» «
חיידקים
מהם חיידקים או בקטריות?



החיידקים הם יצורים חד תאיים, כלומר יש להם רק תא אחד בודד. במרבית המקרים החיידק הוא יצור עצמאי. בדרך כלל החיידקים מתרבים על ידי גדילה של התא של החיידק וחלוקה שלו לשני צאצאים זהים.

גודלו של חיידק הוא זעיר ואת מרבית החיידקים לא ניתן לראות ללא מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה. גודלם של החיידקים יכול להגיע לחצי אלפית של המילימטר ויש רבים שהם אף קטנים יותר. ישנם גם חיידקים גדולים יותר, כמו חיידקי הגופרית הזוהרים, שניתן לראות גם ללא הגדלה.

כמעט בכל מקום בעולם יש חיידקים. רק על כפות ידיכם נמצאים כרגע בסביבות 200 מיליון חיידקים!

המדענים זיהו פחות מ-2 אחוזים ממיני החיידקים בעולם עד יום, בערך כ-7000 מיני חיידקים, מה שאומר שיש עוד המון מינים שטרם זוהו, אולי אף חצי מיליון מיני חיידקים בעולם.

לרבים מאיתנו נדמה שהחיידק הוא יצור מזיק אבל האמת היא הפוכה - ללא החיידקים לא יוכלו להתקיים החיים שאנו מכירים על פני כדור הארץ. מהיצורים הזעירים ביותר ועד היצורים הגדולים ביותר, כולם מכילים חיידקים בכמויות עצומות. בכל תא בגופנו לדוגמה, יש כ-10 חיידקים. בקושי כ-300 ממיני החיידקים שהתגלו עד היום גורמים או מסייעים להיווצרות למחלות. מרבית החיידקים בגוף נמצאים במערכת העיכול והם תורמים מאד לפעילות התקינה של הגוף.


הנה הסבר על החיידקים, האנטיביוטיקה שמנצחת אותם, חוץ מאשר במקרים של רגישות או כשהם מפתחים עמידות אבולוציונית אליה (מתורגם):

http://youtu.be/znnp-Ivj2ek


דוקטור מל מסביר על החיידקים (עברית):

http://youtu.be/0h6K4cUwmak


מאובנים של בקטריות על אבן ממאדים הביאו לתיאוריה שהחיים בכדור הארץ מקורם במאדים (עברית):

https://youtu.be/_T8XZqE4MPk


כל בעלי החיים נולדו מהבקטריות:

http://youtu.be/qCn92mbWxd4


צורות שונות של חיידקים (מתורגם):

http://youtu.be/edeOIKSyzFI


וסוגיות האנטיביוטיקה והפיתוחים המטורפים נגד חיידקים (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
אנטיביוטיקה
מהי אנטיביוטיקה ומה הבעיה האבולוציונית בה?



כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.

אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.

כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.

זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.

דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.

איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.

הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.

באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.

כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.

אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.

כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.


הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):

https://youtu.be/OqQxtFcXNGk


תולדות האנטיביוטיקה:

https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0


כך האנטיביוטיקה עובדת:

https://youtu.be/y2oaI-jc2uA


וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
חמצן
איך נוצר החמצן בכדור הארץ וכיצד הכחיד את החיים בו?



קשה אולי להאמין אבל לא תמיד ניתן היה למצוא בעולמנו, כלומר על פני כדור הארץ, את החמצן (Oxygen), הגז שאנו נושמים וחייבים "כמו אוויר לנשימה".

מעניין יהיה לדעת שחיידק, אורגניזם חד-תאי זעיר הוא ששינה את העולם, בכך ששחרר את מולקולת החמצן הבודדת הראשונה לאטמוספרה. בכך הוא אפשר חיים תלויי-חמצן, סלל את הדרך להתהוות חיים מורכבים על פני כדור הארץ ואת היווצרות שכבת האוזון באטמוספרה.

ובו בזמן החיידק הזה כמעט וחיסל את בעלי החיים כאן לגמרי. כיצד זה קרה?

הציאנובקטריה (Cyanobacteria) היא חיידק חד-תאי, שאין לו גרעין או אברון כלשהו. היצור הזה הוא בעל תפקיד קריטי בסיפור החיים שהתפתחו בכדור הארץ.

מדובר בכדור ארץ אחר ממה שאנחנו מכירים. לפני 3.5 מיליארד שנים היה הרכב האטמוספרה מורכב ברובו מחנקן, מפחמן דו-חמצני ומגז מתאן. החמצן באותו עידן היה כלוא כמעט כולו בתוך מולקולת מים בעיקר ובאוויר לא היה חמצן כמעט בכלל.

כמובן שגם חיים לא היו כאן.

