אם ההורים מנהלים חשבונות בנק נפרדים או שכל אחד מנהל את הכסף, מבלי שהוא יודע על מה השני הוציא - זו בעיה!

הרבה יותר טוב לשבת ביחד ולהחליט על הוצאות גדולות, מה קונים ומה דוחים, איך לחסוך חלק מההכנסות ומה הכרחי לעשות או לקנות מיד. כך יישאר תמיד בשביל מה שחשוב ומה שלא - ממילא פחות חשוב.

עוד טוב לנהל מעקב אחרי ההוצאות באמצעות גיליון אלקטרוני או אפליקציית הוצאות וללמוד לוותר על מה שלא נחוץ.


הנה החשיבות של ההתנהלות הכלכלית המשותפת (עברית):

http://youtu.be/bffzmBzgxsA?t=7s

הקומיקאי המיתולוגי רודני דיינג'רפילד זרק פעם על הזוגיות שלו "אשתי ואני היינו מאושרים במשך עשרים שנה. ואז נפגשנו..."

מצחיק אבל אמיתי. זוגיות אכן לא תמיד מצליחה וגירושין (Divorce) או גירושים, הם הצעד המסיים באופן רשמי את קשר הנישואים בין שני בני זוג שנישאו זה לזה ואינם מאושרים יותר.

לא כל זוג שנפרד הופך גרוש, כי לא פעם אחרי שהם חיים כפרודים, מוצאים בני הזוג את הדרך והחוכמה לחזור ולחיות ביחד.

הסיבות לגירושין מגוונות וקשה לומר בדיוק למה אנשים מתגרשים. לכל זוג יש את הסיפור שלו. אבל בסוף, גירושין מתקיימים כשלפחות אחד מבני הזוג חש שהחיים ביחד הם בלתי נסבלים עבורו.

לעיתים יש בין בני הזוג מחלוקות וריבים אינסופיים. לפעמים האהבה מפנה את מקומה לתיעוב והחיים ביחד הופכים בלתי נסבלים. לפעמים הזוגיות מתפרקת בגלל בגידה, או ממש אהבה חדשה של אחד מבני הזוג ולעיתים מדובר בתחושה שהנישואין היו טעות ויש רצון של צד אחד לעשות undo, כמו במחשב...

לגירושין יש משמעות חוקית, בעיקר אם מישהו מבני הזוג ירצה לשאת בן זוג חדש. במרבית המדינות אסורה הביגמיה, כלומר מותר לשאת רק בן או בת זוג אחת. פירוש הדבר שרק לאחר הגירושין יוכלו בני הזוג להינשא לאחרים.

הגירושים כרוכים בדרך כלל בפירוק השיתוף הכלכלי של בני הזוג. כל אחד מהם יהפוך בלתי תלוי בכלכלת האחר, למעט הסדרי המזונות לילדים המשותפים,אם יש כאלו לבני הזוג.

הסדר המזונות מחייב את שני ההורים להשתתף בעלות גידול הילדים, בלי קשר להסדר המשמורת של הילדים המשותפים, שקובע אצל מי יגדלו וכל כמה זמן יתראו עם ההורה השני. הסדרי המשמורת, כמו הסדרי המזונות, יכולים להתבצע בהסכמת ההורים המתגרשים או, בהיעדר הסכמה ביניהם, להיכפות על ידי בית דין לענייני משפחה.

למען הילדים, תמיד עדיף להתגרש בהסכמה ובשיתוף פעולה של ההורים. נהוג לומר שהתכתשות בין המתגרשים תרושש את כולם, מלבד את עורכי הדין של הצדדים. הם היחידים שמרוויחים מגירושין מכוערים.


הנה גירושין לא נכונים (עברית):

https://youtu.be/16dxsFmmh90


הנה דברו, אם תרצו, של הילד בגירושין (מתורגם):

https://youtu.be/CNGGBnsl87k


קבלו פואטרי סלאם על הגירושין (עברית):

https://youtu.be/Tz-4ZRqjyqU


גם כוכבים גדולים כמו אמינם מתגרשים וכך הם שרים לילדים שלהם:

https://youtu.be/S9bCLPwzSC0


בחיוך - ככה היו נראים טקסי גירושין באולם (עברית):

https://youtu.be/vkrVtKHFZcI


והשירים היו כאלה... (עברית)

https://youtu.be/r6nlgOeOSOU

טינדר (Tinder) היא אפליצקיית היכרויות ששיפרה משמעותית את אפשרויות ההיכרויות והדייטינג של צעירי דור ה-Y.

האפליקציה הזו המציאה רעיון חדשני כדי לחבר בין בני זוג פוטנציאליים. המשתמשים יכולים לדפדף אנשים ימינה או שמאלה. אם אהבת את המראה של מישהו? - דפדף ימינה. לא אהבת? - שמאלה!

