הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.

זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.

הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.

מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.

הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.


הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:

http://youtu.be/yCWZJBsHcQo


מראה הביטאט 67 היום:

http://youtu.be/sYBArlsoe-Y


והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:

https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes

הקימוספרה (Chemosphere), או הקימוספר, הוא בית מפורסם שבנוי על צלע הר, מוקף כולו קירות זכוכית ומשקיף על העיר לוס אנג'לס.

הבית נבנה על ידי הארכיטקט הנודע ג'ון לאוטנר בשנות השישים. בשנת 1961 הוכרז בית הקימוספר על ידי אנציקלופדיית בריטניקה כ"בית המודרני ביותר בעולם".

הבית, שנראה כמו ספינת חלל, נבנה על גבי עמוד אחד שעליו יושבת פלטפורמה שלמה, שהיא הבסיס של הבית. תכנון גאוני של לאוטנר, שעלה לבנות כ-80 אלף דולר, פעם סכום לא קטן.

עולם הסרטים והטלוויזיה אהב את הבית העתידני הזה. הוא הופיע לא פעם בסדרות טלוויזיה כמו הסדרה המרתקת "בגבולות המסתורין", בסרטים דוגמת "המלאכיות של צ'רלי" ו"תעתועי גוף" של הבמאי בריאן דה פלמה ובשלל פרסומות ווידאו קליפים.

התכנון העתידני של הבית נחשב כאחת הדוגמאות המובהקות של הז'אנר האדריכלי העתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי", על שם בית קפה בשם זה שתכנן לאוטנר שהוליווד.


הנה סקירה על בית הכימוספרה העתידני שתכנן לאוטנר:

https://youtu.be/Pt1inP2byUc


כמו צלחת מעופפת שנחתה בקליפורניה - בית הכימוספרה מהאוויר:

https://youtu.be/N6QB39saIyw


והנה על האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/bIhHzgLLb_4


בואו לביקור בבית הקימוספרה:

https://youtu.be/_A6jk_ScCag


והנה סרט תיעודי קצר על האדריכל של הבית המופלא הזה:

https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes

מוזיאון גוגנהיים בילבאו, בעיר בילבאו שבספרד, הוא מהבניינים הנערצים בעולם האדריכלות המודרנית ואחד הבניינים החשובים והמעניינים שנבנו במאה ה-20. זוהי יצירתו של האדריכל פרנק גרי, שזכה בתחרות מול אדריכלים רבים אחרים שהגישו הצעות מתחרות.

גרי השתמש בחומרים וטכנולוגיות חדשות, כמו הלוחות המעוקלים של המבנה שצופו בטיטניום.

ב-1997 הציב פרנק גרי לאדריכלים אחרים חזון של עיצוב למאה ה-21 והעלה את העיר בילבאו על מפת התיירות העולמית. מליונים מגיעים למוזיאון בזכות הבניין המרתק ולא מעט מעידים שבאו יותר כדי לראות את הבנין, מאשר את דברי האמנות שהוא מציג.


הנה סרטון על מוזיאון גוגנהיים בילבאו ועל העיר בכלל:

http://youtu.be/naWIQhV057Y

בורג' אל-ערב, או "מבצר הערבים", הוא מהמבנים הידועים בנסיכות העשירה דובאי. בורג' אל-ערב שבנייתו הושלמה בשנת 2000, הוא מלון יוקרתי שהוקם על אי מלאכותי שהוקם במיוחד עבורו. עלות הלינה במלון היוקרתי והיפה הזה נעה מסכום של 1,000 דולר ללילה ומגיעה גם ל-30,000 דולר ללילה אחד!

רבים מעשירי העולם ומאלו המעוניינים לנופף בעושרם, נמשכים למלון בזכות הייחודיות האדריכלית שלו והשהייה המפנקת שבמלון.


הנה סרטון על בורג' אל-ערב:

http://youtu.be/RLeB8FtP5rk


ונחיתה בהליקופטר על המלון המיוחד הזה:

http://youtu.be/e3w73SVl0Es

אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.

ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.

המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.

מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.


הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:

http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q


סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:

http://youtu.be/l4DX994NonE


האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI

מהו בית ה-8 של קופנהגן?


בית ה-8 (The 8 house) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".

בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.

האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.