השינוי מגיע לפני מאות מיליוני שנים. מה שקרה אז הוא שיצור זעיר שבזעירים, מיקרוב פרהיסטורי כלשהו, בלע ככל הנראה ציאנובקטריה שלמה.

כולה חיידק שנבלע כאן. כן, אבל המיקרוב הזעיר הזה היה אב הטיפוס של הצמחים. כי כתוצאה מהתהליך של בליעת הציאנובקטריה, שנקרא אנדוסימביוזה, רכש המיקרוב הקדום הזה לעצמו מעין מכונה טבעית לביצוע פוטוסינתזה. והרי האבולוציה לא מפסיקה לעבוד לרגע. מאותו מיקרוב יתפתחו תאי הצמח. הציאנובקטריה הפכה לכלורופלסט, שהוא האברון שמבצע את הפוטוסינתזה בצמחים ונותן חיים לעולם (ראו בתגית "פוטוסינתזה").

התוצאה - גם היום ניתן למצוא את הציאנובקטריות כמעט בכל סביבה על פני כדור הארץ. ניתן לאתר אותן באגמים או ימות, באוקיינוסים, על פני האדמה, בסלעים של אנטרקטיקה ואפילו על פרוות בעלי החיים השונים.

כמובן שהציאנובקטריות פולטות את החמצן לאטמוספרה ובו בזמן גם קולטות חנקן שמספק דשן לצמחים שהתפתחו בעזרתן. כך שניתן לומר שבזכות הציאנובקטריה מתאפשרים החיים על הכוכב שלנו.

אגב, לא פחות מעניין הוא שמיליוני שנים רבות אחרי יצירת החיים על פני כדור הארץ, כמעט והביאה הציאנובקטריה לחיסול גמור של החיים הכוכב שלנו. זה קרה כמה מאות מיליוני שנים אחרי שהציאנובקטריה החלה לייצר חמצן וזו ראשונת ההכחדות שהיו בכדור הארץ.

הסיפור מתחיל בערך לפני 2.5 מיליון שנים, כשקצב ייצור החמצן שהציאנובקטריה חוללה בכדור הארץ היה מהיר מקצב ספיגת החמצן ביצורים החיים שנשמו אותו. התוצאה הייתה שבאטמוספירה החל להצטבר המון חמצן, מה שיצר על פני הכוכב ריכוז חמצן קטלני לאורגניזמים השונים. האוויר העשיר בחמצן הרעיל אותם בהמוניהם והביא להשמדה ההמונית הראשונה בתולדות העולם. זו ההשמדה שהגאולוגים מכנים "אירוע החימצון הגדול".

וכך, מיליוני שנים רבות אחרי התפתחות הציאנובקטריה, היא הביאה להכחדה של מרבית בעלי החיים הזעירים בעולם. לאחר ההכחדה הזו וכמעט בלי קשר אליה, הפך כדור הארץ בהדרגה לכדור שלג ענקי. זה היה מה שקרוי "עידן הקרח ההורוני", עידן הקרח הראשון וככל הנראה הארוך בתולדות הכוכב.

אך לאורך עידן הקרח הזה ובהדרגה ממש, התפתחו אורגניזמים רבים וסיגלו את עצמם אבולוציונית לשינוי שחוללה אותה שואת החמצן על פני כדור הארץ. עוד ועוד אורגניזמים אירובים החלו לצרוך חלק מעודפי החמצן שבאטמוספרה ולייצר ממנו אנרגיה.

בתום תהליך הדרגתי וגלי, תוך עליות וירידות בריכוז החמצן באטמוספרה, הוא הגיע לריכוז הנוכחי של כ-21%. כאן כבר נוצרת אצל בעלי החיים היכולת להשתמש באנרגיה הכימית שבחמצן. היא זו שתאפשר מעתה את התפתחות מגוון האורגניזמים ואת האבולוציה המדהימה שתביא להופעתן של צורות חיים מורכבות, כולל בעלי החיים שאנו מכירים בעולם, כמו היונקים, העופות והדגים וכמובן - המין האנושי.


הנה סיפורה של הציאנו-בקטריה שיצרה את החמצן (מתורגם):

https://youtu.be/dO2xx-aeZ4w


מה יקרה אם היא נפגעת (עברית):

https://youtu.be/pDy7bpafHDg


הסיפור של החמצן שכמעט 30 אחוז ממנו בעולם בא מהעצים:

https://youtu.be/7xfdGkbX4jU


והאם יש סכנה שייגמר החמצן באוקיינוסים? (עברית)

https://youtu.be/ovl_XbgmCbw
עמידות אנטי מיקרוביאלית
מהי עמידות אנטי-מיקרוביאלית?



העמידות האנטי-מיקרוביאלית (Antimicrobial resistance) היא עמידות של חיידקים כנגד תרופות.

