» «
ברלין
כיצד השתנתה ברלין במאה האחרונה?



אין כמו העיר ברלין, בירתה ההיסטורית של גרמניה, בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.

אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.

כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.

וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. עיר שמושכת אליה, כמו מגנט, צעירים טובים, יפים ומוכשרים, מכל רחבי גרמניה והעולם.


הנה ברלין של הרייך השני, בעידן האימפריה הגרמנית שלפני מלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/B-m9A8mY-U0


וברלין של 1936, בעידן הנאצי של לפני מלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/Es6f7K4c-y8


הנה ברלין ההרוסה של אחרי מלחמת העולם השנייה:

http://youtu.be/R5i9k7s9X_A


וברלין של מלחמת העולם השנייה ושל היום:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
טמפלהוף
מהו שדה התעופה הנאצי שהפך לפארק?



הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).

רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר ו-12 שנה אחר-כך קבע בו אורוויל רייט, אחד משני האחים רייט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.

בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...

אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.

כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית שתוכננה בידי אדריכל העל שלו, אלברט שפר ובהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית. מלמטה לא ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל מבט מהאוויר מדגים את גודלו.

מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הנצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".

בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.

כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.


הנה סיפורו של טמפלהוף כמחנה פליטים מסוריה:

https://youtu.be/kTSt8xkX_fE


טמפלהוף בימי הנאצים שנת 1938:

https://youtu.be/PyIXixXwies


מצגת וידאו עם תמונות מהטרמינל הנטוש:

https://youtu.be/58Zx1F8jC8U


כך נחתו בטמפלהוף קצת לפני שנסגר:

https://youtu.be/NEtqCVkyH8M


בוחנים בערוץ ההיסטוריה האם יתכן שהיטלר ברח דרך טמפלהוף לארגנטינה:

https://youtu.be/SuD9n5-9qHg


וכך טמפלהוף נראה היום:

https://youtu.be/y1-wDSMHD0k
תחנות הרוחות
מה היו תחנות הרוחות של ברלין?



האם ידעתם שבברלין היו פעם תחנות רוחות?

אל תיבהלו. "תחנות הרוחות" (Ghost Stations) של ברלין היו תחנות רכבת סגורות ומסוגרות, שהיו מלאות בחיילי מזרח גרמניה. הללו מנעו מאנשי מזרח העיר לעלות על הרכבות שבאו ממערב ברלין ולברוח אל הצד המערבי והחופשי של העיר הקרועה לשניים. קראו להן בגרמנית "Geisterbahnhöfe".

הכל התחיל כשהוקמה חומת ברלין ב-1961. השלטון הקומוניסטי לא רצה שאזרחיו יבואו במגע עם תושבי מערב ברלין. כל מגע ביניהם היה מסגיר את השקר הגדול של הקומוניסטים והיה מראה לתושבי מזרח העיר, עד כמה הם עניים ולא-חופשיים, ביחס לתושבי מערב העיר, אלו שנהנו מחופש וממצב כלכלי הולך ומשתפר.

במקביל לבניית חומת ברלין, החליט השלטון הקומוניסטי של מזרח גרמניה, על ניתוק מערכת הרכבות העירונית, מערכת רכבות שהייתה מחוברת עד אז, לשתי רשתות רכבות נפרדות - אחת למזרח העיר ואחת למערבה.

אבל הייתה בעיה - מסלולי הרכבות של מערב ברלין עברו, גם לאחר הפיצול, במזרח העיר החצויה. המצב החדש שנוצר היה של רכבת מערב ברלין שחצתה מתחת למזרחה, אך לא נעצרה בתחנות שבמזרח. אלו עתידות לקבל את הכינוי "תחנות הרוחות".

הסיבה היא שמבחינה היסטורית, המצב שבו חצו חלק מהרכבות העירוניות המערביות את מזרח ברלין, הכריח את השלטון הקומוניסטי להציב בכל תחנות הרוחות הללו חיילים ושומרים חמושים. תפקידם היה להשגיח עם רובים ולעשות הכל כדי למנוע מתושבי מזרח ברלין מלקפוץ על הרכבות העוברות של מערב העיר ולברוח אל המערב ואל החופש. למרבה האירוניה, מי שמימן את השמירה הזו היו שלטונות מערב ברלין. הם נאלצו לשלם מיליוני מרקים למזרח גרמניה על המעבר בשטחם...

