» «
השפל הגדול
מה היה השפל הגדול?



השפל הגדול החל באירועי "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק. ביום זה הביאו מכירות שיא לנפילת הבורסה באופן חסר-תקדים. ההפסדים שנגרמו לאנשי העסקים שכספם הושקע במניות היו עצומים ורבים מהם התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

"השפל הגדול" פרץ בשנת 1929. בתחילה הוא השפיע על ארצות הברית עצמה, אך בהמשך הורגשו השלכותיו בעולם כולו. בהדרגה גרר המשבר הכלכלי העמוק את כל העולם המערבי, למשבר כלכלי עולמי, שנמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

כתוצאה מהנפילה בבורסה הפסידו חצי מהבנקים האמריקאים סכומי כסף עצומים והכלכלה התכווצה. האוכלוסייה האמריקאית איבדה אמון במערכת הכלכלית, רבים התרוששו ולאחרים היה מעט מאד כסף. הביקוש למוצרים ירד וגרם לייצור לרדת, מה שהוביל ל-15 מיליון מובטלים, שאיבדו את מקום עבודתם. רבים לא הצליחו לשלם את חובותיהם ומצאו את עצמם חסרי בית. רבים מהם היו לעניים והפכו לנוודים.

השפעתו הרעה של "השפל הגדול" הייתה גם על היציבות הפוליטית במדינות רבות. לא מעט היסטוריונים רואים בשפל הכלכלי העולמי שנגרם ממנו את אחד הגורמים למשבר הכלכלי שהוביל לעליית הנאצים לשלטון בגרמניה ולבסוף לפתוח במלחמת העולם השנייה.

השפל נפתר בהדרגה כשהממשל האמריקאי החל לממן פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. התהליך החל להניע את הכלכלה האמריקאית והמשק יצא מהמשבר.


הנה האווירה הנהדרת שלפני השפל הגדול ופריצתו בנפילת הבורסה:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


מצגת וידאו שמציגה צילומים מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4


כך התפתח הפתרון של קיינס לשפל הגדול, על ידי הנעת פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה:

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


ותכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
הניו דיל
מה הייתה תכנית הניו-דיל שניצחה את השפל הגדול?



זה היה בשנת 1929, בתקופת "השפל הגדול", שהחל עם נפילת הבורסה הקשה ביותר שהייתה בבורסה האמריקאית. מרבית אנשי העסקים ועשירי אמריקה שכספם הושקע במניות התרוששו לגמרי והפסידו את כל כספם.

בעקבות נפילת הבורסה, פרץ "השפל הגדול" שהשפיע קשות על ארצות הברית ובהמשך על העולם כולו. המשבר הכלכלי העמוק שהפך עולמי נמשך מעל 10 שנים, עד שנת 1939.

את המשבר הכלכלי הגדול שארה"ב חוותה בשנות ה-30 פתר הממשל האמריקאי, בראשות הנשיא רוזוולט, שנבחר במהלך המשבר. הוא יצא בתכנית כלכלית שנקראה "הניו-דיל", העסקה הגדולה.

אחד העקרונות החשובים של הניו-דיל היה לסייע לאוכלוסייה שנפגעה מהשפל הכלכלי הכי הרבה. כמובן שהתכנית נועדה גם להקל על האמריקאים המובטלים, שחלקם היו בדיוק אלה שנפגעו הכי הרבה.

פוליטית, תכנית "הניו-דיל" לא עברה בקלות. היו המון התנגדויות והקונגרס הלעומתי לנשיא, הקשו מאוד על רוזוולט וממשלו. אבל בהדרגה התכנית הבשילה, שונתה, הפשרה עם המתנגדים והחלה לשנות את ארצות הברית.

התוכנית התרכזה ב"שלושת ה-R-ים": Relief, Recovery, and Reform - הקלה, שיקום ורפורמה. כלומר, היא נועדה להקל על המובטלים והעניים, לשקם את הכלכלה ככל הניתן, ולבצע רפורמה במערכת הפיננסית, שתמנע בעתיד שפל דוגמת "השפל הגדול".

ב"ניו דיל" החל הממשל לממן עבודות ציבוריות שיסייעו לחתוך את האבטלה, פרויקטים לאומיים עצומים ועבודות יזומות בהיקפים היסטוריים, תוך שהוא מחזיר לשוק העבודה מיליוני אנשים. לביצוע הניו דיל הקימו את מינהל העבודות הציבוריות, שתפקידו היה לסלול כבישים, לבנות גשרים בניינים ממשלתיים וסכרים, להקים נמלי תעופה, בתי ספר ובתי חולים ועוד.

הניו-דיל של רוזוולט היה מנוגד לתוכנית הכלכלית של קודמו, הנשיא הרברט הובר. האחרון דגל במינימום מעורבות ממשלתית והעדיף לתת סיוע לעשירים, שיטפטף דרכם לעניים ולמעמד הביניים.

