שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד השתנתה ברלין במאה האחרונה?
אין כמו העיר ברלין, בירתה ההיסטורית של גרמניה, בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.
אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.
כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.
וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. זוהי עיר שמושכת אליה כמו מגנט, מכל רחבי גרמניה והעולם, המוני צעירים טובים, יפים ומוכשרים.
הנה ברלין של הרייך השני, בעידן האימפריה הגרמנית שלפני מלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/B-m9A8mY-U0
ברלין של 1936, בעידן הנאצי של לפני מלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/Es6f7K4c-y8
ברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
האווירה בה אז:
https://youtu.be/4seFRk8F-eE
וברלין של היום מול אותה ברלין של מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
מהו שדה התעופה הנאצי שהפך לפארק?
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר ו-12 שנה אחר-כך קבע בו אורוויל רייט, אחד משני האחים רייט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית שתוכננה בידי אדריכל העל שלו, אלברט שפר ובהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית. מלמטה לא ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל מבט מהאוויר מדגים את גודלו.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הנצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
הנה סיפורו של טמפלהוף כמחנה פליטים מסוריה:
https://youtu.be/kTSt8xkX_fE
טמפלהוף בימי הנאצים שנת 1938:
https://youtu.be/PyIXixXwies
מצגת וידאו עם תמונות מהטרמינל הנטוש:
https://youtu.be/58Zx1F8jC8U
כך נחתו בטמפלהוף קצת לפני שנסגר:
https://youtu.be/NEtqCVkyH8M
בוחנים בערוץ ההיסטוריה האם יתכן שהיטלר ברח דרך טמפלהוף לארגנטינה:
https://youtu.be/SuD9n5-9qHg
וכך טמפלהוף נראה היום:
https://youtu.be/y1-wDSMHD0k
מה היו תחנות הרוחות של ברלין?
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
מיהו האיש הירוק של ברלין?
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
מהו שער ברנדנבורג שבעיר ברלין?
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג (Brandenburger Gate) שבעיר ברלין הוא אחד הסמלים החשובים של גרמניה.
השער הנוכחי, שגובהו 15 מטרים, בישר את העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית. הוא נבנה במשך 3 שנים, בסוף המאה ה-18, עד שנת 1791.
במקומו בכיכר פריז, לא רחוק מבניין הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, הוא השער היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. השער גם עומד במקום בו עבר פעם הגבול שבין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת שערי הכניסה לאקרופוליס שבאתונה, בירת יוון העתיקה. כמו אותם שערים שהובילו אל המקדשים של העולם העתיק, תפקידו היה להוביל לברלין, העיר החשובה ביותר של הממלכה הרוסית של ימי קדם, בטרם הפכה לגרמניה.
מעל השער פסל של קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
#תולדות שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני מלך פרוסיה, במטרתו לסמל את השלום.
בשנת 1806, צעד נפוליאון שכבש את ברלין, דרך השער אל תוך העיר. הוא לקח את הפסל שמעל השער כשלל מלחמה והעבירו לפריז. 8 שנים אחר כך הוא הובס והפסל הוחזר למקומו. בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1933 עברו דרכו הנאצים במצעד לפידים שסימל את תחילתו שלטון האימים שלהם בגרמניה. בתום מלחמת העולם השנייה השער היה פגוע קשות, מהפצצות בנות הברית.
בשנת 1987 נשא מולו נשיא ארה"ב רונלד רייגן נאום, בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "הרוס את החומה הזו". ואכן, בשנת 1989 ולאחר גל של מחאות, הופלה חומת ברלין והשער הפך לסמל האיחוד של ברלין והתחדשותה.
במהלך השנים הוא הפך למוקד מרכזי של חגיגות בעיר, ממסיבות הסילבסטר, דרך מרתון ברלין, ירידי הרחוב של העיר ומצעד הגאווה והאהבה של ברלין הסובלנית והבינלאומית.
כיום הוא מוטבע על מטבעות אירו שמיוצרים בגרמניה.
הנה הסבר על שער ברנדנבורג:
https://youtu.be/nk4_1Dr-W3E
שער ברנדנבורג בהילוך מהיר:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
השיר בהפגנת הזדהות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/eLUDhCQqmzo
מופע מיפוי אור על השער הנהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/DdYgS_O-O5Y
מה קרה כשנפלה חומת ברלין?
גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.
עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.
הנה תולדות חומת ברלין עד שהיא הופלה (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נפלה החומה בברלין (עברית):
http://youtu.be/u9sVsOvkbR8
סרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין (מתורגם):
http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
ותכנית חינוכית על החומה הכי מפורסמת באירופה (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
כיצד שרפו הנאצים ספרים?
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
כיצד זכה מגדל הרדיו הברלינאי לכינוי "נקמת האפיפיור"?
