» «
גשר קורה
מה זה גשר קורה?



גשר קורה (Beam bridge) הוא גשר שבו יש כביש או מסילת רכבת המונחים על קורה ארוכה שנתמכת על ידי רגליים. לעיתים הרגליים הללו הן בתוך המים, במיוחד כשהגשר ארוך ועובר על פני ים או אגם גדול. גשרי קורה הם לעיתים מכוסים במעין מסדרון סגור.

בעבר היו בנויים גשרי קורה מעץ. כיום גשרי קורות מודרניים בנויים לרוב מבטון או מפלדה.


הנה גשר קורה להולכי רגל:

http://youtu.be/hV5xACl8Xsw


כך בונים גשרי קורה בים:

https://youtu.be/M7mBTf4hlWs


מניחים את הקורה לגשר מודרני:

http://youtu.be/7yIdg0eB88U


גשר קורה מכוסה:

http://youtu.be/Fx1izVFTSRI


וכך מובילים את הקורה:

http://youtu.be/8Dpo-e5hn0E
ביומימיקרי
מהו הביומימיקרי?



בשנים האחרונות לומדים המדענים והמהנדסים שבניגוד לנסיון להמציא בעצמנו פתרונות לכל הבעיות של האדם, יתכן שעלינו פשוט להביט מסביב. במילים אחרות, אנו מוקפים בפתרונות לבעיות שונות, שמישהו כבר מצא בעבר. אגב, המישהו הזה הוא ממש לא האדם - הוא האבולוציה!

דוגמאות? - הפתרונות של הטבע נמצאים מסביבנו. מצמחים או עלים ניתן ללמוד כיצד לשפר את מערכות הפצת המים שאנו בונים. מחקר של דגים מעופפים ושפיריות יכולים לסייע לשיפור האווירודינמיות של כלי תעופה ורכב, מצמחי מים ניתן ללמוד כיצד ליצור בדים אטומים למים וכך הלאה. אבל בתגית "ביומימיקרי" תוכלו לראות עוד דוגמאות רבות למוצרים שנולדו מתצפית ולמידה של הטבע.

ביומימיקרי (Biomimicry) או ביומימטיקה, הם שמות שונים לתחום דעת אחד וחדש, העוסק בחיקוי של הפתרונות שבטבע. פתרונות כאלה יכולים לסייע לתכנון ופיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות. הוכחות רבות כבר ניתנו לכך שבאמצעות שיטות תכנון וכלים מהתחום הביומימטי, ניתן לפתור בעיות. הפתרונות יהיו בהרבה מקרים טובים יותר מאשר להמציא בעצמנו את הגלגל, בכל פעם מחדש. האבולוציה, אתם יודעים...

בשנים האחרונות חיקוי הטבע שולט. הביומימיקרי, או בשמו הנוסף "ביומימטיקה", הוא תחום חדש שמתפתח במהירות בעולם האקדמי והעסקי. רבים רואים בו מנוע חדשנות ובסיס אפשרי להתקדמות טכנולוגית ומדעית עצומה. גם עולם החינוך מוצא טעם רב בהנחיית תלמידים לצפות בטבע ולחשוב מה ניתן ללמוד ממנו, לפתרון בעיות אנושיות.

הנחת היסוד הביומימיקרית היא שלמרבית הבעיות שבהן נתקל המין האנושי ישנם פתרונות שכבר ניתנות בטבע. ככל שייווצר שילוב בין הידע האנושי לבין הפתרונות שנוצרו במהלך האבולוציה בטבע, ניתן יהיה למצוא פתרונות חדשניים לבעיות לא פשוטות. חלקן מלווה את האדם כבר עשרות אלפי שנים ויתכן שאימוץ גישת הביומימיקרי הייתה יכולה כבר מזמן לייצר פתרונות. בכל מקרה, ברור שפתרונות כאלה יוכלו גם להיות ברי-קיימא ולשמור על הסביבה, המשאבים והמערכות האקולוגיות שמסביבנו, טוב יותר.

אגב, המושג "ביומימיקרי" בא מהמשמעות של "חיקוי החיים". "ביו" פירושו "חיים" ו"מימיקרי" נגזר מהמילה "מימזיס" שטבע אריסטו והמשמעות שלה "חיקוי".