בעוד מדיניותו של הובר לא עבדה, "הניו-דיל" של רוזוולט דווקא הניע את הכלכלה האמריקאית. במדיניות חכמה במיוחד יצר רוזוולט תהליך שבו המשק לא רק יצא מהמשבר, אלא אף פרח והיה מסוגל לעמוד בעומס הכלכלי האדיר שיגיע בהצטרפות האמריקאית למלחמת העולם השנייה, שתבוא ב-1939, עם תום "השפל הגדול".


הנה סיפורו של "הניו-דיל":

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


"הניו דיל", הפתרון של קיינס לשפל הגדול, הניע פרויקטים לאומיים שהממשל יזם כדי להעסיק את המובטלים ולהניע את הכלכלה (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


בשיר ואנימציה שכאן, הניו דיל מתואר מצוין:

https://youtu.be/pnPvWaNDx5g


עוד על הדיל ההיסטורי שחילץ את ארה"ב מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה:

https://youtu.be/c0tPZoPWgBI


כיום ממתגים מפעם לפעם ניו דילים חדשים (עברית):

https://youtu.be/VIF9NH4L700


תכנית חינוכית על השפל הגדול ותוצאותיו ההיסטוריות:

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes


והבסיס המדעי כלכלי של הניו-דיל היה של הכלכלן הגאון קיינס:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
נבואות שכשלו
מי הודיע שהבורסה של ארה"ב תישאר תמיד למעלה?



"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.

באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.

מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.

ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.

השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.


הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


בעברית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו:

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


ומצגת וידאו שמציגה תמונות מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4
ארוחת צהריים על גורד שחקים
מי צילם את "ארוחה על גורד שחקים"?



צילום "ארוחת צהריים על גורד שחקים" (Lunch Atop A Skyscraper) הוא אחד הצילומים המפורסמים והמוכרים בעולם. במהלך המאה ה-20 הוא היה לאחד הסמלים של "התפוח הגדול" וניתן למצוא אותו כמעט בכל מקום בעיר ניו-יורק ובכלל. לצילום הזה נעשו מחוות אינספור. הוא הפך לפוסטר שניתן לראות בפרסומות, בסדרות טלוויזיה ובחדרים מעוצבים בכל העולם. לא חסרו גם אינספור ציטוטים, חיקויים ופרודיות שנעשו לצילום המוכר הזה.

הצילום שצולם בשמי מנהטן בשנת 1932 התפרסם בעיתון "הניו יורק הארלד טריביון". הוא צולם ככל הנראה במרומי אתר הבנייה של מגדל GE, שנקרא אז RCA. נהוג היה באותה תקופה להזמין צלמי עיתונות לאתרי בנייה של גורדי שחקים, ליום של צילומים וחשיפה של הבניין ההולך ונבנה, שנועד לצורך יחסי הציבור וקידום המכירות של הבניין ובמקרה הזה גם של מרכז רוקפלר, שהוא היה חלק ממנו.

ליום הצילומים בבניין זה הוזמנו צלמים שונים. תחקירים שנעשו עם השנים חשפו שזהות הצלם היא ככל הנראה צלם ששמו צ'ארלס אבטס, אם כי הוויכוחים על עובדה זו מעולם לא הסתיימו.

אבל בצד הפרסום שלו, הצילום הוא גם תעלומה של ממש, חידה בת 80 שנה. לא ברור מיהם הפועלים שצולמו בו, מי צילם אותו ורבים תוהים אם צילום הארוחה על קורה התלויה באוויר הוא בכלל אותנטי, אמיתי. בעיקר מחשידה הנינוחות של הפועלים, היושבים ללא אבטחה בגובה רב ולא נראים מוטרדים מהעובדה שנפילה מגובה כזה היא מוות ודאי. אגב, בסרט התיעודי "Men at Lunch" שנעשה ב-2012 על הצילום, נחשף שאחד הפועלים כתב הביתה שנפילה מהקורה לא הייתה מסוכנת כמו שנדמה, שכן לא נראית בתצלום רצפה שהייתה מעט מתחת לקורה. יתכן שניסה רק להרגיע את משפחתו, אבל חשוב לדעת שהחיפוש הנואש אחר עבודה באותה תקופה, עידן השפל הגדול בארה"ב, הוביל עובדים לעבוד בתנאים קשים ומסוכנים מאד. עבודה בקומות הגבוהות של גורדי שחקים וללא אמצעי בטיחות כמו רתמות או קסדות, הייתה מעשה שבשגרה.

בטיחות, איך לומר זאת בעדינות, לא הייתה אז עניין מהותי מדי...


