שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך העבירו ידיעות ב"טוקינג דראם" האפריקאי?
ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.
נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.
אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה. מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.
המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..
שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.
הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:
http://youtu.be/rw-CuQ0bqrg
הסבר מקיף יותר על ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":
http://youtu.be/AHFIJZm2dzw?t=1m51s
מצגת וידאו על שימושי התקשורת שלו:
http://youtu.be/9dHzlPFUA1E
ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:
http://youtu.be/zDsnlzl8T68
נגן טוקינג דראם מנגן קטע עם צליליו:
http://youtu.be/gyANuUwGtbA
והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:
http://youtu.be/B4oQJZ2TEVI
איך התפתחה התקשורת האנושית?
התקשורת האנושית התפתחה מהשפה המילולית שבדיבור והתקשורת בעל-פה, אל המצאת הכתב שאפשר את שימור הידע והתפתחותו, דרך המצאת הדפוס שאפשר את הפצת הידע לרבים מספור ויצירת "קהילות מדומיינות" של קוראים.
לאחר מכן בהיסטוריה החלו להתפתח אמצעי תקשורת ההמונים, שאפשרו לראשונה בהיסטוריה העברה של מידע להמונים בזמן אמת.
בסוף המאה ה-20 הגיע האינטרנט ולראשונה ניתק הידע מאזור מסוים בעולם והחלה הפצתו לכל רחבי העולם כולו. פרסום מידע בהודו יכול לעניין קוראים בארה"ב, ישראל וניגריה. הבלוגים הולידו מצב חדש שבו לא מתקיימת רק הפצת ידע של אחד לרבים, כמו ספר, כתבה או מאמר, אלא גם הפצה של רבים לרבים. כל אדם יכול לפרסם את המידע או היצירה שלו באופן עצמאי ורבים יכולים להפוך לקוראיו הקבועים ולהנות מרעיונותיו.
הרשתות החברתיות הן השלב המתקדם והמודרני ביותר בהתפתחות התקשורת האנושית, כיוון שבהן לראשונה יכול כל אדם לייצר ידע ולהפיצו לעולם כולו, בזמן אמת ולדעת שאם הידע יעניין אחרים הוא יוכל להתפשט במהירות ולהגיע לעולם כולו. הן יוצרות קהילות של חברים, לא רק על בסיס של עניין כמו הפורומים, או לשיחה כמו בצ'אט הקבוצתי, אלא גם לקידום של רעיונות ופעולות, ממחאה ועד מהפכות ברחבי העולם.
הנה השינויים בתקשורת העולמית של העשורים האחרונים (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
קיצור תולדות התקשורת האנושית:
https://youtu.be/mvxw1TynuTk
וכך התפתחו צורות התקשורת, מהדיבור של האדם הקדמון אל הרשתות החברתיות של דור האינטרנט:
https://youtu.be/UThHE6eehU8
איך השתמשו באש כדי להעביר הודעות בימי קדם?
כולנו ודאי יודעים של"ג בעומר הוא חג שמזכיר את מרד בר כוכבא. המורדים הרי הדליקו משואות אש, מדורות גדולות, על ראשי ההרים. באמצעותן הם העבירו ממקום למקום את ההודעה על המרד שפרץ. ואכן, השימוש באש לצורך תקשורת נעשה באמצעות משואות איתות. המדורות הגדולות נראו למרחוק ובאמצעותן נהגו להעביר ידיעות חשובות ולאותת על סכנה.
השימוש במשואות היה נפוץ גם לסימון של אנשים שרצו לזהות את מקומם לאחרים, כדי לסמן על מקומות מסוכנים לספינות בים, טרם המצאת המגדלור.
מסרים נפוצים בתקשורת המשואות היו גם של ניצחון בקרב או בקשת עזרה. בלילה שימשה הלהבה הגדולה לתקשורת כזו וביום הקפידו על כמות העשן וצבעו. היו נהוגים צבעים שונים לסוגי המסרים המקובלים.
תקשורת המשואות היתה סדרתית, כך שבכל הר היתה נקודת תצפית שבה ראו הצופים משואה שנדלקת על ראש הר בסדרה, והיו מדליקים את המשואה שלהם כדי להעביר את המסר הלאה, לנקודה הבאה. במקרים של סדרת משואות מאורגנת ניתן היה להעביר בחלקי שעה מסרים שונים למרחקים של אלפי קילומטרים.
הנה סרטון על מרד בר כוכבא שעשה שימוש בתקשורת באמצעות מדורות (עברית):
http://youtu.be/nWdKmFO4S4M?t=18s
איך השתמשו ביונים כדי לשלוח דואר?
יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.
זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
איך נולדו העיתונים?
העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.
אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.
העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.
בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.
גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.
הנה סרטון על התפתחות העיתונים:
http://youtu.be/hG_MPTpIg90
העיתונות אז, היום ובעתיד:
https://youtu.be/lA_HD6g0HE4
מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):
https://youtu.be/vqiZArrlteo
וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:
https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk
מהו הבול הראשון בהיסטוריה?
הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).
הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.
הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.
הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.
הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:
http://youtu.be/NjerV0fkp0Y
אספנית מסבירה על הפני השחור:
https://youtu.be/vpYbDzJhSCU
והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:
https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
איך המציא מרקוני את הרדיו ששידר את העולם?
איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.
קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.
ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.
לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.
מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.
הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):
https://youtu.be/XCjkDPeTs2E
על המצאת הרדיו לילדים:
http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0
מכשיר מרקוני משנת 1938:
https://youtu.be/RwtqX0IOPMA
תולדות הרדיו:
https://youtu.be/qgkepUUED7k
וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:
http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
מי המציא את הטלגרף?
סמואל מורס האמריקאי השלים בשנת 1844 את פיתוח הטלגרף, שארך 10 שנים ואיפשר לשדר מסרים והודעות בשפת מורס שפיתח, באמצעות כבלים.
הטלגרף שפיתח מורס היה מכשיר ששימש להעברה של הודעות שנקראו "מברקים" למרחקים ארוכים. המברקים הללו הועברו על ידי תשדורות של אותות אלקטרומגנטיים, כשכל צירוף של אותות קו או נקודה משמש בתור אות במסר המילולי המוצפן, כלומר המסר הסודי.
הצופן זה זכה לשם "שפת מורס" או "קוד מורס".
מקור המילה "טלגרף" ביוונית הוא "כתב-רחוק". זה בדיוק מה שאיפשרה טכנולוגיית הטלגרף - לכתוב ולהעביר למרחקים מסרים כתובים, שבעברית נקראו אז "מברק", על שם הברקים שבשמיים.
הנה סרטון על תולדות הטלגרף:
http://youtu.be/pkafFxtc8A8
כך עובד מכשיר טלגרף:
http://youtu.be/DRlXZGMWnfI
קוד מורס - כך כתבו ושידרו הודעות בטלגרף:
https://youtu.be/YPsgEdmlUf0
פרישת קווי הטלגרף בארה"ב ואיך היא סייעה לניצחון לינקולן במלחמת האזרחים באמריקה:
http://youtu.be/iOICsjn1JjU
וסרט ארוך על התפתחות הטלגרף:
http://youtu.be/wGs57VQHt7M?long=yes
איך אלכסנדר בל המציא את הטלפון?
אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.
לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.
בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."
בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".
הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:
http://youtu.be/KPICIBEL7Dg
כך נשמע קולו של בל:
https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY
סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:
http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s
סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:
http://youtu.be/KlFLn2cb8yk
הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:
http://youtu.be/yf3dUvGNx5A
ותכנית חינוכית על ממציא הטלפון (עברית):
https://youtu.be/cFp9YLV1Yzs?long=yes
ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.
נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.
אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה. מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.
המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..
שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.
הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:
http://youtu.be/rw-CuQ0bqrg
הסבר מקיף יותר על ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":
http://youtu.be/AHFIJZm2dzw?t=1m51s
מצגת וידאו על שימושי התקשורת שלו:
http://youtu.be/9dHzlPFUA1E
ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:
http://youtu.be/zDsnlzl8T68
נגן טוקינג דראם מנגן קטע עם צליליו:
http://youtu.be/gyANuUwGtbA
והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:
http://youtu.be/B4oQJZ2TEVI
התקשורת האנושית התפתחה מהשפה המילולית שבדיבור והתקשורת בעל-פה, אל המצאת הכתב שאפשר את שימור הידע והתפתחותו, דרך המצאת הדפוס שאפשר את הפצת הידע לרבים מספור ויצירת "קהילות מדומיינות" של קוראים.
לאחר מכן בהיסטוריה החלו להתפתח אמצעי תקשורת ההמונים, שאפשרו לראשונה בהיסטוריה העברה של מידע להמונים בזמן אמת.
