מהו תאו או בופלו?
הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.
לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.
הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.
מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.
הורינו הכירו אותם בארץ בתור ג'אמוסים, אבל התאו, באנגלית בופלו או באפלו (Buffalo), היא בהמת בקר חזקה וגדולה, שהייתה נפוצה בעבר בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. התאו נכחד מזמן בארץ ישראל וכיום הוא הולך ונכחד גם ביבשת אמריקה.
לבופלו קרניים חזקות ופרווה דקה בגווני חום-שחור. עדרי הג'אמוסים, שעד ראשית ימי ההתיישבות הציונית היו חלק בלתי נפרד מנוף הביצות של ארץ-ישראל הלכו ונעלמו בהדרגה. זה קרה במקביל לייבוש הביצות בארץ. בהודו התאו נפוץ מאד והודים רבים שותים את חלב הבופלו במקום חלב פרה.
הג'מוס, שמו הערבי של התאו ההודי, אסייתי, הוא אמנם סוג של בופלו, אך הוא איננו בעל החיים שהוזכר במקרא בתור "תאו". התאו המקראי היה ככל הנראה שור בר. למעשה הג'אמוס של אזורנו היה מין של בקר ששימש את ערביי האזור בעיקר כבהמת עבודה מבוייתת. בדרך כלל השתמשו בג'מוסים כבהמה משא ששימשו לנשיאת משאות ולחרישה בשדות.
מקור השם "תאו" הוא מהתנ"ך בעוד "ג'אמוס" בא מערבית.
