צ'ארלי צ'פלין נחשב מגדולי שחקני הקולנוע ובמאי הקולנוע בכל הזמנים. הוא ידוע כמי ששמו היה בשלב מסוים במאה ה-20 כמעט שם נרדף לקולנוע בכלל ולהומור קולנועי בפרט.

אבל לא כולם יודעים שמי שהיה גם הכוכב הגדול של הקולנוע האילם לא היה רק שחקן ובמאי מצויין, אלא גם תסריטאי, מפיק ורקדן מצוין ואולי מפתיע, אבל גם מלחין מדהים שהלחין את המוסיקה לכל סרטיו, מבלי לדעת תווים כלל.

צ'פלין הוא שהמציא את דמות "הנווד", דמות קולנועית מרתקת ואהובה שרבים בעולם רצו לראות כל סרט שבו היא משתתפת וכמובן שמדובר בסרטיו שלו. הדמות המלנכולית אך משעשעת הזו עתידה להפוך בידי הזהב שלו לדמות אנטי גיבור מושלמת, שדרכה צ'פלין העביר רעיונות ומסרים חברתיים חשובים ביותר.

צ'ארלי צ'פלין היה מהכוכבים היחידים של תקופת הסרט האילם שהצליחו לשמור על מעמדם גם בתקופת הסרט המדבר. הוא לא החל לעשות סרטים כאלו מיד. במקום לקפוץ למים הקוליים ולהסתכן בכישלון, כמו שקרה לרבים מכוכבי הסרט האילם, הוא המתין זמן רב עד שהחל ליצור סרטים מדברים, המתנה שהשתלמה לו ולקהל שלו מאוד.

כי צ'פלין למד היטב את החידוש ויישם אותו היטב, בהדרגה ובמקוריות ויצירתיות שאפיינו אותו מאז ומתמיד. התוצאה הייתה סרטים מדברים ומצליחים נוספים ולא פחות חשוב - בעלי משמעות ומסרים חברתיים נוספים.


הנה סיפורו של צ'ארלי צ'פלין:

https://youtu.be/cjIVItch43Y


קטע מסרט "הנער" של צ'ארלי צ'פלין, בו הילד שלו שובר בשבילו חלון ואז מופיע "במקרה" צ'ארלי הזגג בסביבה:

https://youtu.be/7K5mdTDFLZY


צ'ארלי הוא עובד פס ייצור במפעל בסרט "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14


הוא נכנס אל תוך גלגלי המכונה הגדולה:

https://youtu.be/ZdvEGPt4s0Y


מה שקורה כשהוא נבחר לנסות במפעל את "אוטומט המזון":

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow


צ'ארלי צ'פלין באוסף "פספוסים" מסרטיו השונים:

https://youtu.be/2A_xERLt-2U


וכתבת טלוויזיה על חייו שלא היו תמיד פשוטים (עברית):

https://youtu.be/CmAWhlEbQfE?long=yes

אקירה קורוסווה (Akira Kurosawa) היה במאי יפאני חשוב מאד. הוא עסק רבות בסיפורי סמוראים. לפני שהפך לקולנוען היה קוראסווה צייר מפורסם ביפאן. למדיניות היפאנית שלפני מלחמת העולם השנייה הוא התנגד מאד ואף הוחרם בשל כך על ידי רבים.

בין סרטיו של קורסאווה בולטים רשומון, שבעת הסמוראים, כס הדמים, ראן ומבצר הנסתר. הוא נחשב במאי גאון, שאין לו אפילו סרט אחד גרוע. זה דבר נדיר בתולדות הקולנוע ובמיוחד אם זוכרים שהוא גם היה הכותב, המפיק, הבמאי והעורך של כל סרטיו. ואגב, הוא לא היה רק במאי ויוצר מדהים - קוראסווה היה גם עורך מצוין.

רשומון (Rashomon), סרטו הגדול הראשון, הפך להצלחה מסחררת בכל העולם. זאת לאחר שנשלח על ידי ממשלת יפאן לפסטיבל סרטים באיטליה. ביפאן ראו בו סרט גרוע, אבל בעולם סגדו לו כסרט מדהים. הוא זה שהציג את הקולנוע היפאני לעולם כולו ואחריו באו סדרה של סרטים מעולים מבית היוצר של קוראסווה.