בסוף המאה ה-20 הגיע האינטרנט ולראשונה ניתק הידע מאזור מסוים בעולם והחלה הפצתו לכל רחבי העולם כולו. פרסום מידע בהודו יכול לעניין קוראים בארה"ב, ישראל וניגריה. הבלוגים הולידו מצב חדש שבו לא מתקיימת רק הפצת ידע של אחד לרבים, כמו ספר, כתבה או מאמר, אלא גם הפצה של רבים לרבים. כל אדם יכול לפרסם את המידע או היצירה שלו באופן עצמאי ורבים יכולים להפוך לקוראיו הקבועים ולהנות מרעיונותיו.
הרשתות החברתיות הן השלב המתקדם והמודרני ביותר בהתפתחות התקשורת האנושית, כיוון שבהן לראשונה יכול כל אדם לייצר ידע ולהפיצו לעולם כולו, בזמן אמת ולדעת שאם הידע יעניין אחרים הוא יוכל להתפשט במהירות ולהגיע לעולם כולו. הן יוצרות קהילות של חברים, לא רק על בסיס של עניין כמו הפורומים, או לשיחה כמו בצ'אט הקבוצתי, אלא גם לקידום של רעיונות ופעולות, ממחאה ועד מהפכות ברחבי העולם.
הנה השינויים בתקשורת העולמית של העשורים האחרונים (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
קיצור תולדות התקשורת האנושית:
https://youtu.be/mvxw1TynuTk
וכך התפתחו צורות התקשורת, מהדיבור של האדם הקדמון אל הרשתות החברתיות של דור האינטרנט:
https://youtu.be/UThHE6eehU8
כולנו ודאי יודעים של"ג בעומר הוא חג שמזכיר את מרד בר כוכבא. המורדים הרי הדליקו משואות אש, מדורות גדולות, על ראשי ההרים. באמצעותן הם העבירו ממקום למקום את ההודעה על המרד שפרץ. ואכן, השימוש באש לצורך תקשורת נעשה באמצעות משואות איתות. המדורות הגדולות נראו למרחוק ובאמצעותן נהגו להעביר ידיעות חשובות ולאותת על סכנה.
השימוש במשואות היה נפוץ גם לסימון של אנשים שרצו לזהות את מקומם לאחרים, כדי לסמן על מקומות מסוכנים לספינות בים, טרם המצאת המגדלור.
מסרים נפוצים בתקשורת המשואות היו גם של ניצחון בקרב או בקשת עזרה. בלילה שימשה הלהבה הגדולה לתקשורת כזו וביום הקפידו על כמות העשן וצבעו. היו נהוגים צבעים שונים לסוגי המסרים המקובלים.
תקשורת המשואות היתה סדרתית, כך שבכל הר היתה נקודת תצפית שבה ראו הצופים משואה שנדלקת על ראש הר בסדרה, והיו מדליקים את המשואה שלהם כדי להעביר את המסר הלאה, לנקודה הבאה. במקרים של סדרת משואות מאורגנת ניתן היה להעביר בחלקי שעה מסרים שונים למרחקים של אלפי קילומטרים.
הנה סרטון על מרד בר כוכבא שעשה שימוש בתקשורת באמצעות מדורות (עברית):
http://youtu.be/nWdKmFO4S4M?t=18s
יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.
עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.
יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.
שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.
זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.
הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:
http://youtu.be/gPUJnqnOCX8
השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:
https://youtu.be/z3QPYXNPaaE
וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):
http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
התפתחות התקשורת
העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.
אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.
העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.
בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.
גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.
הנה סרטון על התפתחות העיתונים:
http://youtu.be/hG_MPTpIg90
העיתונות אז, היום ובעתיד:
https://youtu.be/lA_HD6g0HE4
מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):
https://youtu.be/vqiZArrlteo
וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:
https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk
הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).
הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.
הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.
הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.
הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:
http://youtu.be/NjerV0fkp0Y
אספנית מסבירה על הפני השחור:
https://youtu.be/vpYbDzJhSCU
והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:
https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.
קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.
ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.
לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.
מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.
הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):
https://youtu.be/XCjkDPeTs2E
על המצאת הרדיו לילדים:
http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0
מכשיר מרקוני משנת 1938:
https://youtu.be/RwtqX0IOPMA
תולדות הרדיו:
https://youtu.be/qgkepUUED7k
וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:
http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
סמואל מורס האמריקאי השלים בשנת 1844 את פיתוח הטלגרף, שארך 10 שנים ואיפשר לשדר מסרים והודעות בשפת מורס שפיתח, באמצעות כבלים.