כשיש התאמה, כלומר שני משתמשים שסימנו אחד את השני כמתאימים, רק אז הם יכולים לכתוב הודעה אחד לשני ולחשוב על דייט משותף בהמשך.

הרעיון התגלה כמעולה. כי כך נמנע מאנשים החשש הגדול שהצד השני "לא ירצה אותי". רק אם שניכם רציתם ותדעו ששניכם רציתם, תוכלו להתחיל רומן, או לפחות לבדוק את האפשרות. לעולם לא תדעו על כל מי שלא מצא בכם עניין.

אז נכון - זה היה עניין ראשוני, שטחי וכזה שמתמקד רק במראה החיצוני או בהופעה החיצונית של אדם - אבל אולי זו תחילתו של רומן או לפחות של "ידידות מופלאה".

בנוסף לזיהוי ה"הידלקות" בהופעה החיצונית של בן או בת הזוג, בטינדר גם המיקום שלכם כרגע קובע. האפליקציה מאפשרת למצוא פרטנר הנמצא קרוב למיקום הפיזי שלכם, מה שמאפשר מפגש מהיר ובדיקה של הפרטנר שאולי מצאתם לחיים.

עם הזמן גם הוסיפו עוד שירות, דרך פרופיל הטינדר. מדובר ביציאה לאירועים חברתיים, ביחד עם אנשים שנמצאים בקרבת מקום.


הנה הפלא השדכני המודרני של טינדר:

https://youtu.be/1sIyYQLSYng


מדריך טינדר קצר:

https://youtu.be/NJMXik1YOvw


הבעיות שמציבות אפליקציות ההיכרויות בנוסח טינדר (עברית):

https://youtu.be/qbOYVeJWN-8


האלגוריתם המתמטי של המתחרה הגדולה (מתורגם):

https://youtu.be/m9PiPlRuy6E


וגם היום יש אתרי שידוכים באינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/S6jHUg-Lqvg?long=yes

נישואין, או נישואים, הוא אחד מהמנהגים הוותיקים של האדם התרבותי. בנישואים ממסדים בני זוג את הקשר ביניהם ומכריזים על עצמם באופן רשמי ומחייב כזוג. ברוב התרבויות נהוג להינשא לפני שמביאים לעולם ילדים, אם כי הזמנים כיום משתנים וזוגות רבים בעולם לא רואים צורך להנשא בכדי לחיות ביחד.

הנישואים מכתיבים מערכת של זכויות וחובות בין בני הזוג, שאותה קובעת התרבות בה הם חיים. בכל תרבות נהוגים קשרים שונים בין בני הזוג, כשתרבות מודרנית תשאף לשוויון בין הגבר לאישה ותרבויות מסורתיות מגדירים זכויות וחובות שונים לכל אחד מהם. כל תרבות קובעת גם כיצד מבטלים את הנישואים, או כיצד מתגרשים בני זוג זה מזה, אם אינם רוצים להמשיך ולחיות ביחד.


הנה מקורו של מנהג הנישואין והמרחק ההיסטורי שהוא עבר (מתורגם):

http://youtu.be/ZZZ6QB5TSfk


למה אנחנו עושים כל כך הרבה מאמצים להינשא:

https://youtu.be/kp4FLeY6F9g


על השידוכים והנישואין בזמנים שההורים סיכמו ביניהם על החתונה (עברית):

https://youtu.be/CxzsrruI334


חתונה חילונית של ימינו (עברית):

https://youtu.be/cZBqqTSAqgw?t=38s


ואגב, מי אנחנו זה לזו (עברית):

https://youtu.be/pb3kI31I7Mg


אבל בסוף - זוגיות זו עבודה ומשא ומתן מכבד שיכול גם לשעשע (עברית):

https://youtu.be/lOszT20fKyA

זה אחד הוויכוחים המשמעותיים של צעירים בעולם המודרני. פעם לא היה ויכוח שזוגיות עדיפה על חיים לבד. לפחות כך סברו הגברים, שהנשים בעולם של פעם שירתו אותם באופן מוחלט.

כיום המציאות בתרבויות רבות השתנתה. שחרור האישה הביא לכך שנשים חיות באופן עצמאי, מפרנסות את עצמן ולא פעם מגדלות ילדים, בלי להיות תלויות בגברים.

ועדיין, התשובה לשאלה האם עדיף לחיות לבד או בזוג היא סובייקטיבית ביותר ויכולה להשתנות מאדם לאדם. יתרונות וחסרונות יש לכל אחת מהאפשרויות - גם להיות לבד וגם להיות בזוג.

העדפות האישיות, הנסיבות וההגשמה האישית של אדם הן שיובילו למסקנה של מהו ה"טוב יותר".