עמידות כזו מתפתחת למשל כשחיידקים או מיקרואורגניזמים דומים, מצליחים לפתח עמידות לתרופה, לאחר שעברו מוטציה, כלומר שינוי גנטי, או שרכשו גן, שמסייע להם לנצח את התרופה.

העמידות הזו של חיידקים שפיתחו עמידות נגד אנטיביוטיקה עלולה להחזיר את המען האנושי לעידן שלפני האנטיביוטיקה, בזמנים שהיו לא מעט זיהומים ומחלות שלא ניתן היה לנצח באמצעות תקופות ולא פעם הסתיימו במוות, רק כי לא הייתה תרופה שריפאה מהם.

זו, אגב, אחת הסיבות שהרופא ידרוש מכם לסיים את כל האנטיביוטיקה שרשם לכם ולא להפסיק באמצע. כי אם תיטלו רק חלק מהכדורים ותפסיקו יש חשש שחלק מהחיידקים שתקפו את גופכם ישרוד, כי הוא לא חוסל עדיין, ויפתח עמידות לתרופה האנטיביוטית הזו. כשהוא יילך ויתרבה יתפתח זן חדש של חיידקים, שעמיד בפני התרופה.

הרופא, מסיבה זו בדיוק, גם לא ייתן לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. כי וירוס מתנהג אחרת מחיידק ולכן אנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה.

מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי בעתיד. שימוש יתר באנטיביוטיקה גם לא מוביל לרפואה וגם מזיק ליעילות של התרופה האנטיביוטיות בעתיד. ושימוש לא מספק יביא לפיתוח של מחלות שלא ניתן יהיה לרפא באמצעות האנטיביוטיקה.

זה מה שמחייב כל אחד מאיתנו לנהוג באחריות באנטיביוטיקה ולא ליטול אותה ללא מרשם של רופא ולסיים אותה כשמקבלים מהרופאה ולא לדרוש אנטיביוטיקה כנגד וירוס שחליתם בו.


הנה עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה, שהולכת ומתחזקת (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


האנטיביוטיקה והעמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


כי כך האנטיביוטיקה עובדת:

https://youtu.be/y2oaI-jc2uA


וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):

https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes

בקטריות

עמידות לאנטיביוטיקה
איך חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?



במחקר שנערך בשנת 2014, הוערך שמדי שנה מתים כ־700 אלף איש בעולם כולו, לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

הערכות מדעיות לגבי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה גורסות שאם לא יימצאו תרופות אנטיביוטיות יעילות יותר, יש חשש שעד שנת 2050 יעלה ל-10 מיליון מספר המתים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בכל שנה!


#האם מתקרב סוף עידן האנטיביוטיקה?
בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת עמידות לאנטיביוטיקה (Antibiotic Resistance) אצל חיידקים. למעשה, בימינו יש כבר לא מעט מחלות שאין לנו נגדן כל טיפול. החשש הוא שהן הולכות ומתרבות.

במיוחד חמור הדבר כי בעידן הנוכחי נפוצים טיולים בין היבשות בכדור הארץ יותר מאי פעם. בעולם כזה מועברים בקלות חיידקים עמידים מיבשת ליבשת ומתפשטים במהירות בעולם.


#מה גורם לעמידות הזו לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים?
מסתבר ששימוש מיותר ונפוץ מדי באנטיביוטיקות, לצד שימוש לא נכון בהן, כמו נטילת מינונים לא מתאימים וחולים שלא מסיימים את כל ימי נטילת האנטיביוטיקה שקיבלו, הם שיוצרים עמידות של חיידקים לתרופות המופלאות הללו.


#איך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה?
מסתבר למשל ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה מסוימת תורם דווקא להתפתחות של החיידקים, בכך שהוא מקנה להם עמידות לתרופה זו.

גם שימוש באנטיביוטיקה אצל חולים שכבר החלימו מפתח את העמידות הזו שלהם.

באופן דומה גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי. זו הסיבה אגב לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. היא גם לא יעילה לטיפול בווירוסים וגם תחזק את עמידות החיידקים כנגדה התרופה עצמה.

זכרו, למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק.

אגב, מסתבר שעוד במחקריו המוקדמים של מפתח הפניצילין, אלכסנדר פלמינג, למד מי שפיתח את האנטיביוטיקה הראשונה בהיסטוריה שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר.

ואם זה היה החשש הראשון מפני עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה, מאז גילה המדע שהתופעה הזו לא רק בעייתית ומתקיימת, אלא גם מתקדמת בקצב מטורף ולא מעט בעזרתנו, החולים.