הנה עולם הביומימיקרי:

https://youtu.be/4vcMLcNFKn0


הסבר של מדען ודוגמאות לפיתוחי ביומימיקריה:

https://youtu.be/pYqLseKuHq4


וכך מסייעת הביומימיקרי לשיפור מערכות צנרת וביוב:

https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ


כך לומדים מזחל את התנועה הנכונה למערכות מלאכותיות:

https://youtu.be/lCRD2DMRaMQ


מצגת וידאו של תלמיד על המכונית של מרצדס שנעשתה בלימוד מדג הקופסינון:

https://youtu.be/SQtRVADmHZ4


והנה סרט תיעודי קצר על הקשר בין הטבע לפיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה:

https://youtu.be/4b7Nu_loOYA?long=yes
גשר תומכות
איך בנוי גשר תומכות?



כבר מימי קדם ידעו המתכננים של גשרים עתיקים להוסיף קורות תומכות, כדי להעניק יציבות וכוח לגשר. התומכות משמשות לפיזור של המשקל שהגשר נושא עליו. מכיוון שהמשקל מפוזר על פני כמה נקודות, מעביר גשר התומכות את המשקל הזה באופן אחיד יותר. השיטה החכמה הזו הופכת אותו לאחד מסוגי הגשרים היציבים ביותר שיש.

עם הידע שנצבר בגשרי תומכות, ביחד עם השימוש הרב בברזל, שהתפתח במאה ה-19, הצליחו המהנדסים לבנות כבר אז גשרים חזקים מאי-פעם.

המצאת רכבת הקיטור באותה תקופה, הכריחה את מתכנני הגשרים לבנות גשרי תומכות והראשון שבהם , גשר פורת' שבסקוטלנד, נחשב עד היום לגשר מדהים בגודלו, בעמידותו ובחוזקו.


הנה סרטון שמציג את מקור החוזק של גשר התומכות:

http://youtu.be/xKVnaiGrIk8


והנה גשר פורת' שבסקוטלנד שנבנה ב-1890 והיה לגשר הפלדה הראשון בעולם. אורכו מעל 2.5 קילומטרים:

http://youtu.be/SuukiVsTaCE


הנה גשר התומכות הסקוטי פורת' מכל הכיוונים:

http://youtu.be/V1gIukqECRQ?t=11s


וסתם כדי שתהנו מיופי מדהים - הנה גשר פורת' מוקף בערפל אנגלי מושלם:

http://youtu.be/ZYQxrybpk9A
גשר פדינגטון
איך הופך עצם מתומן לגשר פדינגטון?



את גשר פדינגטון (Paddington Rolling Bridge) שבלונדון מכנים לא פעם "הגשר האקרובטי". הגשר הזה אינו טכנולוגיה גדולה והוא לא הישג הנדסי מדהים. זהו גשר שרוב הזמן נראה קצת כמו יצירה מתומנת של פיסול מודרני, מהסוג שרבים כמותו ניצבים בפינות שונות בבירת בריטניה.

אבל גשר פדינגטון, שתוכנן בידי האדריכל האנגלי תומס הת'רוויק (Thomas Heatherwick), ניצב ליד תעלה בעיר ונפתח בשעות מסוימות בלבד. מערכת הידראולית מאפשרת לגשר להתקפל ולהסגר אל מקומו, כשהוא מתכרבל לצורת כדור וכך לאפשר לסירות לעבור בתעלה. כשצריך לפתוח אותו, מופעלת שוב המערכת ההידראולית ומאפשרת לו להיפתח ולהימתח מעל פני התעלה, כדי שהולכי הרגל יוכלו לעבור מעליו ולחצות את התעלה.


הנה גשר פדינגטון המתקפל של לונדון:

http://youtu.be/x0Dj7XA77hw


הגשר האקרובטי של פדינגטון בהילוך מהיר:

http://youtu.be/z_qqzDicYOo

הנדסה

בניית סכרים
איך בונים סכר?



בנייה של סכר היא פרויקט עצום ויקר. הסכרים המודרניים הם מיזמי ענק מורכבים וקשים לביצוע ובנייתם נמשכת בדרך כלל שנים רבות. הסיבה היא שהתהליך של בנייה כזו מורכב משלבים שונים, שכל אחד הוא פרויקט מסובך ומסוכן בפני עצמו. כל טעות יכולה לגרום לאובדן של סכומי עתק וחיי אדם.

