כבר אלפי שנים שהברזל (Iron), אחת המתכות הנפוצות ביותר על פני כדור הארץ, הוא מהחומרים החשובים בהיסטוריה. בקרב תרבויות שונות הוא מילא תפקיד מכריע ותרם רבות להתפתחות החברה האנושית.

הברזל מהווה מעל 5% מהרכב קליפת כדור הארץ. באדמה מופיעה עפרת הברזל בצורת מינרלים ולא כמתכת. את העפרות המופקות מהקרקע ניתן להפוך בקלות לברזל מתכתי.

ואכן, את הברזל ניתן להפיק בקלות יחסית. עפרות הברזל נפוצות מאוד בעולם ומאות מיליוני טון של ברזל מופקים בעולם מדי שנה - כמות העולה על זו המופקת מכל שאר המתכות גם יחד.

מבחינת כמויות ההפקה שלהן והתועלת שהן מביאות, ברזל נמנה על שלוש המתכות שניצבות בראש - ביחד עם הנחושת והחמרן.

לברזל כמה תכונות חשובות, כמו המגנטיות וכמו הקלות שבה ניתן להפוך אותו לפלדה, לעומת מתכות אחרות.

פלדה הוא השם הכולל לכמה סוגי סגסוגות, תערובת מותכת של ברזל וסיגים. הסגסוגות הללו ידועות בחוזקן הרב ובתכונות המיוחדות לכל סוג וסוג של פלדה. בתוספת של כמויות קטנות מחומרים אחרים, כמו פחם, ניתן להפוך את הברזל בקלות לפלדה (ראו בתגית "פלדה").


#הפקת הברזל
הברזל מופק מעפרות ברזל שונות. החשובות מהן, באחוז הברזל שבהן, הן המגנטיט (המכיל הכי הרבה ברזל וצבעו שחור, בשל תחמוצת הברזל שבו), המטיט שהתחמוצת הפכה אותו אדום כדם, הלימוניט והסידי ריט.

כבר אלפי שנים שייצור הברזל לא השתנה בהרבה. הפקת ברזל מהקרקע היא בהוצאת העפרות הללו והתגלתה עוד בימי קדם.

אחרי שכורים את עפרות ברזל מהאדמה, הן מעובדות לברזל באמצעות חימום בתוך כבשן המחומם לטמפרטורה גבוהה מאוד, בחום עצום. לעתים מוסיפים לעפרות בכבשן סוג של פחם הנקרא "קוקס".


הנה הברזל:

https://youtu.be/k6vut9m-5xU


חשיבות הברזל:

https://youtu.be/tGxqOROrtKY


וכך חיפשו את הברזל באדמה בימי הביניים:

https://youtu.be/nawCa-4dWgY

ודאי שמתם לב שחפצים מברזל שהושארו זמן רב בחוץ מתמלאים עם הזמן בחלודה, אבל מדוע מחליד הברזל בעצם?

ובכן, קודם בואו ניזכר שהאוויר שאנו נושמים מכיל אדים של מים וחמצן. החלודה נוצרת כשהברזל חשוף לאוויר. אז עובר הברזל תהליך שנקרא 'חמצון'. החימצון או החלודה מואצים מאד בסביבה עתירת מים אבל במידה מסוימת היא תמיד תתרחש, כשיש אוויר בסביבה.

לא רק הברזל עובר תהליך של חמצון. למעשה כל מתכת מחלידה ברמה כלשהי. במיוחד מתחמצנות מתכות כמו הברזל, האבץ והנחושת, בעוד שכסף, זהב ופלטינה הנקראים "מתכות אצילות" כמעט ואינם מתחמצנים.


הנה ניסוי למניעת חלודה, על ידי שמן שמונע מגע של המתכת עם חמצן:

http://youtu.be/I1bFxGRXlRc


ומצגת הסבר על היווצרות החלודה:

http://youtu.be/cn_Vom--b4A

בהחלט. מחירי המתכות בשנים האחרונות גבוהים מאד והמיחזור שווה הרבה כסף. לכן קונים בעלי עסקים בתחום כל גרוטאה העשוייה מתכת ושולחים אותה למיחזור. בין השאר הם קונים גם אניות ענק, שיצאו מכלל שימוש.

מצורף סרטון של אוניה בפקיסטן שנקנתה על ידי חברה שעוסקת במתכות ומיועדת למיחזור.