עבור רבים מספקים החיים לבד, בתור רווקים, תחושה של עצמאות, חופש וגילוי עצמי. חיים כאלה מאפשרים להם להתמקד בצמיחה אישית, לרדוף אחרי יעדים ותחומי עניין אישיים ובמידה רבה גם לשלוט על הזמן וההחלטות שלהם. רבים מוצאים כיף ונחמה בלהיות לבד, ליהנות מהשלווה והשקט שבו. הרווקות גם נותנת הזדמנות לאנשים להכיר אנשים חדשים, לחקור מערכות יחסים מגוונות וללמוד יותר על עצמם, לפני שהם מתחייבים לשותפות ארוכת טווח, שיש בה גם מגבלות.

מנגד, החיים בזוג, או במערכת יחסים מחייבת, יכולים להציע לאדם תמיכה רגשית, חברות וחיבור עמוק עם מישהו אחר. לחיים כאלה מתלווה לרוב אינטימיות ותחושת ביטחון מסוימת. בחיים כאלה צוברים גם חוויות משותפות שיכולות לתרום לאושר הכללי ולשפר את הרווחה של אדם. יש כמובן גם את תחושת השייכות הגדולה יותר, שמתלווה לחיים בזוג. רבים אוהבים בזוגיות את היכולת לבנות ביחד חיים ועתיד משותפים. זוגות טובים, שחיים טוב ביחד, נהנים מהתמיכה ההדדית, האחריות משותפת והיכולת להתמודד ביחד עם אתגרי החיים, מה שמתמצה לא פעם במשפט האייקוני "אני ואת - מול שאר העולם".

כך שבסופו של דבר, הבחירה בין להיות ולחיות בזוג או לבד תלויה בהעדפות, בערכים, ברצונות ובצרכים של הפרט. יש מי שימצאו את אושרם ויגשימו את עצמם בשותפות עם אדם אהוב ואוהב, בעוד שאחרים ישגשגו וייהנו דווקא לבדם.

צעיר או צעירה נבונים ילמדו ממערכות היחסים הראשונות שלהם מהם הצרכים וההעדפות שלהם, ישקלו את הנסיבות האישיות ובדרך כלל יזרמו למקום ולחיים שבהם הם מוצאים סיפוק ורווחה רגשית, אבל מותר גם לשנות ולהשתנות במהלך החיים ולבחור אחרת בכל שלב. החשוב הוא להיות שלם עם הבחירות שלך ולעמוד במחירים שהן תובעות מהפרט.


הנה הסבר על החיים לבד והיתרונות שבכך (מתורגם):

https://youtu.be/350qUmbcAZU


אפשר לרקוד ולחגוג לבד ולחיות לבד, כי לבד לא אומר בהכרח שאתה בודד:

https://youtu.be/jS_7u5dinTw


אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה וגם בטבע:

https://youtu.be/am-pLvsre20


יש לזה גם שיר (עברית):

https://youtu.be/OiEL8YPGkNA


ובחיוך - קורס זוגיות מונעת (עברית):

https://youtu.be/DC00LHPDhHs


או הלוואי מכשיר שישמור על הזוגיות (עברית):

https://youtu.be/EmjLqg2Jegs

מכירים מציאות בה זוגיות או יחסים מתקיימים בסוג של אלימות שקטה וחרישית, מילולית ומתמשכת ובעלת אופי נרקיסיסטי והיא לרוב תהיה בתוך זוגיות או משפחה. זהו הגזלייטינג (Gaslighting).

בגזלייטינג, שהוא סוג של התעללות פסיכולוגית של אדם באדם, מאשים המגזלט את המגוזלט, במה שהוא עצמו עושה. התוקף מאשים את המותקף שהוא זה שתוקף אותו וכפוגען הוא טוען שהוא זה שנפגע.

מצד ה"מגוזלט", מי שחווה על בשרו גזלייטינג, הוא לרוב יתחיל לפקפק בתפיסה ובהבנת המציאות, בזיכרון ובשיקול הדעת שלו או שלה. הוא עלול להרגיש חרד, מבולבל, או שאולי אינו יכול לסמוך על עצמו.

הגזלייטינג הוא אחת הטקטיקות המניפולטיביות המשמשות היטב את מי שסובלים (והסביבה סובלת אף יותר...) מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.

אגב, אף שהוא מוזכר וקיים בספרות הפסיכולוגיה המקצועית והמחקרית, המושג "גזלייטינג" משמש בעיקר בדיבור ופחות בשפה המקצועית.

המושג "הדלקת גז" בא משמו של מחזה מ-1938, שיהפוך ב-1944 לסרט בשם "Gaslight". בסרט מתמרן הבעל את רעייתו לחשוב שיש לה מחלת נפש.


#התנהגויות
בטווח הגזלייטינג ניתן לכלול מתוקפנות פסיבית, סרקזם, או התגוננות ועד הונאה וערעור החוויה של האחר. המגזלט יוכל להאשים ברגישות יתר, בביקורתיות או בדרמטיות. לעתים הוא ילעג או יתעצבן או אפילו יבכה כדי להציג את עצמו כקורבן של המגוזלט.

