שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו בית החולים?
בית חולים (Hospital) הוא מוסד שבו יכולים אנשים לקבל טיפול רפואי מתקדם, לרוב כזה שמחייב אשפוז, כלומר שינה ומעקב במקום, לצורך הבראה וטיפול לאורך זמן מסוים המחייבת לינה במקום.
בית חולים מקבל לטיפול אנשים שחלו או את מי שנפצעו, או סובלים מליקוי גופני או נפשי המחייב טיפול מיידי או מורכב. כמובן שיש גם את מחלקת היולדות, שמסייעת בחדר לידה לנשים הכורעות ללדת ולאחרי הלידה יאושפזו בו לימים אחדים, עם התינוקות או הפגים שאך זה נולדו.
בבית החולים המודרני כמה מערכות, החל מחדר או חדרי המיון שנועדו לטיפול חירום ראשוני, דרך מחלקות האשפוז בהם מטופלים החולים המאושפזים. ביניהן מוכרות מחלקת יולדות, מחלקה נוירולוגית, מחלקה פסיכיאטרית וכדומה.
עוד בבית החולים ישנן מרפאות מקצועיות שכל אחת מתמחה בתחום רפואי מסוים, מעבדות ומכונים רפואיים שונים, חדרי ניתוח שבהם מנתחים חולים ומבצעים טיפולים כירורגיים ועוד.
בית החולים יכול להיות בית חולים פרטי, או בית חולים ממשלתי, חלק ממערכת הבריאות הממשלתית, הכוללת קופות חולים (המצאה ישראלית), מרפאות קהילתיות, מוסדות בריאות, צוותי חירום ועוד.
ישנם גם סוגי בתי חולים נוספים, כמו בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, בית חולים לנשים, בית חולים לחולי נפש, בית חולים גריאטרי שמיועד למבוגרים וקשישים, בני 65 ומעלה ועוד.
הנה בית חולים פרטי (עברית):
https://youtu.be/3Ev42p8VLu0
מה עושה חדר מיון בבית חולים לילדים? (עברית)
https://youtu.be/Gz35wZfikJA
דברים שיש בבית החולים:
https://youtu.be/r06kDev9D1s
רופאים מנתחים בבית חולים:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שבית חולים לא מתנהל ככה (עברית):
https://youtu.be/LOcgpSDvz-Q
כתבת טלוויזיה על חדרי הניתוח של ביה"ח (עברית):
https://youtu.be/YQZ0g10EyD8?long=yes
וכתבה על מחלקות בבית חולים לרפואת הנפש (עברית):
https://youtu.be/3EhdJ-artcs?long=yes
מה הוא סורק MRI?
אנו מכירים את ה-MRI מבית החולים והמכון לבדיקות רפואיות. MRI הם ראשי התיבות של "דימות תהודה מגנטית". זהו מכשיר תהודה מגנטי שמאפשר לבצע סוג של סריקה מבחוץ של הגוף. הוא משמש בכך לצורך המחשת האיברים הפנימיים בגוף, מבלי הצורך להשתמש בקרני רנטגן.
הטכנולוגיה פותחה על ידי ממציאי המכשיר, פול לוטרבר ופיטר מנספילד. הם גם זכו בשנת 2003 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על המצאת ה-MRI, בזכות החשיבות הרבה שלו ככלי אבחוני ורפואי.
בישראל יוצרו בעבר רבים ממכשירי ה-MRI, בעיקר על ידי חברת "אלסינט" שהיתה מהמובילות בעולם בתחום.
השימושים של MRI הם למטרות של אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד. בעשורים האחרונים הפך ה-MRI לבעל תרומה אדירה למחקר המדעי ובמיוחד למחקרים על המוח. זה קרה בין השאר, תודות לפיתוח של מה שזכה לשם "מכשיר התהודה המגנטי הפונקציונלי" ובקיצור fMRI.
הפריצה המחקרית האדירה ביותר בפענוח המסתורין שאופף את תפקוד המוח ,למשל, התאפשרה תודות לסריקות שמבצעים חוקרים במוח בעזרת fMRI. המכשיר מאפשר לחוקרים לחזות ולצלם את המוח בתלת-ממד ולראות בזמן אמת כיצד מופעלים וכבים אזורים שונים בו, בפעילויות ובמצבים שונים. בעזרתו התגלו, למשל, עובדות של ממש המאוששות את תרומת המוסיקה לפעילות המוחית שלנו.
זוהי בדיקת ה-MRI:
https://youtu.be/o4LEEyULqhQ?t=6s
כל מה שרציתם לדעת על בדיקות MRI:
https://youtu.be/HAqQObqutyI
על טכנולוגיית MRI והשימוש בה:
http://youtu.be/sWVpH_H2se8?t=10s
העקרונות המדעיים שעל פיהם עובד ה-MRI:
http://youtu.be/CjDYkBZquOY
וכך פועל ה-MRI:
https://youtu.be/HUUvBICd6QI
מה עושה הרופא?
הרופאים הם בעלי מקצוע שמסייעים לאנשים חולים או פצועים. הרופאים לומדים הכל על גוף האדם וכך הם יודעים איזו תרופה או טיפול לתת לחולים ולפצועים, כדי שיבריאו.
רופאים בימינו מתמחים בתחום מסוים ברפואה, כי הידע הרפואי הוא עצום ושום אדם לא יוכל לשלוט בכולו באופן מקצועי מספיק. לכן יש רופאי אף אוזן גרון, רופאי שיניים, רופאים המתמחים בגריאטריה (לאנשים מבוגרים) , רופאי ילדים, רפואי משפחה, רופאים מנתחים ועוד.
הנה רופא שמספר על עבודתו (עברית):
http://youtu.be/-04qRyjYO-s
תכנית של רופאים צעירים, לבני נוער (עברית):
http://youtu.be/grTjFY_teMo
ורופא מצחיק (עברית):
http://youtu.be/4X-9rWB15kY
מה עושה הרופא המנתח?
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
איך פועל מכשיר הרנטגן?
מכשיר לצילום רנטגן שולח קרני רנטגן (X-rays). קרניים אלה חודרות דרך חומרים מסוימים, כמו עץ, מתכת ובשר חי. הן מייצרות סוג של קרינה מייננת, קרינה אלקטרומגנטית, שהיא בעלת אנרגיות הרבה יותר גבוהות מאלה של האור הנראה. כלומר לקרני הרנטגן אורך גל קצר מאד, שמעניק להן כושר חדירה גבוה במיוחד.
ואכן, כשנשלחות קרני הרנטגן דרך גוף האדם למשל, הן עוברות בקלות דרך גופים רכים כמו הבשר החי ויוצרות על לוח הצילום שיקוף של העצמים הצפופים שבגוף, כמו עצמות או חלקי מתכת שחדרו או הושתלו בו.
כך מאפשרות קרני X צילום של תמונה חצי-שקופה של הגוף, כשהשלד הוא הנראה בצילום הרנטגן, בעוד הגוף הוא שקוף כמעט לחלוטין. הדבר הפך אותן ליעילות במיוחד לאבחון רפואי של שברים, פגמים בעצמות, מצב השיניים וכדומה.
הסיכון הזעיר לנזקים בשל צילום רנטגן מביא לכך שהמצטלמים צריכים להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
ישנן שיטות שונות ליצירת קרני הרנטגן. הוותיקה שבהן היא של צילום המתבסס על שפופרת ריק קטודית. אלקטרונים הפוגעים בשפופרת הריק המלאה באטומי טונגסטן הם שגורמים לפליטה של קרינת הרנטגן המייננת. שיטה אחרת ליצירת קרני רנטגן היא שימוש במאיצי חלקיקים, דוגמת מאיץ החלקיקים הישר או התתטרון.
השיטה החדשה ביותר לצילומי רנטגן נולדה ממהפכת הצילום הדיגיטלי. מערכות לצילום רנטגן דיגיטלי הולכות ותופסות כיום את מקומן בעולם הרפואה. כמו בצילום דיגיטלי רגיל, יתרונן הוא במהירות של יצירת צילום הרנטגן וביכולת לשפר את איכות הצילום, באמצעות עיבוד דיגיטלי שניתן לבצע לאחר מכן.
כך פועל צילום הרנטגן באמצעות קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
סרטון נוסף שמסביר מצוין את סודן של קרני X (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
מהו מד לחץ דם ואיך הוא פועל?
מד לחץ דם, או ספיגמומנומטר (Sphygmomanometer) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקינו בני-האדם. מקור המילה ביוונית, בה "ספיגמוס" (sphygmus) משמעותה "דופק" ובמונח המדעי "מנומטר" (manometer) מציין מד לחץ.
אז אתם מכירים את הספיגמומנומטר בתור שרוול הגומי בו משתמשים הרופאים כדי לבדוק באיזו עוצמה הלב שולח דם לגוף.
הרופא או האחות עוטפים לנו את השרוול על הזרוע, מנפחים ומהדקים עוד ועוד כדי למדוד את לחץ הדם. אז הם שומטים את הלחץ לאט, כשהאוזניות על האוזניים ורושמים 2 מספרים שאמורים לספר הכל על מצב הלב דרך לחץ הדם.
הרעיון הבסיסי הוא פשוט. הדם זורם בעורקים בלחץ שמשתנה בין פעימה לפעימה. כשהלב מתכווץ ודוחף דם החוצה, הלחץ מגיע לשיאו. לחץ זה נקרא לחץ סיסטולי (Systolic).
כשהלב נרגע ומתמלא מחדש, הלחץ צונח לנקודת המינימום, ונקרא לחץ דיאסטולי (Diastolic). המספר "120/80", לדוגמה, מייצג בדיוק את שני הערכים הללו, ביחידות של מילימטרי כספית (mmHg).
לחץ דם יכול להיות גבוה מדי או נמוך מדי. אבל מה בדיוק מודד אותו כך מבחוץ?