בשנות ה-90, לאחר איחוד העיר, אוחדו הרכבות התחתיות של שני חלקי העיר ברלין. בהדרגה נפתחו התחנות הנטושות, שהיו סגורות קרוב ל-20 שנה, לשימוש הציבור. כיום, בברלין המאוחדת, תחנות הרוחות לשעבר, הן תחנות פעילות ושוקקות אדם. רק מוזיאון זעיר וחופשי לכולם, מוצג על קירות תחנת נורדבנהוף (Nordbahnhof) שבעיר ומזכיר לכולם עד כמה החופש אינו מובן מאליו.


כך נראו "תחנות הרוחות" האסורות בברלין:

https://youtu.be/C0HAMfLMmqY


הנה התחנות ההן כיום:

https://youtu.be/4eSKOsHNkRA


סרטון תיעודי קצר עם תיעוד של תחנות הרוחות של מזרח ברלין:

https://youtu.be/x21In7YV9nQ?long=yes
אמפלמן
מיהו האיש הירוק של ברלין?



לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.

מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?

בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.

כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.

המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.

אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...

וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.


הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:

https://youtu.be/dp-T_OtGdIc


אמפלמן יוצא לעיר:

https://youtu.be/p98-4XIs9TY


הקרובים מחו"ל:

https://youtu.be/3_7TwVptJQA


והמסחור בבית:

https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI

ברלין

חומת ברלין
מה קרה כשנפלה חומת ברלין?



גרמניה שנכבשה בתום מלחמת העולם השניה חולקה למעשה בין רוסיה לבין בנות הברית, בראשות ארה"ב. לאחר שנים שבהן רבים הצליחו לברוח ממזרח ברלין למערבה, החליטה בשנת 1961 הממשלה במזרח גרמניה, לבנות חומה שאורכה עשרות רבות של קילומטרים. חומת ברלין מנעה בריחה של תושבים אל העולם החופשי, המתקדם, עולם השפע.

עם חומת בטון בחלקה וגדרות תיל בחלקים אחרים, שדות מוקשים וחיילים מזרח גרמניים שהצטוו לירות באזרחים מזרח גרמניים שמנסים לברוח למערב, הפכה החומה להתגלמות העריצות והתוקפנות של ברית המועצות, המעצמה הרוסית בראשות סטאלין וממשיכיו.

הפלת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989, כ-28 שנים לאחר שהוקמה, סימנה את נפילת המשטר הקומוניסטי בגרמניה המזרחית והייתה האות לאיחוד מחדש של גרמניה המחולקת. היא גם הייתה אחד הסימנים המשמעותיים ביותר לנפילת הגוש הקומוניסטי ונצחון המערב במה שנקרא "המלחמה הקרה". מצד שני, האיחוד הגרמני שהביאה נפילת החומה גרם לדאגה לא קטנה מפני עתיד שבו עלולה חלילה גרמניה לשוב ולהיות מעצמה שתאיים על העולם החופשי.


כך נפלה החומה בברלין:

http://youtu.be/u9sVsOvkbR8


הנה כל תולדותיה עד שהופלה החומה:

https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg


וסרט תיעודי קצר על הלילה של נפילת חומת ברלין:

http://youtu.be/bA14hAuQuLc?long=yes
נקמת האפיפיור
כיצד זכה מגדל הרדיו הברלינאי לכינוי "נקמת האפיפיור"?



מגדל הרדיו של ברלין (Berlin Radio Tower) יוצר צלב מאור השמש. בכל זמן רגיל זו הייתה בטח סתם תופעה אופטית נחמדה, אבל פעם, בעידן המלחמה הקרה, היא קיבלה משמעות סמלית שהקנתה לה את הכינוי של לא פחות מ"נקמת האפיפיור".

מה הסיפור מאחרי הקשר שבין נצנוץ קרנע השמש ממגדל רדיו בגרמניה ובין האפיפיור הקתולי היושב בקררית הוותיקן?

אז בעוד שהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות בזמן ההוא ואסר על הנצרות להתבלט, במערב ברלין נבנה מגדל הרדיו, שמבלי להתכוון לכך יצר מהשתקפות קרני השמש, את צורת הצלב שבלטה לעיני כל.