הנה אוניה המיועדת למיחזור מובאת אל החוף בפקיסטן:

http://youtu.be/Ein5dj-Dc-w

הנפח (Blacksmith) הוא מבעלי המקצוע הוותיקים בעולם. הנפחים עובדים עם "מתכות שחורות", לרוב ברזל, למטרות מגוונות כמו יצירה מברזל ופלדה ועיצוב במתכת. מקור צבען השחור של המתכות הללו הוא בשכבת התחמוצת שנוצרת על פניהן כשהן מחוממות.

חימום המתכת, עד לשלב שבו היא בוהקת בצבע כתום וניתנת לעיבוד כנוזל, הוא שמאפשר לנפח לעצב, לכופף ולעשות בה כרצונו. את החום הגבוה הדרוש לחימום המתכת הוא משיג על ידי חימום בגז, פחם וכדומה.

כשהמתכת מתרככת מספיק בכדי לעצבה, הנפח משתמש בכלים כמו פטיש ואזמל, בכדי לחתוך, לעקם ולשנות את צורת המתכת המוצקה. כך הוא יוצר חפצים מברזל או מפלדה.

עם כלי העבודה שלו, הנפח יצר בעבר החל מכלי נשק, כלי עבודה וכלים לבישול ועד חפצי נוי ומרכיבי בנייה כמו פסלים עשויי מתכת ורהיטי ברזל ועד שערי מתכת ורשתות אסכלה. בבנייה הציבורית הנפחים היו מי שבמשך שנים רבות יצרו את פסי הרכבת.

בימינו המקצוע עתיק היומין הולך ונעלם. במדינות המתועשות מחליפים אותו מפעלים תעשייתיים, המייצרים בסרט נע ובכמויות ענק את מה שפעם יצרו הנפחים בעבודת יד, יחידה אחת בכל פעם.

ובכל זאת, באירופה יש כיום תחייה של נפחים. הם רואים את עצמם כמעצבים במתכת ויוצרים - מיצירות אמנות עשויות מתכת ועד חפצי נוי ברמת ייצור גבוהה ובעבודת יד מוקפדת.


הנה נפח מספר על עבודתו:

https://youtu.be/wOx7m3D6guY


כך הוא יכול לעבוד על מסמר אחד:

https://youtu.be/ZBfkmPt-WYw


מתקופת הברונזה הנפחים החלו לייצר כך חרבות:

https://youtu.be/eEWIuyeNp2k


עבודתו של נפח:

https://youtu.be/ZPlOp7_745Y


והנה הזדמנות ללמוד איך להיות נפחים:

https://youtu.be/k-p0W4GB4pU

פלדה (Steel) היא המתכת הכי נפוצה בעולם המודרני, מתכת שמשתמשים בה הכי הרבה ובכל זאת - היא אינה יסוד, אלא סגסוגת המיוצרת ממתכות אחרות.

הבולטת במתכות אלה היא מתכת הברזל, שלעומת מתכות אחרות ניתן בקלות להפכו לפלדה. במקור, פלדה היא סגסוגת של ברזל ופחמן, כשתכולת הפחמן בה היא קטנה ביותר (מקסימום 2.1% במשקל).

מהי סגסוגת, אתם שואלים?

סגסוגת היא נתך של מתכות, כלומר תערובת מותכת של ברזל וסיגים. כל סגסוגת מערבת מתכות שונות שהותכו ביחד ומתערבבות למתכת חדשה, בעלת תכונות משובחות וייחודיות לה.

ואכן, בזכות החוזק, הגמישות והעמידות שלה, הפלדה היא מהחומרים הנפוצים ביותר בבניין, בתעשייה ובהנדסה. כך לדוגמה, מהווה הפלדה את החומר העיקרי ממנו בנויים הגשרים התלויים. הם מורכבים מסיפון עשוי פלדה, שנתלה על כבלי פלדה, המחוברים ועוברים מעל ומעבר לעמודי פלדה.

למעשה, פלדה הוא השם הכולל למספר סוגי סגסוגות של פלדה. לכל אחד מהם תכונות ושימושים משלו. כללית ומעבר לתכונות המיוחדות לכל פלדה, הסגסוגות הללו ידועות בחוזקן הרב. מבין הסוגים השונים שלה, סוגי הפלדה הנפוצים יותר הם ה, נירוסטה, פלדת הפחמן ופלדת סגסוגת.


