מה המאפיינים של האדריכלות הנאצית?
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. אחת התשוקות הגדולות של היטלר הייתה האדריכלות. כשגילה את מי שיהיה האדריכל שלו, אלברט שפר, היטלר ראה בו את מי שיוכל להגשים את חזונו האדריכלי לרייך השלישי ולשלטון בן אלף שנים שהוא תכנן.
שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל. כך גם תוכנן אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט "גרמאניה" של ברלין ושתוכנן להכיל בתוכו מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון.
ואגב, מרבית המיזמים האדריכליים, הגדולים והיומרניים כל כך, לא הושלמו מעולם. במרביתם נעצרה הבנייה בזמן מלחמת העולם השנייה ומסיבות מובנות לא רצה איש מהמנצחים שהביסו את הנאצים להמשיכם בייעודם המקורי.
בעת שלטונו על גרמניה, הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות שלה. אחת התשוקות הגדולות של היטלר הייתה האדריכלות. כשגילה את מי שיהיה האדריכל שלו, אלברט שפר, היטלר ראה בו את מי שיוכל להגשים את חזונו האדריכלי לרייך השלישי ולשלטון בן אלף שנים שהוא תכנן.
שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שפר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו.
אחת הדוגמאות המובהקות לאדריכלות הזו היא הטרמינל שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף, בניין המשרדים הגדול בעולם.
אבל היו מיזמים נוספים כאלו, כמו המלון שעל האי רוגן, שתוכנן להיות הבניין הגדול בעולם ומן הסתם גם בית המלון הגדול בתבל. כך גם תוכנן אולם-העם שתוכנן במסגרת פרויקט "גרמאניה" של ברלין ושתוכנן להכיל בתוכו מאות אלפי בני אדם.
היו האוטוסטרדות הארוכות והראשונות מסוגן בעולם, שנפרשו על פני גרמניה והקומפלקס מרובה ההזיות שתוכנן בעיר נירנברג, מתחם ענק של מבנים ופרויקטים אימתניים שנועדו לפאר את הרייך השלישי.
האדריכלות הנאצית מתאפיינת בכמה מרכיבים חוזרים. - מהגודל המוגזם, המונומנטלי, דרך הקווים הניאו-קלאסיים הנקיים, המעט מקושטים, וכמובן - הסימטריה הברורה, לא פעם מעיקה ולא במקרה, של המבנים הנאציים.
המגלומניה הנאצית לא החמיצה שום הזדמנות לבזבז כסף על מיזמי ראווה שיציגו את הרייך השלישי כשליט העולם ונעלה על האומות כולן.
כנהוג אצל היטלר, כל המבנים תוכננו ברוח העיצובית של האדריכלות הנציונל-סוציאליסטית, מה שאומר מבני פאר עצומי ממדים המקטינים את האדם, עם הניחוח הברוטליסטי, שזה אומר בפשטות הרבה בטון. הרעיון היה לגרום למבקרים ממדינות אחרות להכיר בגדולתו של הרייך הגרמני ובהיותו השלטון הגדול והחזק בעולם...
לאחר המלחמה ואחרי ששופצו, שימשו לא מעט בונקרים ומבנים נאציים שונים בברלין בירת גרמניה כגלריות ומוזיאונים, כמועדוני לילה ומקומות בילוי, תמיד הפוכים לרוח הנאצית ובמכוון.
ואגב, מרבית המיזמים האדריכליים, הגדולים והיומרניים כל כך, לא הושלמו מעולם. במרביתם נעצרה הבנייה בזמן מלחמת העולם השנייה ומסיבות מובנות לא רצה איש מהמנצחים שהביסו את הנאצים להמשיכם בייעודם המקורי.