השרוול מתנפח עד שהוא מפעיל לחץ גבוה יותר מהלחץ שבעורק הברכיאל (Brachial Artery), העורק הראשי שבזרוע העליונה. בלחץ הזה, העורק מתכווץ לחלוטין. הדם מפסיק לזרום ואין שום קול.
לאחר מכן מתחילים לשחרר את הלחץ בשרוול לאט לאט. ברגע שהלחץ בשרוול יורד מתחת ללחץ הסיסטולי, הדם מתחיל לדחוק את עצמו דרך העורק המכווץ למחצה. הזרימה הסוערת הזאת יוצרת קולות אופייניים הנקראים צלילי קורוטקוב (Korotkoff Sounds), על שם הרופא הרוסי ניקולאי קורוטקוב שגילה אותם ב-1905.
הרופא מקשיב לצלילים האלו דרך סטטוסקופ (Stethoscope). הקול הראשון שנשמע הוא הלחץ הסיסטולי. הצלילים ממשיכים עד שהשרוול כל כך רפוי שהדם זורם חופשי ושקט. אז שוב שקט מוחלט. הנקודה שבה נעלמים הצלילים היא הלחץ הדיאסטולי.
מכשירים ידניים שמשתמשים בהקשבה נקראים מכשירים אנרואידיים (Aneroid) או עם עמוד כספית. מכשירים דיגיטליים מודרניים מבצעים את אותו תהליך בדיוק, רק שבמקום אוזן של רופא, הם משתמשים בחיישנים אלקטרוניים שמזהים את תנודות הלחץ בשרוול עצמו.
המצאת המכשיר מיוחסת לרופא האיטלקי שיפיוני ריווה-רוצ'י (Scipione Riva-Rocci) משנת 1896. הוא בנה גרסה ראשונה עם שרוול שעטף את כל הזרוע ושיפר את הדיוק משמעותית לעומת שיטות מוקדמות יותר.
ב-1901, כשהרופא האמריקאי הארווי קושינג (Harvey Cushing) ראה את המכשיר, הוא ציייר ביד את כל מרכיביו בפירוט רב וסייע לייצר אותו בארצות הברית. ריווה-רוצ'י מעולם לא רשם פטנט על ההמצאה, אז לא היה מה לגנוב.
ואגב אותם 2 מספרים שהרופא רושם: ב-2017 עדכנה האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) את הגדרת יתר לחץ הדם. "130/80". זה הפך בן לילה מגבולי-תקין למחלה של ממש. מיליוני אמריקאים "חלו" ביתר לחץ דם ביום אחד, מבלי שגופם ידע על כך דבר.
כיום יש סוגים שונים של מודדי לחץ דם. הם נחלקים למודדים אנלוגיים ומודדים דיגיטליים.
כך מודדים לחץ דם (עברית):
https://youtu.be/z1KJMUcgIcA
מד לחץ דם דיגיטלי שמודד בלחיצת כפתור:
https://youtu.be/I6Hfn9i1hXQ
שימוש נכון בספיגמומנומטר (עברית):
https://youtu.be/Ll1WQFxMyus
והיום יש גם מדי לחץ דם ביתיים (ללא מילים):
https://youtu.be/4sG_bT4fTtM
מהי עזרה ראשונה?
עזרה ראשונה (First aid) היא טיפול רפואי ראשוני ומיידי שניתן למי שנפצעים, נפגעים בגופם או חשים שלא בטוב. מטרתה להציל את חייהם, למנוע החמרה של מצבם ולקדם אפשרות להחלמה.
מטרת העזרה הראשונה היא לעזור לאנשים שזקוקים לסיוע גופני מיידי. לרוב ייאלצו לספק עזרה ראשונה מי שאינם אנשי רפואה מקצועיים.
העזרה הראשונה כוללת בדרך כלל כמה פעולות פשוטות שניתן לעשות כדי להציל חיים ומבוצעות עם מעט מאוד ציוד (או בלעדיו) ודורשות מעט מאוד הכשרה או לימוד.
לרוב מתייחסת העזרה הראשונה לבני אדם, אך ניתן לבצע עזרה ראשונה גם בחיות מחמד ובבעלי חיים.
#אמבולנס
באירוע רב נפגעים או במקרה חירום בו אין בנמצא מי ששולט בעזרה ראשונה מזמינים אמבולנס. זוהי ניידת (כלי רכב ולעתים אפילו מסוק) המצוידת במכשור רפואי ובציוד לטיפול של פרמדיקים, אנשי רפואה ומתנדבים שיודעים להציל חיים ומסתייעים לשם כך גם בציוד והמכשור הרפואי שבאמבולנס.
#פרמדיקים
פָּרָמֶדִיק (Paramedic) הוא איש או אשת מקצוע ברפואת חירום, שהוסמכו לרפואת חירום והם בעלי הסמכות הרפואית הכי בכירה כשאין רופא בשטח.
לפרמדיקים יש הכשרה ייחודית המאפשרת להם לבצע פעולות מצילות חיים כשהם מחוץ לסביבה ולציוד של בית החולים. הם מעניקים טיפול רפואי מתקדם ומיידי למי שנפגעו בשטח וכשהם סמוך לרגע הפציעה או התפרצות המחלה ואם אין רופא - רק הם יכולים להכריז על מותו של אדם.
המילה "פרמדיק" היא חיבור של שני חלקי המילה האנגלית: para (פָּרָה) שפירושה "מעֵבר, לצד" והמילה medic (מֶדִיק) שמכוונת לאיש רפואה או חובש. כלומר, הפרמדיק הוא "לצד הרופא" - בעל הסמכות הרפואית הבכירה בשטח, בהיעדרם של רופאים.
#חדר מיון
חדר המיון הוא אזור או מחלקה בבית חולים שמגיש עזרה וטיפול ראשוני ופתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. עיקר עיסוקו הוא במקרי חירום רפואיים, טיפול בנפגעי תאונות ומי שחווים מצוקה גופנית בשל התפרצות קשה של מחלה.
לחדר המיון מגיעים אנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה ראשונה שלרוב כרוכה בציוד רפואי של בית חולים.
מי שמגיעים לחדר המיון צריכים לפני הכל לדווח בדלפק הקבלה מה קרה להם. לאחר מכן הם ייבדקו על ידי אחות או רופא, כדי להעריך עד כמה מצבם חמור. זה תהליך שנקרא "מיון ראשוני" ונועד לוודא שקודם כל יטופלו מי שמצבם הוא הקשה ביותר. לאחר שיטופלו בחדר המיון יועברו מי שזקוקים לטיפול מתמשך בבית החולים למחלקה המתאימה ביותר למצבם.
חבלת ראש של ילד - מה לשים לב? - עזרה מחדר מיון (עברית):
https://youtu.be/ro_0HVaaIpo
קורס קצר בהחייאה (עברית):
https://youtu.be/zzHXvYnNss4
החייאה בתינוק (עברית):
https://youtu.be/ooDLQyX8l5k
מה צריך בערכת עזרה ראשונה לבית? (ללא מילים)
https://youtu.be/8assGpZvwG4
פרמדיקים מספרים (עברית):
https://youtu.be/R1b_hePHBxk
יפתיע שיש היום גם עזרה ראשונה לנפש (עברית):
https://youtu.be/bL84ViZmOFg
מהו מגן דוד אדום?
מטיפול במצבי חירום רפואיים, דרך פינוי וטיפול בנפגעי תאונות דרכים ותאונות אחרות - כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל, לשירותי רפואה דחופה לפני אשפוז ולשירותי דם - "מגן דוד אדום" (Magen David Adom) הוא הגוף הלאומי העיקרי שמציל חיי אדם בשגרה ובחירום בישראל.
גם בעת מלחמה וגם בעת שלום, מוכן "מגן דוד אדום" בישראל לבצע ולמלא שלל תפקידים רפואיים עבור הציבור. כמו ארגונים לאומיים מקבילים בעולם, מגיש מד"א סיוע ועזרה ראשונה בפיגועים, מלחמה ואסונות טבע.
בכל שנה מטפל מד"א באינספור מקרים של טיפולי חירום והצלת חיים. מסייעים לכך אלפי מתנדבים ברחבי הארץ. המתנדבים הללו והפראמדיקים של הארגון מטפלים בהצלת חיים ונפגעים, על פי פרוטוקולים מובילים, כמו אלה של איגוד הלב האמריקאי, תוך שימוש במכשור טכנולוגי מהמתקדמים בעולם.
גם בתחום הדם מגן דוד אדום ניצב במרכז. בכל שנה מתרים הארגון מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם ומבצע במעבדות שלו מגוון בדיקות נדרשות.
כחבר בארגון הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי, מגן דוד אדום הוא למעשה ארגון מקביל לשניהם בישראל. אך מעבר להיותו הארגון הישראלי המקביל לארגון הצלב האדום הבינלאומי, מד"א גם נטל לעצמו תפקידי הכשרה והדרכה לציבור.
הארגון מנחה ומדריך צעירים ומתנדבים בנושאים כמו טיפולי חירום, מניעת מחלות, טיפול בנפגעי תאונות ועוד, הכל תוך שמירה על כבוד האחר וקדושת החיים.
עוד יוזם הארגון הקמת בתי חולים וניהולם, מרפאות להתרמת דם, הדרכת אחיות ועזרה לנכים, קשישים ונזקקים וכמובן אספקה של אמבולנסים ושירותי חילוץ בטבע ובדרכים.
כך פועל מגן דוד אדום:
https://youtu.be/iqk946ThVAY
לא מעט בני נוער מתנדבים למגן דוד אדום:
https://youtu.be/jXAyAN0u6kQ
האמבולנסים של מגן דוד אדום מוכנים ליציאה בכל רגע:
https://youtu.be/sTxfnwNwKfE
והמתנדבים מספרים על מד"א:
https://youtu.be/jXAyAN0u6kQ
איך עובד האולטרה סאונד?
