון שגרם לחשש שהם חשים ברעידת אדמה מתקרבת:

https://youtu.be/eShuDxc9P8s
ברירה מלאכותית
מהי ברירה מלאכותית?



"ברירה מלאכותית" (Artificial selection) היא תהליך שבו האדם ביצע ריבוי טבעי של בעלי חיים מבוייתים נוחים, ממושמעים ומניבים לו, בעוד שהוא מנע את ההתפתחות של גזעי בעלי חיים שלא היו כדאיים לו מספיק. בניגוד לברירה הטבעית שנמשכה מיליוני שנים, "ברירה מלאכותית" הוא תהליך אבולוציוני שעשה המין האנושי, בהילוך מהיר מאד. במילים אחרות, האדם ברר באופן מלאכותי, תוך אלפי שנים במקום מיליוני שנים של הברירה הטבעית וסידר את בעלי החיים המבוייתים לצרכיו.

ניתן לראות את הברירה המלאכותית בחיות משק, בהמות משא, בקר, כלבים ועוד. למעשה, הדוגמה הטובה ביותר של ברירה מלאכותית היא הכלב. האדם ברר לו את הזאבים הידידותיים ביותר, אלה ששיתפו פעולה עימו ושהיו הכי תלויים בו. להם הוא נתן מזון ונעזר בהם בציד. את האלימים, המסוכנים, הפחות-ממושמעים ואלו שגילו עצמאות רבה מדי, הוא הרחיק ואף השמיד. כך, במהלך דורות, התפתחו אותם מינים שתכונותיהם הגנטיות היו טובות לאדם. הם הלכו והתרבו והפכו למה שאנו מכנים "כלבים". למעשה, כל כלב הוא זאב מבוית, שנולד לשושלת של כלבים נוחים ומתאימים לצורכי האדם.

אם נמשיך בדוגמת הכלבים - במהלך אלפי שנים הפך האדם את הכלב שיצר מהזאב, למאות גזעי כלבים שונים ומשונים. הוא ברר את התכונות הגנטיות של אלו שהעדיף וחיבר כלבים בעלי תכונות רצויות, כדי ליצור מהם גזעים בעלי שילוב של תכונות רצויות. בני אדם השתמשו בכלבים בעלי מוטציות רצויות והרבו אותם, כדי לפתח זנים בעלי התכונה שנוצרה במוטציה. כך נוצרו כלבים בעלי מראה שונה, צבעים מגוונים, תכונות שימושיות מסוגים שונים ועוד.

קראו עוד על גזעי הכלבים שנוצרו, באאוריקה בתגית "פיתוח זני כלבים".


הנה הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:

https://youtu.be/F-XTUpLmhPc


והדרך הארוכה שעשו הזאבים עד שהפכו למאות זנים של כלבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY
בד אדום
האם שוורים מתעצבנים מצבע אדום?



לפי החוקרים אין לשוורים שום בעיה עם צבע אדום דווקא. לפני שהשוורים בויתו על ידי האדם, הם היו חיות בר חופשיות ומשוחררות. לפיכך אין צבע שאמור להרגיז אותם, או לגרום להם לתקוף.

שוורים הם בכלל עוורי צבעים ולכן אין להם שום מושג שצבע אדום אמור להרגיז אותם יותר מצבעים אחרים... מה שמרגיז את השור במלחמת השוורים הוא ההתגרות של לוחמי השוורים ונפנופי הבד אל מול עיניו. אם נוסיף לזה את העובדה שחוץ מהטוריאדור נמצאים בזירה עוד כמה לוחמי שוורים שמציקים ומעצבנים את השור לפני כן, השור לא חייב צבע מסוים כדי להתרגז. הוא עצבני באופן כללי וללא קשר לעניין הצבע.


הנה מחקר שמראה שלשור אין בעיה עם צבע אדום, אלא עם תנועה מרגיזה:

https://youtu.be/kaJ97azaTdk


כך שמאד לא כדאי להרגיז שוורים:

https://youtu.be/mxs4hQ8Yf60


והנה סרט תיעודי על השור:

https://youtu.be/Fxdw7CCK7Vw?long=yes
חמור הבית
מהי בהמת העבודה הראשונה שבוייתה?