לא פעם המגזלט יחוש מאוים או יקנא בבן הזוג שלו. כתוצאה מכך הוא עלול לפסול או לפקפק בהישגי המגוזלט ולהדגיש את הצד השלילי בהישגיו.


הנה המושג גזלייטינג (עברית):

https://youtu.be/y3D_N38VF9M


באנגלית:

https://youtu.be/y3t-Jvrr2OY


קדימון הסרט "גאזלייטינג" ממנו נולד המושג:

https://youtu.be/0ToLfQU2xmg


מנהיג כת מגזלט בכוונה שתביא את אחותה לכת שלו - מתוך סרט (עברית):

https://youtu.be/WdpRNoZAs2o


והסבר פסיכולוגי יפה עם מעט היסטוריית המושג (עברית):

https://youtu.be/xOCOlbMxCkQ?long=yes

האהבה (Love) היא רגש לא לחלוטין ברור. אלפי שנים עסקו בה האמנים והאוהבים והיום גם המדענים. המון שאלות יש ברגש המבלבל הזה.

שווה לדעת שגילו של המושג "אהבה רומנטית" ואפילו המשמעות שיש לו בימינו, הם בקושי בני 600 שנה. עד אותם זמנים אנשים התחתנו משלל סיבות, כלכליות ומעמדיות, לא פעם ממש הישרדותיות ולעתים סתם כדי שהאישה תשרת את הבעל. אבל אהבה באופן שאנחנו מבינים וחווים אותה - כנראה שלא הוכרה והייתה נפוצה בתרבות האנושית עד אז.

מיד נדבר גם על המדע ועל ההגדרות, אבל אולי נתחיל בתחושת האהבה שיכולים לבטא הכי טוב דווקא המשוררים. המשורר יהודה עמיחי עשה זאת היטב, כדרכו, בשורת הפרידה הכואבת אבל המדויקת להפליא: "חבל, היינו המצאה טובה ואוהבת: אווירון עשוי מגבר ואישה".

אז התרוממות רוח אצל אוהבים יש. גם אושר צרוף, גם ציפייה למימוש יש. אבל האם זוהי אהבה? ואולי זוהי התאהבות?

אהבה אינה בהכרח אומרת שאנחנו רק אוהבים מישהו, הרי לפעמים אנחנו גם שונאים את מי שאנחנו אוהבים, לא? ומה קורה כשלא אוהבים אותנו בחזרה?

קצת קשה להגדיר את האהבה בדיוק. האם היא התמכרות למישהו? האם מדובר, כמו שהמדענים גורסים, בחומרים כימיים בגופנו שמושכים אותנו למי שאנחנו אוהבים? ואולי היא הרגל למי שאנו רוצים להיות לידו? או שהאהבה היא שיטה שפיתחה האבולוציה כדי לגרום לנו להתרבות ולהמשיך להרבות את עצמנו ואת הגזע האנושי?

האם אהבה היא בכלל דבר זהה אצל כולנו? - מדענים מצאו שבזמן ההתאהבות, תחילת זמן האהבה, בשלב של אותה התרגשות מטורפת של התחלה, בתקופה הזו יש עליה של כמה חומרים כימיים במוח. חומרים כמו נוראפינפרין (הקרוב לאדרנלין), דופאמין ופנילאתילאמין (ובקיצור PEA) מתרבים במוחנו בעת שאנו מתאהבים.

הם הסערה הנהדרת של ההתאהבות.

אבל אחרי כמה שנים, נוהגים להעריך שזה סביב שנתיים, יש ירידה בחומרים הללו. עכשיו יהיה עלינו לטפח את האהבה, לחדש ולהשקיע בה, לגדל אותה משתיל ירוק ויפהפה לצמח שיגדל ויוציא ענפים חדשים ופרחים.

אחרת היא תהיה כמו צמח שלא משקים. היא תלך ותנבול. כי ככה לא אוהבים. כך נפרדים.

המדע סביב הנושא, ההשערות הרבות, המחקרים והממצאים החדשים, כולם מראים שהאהבה הישנה, שמלווה את האנושות דורות אינספור, היא נושא חם גם היום. כמו החקלאות, אהבה היא התרגשות בתחילת החריש ואז היא מלאכה, לא פעם מתישה, של גידול וטיפוח, בציפייה לגשם ולפריחה.


