» «
סידן
מהו הסידן ולמה הוא תורם?



סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.

הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.

העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.

החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.

גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.

מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.


כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


על הסידן ותפקידו בגוף:

https://youtu.be/9f_-AxN5JPc


החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:

https://youtu.be/xgtMaz9r2QE


ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
תה
מהו תה?



התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.

"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.

בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני

בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.

התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.

עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.


הנה תולדות התה (מתורגם):

https://youtu.be/LaLvVc1sS20


התה בתרבות האנושית:

https://youtu.be/jEAjp9_u-yU


ומצגת וידאו של תולדות התה:

https://youtu.be/lFVC7AnVulI
ציד
איך נולד הציד בשביל בשר ופרווה?



מובן לכולנו שאכילת הבשר (Meat) היא הסיבה העיקרית להיווצרות הציד, נכון?

היו כמובן גם הפרווה המחממת וחומרים שונים, כמו שנהב שבקרניים או עור שניתן לעבד לביגוד, אבל בתחילה התחרה האדם הקדמון עם חיות הטרף על הנבלות של בעלי החיים, בעיקר לצורך של השגת בשר.

זה היה קל יחסית ובשר הנבלה היה די טעים. אבל תוך זמן קצר ובדרכים כואבות ואולי אף קטלניות למדו שוכני המערות שיש במזון שכזה סכנה. מזון מבשר של בעל חיים מת הוא לא פעם בשר שכבר הרקיב ועלול לגרום לאוכלים אותו כאבים, מיחושים ומחלות, לפעמים אף למוות.

ברור היה לאבותינו הקדמונים שהם ייאלצו ללמוד לצוד את בעלי החיים בעצמם ולזכות כך בבשר טרי ובריא ואל מול הרבה פחות מתחרים מבעלי החיים ואוכלי הנבלות הטורפים את בשר החיה המתה.

ואכן, בתחילה נעשה הציד באמצעים פשוטים למדי. ענפים ומקלות שמשו קבוצה של ציידים בכדי להכות ולהכניע את החיה הניצודה. אבל כל ציד כזה היה מורכב וקשה לתיאום בין כל הציידים ולציד בעלי חיים גדולים הם נזקקו למספר רב של ציידים.

הפתרון של הציידים היה לייצר לעצמם כלי ציד יעיל יותר, שבעזרתו יוכלו צייד אחד או שניים לצוד, מבלי להזדקק לקבוצת ציידים גדולה.

כך הם גילו בתקופה הפלאוליתית שאבן היא החומר המתאים ביותר לייצור של כלי ציד חדים ויעילים. בהמשך הם ילמדו להשתמש באבנים וסלעים שיצליחו לסתת ולחדד בעצמם, בכדי ליצור כלי ציד יעילים.

ואכן, בתקופת האבן למדו ציידים קדמונים שאבן הצור היא האבן הטובה ביותר לסיתות וחידוד. האבן הקשה, שניתן לסתת לחדות מרבית, התגלתה במהירות כשימושית גם לחיתוך בשר, גם ככלי נשק נגד קדמונים שכנים וגם ככלי ציד מעולה.

לצורך הציד נהגו הציידים ולקשור את האבן החדה לענף עץ וכך ליצור לעצמם גרזן (Axe) ראשוני. העיצוב יילך וישתפר עם הזמן ודי מהר יהפוך הגרזן הזה לאחד מכלי הציד היעילים ביותר להשגת בשר טרי. בהמשך יצטרפו אליו גם החץ והקשת וכשהאדם ילמד לאלף עופות דורסים וכלבי ציד ולקבל מהם סיוע, הציד יהפוך ליעיל ופורה אף יותר. ציד נעים אבל רק אם חייבים!


הנה הבשר והמזונות האחרים של האדם הקדמון:

https://youtu.be/9kafuTmY-YA


כך למד האדם לסתת אבני צור לכלי ציד ועבודה (עברית):

http://youtu.be/SasVGcBupDU?t=2m26s


למה נהגו לבשל אותו?

https://youtu.be/Wpfwu__PF7Y


כך צדו בתקופת האבן:

https://youtu.be/ucwqR3Pt-LM


על הצד הבריאותי של הבשר (מתורגם):

https://youtu.be/NxvQPzrg2Wg?long=yes


וכמה הבשר בריא?

https://youtu.be/ouAccsTzlGU?long=yes
ויטמינים
מהם ויטמינים?