עכשיו אתם יודעים כיצד לעצור אותה. ואם לא נעצור את התופעה הזו, יפגע אובדן יעילות האנטיביוטיקות ביכולת האנושית להילחם במחלות זיהומיות ובסיבוכים שנוצרים בניתוחים, השתלות, דיאליזות ובטיפולי כימותרפיה.

קיים חשש כמעט ודאי שבעידן שאחרי אובדן יעילות האנטיביוטיקה, אנשים שוב ימותו בשל מחלות פשוטות יחסית, כמו דלקת אוזניים או גרון. אלה מחלות שהאנטיביוטיקה מרפאת בקלות, אבל בעולם ללא יעילות אנטיביוטית הן ישובו לחולל שמות במין האנושי.


הנה הסבר על הצורך במאבק יעיל בעמידות בחיידקים (עברית):

https://youtu.be/19IXUtZ0AfI


האנטיביוטיקה והעמידות אליה (מתורגם):

https://youtu.be/znnp-Ivj2ek


כך מתפתחת העמידות הזו:

https://youtu.be/mngVeKX8plk


סרט תיעודי קצר על העמידות המסוכנת של חיידקים לאנטיביוטיקה (מתורגם):

https://youtu.be/66k5UI4Yi60?t=19s?long=yes


ואחד נוסף על עמידות חיידקים שהולכת ומתפתחת:

https://youtu.be/zENv5EDElgA?long=yes
מערכת ההגנה של הגוף
מהי מערכת ההגנה של הגוף ומי השותפים בה?



מערכת ההגנה בגופנו, או מערכת החיסון (Immune system) היא האחראית לעמידות של הגוף לזיהומים בכל זמן. היא כוללת איברים, רקמות ותאים שונים בגוף שמטרתם לשמור על הגוף מאיומים ומחלות.

מנגנוני ההגנה שבגוף מיועדים לשמור על הגוף מאיומים חיצוניים, גורמים זרים שביניהם נגיפים, חיידקים ופטריות.

אבל היא גם שומרת על הגוף מגורמים עצמיים, שבגוף עצמו והם מחוללי המחלות. הבולטים והנוראים מביניהם הם כמובן התאים הסרטניים.

ללא מערכת ההגנה הזו גופנו לא היה שורד את הווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל הזמן.


#מרכיבי מערכת החיסון
כמו יעד מבוצר, מערכת החיסון מורכבת מרקמות ומתאים מסוגים שונים המקנים לה שכבות של הגנה ובעלי תפקידים הממלאים כל אחד את תפקידו:

העור הוא השומר המפטרל מסביב, קו ההגנה הראשון של הגוף כנגד מחלה המאיימת עליו.

הקרומים הריריים השונים מצויים באיברים כמו העיניים, האף, הפה, בגרון, ריאות והמעיים וגם הם משמשים כמחסום כנגד פולשים לגוף, בשטיפה מהגוף.

תאי הדם הלבנים אחראים בדמנו על הלוחמה במחלות. הם הלוחמים שעומדים מול חיידקים ונגיפים המאיימים על הגוף ובריאותו והורגים בהם ככל האפשר, כדי למנוע הידבקות בווירוסים ומחלות שונות.

מערכת הלימפה מוכרת בזכות נוזל הלימפה, האחראי על התחבורה במערכת הדם וזורם לאורך כל חלקי הגוף. נוזל הלימפה מסיע תאי דם לבנים למקומות שבהם הגוף זקוק להם.

נוזל הלימפה גם אוסף נגיפים וחיידקים אל בלוטות הלימפה, הממיתות אותם ושולחות את שרידיהם אל מחוץ לגוף. בדרכו אוסף נוזל הלימפה גם "עריקים". אלו נוזלים חוץ תאיים שנאספים בחזרה לוורידים הראשיים שקרובים ללב.


כך פועלת המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/PSRJfaAYkW4


איך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל? (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


סוגי החיסונים והקשיים בפיתוח החיסון לקורונה, שעדיין פותח במהירות חסרת תקדים (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


וכך פועלת גם המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
חיסונים
כיצד פועלים החיסונים נגד מחלות?



מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.

בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.

החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.

פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.

התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.

אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.


כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):

https://youtu.be/oqGuJhOeMek


על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


זהו זה בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):

https://youtu.be/5oOKddpcWno


ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)

https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
מערכת חיסונית
נגד מי מגינה המערכת החיסונית על הגוף?



המערכת החיסונית (Immune system) היא המערכת בגוף שאחראית לזהות, להשמיד ולתעד לעתיד פתוגנים (Pathogens), גורמים זרים שפולשים אליו, כולל חיידקים, וירוסים, פטריות, רעלנים, גידולים סרטניים וטפילים.

תגובה חיסונית יכולה להתרחש בגוף בהרבה מקומות, גם באזור בו התרחש הזיהום בפועל וגם באזורים רחוקים דוגמת בלוטות הלימפה הסמוכות.