בהמת העבודה הראשונה שהאדם ביית היא החמור (Donkey). ההשערה של המדענים היא שחמור הבית, שאנו מכירים כיום, נוצר ממין שבוית כבר לפני 7,000 שנה מן הערוד.

העדויות המוקדמות על ביות החמור נמצאו בעמק הנילוס שבמצרים. כבר לפני כ-5000 שנה השתמשו המצרים הקדמונים בחמורים כבהמות משא. ציורים שנחשפו בקברים מצריים מראים חמורים שבעקבותיהם צועד החמר, אותו אדם שנוהג בהם.

במשך אלפי השנים שימש חמור הבית לרכיבה ולהובלה של משאות. עד היום הוא משמש לנשיאת בני אדם באזורים הרריים ובכפרים מרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי רכב חדישים.

בימינו, בעולם המתועש, פחתה תפוצת חמור הבית בעולם. כיום משתמשים בו כבהמת משא ולרכיבה, בעיקר בעולם השלישי, בארצות הפחות מפותחות.


הנה החמור המבוית:

https://youtu.be/TfujcgRrXDM


למה איננו רוכבים על זברות ועל חמור כן:

https://youtu.be/RMpMxaX3Kdg


החמורים המבוייתים:

https://youtu.be/YOzN028Z1vM?long=yes

בהמות

חרישה
איך חרשו פעם בעזרת שוורים?



החקלאות העתיקה התמודדה עם אתגרים לא קלים. אחת המשימות הקשות שעמדה בפני החקלאי בימי קדם הייתה חריש האדמה. פעולת החרישה הייתה קשה ומפרכת. באדמה היה קשה מאד לחרוץ חריצים שבהם ייטמנו הזרעים. לכן כה חשובה הייתה פעולת הביות של הבהמות. בעזרתן היה חריש האדמה לתהליך פשוט יותר.

וכך החלו החקלאים בעת העתיקה להשתמש בבהמות, כדי לגרור את המחרשה וליצור תלמים באדמה. לא פעם האדמה הייתה כה קשה לעיבוד שלא הספיק שור אחד לחריש והחקלאים נאלצו לחבר שתי בהמות שהיו גוררות את כלי החרישה.


הנה החריש בעזרת שוורים:

https://youtu.be/PH9voIahbX0?t=6s


כך חורשים חלק מהחקלאים בהודו עד היום עם שני שוורים:

https://youtu.be/I8WwtjVADqU


חשיבותם של השוורים בגידול האורז:

https://youtu.be/AXL1oMdCFUM


והנה סרט תיעודי על הכנת הקרקע לנטיעה:

https://youtu.be/7FCLbDgLDqE?long=yes
תאו
מהם עדרי הבופלו?



הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.

לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.

הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.

מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.


הנה עדר קטנטן של בופלו בהודו:

https://youtu.be/AbVbVKA-KXE


שני זכרים של תאו אסייתי נאבקים על ההנהגה:

https://youtu.be/MAjF5FWPidY


בופאלו בוגר בתאילנד:

https://youtu.be/xUpBqK6GYk8


הבופלו וצאצאיהם:

https://youtu.be/i5IyS-MBzpk


גם למלך החיות האריה, לא כדאי לתקוף אותם:

https://youtu.be/LU8DDYz68kM
מוסטנג (סוס)
מאיפה הגיעו סוסי המוסטנג לאמריקה?
מהם סוסי המוסטנג הפראיים של אמריקה?
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?


סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית. מקורם של סוסי המוסטנג הוא בסוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות ובמיוחד בנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע למיליוני סוסים והפכו פראיים ולא מבוייתים. עד שהחוק האמריקאי החל להגן ולשמר אותם, במאה הקודמת, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.

מקור המילה "מוסטנג” מספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי".


הנה סוסי המוסטנג הפראיים:

http://youtu.be/tOv9RluGDoQ


הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:

http://youtu.be/AzIKZP-iIcM


הנה שמורות מיוחדות לסוסי הפרא הללו:

http://youtu.be/osOgH7mMEgg


הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:

https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes


ועל המפגש איתם:

https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes
פילי מלחמה
למה השתמש חניבעל בפילי מלחמה?



הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים. פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.

ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.


הנה פילי הקרב של חניבעל:

http://youtu.be/nuVb51MGERY


קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:

http://youtu.be/-QjzH3hqztk


סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:

https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.