הנה סרטון שמסביר מהי האהבה (מתורגם):

http://youtu.be/5sY4rhvB9LE?t=7s


אהבה, גם ביהדות, הייתה פעם הדבר הכי קדוש שיש (עברית):

https://youtu.be/zG678YCtaTo


ואהבה מהכיוון הפילוסופי (מתורגם):

https://youtu.be/yJSiUm6jvI0

הצעת הנישואין היא רגע מיוחד בחייו של זוג. הבחור לרוב מדגים לנערתו עד כמה הוא מוכן להשקיע בשביל הזוגיות שלהם ובאהבתו אליה. יש כאלה שמזמינים מקום במסעדה רומנטית, אחרים עושים את זה במקום הכי לא צפוי שיש ומפתיעים ברגע הכי פחות צפוי, כמו בעבודה של האישה או במהלך משחק כדורגל...

אגב, כמעט תמיד תהיה בהצעת נישואין גם כריעת ברך. יש לא מעט נסיונות להסביר את המנהג הקדום הזה, שנפוץ בעולם כבר מאות רבות של שנים, כאקט של הכנעה. אבל בעולם פטריארכלי כל כך, בו המין הגברי מעולם לא הסתכל על אישה מלמטה, נראה שאף אחת מהן לא ממש קשורה בהכנעה.

אבירים בימי הביניים נהגו לכרוע ברך בעת שהוא הכתיר אותם לאביריו. גם בטקסים דתיים כורעים לא פעם בפני האל וגם בפני האויב נהגו בכל התרבויות לכרוע ברך, כאילו השבוי הנכנע אומר "אתה אדוני ושולט בי ואני עבדך".

אבל איך כריעת הברך הגיעה להצעת נישואין, אתם שואלים... הוויקינגים לפי האגדה, נהגו לכרוע ברך כשהציעו נישואין, כאילו פגע להם חץ בברך והביסם. בתור לוחמים נועזים הם נהגו כאילו לומר "אהובתי היא היחידה שיכולה להביסני". אבל גם אם זה רק סיפור, הצעות נישואין בימינו מושפעות יותר מהמדיה. כשסרטים הוליוודיים וסדרות טלוויזיה כל כך חוזרות על המנהג הזה ובכל כך הרבה הזדמנויות, אין פלא שכולם כולל כולם נוהגים לכרוע ברך כשהם מציעים נישואין. אין פלא שמי שלא כרעו בפניה ברך חווה סוג של חמצמצות.

בכל מקרה, כריעת הברך היא רק חלק קטן מהסיפור ולא מעטים משקיעים בהפקה שלמה שלא היתה מביישת את השואו-ביזנס. מצד שני יש תמיד מי שעושים זאת כלאחר יד, כאילו רוצים לומר שלא האירוע הזה יקבע איך יהיו חייהם עם בת הזוג שלהם.

וכאן מתווספת מדיה נוספת שהופכת למסר. מאז שיוטיוב קיים יש המון כאלה שמציעים נישואין בצורות יצירתיות ומעניינות ואחר-כך רצים לספר ולהראות לכל העולם כמה שטוב להם. ואין פלא שאחרים רצים ונוהגים גם הם כמוהם וכולם מציגים את ההצעות שלהם בה וברשתות החברתיות השונות.

יחי הייחודיות הקלישאית. יחי!


הנה המרכיב הרומנטי הקדום - מנהג כריעת הברך בהצעות הנישואין (עברית):

https://youtu.be/wkLZDnQ99i8


כריעת ברך בהצעת נישואין קסומה ומדהימה (עברית):

https://youtu.be/NWwGCrWTR9I


בחור שהחליט שהצעת הנישואין שלו תגרום ליוצרי סרטים לקנא:

http://youtu.be/pnVAE91E7kM


זו כנראה הצעת הנישואין הכי מוסיקלית שיש:

http://youtu.be/5uCP1bkpe9o


מישהו שהחליט להציע נישואין גבוה באוויר:

https://youtu.be/KpuUsT-jG2o


ואולי פעם יתחילו נשים להציע נישואין (עברית):

https://youtu.be/RsczHJjvs00

חשבתם שרק אצלנו בני האדם, יש מי שאוכלים את הראש? - קשה להיות אבא בעולם של גמלי שלמה, כי שם הנקבות אוכלות את הראש מילולית ולא מטפורית.

רוצים לדעת איך?

טוב ששאלתם. אז אצל הזכר של גמל שלמה המוח הוא החלק שאחראי לעיכוב השפיכה החיונית הזדווגות. זו הסיבה שנקבת גמלי שלמה אוכלת לזכר את הראש כדי שההפריה תתקיים. רק כשהיא אוכלת ועורפת את שאריות ראשו של הזכר, מתחזקת פליטת הזרע של גוף הזכר, שלמרבה הפלא עדיין פעיל גם בלי הראש, והנקבה מופרית.

אגב, נקבת גמל השלמה כנראה נהנית מהסעודה הקניבלית שהיא ארגנה לעצמה מגופו של הזכר. גם אחרי שההפריה מתקיימת, היא ממשיכה ואוכלת אחרי הראש את שאר גופו של הזכר האומלל.