המילים אולטרה סאונד, או אולטרסאונד (Ultrasound) פירושן "על-קול". גלי ה"על-קול" הם בעלי תדר גבוה (מעל 20000 הרץ) והם מצויים בתחום שבו האוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותם.
כמו הצלילים שאנו כן שומעים, האולטרה סאונד הוא גל קול שמתפשט מסביב. מכשיר האולטראסאונד, שמוצמד לגוף הנבדק או לגופה של אישה הרה, שולח גלים "על-קוליים" אל הגוף. ממש כמו הד שחוזר אלינו כשאנו צועקים אל מול צוקי ההרים, כשהגלים הללו פוגעים בעצמים בתוך הגוף, הם מוחזרים לכיוון שממנו נשלחו.
אבל כל רקמה בגוף מחזירה את ההד מעט אחרת. כשגלי ה"על-קול" פוגעים ברקמות קשות בגוף, דוגמת עצמות, ההד מהם מתקבל אחרת מההד שמוחזר מרקמות רכות יותר, כמו שרירים, נוזלים, רקמות שומן וכדומה. כל רקמה בגוף חוזרת כמידע שונה, שמכשיר האולטרסאונד ותוכנת המחשב המיוחדת שלו, מציגים על המסך בצורה שונה. כך מתקבלת על מסך האולטרסאונד תמונה די טובה של פנים הגוף, שנבנתה כולה על פי רמות הקשיות של הרקמות השונות שבו.
כיום מסוגל המחשב המשוכלל של מכשיר האולטרה סאונד להציג מרצף של הדמיות דו-מימדיות גם הדמיה תלת מימדית של עובר בבטן ולהציג תמונה מפורטת מאד של פנים הגוף הנסקר, כולל זרימת הדם בעורקים ופנים גופו של העובר.
כך עושים את סקירת המערכות בבדיקת אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/hkAQxreSfMk
הסבר של הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/XWmlLy4oDCY?t=14s
כך מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (עברית):
https://youtu.be/T5Hx7B7L4cw
היתרונות של הבדיקה הזו (עברית):
https://youtu.be/Y34RQLmsZkc
וכל מה שרציתם לדעת על בדיקות אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/iftveyl4zmM
בית חולים (Hospital) הוא מוסד שבו יכולים אנשים לקבל טיפול רפואי מתקדם, לרוב כזה שמחייב אשפוז, כלומר שינה ומעקב במקום, לצורך הבראה וטיפול לאורך זמן מסוים המחייבת לינה במקום.
בית חולים מקבל לטיפול אנשים שחלו או את מי שנפצעו, או סובלים מליקוי גופני או נפשי המחייב טיפול מיידי או מורכב. כמובן שיש גם את מחלקת היולדות, שמסייעת בחדר לידה לנשים הכורעות ללדת ולאחרי הלידה יאושפזו בו לימים אחדים, עם התינוקות או הפגים שאך זה נולדו.
בבית החולים המודרני כמה מערכות, החל מחדר או חדרי המיון שנועדו לטיפול חירום ראשוני, דרך מחלקות האשפוז בהם מטופלים החולים המאושפזים. ביניהן מוכרות מחלקת יולדות, מחלקה נוירולוגית, מחלקה פסיכיאטרית וכדומה.
עוד בבית החולים ישנן מרפאות מקצועיות שכל אחת מתמחה בתחום רפואי מסוים, מעבדות ומכונים רפואיים שונים, חדרי ניתוח שבהם מנתחים חולים ומבצעים טיפולים כירורגיים ועוד.
בית החולים יכול להיות בית חולים פרטי, או בית חולים ממשלתי, חלק ממערכת הבריאות הממשלתית, הכוללת קופות חולים (המצאה ישראלית), מרפאות קהילתיות, מוסדות בריאות, צוותי חירום ועוד.
ישנם גם סוגי בתי חולים נוספים, כמו בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, בית חולים לנשים, בית חולים לחולי נפש, בית חולים גריאטרי שמיועד למבוגרים וקשישים, בני 65 ומעלה ועוד.
הנה בית חולים פרטי (עברית):
https://youtu.be/3Ev42p8VLu0
מה עושה חדר מיון בבית חולים לילדים? (עברית)
https://youtu.be/Gz35wZfikJA
דברים שיש בבית החולים:
https://youtu.be/r06kDev9D1s
רופאים מנתחים בבית חולים:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שבית חולים לא מתנהל ככה (עברית):
https://youtu.be/LOcgpSDvz-Q
כתבת טלוויזיה על חדרי הניתוח של ביה"ח (עברית):
https://youtu.be/YQZ0g10EyD8?long=yes
וכתבה על מחלקות בבית חולים לרפואת הנפש (עברית):
https://youtu.be/3EhdJ-artcs?long=yes
אנו מכירים את ה-MRI מבית החולים והמכון לבדיקות רפואיות. MRI הם ראשי התיבות של "דימות תהודה מגנטית". זהו מכשיר תהודה מגנטי שמאפשר לבצע סוג של סריקה מבחוץ של הגוף. הוא משמש בכך לצורך המחשת האיברים הפנימיים בגוף, מבלי הצורך להשתמש בקרני רנטגן.
הטכנולוגיה פותחה על ידי ממציאי המכשיר, פול לוטרבר ופיטר מנספילד. הם גם זכו בשנת 2003 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על המצאת ה-MRI, בזכות החשיבות הרבה שלו ככלי אבחוני ורפואי.
בישראל יוצרו בעבר רבים ממכשירי ה-MRI, בעיקר על ידי חברת "אלסינט" שהיתה מהמובילות בעולם בתחום.
השימושים של MRI הם למטרות של אבחון רפואי, חקר המוח, פסיכיאטריה, מחקר ביולוגי ועוד. בעשורים האחרונים הפך ה-MRI לבעל תרומה אדירה למחקר המדעי ובמיוחד למחקרים על המוח. זה קרה בין השאר, תודות לפיתוח של מה שזכה לשם "מכשיר התהודה המגנטי הפונקציונלי" ובקיצור fMRI.
הפריצה המחקרית האדירה ביותר בפענוח המסתורין שאופף את תפקוד המוח ,למשל, התאפשרה תודות לסריקות שמבצעים חוקרים במוח בעזרת fMRI. המכשיר מאפשר לחוקרים לחזות ולצלם את המוח בתלת-ממד ולראות בזמן אמת כיצד מופעלים וכבים אזורים שונים בו, בפעילויות ובמצבים שונים. בעזרתו התגלו, למשל, עובדות של ממש המאוששות את תרומת המוסיקה לפעילות המוחית שלנו.
זוהי בדיקת ה-MRI:
https://youtu.be/o4LEEyULqhQ?t=6s
כל מה שרציתם לדעת על בדיקות MRI:
https://youtu.be/HAqQObqutyI
על טכנולוגיית MRI והשימוש בה:
http://youtu.be/sWVpH_H2se8?t=10s
העקרונות המדעיים שעל פיהם עובד ה-MRI:
http://youtu.be/CjDYkBZquOY
וכך פועל ה-MRI:
https://youtu.be/HUUvBICd6QI
הרופאים הם בעלי מקצוע שמסייעים לאנשים חולים או פצועים. הרופאים לומדים הכל על גוף האדם וכך הם יודעים איזו תרופה או טיפול לתת לחולים ולפצועים, כדי שיבריאו.
רופאים בימינו מתמחים בתחום מסוים ברפואה, כי הידע הרפואי הוא עצום ושום אדם לא יוכל לשלוט בכולו באופן מקצועי מספיק. לכן יש רופאי אף אוזן גרון, רופאי שיניים, רופאים המתמחים בגריאטריה (לאנשים מבוגרים) , רופאי ילדים, רפואי משפחה, רופאים מנתחים ועוד.
הנה רופא שמספר על עבודתו (עברית):
http://youtu.be/-04qRyjYO-s
תכנית של רופאים צעירים, לבני נוער (עברית):
http://youtu.be/grTjFY_teMo
ורופא מצחיק (עברית):
http://youtu.be/4X-9rWB15kY
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
בית חולים
מכשיר לצילום רנטגן שולח קרני רנטגן (X-rays). קרניים אלה חודרות דרך חומרים מסוימים, כמו עץ, מתכת ובשר חי. הן מייצרות סוג של קרינה מייננת, קרינה אלקטרומגנטית, שהיא בעלת אנרגיות הרבה יותר גבוהות מאלה של האור הנראה. כלומר לקרני הרנטגן אורך גל קצר מאד, שמעניק להן כושר חדירה גבוה במיוחד.
ואכן, כשנשלחות קרני הרנטגן דרך גוף האדם למשל, הן עוברות בקלות דרך גופים רכים כמו הבשר החי ויוצרות על לוח הצילום שיקוף של העצמים הצפופים שבגוף, כמו עצמות או חלקי מתכת שחדרו או הושתלו בו.
כך מאפשרות קרני X צילום של תמונה חצי-שקופה של הגוף, כשהשלד הוא הנראה בצילום הרנטגן, בעוד הגוף הוא שקוף כמעט לחלוטין. הדבר הפך אותן ליעילות במיוחד לאבחון רפואי של שברים, פגמים בעצמות, מצב השיניים וכדומה.
הסיכון הזעיר לנזקים בשל צילום רנטגן מביא לכך שהמצטלמים צריכים להניח סינר עופרת על איברים מסוימים בגוף. הסיכון העיקרי בצילום רנטגן, על אף שהוא קטן מאד, הוא לנזקים אפשריים באברי הרבייה, שיגרמו להיווצרות מוטציות, כמו גם לרקמות דוגמת בלוטת התריס.