מגדל הרדיו של ברלין (Berlin Radio Tower) יוצר צלב מאור השמש. בכל זמן רגיל זו הייתה בטח סתם תופעה אופטית נחמדה, אבל פעם, בעידן המלחמה הקרה, היא קיבלה משמעות סמלית שהקנתה לה את הכינוי של לא פחות מ"נקמת האפיפיור".
מה הסיפור מאחרי הקשר שבין נצנוץ קרנע השמש ממגדל רדיו בגרמניה ובין האפיפיור הקתולי היושב בקררית הוותיקן?
אז בעוד שהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות בזמן ההוא ואסר על הנצרות להתבלט, במערב ברלין נבנה מגדל הרדיו, שמבלי להתכוון לכך יצר מהשתקפות קרני השמש, את צורת הצלב שבלטה לעיני כל.
הצלב הזה היה סמלי. דווקא בעת שהקומוניסטים מנסים לגמד את אלוהים, בטיעון המרקסיסטי ש"הדת היא אופיום להמונים", ולהפוך את סטאלין לאלוהים המודרני, בא אלוהים האמיתי ומאיר את עיניהם של תושבי מזרח גרמניה בצלב גדול של אור השמש, אור חזק ובלתי ניתן לכיבוי.
כך הייתה השתקפות צלב האור מהמגדל הגבוה של מערב ברלין, למה שקראו תושבי העיר אז "נקמת האפיפיור".
מבט אל מגדל הרדיו בברלין מ"נקמת האפיפיור":
https://youtu.be/MXT5A-Andxg
מה הייתה האולימפיאדה הנאצית?
זו הייתה ללא ספק האולימפיאדה של הנאצים. אולימפיאדת ברלין 1936 הייתה אחד הרגעים שבו העולם כולו הביט על גרמניה וראה מפגן ראווה, בו הציגו הנאצים לעיני העולם את ההישגים שלהם.
סמלים נאציים, כמו דגלים ומגינים גדולים עם צלב הקרס עיטרו את האולימפיאדה הזו מסביב. התעמולה הנאצית שניהל יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, נועדה להעלות את המורל הגרמני והצליחה לגרום לרבים להעריץ את גרמניה בשליטת היטלר.
הבימאית של היטלר, לני ריפנשטאהל, מי ששנתיים לפני כן ביימה את סרט התעמולה "ניצחון הרצון", על הכינוסים הנאציים הגדולים, התבקשה להפיק סרט ויצרה את "אולימפיה", שהציג את האולימפיאדה הגדולה של הנאצים. כהרגלה היא השתמשה (וייצרה בו-זמנית) את האסתטיקה הנאצית, הגדילה את הדימוי האלוהי של הפיהרר ואת ערכי ה"גזע", העלתה את הגדולה הפשיסטית והוויזואליה של הרייך השלישי, כממשיך האימפריות הגדולות של העידן הקלאסי.
כדי לשמור על המהוגנות הנאצית ולחזק את תדמית המשטר הנאצי בעולם, הוסרו כל השלטים כנגד היהודים בברלין ונאסר על פגיעה במהלך האולימפיאדה, ביהודים, שחורים ואנשים מהגזעים שהמשטר הנאצי הגדיר כ"נחותים".
במסגרת הסמלים חידשו ברלין והאולימפיאדה של 1936 מסורות ויצרו חדשות. כהמשך לאולימפיאדה היוונית העתיקה, זו הייתה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני שנערך בה מרוץ הלפיד בטקס הפתיחה. חידושים כמו הכנסת טורניר אולימפי בכדורסל או שידור של המשחקים האולימפיים בטלוויזיה, גם אם באיכות נמוכה ובמעגל סגור ששודר בברלין בלבד.
את החגיגה קלקלו לנאצים הישגיו של ספורטאי אמריקאי שחור, ג'סי אוונס, שהפגין הישגים בלתי נתפסים, ניצח ספורטאים גרמנים "מהגזע הארי" וניתץ את כל הרעיונות שניסו היטלר וכנופייתו להפיץ בתעמולה לקראת ובמהלך המשחקים האולימפיים. קראו על כך בתגית "ג'סי אוונס".
הנה סיפור האולימפיאדה הנאצית (עברית):
https://youtu.be/PcOsWLRnYeM
באנגלית על המשחקים האולימפיים של הרייך השלישי:
https://youtu.be/pEJ1Fmia8gc
משתתפים ומומחים מנתחים את האולימפיאדה של הנאצים:
https://youtu.be/gNKlxcqLKcM
וטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936:
https://youtu.be/V4clb83HBeU
אין כמו העיר ברלין, בירתה ההיסטורית של גרמניה, בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.
אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.
כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.
וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. זוהי עיר שמושכת אליה כמו מגנט, מכל רחבי גרמניה והעולם, המוני צעירים טובים, יפים ומוכשרים.