ישנם בטבע חומרים שונים שגופנו צריך כדי לשמור על בריאות והתפתחות ראויה. אלו הם הוויטמינים. את רוב הוויטמינים אנו מקבלים מהמזון שאנו צורכים. ככל שאנו אוכלים מוצרים טבעיים כמו פירות וירקות, גופנו זוכה לוויטמינים טובים ובריאים לו.

אך אם כל מזון טבעי מספק את הוויטמינים שיש בו, בעידן מודרני רבים אוכלים יותר ויותר מזון תעשייתי ומעובד, חסר ויטמינים. לכן מנסות בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מזון להוסיף למוצרי המזון הללו, ויטמינים שונים באופן מלאכותי. כך הן נותנות הרגשה שהמוצרים בריאים יותר וטובים לגופנו.

ויטמינים שונים ניתן כיום לצרוך באמצעות כמוסות שיש בהן מבחר גדול של ויטמינים. הן נקראות "מולטי ויטמין" וכוללות ויטמינים שונים שהתגלו כחסרים בגופו של האדם המודרני. השלמה כזו של ויטמינים יכולה לתמוך במי שתזונתם לקויה וככל שהגיל עולה והמצב הבריאותי ירוד, כדאי ליטול ויטמינים כאלה, תוך התייעצות עם הרופא.

אך כללית, ככל שנקפיד לאכול מזון מגוון וטבעי יותר, גופנו יקבל את סוגי הוויטמינים השונים שלהם הוא זקוק, כדי להתפתח ולהיות בריא.


הנה הסבר של תפקיד הויטמינים בגוף האדם (מתורגם):

http://youtu.be/ISZLTJH5lYg


וסרטון אנימציה על הוויטמינים ולמה כל אחד מהם טוב בגוף (ללא מילים):

http://youtu.be/wt0mnA8At8I

בריאות המזון

תזונה נכונה
מה וכמה כדאי לאכול באכילה נכונה?
כמה נכון לאכול?
כמה כדאי לנו לאכול?


המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.

אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות.

אכילה מועטת מדי, אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.

כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.

כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.


הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות (עברית):

http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q


מה כדאי לי לאכול? (מתורגם)

https://youtu.be/xyQY8a-ng6g


על דיאטות מומלצות ולא מומלצות (מתורגם):

https://youtu.be/P7yM0TKvUm4


והסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות (עברית):

http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s
חלב
איך מיוצר החלב?



החלב אינו מיוצר על ידי האדם, אלא מגיע מבעלי חיים שנקראים יונקים. גם בני האדם הם יונקים ותמיד הנקבות הן שמניקות. החלב של העזים והכבשים הוא טעים מאד, אבל רוב החלב שאנו שותים הוא חלב פרה.

במכון החליבה חולבים פעמיים ביום את הפרות. מעבירים את החלב למחלבה ושם מחממים אותו לחום גבוה מאד. ההרתחה הזו של החלב, שנקראת פיסטור, הורגת את החיידקים שנמצאים בו ומאפשרת לנו לקבל קרטון או שקית של חלב נקי ובריא לשתייה.


הנה סרטון על החלב ושתייתו (מתורגם):

https://youtu.be/xmNzUEmFZMg


חליבת הפרות של העידן המודרני (עברית):

https://youtu.be/3iQmNoN3Gg4


תהליך ייצור החלב (עברית):

http://youtu.be/ApLM5o1xT58


מחלבה בארצות הברית:

https://youtu.be/v2tSBBPR27A


וסרטון תיעודי על מהו הלקטוז והאם החלב בריא או לא? (מתורגם)

https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
מוצרי חלב
מה תורמים לגופנו מוצרי חלב?



החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.

אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.


הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:

http://youtu.be/gy0rhxaFATQ


וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):

https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
לימון
מהו הפלא של הלימון?



לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.

הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.

הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.

בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.

בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.

הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.

מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.

גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.


#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.

ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.

במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.

השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.

באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.

בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.

בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.


הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:

https://youtu.be/E9NPyF0VOyw


כך מכינים לימונדה (ללא מילים):

https://youtu.be/Lo6UCxbazTk


חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:

https://youtu.be/FCwL9uDAioQ


כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:

https://youtu.be/QQt5fT0RErs


לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):

https://youtu.be/IxKl-NxEASw


בואו נייצר שתיל של עץ לימון:

https://youtu.be/z5bpiUQibA0


כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)

https://youtu.be/y5PQMEYv0rU


חוות לימונים בסורנטו:

https://youtu.be/dzrMA6Hfevk


כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:

https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes


וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:

https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes


טחינה
איך מייצרים טחינה למאכל?



הטחינה נחשבת כיום לאחד המאכלים הבריאים שיש. למעשה טחינה משומשום מלא נחשבת לסופר פוד, מזון-על שמומלץ מאוד לאכול. היא מהווה מקור מצוין לסידן, שהוא מינרל הבונה ומחזק את העצמות שלנו.

בכל מקרה, הכנת הטחינה מתבצעת על ידי ניפוי והפרדת השומשום מקליפתו, שטיפה וייבוש של הגרגירים, קליית גרגרי השומשום בתנור, שוב ניפוי ואז טחינה של הגרגרים באמצעות אבני ריחיים באופן מסורתי, או במכונות מודרניות יותר כפי שעושים במפעלים של ימינו.

הטחינה בישראל היא מהטובות בעולם. עם זאת הטחינה האיכותית ביותר מיוצרת לדעת רבים דווקא בשכם הפלשתינית.

שמה של הטחינה בא לה מהמילה "טחינה" שמקובלת גם בערבית, מעצם פעולת טחינת גרגרי השומשום.


כך מייצרים טחינה (עברית):

https://youtu.be/8j4gq2JOm1Q


הכנה של טחינה בבית טחינה עתיק בירושלים (עברית):

https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY


מפעל טחינה מודרני בנצרת (עברית):

http://youtu.be/vW5jYty00j0


כך מייצרים טחינה בטורקיה כמו לפני מאות שנים:

https://youtu.be/NPMyYPm-zEM


והכנת הטחינה בשיטה המסורתית במפעל טחינה מסורתי בירושלים (עברית):

http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?



עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.

בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.

כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.

כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.

אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.

החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.

אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.


רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".

נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.


#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... האמת היא כנראה לא בדיוק ואולי אפילו לא כלל כזו.

מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.

אבל עם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.

מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד.

מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת אותם בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים


#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.

במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.

שנית, העיר הימי בייניימית שלנו לא תיפול!


הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/GDaoFn0RtwU


הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):

https://youtu.be/9wQt_yIDKeE


וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):

https://youtu.be/vCm_CRKKk88
מה הופך את האצות למזון-על?



אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.

לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.

את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.

חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.


הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:

https://youtu.be/wW72gxH5-To


כך מכינים מהן צ'יפס אצות:

https://youtu.be/WjX_TnpMSX8


מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:

https://youtu.be/KBIsoOSqx_8


5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:

https://youtu.be/lpvULt8iP6I


ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):

https://youtu.be/vPGc3825l88
מאיפה בא החומוס ומה הסוד שלו?



מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.

גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.

עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.

כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.

בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.

ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.


הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):

https://youtu.be/YBJPO9561qo


מקורות החומוס התנ"כיים:

http://youtu.be/4lg0DUWOPJY


כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:

https://youtu.be/NP8ZYYp43oc


כך בישראל (עברית):

https://youtu.be/BwmetkENxIs


הכינו חומוס מעולה בבית:

https://youtu.be/_ahfNz2EnN8


חומוס בסגנון ירושלמי:

https://youtu.be/ChXyNTA_DkE


קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):

https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes


וסרטון תיעודי על גידול החומוס:

https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מה התרומה של מיצי פירות לגופנו?



כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.

במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.


הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):

http://youtu.be/ZCOyszn7JCA
מה ההיסטוריה של הכרובית שהייתה לאימפריית בריאות?



הכרובית (Cauliflower) היא אחד מסוגי הירק הבריאים ביותר וגם מקור למאכלים טעימים מאד. אבל מאיפה היא באה?

מוצאה המדויק לא ידוע בדיוק, אם כי הסברה היא שהכרובית בויתה מכרוב הבר שבאגן הים התיכון.
איכשהו השתרשה הדעה שהיא נולדה או לפחות התגלתה לראשונה באי קפריסין, אם כי הנושא רחוק מלהיות מוסכם.

כך או כך, אנשי יוון העתיקה כללו אותה בתפריט שלהם. הרומאים, שהמשיכו את המסורת הקלאסית שלהם, גם בתחום הקולינרי, אימצו לשולחנם את הפרח או הלב של הכרובית, כלומר החלק הלבן שלה.

עם הזמן החלו לצרוך אותה בהתלהבות באיטליה, לאחר שהבינו שגם העלים והגבעולים הירוקים שלה הם טעימים - גם בבישול וגם כחלק מסלט נא.

בנדידתה ההיסטורית באירופה הגיעה הכרובית במאה ה-16 לצרפת ולשולחנו של המלך לואי ה-14. היא אומצה בהתלהבות בממלכה הצרפתית וחקלאי חבל ברטאן שבצפון-מערב צרפת הפכו למומחים בגידול כרוביות.

בתחילת המאה ה-19 הגיעה הכרובית עד הודו ואז החלו לגדל שם זן של כרובית שהותאם לאקלים החם והלח של תת היבשת ההודית.

בימינו מגדלים כרובית בעיקר בשל התפרחת שלה. מבושלת או מטוגנת, כבושה, אפויה או טריה וקצוצה לתוך סלט - הכרובית היא ממלכות הבריאות של המטבח שלנו.


הנה תולדות הכרובית והגידול שלה:

https://youtu.be/EM0AUU5W6iw
מהו שמן זית ואיך מייצרים אותו?



שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.

יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.

אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.

מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.

בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.

לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.

אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.

לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.

מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.

בתיאבון ולבריאות!


כך מייצרים שמן זית (עברית):

https://youtu.be/sCsiA9zG9BY


מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):

http://youtu.be/H8Ai8ywrtME


ייצור שמן זית באופן תעשייתי:

http://youtu.be/aieNV3V4b_s


פרסומת לשמן זית (עברית):

https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4


ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):

https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
מה חשוב בארוחת הבוקר ואיפה אוכלים אותה בריאה?



נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.

זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.

בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.

ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.


על חשיבות ארוחת הבוקר:

https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8


ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:

https://youtu.be/PPuj05ZQyc8


הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)

https://youtu.be/_zoMWdyopYQ


ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):

https://youtu.be/w8g6xWinrkk


בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:

https://youtu.be/618QsMaVXp8


השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/ry1E1uzPSU0


למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?

https://youtu.be/YvbgE2eCgDY


גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):

https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM


והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?

https://youtu.be/3HL9TLH0uEM
האם מרק עוף אכן מציע אנטיביוטיקה טבעית?



רובנו מסכימים שאין כמו מרק עוף ביתי בימים הגשומים והקרירים של החורף. כשהסערה משתוללת מסביב, מרק עוף מציע לנו את הנחמה המושלמת.

עם לא מעט מזונות הנחשבים לבריאים בזכות תערובות הוויטמינים והמינרלים שמצויים בהם, בכל זאת יש מנה הנחשבת לבעלת השפעה בריאותית טובה יותר מאחרות. מרק העוף.

רבים רואים במרק עוף (Chicken Soup) את הפניצילין היהודי, תרופת הסבתא האולטימטיבית וסוג של אנטיביוטיקה טבעית ועממית. יותר ויותר מחקרים מראים שיש בבירור משהו באמונה העממית הזו.

כבר אצל היפוקרטס, הרופא היווני שנחשב לאבי הרפואה, מוזכרים היתרונות של השימוש במרק צח מעצמות לטיפול בבעיות מעיים. גם הרמב"ם מציין, במאה ה-12, את היכולת של מרק כזה לעכב התפתחות של זיהומים ויראליים בגוף.