ישנן שיטות שונות ליצירת קרני הרנטגן. הוותיקה שבהן היא של צילום המתבסס על שפופרת ריק קטודית. אלקטרונים הפוגעים בשפופרת הריק המלאה באטומי טונגסטן הם שגורמים לפליטה של קרינת הרנטגן המייננת. שיטה אחרת ליצירת קרני רנטגן היא שימוש במאיצי חלקיקים, דוגמת מאיץ החלקיקים הישר או התתטרון.
השיטה החדשה ביותר לצילומי רנטגן נולדה ממהפכת הצילום הדיגיטלי. מערכות לצילום רנטגן דיגיטלי הולכות ותופסות כיום את מקומן בעולם הרפואה. כמו בצילום דיגיטלי רגיל, יתרונן הוא במהירות של יצירת צילום הרנטגן וביכולת לשפר את איכות הצילום, באמצעות עיבוד דיגיטלי שניתן לבצע לאחר מכן.
כך פועל צילום הרנטגן באמצעות קרני הרנטגן (מתורגם):
https://youtu.be/ydbEI23XieA
סרטון נוסף שמסביר מצוין את סודן של קרני X (מתורגם):
https://youtu.be/gsV7SJDDCY4
וכך חודרות קרני הרנטגן את הגוף:
https://youtu.be/hTz_rGP4v9Y
מד לחץ דם, או ספיגמומנומטר (Sphygmomanometer) הוא מכשיר המשמש למדידת לחץ הדם בעורקינו בני-האדם. מקור המילה ביוונית, בה "ספיגמוס" (sphygmus) משמעותה "דופק" ובמונח המדעי "מנומטר" (manometer) מציין מד לחץ.
אז אתם מכירים את הספיגמומנומטר בתור שרוול הגומי בו משתמשים הרופאים כדי לבדוק באיזו עוצמה הלב שולח דם לגוף.
הרופא או האחות עוטפים לנו את השרוול על הזרוע, מנפחים ומהדקים עוד ועוד כדי למדוד את לחץ הדם. אז הם שומטים את הלחץ לאט, כשהאוזניות על האוזניים ורושמים 2 מספרים שאמורים לספר הכל על מצב הלב דרך לחץ הדם.
הרעיון הבסיסי הוא פשוט. הדם זורם בעורקים בלחץ שמשתנה בין פעימה לפעימה. כשהלב מתכווץ ודוחף דם החוצה, הלחץ מגיע לשיאו. לחץ זה נקרא לחץ סיסטולי (Systolic).
כשהלב נרגע ומתמלא מחדש, הלחץ צונח לנקודת המינימום, ונקרא לחץ דיאסטולי (Diastolic). המספר "120/80", לדוגמה, מייצג בדיוק את שני הערכים הללו, ביחידות של מילימטרי כספית (mmHg).
לחץ דם יכול להיות גבוה מדי או נמוך מדי. אבל מה בדיוק מודד אותו כך מבחוץ?
השרוול מתנפח עד שהוא מפעיל לחץ גבוה יותר מהלחץ שבעורק הברכיאל (Brachial Artery), העורק הראשי שבזרוע העליונה. בלחץ הזה, העורק מתכווץ לחלוטין. הדם מפסיק לזרום ואין שום קול.
לאחר מכן מתחילים לשחרר את הלחץ בשרוול לאט לאט. ברגע שהלחץ בשרוול יורד מתחת ללחץ הסיסטולי, הדם מתחיל לדחוק את עצמו דרך העורק המכווץ למחצה. הזרימה הסוערת הזאת יוצרת קולות אופייניים הנקראים צלילי קורוטקוב (Korotkoff Sounds), על שם הרופא הרוסי ניקולאי קורוטקוב שגילה אותם ב-1905.
הרופא מקשיב לצלילים האלו דרך סטטוסקופ (Stethoscope). הקול הראשון שנשמע הוא הלחץ הסיסטולי. הצלילים ממשיכים עד שהשרוול כל כך רפוי שהדם זורם חופשי ושקט. אז שוב שקט מוחלט. הנקודה שבה נעלמים הצלילים היא הלחץ הדיאסטולי.
מכשירים ידניים שמשתמשים בהקשבה נקראים מכשירים אנרואידיים (Aneroid) או עם עמוד כספית. מכשירים דיגיטליים מודרניים מבצעים את אותו תהליך בדיוק, רק שבמקום אוזן של רופא, הם משתמשים בחיישנים אלקטרוניים שמזהים את תנודות הלחץ בשרוול עצמו.
המצאת המכשיר מיוחסת לרופא האיטלקי שיפיוני ריווה-רוצ'י (Scipione Riva-Rocci) משנת 1896. הוא בנה גרסה ראשונה עם שרוול שעטף את כל הזרוע ושיפר את הדיוק משמעותית לעומת שיטות מוקדמות יותר.
ב-1901, כשהרופא האמריקאי הארווי קושינג (Harvey Cushing) ראה את המכשיר, הוא ציייר ביד את כל מרכיביו בפירוט רב וסייע לייצר אותו בארצות הברית. ריווה-רוצ'י מעולם לא רשם פטנט על ההמצאה, אז לא היה מה לגנוב.
ואגב אותם 2 מספרים שהרופא רושם: ב-2017 עדכנה האגודה האמריקאית לקרדיולוגיה (American Heart Association) את הגדרת יתר לחץ הדם. "130/80". זה הפך בן לילה מגבולי-תקין למחלה של ממש. מיליוני אמריקאים "חלו" ביתר לחץ דם ביום אחד, מבלי שגופם ידע על כך דבר.
כיום יש סוגים שונים של מודדי לחץ דם. הם נחלקים למודדים אנלוגיים ומודדים דיגיטליים.
כך מודדים לחץ דם (עברית):
https://youtu.be/z1KJMUcgIcA
מד לחץ דם דיגיטלי שמודד בלחיצת כפתור:
https://youtu.be/I6Hfn9i1hXQ
שימוש נכון בספיגמומנומטר (עברית):
https://youtu.be/Ll1WQFxMyus
והיום יש גם מדי לחץ דם ביתיים (ללא מילים):
https://youtu.be/4sG_bT4fTtM
עזרה ראשונה (First aid) היא טיפול רפואי ראשוני ומיידי שניתן למי שנפצעים, נפגעים בגופם או חשים שלא בטוב. מטרתה להציל את חייהם, למנוע החמרה של מצבם ולקדם אפשרות להחלמה.
מטרת העזרה הראשונה היא לעזור לאנשים שזקוקים לסיוע גופני מיידי. לרוב ייאלצו לספק עזרה ראשונה מי שאינם אנשי רפואה מקצועיים.
העזרה הראשונה כוללת בדרך כלל כמה פעולות פשוטות שניתן לעשות כדי להציל חיים ומבוצעות עם מעט מאוד ציוד (או בלעדיו) ודורשות מעט מאוד הכשרה או לימוד.
לרוב מתייחסת העזרה הראשונה לבני אדם, אך ניתן לבצע עזרה ראשונה גם בחיות מחמד ובבעלי חיים.
#אמבולנס
באירוע רב נפגעים או במקרה חירום בו אין בנמצא מי ששולט בעזרה ראשונה מזמינים אמבולנס. זוהי ניידת (כלי רכב ולעתים אפילו מסוק) המצוידת במכשור רפואי ובציוד לטיפול של פרמדיקים, אנשי רפואה ומתנדבים שיודעים להציל חיים ומסתייעים לשם כך גם בציוד והמכשור הרפואי שבאמבולנס.
#פרמדיקים
פָּרָמֶדִיק (Paramedic) הוא איש או אשת מקצוע ברפואת חירום, שהוסמכו לרפואת חירום והם בעלי הסמכות הרפואית הכי בכירה כשאין רופא בשטח.
לפרמדיקים יש הכשרה ייחודית המאפשרת להם לבצע פעולות מצילות חיים כשהם מחוץ לסביבה ולציוד של בית החולים. הם מעניקים טיפול רפואי מתקדם ומיידי למי שנפגעו בשטח וכשהם סמוך לרגע הפציעה או התפרצות המחלה ואם אין רופא - רק הם יכולים להכריז על מותו של אדם.
המילה "פרמדיק" היא חיבור של שני חלקי המילה האנגלית: para (פָּרָה) שפירושה "מעֵבר, לצד" והמילה medic (מֶדִיק) שמכוונת לאיש רפואה או חובש. כלומר, הפרמדיק הוא "לצד הרופא" - בעל הסמכות הרפואית הבכירה בשטח, בהיעדרם של רופאים.
#חדר מיון
חדר המיון הוא אזור או מחלקה בבית חולים שמגיש עזרה וטיפול ראשוני ופתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ו-365 ימים בשנה. עיקר עיסוקו הוא במקרי חירום רפואיים, טיפול בנפגעי תאונות ומי שחווים מצוקה גופנית בשל התפרצות קשה של מחלה.
לחדר המיון מגיעים אנשים שנפגעו וזקוקים לעזרה ראשונה שלרוב כרוכה בציוד רפואי של בית חולים.
מי שמגיעים לחדר המיון צריכים לפני הכל לדווח בדלפק הקבלה מה קרה להם. לאחר מכן הם ייבדקו על ידי אחות או רופא, כדי להעריך עד כמה מצבם חמור. זה תהליך שנקרא "מיון ראשוני" ונועד לוודא שקודם כל יטופלו מי שמצבם הוא הקשה ביותר. לאחר שיטופלו בחדר המיון יועברו מי שזקוקים לטיפול מתמשך בבית החולים למחלקה המתאימה ביותר למצבם.
