שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה כשלא הצליחו להעיר מהופנטת במופע?
זה קרה בישראל של תחילת שנות ה-08. מהפנט ובדרן מצליח ונערץ היה בדרך לעוד מופע מהסוג שהקהל כל כך אהב. הוא היפנט במהלך המופע אנשים וכהרגלו זכה למחיאות כפיים סוערות על הפרטים שהצליח לסחוט מהם, על זכרונות הילדות שהפכו ברגע אנשים מבוגרים לילדים בוכיים או נשים ואימהות לילדים שהשתנו ברגע אחד לפעוטות מצחקקות או מייללות.
אבל הפעם משהו השתבש במופע... דרורי היפנט כהרגלו והפעם זו הייתה בחורה צעירה על הבמה. לאחר שהקהל האזין בהתפעלות לזכרונות שחוותה וחווה את שיבתה לימי ילדותה, הגיעה העת להעירה. אך מה רבה הייתה התדהמה כשהמהפנט פשוט לא הצליח להעיר את העלמה המהופנטת.
את הלילה בילתה האישה בשינה היפנוטית מלאה, כשהיא מחוסרת הכרה. במשך כמה ימים ניסו להעירה, אך ללא הצלחה. רק שבוע ימים לאחר מכן, משהגיע לטפל בה פסיכיאטר מומחה, הדוקטור מוריס קליינהאוז, התעוררה העלמה מההיפנוזה והתרדמת שבה הייתה שרויה מהאז המופע.
זה היה הרגע שבו החליטה הממשלה לשנות את הכללים. הוטל על משרד הבריאות להסדיר את השימוש בהיפנוזה. כך נוסח "חוק ההיפנוזה", שהתקבל בכנסת בשנת 4991. החוק שם קץ להיפנוזה הבידורית בישראל.
מאז רשאים לעסוק בהיפנוזה בישראל רק רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאי שיניים - כולם חייבים לעבור הכשרה מיוחדת לכך ולהיות בעלי הסמכה ורישיון לעסוק בהיפנוזה.
הנה סיפורה המדהים של המהופנטת על הבמה שלא התעוררה (עברית):
https://youtu.be/fAWk5jYN33A?long=yes
מהו ומה היה השעון הדיגיטלי?
בשנות ה-70 של המאה העשרים הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, המראות את השעה במקום המחוגים ששימשו בשעונים הרגילים, מאז המצאת השעון.
בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.
במשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. זו תכונה שהפכה אותם למושלמים בתור שעונים מעוררים. לראשונה ניתן לראות את השעה המדויקת גם בחושך מוחלט וגם לכוון אותם בכל שעה והרבה לפני שעת ההשכמה.
כיום, שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.
הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:
https://youtu.be/7KmNC58Jl-8
דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:
https://youtu.be/ZDGll2MUSuk
שעון מכני מאלו שקדמו לשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:
https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U
שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:
https://youtu.be/8i8wWq4amO4
עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:
https://youtu.be/l9dts8Zpqok
ולמתקשים לקום:
http://youtu.be/eyanSta5aPI
למה מתרחש הג'ט לג?
ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.
מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.
השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!
משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.
הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.
הנה תופעת הג'ט-לג:
https://youtu.be/CoR1bWi8QC4
הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:
https://youtu.be/g5H9f3nGHw0
כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:
https://youtu.be/tGKWbqixWSg
וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:
https://youtu.be/zu6E_68YFUw
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
השכמה
זה קרה בישראל של תחילת שנות ה-08. מהפנט ובדרן מצליח ונערץ היה בדרך לעוד מופע מהסוג שהקהל כל כך אהב. הוא היפנט במהלך המופע אנשים וכהרגלו זכה למחיאות כפיים סוערות על הפרטים שהצליח לסחוט מהם, על זכרונות הילדות שהפכו ברגע אנשים מבוגרים לילדים בוכיים או נשים ואימהות לילדים שהשתנו ברגע אחד לפעוטות מצחקקות או מייללות.
