שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן השקעות?
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מיהו וורן באפט ולמה כינויו "האורקל מאומהה"?
המשקיע המכונה "האורקל מאומהה" הוא וורן באפט. הוא נחשב המשקיע הטוב בהיסטוריה האנושית והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - אדם שמרוויח את סכומי הכסף הגדולים ביותר בעולם מהשקעות ורכישות של חברות מסחריות. מניית החברה שלו, חברת ברקשייר האת'וויי, נחשבת למניה הבודדת היקרה בעולם. הוא הביא אותה משווי של 19 דולר בעת שרכש אותה, לשווי של 276 אלף דולר ב-2017.
עם הון של הרבה יותר מ-80 מיליארד דולר, אין פלא שוורן באפט הוא אחד מעשירי העולם. הכל תודות ליכולת המדהימה לניתוח חברות והחלטה על רכישות מצוינות. הוא מגדיר את ההשקעות שהוא אוהב כ"חברות פשוטות שקל להבין אותן, עם הנהלה טובה ועם מותג חיובי ואיכותי ברמה עולמית שנראה שעתידו הטוב לפניו".
מעבר לתכונותיו הטרומיות כאיש עסקים מבריק, מדובר באדם צנוע ביותר, שנולד ב-1930 בן כמעט 90, שנוהג עד היום בעצמו במכונית חבוטה וגר בבית הצנוע שאותו רכש ב־1958 עם רעייתו. משרדיו השכורים של באפט שייכים לקבלן שהשכיר לו ושוכנים בבניין פשוט באומהה נברסקה - מדינה חקלאית נידחת שבה הוא גר ושאת הפשטות שלה הוא מעריץ.
אין לו טלפון חכם ולא טאבלט, לא מחשב ואפילו לא מחשבון. הוא נוהג את מכוניתו בעצמו והוא אינו אוכל במסעדות יוקרה. להיפך - הוא אוכל כמו ילד, מה שהוא רוצה ובכמויות גדולות ואף מסוכנות. לרוב הוא מוצא את אושרו באכילת סטייק עם תפוחי אדמה או המבורגר נוטף שומן ולא מפסיק לנשנש בוטנים, גלידה וממתקים. וכן, בלי קשר לבעלותו על חמישית ממניות החברה, הוא שותה בקביעות כבר שנים רבות כמויות אדירות של שרי קולה (קוקה קולה בטעם דובדבנים) כל יום.
באפט קורא כבר שנים לממשל האמריקאי להטיל מיסים גבוהים על העשירים, כמוהו. לפני עשורים הוא אף הודיע שעוד בחייו יתרום לצדקה 99% מנכסיו, כמעט את כל הונו. למעשה, הוא כבר תרם מעל 30 מיליארד לשיפורים בעולם, בכסף שנתרם לטובת אוכלוסיות חלשות ולפתרונות ההתחממות הגלובלית, דרך קרן ביל ומלינדה גייטס, עוד עשירים כקורח שעוסקים בזה כבר שנים רבות.
לגבי ילדיו, אין מה לדאוג להם... הוא אמר פעם שהוא רוצה להוריש להם מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר, אך ידאג שהסכום לא יהיה כזה שיגרום להם לרצות לעשות שום דבר...
הנה וורן באפט לרגל קניית חברת ישקאר הישראלית (עברית):
http://youtu.be/7LUKu00ZO_k?t=20s
על חוכמת ההשקעות של באפט (עברית):
http://youtu.be/okdK9Ek8kEQ?t=4s
המשרדים הצנועים שבהם הוא יושב כבר 60 שנה:
https://youtu.be/uoaGaz-KDaw
הבית הצנוע, שהוא רכש בשנת 1958 ומאז הוא מתגורר בו:
https://youtu.be/PzFEs_9eNsU
בחירות התזונה הנוראות שלו, שעיתונאי ניסה בתחקיר למשך 5 ימים והרגיש נורא:
https://youtu.be/QzNOv2i_Q-w
ושני המולטי-מיליארדרים, באפט וביל גייטס, מתנסים בשירות לקוחות במסעדה:
https://youtu.be/NQWkNXr2ujI
איך להיות עשירים?