השלב הראשון בבניית סכר הוא לייבש את השטח שבו הוא מתוכנן לקום. לשם כך, חופרים תעלה עצומה או מנהרה שתעביר את אפיק הנהר מסביב לאתר הבנייה, למשך תקופת ההקמה של הסכר.

כדי להטות את המים אל התעלה או המנהרה הזמניים צריכים המהנדסים לבנות סכר עצירה. זהו סכר זמני שבונים במאגר המים או הנהר. בעזרתו ניתן להטות את המים מהאגם או הנהר שעליהם ייבנה הסכר וכך יוצרים את סביבת העבודה היבשה הנדרשת לבניית הסכר.

השלב הבא לאחר ייבוש השטח הוא הקמת קיר הבטון של הסכר. כמויות הבטון שנדרשות לבניית סכר מודרני הן עצומות. את הסכר עצמו מחזקים באלפי טונות של פלדה, שנותנים לו את החוזק שיידרש כדי לעמוד ברעידות אדמה ולאבטח אותו לקראתן. לצורך הבנייה מביאים לאתר הבנייה עגורנים עצומים שמעלים את החומרים לשלד היציקה.

בנייה מורכבת יותר של סכר מחייבת שני סכרי עצירה. הראשון נבנה מעל האתר המתכנן לבניית הסכר, במעלה הזרם של הנהר. סכר זה מטה את המים לתעלת ההטייה, כדי להטות את המים מאתר הבנייה. סכר עצירה שני נבנה במורד הזרם והוא נועד למנוע את חזרת המים ממוצא תעלת ההטיה אל אתר הסכר.


הנה סרטון שמדגים כיצד בונים סכרים בשיטת החציה והייבוש:

https://youtu.be/Xju79EC-guk


והנה בנייה באמצעות קיר משנה ומנהרה להובלת המים מסביב:

https://youtu.be/DfpAXqPsXuQ
הזזת בניינים
איך מזיזים בניינים ממקום למקום?



אחת הפעולות המדהימות של ימינו היא ההזזה והעתקתם של מבנים ובניינים שלמים ממקומם, לצורך הרחבת דרכים או רחובות או הנחת מסילת רכבת חדשה, שהמבנה מפריע לה. פעם היו צריכים לפרק בתים עתיקים, אבן אחר אבן, ולהרכיבם מחדש במקום המיועד. היום, פשוט מסיעים אותם על מסילה...

אחת החברות הידועות כמומחיות בתחום זה היא החברה ההולנדית "ממוט". מהנדסי החברה מנוסים מאד בהעתקת מבנים ממקומם. הם מייצרים חיזוקים מיוחדים לבניין, דואגים לחפירה של יסודות המבנה ובונים בבסיסו משטח בטון. לאחר מכן הם דואגים לנסר לבניין את היסודות שלו ובכך מנתקים את הבית כולו מהם.

כעת, כשהבית מנותק מיסודותיו, מעמיסים אותו הפועלים, בעזרת ציוד כבד, על מסילה מיוחדת שהניחו על הקרקע. המסילה מובילה ממקומו המקורי של הבניין ואל המקום המיועד.

לאחר שהבית הועלה על המסילה, מתחילים הפועלים להניע את הבית, לאט, על גבי המסילה. הבניין עושה את דרכו על המסילה, עד שהוא מגיע למקומו המיועד. כאן הוא מונח על יסודותיו החדשים, מחובר אליהם היטב וניצב מעתה, כשהוא מחוזק במקומו החדש.

עלות הזזת מבנים מסתכמת לרוב במיליונים, על פי גודל הבניין ומורכבות ההתקה שלו ממקומו.


כך מזיזים בניין שלם ממקומו:

https://youtu.be/cbb6svjq6fs?t=1m28s&end=14m18s


כך הוזז מבנה בשכונת שרונה בתל אביב בטכניקה הזו:

https://youtu.be/IYSyopsFCFk


והרצאת וידאו בעברית על הזזת המבנים של שרונה:

https://youtu.be/7flS4yox7FQ
גשר
למה בונים גשרים?