אבל הפעם משהו השתבש במופע... דרורי היפנט כהרגלו והפעם זו הייתה בחורה צעירה על הבמה. לאחר שהקהל האזין בהתפעלות לזכרונות שחוותה וחווה את שיבתה לימי ילדותה, הגיעה העת להעירה. אך מה רבה הייתה התדהמה כשהמהפנט פשוט לא הצליח להעיר את העלמה המהופנטת.
את הלילה בילתה האישה בשינה היפנוטית מלאה, כשהיא מחוסרת הכרה. במשך כמה ימים ניסו להעירה, אך ללא הצלחה. רק שבוע ימים לאחר מכן, משהגיע לטפל בה פסיכיאטר מומחה, הדוקטור מוריס קליינהאוז, התעוררה העלמה מההיפנוזה והתרדמת שבה הייתה שרויה מהאז המופע.
זה היה הרגע שבו החליטה הממשלה לשנות את הכללים. הוטל על משרד הבריאות להסדיר את השימוש בהיפנוזה. כך נוסח "חוק ההיפנוזה", שהתקבל בכנסת בשנת 4991. החוק שם קץ להיפנוזה הבידורית בישראל.
מאז רשאים לעסוק בהיפנוזה בישראל רק רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ורופאי שיניים - כולם חייבים לעבור הכשרה מיוחדת לכך ולהיות בעלי הסמכה ורישיון לעסוק בהיפנוזה.
הנה סיפורה המדהים של המהופנטת על הבמה שלא התעוררה (עברית):
https://youtu.be/fAWk5jYN33A?long=yes
בשנות ה-70 של המאה העשרים הפכו השעונים הדיגיטליים לפופולאריים בכל העולם. השעון הדיגיטלי מורה את השעה באמצעות ספרות, המראות את השעה במקום המחוגים ששימשו בשעונים הרגילים, מאז המצאת השעון.
בשעון הדיגיטלי יש מערכת אלקטרונית שמודדת את הזמן, במקום המערכת המכנית שעשתה זאת בשעוני המחוגים. הספרות בשעון הדיגיטלי הוצגו בתחילה בעזרת מערכת מכנית שהרכיבה את הספרות מלוחיות מתכת.
במשך השנים החלו שעונים חדישים יותר להציג את הספרות באופן אלקטרוני ונורות לד הציגו את הספרות גם בחושך. זו תכונה שהפכה אותם למושלמים בתור שעונים מעוררים. לראשונה ניתן לראות את השעה המדויקת גם בחושך מוחלט וגם לכוון אותם בכל שעה והרבה לפני שעת ההשכמה.
כיום, שעונים דיגיטליים הם דבר נפוץ פחות והאמת ששעונים בכלל הפכו פחות פופולריים. הסיבה היא הסמארטפון ובעקבותיו השעון החכם, בהם החליפו אפליקציות משוכללות לא מעט מכשירים שבעבר עלו כסף רב.
הנה השעון הדיגיטלי המעורר הראשון של סוני משנת 1968:
https://youtu.be/7KmNC58Jl-8
דגם האור של השעון הדיגטלי משנת 1975:
https://youtu.be/ZDGll2MUSuk
שעון מכני מאלו שקדמו לשעונים הדיגיטליים של שנות ה-70:
https://youtu.be/ZZSAQ9wI43U
שעון דיגיטלי מעץ שקשה להבין כיצד הוא עובד:
https://youtu.be/8i8wWq4amO4
עוד שעון דיגיטלי חכם ומודרני שמגביר בהדרגה את התאורה:
https://youtu.be/l9dts8Zpqok
ולמתקשים לקום:
http://youtu.be/eyanSta5aPI
ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.
מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.
השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!
משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.
הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.
הנה תופעת הג'ט-לג:
https://youtu.be/CoR1bWi8QC4
הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:
https://youtu.be/g5H9f3nGHw0
כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:
https://youtu.be/tGKWbqixWSg
וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:
https://youtu.be/zu6E_68YFUw
האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?
המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".
למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.
בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.
זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.
הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.
בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.
אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.
"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.
ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.
כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):
https://youtu.be/lzwkyItqgtk
החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):
https://youtu.be/bQglXjtAK_s
ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/5DeTN-fci_4