להיות עשיר זה קודם כל להיות מבוסס. ואיך נעשים מבוססים? - הכי חשוב למי שרוצה להיות עשיר, זה להבין שקניית דברים שלא מייצרים הכנסה היא בזבוז של כסף.
כן. העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות דברים מיותרים, כי בדרך אל העושר הם לא קנו דברים כאלה. הם השקיעו את כספם, במקום לקנות מכונית מפוארת, שעון מזהב או בית שמנקר עיניים. כל אלה דברים שעולים ביוקר והם לא מכניסים כסף.
לעומת מבזבזי הכסף הללו, עדיפה ההשקעה בנדל"ן, כלומר בדירות, בתים, בניינים ואדמות לבנייה, כמו גם פתיחת עסקים וניהול נכון שלהם, השקעה במניות ובנכסים להשכרה, שגם אותם מומלץ לעשות תמיד בהתייעצות עם מומחים.
זו הדרך ליצור מצב שדברים שקניתם חוכמה, ייצרו לכם הכנסה שרק תלך ותגדל וכך, אם לא תתפתו לבזבוז של כסף על דברים מיותרים, תגיעו למצב שבו תהיו מבוססים ואולי אפילו תתעשרו.
ואגב, בכל גיל אפשר לנהוג כך. גם בילדות - במקום לבזבז על ממתקים למשל, כדאי לחסוך. עם הכסף שתחסכו תוכלו לייצר את ההון הראשוני ולהתחיל ממנו את הדרך לרווחה כלכלית.
הנה הסבר קצר לחיים של עושר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
ודרכו של גדול המשקיעים בעולם, וורן באפט, מעשירי העולם, שחי בצניעות רבה, באותו בית פשוט, מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/iEgu6p_frmE
מהן אגרות חוב ולמה הן משמשות?
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהי הוכחת היתכנות?
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
המשקיע המכונה "האורקל מאומהה" הוא וורן באפט. הוא נחשב המשקיע הטוב בהיסטוריה האנושית והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - אדם שמרוויח את סכומי הכסף הגדולים ביותר בעולם מהשקעות ורכישות של חברות מסחריות. מניית החברה שלו, חברת ברקשייר האת'וויי, נחשבת למניה הבודדת היקרה בעולם. הוא הביא אותה משווי של 19 דולר בעת שרכש אותה, לשווי של 276 אלף דולר ב-2017.
עם הון של הרבה יותר מ-80 מיליארד דולר, אין פלא שוורן באפט הוא אחד מעשירי העולם. הכל תודות ליכולת המדהימה לניתוח חברות והחלטה על רכישות מצוינות. הוא מגדיר את ההשקעות שהוא אוהב כ"חברות פשוטות שקל להבין אותן, עם הנהלה טובה ועם מותג חיובי ואיכותי ברמה עולמית שנראה שעתידו הטוב לפניו".
מעבר לתכונותיו הטרומיות כאיש עסקים מבריק, מדובר באדם צנוע ביותר, שנולד ב-1930 בן כמעט 90, שנוהג עד היום בעצמו במכונית חבוטה וגר בבית הצנוע שאותו רכש ב־1958 עם רעייתו. משרדיו השכורים של באפט שייכים לקבלן שהשכיר לו ושוכנים בבניין פשוט באומהה נברסקה - מדינה חקלאית נידחת שבה הוא גר ושאת הפשטות שלה הוא מעריץ.
אין לו טלפון חכם ולא טאבלט, לא מחשב ואפילו לא מחשבון. הוא נוהג את מכוניתו בעצמו והוא אינו אוכל במסעדות יוקרה. להיפך - הוא אוכל כמו ילד, מה שהוא רוצה ובכמויות גדולות ואף מסוכנות. לרוב הוא מוצא את אושרו באכילת סטייק עם תפוחי אדמה או המבורגר נוטף שומן ולא מפסיק לנשנש בוטנים, גלידה וממתקים. וכן, בלי קשר לבעלותו על חמישית ממניות החברה, הוא שותה בקביעות כבר שנים רבות כמויות אדירות של שרי קולה (קוקה קולה בטעם דובדבנים) כל יום.