מרק העוף נחשב באופן מסורתי כתרופה להתקררות ולעוד מחלות. בנוסף, המרכיבים השונים במרק העוף מסייעים ומקדמים עוד יתרונות בריאותיים שנוגעים לכלל בריאות שלנו.

אז אין ויכוח על השם שיצא למרק העוף של אימא, אבל האם יש לדימוי הזה תמיכה מדעית? - הרי עד לא מזמן היו אנשי המדע ספקנים לגבי התועלת האמיתית שבו. רבים מהם בכלל ייחסו את סגולות המרפא שלו להשפעה פסיכולוגית, משהו כמו נשיקה שמרגיעה כאב, כשאימא או אבא נושקים במקום שקיבלנו בו מכה, או לאפקט הפלצבו הנובע מהתחושה הנעימה שמספק לנו מרק העוף.

ובכן, הגורמים להצטננות הם נגיפים, וירוסים ובכלל לא חיידקים. נראה שלמרק עוף יש דרך מסתורית, או לפחות כזו שאינה מוסברת לחלוטין, להילחם באותם וירוסים. המרק החם הזה מצליח לסייע לפרק את הגודש הידוע שאנו חשים בהצטננות או שפעת.

היום אנו יודעים שהוא תורם לחיזוק מערכת העיכול ולחיזוקה של מערכת החיסון, בה הוא משפר את פעילות התאים הלבנים שנלחמים בזיהומים.

חזקה גם העובדה שהמרק הזה מקל על הסימפטומים של המחלה, על ידי חימום דרכי הנשימה העליונות והקלת קשיי נשימה ושיעול. עם הזמן התגלה יותר מזה - שתיית מרק צח יעילה יותר לזה משתיית מים חמים רגילים.

בנוסף לחמימות של המרק, גם המלח שבו מסוגל לתרום ולהרגיע כאבי גרון. לא מעט מחקרים מראים שיש במרק העוף גם אי אילו תכונות אנטי-דלקתיות, המקילות על הגודש ועל תסמיני התקררות בדלקות בדרכי הנשימה העליונות.

לא נמשיך עם עוד הרבה נתונים, כמו מרכיבי סחוס וקולגן שמתפרקים בעקבות הבישול האיטי, מהעצמות שבמרק אל הנוזל שבו ובכך מסייעים להפחתת דלקת מפרקים ומכאוביה ולשמירה על עצמות חזקות. אותו קולגן, ביחד עם הסיליקה ונוזלי המרק גם שומרים על בריאות העור. גם הג'לטין במרק, שכבת החומר המפורסמת שיושבת על המרק כשהוא יוצא מהמקרר, מעודד גדילה של ציפורניים חזקות וצמיחת שיער בריא.

ומעבר לתכונות הריפוי שלו, מרק העוף גם מספק לגוף החולה נוזלים הכרחיים. למרבית האנשים חסרים נוזלים בחורף, משום שאיננו מרגישים בו צמא כמו בקיץ. הוא גם מתגבר בגופנו את כמות הנתרן והאשלגן. הנתרן מגיע מהעוף שבמרק והאשלגן - מהירקות שנוספו לו ושאנו אוכלים פחות בחורף. ביניהם בולטים גזר, קישואים, בצל, פטרוזיליה, שמיר ודלעת.

אז נראה שסבתא צדקה. ברור עתה שהדימוי שיצא בשנים האחרונות למרק העוף כ"מזון העל החדש" הוא מוצדק, גם אם מעט מוגזם. לפחות נקפיד מעתה לא לזלזל ב"עוף המכובס" ממרק העוף ונדע שהוא תורם לבריאותנו כמעט כמו התרופות שאנו צורכים בזמן מחלה ופסיכולוגית אף יותר. בתיאבון ורק בריאות!


הנה מרק העוף הבריא:

https://youtu.be/DC-NazzsawI


מתכון של מרק העוף (עברית):

https://youtu.be/h8vs-U6ERGM


ויש את המרק התימני, הלא פחות בריא (עברית):

https://youtu.be/YqiTwzBnOEk


מהם החיידקים הידידותיים של הפרוביוטיקה?