גשר בונים כדי לחצות מעל נהרות, כבישים או עמקים, מבלי לגרום לכביש לרדת אליהם. לעיתים, כמו במקרה של נחלים או נהרות, אין אפשרות אלא לעבור מעליהם בגשר. במקרים של גשר מעל כביש, הוא נועד לחסוך לנהגים זמן רב של המתנה בצומת ולמנוע פקקי תנועה בשעות העומס.


תרגיל חשיבה - איך אתם הייתם בונים גשר מנייר?

http://youtu.be/6BBuWN71p6o


כך בונים גשר:

http://youtu.be/Rn9RPAOcQ_0


סרטון קפיצות זמן שמציג בניה של גשר עצום מעל סכר הובר:

http://youtu.be/fu4_gY5TFOY


סרטון דומה של גשר מעל נהר:

http://youtu.be/8gvgUdQo9LM


ומעל הים:

http://youtu.be/8RTWMEouKdw


והנה השיר על הגשר המתמוטט של לונדון:

http://youtu.be/JUke3Hnv8o4
גשר ביילי
מהו גשר ביילי?



מעט מאד אנשים שינו את לבדם את עולם המלחמה כמו שעשה עובד משרד המלחמה הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה, אדם בשם דונלד ביילי. הוא פיתח גשר שניתן להרכיב בעת מלחמה, על פי הצורך, מעל לנהר או נחל. היכולת לבנות את הגשר בעבודה ידנית וללא סיוע של מנופים וציוד הנדסי כבד, מסייעת לכוחות הכובשים להניע כוחות צבא ולחצותם בזמן קצר, כך שלא מאבדים את המהירות בזמן הכיבוש.

גשר ביילי (Bailey bridge), שנקרא מאז על שמו, הוא גשר מוטות מהיר ויעיל להרכבה. בדרך כלל הוא עשוי מפלדה ויכול לשאת משקל של בין 24 טון ל-80 טון ובמקרים מסוימים אף יותר. בונים אותו על גדת הנהר ואז משיטים את הגשר על פני גלילונים מיוחדים אל הגדה הנגדית.

במקומות שונים בעולם נשארו גשרי הביילי בשימוש למשך שנים רבות, לאחר שנבנו בעת המלחמה. גם בישראל היו מספר גשרי ביילי וחלקם קיימים מאז ימי השלטון הבריטי ועד היום.


הנה טכנולוגיית גשרי הביילי, כפי שהוצגה ביומני קולנוע במהלך המלחמה:

https://youtu.be/zCoSmtUFUL8


גשר ביילי המפורסם ביותר - גשר אלנבי:

https://youtu.be/PVNp2DjLl-w


יוצר הגשר דונלד ביילי:

https://youtu.be/aFGh97Bg3cc


וגשר ביילי הישן שנקרא "גשר אריק":

https://youtu.be/tZ1tmneAK4E


והנה הגשר המודולרי להרכבה שבונים היום:

https://youtu.be/TTJK7-jBKbI


גשר טקומה
האם גשרים יכולים ליפול?



התשובה היום היא כמעט לא מוחלט. הנדסת הגשרים כיום מבטיחה עמידות רבה בתנאים קשים, כולל רעידות אדמה ואסונות טבע ולרוב יכולים הגשרים לעמוד בפני כוחות הטבע הללו.

אבל לא כך היה תמיד. בימים שבהם למדו ליצור גשרים והמהנדסים לא ידעו את כל מה שידוע היום על בניית גשרים חזקים ועמידים בפני פגעי הטבע, היה גשר שהתמוטט בגלל הרוח העזה שנשבה לידו. מדובר ב"גשר טקומה" שנפל ב-1940 בארה"ב. הגשר נפל בגלל עוצמת הרוח וחישובים לא נכונים של ההתנגדות לרוח הזו. לא היו נפגעים בנפש מנפילת הגשר, למעט כלב שנשכח במכונית שננטשה בזמן הבריחה מהגשר הרועד.

כיום הפך הגשר לשונית מלאכותית שעליה חיים דגים ויצורי ים רבים, השונית הגדולה ביותר שיצרו בני אדם (כמובן בלי כוונה שתהיה שונית).


הנה סרטון שמראה את גשר טקומה שהתמוטט:

http://youtu.be/j-zczJXSxnw
מי היה גאון המטוסים הרוסיים?