הטלגרף שפיתח מורס היה מכשיר ששימש להעברה של הודעות שנקראו "מברקים" למרחקים ארוכים. המברקים הללו הועברו על ידי תשדורות של אותות אלקטרומגנטיים, כשכל צירוף של אותות קו או נקודה משמש בתור אות במסר המילולי המוצפן, כלומר המסר הסודי.
הצופן זה זכה לשם "שפת מורס" או "קוד מורס".
מקור המילה "טלגרף" ביוונית הוא "כתב-רחוק". זה בדיוק מה שאיפשרה טכנולוגיית הטלגרף - לכתוב ולהעביר למרחקים מסרים כתובים, שבעברית נקראו אז "מברק", על שם הברקים שבשמיים.
הנה סרטון על תולדות הטלגרף:
http://youtu.be/pkafFxtc8A8
כך עובד מכשיר טלגרף:
http://youtu.be/DRlXZGMWnfI
קוד מורס - כך כתבו ושידרו הודעות בטלגרף:
https://youtu.be/YPsgEdmlUf0
פרישת קווי הטלגרף בארה"ב ואיך היא סייעה לניצחון לינקולן במלחמת האזרחים באמריקה:
http://youtu.be/iOICsjn1JjU
וסרט ארוך על התפתחות הטלגרף:
http://youtu.be/wGs57VQHt7M?long=yes
אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.
לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.
בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."
בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".
הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:
http://youtu.be/KPICIBEL7Dg
כך נשמע קולו של בל:
https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY
סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:
http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s
סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:
http://youtu.be/KlFLn2cb8yk
הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:
http://youtu.be/yf3dUvGNx5A
ותכנית חינוכית על ממציא הטלפון (עברית):
https://youtu.be/cFp9YLV1Yzs?long=yes
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
מי המציא את הדואר האלקטרוני?
כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.
זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.
כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.
אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..
על המצאת המייל:
http://youtu.be/XhXk3wzemR4
סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:
http://youtu.be/kJp0NHkBIAY
ובצרפתית זה אפילו משעשע:
http://youtu.be/aKbsodGeDCE
כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.
זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.
כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.
אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..
על המצאת המייל:
http://youtu.be/XhXk3wzemR4
סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:
http://youtu.be/kJp0NHkBIAY
ובצרפתית זה אפילו משעשע:
http://youtu.be/aKbsodGeDCE
מה היה הטלפון הסלולארי הראשון?
הטלפון הסלולארי הראשון בהיסטוריה היה של חברת מוטורולה, מדגם שנקרא "דיינהטק 8000X".
הטלפון הזה, שזכה לכינוי "לבנה", היה גדול וכבד במיוחד. אבל גודלו ומשקלו. לא הפריעו למצטיידים המוקדמים להיסחב איתו לכל מקום. הוא היה הדבר הכי מסעיר בקהילה העסקית - טלפון נייד ראשון, שניתן לקחת לכל מקום.
כשהציגה אותו מוטורולה לעולם, בשנת 1984, "טלפון הלבנה" היה יקר ומסורבל להפליא. לא היו בו אפליקציות, יכולות ניווט, וידאו או כל פיצ'ר אחר שאנו מכירים מהסמארטפון המודרני.
אבל חשוב לזכור שבלי חלוצים שכאלה, לא היינו מגיעים לעידן שבו הטלפון הוא הנווט, הטלוויזיה, יומן הפגישות, נגן המוסיקה ותיבת המכתבים שלנו, בצירוף המון דברים מרגשים נוספים.
הנה המוטורולה דיינהטק 8000X - "טלפון הלבנה", סליחה, הסלולארי הראשון:
https://youtu.be/0WUF3yjgGf4
את האבטיפוס הראשון, שפותח במוטורולה, 11 שנה לפני כן, ראו רק עיתונאים:
https://youtu.be/axx56_7Vz6Q
תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:
http://youtu.be/DMbGrakUHc4
לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/ILiLaRXHUr0
ותולדות הטלפון הנייד עד ימינו:
https://youtu.be/g6wDRiE8JaM?long=yes
הטלפון הסלולארי הראשון בהיסטוריה היה של חברת מוטורולה, מדגם שנקרא "דיינהטק 8000X".
הטלפון הזה, שזכה לכינוי "לבנה", היה גדול וכבד במיוחד. אבל גודלו ומשקלו. לא הפריעו למצטיידים המוקדמים להיסחב איתו לכל מקום. הוא היה הדבר הכי מסעיר בקהילה העסקית - טלפון נייד ראשון, שניתן לקחת לכל מקום.