חבלת ראש של ילד - מה לשים לב? - עזרה מחדר מיון (עברית):
https://youtu.be/ro_0HVaaIpo
קורס קצר בהחייאה (עברית):
https://youtu.be/zzHXvYnNss4
החייאה בתינוק (עברית):
https://youtu.be/ooDLQyX8l5k
מה צריך בערכת עזרה ראשונה לבית? (ללא מילים)
https://youtu.be/8assGpZvwG4
פרמדיקים מספרים (עברית):
https://youtu.be/R1b_hePHBxk
יפתיע שיש היום גם עזרה ראשונה לנפש (עברית):
https://youtu.be/bL84ViZmOFg
מטיפול במצבי חירום רפואיים, דרך פינוי וטיפול בנפגעי תאונות דרכים ותאונות אחרות - כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל, לשירותי רפואה דחופה לפני אשפוז ולשירותי דם - "מגן דוד אדום" (Magen David Adom) הוא הגוף הלאומי העיקרי שמציל חיי אדם בשגרה ובחירום בישראל.
גם בעת מלחמה וגם בעת שלום, מוכן "מגן דוד אדום" בישראל לבצע ולמלא שלל תפקידים רפואיים עבור הציבור. כמו ארגונים לאומיים מקבילים בעולם, מגיש מד"א סיוע ועזרה ראשונה בפיגועים, מלחמה ואסונות טבע.
בכל שנה מטפל מד"א באינספור מקרים של טיפולי חירום והצלת חיים. מסייעים לכך אלפי מתנדבים ברחבי הארץ. המתנדבים הללו והפראמדיקים של הארגון מטפלים בהצלת חיים ונפגעים, על פי פרוטוקולים מובילים, כמו אלה של איגוד הלב האמריקאי, תוך שימוש במכשור טכנולוגי מהמתקדמים בעולם.
גם בתחום הדם מגן דוד אדום ניצב במרכז. בכל שנה מתרים הארגון מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם ומבצע במעבדות שלו מגוון בדיקות נדרשות.
כחבר בארגון הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי, מגן דוד אדום הוא למעשה ארגון מקביל לשניהם בישראל. אך מעבר להיותו הארגון הישראלי המקביל לארגון הצלב האדום הבינלאומי, מד"א גם נטל לעצמו תפקידי הכשרה והדרכה לציבור.
הארגון מנחה ומדריך צעירים ומתנדבים בנושאים כמו טיפולי חירום, מניעת מחלות, טיפול בנפגעי תאונות ועוד, הכל תוך שמירה על כבוד האחר וקדושת החיים.
עוד יוזם הארגון הקמת בתי חולים וניהולם, מרפאות להתרמת דם, הדרכת אחיות ועזרה לנכים, קשישים ונזקקים וכמובן אספקה של אמבולנסים ושירותי חילוץ בטבע ובדרכים.
כך פועל מגן דוד אדום:
https://youtu.be/iqk946ThVAY
לא מעט בני נוער מתנדבים למגן דוד אדום:
https://youtu.be/jXAyAN0u6kQ
האמבולנסים של מגן דוד אדום מוכנים ליציאה בכל רגע:
https://youtu.be/sTxfnwNwKfE
והמתנדבים מספרים על מד"א:
https://youtu.be/jXAyAN0u6kQ
המילים אולטרה סאונד, או אולטרסאונד (Ultrasound) פירושן "על-קול". גלי ה"על-קול" הם בעלי תדר גבוה (מעל 20000 הרץ) והם מצויים בתחום שבו האוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותם.
כמו הצלילים שאנו כן שומעים, האולטרה סאונד הוא גל קול שמתפשט מסביב. מכשיר האולטראסאונד, שמוצמד לגוף הנבדק או לגופה של אישה הרה, שולח גלים "על-קוליים" אל הגוף. ממש כמו הד שחוזר אלינו כשאנו צועקים אל מול צוקי ההרים, כשהגלים הללו פוגעים בעצמים בתוך הגוף, הם מוחזרים לכיוון שממנו נשלחו.
אבל כל רקמה בגוף מחזירה את ההד מעט אחרת. כשגלי ה"על-קול" פוגעים ברקמות קשות בגוף, דוגמת עצמות, ההד מהם מתקבל אחרת מההד שמוחזר מרקמות רכות יותר, כמו שרירים, נוזלים, רקמות שומן וכדומה. כל רקמה בגוף חוזרת כמידע שונה, שמכשיר האולטרסאונד ותוכנת המחשב המיוחדת שלו, מציגים על המסך בצורה שונה. כך מתקבלת על מסך האולטרסאונד תמונה די טובה של פנים הגוף, שנבנתה כולה על פי רמות הקשיות של הרקמות השונות שבו.
כיום מסוגל המחשב המשוכלל של מכשיר האולטרה סאונד להציג מרצף של הדמיות דו-מימדיות גם הדמיה תלת מימדית של עובר בבטן ולהציג תמונה מפורטת מאד של פנים הגוף הנסקר, כולל זרימת הדם בעורקים ופנים גופו של העובר.
כך עושים את סקירת המערכות בבדיקת אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/hkAQxreSfMk
הסבר של הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/XWmlLy4oDCY?t=14s
כך מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (עברית):
https://youtu.be/T5Hx7B7L4cw
היתרונות של הבדיקה הזו (עברית):
https://youtu.be/Y34RQLmsZkc
וכל מה שרציתם לדעת על בדיקות אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/iftveyl4zmM
מי המציא את המדחום?
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו.
אגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
הנה סיפור המצאת המדחום:
https://youtu.be/h2hGZllpStc
ועוד מההמצאה של פרנהייט - המדחום:
https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
הממציא של מדחום הכספית הוא החוקר הפולני דניאל פרנהייט (Daniel Fahrenheit), שבמאה ה-18 ביסס את מד-הטמפרטורה שהמציא על אלכוהול ורק בהמשך חייו גילה שהכספית מתאימה יותר למדחום שלו.
אגב, הראשון שפיתח מד טמפרטורה, עוד בסוף המאה ה-16, וביסס אותו דווקא על התפשטות והתכווצות של אוויר, היה החוקר והמדען הנודע גלילאו גליליי.
האחראי למונח "מדחום" הוא המדקדק העברי שמואל שבח קנטורוביץ בשנת תרס"ג. המילה שטבע לתרמומטר נקלטה וכיום זה שמו הנפוץ של המכשיר בעברית. עם זאת, ראוי לדעת שמילה "מדחום" אינה מדויקת מבחינה מדעית. זאת מפני שמד זה לא מודד חום, אלא טמפרטורה.
הנה סיפור המצאת המדחום:
https://youtu.be/h2hGZllpStc
ועוד מההמצאה של פרנהייט - המדחום:
https://youtu.be/ep0ed_IvzRQ
מיהו א-זהראווי אבי הכירורגיה המודרנית?
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/jmHl9pgQWXc
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
סרט תיעודי על אבי הניתוחים - האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
וסרט על מורשתו של א-זהראווי:
https://youtu.be/4h2Op_0eDzs?long=yes
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/jmHl9pgQWXc
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
סרט תיעודי על אבי הניתוחים - האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
וסרט על מורשתו של א-זהראווי:
https://youtu.be/4h2Op_0eDzs?long=yes
מהו בית החולים הנטוש של היטלר?
בית החולים הנטוש בליץ (Beelitz), בגרמנית "בליצר היילסטטן", הוא בית חולים מפורסם בגרמניה, שהוקם בשנת 1900 ושימש במשך שנים רבות כבית חולים מרכזי באזור.
ה"בליצר היילסטטן" המפורסם נודע בזכות מטופליו הרבים, שביניהם היה אחד שהיינו ודאי מעדיפים שלא יבריא כל כך מהר אם בכלל - הצורר הנאצי אדולף היטלר. הוא נפצע במלחמת העולם הראשונה ואושפז כאן ובמלחמת העולם השנייה הפך אותה כפיהרר לבית חולים נאצי.
המוסד ההיסטורי הזה הוקם בימי הקיסר וילהלם השני, בתקופה בה התפשטה בבירה הקיסרית של גרמניה מגיפת השחפת ופגעה ברבים מתושבי ברלין. בימים של תחילת המאה ה-20 הוא עשה פלאים בריפוי מהמחלה המשתוללת. כ-90 אחוז מהמטופלים שאושפזו בו אז הבריאו.
בית החולים בליץ, על עשרות בנייניו, ננטש בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ומאז הוא הולך ומתפורר לאיטו. הוא היה אחד מאתרי מצילומים ששימשו לצילומי הסרט "הפסנתרן" וב-2016 הפכו אותו בעלי הקרקע לאטרקציה תיירותית היסטורית. מעליו נבנתה טיילת תלויה שמאפשרת לטייל מעל מתחם בית החולים כולו.
מעל בית החולים הנטוש פוסעים המבקרים כיום על טיילת מתכת שתלויה ומרחפת מעל לגובה צמרות העצים. המחזה מרתק לראות מלמעלה את בנייני בית החולים הנטושים והחורבות של בתים שנותרו כאן מאז ההפצצות במלחמת העולם השנייה.
בפנים בית החולים הנטוש נותרו כל החללים של המוסד. מאולמות האוכל והמטבחים, לחדרי הניתוחים וחדרי הטיפולים, המבקרים מהלכים במסדרונות הענק הנטושים וחשים את ההיסטוריה.
במקום גם מעלית, ממנה עולים המבקרים אל מגדל תצפית בגובה של 40 מטרים. משם נשקף נופו המרהיב של האזור, המשתרע עד לעיר ברלין.
הנה סיפורו של בית החולים הנאצי:
https://youtu.be/uJ5OE5YkpF8
סיור במקום:
https://youtu.be/wPYx-kRiXxA
תמונות:
https://youtu.be/NdShAMsKQfc
ומהאוויר:
https://youtu.be/he4OBcp3VB4
בית החולים הנטוש בליץ (Beelitz), בגרמנית "בליצר היילסטטן", הוא בית חולים מפורסם בגרמניה, שהוקם בשנת 1900 ושימש במשך שנים רבות כבית חולים מרכזי באזור.