אנדריי טופולב היה מהנדס מטוסים רוסי, שהתמחה בפיתוח מפציצים. במהלך הקריירה שלו, שנמשכה 64 שנים, הוא תכנן ופיתח מעל 100 מטוסים שונים. במיוחד ידוע טופולב במפציצים הכבדים שפיתח לחיל האוויר של ברית המועצות.

ברבות השנים פיתח טופולב מטוסים רבים ומעולים, ביניהם יש לציין את הטופולב ANT-4, שהיה המטוס עשוי המתכת הראשון בעולם. המטוס הזה פתח עידן חדש בעולם התעופה ובמיוחד בפיתוח מפציצים. הטופולב ANT-20 הרוסי היה המטוס הגדול של תקופתו וכלל 8 מנועים!

מטוס נוסף שלו, הטופולב ANT-25, היה מטוס בעל מנוע יחיד והוא יועד לטווחים ארוכים. הוא השיג את שיא המרחק, כשחצה בשנת 1937 את הקוטב הצפוני מברית המועצות ועד ליבשת אמריקה - מרחק של 11,500 קילומטרים.


הנה שיאן המרחקים שהוא פיתח - מטוס טופולב ANT-25:

http://youtu.be/Q3wrqAKlNJ4


והנה הטופולב ANT-20 הענקי של טופולב:

http://youtu.be/8QLpyNT3lB8
מהו עיגול ומה זה מעגל?



כל כך הרבה דברים בעולם הם עגולים.. מכדור הארץ, הירח, השמש, הכיפות של המסגדים והראש של חלק גדול מאיתנו.. אבל מהו בדיוק המעגל?

אם היינו מסמנים את כל הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת זהה, היינו רואים שהן יוצרות מעגל. הנקודה עצמה הייתה במרכז המעגל. ואכן, מעגל (Circle) הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות על פני המישור, שמרחקן מנקודה מסוימת, מרכז המעגל, הוא מרחק זהה.

למעגל יש כמה מרכיבים שניתן למדוד:

רדיוס (Radius) - הוא המרחק שבין מרכז המעגל לכל נקודה בקצוות שלו.

קוטר (Diameter) - זהו קו שמחבר שתי נקודות במעגל ועובר במרכזו. הוא שווה לפעמיים הרדיוס.

היקף (Circumference) - זהו אורך הקו שסוגר את העיגול.

היחס בין היקף העיגול לקוטרו הוא קבוע בכל המעגלים שבעולם. המתמטיקאים מסמנים אותו בעזרת האות היוונית π (פיי).


הנה המעגל:

https://youtu.be/BPnP_EEZvQc


הנה שיר שמסביר את המעגל באנגלית:

https://youtu.be/Z0dlK16I60k?t=34s
מה מאפיין מלבן?



מלבן (Rectangle) הוא מרובע שכל הזוויות שבו ישרות. זהו סוג מסוים של מקבילית וטרפז שווה-שוקיים (שהצלעות שלו שוות). האורך של כל שתי צלעות נגדיות במלבן הוא זהה והן גם מקבילות זו לזו.


יש מלבנים שכל שתי צלעות סמוכות בהם הן שוות. הם נקראים ריבוע.


משימה קטנה:
=========
נסו למצוא 5 דברים מסביבכם שצורתם מלבנית.


הנה דברים בצורה של מלבן:

https://youtu.be/2WHJio4TRNY


ולילדים קטנים:

https://youtu.be/cW5muVaoK4I
מהו משולש?



משולש (Triangle) הוא מצולע בעל שלוש צלעות. הצלעות בין 3 קודקודים, שלא נמצאים על קו ישר אחד.
במשולש 3 זוויות.

בתרבות הפך המשולש לאחד המרכיבים המעניינים. מהמשולש שיוצר את הפירמידות שנבנו במצרים ועד למשולש פנרוז (Penrose triangle), אותו משולש בלתי אפשרי ומרתק, שכל הזוויות שבו הן זוויות ישרות.
משולש זה מוצג בהקשרים שונים, כולל בציוריו של הצייר מ. ס. אשר.