הנה בית ה-8:

https://youtu.be/-q-e9_KFcoY


ההתחלה:

https://youtu.be/YUlo_YZwvak


ומצגת וידאו של המבנה ועוד אחד של ביארקה:

https://youtu.be/kBK8GaHpglA

יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.

ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.

"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.

בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.

הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.


הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:

https://youtu.be/CoTRYhxdw8o


דירה בפרויקט:

https://youtu.be/VusBebLi1xM


ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":

https://youtu.be/3MvYmmAMrSs

את "בית הקוביה" או ליתר דיוק את "בתי הקוביה" (Kubus woningen), תכנן האדריכל ההולנדי פיט בלום (Piet Blom). זוהי שכונה של בתים שונים מכל מה שרואים באיזה שהוא מקום בעולם. חוץ מהצבע הצהוב והבולט כל כך שלהם, אלו מעין קוביות שכמו "נשפכו" על הרצפה של הרחוב.

בתי הקוביה הם מהפרויקטים המעניינים של האדריכלות המודרנית של המאה הקודמת. הם מאפיינים את היצירתיות של האדריכלות ההולנדית בכלל.

הבתים הללו בנויים למעשה כרצף של בניינים שכל קוביה היא דירה, שאין בה כמעט פינות רגילות של דירה. בין הקוביות יש רחבות מוצלות ובקומות הקרקע הפונות אליהן גם יש חנויות קטנות. המבנים עצמם משתלבים בעיר בצורה מלאה ואינם שכונה סגורה או מרוחקת ממרכז העיר.

הבתים הקובייתיים נועדו למגורים של ממש ולא להיות רק יפים או מעניינים לתיירים לצפות בהם. ובכל זאת, בשל העניין העצום שהם מעוררים בקרב חובבי האדריכלות והעיצוב, הותירו בהם יחידה אחת, בית קוביה שהוא סוג של מוזיאון לצורת חיים ייחודית. ביחידת התצוגה הזו ניתן לבקר בפנים, כדי לראות איך חיים בתוך קופסה.


הנה בתי הקוביה של הולנד:

http://youtu.be/0uMYFdOfU68


ביקור בשכונת בתי הקוביה של רוטרדאם:

https://youtu.be/Q1EQOxByXk4


פנים דירת קוביה ברוטרדם:

http://youtu.be/-oeuXe1MTJY


וסרטון תיעודי על בתי הקוביה של רוטרדם:

https://youtu.be/Cx29-lezs2Y?long=yes

הבית הזה ידוע גם כ"בניין ג'ינג'ר ופרד" (על שם השחקנים הידועים פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס) או כ"בית השיכור", אבל כינויו המקובל הוא "הבית הרוקד". זהו בניין משרדים שנמצא בעיר פראג בצ'כיה ויזם את הקמתו נשיא צ'כיה ואצלב האוול.

המבנה הציורי הזה תוכנן על ידי האדריכל הצ'כי-קרואטי ולאדו מילוניץ' והאדריכל הקנדי-אמריקני פרנק גרי. הוא נבנה על שטח שבו היה מבנה שנהרס על ידי פצצה אמריקנית תועה, בסיומה של מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון של הבית הרוקד בפראג:

http://youtu.be/hlZA8bTvpiw


והנה ההשראה לבניין, צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:

http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s

אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.

המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.

יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.

לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.

לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.


הנה שוק האוכל של רוטרדם:

https://youtu.be/vt4En-Di-tc


התכניות שהפכו למציאות:

https://youtu.be/WXhSFvEIIkg


ביקור במבנה המרהיב:

https://youtu.be/66pnBd3RDis


מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:

https://youtu.be/_DGar2pEDdA


ופנים המרקטהל של רוטרדם:

https://youtu.be/U4qF0YMR3kw


וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):

https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes

פרויקט "דה אינטרלייס" (The Interlace) שנבנה בסינגפור הוא אחד הפתרונות היפים לניכור שבמגדלים המודרניים. במקום לבנות מגדלים מנותקים זה מזה, שאין ביניהם קשר ושמושג הקהילה נעלם בהם מזמן, החליטו המתכננים, משרד בשם OMA, שלא להיכנע לניכור המודרני ולהתמודד איתו. הפתרון שנמצא היה "להשכיב" את 31 המגדלים, כך שכל שישה מגדלים הוצבו כך שביניהם יווצרו חצר גדולה או אזור שכונתי, ממש כמו פעם. המתכננים מכנים את מה שנוצר בכינוי "כפר מאונך", או "כפר ורטיקלי".