הנה ברלין של הרייך השני, בעידן האימפריה הגרמנית שלפני מלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/B-m9A8mY-U0
ברלין של 1936, בעידן הנאצי של לפני מלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/Es6f7K4c-y8
ברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/lLeUcJ7_vvw
האווירה בה אז:
https://youtu.be/4seFRk8F-eE
וברלין של היום מול אותה ברלין של מלחמת העולם השנייה:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר ו-12 שנה אחר-כך קבע בו אורוויל רייט, אחד משני האחים רייט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית שתוכננה בידי אדריכל העל שלו, אלברט שפר ובהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית. מלמטה לא ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל מבט מהאוויר מדגים את גודלו.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הנצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
הנה סיפורו של טמפלהוף כמחנה פליטים מסוריה:
https://youtu.be/kTSt8xkX_fE
טמפלהוף בימי הנאצים שנת 1938:
https://youtu.be/PyIXixXwies
מצגת וידאו עם תמונות מהטרמינל הנטוש:
https://youtu.be/58Zx1F8jC8U
כך נחתו בטמפלהוף קצת לפני שנסגר:
https://youtu.be/NEtqCVkyH8M
בוחנים בערוץ ההיסטוריה האם יתכן שהיטלר ברח דרך טמפלהוף לארגנטינה:
https://youtu.be/SuD9n5-9qHg
וכך טמפלהוף נראה היום:
https://youtu.be/y1-wDSMHD0k
האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?
אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".
הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.
במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.
אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".
הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...
בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.
כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:
https://youtu.be/C0HAMfLMmqY
התחנות ההן כיום:
https://youtu.be/4eSKOsHNkRA
וסרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:
https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
ברלין
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג (Brandenburger Gate) שבעיר ברלין הוא אחד הסמלים החשובים של גרמניה.
השער הנוכחי, שגובהו 15 מטרים, בישר את העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית. הוא נבנה במשך 3 שנים, בסוף המאה ה-18, עד שנת 1791.
במקומו בכיכר פריז, לא רחוק מבניין הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, הוא השער היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. השער גם עומד במקום בו עבר פעם הגבול שבין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת שערי הכניסה לאקרופוליס שבאתונה, בירת יוון העתיקה. כמו אותם שערים שהובילו אל המקדשים של העולם העתיק, תפקידו היה להוביל לברלין, העיר החשובה ביותר של הממלכה הרוסית של ימי קדם, בטרם הפכה לגרמניה.
מעל השער פסל של קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
#תולדות שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני מלך פרוסיה, במטרתו לסמל את השלום.
בשנת 1806, צעד נפוליאון שכבש את ברלין, דרך השער אל תוך העיר. הוא לקח את הפסל שמעל השער כשלל מלחמה והעבירו לפריז. 8 שנים אחר כך הוא הובס והפסל הוחזר למקומו. בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1933 עברו דרכו הנאצים במצעד לפידים שסימל את תחילתו שלטון האימים שלהם בגרמניה. בתום מלחמת העולם השנייה השער היה פגוע קשות, מהפצצות בנות הברית.
בשנת 1987 נשא מולו נשיא ארה"ב רונלד רייגן נאום, בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "הרוס את החומה הזו". ואכן, בשנת 1989 ולאחר גל של מחאות, הופלה חומת ברלין והשער הפך לסמל האיחוד של ברלין והתחדשותה.
במהלך השנים הוא הפך למוקד מרכזי של חגיגות בעיר, ממסיבות הסילבסטר, דרך מרתון ברלין, ירידי הרחוב של העיר ומצעד הגאווה והאהבה של ברלין הסובלנית והבינלאומית.
כיום הוא מוטבע על מטבעות אירו שמיוצרים בגרמניה.
הנה הסבר על שער ברנדנבורג:
https://youtu.be/nk4_1Dr-W3E
שער ברנדנבורג בהילוך מהיר:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
השיר בהפגנת הזדהות עם ישראל (עברית):
https://youtu.be/eLUDhCQqmzo
מופע מיפוי אור על השער הנהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/DdYgS_O-O5Y
גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.
עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.
הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.
הנה תולדות חומת ברלין עד שהיא הופלה (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נפלה החומה בברלין (עברית):
http://youtu.be/u9sVsOvkbR8
סרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין (מתורגם):
http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
ותכנית חינוכית על החומה הכי מפורסמת באירופה (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...
מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.
שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.
גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.
שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.
הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית (מתורגם):
https://youtu.be/DXnnDs0UMzg
שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה (מתורגם):
https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s
וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:
https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
מגדל הרדיו של ברלין (Berlin Radio Tower) יוצר צלב מאור השמש. בכל זמן רגיל זו הייתה בטח סתם תופעה אופטית נחמדה, אבל פעם, בעידן המלחמה הקרה, היא קיבלה משמעות סמלית שהקנתה לה את הכינוי של לא פחות מ"נקמת האפיפיור".
מה הסיפור מאחרי הקשר שבין נצנוץ קרנע השמש ממגדל רדיו בגרמניה ובין האפיפיור הקתולי היושב בקררית הוותיקן?