כך צילמו את "ארוחת צהריים על גורד שחקים":

https://youtu.be/7QCYDzsQ_yM


עבודה בגבהים כאלה וללא מתקני בטיחות הייתה הסטנדרט:

https://youtu.be/gDN4c2wnx3E


עוד על הצילום:

https://youtu.be/nEKNt4831b4


קדימון של הסרט התיעודי מ-2012, על האנשים שמצולמים בתמונה הנודעת:

https://youtu.be/QKaBMy8cjIU


מצגת וידאו שמראה שתמונות כאלה היו ממש לא נדירות באותה תקופה:

https://youtu.be/qBTEe-I16Po


ועוד אחת:

https://youtu.be/1i_wNJWSsPs

השפל הגדול

אם נודדת
מה מיוחד ב"אם הנודדת" של הצלמת דורותיאה לאנג?



אם אתם עייפים מעבודה פעם ולא בא לכם לעצור לצד הדרך ולצפות במשהו שמסקרן אתכם, חשוב שתדעו שהדברים המסעירים ביותר בחיים, יכולים לבוא ממש במקרה..

צילומיה של דורותיאה לאנג הפכו אותה לאחת המתעדות החברתיות המוכרות של ארצות הברית, בתקופת השפל הגדול. היא עבדה באותה התקופה בצילום ותיעוד עבור גוף ממשלתי שפעל לסייע לאזורי הכפר העניים שנפגעו קשות בשפל הכלכלי. תמונותיה הביאו את הטרגדיה האנושית של השפל הגדול לכל פינה והיו בעלי השפעה רבה על הצילום התיעודי המתפתח.

התמונה של לאנג, אם נודדת (Migrant Mother) היא תמונתה הידועה ביותר. היא צולמה כחלק מסדרת תמונות שצילמה בשנת 1932, במחנה עניים לצד הדרך. את התמונה הזו היא צילמה כמעט במקרה. לאנג הייתה אחרי יום עבודה רגיל ונסעה בדרך הביתה. כשראתה מחנה זמני בצד הדרך, חשבה אם לרדת ולחפש נושאים מעניינים לצילום. העייפות גרמה לה להמשיך בנסיעה, אבל אחרי כמה קילומטרים החליטה לחזור ולצלם. במחנה ראתה את "האם הנוודית", שאותה צילמה עם ילדיה, בפתח האוהל הזמני שלה.

הצילום שהתפרסם הפך לאחד הסמלים של השפל הגדול בארצות הברית. הוא זה שהעניק ללאנג את עיקר הפרסום, כצלמת חברתית אמריקאית. התצלום המיוחד הזה גם סייע לבסס את השפעת הצילום כמתעד של המצב החברתי האנושי.

אגב, במשך שנים רבות לא היה ידוע מי האישה המצולמת והיא נותרה אנונימית. בשנת 1978 הצליח עיתונאי למצוא אותה. שמה היה פלורנס אוונס תומפסון. בראיון שנערך איתה היא סיפרה שהייתה בת 32 בעת שהתמונה צולמה. היא סיפרה שכעסה על פרסום התמונה וחשה בושה על שהפכה לסמל של עוני. לאנג הבטיחה לה לדבריה שהתמונה לא תפורסם.


הנה סיפורה של "אם נודדת":

https://youtu.be/3RBewhoQu34


מצגת וידאו של פלורנס אוונס וילדיה, מתוך סדרת הצילומים של דורותיאה לאנג:

https://youtu.be/_5R7cl_CsWA


עוד מצילומיה והתיעוד החשוב של לאנג את התקופה:

http://youtu.be/kvOEE1rJR2I


מילותיה של דורותיאה לנג על רקע צילומיה שלה:

http://youtu.be/KQPS3KI5-yM


וסרט תיעודי על עבודתה וחייה של דורותיאה לאנג:

https://youtu.be/yrODn0f1z0g?long=yes
ג'ון מיינרד קיינס
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת ואיך היא קשורה לישראל 2020?


אם מישהו שאל את עצמו מה ההגיון ומהם מקורות ההשראה של ראש הממשלה בתכנית 6 מיליארד השקלים שהוא רוצה לחלק לכל אזרח, הרי שהתשובה היא קיינס. נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חולקים על נתניהו ובצדק, כי הנתונים מראים שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים והנפגעים מהמשבר. לעומתם, האזרחים המבוססים ומי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. כך לא חלחלו הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תרמו להחייאת המשק. אם כך, הם שואלים, אז למה שלא יתנו רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל?

עדכון: בינתיים אכן התקבלה החלטה בדיוק כזו. נקווה שתיושם.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", וגם לדעת הכלכלנים הליברליים שהמשיכו את סמית, קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון לממשיכיהם.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן אותו. את התיאוריה שלו רבים מהם חיבקו בהתלהבות. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

לאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד. רבים ראו בכלכלה שלו מהפכה בקפיטליזם, שהביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם.

אבל עם השנים, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן אבטלה ומשברים כלכליים קשים - החלו להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. גם אם יש בה הגיון, היא צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


וחתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
בוני וקלייד
מי היו בוני וקלייד?