המגדלים השוכבים יוצרים מראה מהמם ולחלוטין לא שגרתי, שבמבט ראשון נראה קצת כאילו הורכבו על ידי ילד יצירתי שסידר יפה את הקוביות שלו, בלי קשר למה שנהוג ומקובל.. ואולי כך צריך להביט על האדריכלות המודרנית, במבט קצת ילדותי, יצירתי, קצת מופרע.. במחשבה שניה, כך בדיוק הם עושים את הקסמים שבבניינים רבים המופיעים באאוריקה בתגית "אדריכלות מודרנית".


הנה "המגדלים השוכבים" בסינגפור:

http://youtu.be/Ya69WuHcq8M


מצגת וידאו מקיפה יותר של הכפר המאונך:

http://youtu.be/aSbdSnwsWMs


מבט מהאוויר, מרחפן שהועלה מעל הפרויקט המסקרן בכפר האנכי:

http://youtu.be/O7_H39epKIU


והסבר כיצד נבחר הכפר הבנוי לגובה ל"מבנה השנה של שנת 2015" בפסטיבל האדריכלות העולמי:

http://youtu.be/UogcoxFO884

"הדג של ברצלונה", או "בניין הדג" (Peix) שתכנן פרנק גרי בברצלונה, גנב את ההצגה לשאר המתכננים של קו החוף המרהיב של העיר. המבנה, בצורת דג ענק עשוי מתכת זהובה, (יש המכנים אותו "דג הזהב"), מסוכך על מסעדות ובתי קפה, במרכז המסחרי שצמוד לחוף ונמצא מול הנמל האולימפי. "הדג" הפך בשנים האחרונות לסמל המובהק של העיר והפנים המוכרות של ברצלונה.

זהו אולי הפסל-בניין המפורסם בעולם. גרי, אדריכל-על שמוטיב הדג וקשקשי דגים הם רעיונות שחוזרים שוב ושוב ביצירותיו האדריכליות, נוהג לעצב מבנים שהם יצירות פיסול. לא מעט מהבניינים שתכנן בקריירה שלו הם דמויי דגים.


הנה סיפורו של בניין הדג של ברצלונה, כחלק מהחיות המפוסלות בעיר:

https://youtu.be/zfPscLKAvZo


הבניין בסביבתו:

https://youtu.be/TZJsCyVzqDA


מצגת וידאו על "הדג":

https://youtu.be/KNRY-RL97gM


והיכנסו לברצלונה ב-360 מעלות:

http://youtu.be/BSCbqVU0DzE?qr=yes

הפרויקט הסיני צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן (Chongqing chaotianmen), שתכנן אדריכל-העל הישראלי משה ספדיה בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג, הוא מתחם ענק של 10 מיליון מ"ר. זהו מתחם שמיועד לשימוש מעורב של משרדים, מלון, מגורים ומסחר.

הפרויקט מוקם בחיבור בין שני נהרות ענק, יאנגצה וג'יאלינג. הבניה עלתה 3 מיליארד דולר. אבל פרט מעניין הוא שמעל גורדי השחקים נבנה חלק נוסף, שנראה כמו ספינה הפוכה. הקו הזה אינו חדש ביצירותיו של ספדיה והוא יישם אותו גם בפרויקט קודם שתכנן בסינגפור, של מלון ביי סאנדס, עם טיילת השיים והקזינו הגדול בעולם שנמצא בו.

אגב, התכנון הזה גרם לביקורת על ספדיה והאשמה מצד גורמים בסין שגנב רעיונות מ... עצמו. הם התייחסו לפרויקט "ביי סאנדס" שהוא תכנן בסינגפור. האדריכל הנודע התייחס לטענות הללו בביטול. הוא הטעים שלכל אמן יכול להיות קו או מוטיב שחוזרים בעבודות שונות ושאמן לא גונב מעצמו, אלא פועל על פי הקו של עצמו.