הצלב הזה היה סמלי. דווקא בעת שהקומוניסטים מנסים לגמד את אלוהים, בטיעון המרקסיסטי ש"הדת היא אופיום להמונים", ולהפוך את סטאלין לאלוהים המודרני, בא אלוהים האמיתי ומאיר את עיניהם של תושבי מזרח גרמניה בצלב גדול של אור השמש, אור חזק ובלתי ניתן לכיבוי.

כך הייתה השתקפות צלב האור מהמגדל הגבוה של מערב ברלין, למה שקראו תושבי העיר אז "נקמת האפיפיור".


מבט אל בברלין מ"נקמת האפיפיור":

https://youtu.be/MXT5A-Andxg
שריפת הספרים על ידי הנאצים
כיצד שרפו הנאצים ספרים?



היה זה היינריך היינה, הסופר היהודי שהתנצר, שאמר בתחילת המאה ה-19 ש"מי ששורף ספרים סופו שישרוף אנשים". הוא דיבר על האינקוויזיציה הספרדית, ששרפה ספרי קודש מוסלמיים. אבל זו הייתה נבואה מצמררת לעתיד לבוא...

מאה ועשרים שנה אחר כך, בחודש מאי 1933, נשרפו ב"כיכר בבל" (Bebelplatz) שבברלין 20 אלף ספרים, על ידי המון מוסת. מן הסתם הושלכו אל הלהבות גם ספריו של היינה עצמו, שנשרפו על ידי הפורעים הנאצים בכיכר הזו ובעוד כיכרות רבות בערי גרמניה של אותם ימים.

שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס הוא שאירגן את שריפת הספרים הראשונה, בכיכר שממול אוניברסיטת הומבולט החשובה של אותם ימים. גבלס גם נאם באירוע והדגיש בפני ההמון עד כמה חשוב המעשה. אלפי ספרי מופת הוצאו באותו לילה מספריית האוניברסיטה הנודעת ונשרפו ברחבה שממולה. האשמה הייתה שהם ספרים "לא גרמניים". בין הכותבים שספריהם נשרפו היו תומאס מאן, קרל מרקס, ברתולד ברכט ואחרים.

גבלס עצמו היה דוקטור לתיאטרון רומנטי, אך לא רבים יודעים שהוא היה סופר כושל ומתוסכל. ממש כמו שהיטלר, צייר מתוסכל בעברו, אסר על אמנות מודרנית ולא הסכים שתוצג בגרמניה הנאצית, כך פגע גבלס בספריהם של גדולי הסופרים היהודים, הכותבים הקומוניסטים והוגי הדעות שוחרי החופש. באופן כללי הוא מיצה בכך את שנאתו לאנשי רוח בכלל ולסופרים בפרט.

שריפת הספרים הייתה אמנם אקט של תעמולה, נגד הרוח הלא-גרמנית, אבל גם רגע מהנה לשונא התרבות שגבלס היה - אותה תרבות שדחתה אותו כסופר ובניגוד לו הצטיינה בספרות האיכותית והחופשית שלה.


הנה ליל שריפת הספרים בברלין ובגרמניה הנאצית:

https://youtu.be/DXnnDs0UMzg


שריפת הספרים בכיכר האופרה, בהקשר ההיסטורי שלה:

https://youtu.be/COxi7A_bhmM?t=35m43s&end=39m21s


גבלס מנהל את האירוע של שריפת הספרים ב-10 במאי בברלין:

https://youtu.be/VxzIhUWguAk


וסרט תיעודי על שריפת הספרים בידי הנאצים:

https://youtu.be/yHzM1gXaiVo?long=yes
חומת ברלין
למה הוקמה חומת ברלין?



הכל התחיל בחודש אוגוסט 1961, כשהרוסים, מי ששלטו אז במזרח גרמניה ומזרח ברלין, החלו לבנות חיץ בין החלק שנשלט על ידם, לבין זה שבו שלט המערב. כך חולקה ברלין לשניים: ברלין המזרחית וברלין המערבית.

בתחילה זו הייתה גדר אך די מהר החלו כוחות מזרח גרמניה להחליפה בחומה. לאורכה הוקמו מגדלי שמירה רבים ונקבעו 8 מעברי גבול, שלא איפשרו לתושבי מזרח גרמניה לעבור למערב.

חומת ברלין (Berlin Wall) הייתה חומה ארוכה מאד, כ-155 קילומטר אורכה, ששימשה כחיץ בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית. האחרונה הייתה מדינה קומוניסטית, שנשלטה אחרי מלחמת העולם השנייה על ידי ברית המועצות.