עוד לפני מלחמת העולם השנייה צמח הקולנוע היפני אבל רק אחריה הוא זכה להכרה בעולם. בשנת 1951 קטף "רשומון" שלו את הפרס הראשון בפסטיבל הסרטים של וונציה.

בעוד שקורסאווה נחשב לבמאי היפני הפופולרי ביותר במערב, ביפן עצמה ראו בו יוצר שהתאים את עצמו לצופה המערבי.


הנה מונטאז' מסרטיו של קוראסווה:

https://youtu.be/OIsbxpkTTDE


קוראסווה הוא גדול הקולנוענים שעשו שימוש בתנועה בסרטים:

https://youtu.be/doaQC-S8de8


הסרט "שבעת הסמוראים" כדוגמה מופתית לסטורי טלינג:

https://youtu.be/lGVbhTbiafk


סצנת הסיום מהסרט המעולה שלו "שבעת הסמוראים":

https://youtu.be/GF5U83UIX1o


ועשרת סרטיו הגדולים:

https://youtu.be/6I8afvHiFN8?long=yes

בשנת 1999 הכריז מכון הקולנוע של ארצות הברית כי המפרי בוגרט (Humphrey Bogart) הוא "גדול שחקני הקולנוע של כל הזמנים".

מי היה השחקן הענק ששיחק תמיד ברנשים קשוחים וחמורי סבר?

בוגרט שיחק ב-75 סרטי קולנוע וזכה גם באוסקר. הוא אמנם התחיל כשחקן בינוני בשנות העשרים והשלושים, אך בהמשך הפך לשחקן מבוקש בסרטי איכות. 20 שנות חייו האחרונות הביאו אותו לשיא הקריירה שלו ולתפקידיו הטובים ביותר. הללו הביאו אותו לפסגה והיקנו לו תהילה ככוכב-על והדמות הקולנועית החשובה של התקופה. בוגרט גם השפיע על שחקנים ובימאים בכל העולם ובמידה מסוימת היה דמותה של אמריקה החזקה והקשוחה של אותם זמנים.

המיתוס של המפרי בוגרט, שחקן הקולנוע האמריקאי וגיבור התרבות של ארה"ב ושל רבים בעולם, לא נעלם גם היום. רבים יאמרו שמאז מותו, אף הולך המיתוס ומתעצם. בעיני רבים הוא היה הסמל של הגבריות בנוסח הישן - אמיץ, חכם, רומנטי, מסתורי, אבל מעשן, שותה, קשוח, ציני לעיתים וגם מריר..


הנה סרטון קצר על גדול כוכבי הקולנוע של אמריקה:

https://youtu.be/RzVhqAu2QO8


מבחר קטעים מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/-CxpVID2h10


סצינת הסיום מהסרט המפורסם של בוגרט "קזבלנקה":

http://youtu.be/5kiNJcDG4E0


קליפ של המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן מתוך "קזבלנקה":

http://youtu.be/wlAye4YzKok

הוא הבמאי המצליח ביותר בדורות האחרונים ואולי המשפיע בהיסטוריה של הקולנוע. כיוצר שוברי הקופות המיומן ביותר בתולדות הקולנוע, סטיבן שפילברג נחשב מהבמאים המצליחים והרווחיים ביותר בתולדות הוליווד. כיוצר רב דמיון ומכיר את נפש הצופה הממוצע, הוא כבש את לבבות הצופים שוב ושוב, במגוון אדיר של סרטים לכל המשפחה.

ספילברג נודע בין השאר בתנועות המצלמה שלו, המתרגמות בצורה מצוינת רגש לתנועה. אלה הפכו ברבות השנים לאחד מסימני ההיכר שלו. גם העריכה של סרטיו שיודעת שוב ושוב לחתוך את הסצינה, ממש ברגע שבו הסצינה מגיעה לשיאה, יש לו מחוות קטנות וקבועות בסרטיו, כמו זה שתמיד בסרטיו, בעת מרדף, יהיה מישהו בצד הדרך, שהמרדף יחולל אצלו הרס או שמשהו ייפגע לו.

גם השימוש הנהדר במוסיקה ובמלודיות מזככות וממלאות את הלב הוא סימן היכר של ספילברג. כמעט בכל סרטיו עושה זאת בשבילו מלחין הפסקול הקבוע שלו, ג'ון וויליאמס, שהלחין את כל סרטיו של ספילברג.