כך הופכים ברזל לפלדה:

https://youtu.be/qR6IxO_GqU0


מפעלי פלדה מודרניים (ללא מילים):

https://youtu.be/t2o8Dc5XYUc


כך מייצרים פלדה:

https://youtu.be/9l7JqonyoKA


וסרטון תיעודי על הפלדה וההיסטוריה שלה:

https://youtu.be/gWY-HYSpuCc

פִּרְזוּל סוסים (Farrier) הוא מקצוע שבו מטפלים בפרסות הסוסים, ברגליהם (בעבר גם בבהמות אחרות) והטלפיים, החלק הקרני שברגליהם.

הפרסות הן מעין נעליים או מנעלים מיוחדים לסוס, עשויי ברזל, מותאמים לרגליו ושומרים עליהם מבלאי ופגיעות.

המילה "פרזול" באה מהמילה הארמית "פרזלא" שפירושה "ברזל".

המפרזל הוא מצד אחד נפח, היוצר ומעצב במתכת את הפרסות. מצד שני הוא מטפל בבריאות הרגל של הסוס ובבעיותיה. כך הוא מופקד, למשל, על מלאכת החיטוב והטיפול בכפות רגליו, או הטלפיים של הסוסים. הוא מטפל גם בפציעות הסוס ברגליו ובבעיות באזור זה. בימי קדם, אגב, נהגו המפרזלים לטפל גם בשיניו של הסוס....

בפרזול הסוס מתאים המפרזל את הפרסות לרגליו ומאזן אותן. במשך הזמן, בהתאם לשינויים שעובר הסוס ולגדילת הטלפיים שלו, הוא יתאים את הטֶלֶף כך שהזווית שלו תהיה נוחה לסוס במצבים של עמידה, דהירה או עבודה, למשל אם הסוס מרבה ללכת במשטחים קשים.

הפרזול הוא מהמקצועות העתיקים ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שונות בעולם נמצאו שלדי סוסים מתקופות שונות, כולל רבים מהתקופה הצלבנית, בה הביאו הסוסים אבירים רבים ממערב אירופה ועד לארץ ישראל.

בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו הנפחים אחראים על הפרזול. הם גם ייצרו ותיקנו כלי ברזל וגם טיפלו בפרסות הסוסים.

בימינו יש עבודה למפרזלים והם עוסקים בה בלבד. ברור שמספר הסוסים המשמשים בתחבורה ירד פלאים מאז שהומצאה המכונית ומכאן שהטיפול בפרסות הפך מקצוע נדיר משמעותית מבעבר. עוסקים בו מי שממש אוהבים את המלאכה העתיקה הזו.


הנה המפרזל, מקצוע שהיה בעבר שכיח, עד שהומצאה המכונית:

https://youtu.be/TndIFXZFtQ8


החלפת פרסות לסוס פוני בקשמיר שבהודו:

https://youtu.be/fuyMRzrJTl4


טיפול בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw


פרזול זה עסק לא קל אבל סוס הוא בדרך כלל בהמה סבלנית:

https://youtu.be/FZwA_0hgbks


כך מפרזלים את פרסות הסוסים:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


ומפרזל המראה את עבודתו כמפרזל פרסות סוסים:

https://youtu.be/leGpKzJZbOw?long=yes

בתהליך ייצור שרשרת הברזל משתמשים בכבלי מתכת, הכבלים מועברים במתקן שיש בו חור. בחור מתהדק הכבל ומתחזק.

מכונה חותכת את הכבל לחתיכות באורך שווה. הן יהיו הלולאות של השרשרת. ומכונת הכיפוף מסובבת את קצה החתיכת הכבל החתוכה ויוצרת ממנה לולאה - זו חוליה בשרשרת. המכונה מסובבת את הלולאה ודוחפת לתוכה את חתיכת הכבל הבאה. שוב היא מכופפת ויוצרת לולאה חדשה וכך הלאה. המכונות הללו יוצרות בכל שניה לולאה חדשה - בין 50-60 לולאות בדקה!

במכונת הריתוך מחוזקות הלולאות בחיבור שבין קצותיהם, כדי לחזק את השרשרת. וכדי לחזק את השרשרת עוד יותר, היא מחוממת ל-140 מעלות צלזיוס ואז מוכנת למים קרים. השינויים בטמפרטורת השרשרת משנים את מבנה המולקולות שלהן ומחזק את השרשרת מאד. מבצעים את התהליך הזה שוב, בטמפרטורה נמוכה יותר.

מכונת בדיקה מוודאת שכל חלק בשרשרת הוא חזק מספיק. אם לא - היא חוזרת לתיקון ואם הכל בסדר, השרשרת יוצאת לשיווק.