אז בעוד שהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות בזמן ההוא ואסר על הנצרות להתבלט, במערב ברלין נבנה מגדל הרדיו, שמבלי להתכוון לכך יצר מהשתקפות קרני השמש, את צורת הצלב שבלטה לעיני כל.
הצלב הזה היה סמלי. דווקא בעת שהקומוניסטים מנסים לגמד את אלוהים, בטיעון המרקסיסטי ש"הדת היא אופיום להמונים", ולהפוך את סטאלין לאלוהים המודרני, בא אלוהים האמיתי ומאיר את עיניהם של תושבי מזרח גרמניה בצלב גדול של אור השמש, אור חזק ובלתי ניתן לכיבוי.
כך הייתה השתקפות צלב האור מהמגדל הגבוה של מערב ברלין, למה שקראו תושבי העיר אז "נקמת האפיפיור".
מבט אל מגדל הרדיו בברלין מ"נקמת האפיפיור":
https://youtu.be/MXT5A-Andxg
זו הייתה ללא ספק האולימפיאדה של הנאצים. אולימפיאדת ברלין 1936 הייתה אחד הרגעים שבו העולם כולו הביט על גרמניה וראה מפגן ראווה, בו הציגו הנאצים לעיני העולם את ההישגים שלהם.
סמלים נאציים, כמו דגלים ומגינים גדולים עם צלב הקרס עיטרו את האולימפיאדה הזו מסביב. התעמולה הנאצית שניהל יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, נועדה להעלות את המורל הגרמני והצליחה לגרום לרבים להעריץ את גרמניה בשליטת היטלר.
הבימאית של היטלר, לני ריפנשטאהל, מי ששנתיים לפני כן ביימה את סרט התעמולה "ניצחון הרצון", על הכינוסים הנאציים הגדולים, התבקשה להפיק סרט ויצרה את "אולימפיה", שהציג את האולימפיאדה הגדולה של הנאצים. כהרגלה היא השתמשה (וייצרה בו-זמנית) את האסתטיקה הנאצית, הגדילה את הדימוי האלוהי של הפיהרר ואת ערכי ה"גזע", העלתה את הגדולה הפשיסטית והוויזואליה של הרייך השלישי, כממשיך האימפריות הגדולות של העידן הקלאסי.
כדי לשמור על המהוגנות הנאצית ולחזק את תדמית המשטר הנאצי בעולם, הוסרו כל השלטים כנגד היהודים בברלין ונאסר על פגיעה במהלך האולימפיאדה, ביהודים, שחורים ואנשים מהגזעים שהמשטר הנאצי הגדיר כ"נחותים".
במסגרת הסמלים חידשו ברלין והאולימפיאדה של 1936 מסורות ויצרו חדשות. כהמשך לאולימפיאדה היוונית העתיקה, זו הייתה האולימפיאדה הראשונה בעידן המודרני שנערך בה מרוץ הלפיד בטקס הפתיחה. חידושים כמו הכנסת טורניר אולימפי בכדורסל או שידור של המשחקים האולימפיים בטלוויזיה, גם אם באיכות נמוכה ובמעגל סגור ששודר בברלין בלבד.
את החגיגה קלקלו לנאצים הישגיו של ספורטאי אמריקאי שחור, ג'סי אוונס, שהפגין הישגים בלתי נתפסים, ניצח ספורטאים גרמנים "מהגזע הארי" וניתץ את כל הרעיונות שניסו היטלר וכנופייתו להפיץ בתעמולה לקראת ובמהלך המשחקים האולימפיים. קראו על כך בתגית "ג'סי אוונס".
הנה סיפור האולימפיאדה הנאצית (עברית):
https://youtu.be/PcOsWLRnYeM
באנגלית על המשחקים האולימפיים של הרייך השלישי:
https://youtu.be/pEJ1Fmia8gc
משתתפים ומומחים מנתחים את האולימפיאדה של הנאצים:
https://youtu.be/gNKlxcqLKcM
וטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברלין 1936:
https://youtu.be/V4clb83HBeU
מה היה מסך הברזל שצ'רצ'יל הכריז עליו בנאום?
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
הכינוי "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) מיוחס לגבול האידאולוגי שחילק את אירופה לשני גושים: גוש המערב בהנהגת ארצות הברית והדמוקרטיות של מערב אירופה והגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות.
את הגוש המזרחי האחרונה יצרה, לאחר שהשתלטה על מדינות מזרח אירופה והקימה בהן משטרים קומוניסטיים שהתחזו למה שנקרא, בציניות לא קטנה, "דמוקרטיות עממיות".
איך זה קרה? - לאחר מלחמת העולם השנייה מצאו אזרחי ברלין את עצמם נשלטים על ידי המשטר המזרח גרמני, שהוא עצמו נשלט בידי ברית המועצות.