המערכת החיסונית היא מערכת מורכבת מאוד. יש בה שני סוגי תגובות - התגובה המורשת והתגובה הנרכשת. המערכות הללו שונות במהותן, אבל שלובות, תלויות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום ביניהן. בכך הן מאפשרות לגוף הגנה מיטבית מפני פתוגנים.

אם לא הייתה בגוף החי מערכת חיסון שתמנע זאת, חיידק אחד שחודר אליו יכול ליצור בתוך 24 שעות בלבד בסביבות 16 מיליון עותקים של עצמו...

לצד היכולת שלה לזהות מספר עצום של פתוגנים, אחד המאפייניה הבולטים והמרשימים של מערכת החיסון אצל בעלי חוליות הוא הזיכרון החיסוני. מדובר בתגובת זיכרון (Memory Response) - יכולת יעילה, חזקה ומהירה מאוד של המערכת החיסונית לזכור ולפעול במרץ כנגד פתוגן שעמו היא התמודדה בעבר, לסלק אותו במהירות ולמנוע התפתחות מחלה עתידית.

תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול נגד הפתוגן ולמנוע התפתחות חוזרת של המחלה בעתיד.


הנה המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/zQGOcOUBi6s


כך פועלת המערכת החיסונית (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs


אפשר לגרום למערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים (עברית):

https://youtu.be/3mTqsoQCsPw


ומערכת ההשמדה של מערכת החיסון שלנו - המוני חלבונים שזורמים בדם ומשמידים תוקפים (מתורגם):

https://youtu.be/BSypUV6QUNw?long=yes


אולקוס
איך נוצח האולקוס או כיב הקיבה?


אולקוס (Ulcer), בעברית כיב, גורם לכאבים איומים אצל מי שלוקים בו. הוא מתבטא בחור או בפגם בשכבת הציפוי של איברים במערכת העיכול בגופנו, כמו הקיבה והתריסריון, שהוא חלקו העליון של המעי הדק.

שנים רבות סברו שהגורמים לו היו דברים כמו חומצה ואנזים בשם פפסין (Pepsin). היו אפילו מחשבות שהבעיה קשורה בדיכאון ובמצבים רגשיים. אבל האמצעים הרפואיים נגדם היו פשוט לא יעילים.

בשלב מסוים, בסוף המאה ה-20, החלו שני חוקרים בניסוי פורץ דרך, שפנה לכיוון הבקטריאלי דווקא. טענתם הייתה שדווקא חיידק הוא הגורם לכיב. החיידק הזה, שנקרא הֶלִיקוֹבַּקְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori), הוא האשם באולקוס. הוא שורד את החומציות המטורפת שבקיבה, בה מתים כל החיידקים האחרים ומנצח את גופנו. זו הייתה טענה שעוררה ביקורת כמעט מקיר לקיר בקרב המומחים בתחום.

השינוי חל כשבמהלך הניסוי הדביק את עצמו אחד מהשניים בחיידקים הללו, שלדעתם גורמים לכיב הקיבה. הוא הביא את עצמו למצב רפואי קשה, שנבע מהדבקה עצמית באולקוס. אבל בניגוד לכל טענות עמיתיהם, הוא הצליח לרפא את עצמו בטיפול אנטיביוטיקה.

כך ניצחו זוג החוקרים והצליחו להוכיח שבקטריה בת 50 אלף שנים, שמצויה בקיבתם של מחצית מתושבי העולם, היא הגורמת לאולקוס. די מהר החליפו פרס נובל והערכה מקיר לקיר לתגלית המוכחת שלהם, את הלעג והבוז של עמיתיהם, חוקרי האולקוס בעולם, כלפי השערתם, שאותה בקטריה היא שגורמת לאולקוס.


הנה סרטון המספר כיצד הובס האולקוס באמצעות תגלית פשוטה ומסוכנת (מתורגם):

https://youtu.be/V_U6czbDHLE


הריפוי מתבצע כיום בשילוב אנטיביוטיקות עם הורדת חומציות הקיבה (עברית):

https://youtu.be/HXYIa2EU1I4


וטיפול טבעי, מסתבר, יכול גם הוא לנצח את הבקטריה החזקה הזו (עברית):

https://youtu.be/SDx4aA3ohWo
למה משמש הסירחון?



סירחון (Stink) יכול להיות סתם ריח שלא נעים לאדם. יש גם צמחים, פירות ופרחים מסריחים וגם בעלי חיים שמדיפים צחנה, או משתמשים בה ככלי הגנתי, כמו הבואש שמתיז חומר מסריח על המאיימים לטרוף אותו.