הנה תכנון פרויקט צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן:

https://youtu.be/pNW3xMA5tpE


עוד מהתכניות של הפרויקט המרהיב הזה:

https://youtu.be/e9jit8dhwSE


וההרס שנדרש כדי לבנות את המתחם הגדול:

https://youtu.be/p-R3mvQpCeo

בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק, אחרים המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים לעומתם מדגישים את ההיתרון בהוצאת הקרביים החוצה, למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


הנה ייחודו של בניין לוידס:

https://youtu.be/Pzpd3oV_czg


על בניין לוידס המרשים:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


ומבט אל פנים בניין לוידס:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM

מגדלי הלהבה (Flame Towers) הם שלושה מגדלים גבוהים ומיוחדים שנבנו בעיר באקו, בירת אזרבייג'ן. גובהם של המגדלים מתנשא לגבהים שבין 140 ל-190 מטרים וכמו רוב המגדלים המודרניים גם הם מצופים בזכוכית.

אבל המיוחד במגדלי הלהבות של באקו הוא עיצובם המזכיר בצורתו להבות אש של ממש. ביחד עם כ-10,000 גופי תאורת הלד (LED) שפרושים עליהם, משמשים המגדלים בלילה מעין מסכי ענק המקרינים להבות אש, דגלים ודמויות סמליות. מכאן גם שמם 'מגדלי הלהבה'.

מגדלי הלהבות הסימטריים בבאקו הפכו בשנים האחרונות לסמלה של העיר המתחדשת ומסמלים את העושר והשפע שנוצר בה, בזכות שפע הנפט שהתגלה שם, אם כי מרבית תושבי המדינה לא נהנים מכך.


הנה מגדלי הלהבה ה"דולקים" בעיר באקו:

http://youtu.be/DvlHn5nJu4w


האפקטים שניתן להציג בתאורת הלד שעל המגדלים הם רבים מספור:

http://youtu.be/s3nfIZL4XiQ


מראה מרחוק:

http://youtu.be/iMLsbFh0z0E


ומבט מגוגל ארץ:

http://youtu.be/wN-GeLVxThQ

בית העיריה של לונדון (London City Hall) תוכנן על ידי אדריכל העל נורמן פוסטר והוקם בשנת 2002. הוא מעט נטוי כדי שקומותיו העליונות יטילו צל על הקומות התחתונות וכך ייחסך חשמל רב, לקירור ומיזוג המבנה העצום.
ההצלחה של התכנון הפשוט והחכם של פוסטר היא גדולה מאד, שכן האנרגיה שנדרשת למבנה היא כרבע מהאנרגיה שדרושה לבנייני משרדים מסוגו. גם צורתו המעגלית של בניין עירית לונדון מפחיתה את שטחי הפנים של המבנה וכך מצליחה למנוע אבדן רב של אנרגיה במבנה.

יש בתוך הבניין מעבר ספירלי, שמעלה את הצועדים בו לכל הקומות, במעין שביל מדרגות ארוך ומעגלי באורך של 500 מטרים.


הנה הסבר על בית העיריה של לונדון:

https://youtu.be/bhyVYzKgdCA


מבפנים ומחוץ לבניין:

https://youtu.be/uEIhzdHg7dg


והבידור שהבניין מספק לצופים בו:

http://youtu.be/WAYD0iUqNMM

האדריכל נורמן פוסטר הוא אחד מהאדריכלים המובילים בעולם. פוסטר כבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח. אחד מהם הוא מגדל "המלפפון" (The Gherkin) שבלונדון, או בשמו המדויק - "המלפפון החמוץ" - מגדל שמאז שנחנך הפך לאחד מסמליה הבולטים תרתי-משמע של לונדון.

מגדל "המלפפון" נמצא בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית. הוא המגדל השישי בגובהו בעיר והוא הושלם בשנת 2004. "המלפפון" הוא בניין ירוק, מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר, ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו במיוחד.


הנה סרטון של מגדל "המלפפון" בלונדון:

https://youtu.be/QtbDj2zTc3c


תכניות הבניין המקוריות מהמצגת:

https://youtu.be/uZKd31Gx5wo


מה שמגדל המלפפון החמוץ עושה לקו הרקיע של בירת אנגליה:

https://youtu.be/OujTCU6IBWc


ומהאוויר ומה רואים מהמסעדה שבראשו של המגדל המלפפוני שתכנן נורמן פוסטר:

https://youtu.be/ug0R_U_6BDU

מוזיאון גוגנהיים בעיר ניו-יורק תוכנן על ידי האדריכל הידוע פרנק לויד רייט. רייט נדרש ל-700 שרטוטים ול-15 שנה עד שהצליח להגיע למה שרצה - מבנה שיהיה שונה מכל "הקופסאות" שמסביב.