הסמל למסך הברזל הייתה אז ברלין. אחרי המלחמה חולקה גרמניה בין המנצחות. הבירה ברלין חולקה ל-4 חלקים. בעוד 3 המעצמות המערביות קיבלו את הרבעים המערביים, ברית המועצות קיבלה את הצד המזרחי. היות והעיר כולה ישבה בשטח בו שלטה ברית המועצות, נאלצו בנות הברית להטיס אליה הכל במטוסים.
חשוב להבין, במצב דברים זה ירד על אירופה "מסך הברזל" (Iron curtain), מושג סמלי שהגדיר את המצב. הסגר הסובייטי עתיד להימשך "רק" עד 1949, אך "המלחמה הקרה" עצמה תסתיים רק בשלהי שנות ה-80.
את המושג "מסך הברזל" טבע ב-1946 ווינסטון צ'רצ'יל, מי שכבר לא כיהן כראש ממשלת בריטניה, אבל התארח בארצות הברית ונתן את אחד הנאומים החשובים במאה ה-20. הוא התייחס בו לחומה הדמיונית שחילקה את העולם של אחרי מלחמת העולם השנייה לרעים ולטובים. מצד אחד עמד אז הקומוניזם המדכא של מזרח אירופה ומנגד - הקפיטליזם של "המערב".
בנאום אז דיבר צ'רצ'יל על "עוצמתו של השלום", אבל היו מי שאמרו אז שבאופן אירוני דווקא נאומו של צ'רצ'יל, הוא שכונן את המלחמה הקרה.
מכל מקום, לא היה סמל ברור יותר לפיצול שבין מזרח למערב מאשר חומת ברלין. החומה הזו, שתיבנה בהמשך על ידי הקומוניסטים של גרמניה המזרחית, עתידה לקרוע את העיר למזרח ומערב. החומה הזו תבטא היטב את הקרע הבין-גושי ואת המלחמה הקרה כולה.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה "נאום מסך הברזל" המפורסם, בו טבע צ'רצ'יל את המושג "מסך הברזל":
https://youtu.be/S2PUIQpAEAQ
סיפורו של מסך הברזל (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
כך נראו החיים בברלין המחולקת תחת מסך הברזל:
https://youtu.be/IcdKGtzK8kg
צילומים אותנטיים מבניית והפעלת חומת ברלין:
https://youtu.be/8RTaOMsLt0Y
ופתיחת המלחמה הקרה בברלין וחלוקתה בתום מלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
מהו בית החולים הנטוש של היטלר?
בית החולים הנטוש בליץ (Beelitz), בגרמנית "בליצר היילסטטן", הוא בית חולים מפורסם בגרמניה, שהוקם בשנת 1900 ושימש במשך שנים רבות כבית חולים מרכזי באזור.
ה"בליצר היילסטטן" המפורסם נודע בזכות מטופליו הרבים, שביניהם היה אחד שהיינו ודאי מעדיפים שלא יבריא כל כך מהר אם בכלל - הצורר הנאצי אדולף היטלר. הוא נפצע במלחמת העולם הראשונה ואושפז כאן ובמלחמת העולם השנייה הפך אותה כפיהרר לבית חולים נאצי.
המוסד ההיסטורי הזה הוקם בימי הקיסר וילהלם השני, בתקופה בה התפשטה בבירה הקיסרית של גרמניה מגיפת השחפת ופגעה ברבים מתושבי ברלין. בימים של תחילת המאה ה-20 הוא עשה פלאים בריפוי מהמחלה המשתוללת. כ-90 אחוז מהמטופלים שאושפזו בו אז הבריאו.
בית החולים בליץ, על עשרות בנייניו, ננטש בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ומאז הוא הולך ומתפורר לאיטו. הוא היה אחד מאתרי מצילומים ששימשו לצילומי הסרט "הפסנתרן" וב-2016 הפכו אותו בעלי הקרקע לאטרקציה תיירותית היסטורית. מעליו נבנתה טיילת תלויה שמאפשרת לטייל מעל מתחם בית החולים כולו.
מעל בית החולים הנטוש פוסעים המבקרים כיום על טיילת מתכת שתלויה ומרחפת מעל לגובה צמרות העצים. המחזה מרתק לראות מלמעלה את בנייני בית החולים הנטושים והחורבות של בתים שנותרו כאן מאז ההפצצות במלחמת העולם השנייה.
בפנים בית החולים הנטוש נותרו כל החללים של המוסד. מאולמות האוכל והמטבחים, לחדרי הניתוחים וחדרי הטיפולים, המבקרים מהלכים במסדרונות הענק הנטושים וחשים את ההיסטוריה.
במקום גם מעלית, ממנה עולים המבקרים אל מגדל תצפית בגובה של 40 מטרים. משם נשקף נופו המרהיב של האזור, המשתרע עד לעיר ברלין.