אבל גם אלה מעידים על התכונה של הסירחון. במקרה של מזון או חומרים אורגניים מהווה הסירחון קודם כל אזהרה. כשהאף שלנו חש סירחון הוא מתריע ואומר לנו מה ניתן לאכול מה מסוכן. כשחומר אורגני מסריח, המסר הוא שלא מומלץ לאכול אותו כי הוא מסוכן. מקרים כאלה הם של בשר מצחין שהוא בדרך כלל מקולקל ואכילתו לא בריאה ואפילו יכולה להיות קטלנית.

סירחון נובע מריכוז חיידקים משמעותי. אלה נוטים להתרבות בקצב מבהיל כשהם בסביבה מרובת זיעה, חום וחומרים שהם אוהבים, כמו תאים מתים וכדומה. כאלה הן כפות הרגליים בנעלי הספורט הסגורות שלנו, בבית השחי וכדומה.

יש שהרמז הזה מטעה. כמו במקרה של הגבינות המסריחות, שמדיפות סירחון איום והן מלאות בחיידקים. אבל החיידקים הללו הם מהסוג הלא-מזיק והגבינות - טעימות מאד!

אבל הישרדות בטבע מצמידה לסירחון בדרך כלל סכנה ומבחינת הטורף, הסירחון שהוא חש פירושו סכנה. לכן גם כל הצמחים ובעלי החיים שמשתמשים בו כדי להגן על עצמם. טורף שעומד מול משהו מסריח, יימנע בדרך כלל מלטרוף אותו.


חושבים שריח הגוף שלנו שעיקרו מבית השחי הוא סירחון? (מתורגם)

https://youtu.be/g96z1P3z5yU


ריחות גוף מסייעים לדעת על בעיות בריאות:

https://youtu.be/gEGOP0VHzPI


הנה הסיבה שכפות הרגליים שלנו מסריחות בנעליים:

https://youtu.be/ir1wcFJGi4I
למה אנו משליכים מטבעות למזרקה?



ראיתם פעם אנשים שמשליכים מטבעות למזרקה? תהיתם מה הסיבה לכך? למה אנשים זורקים מטבעות למזרקה ומה הקשר של זה להגשמת משאלה?

בתרבויות עתיקות ראו במים מתנה מהאלים ונהגו לקיים טקסים פולחניים ליד מקורות המים. אנשי קדם נהגו להקריב קורבנות ליד מעיינות ובארות ולהביא לאלים מנחות, שלל מלחמה ומתנות שהונחו במקורות המים הללו.

לפעמים המתנות הובאו כדי לפייס את הרוחות השומרות על המים. הקלטים, למשל, כמו גם מאמיני הוודו, האמינו שבכל המעיינות והבארות העתיקים יש רוחות ששומרות על מקורות המים. הם נהגו להביא מתנות לרוח המעיין, הבאר או הנהר האזורי, כדי שהרוח לא תכעס. אם היא תכעס, הם חששו, ייגמרו המים או לא יהיו ראויים לשתייה.

אבל מתי המתנות הוחלפו במטבעות? - המנהג של אנשים לזרוק דווקא מטבעות למזרקה כדי להגשים משאלה, נולד בימי קדם, כשהתנאים הסניטריים היו ירודים. בני אדם באותה תקופה לא ידעו עדיין על קיומם של החיידקים, אבל בתרבויות המצרית והיוונית הקדומה הבחינו שליד מאגרי מים הסמוכים למאגרי מתכת, החולי והתמותה נמוכים יחסית.

היו מי שבדקו והבחינו שהשלכת מטבעות מנחושת, כסף וזהב לתוך מאגרי המים שלהם יכולה להקטין את המחלות הללו. לכן נהגו להשליך מטבעות למים, במסגרת טקסים פולחניים ועבודת אלילים. עם הזמן השתרש המנהג לבקש משאלה מהמקומות "הבריאים", להשליך מטבע מתכת ולקוות לבריאות.

כך הפכה השלכת מטבעות למזרקות לעניין נפוץ - מהברברים והרומים באירופה ועד ההודים של אסיה, שעד היום מקיימים טקסים דתיים שבהם משליכים מטבעות למזרקה.

כשהנצרות התפשטה באירופה, אומץ המנהג הבריא ובימי הביניים המנהג הפך כה נפוץ, עד שמטבעות הוכנסו אפילו לחביות מים שהועמסו על אניות, שיצאו להפלגות ארוכות. קולומבוס, למשל, בדרך לגילוי אמריקה, צויד במים מטוהרים בשיטה הזו.

ואולי יפתיע אתכם לדעת, אבל היום אנו יודעים שלכל העניין יש גם בסיס מדעי. מטבעות מתכת, שנמצאים זמן רב במים, משחררים חלקיקים אנטי בקטריאליים, המנקים מעט את המים ומקטינים את כמות החיידקים שבהם. רפואה מונעת שכזו שווה הון.