באפט קורא כבר שנים לממשל האמריקאי להטיל מיסים גבוהים על העשירים, כמוהו. לפני עשורים הוא אף הודיע שעוד בחייו יתרום לצדקה 99% מנכסיו, כמעט את כל הונו. למעשה, הוא כבר תרם מעל 30 מיליארד לשיפורים בעולם, בכסף שנתרם לטובת אוכלוסיות חלשות ולפתרונות ההתחממות הגלובלית, דרך קרן ביל ומלינדה גייטס, עוד עשירים כקורח שעוסקים בזה כבר שנים רבות.
לגבי ילדיו, אין מה לדאוג להם... הוא אמר פעם שהוא רוצה להוריש להם מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר, אך ידאג שהסכום לא יהיה כזה שיגרום להם לרצות לעשות שום דבר...
הנה וורן באפט לרגל קניית חברת ישקאר הישראלית (עברית):
http://youtu.be/7LUKu00ZO_k?t=20s
על חוכמת ההשקעות של באפט (עברית):
http://youtu.be/okdK9Ek8kEQ?t=4s
המשרדים הצנועים שבהם הוא יושב כבר 60 שנה:
https://youtu.be/uoaGaz-KDaw
הבית הצנוע, שהוא רכש בשנת 1958 ומאז הוא מתגורר בו:
https://youtu.be/PzFEs_9eNsU
בחירות התזונה הנוראות שלו, שעיתונאי ניסה בתחקיר למשך 5 ימים והרגיש נורא:
https://youtu.be/QzNOv2i_Q-w
ושני המולטי-מיליארדרים, באפט וביל גייטס, מתנסים בשירות לקוחות במסעדה:
https://youtu.be/NQWkNXr2ujI
להיות עשיר זה קודם כל להיות מבוסס. ואיך נעשים מבוססים? - הכי חשוב למי שרוצה להיות עשיר, זה להבין שקניית דברים שלא מייצרים הכנסה היא בזבוז של כסף.
כן. העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות דברים מיותרים, כי בדרך אל העושר הם לא קנו דברים כאלה. הם השקיעו את כספם, במקום לקנות מכונית מפוארת, שעון מזהב או בית שמנקר עיניים. כל אלה דברים שעולים ביוקר והם לא מכניסים כסף.
לעומת מבזבזי הכסף הללו, עדיפה ההשקעה בנדל"ן, כלומר בדירות, בתים, בניינים ואדמות לבנייה, כמו גם פתיחת עסקים וניהול נכון שלהם, השקעה במניות ובנכסים להשכרה, שגם אותם מומלץ לעשות תמיד בהתייעצות עם מומחים.
זו הדרך ליצור מצב שדברים שקניתם חוכמה, ייצרו לכם הכנסה שרק תלך ותגדל וכך, אם לא תתפתו לבזבוז של כסף על דברים מיותרים, תגיעו למצב שבו תהיו מבוססים ואולי אפילו תתעשרו.
ואגב, בכל גיל אפשר לנהוג כך. גם בילדות - במקום לבזבז על ממתקים למשל, כדאי לחסוך. עם הכסף שתחסכו תוכלו לייצר את ההון הראשוני ולהתחיל ממנו את הדרך לרווחה כלכלית.
הנה הסבר קצר לחיים של עושר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
ודרכו של גדול המשקיעים בעולם, וורן באפט, מעשירי העולם, שחי בצניעות רבה, באותו בית פשוט, מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/iEgu6p_frmE
איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.
כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.
האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.
אז איך האג"ח עובד?
הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.
הנה אגרות החוב (עברית):
https://youtu.be/VzUQA0RIMAY
כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):
https://youtu.be/rvFFxJkRvFU
עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):
https://youtu.be/6zF54HAUfXI
וסקירת אגרות החוב (עברית):
http://youtu.be/hZI6nTSFy74
השקעות
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מה הייתה בועת הדוט-קום ואיך היא התפוצצה?
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
בועת הטכנולוגיה, או בועת ההיי-טק, היא מצב בו חברות הייטק שוות בבורסה יותר מדי. שווי של חברה עסקית נמדד על פי מצבה הכלכלי, ההכנסות שלה והעתיד שהמשקיעים נוטים לראות לה. כשחברה נסחרת בשווי גבוה מדי, ביחס לדברים אלו, נוטים לומר שזו הערכת שווי מוגזמת.