ספילברג הוא יהודי-אמריקאי שמצא הרבה פנאי וממון כדי לתרום למיזמים יהודיים. זה התחיל מסרט הקולנוע המצוין "רשימת שינדלר", אחד מסרטי השואה החזקים והמשפיעים שנוצרו בהוליווד. לאחר מכן הוא המשיך בהקמת ארכיון סרטים יהודיים, הארכיון היהודי המקיף והחשוב ביותר אי-פעם. לארכיון הזה הוא רכש והציל סרטים היסטוריים בכמות גדולה מאד ושקד על בניית מאגר חסר-תקדים בהיקפו ובתכניו.

בשנת 2004 תואר שפילברג במגזין הבידור "פרמייר" כאישיות המשפיעה בהוליווד. הוא זכה פעמיים בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, עבור הסרטים "רשימת שינדלר" ו"להציל את טוראי רייאן".


הנה מרבית סרטיו של הבמאי סטיבן שפילברג בפחות מ-4 דקות (מתורגם):

https://youtu.be/UyoDTCETOKc


10 מסרטיו הנודעים של שפילברג:

https://youtu.be/mohrB3ZDqu4


הסרט המפורסם של שפילברג "אי.טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):

https://youtu.be/iJ8tdR3epc4


"פארק היורה" - כמעט מיליארד דולר (עברית):

https://youtu.be/GKEPGyuM8LU


תכנית חינוכית על סטיבן שפילברג (עברית):

https://youtu.be/10vfYlywNdI?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/mohrB3ZDqu4?long=yes

היה זה הבמאי והשחקן הנודע אורסון ולס שיצר ב-1975 את סרטו האחרון. היה זה הסרט הראשון שנראה כמו סרט דוקומנטרי אבל הוא כולו המצאה אחת גדולה, שקר מיומן ומכוון ששיחק ביכולת של הקולנוע לספר סיפור - אבל כזה שלא היה נכון.

הסרט ,שבעברית קראו לו 'ז זה זיוף' ובאנגלית 'F for Fake' הוא סרט מלא בשקרים. אלה תועדו והוצגו בו במיומנות ובאופן כזה, שהעניק לבדיות הללו תחושה של מציאות.

אורסון ולס מציג בסרט שיטוט בלתי פוסק בעולם ומספר את סיפורם של זייפנים ונוכלים שונים, כולל אותו עצמו.

הסרט הוא הפעם הראשונה שבה יוצר רציני יצר משהו שנראה כמו סרט תיעודי אבל הוא כולו בדיה ושקר.

לרוב הוא עושה זאת בחיוך מסוים, אבל הוא משאיר מחשבות מעניינות בראש הצופה, על אודות האמת וכיצד הצגת הדברים באופן מסוים יכול לגרום גם לשקר הגס ביותר להיראות כאמת צרופה.

היום קוראים לז'אנר הזה של הסרטים "קולנוע מוקיומנטרי".


הנה פתיחת הסרט "ז זה זיוף":

https://youtu.be/9eaPK7EIHwc


קדימון הסרט המוקיומנטרי הראשון הזה:

https://youtu.be/qUAwgt2Z-3Y


קטע מהסרט שהיה לאחרון שעשה גאון הקולנוע:

https://youtu.be/p67d9F9nW2Y


וכך ניתן ללמוד ממנו כיצד לייצר מאמר וידאו:

https://youtu.be/1GXv2C7vwX0

יוצר-גאון בהומור ואביר שיחות הנפש, מצחיק ומשעשע אינסופי אך מסובך להפליא, וודי אלן (Woody Allen) הוא לגמרי אחד ממלכי ההומור הקולנועי.

הוא איש של ניגודים - במאי ותסריטאי גאון, עם שיאים של מועמדויות לאוסקר, אבל קולנוען שהצהיר לא פעם שאת רוב סרטיו לא ראה אפילו פעם אחת מאז שסיים לעבוד עליהם.

נבעך קולנועי שעשה הון מסרטים יצירתיים, שהפכו אותו לאגדה בניו-יורק. איש שיודע להסביר הכל אבל חייו הפרטיים הם סרט בפני עצמו, לא פעם הרבה יותר גדול מה"תקלות" הקולנועיות של הדמויות שהוא מגלם.