ואכן, המבנה של מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק הוא בעל צורה ייחודית שרבים מחשיבים כיצירת אמנות לא פחות חשובה מהיצירות המופשטות שמוצגות בו. הצורה המעוגלת, הלא סימטרית, הבלתי סדירה ושחלקה הרחב הוא דווקא למעלה היא בלתי נשכחת. הוא גם היה המוזיאון הראשון שבו הגלריה היא אחת - אין קומות ואין חדרים, אלא רק חלל אחד המתעקל בשיפוע מתון במורד המבנה, למלמעלה ועד לקומת הכניסה.

מה שאפשר את הקסם הזה, הוא התכנון של המבנה לפי סדרת פיבונאצ'י ועל פי יחס הזהב. ממש כמו קונכיית הנאוטילוס, הקונכייה הכי קדומה שעדיין קיימת בעולם ולא השתנתה מאז ימי הדינוזאורים.

את הרעיון קיבל האדריכל לאחר שהברונית העשירה מזמינת העבודה דרשה שהמבנה יהיה מעוגל. מכאן הדרך הייתה קצרה לחיקוי של קונכיית הנאוטילוס, שכולו מחושב על בסיס עיקרון פיבונאצ'י (ראו בתגית "סדרת פיבונאצ'י"). זהו עיקרון שמבוסס על חתך הזהב (ראו בתגית "יחס הזהב"), הצורה היעילה ביותר בטבע לשכפול מוקטן.


הנה סרטון של מוזיאון גוגנהיים:

https://youtu.be/QvgVKWvb2tI


שיטוט בחלל הפנימי של המוזיאון:

https://youtu.be/ypDTotRZPgY


הזמנה להגיע אליו:

https://youtu.be/OmAaZmACy20


והמבנה המיוחד של גוגנהיים והמודלים ששימשו בזמן התכנון:

https://youtu.be/O_YzxQecZMs

בית ה"פולינג ווטר" (Fallingwater) בפנסילבניה, או "הבית על המפל", הוא בית שבנה האדריכל האמריקני הנודע פרנק לויד רייט, מעל למפל מים. זהו בית מגורים פרטי שתכנן רייט ב-1935, עבור משפחת קאופמן, משפחה אמריקאית לגמרי לא ממוצעת באותה תקופה.

הבית הזה נחשב לאחת מיצירות המופת הארכיטקטוניות החשובות שנוצרו במאה ה-20 והיצירה האדריכלית החשובה והמפורסמת ביותר שתכנן האדריכל החשוב בארכיטקטורה האמריקאית.

"בית המפל", של פרנק לויד רייט הוא חלק מזרם שנקרא "אדריכלות אורגנית", או מבנים שמתמזגים בטבע. ואכן, בית "פולינגווטר" (Fallingwater) הוא דוגמה מצוינת, אולי הטובה מסוגה, לבניה בטבע שלא זו בלבד שאינה פוגעת בו, אלא משתלבת בו יפה ונכון.

עם הזמן הוכח, אגב, שחלק מהרעיונות המיוחדים שבבית על האשד הם פרי מוחם של בני הזוג קאופמן, שתכננו מראש לבנות ליד המפל שנמצא בחלקת אדמה גדולה ששייכת להם. רייט האדריכל יישם את הרעיונות שלהם והוסיף רבים משלו, כולל ההברקה הגדולה של לבנות את הבית מעל המפל ולא לידו. כך או כך, הבית הזה הוא מהחשובים שתכנן האדריכל הנודע.

מעניינת ההפרדה החומרית בתכנון, לפיה מחופים הקירות האנכיים באבן מקומית, בעוד אלמנטים אופקיים בבית עשויים מבטון בהיר.

גם בעיצוב הפנים של המבנה המשיך רייט ליצור את התחושה אצל המבקרים שהטבע בו חודר את חלל הבית פנימה. למשל הוא עשה זאת בהכנסה לפנים הבניין של חלוקת החומרים שבחוץ. חלוקה בין בטון לבין חיפויי אבן מקומית, למשל. או הצבה של מדרגות מרחפות שמאפשרות לרדת בתוך הבית אל מי הנחל הזורמים ממש תחתיו.