צמד השודדים בוני וקלייד (Bonnie and Clyde), בוני פארקר וקלייד בארו, היו ידועים לשמצה בכל אמריקה. הם פעלו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בזמן השפל הגדול ומשכו תשומת לב רבה מצד התקשורת והציבור. מעלליהם של בוני וקלייד ריתקו את דמיונם של בני התקופה והיו לשם דבר - השודדים הזוהרים, הרומנטיים, המעניינים ואולי אפילו הנערצים בכל הזמנים!

נכתבו עליהם שירים, נעשו סרטים והציבור אינו חדל להתעניין בזוג השודדים הנועזים הללו. ניסו להציג שוב ושוב סרטים שסיפרו מי היו שני הפושעים הללו באמת, אבל זה לא עזר. כולם התעניינו בהם ורצו לכל סרט שסיפר את סיפורם, לרוב כזוג יפה ונועז שמצליח להילחם בכל העולם ולהתגבר באומץ, עד לסופם הטרגי, מיריות השוטרים שהניחו להם מארב.

גם הסרט שנעשה עליהם בשנות ה-60 היה סרט מהפכני בהיסטוריה של הקולנוע, כשבפעם הראשונה מוצגים דווקא האנשים הרעים כגיבורי הסיפור ולא אנשי החוק והשריף הרודפים אחריהם. גם האופן שבו הוצגה האלימות בו היה חדשני ובוטה במיוחד ומעורב בהומור שמזכיר קצת קומיקס.


הנה קדימון לסרט על בוני וקלייד משנת 1967:

http://youtu.be/3ACCpXaA-MU


סצנת החיסול של השניים מהסרט שנקרא על שמם:

https://youtu.be/NrmUpso_xT8


סרט אותנטי שצולם מיד לאחר מותם ב-1934:

https://youtu.be/hzNntWE16xo


הרכב האמיתי של בוני וקלייד, עם חורי היריות שבו:

https://youtu.be/y3gtTNIlUZ4


וסרט תיעודי נחמד על בוני וקלייד (בעברית):

https://youtu.be/Z0O58JHO51Y?long=yes
פופקורן וקולנוע
איך נוצר הקשר בין הפופקורן לקולנוע?



חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...

בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.

רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.

בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.

משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...


כך נקשרו הפופקורן והקולנוע בעברית:

https://youtu.be/EKDfqAhmTd4


באנגלית על הקשר בין פופקורן וקולנוע:

https://youtu.be/Kgvu5mg5TLY


אבל למה הוא כל כך יקר בקולנוע?

https://youtu.be/8bTI32F253Q


והנה הרצאה קלה עם תשובות לשתי השאלות:

https://youtu.be/zd0tCEwGxKg


הם יורים גם בסוסים
למה נועדו מרתוני הריקודים בארה"ב בשפל הגדול?



מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם. המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים היו מחויבים לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים. המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.

התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר 'הם יורים גם בסוסים' הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין ונתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן שבו עשירים מתעשרים וכשהמצב קשה, שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ועוד..

חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.


הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:

http://youtu.be/iw1afR4mLvw


סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:

http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s


וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":

http://youtu.be/ke-sWMXspNA
כיצד נסלל כביש 66 כדי לסייע למובטלים?


כביש 66 (Route 66), או דרך 66 המפורסמת, הם שמותיה של דרך סלולה הנמתחת בין שיקגו לוס-אנג'לס וזכתה לשלל כינויים. מיד עם תום סלילתה, הדרך הזו הוגדרה כ"מיין סטריט אוף אמריקה", שזה משהו כמו "הרחוב הראשי של אמריקה".

למעשה, Route 66 ההיסטורית היא האוטוסטרדה הראשונה באמריקה. בסוף שנות העשרים במאה שעברה, החלו לסלול בארצות הברית דרכים ראשיות כאלו. עם תחילתו של המשבר הכלכלי ב-1929 ובשל הצורך לספק תעסוקה למיליוני המצטרפים לשורת המובטלים, נוצרה תכנית "הניו-דיל", תכנית כלכלית שנועדה לתת תנופה עצומה לכלכלה האמריקאית. במסגרת היו-דיל מימן הממשל האמריקאי פרויקטים ענקיים, ביניהם את סלילתם של כבישים פדרליים ענקיים. אז נסללה ומיד הפכה הדרך הידועה כ"כביש 66" לדרך המלך.

דרך 66 איבדה זה מכבר את חשיבותה הגיאוגרפית. היא הוחלפה על ידי הכביש המודרני "אינטרסטייט 40" ונותרה בעיקר כביש שירותים איטי ורומנטי משהו. הכביש הדו-מסלולי הזה חוצה היום את אמריקה האחרת, הנידחת. בנהיגה אינסופית בו הוא מתפתל בין שטחים חקלאיים למישורים אינסופיים, פוגש תיבות דואר בודדות, הניצבות בצמתים קטנות ושייכות לחוות רחוקות מהכביש. בדרכו משיקאגו אל האוקינוס השקט, חוצה רוט 66 לא פחות מ-8 מדינות שונות, כולל את מדינות מיזורי, קנזס, אוקלהומה, טקסס, ניו-מקסיקו ואריזונה.