כך מייצרים שרשרות ברזל:

https://youtu.be/Q68KnyrTft8


וכך מייצרים את שרשרות הענק הגדולות במיוחד שמיועדות לאניות ולמכונות ענק אחרות:

https://youtu.be/S2CUncKtzAw


כך פועלות מכונות הייצור של שרשרות הברזל:

https://youtu.be/q18V5oq5b-g

קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.

אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?

מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.

נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.

השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.

אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.

עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.


#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.

צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.


#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.

בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.

במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.


כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):

https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s


למה סוסים צריכים פרסות?

https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ


הסבר לילדים:

https://youtu.be/Di6zV8RPd9s


מפרזל סוסים בעבודה:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw

האדמה מסביב לחלק מהרי הגעש עשירה מאד בחומרים מזינים, כמו סיליקה, ברזל, חמצן ומגנזיום. לכן היא טובה לגידול של יבולים חקלאיים.

משום כך מוקפים הרי געש רבים בשדות ובמטעים של עצי פרי. זו גם הסיבה שאנשי הכפרים לא מתרחקים מהרי הגעש מספיק והם מוכנים ליטול את הסיכון שבמגורים בסמוך להר געש, רק כדי לקבל תבואה מצוינת כל כך.


הנה הקרקע הפוריה שליד הר הגעש:

https://youtu.be/wmh9GaUThiI


וזה גם הסוד של הקרקע הפוריה של אינדונזיה, מדינת האיים הגעשיים:

http://youtu.be/CaQ7xkpJ65E

הגרזן (Axe) הוא כלי עבודה ומלחמה, בעל להב בולט, המורכב מידית ארוכה שבקצהּ שלה מותקן להב רחב וכבד.

עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, מאז תקופת האבן החדשה, משמש הגרזן לכריתה של עצים וככלי נשק קר. כבר מהתחלה הפכו אותו פשטות הייצור, יעילותו לעבודות עץ וכפל השימושים שלו לאחד מכלי העבודה הכי נפוצים ושימושיים בהיסטוריה האנושית.

ככלי עבודה יש לגרזן כיום שני תפקידים, חיתוך וביקוע. לכן מייצרים שני סוגים נפרדים של גרזנים וכל אחד מהם מיועד לתפקיד אחר.

הצטברות האנרגיה של תנופת הגרזן בעת הנפתו, לצד משקל הראש שלו מצטברים בקצה הלהב ויוצרים שטח פנים קטן מאוד. כתוצאה מכך מופעל על החומר הנדרש לבקע או לחתוך לחץ רב, המשיג את המטרה בקלות יחסית.


#תולדות הגרזן
בתקופת האבן, התקופה הפלאוליתית, הבחינו ציידים קדמונים שאבן היא החומר הכי מתאים לייצור של כלי ציד חדים ויעילים. כך הם למדו להכין כלי אבן והשתמשו באבנים וסלעים שהצליחו לסתת ולחדד, בכדי ליצור כלי ציד יעילים, לצד כלי עבודה וכלי נשק אחרים.

מתוך האבנים למדו הקדמונים שסוג האבן הכי טובה לסיתות וחידוד היא אבן הצור. היתרונות שלה היו ברורים - זוהי אבן קשה, שניתן להביאה בסיתות למצב חד במיוחד, מה שהפך אותה שימושית לחיתוך ולהגנה ככלי נשק.

עם הזמן למדו הציידים לקשור את האבן המסותתת לענף עץ וכך ליצור גרזן. הם לא ידעו אז שזה עתיד להפוך אותו לכלי הציד המבוקש והיעיל להשגת בשר טרי בזמן הציד ואחריו.

עם גילוי הברזל, הלך וירד השימוש בגרזנים, כשמחליפים אותו כלי נשק המיועדים ללחימה, דוגמת אלות, חרבות וקשתות עם חיצים. רק בימי הביניים ישובו הגרזנים להיות כלי נשק נפוצים בשדות הקרב של אירופה.


הנה גרזן המלחמה הדני:

https://youtu.be/uw4Ykn2vMWg


גרזן עבודה מבקע עצים:

https://youtu.be/SgNVuQem_HQ


כך מייצרים את הגרזן:

https://youtu.be/max3Nt2pm2A


סוגים:

https://youtu.be/SQJCf4dPguw


גרזן בעל שני להבים:

https://youtu.be/conw8h4nwos


והמפעל בו מייצרים את הגרזנים:

https://youtu.be/5FFDBYHo6oo?long=yes

בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.

הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.

בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.

ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.

קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.

חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".

עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.

לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.

למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.

הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.


הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):

https://youtu.be/wVTlMCsSa2E


מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):

https://youtu.be/fGgiI946E0A


בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):

https://youtu.be/kt7vby25Lu0


הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:

https://youtu.be/vHg0djcJLwQ


וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):

https://youtu.be/pkPhH1RSkds

איל הברזל או איל ניגוח היה כלי פריצה מלחמתי ששימש בימי קדם. זה היה גזע עץ גדול ומוארך שהוסע על ידי הלוחמים, כדי לשבור את השער או החומות בעת התקפה על מבצרים או ערים מוגנות בחומה.

לאורכו של איל הניגוח היה מותקן גזע עץ גדול ותלוי. עליו הותקנו ידיות אחיזה, שאיפשרו ללוחמים להטיחו בשער או בחומה. גוש הברזל שבקצהו נועד לשבור את השער במהלך ההטחות.

מקורו של האיל הוא עוד מהתקופה הפרהיסטורית. הוא שימש בתפקיד פורץ החומות עד לסוף ימי הביניים. בתחילה השתמשו בגזעי עץ ענקיים או בעמודי אבן. רק בהמשך ההיסטוריה יצקו את איל הנגוח שעל גזע העץ, מברזל או מברונזה.

לאיל היה גג שהגן על מפעיליו מיורי חיצים ושופכי שמן רותח שעמדו מעל החומות והגנו כנגד ההתקפה. כך יכולים היו המפעילים להתקרב למטרה ולהשתמש בכוח התנופה כדי לשחרר את ה"מגח", כך שיוטח בעוצמה קדימה, שוב ושוב, עד לשבירת החומה או השער המגן.

גם בארץ ישראל הצליחו הרומאים, בזכות איל הניגוח, לפרוץ למבצרים כמו מצדה. בשביל להעלותו אל חומת המצדה הם בנו סוללת מצור, סוללת עפר עצומה שנועדה להביא את איל הניגוח עד לשערי המבצר הגבוה, שנבנה על הצוק. את רמפת המצור הזו ניתן לראות במצדה עד היום.

הנה איל ניגוח בסרט "שר הטבעות":

http://youtu.be/MShWnTlP60E


הנה הסבר על איל הניגוח:

http://youtu.be/kz60knnHNaU


איל עץ שנמצא בעיר פומפיי:

http://youtu.be/3M4ynPfGd5U


ומתקן לונה פארק בצורת איל ניגוח:

http://youtu.be/P3ucVyAelMA

מִכְרֶה (Mine) הוא חפירה מעשה ידי אדם באדמה, שנעשית כדי להוציא מהאדמה חומרים בעלי ערך.

מכרות יכולים לכלול חומרים ומחצבים כמו פחם, נחושת, זהב, יהלומים, אבני חן כטורקיז, פוספטים ועוד. יש עוד חומרים רבים, ביניהם ברזל, אבן גיר, עופרת, מלח, מוליבדן, בוקסיט, פוספט, ניקל, בדיל ואורניום.

הפקת המחצבים בעלי ערך כלכלי מאדמת כדור הארץ נקראת כרייה. היא מתבצעת בדרך כלל על ידי חפירה של עפרת המחצב מעורק - שטח או אזור גאולוגי באדמה, שהוא עשיר במחצב המבוקש.

"מערת האריה" בסוואזילנד הוא ככל הנראה המכרה העתיק ביותר בעולם. מדובר במכרה פרהיסטורי בן 43,000 שנה, שנחצב בתקופה הפלאוליתית. כרו בו אז חומר שנקרא "המטיט" וממנו יצרו צבעים, פיגמנטים, בצבע אדום.


כך נראה מכרה פחם פתוח, שבו הכריה היא לא ידנית:

https://youtu.be/j9H4Qbq06fg


הנה עבודתם הקשה והמסוכנת של הכורים במכרה פחם תת-קרקעי:

https://youtu.be/ylkdUuNOJzw


יש כאלה שבוחרים את העבודה הקשה הזו מרצונם:

https://youtu.be/d1uIr_KyRr4


עתיד המכרות הללו בעידן הנוכחי אינו ברור:

https://youtu.be/1dsxtCmUvrc


"שיר הכורים" העצוב:

https://youtu.be/H5QeTGcCeug


וסרט תיעודי על הילדים העובדים במכרות של הודו:

https://youtu.be/WXb5xZL3zeQ?long=yes