ה"בליצר היילסטטן" המפורסם נודע בזכות מטופליו הרבים, שביניהם היה אחד שהיינו ודאי מעדיפים שלא יבריא כל כך מהר אם בכלל - הצורר הנאצי אדולף היטלר. הוא נפצע במלחמת העולם הראשונה ואושפז כאן ובמלחמת העולם השנייה הפך אותה כפיהרר לבית חולים נאצי.
המוסד ההיסטורי הזה הוקם בימי הקיסר וילהלם השני, בתקופה בה התפשטה בבירה הקיסרית של גרמניה מגיפת השחפת ופגעה ברבים מתושבי ברלין. בימים של תחילת המאה ה-20 הוא עשה פלאים בריפוי מהמחלה המשתוללת. כ-90 אחוז מהמטופלים שאושפזו בו אז הבריאו.
בית החולים בליץ, על עשרות בנייניו, ננטש בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ומאז הוא הולך ומתפורר לאיטו. הוא היה אחד מאתרי מצילומים ששימשו לצילומי הסרט "הפסנתרן" וב-2016 הפכו אותו בעלי הקרקע לאטרקציה תיירותית היסטורית. מעליו נבנתה טיילת תלויה שמאפשרת לטייל מעל מתחם בית החולים כולו.
מעל בית החולים הנטוש פוסעים המבקרים כיום על טיילת מתכת שתלויה ומרחפת מעל לגובה צמרות העצים. המחזה מרתק לראות מלמעלה את בנייני בית החולים הנטושים והחורבות של בתים שנותרו כאן מאז ההפצצות במלחמת העולם השנייה.
בפנים בית החולים הנטוש נותרו כל החללים של המוסד. מאולמות האוכל והמטבחים, לחדרי הניתוחים וחדרי הטיפולים, המבקרים מהלכים במסדרונות הענק הנטושים וחשים את ההיסטוריה.
במקום גם מעלית, ממנה עולים המבקרים אל מגדל תצפית בגובה של 40 מטרים. משם נשקף נופו המרהיב של האזור, המשתרע עד לעיר ברלין.
הנה סיפורו של בית החולים הנאצי:
https://youtu.be/uJ5OE5YkpF8
סיור במקום:
https://youtu.be/wPYx-kRiXxA
תמונות:
https://youtu.be/NdShAMsKQfc
ומהאוויר:
https://youtu.be/he4OBcp3VB4
איך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים?
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
מה ההגנה של מסכת הנשימה?
בזמן מגפת הקורונה לא עזבנו אותה לרגע. כל יציאה מהבית או התכנסות עם אחרים כללה את הווידוא שמסכת הנשימה מורכבת היטב על פיות כולם.
כי המסכה (Mask) נועדה לשמור עלינו מאותו אבק שנקרא "אבק נשים" (מלשון נשימה), אבק שאנו נושמים אל הריאות.
מסכת הנשימה שהתפרסמה בעולם בשנות מגפת הקורונה שייכת למשפחת אמצעי המיגון הפשוטים יחסית. כמו המסכה הכירורגית, זו שעוטים עליהם רופאים ואחיות בזמן הניתוח, גם מסכת הנשימה הרגילה עשויה מבד לא ארוג, נצמדת לאף ולפה ומעכבת את מעבר טיפות הרוק והריר.
תפקידה העיקרי של המסכה הזו הוא להגן על הסביבה מפני נשא נגיף שעלול להעביר את המחלה - בשיעול, בעיטוש או בדיבור. ההגנה מפני נגיפים באוויר שהיא מעניקה למי שחובש אותה קיימת אך מוגבלת. זאת מפני שהמסכה אינה אוטמת את הפנים וחלקיקים זעירים עוברים בכל זאת דרכה.
לצד אותן מסכות יש גם מסכות מסוג N95 (או FFP2 באירופה). אלו מסכות עשויות שכבות סינון צפופות ומעוצבות כך שייצמדו היטב לפנים. הן מסוגלות ללכוד לפחות 95% מן החלקיקים באוויר בקוטר של 0.3 מיקרון. משום כך הן משמשות בעיקר צוותים רפואיים שנחשפים לחולים מדבקים.
סקירת מחקרים שפורסמה ב-2022 מצאה שמסכות מסוג זה מספקות הגנה עדיפה על מסכות כירורגיות מפני משפחת נגיפי הקורונה.
#היסטוריה
הרעיון של מסכה מסננת אינו חדש. בשנת 1910 פרצה בצפון סין מגפת דבר ריאתית קטלנית שהתפשטה באוויר וגבתה כ-60,000 חיי אדם. הרופא הסיני-מלזי וו ליאן-דה (Wu Lien-teh) המציא אז מסכת בד וגזה פשוטה שחולקה בין רופאים, אחיות וחולים.
רופאים בכירים זלזלו בהצעתו. הגדיל לזלזל הרופא הצרפתי ז'ראלד מסני (Gérald Mesny), שנשלח להחליף את וו בתפקידו וסירב לחבוש מסכה בביקור במחלקת חולי הדבר. ימים ספורים לאחר מכן מת גם הוא מהמחלה. מותו זעזע את הקהילה הרפואית והאיץ את קבלת המסכה שתצליח לרסן את המגפה ותסמן את תחילת עידן המסכה הרפואית המודרנית.
השימוש הרחב הראשון במסכות כאלה בציבור הכללי התרחש בזמן מגפת השפעת הספרדית, בשנים 1918 עד 1920 - מגפה שתדביק כשליש מאוכלוסיית העולם.
בסן פרנסיסקו ובמדינת ניו סאות' ויילס האוסטרלית נחקק חוק שחייב אז חבישת מסכה במרחב הציבורי. מי שהפרו את החוק נקנסו או נעצרו לימים ספורים. בסן פרנסיסקו אף קמה "הליגה נגד המסכות" (Anti-Mask League) שראתה בחוק פגיעה בחירות הפרט.
מאז חזרו המסכות בכל מגפה נשימתית משמעותית. ב-2003 הן הופיעו במגפת הסארס (SARS) במזרח אסיה. הן שבו בשפעת החזירים (H1N1) של 2009 וגם אל מול נגיף הקורונה של המזרח התיכון (MERS) ב-2012. לבסוף באה מגפת הקורונה, הקוביד-19 (COVID-19) מ-2020, שהפכה את חבישת המסכה לתופעה גלובלית.
ביפן, סין ודרום קוריאה נהוג להשתמש גם ביום-יום במסכה, בעיקר להגנה מפני זיהום אוויר ואלרגנים, או מתוך התחשבות בסובבים בזמן מחלה עונתית.
הנה המסכה (עברית):
https://youtu.be/ufQrH70cSrY
ומוגזמת? - על המסכה בתקן N95:
https://youtu.be/eAdanPfQdCA
בזמן מגפת הקורונה לא עזבנו אותה לרגע. כל יציאה מהבית או התכנסות עם אחרים כללה את הווידוא שמסכת הנשימה מורכבת היטב על פיות כולם.
כי המסכה (Mask) נועדה לשמור עלינו מאותו אבק שנקרא "אבק נשים" (מלשון נשימה), אבק שאנו נושמים אל הריאות.
מסכת הנשימה שהתפרסמה בעולם בשנות מגפת הקורונה שייכת למשפחת אמצעי המיגון הפשוטים יחסית. כמו המסכה הכירורגית, זו שעוטים עליהם רופאים ואחיות בזמן הניתוח, גם מסכת הנשימה הרגילה עשויה מבד לא ארוג, נצמדת לאף ולפה ומעכבת את מעבר טיפות הרוק והריר.
תפקידה העיקרי של המסכה הזו הוא להגן על הסביבה מפני נשא נגיף שעלול להעביר את המחלה - בשיעול, בעיטוש או בדיבור. ההגנה מפני נגיפים באוויר שהיא מעניקה למי שחובש אותה קיימת אך מוגבלת. זאת מפני שהמסכה אינה אוטמת את הפנים וחלקיקים זעירים עוברים בכל זאת דרכה.
לצד אותן מסכות יש גם מסכות מסוג N95 (או FFP2 באירופה). אלו מסכות עשויות שכבות סינון צפופות ומעוצבות כך שייצמדו היטב לפנים. הן מסוגלות ללכוד לפחות 95% מן החלקיקים באוויר בקוטר של 0.3 מיקרון. משום כך הן משמשות בעיקר צוותים רפואיים שנחשפים לחולים מדבקים.
סקירת מחקרים שפורסמה ב-2022 מצאה שמסכות מסוג זה מספקות הגנה עדיפה על מסכות כירורגיות מפני משפחת נגיפי הקורונה.
#היסטוריה
הרעיון של מסכה מסננת אינו חדש. בשנת 1910 פרצה בצפון סין מגפת דבר ריאתית קטלנית שהתפשטה באוויר וגבתה כ-60,000 חיי אדם. הרופא הסיני-מלזי וו ליאן-דה (Wu Lien-teh) המציא אז מסכת בד וגזה פשוטה שחולקה בין רופאים, אחיות וחולים.
רופאים בכירים זלזלו בהצעתו. הגדיל לזלזל הרופא הצרפתי ז'ראלד מסני (Gérald Mesny), שנשלח להחליף את וו בתפקידו וסירב לחבוש מסכה בביקור במחלקת חולי הדבר. ימים ספורים לאחר מכן מת גם הוא מהמחלה. מותו זעזע את הקהילה הרפואית והאיץ את קבלת המסכה שתצליח לרסן את המגפה ותסמן את תחילת עידן המסכה הרפואית המודרנית.
השימוש הרחב הראשון במסכות כאלה בציבור הכללי התרחש בזמן מגפת השפעת הספרדית, בשנים 1918 עד 1920 - מגפה שתדביק כשליש מאוכלוסיית העולם.
בסן פרנסיסקו ובמדינת ניו סאות' ויילס האוסטרלית נחקק חוק שחייב אז חבישת מסכה במרחב הציבורי. מי שהפרו את החוק נקנסו או נעצרו לימים ספורים. בסן פרנסיסקו אף קמה "הליגה נגד המסכות" (Anti-Mask League) שראתה בחוק פגיעה בחירות הפרט.