אבל בראש ובראשונה וודי אלן הוא יוצר גדול שלא מפסיק לרגע בעבודה האמיתית שלו - להפוך לאגדה.

כי מבחינה קולנועית, וודי אלן הוא שובר כללים סדרתי. כבר מסרטו הראשון הוא דיבר, למשל, אל המצלמה והקפיד, כמו כללים קולנועיים נוספים שהוא עתיד לשבור במהלך השנים, לנתץ את "המסך הרביעי" שוב ושוב.

המסך הרביעי הוא הקיר הבלתי קיים שבין השחקן לצופים, קיר שבו הצופים רואים אותו אבל הוא לא רואה וודאי לא מתקשר עימם. אצל וודי אלן הקיר הזה מעולם לא היה ממש חשוב...

וכמו הכללים של הקולנוע, כמעט כל דבר הוא עושה אחרת. כמי שנחשב לבמאי של העיר ניו-יורק, מעטר כל סרט במוסיקת ג'אז של פעם, כשלא פעם זה הוא שמנגן בקלרינט שלו. גם התפוקה שלו היא שם דבר. הוא אמנם לא בהוליווד ולא בסצנה ההוליוודית, אבל אם יש משהו בטוח בחיים, לא פחות מזריחת השמש בכל בוקר, הוא שכמו הוליווד כולה, וודי אלן ימשיך לעשות סרט חדש בכל שנה. מספרים עליו שמיד כשהוא מסיים סרט, הוא מתחיל לכתוב את סרטו הבא.

ועוד אילו סרטים. עד לפני כמה שנים הוא כיכב בכל סרטיו, בדמויות של יהודי נוירוטי ומשעשע, מעין צ'ארלי צ'פלין מעודכן, כשהוא מקיף את עצמו בסוללת כוכבים. ואם הזכרנו את הכוכבים, חייו הפרטיים הם ערימה של בעיות ושערוריות, שהמרכזית שבהן הייתה השערורייה שיצר, כשזנח את בת זוגו, השחקנית מיה פארו, לטובת זוגיות עם בתה המאומצת...

חייו הובילו אותו למקום שבו הוא נמצא. הילד היהודי, שנולד למשפחה יהודית ב-1935, בשכונת ברוקלין שבניו-יורק, התאהב בקולנוע כבר בילדותו. בגיל 15 הוא המציא בדיחות כל כך טובות, שהחל לכתוב בדיחות בשכר לעיתונים מקומיים בעיר. התפוקה שלו, אלפי בדיחות בכל חודש, הייתה מדהימה ושנה לאחר מכן כבר כתב לקומדיות ותכניות מערכונים בטלוויזיה.

אבל הנער המוכשר רצה יותר. די מהר הוא מצא את עצמו אלן מריץ מופע סטנד-אפ במועדון בניו-יורק. את כל התכנית, מיותר לציין, הוא כתב בעצמו. הקהל התלהב ומחא לו כפיים בהתלהבות, אבל הוא היה נבוך וסתם את אוזניו בידיו. הקהל מת על זה ודי מהר הוא הבין שהקטע של חוסר הביטחון הופך לנקודת המשיכה שלו והוא הגדיל אותו. דמות הנבעך, החששן והמגומגם של וודי אלן הפכה אותו די מהר לסוג של אייקון ניו-יורקי. כשהוא לקח אותה לקולנוע - היא כבר הפכה לאגדה.


הנה סיפורו והקריירה של וודי אלן (עברית):

https://youtu.be/SwUf1rNisUE


חייו של וודי אלן והקריירה שלו הם פתלתלים:

https://youtu.be/tqD4_5uPvXg


סצנת "החקירה העצמית" שלו בבית המשפט מהסרט "בננות":

https://youtu.be/8a3mk9sp0oE


שובר את הקיר הרביעי בסרט "הרומן שלי עם אנני", כשהוא שולף את מרשל מקלוהן לוויכוח על מקלוהן, בתור לקולנוע:

https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E


וסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/FwXr1BRajV0

רבים מכירים את התחושה.. אתה מאמין בעצמך ושואף לגדולות, משקיע כדי להצליח ועושה את כל מה שנדרש, אבל זה לא קורה.. כך בדיוק הרגיש גם לואי דה פינס, אמן קומדיה צרפתי מוכשר שלא התקדם והתרומם לדרגה של מצחיקן נחשב בצרפת. הוא שיחק בתפקידים קטנים ולא משמעותיים בהמון סרטים וכבר נראה היה שהקריירה שלו תסתיים כשחקן מישנה שאיש לא יחשיב.