נסיעה בכביש הזה היא כמו טיסה במכונת זמן לאמריקה של פעם, זו של סרטי הקולנוע הישנים מהוליווד. את הדרך מעטרים מדי פעם עיירות וכפרים ציוריים, תחנות דלק שנראות נטושות ומוסכים אקראיים. לצד בתים מאבן חול, דיינרים משפחתיים ונדיבים ושלטים בגופנים של פעם, תגלו שגעגוע יתעורר בכם, לאמריקה של פעם, אפילו אם לא הייתם בה מעולם.

ב-1946 נכנס הכביש לתרבות האמריקאית והפך לאייקון אמריקאי רשמי. זה קרה כשהזמר בובי טרופס כתב את הלהיט "Getting kicks from Route 66", המתנגן גם היום. אחר כך באה גם סדרת טלוויזיה מצליחה בשם הדרך, שרוב ההתרחשויות בה היו בתחנת דלק אופיינית לכביש. רוט 66 אמנם כבר לא מלאה במכוניות ענק אמריקאיות, אבל היא עדיין הדבר האמיתי.


הנה סיפורה של דרך 66:

https://youtu.be/qy_EFQfylw8


נסיעה בדרך:

https://youtu.be/QgkmiGHJau8


פינות קסם ובילויים שפוגשים בטיול על הדרך:

https://youtu.be/pCb1U2z0Bxo


קפיצות זמן בדרך 66:

https://youtu.be/ufx-_98fmCU


תמונות מהדרך המפורסמת:

https://youtu.be/x-JW0x4W9sw


חוויות של משפחה ישראלית על הכביש:

https://youtu.be/yh8f5LIs5EU


להיט הענק של ה"רולינג סטונס" שהוקדש לכביש 66:

https://youtu.be/BE36QIwwkOc


סטנדרט ג'אז מפורסם שהוקדש לו:

https://youtu.be/9nuDE1SJlPo


וסרט ארוך של שבועיים נסיעה ב"רחוב הראשי של אמריקה":

https://youtu.be/H0bA72fjHMQ?long=yes
מי הפך את הצילום לאמנות גבוהה?



ווקר אוונס היה צלם אמריקאי שזכה לתהילה בצילומים שערך בחוות הממשלתיות הגדולות, שהוקמו בעקבות השפל הגדול כדי לסייע לחקלאים לשרוד. הוא היה מהצלמים שנשלחו לתעד את החקלאים העניים ואת מהלך הניסוי החשוב הזה. תיעוד שלוש משפחות עניות בצילומיו של אוונס העביר את תחושת הניכור של המשפחות הללו וגרם לביטול הפרויקט ולסיוע שקיבלו משפחות החקלאים הקטנים, כדי שיוכלו לרכוש ולהחזיק בחוות שלהם.

ההתעקשות של ווקר להנציח את נזקי השפל הגדול בלי לייפות את המציאות הפכה אותו לאחד הצלמים החברתיים החשובים והמוכרים באמריקה. היכולת שלו להפגין תיעוד אמין ומחובר למציאות של המצולם, תרמה למיקומו של הצילום ככלי לעבודה מחקרית. מבחינת צילום עיתונות, הוא לא רצה שהצילום העיתונאי ימחיש את הכתוב, אלא שידבר בעד עצמו.

אוונס זכה להד חשוב גם לסדרת צילומים שעשה ברכבת התחתית של ניו-יורק, שבה צילם נוסעים במצלמה נסתרת שהסתיר במעילו.

אוונס אמר את המשפט המחנך צלמים דגולים: "נעץ מבט, הבט ללא היסוס, זו הדרך לחנך את עינך."


הנה סרטון שמספר על אוונס, לרגל תערוכה של צילומיו במוזיאון המטרופוליטן:

http://youtu.be/gSFj3Sd-gqs?t=5s


מצגת מצילומיו של ווקר אוונס:

http://youtu.be/q-ikOhcFsHg


והדיוקנאות של ווקר אוונס:

http://youtu.be/Gqk_l-p_pl4
מהו המגדל המפורסם בעולם?



פעם הוא היה הגבוה בעולם. הוא היה הסמל לכוחה, עושרה ועוצמתה של אמריקה. גם אם מגדלים רבים עברו מאז את גובהו של האמפייר סטייט בילדינג (Empire State Building), בעיני רבים הוא נשאר עדיין המגדל החשוב והמוכר ביותר בעולם. הבניין הגבוה שנחשב כסמל תרבות אמריקאי, נראה שונה בסגנונו ממגדלים מודרניים אחרים, כיוון שהוא בנוי בסגנון "אר דקו" שהיה פופולארי באותן שנים. אגב, צורתו ההולכת ונעשית צרה ככל שעולים בו, נבעה מהחוק בניו-יורק של אותה תקופה, שאסר על גורדי שחקים לחסום את אור השמש ברחוב.