בתיאבון מאמי, אבל המדהים הוא שמבחינת תפקידו של הזכר בפריון ובקיום המין שלו בטבע, הצלחתו היא בעצם חיסולו על ידי הנקבה הקטלנית. וואו!


הנה הסבר הארוחה הקטלנית שמביאה לפריון:

https://youtu.be/ZLkyWe-63do


נקבת הגמל אוכלת את בן זוגה:

https://youtu.be/Os3OBJSlpUc


לפעמים זו נראית ממש כמו תקיפה באלימות של הזכר בידי הנקבה:

https://youtu.be/JgUAX5rmXNY


יש זכרים שלא מוכנים לכך...

https://youtu.be/znUqEvMQzmE

בוטנים (Peanuts), או אגוזי האדמה, הם זרעיו האכילים של צמח שנקרא ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea).

את הבוטנים מגדלים בארצות עם אקלים חם למדי. הם גדלים מתחת לאדמה, בתוככי תרמיל עצי, כשבתוך כל תרמיל גדל לרוב זוג זרעים. אגב, אם זה נראה לכם מדהים אז פשוט נסו להיזכר בתרמילי קטניות אחרות, כמו השעועית והאפונה. הם הרי מגדלים גם רביעיות וחמישיות של זרעים בתוך תרמיל אחד.

על אף שמו האגוזי, הבוטן אינו אגוז כלל אלא דווקא קטנית. אך בערכו התזונתי הוא בכל זאת דומה לאגוז, עם מחציתו שומן ורבעו חלבון.

הבוטנים, שבערבית נקראים "פיסטוק סודני", הם גם מהאלרגנים הגדולים והמסוכנים במיוחד, שעלולים לגרום למוות למי שסובלים מאלרגיה להם.

יש חטיף פופולרי של בוטנים עם ציפוי אפוי מקמח ותבלינים המכונה "בוטנים אמריקאיים". קראו עליו בתגית "בוטנים אמריקאיים".


#תולדות הבוטנים
בניגוד למה שרבים חושבים, מקורו של הבוטן הוא לא בארצות הברית או אמריקה הצפונית אלא בדרומה של היבשת. יש אפילו מקורות שמדייקים את מוצאם של הבוטנים ספציפית בברזיל.

אגב "בוטנים", השם המקובל לאגוזי האדמה, ניתן להם ככל הנראה בטעות. הסיבה לכך הייתה שבמקור שימש השם הזה לציון פריה של האלה האמיתית, או אלת הבטנה - שמו של צמח הפיסטוק.

בהמשך ההיסטוריה ועם השנים הובאו הבוטנים לאינדיאנים של צפון אמריקה. משם הדרך של הצמח הייתה קצרה אל המתיישבים החדשים והעולם החדש, אם תרצו אל הלבנים של אמריקה.


#אכילת בוטנים ותזונה
לבוטנים ערך קלורי גבוה. ב-100 גרם של בוטנים טבעיים יש 567 קלוריות.

שווה לאכול כמויות מתונות של בוטנים, שכן הם מהווים מקור מצוין לחלבון, לסיבים ולמגוון של מינרלים וויטמינים חשובים.

נשנוש של בוטנים הוא בריא למדי, כל עוד אינכם אלרגים אליו ולא אוכלים יותר מדי מהם. קראו על האלרגיה הזו בתגית "אלרגיה".


כך קולים בוטנים (עברית):

https://youtu.be/1Ofv8taIkzE


כך קוצרים אותם:

https://youtu.be/HgfHTo9yUmo


יש כאלה שמפצחים אותם בכיף:

https://youtu.be/xcgW3s-NBBI

דואט (Duet) הוא קטע או יצירה, לרוב מוסיקליים, שמבצעים שניים. מרבית הדואטים מיוחסים לשני זמרים או שני נגני פסנתר המנגנים ביחד על אותו כלי (נגינה ב-4 ידיים). כינוי אחר לדואט בשפת המוסיקה, איטלקית, הוא דואו.


הנה דואט בין גדול מוסיקאי הפופ במאה ה-20 ו"הבוס" של אמריקה - פול מקרטני וברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/L6qIrZFAp6Y


דואט גיטרות:

https://youtu.be/PT9hvyDvKHA


דואט מפורסם בין שני סגנונות - זמרת הפופ דיידו וכוכב ההיפ הופ אמינם:

https://youtu.be/8WqSOXpacjE


ודואט בין שני נגני גיטרה גדולים, אל דימיולה ופאקו דה לוצ'יה:

https://youtu.be/v35YhhzCrYk


ועשרה מהדואטים הטובים שנוצרו:

https://youtu.be/YAV5i6DObfM?long=yes

אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.

המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים.

האמפתיה לבני אדם חשובה, במיוחד כשאנשים עוברים משהו קשה והם מתקשים לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים ואת רגשותיהם.