אבל הוא המשיך לעבוד ולא הירפה. הוא טרח ורץ לאודישנים, לקח תפקידים שוליים והשתדל לעשות אותם ברצינות הכי גדולה שמצחיקן יכול לייצר (כי כולם יודעים שצחוק זה עסק רציני)

עד שלפתע, לקראת גיל 50, זה בא. לואי דה פינס החל להצליח. תפקיד ראשי בסרט ואחריו עוד תפקיד ובתוך שנים ספורות הפך לואי לקומיקאי המצחיק ביותר בצרפת ולאחד השחקנים הצרפתיים המוכרים והאהובים בעולם.

כיום הוא נחשב לגדול הקומיקאים של הקולנוע הצרפתי ולמלך הבעות הפנים. הוא ידע להחליף את הבעות פניו במהירות מטורפת ולהצחיק שוב ושוב, גם כשראית סרט שלו בפעם המאה.. הוא ידע ליצור מצבים קומיים שהפכו מזוהים איתו, כמו סרט שלם שבו נתקע עם מכונית על עץ במורד התהום, או המרדפים המצחיקים והקבועים שלו, דהור במכונית צרפתית חבוטה, כשבדרך כלל משתתפות בו נזירות נוצריות חמורות סבר..


הנה לואי דה פינס בחיוך אופייני על העמים שמסביב:

https://youtu.be/fnv2lfBkBCg


ומרדפי מכוניות דה שבו האינסופיים בסרטיו:

https://youtu.be/IerzAJbvTPE

הבמאי, מפיק, שחקן ומלחין לקולנוע קלינט איסטווד (Clint Eastwood) הוא אחת הדמויות המרתקות ויוצאות הדופן של הוליווד. האיש שהחל את דרכו כשחקן יפה תואר וקשוח במערבונים, המציא את עצמו כבמאי, שאחרי שזכה ללעג הביא את עצמו ואת סרטיו גם לאהבת הצופים וגם לפרסי אוסקר והצלחה אדירה בביקורת, לפחות מחוץ לאמריקה. כיוצר וקולנוען הוא ממש גדל בזקנתו, התפתח וצמח לאחד מענקי הוליווד האיכותיים, גם אם לא קיבל את כל ההערכה שהגיעה לו.

בשנת 2006 יצר איסטווד שני סרטים שונים, באי היפני איוו ג'ימה. השם נשמע אולי מוכר, כי על האי הזה, שממוקם כ-1200 ק"מ מטוקיו, בירת יפן, התנהל אחד הקרבות המפורסמים במלחמת העולם השנייה, קרב סמלי שבישר את מפלתה הטוטלית של יפן במלחמה נגד ארה"ב ואת נצחונה של ארה"ב וסיום מלחמת העולם השנייה בניצחון של הדמוקרטיות על הציר הפשיסטי שהקים היטלר, ביחד עם מוסוליני האיטלקי והקיסר היפני.

אבל הסיפור המעניין הוא שהסרטים הללו הציגו את אותו קרב אגדי על איוו ג'ימה, אותו קרב שבו צולמה התמונה האמריקאית הכי מפורסמת של מלחמת העולם השנייה - הנפת הדגל על ראש ההר המבוצר של איווג'ימה, לאחר כיבושו בידי האמריקאים. בסיפור הקרב והתמונה עוסק אחד הסרטים "גיבורי הדגל". הסרט השני, שצולם על אותו סט, עם אותם ניצבים ובאותו לוקיישן היסטורי, הוא "מכתבים מאיוו ג'ימה", המציג את הקרב המפורסם מנקודת המבט ובשפה של המפסידים, כלומר ביפנית ועל החיילים והקצינים היפנים שנלחמו בו. בראשם, אגב, עמד קוריבשי, מי שיזם את המתקפה על פרל הרבור, אותה מתקפת פתע גאונית של היפנים על צבא ארה"ב, שהכניסה אותו למלחמה.