אבל את דרכו החל הבניין, שהיום נחשב כאחד משבעת פלאי העולם המודרני, ככישלון של ממש. העובדה שנפתח בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30 ומרחקו מתחנות הרכבת גרמו לכך שחלקו הגדול לא הושכר בשנותיו הראשונות. תושבי ניו יורק נהגו אז לכנותו בחיוך "בניין המדינה הריק" (Empty State Building). רק עשרים שנה לאחר מכן, בגאות הכלכלית של אחרי מלחמת העולם השניה, הוא יהפוך להצלחה כלכלית.

בניין אמפייר סטייט בעל ה-103 קומות, נמצא במנהטן שבעיר ניו-יורק. הוא נבנה בשנות ה-30, תוך שנה וקצת, ונחנך בשנת 1931. אגב, רק כשהוסיפו לו מוט ארוך לקשירת ספינות אוויר הפך האמפייר סטייטס בילדינג באופן רשמי להיות הגבוה ביותר בעולם בתקופתו.

פירוש שמו "בניין מדינת האימפריה", על שם מדינת ניו יורק שכינויה באמריקה היה אז "מדינת האימפריה".


הנה האמפייר סטייט בילדינג:

http://youtu.be/3XLjLx5fvsM


כך בנו אותו:

http://youtu.be/bEnCpWMl91s


וכך ניקו בשנות ה-30 את חלונות המגדל הגבוה בעולם:

http://youtu.be/d8Qe07A7DFw


בשנים האחרונות המגדל המפורסם זכה לשיפוץ יקר, שהפך אותו לירוק ויעיל במיוחד מבחינת אנרגיה:

http://youtu.be/PfOqGpL3jlk


מערכת התאורה ההיקפית שלו היא למעשה מסך טלוויזיה עצום בגודלו:

http://youtu.be/NDjwyi5UcnE
מה מטורף בסצנת הסרט הנע מהסרט "זמנים מודרניים"?



המצאת פס הייצור ו"הסרט הנע", על ידי היצרן הנרי פורד, היא ללא ספק המניע של הרבה ממה שקרה בהיסטוריה של המאה ה-20. לא סתם היא הניעה את מה שזכה לשם "המהפכה התעשייתית השנייה".

אבל קולנוען אחד לא ממש אהד את המודרנה, זו שמולידה את החידושים הגדולים ששוטפים את החברה האנושית ומשאירים אותה המומה, לנוכח השינויים המהירים והאופן שבו הם הולכים ונחלשים, למול המערכות ההולכות ומתחזקות על גבם.

קראו לו צ'ארלי צ'אפלין. הוא היה הקולנוען המפורסם, המצליח והאהוב של תקופת הסרט האילם. ממש כמו שיעשה כמה שנים אחר כך, כשיהפוך לבדיחה את הפיהרר הנאצי היטלר ובד בבד ייתן חומר למחשבה לעולם כולו, על פשיזם, גזענות, אהבה ומלחמה.

אבל בהקשר הזה צ'אפלין הדהים את העולם, כשיצר בשנת 1936 את הסרט "זמנים מודרניים". זה היה סרט חדשני, מצחיק עד דמעות וחכם בהמון מובנים, אבל סרט עם מחאה ובעיטה של ממש בעולם המודרני. איש לא שיער עד כמה הוא עתיד להפוך לאבן דרך בנקודת המבט האמנותית והביקורתית שלו, אל מול החדשנות והטכנולוגיה, שהופכות את כולנו לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות, שלא לומר מעכלות ומפוררות אותנו העובדים היטב...

הסרט, שנעשה בתקופת "השפל הגדול" בארה"ב, הצביע על התוצאה של המהפכה התעשייתית, שבה הופך העובד ל"בורג במערכת". מאדם עצמאי ויוצר, הוא הופך לפועל פס ייצור, חלק קטן וזוטר במכונה הגדולה, שכל פעולתו היא סיבוב של בורג, בטור נע ואינסופי של מוצרים להרכבה, שנעים מולו על גבי הסרט הנע, בבית החרושת שבו הוא מועסק. צ'פלין, היוצר והשחקן, מתמודד עם המכונה הדורסנית, שאותה הוא למעשה עובד. כך חוזר המסר הקבוע של "אדם מול המכונה", שניתן לראות שוב ושוב עם השינויים הטכנולוגיים בהיסטוריה.