אגב, המנהג ממשיך גם היום מכיוון שהפך לאופנתי. תרמו לכך במיוחד גיבורי סרט קולנוע איטלקי ומצליח בשם "3 מטבעות במזרקה", שהשליכו מטבעות למזרקת טרווי ברומא וזכו באהבה. תיירים רבים מחקים אותם עד היום ומקווים לטוב...


הנה סיפורו של המנהג להשליך מטבעות למזרקה (עברית):

https://youtu.be/Otk14IY4xk4


3,000 יורו ליום מוטלים כל יום אל מזרקת טרווי ברומא:

https://youtu.be/ZQSH6XDSWR4


ואיסוף מטבעות יומי במזרקת טרווי:

https://youtu.be/Z_GhQOr81TE
מהי לוחמה ביולוגית?


כשהתקשה הכובש הספרדי הרנן קורטז לכבוש את הממלכה האצטקית, הוא השתמש באבעבועות שחורות, כדי לפגוע ולהכניע את ההתנגדות של האצטקים. קורטז לא ידע ויתכן שהמחלה התפשטה שלא בכוונה, אבל מכל מקום הוא השתמש בשיטה קדומה ופשוטה אך יעילה, של לוחמה ביולוגית (Biological warfare).

כמוהו עשו בעידן העתיק שוב ושוב, במגוון מקרים שתועדו היטב. לוחמה ביולוגית הופכת אורגניזמים חיים או רעלנים לנשק להשמדה המונית. מטרתה של לוחמה כזו היא להדביק את האויב במחלה, מתוך מטרה להביסו, על ידי המתת חייליו או אזרחיו וכך להביאו להפסקת הלחימה.

המטרה היא להרבות את המיקרואורגניזם כך שיהוו קטלניים, בקנה מידה גדול. המפתחים שואפים תמיד לייצב את המיקרואורגניזם או הרעלן בתוך נוזלים או להפוך אותם לאבקה, שאותה יוכלו להכניס לתוך טילים או לפצצות, שאותם יירו לעבר האויב.

בדרך כלל הבעיה בלוחמה ביולוגית הוא השימוש התדיר במיקרואורגניזם טבעיים ואלימים. אחת הבעיות בכך היא בהשלכות הלא-צפויות שנובעות ממנה - גם למותקף, אך גם למתקיף ולגורמים שאינם מעורבים בלחימה ושיכולים להיפגע באופן אנוש מההתקפה הביולוגית. לכן נאסר השימוש בנשק ביולוגי, לפי אמנת הנשק הביולוגי המודרנית. זה, מן הסתם, לא מפריע למדינות שונות להמשיך בפיתוח של נשק כזה, בסתר וללא הודאה בכך.

מבחינה היסטורית, לא הצליחו בעידן המודרני להשתמש בנשק ביולוגי באופן משמעותי במלחמות בעידן המודרני. זאת על אף שנעשו לא מעט מאמצים לפיתוח וייצור של נשק כזה, במדינות רבות. בעשורים האחרונים ניסו ארגוני טרור, מדי פעם, להשתמש בלוחמה ביולוגית, אך זה היה בקנה מידה קטן וללא הצלחה.


#דוגמאות ללוחמה ביולוגית בהיסטוריה
בעולם העתיק נהגו לא פעם להרעיל בארות ומקורות מים, על ידי השלכת גוויות של בעלי-חיים שמתו במגפות ומחלות מדבקות. הסקיתים (Scythians) משחו את החיצים בגללים ובדם של בעלי-חיים.

חניבעל ניצח קרב עם מכלים שהכילו ארס נחשים והושלכו לספינת הדגל של מלך פרגמון. פרידריך ברברוסה הורה לחייליו להשליך גופות חיילים שמתו ממחלת הדבר לתוך בארות המים של העיר טורטונה וכך כבש אותה.

גופות של חיילים טטרים מתים הושלכו גם מעל חומות עיר נצורה בחצי האי קרים והמחלה אף הופצה כשאיטלקים ששהו בעיר הצליחו לברוח והביאו את מגפת הדבר לערי איטליה השונות.

במאות ה-15 וה-16 נעשה שימוש רב בחלוקת בגדים ושמיכות נגועות באבעבועות שחורות לילידים של אמריקה והדבקתם חיסלה רבים.

כמה רבים? - בתוך מאה שנים בלבד קטנה אוכלוסיית אמריקה הדרומית מ-80 מיליון למיליון אחד בלבד.

ב-1940 פוזרו פרעושים נושאי דבר ממטוסי קרב יפנים אל יעדים בסין ובמנצ'וריה וגרמו למגיפה בהם. מעל 200,000 נהרגו בהתקפות אלה. גם הנאצים פעלו במלחמת העולם השנייה, כדי לגדל יתושי אנופלס שידביקו במלריה את חיילי צבאות בעלות הברית.