חומת ברלין חצתה את העיר בין מזרח למערב והייתה לסמל הלא רשמי של המלחמה הקרה. נוכחותה יצרה פיצול בקרב תושבי העיר ורבים ניסו לברוח ממנה לאורך השנים. רוב נסיונות הבריחה הללו הסתיימו במוות.

בשנת 1989, כ-28 שנים אחרי שהוקמה, הופלה החומה, וגרמניה אוחדה שוב למדינה אחת.

עד היום נשארו חלקים קטנים של החומה, בתור עדות לאיוולת שבהקמתה ומסלול החומה מסומן בכל חלקי ברלין, בלוחיות מתכת המוצבות ברחבי העיר ועליהן כתוב בגרמנית "חומת ברלין" (Berliner Mauer).


הנה סיפורה של חומת ברלין:

https://youtu.be/A9fQPzZ1-hg


היום שבו נוצרה חומת ברלין:

https://youtu.be/QwOfphFsUwM


ההיסטוריה של הקמת חומת ברלין:

https://youtu.be/-9VKVt4yuhI


נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בנאום "הפילו את החומה!":

https://youtu.be/Ei1HnWwzmNk


מה שנשאר היום מהחומה של ברלין:

https://youtu.be/Q6DaebQGYuw


וסרט תיעודי על חומת ברלין:

https://youtu.be/hFVR8-ubRi4?long=yes


נירנברג הנאצית
כיצד תכנן היטלר לעצב את נירנברג?



היטלר בחר בנירנברג להיות העיר הגרמנית המייצגת של שלטון הרייך השלישי. מיקומה במרכז גרמניה והעובדה שהיא שמרה על המראה שלה מתקופת הרייך הראשון (האימפריה הרומית הקדושה), הפכה את העיר בעיניו למתאימה.

ביחד עם האדריכל הבולט של הנאצים ואיש אמונו, אלברט שפר, שקד הדיקטטור המגלומן על קומפלקס נאצי בנירנברג, אוסף של מבני ענק שיהפכו את הביקור בנירנברג לחווייה מהממת ורבת רושם למבקר הגרמני ולמופע עוצר נשימה של גדולה גרמנית ונאצית, לאורחים מחו"ל.

הקומפלקס הנאצי שתוכנן בנירנברג כלל מבנים ומתחמי ענק מגלומניים כמו הלויטפולד ארנה, אולם קונגרסים עצום ומרהיב ל-50 אלף איש, דרך הזהב שתשמש למצעדים, שדה הצפלין והטריבונה לנאומי היטלר שהספיק לשמש בפועל לטקסי הענק הנאציים, אצטדיון עירוני עם פודיום לפיהרר ולא רחוק ממנו האיצטדיון הגרמני הגדול בעולם שיכיל 400 אלף צופים, מגרש מצעדים צבאיים, מוקף ב-24 מגדלים ענקיים מסביב ומחנות מגורים לכמויות האדם העצומות שהתכוונו הנאצים לארח בהתכנסויות שלהם.


היטלר בחר בנירנברג לקיום טקסי הראווה שלו:

https://youtu.be/42i-bL5bZuE


הנה שדה הצפלין והאצטדיון העירוני שבהם התקיימו הכינוסים הנאציים:

https://youtu.be/FVmRd0GfiN8


הנה הלויטפולד ארנה, אולם הקונגרסים הלא-גמור היום:

https://youtu.be/2wUZUALWANs


והנה סיור במוזיאון שנמצא בו היום:

https://youtu.be/PNF-snVvMBg


צילומים של חלק מהמבנים הללו - אז והיום:

https://youtu.be/4Nho-CcS2lA?t=4m32s


אתרים נאציים בנירנברג:

https://youtu.be/Vglf2sxEs3M


ביקור באתרי הבנייה הנאציים בנירנברג:

https://youtu.be/49WgVYKxH_U


הנה סרט מקיף על התכניות המגלומניות שהיו להיטלר לגבי העיר:

https://youtu.be/G6oNC7j5P-w?long=yes


והנה סרט תיעודי על העיר האדירה שתכנן היטלר לבנות בנירנברג:

https://youtu.be/5EcPIjWcXUw?long=yes
לאיפה נעלם הבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה לבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה בפיהרר בונקר?


הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובו התאבד, כשהבין שהוא הובס לחלוטין.

הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.

הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.

בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.

ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.

ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.

הניסיונות שעשו כוחות הברית, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום ובסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה. רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו.