כשהציגה אותו מוטורולה לעולם, בשנת 1984, "טלפון הלבנה" היה יקר ומסורבל להפליא. לא היו בו אפליקציות, יכולות ניווט, וידאו או כל פיצ'ר אחר שאנו מכירים מהסמארטפון המודרני.
אבל חשוב לזכור שבלי חלוצים שכאלה, לא היינו מגיעים לעידן שבו הטלפון הוא הנווט, הטלוויזיה, יומן הפגישות, נגן המוסיקה ותיבת המכתבים שלנו, בצירוף המון דברים מרגשים נוספים.
הנה המוטורולה דיינהטק 8000X - "טלפון הלבנה", סליחה, הסלולארי הראשון:
https://youtu.be/0WUF3yjgGf4
את האבטיפוס הראשון, שפותח במוטורולה, 11 שנה לפני כן, ראו רק עיתונאים:
https://youtu.be/axx56_7Vz6Q
תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:
http://youtu.be/DMbGrakUHc4
לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/ILiLaRXHUr0
ותולדות הטלפון הנייד עד ימינו:
https://youtu.be/g6wDRiE8JaM?long=yes
מי המציא את הטלוויזיה שהפכה לבת בית בביתנו?
הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.
מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.
האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.
על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.
בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.
בשנת 1927 המציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.
בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.
המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.
בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.
הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:
http://youtu.be/llP-uy2rzKE
כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:
https://youtu.be/MuXhV78z0ck
בירד מציג את ההמצאה:
https://youtu.be/PmjXwU0pYao
סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:
https://youtu.be/nwJ2bMATIAM
על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:
https://youtu.be/i9g3KQOEsa0
ותולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.
מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.
האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.
על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.
בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.
בשנת 1927 המציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.
בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.
המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.
בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.
הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:
https://youtu.be/YdfhcHZEkFU
דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:
http://youtu.be/llP-uy2rzKE
כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:
https://youtu.be/MuXhV78z0ck
בירד מציג את ההמצאה:
https://youtu.be/PmjXwU0pYao
סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:
https://youtu.be/nwJ2bMATIAM
על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:
https://youtu.be/i9g3KQOEsa0
ותולדות הטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
איך המסרונים החליפו את השיחות?
מיליארדים מהם נשלחים מדי יום בעולם ועשרות טריליונים בשנה. הם השתלטו על התקשורת העולמית בין אנשים. הם נשלחים ישירות בצורת SMS, או דרך תוכנות מסרים מיידיים כמו ווטסאפ ומסנג'ר.
אס־אם־אס (SMS, קיצור של Short Message Service), מסרון או הודעת טקסט קצרה, הם שמות לאחת ההמצאות הצעירות אך המשפיעות בתחום התקשורת הסלולארית. דור ה-Y, הדור הראשון שגדל עם הטלפון הסלולארי, אימץ אותם בחום והיכולת שלו לנהל מערכות יחסים וקשרים שלמות במסרונים שכאלה, כבר מזמן הפסיקה להפתיע. כי מרגע שהופיעו המסרונים, הם הפכו תוך זמן לאמצעי התקשורת החשוב ביותר בעולם הסלולארי, יש שיאמרו אפילו יותר מהשיחות הקוליות עצמן!
ניל פאפוורת, המהנדס ששלח בשנת 1992 את הודעת הטקסט הראשונה בהיסטוריה לטלפון סלולרי של אדם אחר, איחל במסר שלו "חג מולד שמח" ועשה היסטוריה. את המסר הזה שלח פאפוורת ממקלדת מחשב, מכיוון שצריך היה עדיין לפתח את האפשרות לשלוח מסרונים דרך הטלפון. אבל האיש שקיבל את ה-SMS הראשון, ריצ'רד ג'ארוויס, ראה אותו בטלפון שלו מיידית.
בתחילה המסרונים הללו נועדו להחליף את מכשירי הזימונית של מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים, שנהגו לקבל בהם הודעות מידיות. אבל כשהצעירים גילו את דרך התקשורת הזו, הם הפכו למכורי מסרונים. השפה מקוצרת שנולדה במסרונים הללו הפכה לשפה הרשמית של הרשת. די מהר הם גם החלו להוסיף למסרון גם את הרגשונים מעולם הצ'אט, אותם פרצופוני רגשות שעשויים מאותיות וסימנים ושנולדו בחדרי השיחה של האינטרנט והתקשורת הממוחשבת שלפניו.