הנה סיפורו של בית החולים הנאצי:
https://youtu.be/uJ5OE5YkpF8
סיור במקום:
https://youtu.be/wPYx-kRiXxA
תמונות:
https://youtu.be/NdShAMsKQfc
ומהאוויר:
https://youtu.be/he4OBcp3VB4
בית החולים הנטוש בליץ (Beelitz), בגרמנית "בליצר היילסטטן", הוא בית חולים מפורסם בגרמניה, שהוקם בשנת 1900 ושימש במשך שנים רבות כבית חולים מרכזי באזור.
ה"בליצר היילסטטן" המפורסם נודע בזכות מטופליו הרבים, שביניהם היה אחד שהיינו ודאי מעדיפים שלא יבריא כל כך מהר אם בכלל - הצורר הנאצי אדולף היטלר. הוא נפצע במלחמת העולם הראשונה ואושפז כאן ובמלחמת העולם השנייה הפך אותה כפיהרר לבית חולים נאצי.
המוסד ההיסטורי הזה הוקם בימי הקיסר וילהלם השני, בתקופה בה התפשטה בבירה הקיסרית של גרמניה מגיפת השחפת ופגעה ברבים מתושבי ברלין. בימים של תחילת המאה ה-20 הוא עשה פלאים בריפוי מהמחלה המשתוללת. כ-90 אחוז מהמטופלים שאושפזו בו אז הבריאו.
בית החולים בליץ, על עשרות בנייניו, ננטש בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת ומאז הוא הולך ומתפורר לאיטו. הוא היה אחד מאתרי מצילומים ששימשו לצילומי הסרט "הפסנתרן" וב-2016 הפכו אותו בעלי הקרקע לאטרקציה תיירותית היסטורית. מעליו נבנתה טיילת תלויה שמאפשרת לטייל מעל מתחם בית החולים כולו.
מעל בית החולים הנטוש פוסעים המבקרים כיום על טיילת מתכת שתלויה ומרחפת מעל לגובה צמרות העצים. המחזה מרתק לראות מלמעלה את בנייני בית החולים הנטושים והחורבות של בתים שנותרו כאן מאז ההפצצות במלחמת העולם השנייה.
בפנים בית החולים הנטוש נותרו כל החללים של המוסד. מאולמות האוכל והמטבחים, לחדרי הניתוחים וחדרי הטיפולים, המבקרים מהלכים במסדרונות הענק הנטושים וחשים את ההיסטוריה.
במקום גם מעלית, ממנה עולים המבקרים אל מגדל תצפית בגובה של 40 מטרים. משם נשקף נופו המרהיב של האזור, המשתרע עד לעיר ברלין.
הנה סיפורו של בית החולים הנאצי:
https://youtu.be/uJ5OE5YkpF8
סיור במקום:
https://youtu.be/wPYx-kRiXxA
תמונות:
https://youtu.be/NdShAMsKQfc
ומהאוויר:
https://youtu.be/he4OBcp3VB4
מה אפיין את האדריכלות הנאצית?
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.
הנה רוח האדריכלות הנאצית:
https://youtu.be/Vbuf20xmPKo
כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:
https://youtu.be/uSrfp_uJiik
התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:
https://youtu.be/2k9VKjfffs4
אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
מקומות בברלין אז והיום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל
והיה אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם בייעודם המקורי, מסיבות מובנות.
הנה רוח האדריכלות הנאצית:
https://youtu.be/Vbuf20xmPKo
כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:
https://youtu.be/uSrfp_uJiik
התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:
https://youtu.be/2k9VKjfffs4
אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:
https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ
מקומות בברלין אז והיום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
למה הוקמה חומת ברלין?
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.
חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
הנה סיפורה של חומת ברלין (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
היום שבו נוצרה חומת ברלין:
https://youtu.be/QwOfphFsUwM
ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:
https://youtu.be/-9VKVt4yuhI
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":
https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk
מה שנשאר היום מהחומה של ברלין:
https://youtu.be/Q6DaebQGYuw
אז הנה תכנית חינוכית על חומת הברזל (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.
בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.
חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.
חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.
בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.
עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).
הנה סיפורה של חומת ברלין (מתורגם):
https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg
היום שבו נוצרה חומת ברלין:
https://youtu.be/QwOfphFsUwM
ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:
https://youtu.be/-9VKVt4yuhI
נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":
https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk
מה שנשאר היום מהחומה של ברלין:
https://youtu.be/Q6DaebQGYuw
אז הנה תכנית חינוכית על חומת הברזל (עברית):
https://youtu.be/n5O1lYFQV8A?long=yes
מה זה דאדא ורעיון האנטי-אמנות?
כששאלו את מצדדי הדאדא, הדאדאיסטים, מה זה דאדא, הם נהגו לענות "אתה דאדא כשאתה חי" או "דאדא היא הרגשה". ואכן, היה משהו בתנועה האמנותית הזו שסרב לקבל את ההגדרות המקובלות של האמנות.
היא הייתה בעצם "אנטי אמנות".