הנה סיפורו של הפיהררבונקר:

https://youtu.be/a0uf3GRWS0g


אחד השורדים היחידים מהפיהררבונקר מספר:

https://youtu.be/0f9yH1DL-D4


הפיהררבונקר היום - במקום יש היום מגרש חניה:

https://youtu.be/LtNsy5s7lsc


וחלק מסרט תיעודי על הימים האחרונים של היטלר בפיהררבונקר:

https://youtu.be/M3FPeu7CC_s?long=yes
מה אפיין את האדריכלות הנאצית?



הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם. אבל היו גם המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם וכמובן המלון הגדול בתבל, אולם-העם שתוכנן במסגרת גרמאניה של ברלין ושבתוכו תוכננו להיכנס מאות אלפי בני אדם, האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.

האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה במקרה של המבנים הנאציים.

המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם. כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...

בונקרים ומבנים נאציים שונים ומשונים בברלין בירת גרמניה שימשו לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, כגלריות ומוזיאונים יוקרתיים, מועדוני לילה ועוד מקומות בילוי, הפוכים במכוון לרוח הנאצית. אך מרבית המיזמים הגדולים והיומרניים לא הושלמו מעולם. חלקם הגדול נעצר בזמן מלחמת העולם השנייה ואיש מהמנצחים שהביסו את הנאצים לא רצה להמשיכם, מסיבות מובנות.


הנה רוח האדריכלות הנאצית:

https://youtu.be/Vbuf20xmPKo


כמה מהמבנים המגלומניים שתכנן היטלר לסיים בשנת 1950:

https://youtu.be/uSrfp_uJiik


התכנית של היטלר על גרמאניה שרצה לבנות בברלין:

https://youtu.be/2k9VKjfffs4


אחד ממפעלי הבנייה הנאציים הוא המלון הגדול בעולם שבנה באי רוגן לצורכי תעמולה:

https://youtu.be/JRBkfW9LOIQ


מקומות בברלין אז והיום:

https://youtu.be/zEkbYT5Bji0


בסופו של דבר האדריכלות הזוועתית ביותר שלהם הייתה הבולטת ביותר - מחנות ההשמדה כמו אושוויץ ובירקנאו:

https://youtu.be/449ZOWbUkf0


מי שהיה יד ימינו של היטלר היה האדריכל הנאצי אלברט שפר:

https://youtu.be/Bex2qRQy7w8?long=yes
כיצד קפץ קונרד שומאן אל החופש?



הוא היה הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני הוא ראה את אי הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן (Conrad Schumann) לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור.

תמונת שומאן קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמנית והתחתן עימה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.


הנה סיפורו של קונרד שומאן והתמונה האייקונית של בריחתו מצ'ק פוינט צ'ארלי:

https://youtu.be/Jn8xMlZV0FQ


סרטון של הבריחה הראשונה הזו:

https://youtu.be/iZOFjR9oFtk


עם הזמן הפך קונרד שומאן לסמל, אך עזב את העולם בכאב:

https://youtu.be/r4KBziYZvJY
איך נוצר הצילום המפורסם של כיבוש ברלין?



צילום "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (Raising a flag over the Reichstag) הוא צילום המלחמה הנודע שנחרת בזיכרון של הניצחון על הנאצים יותר מכל צילום אחר. מסביב רואים את הבירה הגרמנית החריבה. בשלב הזה כ-90% מברלין הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.

צילם אותו הצלם הרוסי יהודי יבגני חאלדיי. מספרים שהוא התקנא בצלם האמריקאי ג'ו רוזנטל, שזמן קצר לפני כן צילם את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה" וזכה בפרסום עולמי ובפרס פוליצר, של העיתונות. חאלדיי ידע שהתצלום של רוזנטל האדיר את יוקרתו של הצבא האמריקאי והוא חלם להעניק לצבא האדום תמונת ניצחון דומה. מתחילת הקרב על ברלין, הוא הסתובב בחסות הכוחות הרוסיים, כשבידיו דגל ברית המועצות.

התמונה צולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין. הדגל היה אחד מ-9 דגלי ניצחון, שהונפו מעל מקומות אסטרטגיים וסמליים של המשטר הנאצי, כמו שער ברנדנבורג, בניין עיריית ברלין, משרדו של היטלר ועוד. סטלין החליט שתמונת הניצחון תהיה דגל מעל בניין הרייכסטג. זאת על אף שמאז 1933, כשנשללו סמכויות הפרלמנט הגרמני על ידי היטלר, לא הייתה לרייכסטאג שום משמעות מלבד מיקומו במרכז ברלין והסמליות ההיסטורית שלו.