מאז חזרו המסכות בכל מגפה נשימתית משמעותית. ב-2003 הן הופיעו במגפת הסארס (SARS) במזרח אסיה. הן שבו בשפעת החזירים (H1N1) של 2009 וגם אל מול נגיף הקורונה של המזרח התיכון (MERS) ב-2012. לבסוף באה מגפת הקורונה, הקוביד-19 (COVID-19) מ-2020, שהפכה את חבישת המסכה לתופעה גלובלית.
ביפן, סין ודרום קוריאה נהוג להשתמש גם ביום-יום במסכה, בעיקר להגנה מפני זיהום אוויר ואלרגנים, או מתוך התחשבות בסובבים בזמן מחלה עונתית.
הנה המסכה (עברית):
https://youtu.be/ufQrH70cSrY
ומוגזמת? - על המסכה בתקן N95:
https://youtu.be/eAdanPfQdCA
איך ילדים נולדים?
מאיפה ילדים באים?
איך נולדים ילדים?
הלידה היא תהליך נפלא. הוא מתחיל כשאמא מקבלת זרע מאבא. הבטן שלה מתחילה לגדול. לתקופה הזו קוראים היריון.
העובר או העוברית הולכים ומתפתחים בבטן ובבדיקת האולטרסאונד אפשר לראות אותם מתפתחים משבוע לשבוע.
ביום הלידה, אמא חשה בכאבים שנקראים "צירי לידה" ובבית היולדות מיילדים אותה, כלומר עוזרים לה להוציא את התינוק או התינוקת החדשים של המשפחה.
איזה כיף! - נולד תינוק או תינוקת חמודים. שערם הוא לא השיער שיהיה להם אלא פלומה זמנית שתתחלף בקרוב וגם תווי הפנים שלהם יילכו ויתחדדו.
מזל טוב!
הנה סרטון על התפתחות העובר בתקופת ההריון, שבוע אחרי שבוע ואיך באים ילדים לעולם:
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
מחלקת ילודים בבית חולים (עברית):
https://youtu.be/PL_tG69OIFM
ומדריך מקיף על הטיפול בתינוק מהימים הראשונים (עברית):
https://youtu.be/y7VK_9Kp9wA?long=yes
איך נולדים ילדים?
הלידה היא תהליך נפלא. הוא מתחיל כשאמא מקבלת זרע מאבא. הבטן שלה מתחילה לגדול. לתקופה הזו קוראים היריון.
העובר או העוברית הולכים ומתפתחים בבטן ובבדיקת האולטרסאונד אפשר לראות אותם מתפתחים משבוע לשבוע.
ביום הלידה, אמא חשה בכאבים שנקראים "צירי לידה" ובבית היולדות מיילדים אותה, כלומר עוזרים לה להוציא את התינוק או התינוקת החדשים של המשפחה.
איזה כיף! - נולד תינוק או תינוקת חמודים. שערם הוא לא השיער שיהיה להם אלא פלומה זמנית שתתחלף בקרוב וגם תווי הפנים שלהם יילכו ויתחדדו.
מזל טוב!
הנה סרטון על התפתחות העובר בתקופת ההריון, שבוע אחרי שבוע ואיך באים ילדים לעולם:
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
מחלקת ילודים בבית חולים (עברית):
https://youtu.be/PL_tG69OIFM
ומדריך מקיף על הטיפול בתינוק מהימים הראשונים (עברית):
https://youtu.be/y7VK_9Kp9wA?long=yes
מהו המזרק ולמה הוא משמש?
המזרק (Syringe) הוא אחד הכלים הרפואיים המוכרים ביותר בעולם. יש בו צינורית זכוכית או פלסטיק עם בוכנה נעה, המאפשרת שאיבה או הזרקה של הנוזלים בלחיצה אחת.
העיקרון של פעולת המזרק פשוט. כשמושכים את הבוכנה לאחור, נוצר ואקום שמושך את הנוזל פנימה למזרק. כשדוחפים את הבוכנה קדימה, הנוזל נפלט החוצה.
השם האנגלי, Syringe, מגיע מהמילה היוונית "סירינקס", שפירושה צינור.
הרפואה היא הזירה הראשית שבה עושים במזרק שימוש. רופאים ואחיות משתמשים בו להזרקת תרופות ישירות לווריד, לשריר, או מתחת לעור, בדרך המאפשרת ספיגה מהירה הרבה יותר מאשר בליעת כדורים.
כשמחברים לקצהו מחט דקה, הוא הופך לכלי שאיתו מחסנים מיליארדי בני אדם, בחיסונים שחסכו יותר חיים מכל המצאה רפואית אחרת בהיסטוריה. כמו כן, המזרק משמש ללקיחת דגימות דם, ניקוז נוזלים מהגוף ומינון מדויק של תרופות שונות בחדר הניתוח.
אחד הרגעים המכוננים בתולדות המזרק היה בשנת 1853, כשהרופא הסקוטי אלכסנדר ווד (Alexander Wood) השתמש לראשונה במזרק מחט עם בוכנה לצורך הזרקה תת-עורית. הוא ניסה לטפל בחולת עצב כאוב, אבל המצאתו פתחו פתח לרפואה המודרנית כולה.
מה שמעניין הוא שמסופר כי אשתו הפכה מאוחר יותר לאחת הנשים הראשונות שהתמכרו לסם המורפיום (Morphine) המשכך כאבים בהזרקה, סיבוך שווד לא צפה.
מחוץ לבית החולים, המזרק הוא שחקן שקט בתחומים רבים. במטבח הגבוה, טבחים משתמשים במזרק הזרקה גדול כדי להחדיר מרינדות, שמנים ומיצים לתוך בשר עבה, שיטה שנותנת טעם עמוק יותר מכל שרייה.
קונדיטורים ממלאים בו בצק סופגניות בריבה או קצפת בדיוק כירורגי. בביולוגיה ובביוטכנולוגיה, משתמשים במזרקים עדינים מאוד להחדרת חומר גנטי לתאים בודדים.
גם בענף הרכב, מכונאים מזריקים שמן סיכה למקומות שקשה להגיע אליהם בדרך אחרת.
דווקא אחד האתגרים הגדולים שמזרק מציב הוא הפחד ממחטים, הידוע בשמו טריפנופוביה (Trypanophobia). מחקרים מעריכים כי כ-25% מהמבוגרים סובלים ממנו. רבים מהם נמנעים מחיסונים בשל כך, מה שמהווה אתגר ממשי לבריאות הציבור.
המזרק הוא אחד מאותם כלים שהם כל כך שגרתיים עד שכמעט לא שמים לב אליהם ולא מודעים לחשיבותם האדירה, אבל בלעדי המזרק הרפואה המודרנית פשוט לא הייתה קיימת.
הנה המזרק בהזרקה לחולה:
https://youtu.be/oO2Z9N8I-PY
כך משתמשים בו:
https://youtu.be/SDACHvwa8Gs
מאכיל חתלתולים:
https://youtu.be/9VMHjwa7TBE
והזרקה עצמית של אינסולין בסוכרת:
https://youtu.be/e9NGueNM03I
המזרק (Syringe) הוא אחד הכלים הרפואיים המוכרים ביותר בעולם. יש בו צינורית זכוכית או פלסטיק עם בוכנה נעה, המאפשרת שאיבה או הזרקה של הנוזלים בלחיצה אחת.
העיקרון של פעולת המזרק פשוט. כשמושכים את הבוכנה לאחור, נוצר ואקום שמושך את הנוזל פנימה למזרק. כשדוחפים את הבוכנה קדימה, הנוזל נפלט החוצה.
השם האנגלי, Syringe, מגיע מהמילה היוונית "סירינקס", שפירושה צינור.
הרפואה היא הזירה הראשית שבה עושים במזרק שימוש. רופאים ואחיות משתמשים בו להזרקת תרופות ישירות לווריד, לשריר, או מתחת לעור, בדרך המאפשרת ספיגה מהירה הרבה יותר מאשר בליעת כדורים.
כשמחברים לקצהו מחט דקה, הוא הופך לכלי שאיתו מחסנים מיליארדי בני אדם, בחיסונים שחסכו יותר חיים מכל המצאה רפואית אחרת בהיסטוריה. כמו כן, המזרק משמש ללקיחת דגימות דם, ניקוז נוזלים מהגוף ומינון מדויק של תרופות שונות בחדר הניתוח.
אחד הרגעים המכוננים בתולדות המזרק היה בשנת 1853, כשהרופא הסקוטי אלכסנדר ווד (Alexander Wood) השתמש לראשונה במזרק מחט עם בוכנה לצורך הזרקה תת-עורית. הוא ניסה לטפל בחולת עצב כאוב, אבל המצאתו פתחו פתח לרפואה המודרנית כולה.
מה שמעניין הוא שמסופר כי אשתו הפכה מאוחר יותר לאחת הנשים הראשונות שהתמכרו לסם המורפיום (Morphine) המשכך כאבים בהזרקה, סיבוך שווד לא צפה.
מחוץ לבית החולים, המזרק הוא שחקן שקט בתחומים רבים. במטבח הגבוה, טבחים משתמשים במזרק הזרקה גדול כדי להחדיר מרינדות, שמנים ומיצים לתוך בשר עבה, שיטה שנותנת טעם עמוק יותר מכל שרייה.
קונדיטורים ממלאים בו בצק סופגניות בריבה או קצפת בדיוק כירורגי. בביולוגיה ובביוטכנולוגיה, משתמשים במזרקים עדינים מאוד להחדרת חומר גנטי לתאים בודדים.
גם בענף הרכב, מכונאים מזריקים שמן סיכה למקומות שקשה להגיע אליהם בדרך אחרת.