בעשורים האחרונים הפכה הפרוביוטיקה (Probiotics) לאחד הנושאים המעניינים במדע. לפיה חיידקים מסוימים מסייעים לאיזון ולתפקוד משופר של אוכלוסיית החיידקים החיוניים למערכת העיכול.

פרוביוטיקה היא גישה ברפואה המעודדת צריכת תוספי מזון ומזון שבהם חיידקים ידידותיים לגוף.

החיידקים הידידותיים, הוא נושא העוסק בחיידקים שלא זו בלבד שאינם מזיקים לבני אדם, אלא מסייעים בכך שהם מסייעים לחיזוק מערכת החיסון האנושית.

מרבית החיידקים, מהמזיקים שבהם ועד לידידותיים, מצויים בגופנו בכל מקום. ועדיין - החיידקים הללו מרוכזים אצל האדם בעיקר במעיים.

ריכוז גבוה של חיידקים מזיקים מעלה בגוף את הסיכון למחלות. במקביל מסייע הריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים, למערכת החיסון להילחם במחלות.

לשונית, מושג ה"פרו-ביוטיקה" הוא הלחם שבעברית פירושו 'בעד חיים'. ביוונית, התחילית 'פרו' פירושה 'בעד' ו'ביוטיקה' או 'ביו', שמשמעותה בלטינית 'חיים'. למעשה, זהו ההיפוך של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.

אגב, המושגים הנוגדים הללו מקבלים משמעות נוספת מהעובדה המדעית שמה שפוגע במיוחד בחיידקי הפרוביוטיקה שלנו היא אנטיביוטיקה שאנו צורכים בעת מחלה, או מבשר בעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה.


#מוצרי מזון עם תוספת פרוביוטיקה
ברור שתעשיית הפרוביוטיקה די פורחת במקומות שונים בעולם, כולל בישראל. רבים יודעים לספר מניסיונם או מעידים על יעילות הפרוביוטיקה.

ישנם מספר חיידקים ידידותיים הנמכרים כתוספי מזון. כמה סוגים כאלו ניתן למצוא כיום במוצרי חלב מוחמצים, במיוחד יוגורט.

ועדיין, ישנם חוקרים, ביניהם ישראלים, המערערים על תעשיית זו וטוענים שהיא עלולה להזיק. מחקרים מראים שהנושא ראוי להיבחן לעומק ולא מעט מהם מטילים ספק ביעילות הבריאותית של הפרוביוטיקה.

כך או כך, בין מדע לשיווק יש פער והבדל משמעותיים. על אף העובדה שרבים המומחים שחלוקים לגבי האפקטיביות הבריאותית של תוספי מזון פרוביוטיים אלו, חל בשנים האחרונות גידול במכירת מוצרי חלב פרוביוטיים לציבור.


הנה הסבר על החיידקים הפרוביוטיים (עברית):

https://youtu.be/FohYorHrdVo


החיידקים שבמעיים מושפעים ומשפיעים על העיכול והבריאות ויש לנו השפעה עליהם (מתורגם):

https://youtu.be/1sISguPDlhY


הזנה של חיידקים ידידותיים לבניינים (מתורגם):

http://youtu.be/A4fUu9OLUMA


כמוסות פרוביוטיות שמוצעות למכירה מכילות כל אחת 10 מיליארד חיידקים טובים ובריאים (עברית):

https://youtu.be/IwuYfccQZvY


ומחקרים שמסבירים שצריכת כדורים כאלה עם חיידקים פרוביוטיים היא כלל לא בריאה (עברית):

https://youtu.be/cZdb8D43-LM
מה ההיסטוריה של עצי ההדר?



הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.

בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.

אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.

הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".

אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.

מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.


הנה תולדות עצי ההדרים:

https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY


חקלאות ההדרים:

https://youtu.be/bsMwuISCftE


היתרונות התזונתיים:

https://youtu.be/XuB6N1z9N8k


אורזי מנדרינות להפצה:

https://youtu.be/zeqAlsmoEns


וכך מתפתח פרי הדר:

https://youtu.be/QcFBUp_C1QA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.