הנפת הדגל האמיתית התקיימה ללא נוכחות הצלם, ב-30 לאפריל. חייל סובייטי בשם מיכאיל מינין עלה עם חבריו אל הגג והניף את הדגל על אחד מפסלי הגג שעל הבניין. בבניין התרחשו עדיין קרבות עזים פנים אל פנים. הצילום המפורסם צולם יום אחר-כך, כשהצלם חאלדיי ניצל את גמר הקרב על הרייכסטג ועלה עם 3 חיילים סובייטים, אל הגג, למה שיהפוך לצילום המפורסם. מוקדם בבוקר ה-1 במאי הניפו 8 חיילים את הדגל הרוסי על גג הרייכסט ונוצר אחד הצילומים המפורסמים בתולדות הצילום.

בדיעבד התברר שהתמונה לא רק בוימה אלא גם רוטשה, שנים רבות לפני המצאת תוכנת ה"פוטושופ" המפורסמת. זה נעשה כדי לחזק את האפקט והגבורה של הלוחמים הרוסיים ולהעלים ביזה. אם זו העלמת אחד משני שעונים שהיו על ידו של אחד החיילים ואם זו הוספת עשן וענני הפגזות מעל העיר החריבה, שנועדה להאדיר את הרושם של הניצחון הסובייטי.


הנה סיפור הצילום הנודע:

https://youtu.be/kMRWK-a3CcY?t=3s


מישהו עשה לצילום אנימציה:

https://youtu.be/L0mmfeAA8LM


והנה הקרבות בליווי שיר תהילה רוסי:

https://youtu.be/9IF6OuCEzuA


כמה עובדות על "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג":

https://youtu.be/GLPgQ-1VPfQ


וסרט שמראה את הניצחון על ברלין:

https://youtu.be/C0hq8xBPrZA


זה היה הסוף של כיבוש ברלין בידי הרוסים:

https://youtu.be/WtZh7ruOYMU?long=yes
מה זה דאדא?



כששאלו את מצדדי הדאדא, הדאדאיסטים, מה זה דאדא, הם נהגו לענות "אתה דאדא כשאתה חי" או "דאדא היא הרגשה". ואכן, היה משהו בתנועה הזו שסרב לקבל את ההגדרות המקובלות של האמנות.

דאדא היה זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. אפשר להגדיר את תנועת הדאדא כ"אמנות נגד האמנות". למעשה, זו גם הייתה "תנועה ללא תנועה". ואפילו השם שבחרו אמני הדאדא לעצמם היה לא ברור.

הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה ומצבם של הסופרים והאמנים היה קשה. ההרגשה הכללית באירופה הייתה שהעולם יצא מדעתו. באווירה זו החלו אמנים לדחות את העולם האינטלקטואלי והתרבותי ואת המדע והטכנולוגיה, כל הגורמים שהובילו לדעתם לטרגדיה האיומה הזו.

ב"קברט וולטר", בית קפה בציריך, החלה ב- 1916 תנועת ה"דאדא" את דרכה. במהלך קיומה יפעלו בה אמנים כמו מרסל דושאן, אנה כוך, מרבל ינקו, מאן ריי וגם פבלו פיקסו שלפני עידן הקוביזם.

אמני הדאדא רצו לזעזע את החברה האירופית לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהביא למודעות שהמוסכמות החברתיות והערכים שנחשבו מקובלים אז, אינם ראויים עוד. הם יצרו טכניקות כמו מיצגים וקולז'ים, כתבו שירה דאדאיסטית, השתמשו בחומרים חדשים ויצרו לא מעט פרובוקציות אמנותיות. חלק מהם פנו כנגד האמנים שהתעקשו להמשיך וליצור בכלים הישנים.

אבל הם היו כל כך נגד שאפילו פנו כנגד עצמם, אם לשפוט לפי האמירה המפורסמת של פעיל מרכזי שאמר: "הדאדאיסט האמיתי הוא גם נגד דאדא".

אפילו מקור השם דאדא לא ברור. הכי קרוב שניתן היה לפרשו הוא משהו כמו הקשקוש שתינוקות נוהגים למלמל "דאדאדאדא"..