מהי אמפתיה? - הנה לילדים מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):

http://youtu.be/fMHEXXyCn2c


אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):

https://youtu.be/HLwAK46cn-o


על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):

http://youtu.be/C_i2QjW863Y


הדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):

http://youtu.be/cIeWtx8rxZk


ובחיוך - אמפתיה מוגזמת והצדקה נלהבת מדי גם היא יכולה להיראות מוזרה (עברית):

https://youtu.be/YTt5eZms3Ko

הריקוד (Dancing) היא פעולה מהנה ומעוררת, פיזית ואנרגטית, שיש לה תפקיד רגשי והיא מחזקת אהבה בין הרוקדים. אבל יש לריקודים עוד המון תרומות נוספות לרוקדים והן נוגעות בשלל תחומים והיבטים של חייהם. הציצו בתגית "ריקודים" ותבינו עד כמה העולם הזה מגוון ורחב.

אז ראשית, הריקוד הוא פעילות חברתית נהדרת ומהנה, המוציאה אותנו מהבית, מקטינה את הבדידות והשגרה ובמרבית המקרים היא גם חינמית לחלוטין. נסו רק לחשוב על פעילות נוספת שאנו עושים בכל כך הרבה סיטואציות ואירועים בחיינו - ממסיבות ושמחות ועד חגים, חוגים ובילויים - כשהכל ללא צורך בהכשרה ארוכה ויקרה, או כישרון מיוחד.

הריקוד גם משפר את הכושר הגופני שלנו. זה גם שריפת הקלוריות, אבל לא רק זה, כי הריקוד הוא גם פעילות שרירית ויכול אפילו להיות מאמץ מרוכז ואירובי, כשבתוך ההנאה הרבה ממנו כמעט ואיננו חשים או חווים את הקושי שבמאמץ.

רגשית, במחקרים נמצא שבריקוד זוגי מופרש במוח המון אוקסיטוצין, אותו הורמון אהבה מפורסם. מסתבר שסנכרון התנועות המשותפות עם בני הזוג לריקוד עושה לנו טוב ומחזק את הקשר הרומנטי והבינאישי.

הריקוד גם מחבר אותנו לגופנו וזה ודאי לא דבר של מה בכך. כל כך הרבה שיטות רוחניות עמלות על זה, אך דורשות כל כך הרבה מאמץ והתמסרות. לא שזה רע קצת רוחניות ומאמץ, אבל הריקוד מגיע עם כל אלה כבר בפנים, בילט-אין.

אז אתם יודעים מה בא עכשיו - קומו לרקוד!


הנה היתרונות החברתיים שבריקוד (מתורגם):

https://youtu.be/dpCBMwAweDI


רקדני רחוב:

https://youtu.be/wcps0MFV-6s


בריקוד אמנותי אין כמו הבאלט האירופי:

https://youtu.be/g_5jtaXHtKg


לפעמים לריקוד יש תפקיד דתי, כמו אצל הדרווישים המחוללים:

http://youtu.be/W_Km4j36khA


וריקודי עם בישראל:

https://youtu.be/FLhwxlrteS4

אנשים רבים מעידים שפאסיב אגרסיב אצל חברים וקרובים מרגיז אותם במיוחד. למעשה, פאסיב אגרסיב יכול להביא אנשים שמותקפים בו אל סף השגעון.

אבל מה זה פאסיב אגרסיב?

התנהגות פסיבית-אגרסיבית (Passive Aggressive) היא התנהגות שבה אדם לא מבטא את רגשותיו, את כעסו או את הדברים שהוא רוצה לומר, באופן ישיר ופשוט להבנה ובמקום זה הוא מקרר את ההתנהגות הרגילה שלו. זה יכול להיות שהוא "עושה פרצופים", זורק אמירה סרקסטית או צינית ובקיצור - הוא "נותן להבין" כיצד הוא מרגיש, מבלי שיביע זאת באופן מפורש או ישיר.

הפסיביות ברורה כאן, אבל האגרסיביות איפה היא? - האגרסיביות באה לידי ביטוי בזעם ובכעס שאדם נותן לסביבתו, אבל בשקט, ברמז או התנהגות שונה מהרגיל, תוך שהוא מעניש אותה ולא מוותר על כלום מהאגרסיביות שבו.

כי מסתבר שאנשים רבים בוחרים להביע רגשות ברמזים ובדרכים עקיפות, במקום לבטא בצורה פשוטה וישירה לחלוטין את הדברים. מה שהם עושים היא התנגדות פסיבית, לכאורה מבלי "לעשות בעיות" לצד השני. הם דואגים לכך שרגשותיהם יהיו ברורים, מבלי שיביעו אותן בצורה מפורשת ויסתכנו בכך שייחשבו כמי שהתקיפו באגרסיביות.