הנה המשולש המפורסם בעולם - משולש ברמודה:

http://youtu.be/FfsQBeXWktU


הנה ניסוי של בניית משולש רועם:

http://youtu.be/_d-VN3jenNg


הנה משולש פנרוז:

https://youtu.be/gcw1IIGSGMM
מהי אדריכלות?



אדריכלות או ארכיטקטורה, היא אמנות התכנון של מבנים מסוגים שונים, מבתים ועד מגדלים, גשרים, מבני ציבור ומפעלים. האדריכלים הם בעלי ידע הנדסי, שיודעים לחשב את החישובים הנדרשים לתכנון מבנים מורכבים, מכירים את החומרים השונים ושולטים בטכנולוגיה, אך הם גם אמנים, היודעים להקנות למבנים שהם מתכננים יופי ומראה.

כיוון שהאדריכל הוא אמן שיודע גם לתכנן את המבנה כך שיהיה יפה למראה ומיוחד וגם חזק ויציב לשנים רבות, זוכים האדריכלים הגדולים להרבה כבוד. אחרי הכל, עבודותיהם הן הגדולות ביותר, לפחות בגודלן הפיזי, בעולם האמנות..


על לימודי האדריכלות:

https://youtu.be/L6BUyROu8ZM


אדריכל מספר על צעדיו הראשונים ועל המקצוע:

https://youtu.be/0fsgB5r_hYA


סרטון ביקורתי על המסלול הקשה שעובר האדריכל הצעיר בישראל:

https://youtu.be/cXFCO1n87zw


וכמה מהמבנים המרשימים שתכננו אדריכלים בעולם:

https://youtu.be/mfOrBObCUms
מהי ההנדסה הגאונית של האינקה?



גם אם הופלה על ידי הכובשים האירופיים מספרד, ביכולת התכנון והבנייה שלה, הייתה אימפריית האינקה האדירה, ששלטה פעם באמריקה הדרומית, מהאימפריות הבולטות בהיסטוריה. באמצע האלף השני ועד שנכבשה על ידי הספרדים, שלטה האימפריה הזו על מרבית החלק המערבי של דרום אמריקה, מקולומביה בצפון ועד צ'ילה בדרום.

לצורך שליטתה במרחבים העצומים שלה, שכללו חלקים מפרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה של היום, פיתחו ממציאיה פתרונות הנדסיים מרשימים במיוחד.

אימפריית האינקה הגיעה להישגים אדריכליים מרשימים מאד, ביניהם בניית ה"עיר האבודה" מאצ'ו פיצ'ו, שהוקמה בגובה בלתי נתפס ועם תשתית הנדסית מעולה ומתוכננת בגאוניות.

כדי לקשר את בירתה של אימפריית האינקה, העיר קוסקו שנמצאת כיום בשטחה של פרו, אנשי האינקה יצרו ברחבי האימפריה שלהם דרכים מתקדמות וארוכות ביותר. הדרכים האלה יוצרות רשת בת אלפי קילומטרים של דרכים, שמתעלה על כל מה שנעשה באירופה של ימי הביניים. הם אפשרו שליטה מעולה על אימפריה שבה חיו כ-6 מיליון איש, בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות שונות!

אימפריית האינקה השיגה הישגים אדירים בהנדסה חקלאית ויצרה מערכות השקיה משוכללות מאד לתקופתה. לבני האינקה היו גם הישגים מרשימים מאד בתחום הרפואה והכירורגיה.

הישגי האינקה מעוררים השתאות אפילו למול האדריכלות, ההנדסה והטכנולוגיה המודרנית, אבל היא מקבלת משנה הערכה כשזוכרים שמדובר בתרבות שלא הכירה אפילו את הגלגל. את החישובים שלהם עשו בני ומהנדסי האינקה בעזרת שיטה הנקראת קיפו, שמבוססת על קשרים בחבלים, בשיטה שעדיין לא פוענחה.


הנה מערכת הדרכים המעולה שיצרו בני האינקה ברחבי האימפריה שלהם:

https://youtu.be/RoBo5qsNNDM


כך השתמשו בני האינקה בטרסות, מדרגות הר חזקות במיוחד, כדי לייצב את הבירה מאצ'ו פיצ'ו:

https://youtu.be/kB3TT2ciSCc


יש הרואים ביכולות התכנון והבנייה שלהם משהו שלא מן העולם:

https://youtu.be/4h4jwQunxRw


הנה דברים מדהימים על תרבות האינקה:

http://youtu.be/DOXbAafFuJk


הנה סרט תיעודי על תרבות האינקה העתיקה:

https://youtu.be/eGCazdWSJGo?long=yes
למה משמש גשר מתרומם?