כיום קשה לדמיין את התרבות האנושית בלי המסרונים הללו. אנשים מנהלים מערכות יחסים שלמות בפחות מ-200 תווים, שמאפשרים להם הטלפונים בכל SMS כזה. עם הזמן נוספו גם מסרי המולטימדיה (MMS), שכוללים גם הודעות וידאו ותמונה, החלו שירותי שליחת המסרונים הפרסומיים (אתם מכירים אותם בתור ספאם), הצבעות לריאליטי ולשעשועוני טלוויזיה ב-SMS ועוד.
הנה תולדות המסרונים מ-2012 עת חגגו 20 שנה להמצאתם:
http://youtu.be/nEov-dnhFI4
כך הם מככבים בקולנוע:
https://youtu.be/uFfq2zblGXw
מיליארדים מהם נשלחים מדי יום בעולם ועשרות טריליונים בשנה. הם השתלטו על התקשורת העולמית בין אנשים. הם נשלחים ישירות בצורת SMS, או דרך תוכנות מסרים מיידיים כמו ווטסאפ ומסנג'ר.
אס־אם־אס (SMS, קיצור של Short Message Service), מסרון או הודעת טקסט קצרה, הם שמות לאחת ההמצאות הצעירות אך המשפיעות בתחום התקשורת הסלולארית. דור ה-Y, הדור הראשון שגדל עם הטלפון הסלולארי, אימץ אותם בחום והיכולת שלו לנהל מערכות יחסים וקשרים שלמות במסרונים שכאלה, כבר מזמן הפסיקה להפתיע. כי מרגע שהופיעו המסרונים, הם הפכו תוך זמן לאמצעי התקשורת החשוב ביותר בעולם הסלולארי, יש שיאמרו אפילו יותר מהשיחות הקוליות עצמן!
ניל פאפוורת, המהנדס ששלח בשנת 1992 את הודעת הטקסט הראשונה בהיסטוריה לטלפון סלולרי של אדם אחר, איחל במסר שלו "חג מולד שמח" ועשה היסטוריה. את המסר הזה שלח פאפוורת ממקלדת מחשב, מכיוון שצריך היה עדיין לפתח את האפשרות לשלוח מסרונים דרך הטלפון. אבל האיש שקיבל את ה-SMS הראשון, ריצ'רד ג'ארוויס, ראה אותו בטלפון שלו מיידית.
בתחילה המסרונים הללו נועדו להחליף את מכשירי הזימונית של מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים, שנהגו לקבל בהם הודעות מידיות. אבל כשהצעירים גילו את דרך התקשורת הזו, הם הפכו למכורי מסרונים. השפה מקוצרת שנולדה במסרונים הללו הפכה לשפה הרשמית של הרשת. די מהר הם גם החלו להוסיף למסרון גם את הרגשונים מעולם הצ'אט, אותם פרצופוני רגשות שעשויים מאותיות וסימנים ושנולדו בחדרי השיחה של האינטרנט והתקשורת הממוחשבת שלפניו.
כיום קשה לדמיין את התרבות האנושית בלי המסרונים הללו. אנשים מנהלים מערכות יחסים שלמות בפחות מ-200 תווים, שמאפשרים להם הטלפונים בכל SMS כזה. עם הזמן נוספו גם מסרי המולטימדיה (MMS), שכוללים גם הודעות וידאו ותמונה, החלו שירותי שליחת המסרונים הפרסומיים (אתם מכירים אותם בתור ספאם), הצבעות לריאליטי ולשעשועוני טלוויזיה ב-SMS ועוד.
הנה תולדות המסרונים מ-2012 עת חגגו 20 שנה להמצאתם:
http://youtu.be/nEov-dnhFI4
כך הם מככבים בקולנוע:
https://youtu.be/uFfq2zblGXw
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.
גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.
חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.
אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.
הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.
בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.
התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.
מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.
מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.
אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.
הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):
https://youtu.be/XiFtw9jRFQU
טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):
https://youtu.be/osqWSVZYOyQ
יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:
https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg
יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):
https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k
ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)
https://youtu.be/ofC4vdcfsQY
אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:
https://youtu.be/ie2Mq_iio2g
כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):
https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מה הייתה ARPANET, רשת המחשבים שהולידה את האינטרנט?
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.
רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.
מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).
הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.
במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.
המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.
המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.
בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.
הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):
http://youtu.be/bvU8c46EXUA
כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:
https://youtu.be/CkMh6xdJNeM
וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:
https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