הסרט שלעג לקפיטליזם הדורסני, ליעילות שמקדשת כל דבר ולדיכוי של מחשבה עצמאית של הפרט בידי התעשייה, הקפיטליזם ובעלי הכוח וההון, הביע כמיהה לרגשות אנושיים, לקשר בין אנשים ולאהבה - לא לכסף ולעושר, אלא לאהבה יפה וחמלה פשוטה.

פרט מעניין הוא שאותו צ'ארלי צ'אפלין יירדף 20 שנה אחר-כך על ידי הסנטור מקרתי, שיאשים אותו שהוא קומוניסט. צ'אפלין, שבהחלט חלק עם הקומוניזם ועם קרל מרקס, את הבוז לתעשייה וההון שחומסים את האיש הקטן, נאלץ לברוח מארצות הברית ולחיות עד יומו האחרון בשווייץ.


כך מאיצים את הקצב, כדי להגביר את הייצור במפעל:

https://youtu.be/VrZRjO4t-7s


ארוך יותר - סצנת העבודה על הסרט הנע של צ'ארלי צ'אפלין בסרט "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14?t=7s


שחזור היתולי של הסצנה בתכנית "ניקוי ראש" בטלוויזיה הישראלית:

https://youtu.be/abDbs3bONVs


ואפרופו האיש הקטן, ככה רוצה מנהל המפעל להאכיל את עובדיו, כדי לחסוך זמן:

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow
מה מיוחד בתאורה של האמפייר סטייט?



בשנת 2012 הוצגה על גבי הבניין האייקוני מערכת תאורת לד משוכללת שיכולה להציג 60 מיליון צבעים שונים. 1200 סטים של נורות לד החליפו את התאורה הישנה של גורד השחקים, שכדי "לצבוע" אותה צריך היה להחליף ידנית את הצבע של הזכוכיות של כל נורה בנפרד. כיום, כל מערכות הלדים ביחד מרכיבות מערכת שהיא מעין טלוויזיה ענקית, בגודל עצום. תאורת הלד גם חוסכת כסף ואנרגיה שצורכת תאורת המגדל המפורסם.


הנה סיפור התאורה החדשנית של האמפייר סטייס בילדינג:

http://youtu.be/zzCmbO3Hnk8


מערכת התאורה ההיקפית בפעולה:

http://youtu.be/NDjwyi5UcnE


כך מוצגים בה בעלי חיים בצורה מרגשת:

http://youtu.be/gYd4S-i_yms


וכך היא מסתנכרנת עם מוסיקה:

http://youtu.be/kfyPB1XnWLQ
מה קרה לרפובליקת ויימאר הדמוקרטית?



זו הייתה תקופה משברית ומשונה, כשגרמניה הלכה ושקעה בה במשברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים ובו בעת היא ממש פרחה, באחת מהתקופות הפוריות, התרבותיות והיצירתיות ביותר בתולדותיה.

כן, רגע אחרי התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה ולפני שבאה הסערה הנאצית, שתשטוף את העולם ברוע ואכזריות חסרי תקדים, פרחה גרמניה המובסת והפכה לחממה של אמנות, תרבות, חדשנות, חוכמה, מודרניות והמצאה.

זו הייתה תקופה שבה פרץ כל מה שחדש ומדהים בתרבות דווקא בבירת גרמניה ברלין. פרחו בה האדריכלות והעיצוב של הבאוהאוס, לצד האמנות של הדאדא, רעיונות חדשניים, סובלנות להומוסקסואלים, עם מבחר של ברים לקהילה הזו ומסעדות משובחות.

אותה תקופה מצמיחה את הקולנוע האקספרסיבי המזוהה כל כך עם גרמניה והקולנוע הגרמני בכלל יוצר אז סרטים מעולים ופורצי דרך, תוצרים של אולפנים מצוינים וחדשנים במיוחד. באמנות פורצים הפוטוריזם והקוביזם, כשהמציאות שבה הכל מרגיש מבולבל ולא פעם הפוך להגיון תוליד בהמשך גם את הסוריאליזם.

גם התיאטרון והמופעים בעיר גדלו והפכו לפצצות של כישרון, כשבעיר צומחים מופעי הקברט ששינו את עולם הבידור ויולדים בו סאטירה ורעיונות חדשים ויצירתיים ועוד שלל המצאות שיצרו התפוצצות של יצירה תרבותית, שאירופה אולי לא ידעה כמותה עד אז.

כל זה קרה ברפובליקת ויימאר, בדגש על הבירה ברלין. היא הפכה לעיר שלא נחה לרגע והייתה שטופה אז בתאוות חיים, בילויים, שמחה וחופש מכל הסוגים.

אבל נחזור רגע אחורה, כשהכל החל בתבוסה. רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), שהתקיימה תקופה קצרה, 5 שנים בלבד, הייתה ההתנסות הראשונה של גרמניה בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, זה שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות את גרמניה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך של שלום, במקום מלחמות בלתי פוסקות, דרך שתביא אותה לשגשוג שלא יופנה לייצור של כלי נשק ומלחמה נוספת.