דווקא אחד האתגרים הגדולים שמזרק מציב הוא הפחד ממחטים, הידוע בשמו טריפנופוביה (Trypanophobia). מחקרים מעריכים כי כ-25% מהמבוגרים סובלים ממנו. רבים מהם נמנעים מחיסונים בשל כך, מה שמהווה אתגר ממשי לבריאות הציבור.
המזרק הוא אחד מאותם כלים שהם כל כך שגרתיים עד שכמעט לא שמים לב אליהם ולא מודעים לחשיבותם האדירה, אבל בלעדי המזרק הרפואה המודרנית פשוט לא הייתה קיימת.
הנה המזרק בהזרקה לחולה:
https://youtu.be/oO2Z9N8I-PY
כך משתמשים בו:
https://youtu.be/SDACHvwa8Gs
מאכיל חתלתולים:
https://youtu.be/9VMHjwa7TBE
והזרקה עצמית של אינסולין בסוכרת:
https://youtu.be/e9NGueNM03I
מה עושה המיילדת?
מְיַלֶדֶת (Midwife) היא אשת מקצוע רפואי שמתמחה בליווי האישה לאורך ההיריון, בלידה ובתקופת ההחלמה שאחריה. זהו אחד המקצועות הוותיקים שהמין האנושי מכיר ושורשיו נטועים עמוק לפני שהרפואה המודרנית הגיעה לעולם.
העדות הכתובה הקדומה ביותר לטיפול מסודר בלידה מגיעה מפפירוס קאהון (Kahun Papyrus) המצרי, שנכתב סביב 1800 לפנה"ס ומכיל הוראות גינקולוגיות מפורטות. גם במסופוטמיה וביוון העתיקה תועדו נשים שמילאו את תפקיד המיילדת ונחשבו לבעלות מעמד ובעלות ידע בחברה.
בתנ"ך, בספר שמות, מוזכרות שפרה ופועה, שתי מיילדות עבריות שסירבו לציית לפרעה ולהרוג את הבנים הזכרים שנולדו. השתיים נחשבות לאחת הדוגמאות הקדומות ביותר בהיסטוריה לאי-ציות אזרחי מתועד.
ברומא כתב סורנוס מאפסוס (Soranus of Ephesus), רופא יווני שפעל בין כ-98 ל-138 לספירה, חיבור שלם על גינקולוגיה ומיילדות שהיה הבסיס הרפואי בתחום זה במשך כ-1,500 שנה. בימי הביניים עברו הידע והמקצוע בעיקר בין נשים, מפה לאוזן ומדור לדור, בלי תיעוד ובלי הכשרה פורמלית.
תקופת ציד המכשפות באירופה, בין המאה ה-14 למאה ה-17, הייתה שפל היסטורי עבור המיילדות. נשים רבות שנרדפו כ"מכשפות" היו למעשה מיילדות ונשות ריפוי עממי. היה זה הידע שרכשו בצמחי מרפא ובלידות שעורר חשד בעיני הרשויות הדתיות.
במאה ה-17 פרצו גברים לתחום. משפחת צ'מברלן (Chamberlen) האנגלית המציאה את המלקחיים המיילדותיים, אחד הכלים מצילי החיים המשמעותיים בהיסטוריה הרפואית. כדי לשמור על הבלעדיות המסחרית, הממציאים הללו החזיקו את ההמצאה בסוד כ-150 שנה. כשהסוד נחשף סוף סוף, הוא הפך לדוגמה קלאסית לאתיקה רפואית שלקתה בחסר.
הרגע המכונן של המיילדות המודרנית הגיע ב-1847, כשהרופא ההונגרי איגנץ זמלווייס (Ignaz Semmelweis) גילה שרופאים שעוברים ישירות מניתוחים ומבדיקות גופות ללידות מעבירים זיהום קטלני ליולדות. שטיפת ידיים פשוטה הפחיתה את תמותת האמהות ב-Vienna General Hospital מכ-10% לפחות מ-2%.
הממסד הרפואי דחה את זמלווייס, לגלג עליו ולבסוף אשפז אותו בכפייה בבית חולים לחולי נפש דובלינג בווינה (Döbling asylum) בו הוא מת ב-1865 מאלח דם. חלק מהחוקרים סבורים שנפגע פיזית במהלך האשפוז הכפוי, בעוד אחרים סבורים שהיה זה סוג הזיהום שניסה כל חייו למנוע.
ב-1671 כתבה ג'יין שארפ (Jane Sharp) את הספר הראשון על מיילדות שנכתב על ידי אישה בשפה האנגלית. היא טענה בנחרצות שנשים מבינות את הגוף הנשי טוב יותר מכל רופא גבר וספרה עורר סערה ציבורית רחבה.
כיום, המיילדת היא בעלת תואר אקדמי של 4 שנים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שמיילדות מיומנות יכולות למנוע חלק ניכר ממקרי המוות בלידה ברחבי העולם ורואה בהן עמוד שדרה של בריאות האם והילד בכל מדינה.
הנה מיילדת עתיקה בתרבות האצטקית (מתורגם):
https://youtu.be/JZj7acYZ19w
האם מעריכים אותן כראוי?
https://youtu.be/SE34K88LUek
יש שרוצות מילדות להיות מיילדות (עברית):
https://youtu.be/leUlRwePIuw
המיילדות מספרות (עברית):
https://youtu.be/o-mcR-8MA84
וסרט דרמה עלילתי קצר על מיילדת:
https://youtu.be/b5_Tx4JJ44E?long=yes
מְיַלֶדֶת (Midwife) היא אשת מקצוע רפואי שמתמחה בליווי האישה לאורך ההיריון, בלידה ובתקופת ההחלמה שאחריה. זהו אחד המקצועות הוותיקים שהמין האנושי מכיר ושורשיו נטועים עמוק לפני שהרפואה המודרנית הגיעה לעולם.
העדות הכתובה הקדומה ביותר לטיפול מסודר בלידה מגיעה מפפירוס קאהון (Kahun Papyrus) המצרי, שנכתב סביב 1800 לפנה"ס ומכיל הוראות גינקולוגיות מפורטות. גם במסופוטמיה וביוון העתיקה תועדו נשים שמילאו את תפקיד המיילדת ונחשבו לבעלות מעמד ובעלות ידע בחברה.
בתנ"ך, בספר שמות, מוזכרות שפרה ופועה, שתי מיילדות עבריות שסירבו לציית לפרעה ולהרוג את הבנים הזכרים שנולדו. השתיים נחשבות לאחת הדוגמאות הקדומות ביותר בהיסטוריה לאי-ציות אזרחי מתועד.
ברומא כתב סורנוס מאפסוס (Soranus of Ephesus), רופא יווני שפעל בין כ-98 ל-138 לספירה, חיבור שלם על גינקולוגיה ומיילדות שהיה הבסיס הרפואי בתחום זה במשך כ-1,500 שנה. בימי הביניים עברו הידע והמקצוע בעיקר בין נשים, מפה לאוזן ומדור לדור, בלי תיעוד ובלי הכשרה פורמלית.
תקופת ציד המכשפות באירופה, בין המאה ה-14 למאה ה-17, הייתה שפל היסטורי עבור המיילדות. נשים רבות שנרדפו כ"מכשפות" היו למעשה מיילדות ונשות ריפוי עממי. היה זה הידע שרכשו בצמחי מרפא ובלידות שעורר חשד בעיני הרשויות הדתיות.
במאה ה-17 פרצו גברים לתחום. משפחת צ'מברלן (Chamberlen) האנגלית המציאה את המלקחיים המיילדותיים, אחד הכלים מצילי החיים המשמעותיים בהיסטוריה הרפואית. כדי לשמור על הבלעדיות המסחרית, הממציאים הללו החזיקו את ההמצאה בסוד כ-150 שנה. כשהסוד נחשף סוף סוף, הוא הפך לדוגמה קלאסית לאתיקה רפואית שלקתה בחסר.
הרגע המכונן של המיילדות המודרנית הגיע ב-1847, כשהרופא ההונגרי איגנץ זמלווייס (Ignaz Semmelweis) גילה שרופאים שעוברים ישירות מניתוחים ומבדיקות גופות ללידות מעבירים זיהום קטלני ליולדות. שטיפת ידיים פשוטה הפחיתה את תמותת האמהות ב-Vienna General Hospital מכ-10% לפחות מ-2%.
הממסד הרפואי דחה את זמלווייס, לגלג עליו ולבסוף אשפז אותו בכפייה בבית חולים לחולי נפש דובלינג בווינה (Döbling asylum) בו הוא מת ב-1865 מאלח דם. חלק מהחוקרים סבורים שנפגע פיזית במהלך האשפוז הכפוי, בעוד אחרים סבורים שהיה זה סוג הזיהום שניסה כל חייו למנוע.
ב-1671 כתבה ג'יין שארפ (Jane Sharp) את הספר הראשון על מיילדות שנכתב על ידי אישה בשפה האנגלית. היא טענה בנחרצות שנשים מבינות את הגוף הנשי טוב יותר מכל רופא גבר וספרה עורר סערה ציבורית רחבה.
כיום, המיילדת היא בעלת תואר אקדמי של 4 שנים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שמיילדות מיומנות יכולות למנוע חלק ניכר ממקרי המוות בלידה ברחבי העולם ורואה בהן עמוד שדרה של בריאות האם והילד בכל מדינה.
הנה מיילדת עתיקה בתרבות האצטקית (מתורגם):
https://youtu.be/JZj7acYZ19w
האם מעריכים אותן כראוי?
https://youtu.be/SE34K88LUek
יש שרוצות מילדות להיות מיילדות (עברית):
https://youtu.be/leUlRwePIuw
המיילדות מספרות (עברית):
https://youtu.be/o-mcR-8MA84
וסרט דרמה עלילתי קצר על מיילדת:
https://youtu.be/b5_Tx4JJ44E?long=yes