למרבה המזל, הם נכשלו בגידול כמות גדולה של יתושים כאלה במזג האוויר האירופי. כשכבר ניסו את מה שכן גידלו באיטליה, הסתבר לצבא הנאצי שחיילי בנות הברית היו מחוסנים בכלל כנגד מלריה ודווקא עשרות אלפי אזרחי האזור מתו מההתקפה.

בשנת 2001 מתו 5 אמריקאים כשפתחו מעטפות נגועות בחיידקי אנטרקס. הללו התקבלו ממקור לא ידוע, שמעולם לא נתפס.


הנה ההיסטוריה של הלוחמה הביולוגית:




סרטון הדרכה אמריקאי על לוחמה ביולוגית משנות ה-50:

https://youtu.be/RqMr_mZQo4Q


יש הסוברים שהקורונה הוא בעצם נשק ביולוגי שיצא איכשהו משליטה (עברית):

https://youtu.be/TaLmS8hqWVc


הסבר אפשרי לנגיף הקורונה מסין (עברית):

https://youtu.be/2Anyc45z_Do


וסרט מ-1952 שמסביר על הלוחמה הביולוגית:

https://youtu.be/BCI5eaTx2Oo
מהו האורגניזם הזעיר בעולם?



האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.

אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.


הנה האורגניזם הקטן בתבל:

https://youtu.be/GW4KwTQpUPY


חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):

http://youtu.be/G2WclKT64os


כך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):

http://youtu.be/5tUNmFKlNNs


הרצאת וידאו קצרה על חיידקים:

http://youtu.be/pcXdfofLoj0
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?



כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.

הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!

החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.

כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...

לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.

לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.

הם צדקו.


#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".

איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.

זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.

האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.


#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן

מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.


#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.

שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.


כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):

https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y


על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:

https://youtu.be/mvA9gs5gxNY


המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):

https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ


הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):

https://youtu.be/fRbbwd7_V80


עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):

https://youtu.be/uppgdDGwRb8


ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):

https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
מהם סרטני הפרסה הקדומים ומה מיוחד בדמם?


סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) הם יצורים שחיים בים כבר 300 מיליון שנה, מה שמסווג אותם כ"מאובנים חיים", בעלי חיים הדומים בגרסתם המודרנית למאובנים שלהם, שניתן למצוא אותם ביתר קלות בסלעים מאשר חיים.

גם אם סרטני הפרסה לא נראים משהו מיוחד ויש אף כאלה שרואים בהם יצור דוחה במקצת, בכל זאת סרטנים, אתם יודעים, מדובר בהצלחה אבולוציונית לא קטנה.

אגב, ההצלחה האבולוציונית הזו היא גם יעילה מאוד ברפואה ובמחקר. בדמם של סרטני הפרסה יש חומר שנקרא LAL. החומר הזה מיוחד בכך שהוא מאתר חיידקים בכל תרבית. למעשה ה-LAL עוטף ומקיף את הבקטריות בחומר דמוי ג'לי ובכך הוא מסייע לאיתור בקטריות פשוט לצורכי מחקר ורפואה. בעבר כדי לאתר חיידקים היו צריכים להשתמש בחיות מעבדה אומללות, שאליהם נהגו להזריק את החומר.

כי מדובר בפרוקי-רגליים שחיים בעיקר במים רדודים, על קרקעית של בוץ או חול באוקיינוסים ועושים זאת במשך עידנים רבים, בתקופות שבהן הוכחדו מינים רבים, כולל מי שהיו שליטים בעולם, כמו הדינוזאורים.

מה שעוד מרתק הוא עד כמה חיים סרטני הפרסה על פי מחזור הגאות והשפל. הם יודעים לזהות כשהגאות עולה ויוצאים להטיל את הביצים בחוף רק כשהיא גבוהה במיוחד. הנקבות נושאות את הזכרים על גבן. עוד יותר מדהים כאן שהסרטנים הזעירים שבביצים יודעים לזהות מתי יש גאות ורק אז לבקוע מתוך הביצה. רק אז הם מגיחים מהביצה ורצים אל הים.


הנה סרטני הפרסה הקדומים כל כך:

https://youtu.be/zUaZfsrGqdg


ההתרבות שלהם היא המונית:

https://youtu.be/-55qGCHx1lE


כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/VgEbcQxFUu8


והנה ה-Lal שבדמם של הסרטנים הללו ומאתר חיידקים בקלות:

https://youtu.be/LgQZWSlLBnA
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?



זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.

ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.

לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.

כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.