עידן ויימאר החל בהכרזה בחוקה שלה, ש"הרייך הגרמני הוא רפובליקה". מי שקיבל את השלטון שנלקח מהקיסר הגרמני העוזב, היה מנהיג השמאל הסוציאליסטי-קומוניסטי, פרידריך אברט. הבחירה בו נועדה להפיס את דרישתו של השמאל הסוציאליסטי לרפורמות משמעותיות בשלטון הגרמני. אבל אברט התקשה לשלוט והיה לא החלטי. במקום להנהיג ברוח הסוציאליזם, הוא בחר להתבסס על האליטות הישנות של העידן הקיסרי ולדכא ביד קשה את הקומוניסטים עצמם ואת מנהיגיהם, קרל ליבקנכט ורוזה לוקסמבורג.

גם חתימתו של אברט ב-1919, על הסכמי ורסאי המשפילים, שחייבו את גרמניה בתשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הפכו את שלטונו לפגיע וממש מגונה, בעיני גרמנים רבים אז. הכלכלה המתמוטטת שהפכה רבים מהם לעניים והעובדה שכל התוצר הופנה בתקופת ויימאר לאותם פיצויים עצומים של מעל 130 מיליארדים של מארקים, הפכה את אברט והשלטון שלו לאשמים...

יתר על כן, נראה היה שהעם הגרמני, שהתרגל לחיות תחת שלטון קיסרי במשך עידנים, התקשה להסתגל לחירויות הדמוקרטיות שלפתע קיבל ולחיות על פיהן. המעבר לחוקתה הדמוקרטית כל כך של רפובליקת ויימאר היה ככל הנראה קיצוני מדי ובנסיבות קשות מדי, מכדי לתת לרפובליקה הצעירה סיכוי של ממש, להתקיים ביציבות.

שרשרת לא נגמרת של איומים ואירועים פגעו בה באותה תקופה. זה החל בהפגנות שהפכו במהירות להתנגשויות אלימות ברחובות, המשיך ברציחות פוליטיות, ניסיונות הפיכה מימין ומשמאל ובערעור מתמיד על מנהיגותה של הממשלה הדמוקרטית.

בתחילת שנות ה-20 באה ההיפר-אינפלציה, תוצר של הדפסת הכספים המטורפת, ללא בסיס כלכלי של ממש, שבעקבותיה איבד המטבע הגרמני כל ערך ממשי והכלכלה התמוטטה. כל החסכונות של הגרמני הפשוט ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הספיקו אפילו לקנייה של מוצרי מזון בסיסיים. תוכלו לקרוא על אותם ימים קשים בתגית "היפר אינפלציה".

למרבה הצער, גם כשהצליחה ממשלת ויימאר לאושש את הכלכלה איכשהו ולצאת מההיפר-אינפלציה הזו, אז הגיע המשבר הכלכלי העולמי של ראשית שנות השלושים, זה שהחל באמריקה בכלל, אך התפשט במהירות לעולם כולו. המשבר הזה הביא לעלייה דרסטית באבטלה ובעוני בגרמניה וגרם לקריסה של מוסדות הסעד במדינה. הוא גם חיזק את ההקצנה הפוליטית בחברה הגרמנית, כשמצד אחד מתנגדי הדמוקרטיה, הנאציונל-סוציאליסטים, ומנגד הקומוניסטים - שני אלה מושכים כל אחד להפיכה לצידו והופכים את רחובות גרמניה לאלימים וקיצוניים מתמיד.

בסופו של דבר, סופה הטראגי של רפובליקת ויימאר הגיע בעלייתם לשלטון של הנאצים. זה קרה כתוצאה ממעשה טפשי של מנהיגי ויימאר, שחשבו לייצב את השלטון בעזרת הפופולאריות של היטלר, תוך שהם שולטים בו, כבשליט בובה. הם לא ידעו שלהיטלר עצמו, היו תכניות אחרות. מהר מאוד הוא השתלט על גרמניה והפך לרודן אכזרי, שימיט אסון על העולם כולו.


הנה רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/GonYIEjVVWk


תרבות הקברטים של רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/lmr9LEe-5Y8


היטלר מביא את סופה של רפובליקת ויימאר:

https://youtu.be/F4D77lCbBnE?long=yes
מהו סיפורו של משחק המונופול?



מונופול הוא משחק לוח של עסקים. מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות. הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, בתי כלא וכדומה. במהלך השנים יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.


הנה סרטון עם ילדים משחקים את משחק המונופול:

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


הנה קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


הנה סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והנה הדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?



רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.

אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.

הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.

האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...

המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...

האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.


הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר:

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc


תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:

https://youtu.be/o5b618iV3tM


המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:

https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8


כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:

https://youtu.be/z4KsREg_IU8


והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:

https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.