מבחינת קולנועית מדובר בהישג כביר של איסטווד. מעולם לא יצר קולנוען שני סרטים, באותה שנה, על אותו סיפור אמיתי בדיוק ומשתי זוויות מנוגדות. בדיוק כמו הנפת הדגל הכפולה, שנעשתה כאן באי, כך גם עלילות הסרטים. כי ממש כמו נצחונה של התמונה הפחות אותנטית על לב הציבור, כך גם ניצח הסרט מהזווית היפנית, הלא מובנת מאליה כי כמה פעמים עושים יוצרי קולנוע סרטים מזווית הראיה של האויב. ודווקא הסרט "היפני" הוא שזכה באינספור תשבחות ופרסים. הסרט מהזווית האמריקאית, ממש כמו הנפת הדגל הראשונה והאותנטית, נחשב מעולה אבל פחות טוב ויש בו מהקלישאות ומהרגשנות והמלודרמה האמריקאית שהוליווד יודעת לייצר.

ממש כמו הראש של איסטווד הצעיר והיומרני, אבל גם כמו הראש של איסטווד הבמאי החדשני והאמיץ, כך הוא הרעיון של שני סרטים ארוכים המספרים את אותו סיפור בדיוק - סיפור של שני צדדים הנלחמים זה בזה עד מוות, אבל יודעים לגלות חום אנושי, עדין ונוגע, גם בתוך האלימות המדכאת של הקרב עד מוות.


הנה קדימון הסרט "גיבורי הדגל" של איסטווד:

https://youtu.be/zmMygl7Ugs8


הסיפור של הנפת הדגל והחייל האינדיאני שבחבורה:

https://youtu.be/EUoqI2zSMtU


וקדימון של "מכתבים מאיוו ג'ימה" שמציג את אותו קרב מפורסם מהזווית של היפנים:

https://youtu.be/51lo2dpaZ_g

וולטר דיסני, שכולם מכירים בשם וולט דיסני (Walt disney), היה אנימטור ומפיק סרטי אנימציה, אחד האנשים החשובים ביצירת העולם של הסרטים המצוירים כמו שאנו מכירים אותו.

דיסני הפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דק, גופי ופלוטו והפך את הגיבורים המצוירים לאהובים על ילדי כל העולם.

הוא ייסד את חברת הסרטים "וולט דיסני". בחייו היה מועמד 59 פעמים לפרס האוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת - אלו שיאים שלא נשברו בתחום הזכיות באוסקר!

ב-1934 דיסני החל לעבוד על הסרט שלגיה ושבעת הגמדים. כל תעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל, אך הסרט הצליח מעל למשוער והכניס לו את הכסף שאיפשר לו להקים את אולפני וולט דיסני. "שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי האנימציה של דיסני, שכללו את בין השאר את פינוקיו, פנטסיה, במבי, סינדרלה ועליסה בארץ הפלאות.

בהמשך חייו יצר דיסני את פארק השעשועים המפורסם דיסנילנד ואחריו תכנן מספר פארקים נוספים ומצליחים, כמו דיסניוורלד ואפקוט, שבנייתם הסתיימה לאחר מותו.

החברה שייסד וולט דיסני היא עד היום אחד מתאגידי הקולנוע המצליחים בעולם וממשיכה להפיק סרטי אנימציה מעולים ומצליחים, להקים פרקי שעשועים ברוח דיסנילנד ברחבי העולם ולהיות המקום שבו ילדים מגשימים את החלום להיות בחלום.

רק מילה אחת פחות נעימה על הגאון העסקי וקולנוען האנימציה פורץ הדרך - עצוב לזכור שמי שאחראי לחלומות הילדות של רבים מאיתנו היה אנטישמי. עוד לא עבר חודש מאז "ליל הבדולח" בו פרעו הנאצים ביהודים בכל רחבי גרמניה, ודיסני אירח באולפן שלו בלוס אנג'לס את לני ריפנשטאל, הבמאית הנאצית של היטלר.



הנה סרטון על תולדות חייו של וולט דיסני:

http://youtu.be/RkAQRLwPhwY?t=10s


עובדים מספרים על הגאון הנערץ והסלבריטי שהיה:

https://youtu.be/up12sKrRsSE


וולט דיסני מציג מצלמה חדשנית שפותחה באולפנים שלו:

https://youtu.be/3YIR39KeJMk


במהלך השנים דיסני גם יצרה התייחסויות אקטואליות בסרטיה (עברית):

https://youtu.be/lb11LWKX0i4?long=yes


ורובוט שמספר דברים רבים שלא ידעתם עליו:

https://youtu.be/INR6blM9klw?long=yes

בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.

דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.

לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.

לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.

אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.

גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.

בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.

בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.

אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.

ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.

כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".

לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.

בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.

מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.


וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:

https://youtu.be/LgBliZmpJFg


סיפור החיבור שלה עם היטלר:

https://youtu.be/UhKSUa-SMk0


ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:

https://youtu.be/A8mSFJDf_7U


עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:

https://youtu.be/2AucSaE80B0


והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:

https://youtu.be/URflja3pE3Q

אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.

סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.


הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":

https://youtu.be/WNYpzpNA_AE


סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:

https://youtu.be/hplpQt424Ls


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":

https://youtu.be/GbpUcAI86MY


סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":

https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ


קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:

http://youtu.be/14dOICbwSIs


הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):

http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY


סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):

http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s


קטעי מתח מסרטיו הרבים:

https://youtu.be/X3BUZBnDS74


הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:

https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes


וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:

https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes

הצעירה האמריקאית נורמה ג'ין מורטנסן, התפרסמה בשם הבמה שלה מרילין מונרו (Marilyn Monroe). היא הייתה לכוכבת קולנוע אמריקאית נערצת ויפה, שהיתה אהובה על מעריצים מהחברה הגבוהה בארה"ב, כולל שחקנים, סופרים ופוליטיקאים מפורסמים, עד נשיא ארה"ב הנערץ ג'ון קנדי שהיה חבר טוב שלה.

אבל ילדותה לא היתה קלה. היא גדלה כבת להורים גרושים, שמסרו אותה לאימוץ. לאחר שאימה החזירה אותה אליה, היא התמוטטה ונורמה ג'ין התגלגלה לבית יתומים. היא נישאה בגיל צעיר לבנה של חברת המשפחה ובזמן מלחמת העולם השנייה, בזמן שבעלה נלחם בחזית, נורמה ג'ין עבדה במפעל מטוסים. צלם שהגיע לצלם במפעל הציע לה להפוך לדוגמנית. היא אכן הפכה לדוגמנית מהמצליחות בארה"ב והופיעה על גבי מאות שערי מגזינים. מאוחר יותר הפכה לשחקנית והצליחה מאד. היא הפכה לאחת השחקניות הידועות ביותר בעולם ובמקביל החליפה בעלים (כולל שחקן הבייסבול הידוע ג'ו דימאג'יו והמחזאי ארתור מילר).

ב-5 באוגוסט 1962 מרילין מונרו נמצאה מתה בדירתה השכורה. חרושת שמועות אפפו את מותה ועד היום יש סיפורים שונים ומשונים על הסיבות לאובדן הגדול של תעשיית הבידור האמריקאית.

מאז מותה, הפכה מרילין מונרו לדמות נערצת וידועה בכל העולם. היא זוכה לחיקויים בעולם הקולנוע, הטלוויזיה והבידור. אנדי וורהול, אמן הפופ ארט החשוב בעולם, הקדיש לה סדרת תמונות מרשימה והפך אותה לאייקון גם בעולם האמנות. הזמרת מדונה עיצבה במשך שנים את הקריירה והמראה שלה, כחיקוי של המראה שלה.


נפתח בקדימון לזכר הכוכבת הגדולה בעולם:

https://youtu.be/pXDn-cjyTQE


מרילין מונרו מדברת עם עיתונאים:

http://youtu.be/Y5s4M5Kx6yI


מרילין מונרו שרה "יום הולדת שמח" ליום הולדתו של הנשיא ג'ון קנדי:

http://youtu.be/jfQtfw8U06g


מצגת תמונות דיוקן של מרילין מונרו:

http://youtu.be/Ps7ch4HsnbE


עבודה של וורהול "4 מריליניות" שהנציחה אותה כאייקון:

http://youtu.be/WBJtVrdFncM


סצנה שלה מסרט:

https://youtu.be/ooFgExx7Cnc


השיר המפורסם "נר ברוח" של אלטון ג'ון על נורמה ג'יין:

https://youtu.be/VHIMT6lmH-o


ושיר הערצה מקסים של הלהקה הישראלית שייגעצ (עברית):

https://youtu.be/pwgs-U4qDLo