כשחברות רבות בתחום מסוים זוכות להערכות שווי מוגזמות, נוטים המומחים והפרשנים לדבר על "בועה". כשמדובר בחברות הייטק, היא כונתה בועת ההייטק, או בועת הטכנולוגיה.
מה שיצר את בועת הדוט קום הייתה פריצת האינטרנט לחיינו. חברות אינטרנט וטכנולוגיה הקשורה לרשת האינטרנט קמו בהמוניהן והחלו לגייס כספים ממשקיעים. כשהראשונות החלו להימכר בסכומים אגדיים, נהרו כל בעלי ההון להשקיע בחברות אינטרנט. בעקבותיהם הגיעו גם אנשים שההון שלהם היה מצומצם, אבל גם הם רצו להנות מהחגיגה של שווי חברה, שעולה בעשרות ומאות אחוזים בכל חודש. התוצאה הייתה שחברות סטרטאפ הפכו לשוות הון על הנייר, אף שמעולם לא הרוויחו דולר אחד.
וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר", כמו שאומרים אנשי השקעות, יהיה תיקון. כואב. התיקון הזה היה התפוצצות של בועת הטכנולוגיה. בקריסה של השוק צנח ביום אחד שווי של חברות, לעד פחות מאחוז אחד מהשווי שלהן ביום שלפני התפוצצות הבועה. "מה שעולה, חייב לרדת" הוא כלל ידוע בהשקעות. התפוצצות בועת הטכנולוגיה הזכירה את זה באופן כואב מאד למשקיעים.
בועת האינטרנט או הטכנולוגיה בכלל, שהתפוצצה בשנת 2000, הייתה בועת הייטק שייחסה לחברות טכנולוגיה, חלקן חסרות הכנסות כלל ורובן מרוויחות מעט מאד, הערכות שווי מנופחות להחריד. מה שבמיוחד היה צריך להדאיג את המשקיעים הוא שלרבות מהחברות שבהן השקיעו את כספם, לא היה מודל עסקי ברור. במילים פשוטות - גם המנהלים שלהן לא ידעו לומר מאיפה יבואו ההכנסות העתידיות של החברה.
גם כיום מדברים על חשש מבועת טכנולוגיה חדשה שנוצרה. השווי העצום של חברות צעירות יחסית מזכיר לרבים את ימי הבועה ההיא. אבל כדאי לציין שכיום מודל עיסקי של חברות הוא הרבה יותר ברור מאשר אז וחלק גדול מחברות הטכנולוגיה מרוויחות כסף. כיום גם המשקיעים שואלים ובודקים היטב מאיפה באות ויבואו בעתיד הכנסות החברה שבה הם משקיעים כסף.
הנה סיפורה של בועת הטכנולוגיה:
http://youtu.be/FB4ker-Pxnk
תולדות בועת הדוט-קום של הניינטיז:
https://youtu.be/MvwhS39de1o
וכך פתחה התפוצצות הבועה את העשור שאחריה:
http://youtu.be/pm7FyShb7Bk
מה זו בועה פיננסית?
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.
#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.
התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.
#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.
בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.
בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.
#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.
זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.
שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.
#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.
הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/3vDPowCDWc8
המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):
https://youtu.be/MSd0haw1T_o
על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):
https://youtu.be/tYAGM3QTGjM
כמה סוגי בועות כלכליות:
https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE
כך נוצרת בועה:
https://youtu.be/r1j_AloLgQ8
והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):
https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes
מהו מלמד הספר "אבא עשיר, אבא עני"?
עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.
מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.
#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.
הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.
#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.
וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..
#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.
ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.
#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.
זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.
חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.
עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.
עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.
ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.
#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:
להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.
ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.
לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.
לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.
לגוון את ההשקעות.
לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.
להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.
להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.
לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.
ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.
להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.
להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.
הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/qfu9QcJjV-I
סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):
https://youtu.be/TcNpoc-lF0M
כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):
https://youtu.be/kC1boUKk77o
בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes
וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:
https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes
עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.
מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.
#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.
הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.
#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.
וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..
#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.
ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.
#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.
זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.
חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.
עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.
עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.
ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.
#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:
להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.
ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.
לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.
לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.
לגוון את ההשקעות.
לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.
להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.
להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.
לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.
ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.
להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.
להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.
הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/qfu9QcJjV-I
סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):
https://youtu.be/TcNpoc-lF0M
כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):
https://youtu.be/kC1boUKk77o
בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:
http://youtu.be/CV7hAAcApnE
סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):
https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes
וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:
https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes
מיהו הנוכל הגדול בהיסטוריה?
האיש שביצע את התרמית הגדולה בהיסטוריה האנושית הוא ברנרד מיידוף, איש עסקים והשקעות יהודי-אמריקאי. מיידוף הונה אלפי אנשים, רובם בעלי הון ועשירים, שהפקידו בידיו סכום מצטבר של כ-65 מיליארד דולר, במשך 30 שנה, והפסידו את כל כספם.
שיטת התרמית שביצע מיידוף קרויה "הונאת פונזי". מדובר בתרמית "פירמידה", כלומר הוא קיבל את כספם של בעלי הון והציג כאילו הוא מרוויח בשבילם סכומים גדולים, שילם להם מכספם של משקיעים חדשים וכך הלאה - הוא תמיד שילם לקודמים מכספם של המשקיעים החדשים. כך, משך 30 שנה, כל המשקיעים המרוצים ש"הרוויחו סכומים גדולים", המליצו לחבריהם, מכריהם ובני משפחתם והללו הצטרפו לחגיגה... הם לא ידעו שבמשך כל התקופה הארוכה של ההונאה, הפסיד מיידוף סכומי עתק ושללא גיוס המשקיעים החדשים היה נתפס כבר מזמן.
"הונאת מיידוף" היא ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם על ידי אדם בודד והוא הורשע במשפט מתוקשר מאד. בית המשפט גזר עליו 150 שנות מאסר והוא לא ייצא מהכלא בחייו. בראיון שנתן מהכלא הוא אמר שהתפלא שהוא לא נתפס הרבה יותר מוקדם.
הנה גדול הנוכלים בהיסטוריה, ברנרד מיידוף:
http://youtu.be/SsSGZezvuSg
ואותו מיידוף, כמה שנים לפני שנחשפה התרמית שלו:
http://youtu.be/mMQTiD-FAlw
האיש שביצע את התרמית הגדולה בהיסטוריה האנושית הוא ברנרד מיידוף, איש עסקים והשקעות יהודי-אמריקאי. מיידוף הונה אלפי אנשים, רובם בעלי הון ועשירים, שהפקידו בידיו סכום מצטבר של כ-65 מיליארד דולר, במשך 30 שנה, והפסידו את כל כספם.
שיטת התרמית שביצע מיידוף קרויה "הונאת פונזי". מדובר בתרמית "פירמידה", כלומר הוא קיבל את כספם של בעלי הון והציג כאילו הוא מרוויח בשבילם סכומים גדולים, שילם להם מכספם של משקיעים חדשים וכך הלאה - הוא תמיד שילם לקודמים מכספם של המשקיעים החדשים. כך, משך 30 שנה, כל המשקיעים המרוצים ש"הרוויחו סכומים גדולים", המליצו לחבריהם, מכריהם ובני משפחתם והללו הצטרפו לחגיגה... הם לא ידעו שבמשך כל התקופה הארוכה של ההונאה, הפסיד מיידוף סכומי עתק ושללא גיוס המשקיעים החדשים היה נתפס כבר מזמן.
"הונאת מיידוף" היא ההונאה הגדולה ביותר שבוצעה אי-פעם על ידי אדם בודד והוא הורשע במשפט מתוקשר מאד. בית המשפט גזר עליו 150 שנות מאסר והוא לא ייצא מהכלא בחייו. בראיון שנתן מהכלא הוא אמר שהתפלא שהוא לא נתפס הרבה יותר מוקדם.
הנה גדול הנוכלים בהיסטוריה, ברנרד מיידוף:
http://youtu.be/SsSGZezvuSg
ואותו מיידוף, כמה שנים לפני שנחשפה התרמית שלו:
http://youtu.be/mMQTiD-FAlw