משום כך יש המכנים את דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית בשם "התעללות שקופה".

מה שהם עושים בעצם זה להחליף שינוי אקטיבי, אמירה פשוטה של מה שהם מרגישים או שמפריע להם, להתנגדות פסיבית, לא פעילה. כלומר הם בוחרים טקטיקות עקיפות ושקטות, שלא פעם כוללות הפסקת התנהגות ("לא מדבר איתו") או קירור או הפחתת התנהגות ("אני מדבר איתו רק בענייני עבודה" או "כמה שפחות אדבר איתה והיא שהביאה את זה על עצמה") או זריקת הערות עם רמזים עבים אבל מבלי להיכנס לפרטים - הערות שהן הזמנה לריב ביוזמת הצד השני.

ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית הזו יכולה להתקיים בהמון הקשרים. לדוגמה, אישה ששותקת ימים שלמים ומותירה לבעלה לנחש מה הוא עשה ועל מה היא כועסת. או גבר, שבמקום לומר מה קרה ומדוע נפגע, משתתק ולא מוכן לומר מה קרה ומצד שני הוא גם לא מתנהג כרגיל.

או עובד, שבמקום להביע את אי שביעות הרצון שלו בצורה ישירה, כלפי הבוס שלו, עושה לו פרצופים ולא משקיע כמו שבעבר עשה.


#פאסיב אגרסיב כדפוס התנהגות
יש לא מעט אנשים עם אישיות פסיבית-אגרסיבית. אצל אנשים אלו התנהגות כזו היא דפוס התנהגות, דפוס שמאפיין את כל מערכות היחסים שהם מנהלים.

הקושי של אישיות פסיבית-אגרסיבית הוא להביע באופן ברור את רגשות התסכול והכאב שהיא חשה.

בסיטואציות שונות יכולים להתקבל ביטויים שונים להתנהגות פסיבית אגרסיבית, כשגם תכונות האישיות של המתנהג משפיעה עליהם. ועדיין, ניתן לומר שביטויים רווחים בהתנהגות כזו כוללים התחמקות מתשובות או שיחות, כמו גם תירוצים, דחיינות, ציניות, מענה לא ברור לשאלות ישירות ואפילו שקרים.

אנשים שמתאפיינים בדפוס הזה הם מי שכבר מגיל צעיר למדו להביע רגשות בדרכים עקיפות. למשל מבוגרים שכילדים סבלו מהזנחה, מי שגדלו להורים לא מתפקדים, או כאלה שכילדים תחת משמעת נוקשה ולא קיבלו אפשרות להביע במלואם תחושות של כעס או אי שביעות רצון.

באופן הפוך, גם מי שגדלו באווירה וסביבה מעשירה ותקינה לחלוטין, יכולים לעתים לסגל לעצמם את ההרגל או הנטייה שלא להביע את רגשותיהם במפורש, בכדי שלא לפגוע ולהגן על הוריהם. לא פעם זה יכול לפתח אצלם דרכים אחרות להבעת רגשות.

כי בסוף, הרגשות לא נעלמים. כשלא מאפשרים להם ביטוי פשוט ורגיל, הנפש מוצאת דרכי יציאה אחרות. רובנו מכירים את זה שלא פעם, התופעה של מי ש"מחזיקים בבטן" או "חונקים את הרגשות" בקרבם, מסתיימת בסערת רגשות, בריב גדול או בפיצוץ רגשי. אבל אחרים מפתחים דרכי ביטוי מרומזות ו"מוציאים החוצה" בדרכים עקיפות, שהפסיב-אגרסיב מככב בהם.


הנה הפאסיב אגרסיב (עברית):

https://youtu.be/M24l9Dj_7OA


הסבר של ההתנהגות פסיבית-אגרסיבית (עברית):

https://youtu.be/4WP_n_68rXg


והסבר מעמיק של דפוס ההתנהגות הפסיבית-אגרסיבית (עברית):

https://youtu.be/aZNdRGKnZxI?long=yes

נרקסיזם (Narcissism), או נרקיסיזם, היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם.

קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים.

נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.

לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה באמצעות דורסנות ורמיסת אחרים.

מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.

כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. אז ממש כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם.

השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא האם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?


הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה (מתורגם):

https://youtu.be/arJLy3hX1E8


על הנרקסיזם (עברית):

http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s


דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s


איך נרקיסיסטים מנסים לסדר אותנו:

https://youtu.be/Hg4ws1QPeNE


אביב גפן מספר מה גמל אותו מהנרקיסיזם (עברית):

http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s


בצחוק מכל הלב - כנראה שזה המנון הנרקיסיסטים (עברית):

https://youtu.be/WjQgsyPkuCk


וכך מזהים את הנרקיסיסטים (עברית):

https://youtu.be/oaUUK125qe4?long=yes