מרתק גם השימוש במשקל נגד כדי לייצב את מרפסות הבטון הענקיות, שנראות כמרחפות מעל המפל. פתרונות הנדסיים כאלה אפיינו את היכולות של מי שכל כך האמין בחיבור של מבנה למה שמסביבו.

מאז שנות ה-60 משמש בית האשד כמוזיאון. עבור חובבי אדריכלות מכל העולם הוא נחשב למקום עלייה לרגל. הבית המיוחד, שמיליוני מבקרים פקדו מאז, נמצא בעיירה בר-ראן (Bear-Run) שבפנסילבניה .


הנה בית המים הנופלים:

http://youtu.be/HuZ0x5Qkgzg


סרטון אנימציה שמדגים כיצד נבנה הבית על המפל:

http://youtu.be/Uj07nyrJJQg


וסרט תיעודי על הבית:

https://youtu.be/qvQZbC1OOZc?long=yes

בית האופרה של סידני, שתוכנן על ידי אדריכל בשם אוטזון, הוא מהמבנים המפורסמים ביותר שנבנו במאה ה-20. הוא שוכן במרכז העיר של סידני, על חצי אי במפרץ ג'קסון שליד הגשר המפורסם של העיר סידני - גשר הנמל. זהו מבנה מודרני אקספרסיוניסטי שמעליו סדרה של מעין "קונכיות" עשויות בטון.

לבית האופרה של סידני צורה שמזכירה מפרשים של אוניה או קונכיות. הוא הפך לאתר תיירות מסקרן לתיירים רבים וסימן ההיכר של סידני ואוסטרליה כולה. כמובן שהוא גם המשכן הקבוע של להקות כמו התזמורת הסימפונית של סידני, הבלט האוסטרלי, להקת התיאטרון של סידני ובית האופרה אוסטרליה.


הנה בית האופרה של סידני בקדימון קצר:

http://youtu.be/aKlVBlu6WyY


סיפורו של בית האופרה המרהיב בעולם:

https://youtu.be/35Jom_dGS0I


סרטון יפה של הבניין המיוחד הזה בשקיעה:

http://youtu.be/Ym3LMxp_LOE


כך בנוי בית האופרה בסידני:

https://youtu.be/dE_tChG941o


בואו עכשיו לנמל סידני

http://youtu.be/aq9nXIVTkug?qr=yes

הסקיי פארק (Sky Park) הוא פרויקט בניה שנבנה בסינגפור ובו נבנתה באוויר טיילת שמזכירה אנייה עצומה, שתחתיתה מרחפת באוויר והיא מונחת מעל שלושה מגדלים בגובה 200 מטר כל אחד. טיילת הסקיי-פארק כוללת בריכה באורך של 150 מטרים והשוחים בה מגיעים עד קצותיה, הנראים כאילו הם מתחברים לשמיים ללא מעקה. כך ניתן להתבונן מתוכה על הנוף, מלמעלה ומתוך המים.

בשלושת המגדלים התמקם מלון ענקי בשם "Bay Sands", שיש בו לא פחות מ-2,500 חדרים וסוויטות פאר, קזינו ענקי, בן מעל 600 שולחנות ו־1,500 מכונות מזל, מרכזי קניות וקניוני ענק ושפע של מסעדות שף, של שמות מפורסמים בענף המטבח העולמי.

למעשה הסקיי פארק היא חלק מפרוייקט גדול יותר שנקרא Marina Bay Sands, עבודה של האדריכל הישראלי הכי מפורסם בעולם, משה ספדיה. במסגרת הפרויקט המלא נבנה לצד המגדלים מבנה לבן, המזכיר פרח לוטוס ענקי, שנראה כאילו הוא צף על פני המים. עלות הפרויקט הזה כולו היא 5.5 מיליארד דולר ו-18 אלף איש בנו אותו במשך 4 שנים.


הנה טיילת הסקיי פארק של סינגפור:

https://youtu.be/6NmhbptmclA


הבריכה שבראש הפרויקט:

https://youtu.be/Hs76qhTNmMI


הנה ה"חוף" שבשמיים:

https://youtu.be/cFGr0m66X3Y


ובית המלון במגדלים:

https://youtu.be/H2RyOkgJHx4