פעילות התנועה שהתרכזה בברלין בירת גרמניה, הלכה והסתיימה בתחילת שנות ה-20. זה קרה לאחר שהבינו חברי הדאדא שהם חוזרים על עצמם ואיש כבר אינו מזדעזע מהם. תנועת הדאדא התפרקה בכדי שלא להתמסד. הדובר שלהם טריסטיאן צארה, מחבר המניפסטים הדאדאיסטיים, הקריא "תפילת אשכבה לדאדא" והתנועה התפוגגה.


הנה הדאדא בקצרה:

http://youtu.be/cx_ilOM_n9A


וסקירה מקיפה יותר:

http://youtu.be/8yxBLrEhdHk


הסבר של עקרונות ותולדות תנועת הדאדא:

http://youtu.be/oB2e9CNsId4
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?



יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.

ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.

"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.

בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.

הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.


הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:

https://youtu.be/CoTRYhxdw8o


דירה בפרויקט:

https://youtu.be/VusBebLi1xM


תכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":

https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
מהם הבניינים שתכנן דניאל ליבסקינד?



דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק. 12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.

ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.


הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:

http://youtu.be/xLlV3y1r91s


הנה סרטון של מגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:

http://youtu.be/0QLISAps2sM
מהם מגדלי הנ"מ הנאציים של ברלין?



בתוך פארק גדול וירוק, מעל גבעה נישאת, ניצב לו עד היום מגדל מאיים וכהה שבנו הנאצים במלחמת העולם השנייה. זהו מגדל הגנה נגד מטוסים שנבנה במהלך במלחמת העולם השנייה, כדי למקם עליו מערכת הגנה נגד מטוסי ומפציצי בנות הברית.

זה קורה בעיצומה של המלחמה, בשנת 1940. בהוראה אישית של היטלר, החלו הנאצים לבנות בערים כמו ברלין, וינה והמבורג, מגדלי הגנה נגד מטוסים. קראו להם בגרמנית פְלַאקְטוּרְמֶה (Flakturme). על המגדלים הללו מיקמו מערכות הגנה נגד המטוסים וההפצצות של מטוסי בנות הברית. במרחק מה מכל מגדל כזה נבנה אז מגדל נוסף, שהיווה "מגדל בקרה" לירי.

בברלין למשל, למרות שהיטלר הורה על בניית שישה מגדלים כאלו, בפועל נבנו רק שלושה - בפארקים טירגרטן, פרידריכסהיין והומבולדטהיין (Humboldthain). בתוך כל מגדל כזה היה מקלט עם מקום ל-15,000 אזרחים.

לאחר סיום המלחמה, פוצצו צבאות בעלות הברית רבים מהמתקנים הצבאיים הנאציים וביניהם גם את המגדלים. את המגדל שעמד בפארק הומבולדטהיין, פוצץ חיל ההנדסה הצרפתי בשנת 1948, אבל חלק ממנו שרד.

כ-50 שנה מאוחר יותר נפתח המגדל הגבוה (80 מטר) ששרד ונאטם אז ותיירים נחשפים לקומותיו של אחד הבונקרים הגדולים ביותר בברלין. בתוכו חיה עד היום, אגב, אוכלוסיית עטלפים מרשימה.


הנה סיפור מגדלי הנ"מ הנאציים, שמראה מגדל כזה ששרד בבירת אוסטריה, וינה:

https://youtu.be/fF2X6gcuZXU


כך נראה מגדל הנ"מ של גן הוורדים בסרטון מ-1945:

https://youtu.be/tnq13vR8kdw


וכך הוא נראה היום:

https://youtu.be/kzdDJG7rU1s?t=2m57s


ומצגת עם ויזואליה ממשחק מחשב של המגדל שהיה בגן החיות של ברלין:

https://youtu.be/hBRuGMy0thQ


כך נראו תותחי הנ"מ 88 שהציבו הנאצים על המגדלים:

https://youtu.be/K0aHnFo5CI8


והנה סרט תיעודי עם שלל ביצורים נאציים נוספים שנותרו ממלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/dzwfEw1IIeA?long=yes


איך נולדה גלריה מחומת ברלין?



עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.

האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.


הנה איסט סייד גלרי שבברלין:

https://youtu.be/CCCbsztMAlk


הנה מבחר מהציורים שיש בה:

https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc


הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:

https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk


האמנים היוצרים בגלריה:

https://youtu.be/JM6uH1Z667c


וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):

https://youtu.be/-gXwf_cz8I4
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?



רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.

אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.

הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.

האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...

המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...

האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.


הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר:

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc


תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:

https://youtu.be/o5b618iV3tM


המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:

https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8


כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:

https://youtu.be/z4KsREg_IU8


והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:

https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
מי הספורטאי השחור שקלקל להיטלר את המסיבה?



זו היתה שנת 1936 ומנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר רצה לנצל את האולימפיאדה בברלין כדי להראות לעולם את עליונות הגזע הארי והגרמנים.

מי שקלקל לו את התכנית היה ג'סי אוונס (Jesse Owens), אתלט אמריקני שצבע עורו שחור. בראש האתלטים האמריקנים השחורים הביס אוונס שוב ושוב את הגרמנים, בכל תחרות שבה השתתף באולימפיאדה. הגרמנים הובסו שוב ושוב על ידי אוונס וחבריו השחורים והיטלר רק התעצבן יותר ויותר.

לבסוף דווח כי אדולף היטלר נטש בכעס את האיצטדיון, לאור הנצחונות של האצן האמריקני שהמשיך לזכות בתחרויות. זה לא מדויק. האמת שהיטלר, שביום הראשון לחץ את ידי המנצחים הגרמנים, נדרש על ידי הוועד האולימפי, ללחוץ את ידי כל המנצחים. כדי שלא ללחוץ את ידי אוונס, הוא עזב את האצטדיון והלך הביתה.

כך או כך, אוונס זכה באולימפיאדת ברלין של שנת 1936 ב-4 מדליות זהב. הוא היה לאתלט הראשון בהיסטוריה שזכה ב-4 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (בריצות למרחק 100 מטר, 200 מטר ובריצת השליחים ובעוד ענף שבו הצטיין: קפיצה לרוחק) ונחשב לאחד האתלטים הגדולים בכל הזמנים.

ראוי לציין את שיאו בקפיצה לרוחק - אוונס היה מלך האולימפיאדה של 1936 והאיש המהיר בעולם, אבל את הנצחון בקפיצה לרוחק הוא חייב למתחרה הגדול שלו, לוץ לונג הגרמני שייעץ לו כיצד לשפר את קפיצתו. בכך, למעשה, הוא הובס על ידו. לוץ רץ כדי לברך אותו מיד אחרי קפיצתו של אוונס - וכל זאת לעיני הפיהרר שלו... כך הפך אוונס לקופץ לרוחק הראשון בהיסטוריה שקפץ למרחק מעל 8 מטר (שיאו היה 8.13 מטר) והוא החזיק בשיא העולמי למשך 25 שנים! - כמה שנים אחר-כך, אגב, נלחם ונהרג לוץ בקרב, במלחמת העולם השנייה.

אבל כשג'סי אוונס חזר לארצות הברית הגזענית, איש לא חיכה לו. הוא עבד בעבודות מזדמנות ונאלץ להתחרות לפרנסתו בכלבים ובסוסים. גם אותם הוא ניצח וכשנשאל איך ספורטאי במעמדו עוסק בדברים כאלו, הוא ענה שאת המדליות שלו הוא לא יכול לאכול...

לאחר שסיים את הקריירה הספורטיבית שלו הפך אוונס למעשן כבד, ונהג לעשן המון סיגריות. זה הוביל למחלת סרטן הריאות ולמותו מהמחלה.

לקח שנים עד שאמריקה נזכרה בו שוב והחלה לכבד את הספורטאי השחור שהראה להיטלר את הדרך החוצה מהאיצטדיון ולה הביא כל כך הרבה כבוד. היום נקרא על שמו של אוונס רחוב בבירת גרמניה.


הנה ג'סי אוונס:

http://youtu.be/quQopJmQry4


מנצח בקלות את הריצה ל-100 מטר, אל מול עיניו של היטלר:

http://youtu.be/PRkeahelZHM


תגובתו של היטלר לתבוסה הגרמנית מול אוונס:

http://youtu.be/HqbfnDM-CN4


סיפורם של אוונס ולוץ לונג הגרמני שסייע לו לעיני היטלר:

https://youtu.be/_O7qXP1ywhM


וסרט תיעודי על הספורטאי הגדול והסמל של האתלטיקה האמריקאית:

https://youtu.be/gn-Xg158TcQ?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.