גשר נע, או גשר מתרומם, הוא גשר שבונים מעל תעלות או נהרות, שבהם עוברים כלי שיט גבוהים. אם היו בונים גשר רגיל במקומות כאלה, הוא היה מפריע לכלי שיט כאלה לשוט במקום. לכן, אחת לזמן מה, עולה הגשר למעלה ומאפשר לאוניות לעבור את הנהר או התעלה. לאחר שעברו, יורד הגשר בחזרה למקומו וכלי הרכב שממתינים, יכולים להמשיך ולנסוע.


הנה גשר מתרומם המפורסם בעולם:

http://youtu.be/vQwZDp0hiiM


וגשר מתרומם אחר:

http://youtu.be/uOLLauVFW-M


הנה מקרה שכמעט ולא קורה, כשגשר מתרומם נופל על ספינה:

http://youtu.be/7227UZs41xQ


כך הוא נולד - הנה הגשר המורם של ימי הביניים:

http://youtu.be/8Ystd_V8tN4
מאיזה בעל חיים למדו ליצור טורבינות רוח?
מאיזה בעל חיים למדו ליצור טורבינות רוח?


הזואולוגים בזמנו לא הצליחו להבין כיצד יכול הלוויתן הגבנוני העצום והמסורבל לרדוף אחרי הטרף הזריז, בזריזות וביעילות כה רבה. לפי כל הגיון היו אמורים ממדיו הגדולים להכשיל אותו במשימה. הם חקרו את העניין לעומק וגילו בליטות זעירות בקצה הסנפיר של הלווייתן הגבנוני.

הבליטות שעל קצה הסנפיר של הלוויתן הגבנוני מונעות היווצרות של מערבולות ויוצרות זרימת מים חלקה מסביב לסנפיר.

מהבליטות הללו למדו המהנדסים כיצד לייעל את התנועה של מדחפים וכנפיים של מטוסים, אל מול התנגדות האוויר.

אחד הרעיונות השימושיים היה לפתח להבים משופרים לטורבינות רוח עצומות. טורבינה כזו פותחה, למשל, בחברת whalepower.

בחברה אחרת פיתחו בעזרת הידע הזה להבים חדשניים לטורבינות תת ימיות, שמייצרות חשמל מזרימת הגאות והשפל.


הנה ההשראה הטכנולוגית ששאבו המדע וההנדסה מסנפירי הלוויתן הגבנוני:

https://youtu.be/FMG5Ah1g8rM?t=29s


הלוויתן הגבנוני וההמהום האופייני לו שנשמע במים במרחק של מאות קילומטרים:

http://youtu.be/-oYIK6Bg6co


הנה סרטון שמראה את גודלו של הלוויתן הגבנוני:

http://youtu.be/G10_wHNNPeI?t=7s


בזכות יכולות השחייה שלו, גומע הלווייתן הגבנוני אלפי קילומטרים עד לאנטארקטיקה:

https://youtu.be/yMxY4c5SeIs


מהו גשר מיתרים?



גשר מיתרים (Suspension bridge) הוא גשר שמעוגן בכבלים. הם שאוחזים את הגשר אל עמודי התמך החזקים והם שמקנים לו את המראה המרחף והאוורירי שלו.

גשרי מיתרים רבים נבנו בעולם, במהלך העשורים האחרונים. בכיר מתכנני גשרי המיתרים בעולם כיום הוא האדריכל הספרדי ד"ר סנטיאגו קלטרווה. בין השאר תכנן קלטרווה את גשרי המיתרים של ברצלונה, ולנסיה ובילבאו. הוא נחשב מהטובים שבמתכנני הגשרים בעולם ומי שאחראי לכמה מהגשרים התלויים היפים בעולם.

בארץ ידוע במיוחד גשר המיתרים בירושלים, שתכנן קלאטרווה בכניסה לעיר. הגשר שהאדריכל תכנן עם הדימוי של נבל ושופר תנ"כיים מורכב מ-4 חומרים שונים. בטון ופלדה משמשים בו לנשיאת הגשר וזכוכית ואבן לריצוף ולחיפוי של מסלול ההליכה.