דאדא היה זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. אפשר להגדיר את תנועת הדאדא כ"אמנות נגד האמנות". למעשה, זו גם הייתה "תנועה ללא תנועה". ואפילו השם שבחרו אמני הדאדא לעצמם היה לא ברור.
הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה ומצבם של הסופרים והאמנים היה קשה. ההרגשה הכללית באירופה הייתה שהעולם יצא מדעתו. באווירה זו החלו אמנים לדחות את העולם האינטלקטואלי והתרבותי ואת המדע והטכנולוגיה, כל הגורמים שהובילו לדעתם לטרגדיה האיומה הזו.
ב"קברט וולטר", בית קפה בציריך, החלה ב- 1916 תנועת ה"דאדא" את דרכה. במהלך קיומה יפעלו בה אמנים כמו האנה הוך, מרסל ינקו (שבהמשך יעלה לארץ ויקים את כפר האמנים עין הוד), מאן ריי וגם פבלו פיקסו, בימים שלפני עידן הקוביזם שלו.
אמני הדאדא רצו לזעזע את החברה האירופית לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהביא למודעות שהמוסכמות החברתיות והערכים שנחשבו מקובלים אז, אינם ראויים עוד. הם יצרו טכניקות כמו מיצגים וקולז'ים, כתבו שירה דאדאיסטית, השתמשו בחומרים חדשים ויצרו לא מעט פרובוקציות אמנותיות. חלק מהם פנו כנגד האמנים שהתעקשו להמשיך וליצור בכלים הישנים.
אבל הם היו כל כך נגד שאפילו פנו כנגד עצמם, אם לשפוט לפי האמירה המפורסמת של פעיל מרכזי שאמר: "הדאדאיסט האמיתי הוא גם נגד דאדא".
אפילו מקור השם דאדא לא ברור. הכי קרוב שניתן היה לפרשו הוא משהו כמו הקשקוש שתינוקות נוהגים למלמל "דאדאדאדא"..
מבחינת טכניקות, הרבו אמני הדאדא להשתמש בטכניקות כמו רדי נייד, שימוש בעצמים או חפצים יומיומיים ליצירת אמנות, אסמבלאז', כמו קולאז' אך מרכיבים בו חפצים שונים ליצירת אובייקט תלת ממדי מסקרן. קולאז' - יצירה של יצירות דו ממדיות מגזירי עיתונים שגזרנו, עם ניירות ואריגים, פוטומונטז' - טכניקה בה משלבים או מרכיבים צילומים ליצירה ויזואלית, שירה פונטית, המורכבת מהברות וצלילים חסרי משמעות במובן המקובל ועוד.
פעילות התנועה שהתרכזה בברלין בירת גרמניה, הלכה והסתיימה בתחילת שנות ה-20. זה קרה לאחר שהבינו חברי הדאדא שהם חוזרים על עצמם ואיש כבר אינו מזדעזע מהם. תנועת הדאדא התפרקה בכדי שלא להתמסד.
הדובר שלהם טריסטיאן צארה, מחבר המניפסטים הדאדאיסטיים, הקריא "תפילת אשכבה לדאדא" והתנועה התפוגגה.
הנה הדאדא בקצרה:
http://youtu.be/cx_ilOM_n9A
כל סגנון הדאדא:
https://youtu.be/ABNwtDyx7T4
סקירה מקיפה יותר על הדאדא:
http://youtu.be/8yxBLrEhdHk
הסבר של עקרונות ותולדות תנועת הדאדא:
http://youtu.be/oB2e9CNsId4
מוזיאון הדאדא בכפר האמנים עין הוד (עברית):
https://youtu.be/uErkTGL8_p0
ותכנית קצת משעשעת עם אחד ממייסדי הדאדא (עברית):
https://youtu.be/x9hgSc4278I?long=yes
כששאלו את מצדדי הדאדא, הדאדאיסטים, מה זה דאדא, הם נהגו לענות "אתה דאדא כשאתה חי" או "דאדא היא הרגשה". ואכן, היה משהו בתנועה האמנותית הזו שסרב לקבל את ההגדרות המקובלות של האמנות.
היא הייתה בעצם "אנטי אמנות".
דאדא היה זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. אפשר להגדיר את תנועת הדאדא כ"אמנות נגד האמנות". למעשה, זו גם הייתה "תנועה ללא תנועה". ואפילו השם שבחרו אמני הדאדא לעצמם היה לא ברור.
הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה ומצבם של הסופרים והאמנים היה קשה. ההרגשה הכללית באירופה הייתה שהעולם יצא מדעתו. באווירה זו החלו אמנים לדחות את העולם האינטלקטואלי והתרבותי ואת המדע והטכנולוגיה, כל הגורמים שהובילו לדעתם לטרגדיה האיומה הזו.
ב"קברט וולטר", בית קפה בציריך, החלה ב- 1916 תנועת ה"דאדא" את דרכה. במהלך קיומה יפעלו בה אמנים כמו האנה הוך, מרסל ינקו (שבהמשך יעלה לארץ ויקים את כפר האמנים עין הוד), מאן ריי וגם פבלו פיקסו, בימים שלפני עידן הקוביזם שלו.