על הגשר בירושלים נעה כיום הרכבת הקלה של העיר והוא משמש גם להולכי רגל. בשנים האחרונות הוא הפך במידה מסוימת לסמל של העיר, שיש לה גם כך סמלים אינספור.


הנה סרטון של גשר המיתרים בירושלים:

http://youtu.be/-RllE0nkF0E


הנה גשר המיתרים בדאלאס:

http://youtu.be/lYc6zM5wX5k


הנה גשר המיתרים על שם ואסקו דה גאמה בפורטוגל, הארוך ביותר באירופה:

https://youtu.be/HzoRmsJ6Zng
מהו המחומש?



מחומש, או פֶּנְטַאגוֹן (Pentagon) הוא מצולע שיש לו 5 צלעות. מבחינה הנדסית המחומש הוא בעל 5 אלכסונים. סכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 540 מעלות.

אבל התכונה המדהימה של המחומש הוא הימצאותו בטבע בשלל מקרים, באחת מההתגלויות המעניינות שלו - בצורת פנטגרם, מה שמוכר בעברית כ"כוכב" מחומש. הפנטגרם המחומש מופיע בפרחים כמו היסמין, פטוניה, ועוד. הוא מופיע גם בכוכב הים המחומש וגם לתרבות הוא נכנס, גם בדימוי הכוכב וגם בציורים שונים, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י.


הנה הכוכב המחומש בטבע והקשר שלו לחיתוך הזהב:

http://youtu.be/atSvERhcNcw
למה צריך סכרים בעולם?



ישנן כמה סיבות טובות לבנות סכרים בעולם. מימי קדם בנו סכרים שמנעו זרימה של מים רבים, שמציפים אזורים מיושבים וגורמים לאסונות ולפגיעה בחקלאות.

לעיתים קרובות הסכר דווקא שומר את מי הנהרות ומפנה אותם לשדות, כדי שישקו אותם. סכרים אחרים חשובים כדי לאגור את המים בעונה הגשומה ולשחרר אותם בעונות היובש, כדי להשתמש בהם בחקלאות.

סוג אחר של סכרים, הוא של הסכרים ההידרו-אלקטריים. אלו סכרים שמשתמשים בכוח המים כדי לייצר חשמל. הסכרים הגדולים בעולם מייצרים כמות אדירה של חשמל, המאירה אזורים עצומים, בלי להזדקק לאנרגיה יקרה ופוגעת בסביבה.


הנה סכר הובר, מהגדולים בסכרי העולם. זהו סכר שמספק מים וחשמל לאזור כולו:

http://youtu.be/NyklSsIhXkk


מערכות החשמל של סכר הובר:

http://youtu.be/D7_rzojvKdE


וסרט תיעודי שמסביר על השימושים השונים של הסכרים בעולם:

https://youtu.be/lkjfah0LNc4?long=yes
איך בנו את הפירמידות במצרים?



עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.

חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.

גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.

בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית". תוכלו לקרוא עליו באאוריקה, בתגית "יחס הזהב".


הנה סרטון על בניית הפירמידות:

https://youtu.be/zfYFwXqknjM


תיאוריית "החול הרטוב" להעברת האבנים לבניית הפירמידה ובדיקתה על ידי פועלים:

https://youtu.be/IKLZw1_aOXE


והסבר אפשרי על הדרך בה העבירו והעלו את אבני הענק לראש הפירמידה:

https://youtu.be/dGH93mt81BA?t=13s


ניסיון מעמיק אחר להסביר כיצד נבנו הפירמידות:

http://youtu.be/TJcp13hAO3U


ספקות ותיאוריות לגבי השאלה הכבדה:

https://youtu.be/W_JgmxVCehw





עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.

חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.

גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.

בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית". תוכלו לקרוא עליו באאוריקה, בתגית "יחס הזהב".


הנה סרטון על בניית הפירמידות:

https://youtu.be/zfYFwXqknjM
מי הצייר שתכנן מכונות טיסה?
מהו בורג ארכימדס?
מהו המשושה?
איך בנוי גשר קשתות?
מהי שיטת הקיפו של בני האינקה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.