אמני הדאדא רצו לזעזע את החברה האירופית לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהביא למודעות שהמוסכמות החברתיות והערכים שנחשבו מקובלים אז, אינם ראויים עוד. הם יצרו טכניקות כמו מיצגים וקולז'ים, כתבו שירה דאדאיסטית, השתמשו בחומרים חדשים ויצרו לא מעט פרובוקציות אמנותיות. חלק מהם פנו כנגד האמנים שהתעקשו להמשיך וליצור בכלים הישנים.
אבל הם היו כל כך נגד שאפילו פנו כנגד עצמם, אם לשפוט לפי האמירה המפורסמת של פעיל מרכזי שאמר: "הדאדאיסט האמיתי הוא גם נגד דאדא".
אפילו מקור השם דאדא לא ברור. הכי קרוב שניתן היה לפרשו הוא משהו כמו הקשקוש שתינוקות נוהגים למלמל "דאדאדאדא"..
מבחינת טכניקות, הרבו אמני הדאדא להשתמש בטכניקות כמו רדי נייד, שימוש בעצמים או חפצים יומיומיים ליצירת אמנות, אסמבלאז', כמו קולאז' אך מרכיבים בו חפצים שונים ליצירת אובייקט תלת ממדי מסקרן. קולאז' - יצירה של יצירות דו ממדיות מגזירי עיתונים שגזרנו, עם ניירות ואריגים, פוטומונטז' - טכניקה בה משלבים או מרכיבים צילומים ליצירה ויזואלית, שירה פונטית, המורכבת מהברות וצלילים חסרי משמעות במובן המקובל ועוד.
פעילות התנועה שהתרכזה בברלין בירת גרמניה, הלכה והסתיימה בתחילת שנות ה-20. זה קרה לאחר שהבינו חברי הדאדא שהם חוזרים על עצמם ואיש כבר אינו מזדעזע מהם. תנועת הדאדא התפרקה בכדי שלא להתמסד.
הדובר שלהם טריסטיאן צארה, מחבר המניפסטים הדאדאיסטיים, הקריא "תפילת אשכבה לדאדא" והתנועה התפוגגה.
הנה הדאדא בקצרה:
http://youtu.be/cx_ilOM_n9A
כל סגנון הדאדא:
https://youtu.be/ABNwtDyx7T4
סקירה מקיפה יותר על הדאדא:
http://youtu.be/8yxBLrEhdHk
הסבר של עקרונות ותולדות תנועת הדאדא:
http://youtu.be/oB2e9CNsId4
מוזיאון הדאדא בכפר האמנים עין הוד (עברית):
https://youtu.be/uErkTGL8_p0
ותכנית קצת משעשעת עם אחד ממייסדי הדאדא (עברית):
https://youtu.be/x9hgSc4278I?long=yes
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.
ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.
"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.
בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.
הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.
הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
דירה בפרויקט:
https://youtu.be/VusBebLi1xM
ותכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":
https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
לאיפה נעלם הבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה לבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה בפיהרר בונקר?
הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובו התאבד, כשהבין שהוא הובס לחלוטין.
הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.
הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.
בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.
ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.
ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.
הניסיונות שעשו כוחות הברית, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום ובסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה. רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו.
הנה סיפורו של הפיהררבונקר:
https://youtu.be/a0uf3GRWS0g
ביקור במגרש החניה שמעל אותו הפיהררבונקר:
https://youtu.be/LtNsy5s7lsc
וסאטירה נחמדה - הבונקר נעלם אבל היטלר עצמו הוא עמוק בזיכרון הקולקטיבי והמאיים (עברית):
https://youtu.be/kDR_EqvBIjU
מה קרה בפיהרר בונקר?
הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובו התאבד, כשהבין שהוא הובס לחלוטין.
הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.
הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.
בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.
ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.
ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.
הניסיונות שעשו כוחות הברית, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום ובסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה. רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו.
הנה סיפורו של הפיהררבונקר:
https://youtu.be/a0uf3GRWS0g
ביקור במגרש החניה שמעל אותו הפיהררבונקר:
https://youtu.be/LtNsy5s7lsc
וסאטירה נחמדה - הבונקר נעלם אבל היטלר עצמו הוא עמוק בזיכרון הקולקטיבי והמאיים (עברית):
https://youtu.be/kDR_EqvBIjU
מהם הבניינים המרתקים שתכנן דניאל ליבסקינד?
דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.
12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.
ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.
מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.
הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:
http://youtu.be/xLlV3y1r91s
ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:
http://youtu.be/0QLISAps2sM
דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.
12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.
ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.
מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.
הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:
http://youtu.be/xLlV3y1r91s
ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:
http://youtu.be/0QLISAps2sM
