שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אנו זוכרים דברים שקרו מקרוב ומזמן?
מהו הזיכרון ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לו?
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus). בו נאספים הזיכרונות שנכנסו והועברו מהזיכרון לטווח קצר וממנו הם מועברים היישר אל אזורי האחסון לטווח ארוך של המוח, בהם הם יישמרו כזיכרון לטווח ארוך.
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ראו בתגית "זיכרון, איך דברים קורים".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
איך שחקנים זוכרים בעל פה תפקידים כה ארוכים?
היכולת לזכור בעל פה תפקידים ארוכים במחזות תיאטרון לא ברורה למי שלא מעורב במשחק, אבל בשיחה עם הדרמטורג של תיאטרון גשר קיבלנו תשובה.
לפיו שחקנים מחברים בין משפטים או פסקאות לתנועות שהם עושים על הבמה, במהלך המחזה. כך מסייע החיבור בין משפט לתנועה שיש לה הקשר, כדי לזכור את התפקידים המורכבים ביותר. לדבריו, אם תצפו בשחקנים מנוסים, תוכלו ממש לראות כיצד הם "זזים" ללא הפסקה על הבמה, תוך כדי דיבור..
אז כשאתם עצמכם חייבים ללמוד תפקיד בהצגה, נסו להיעזר בשיטה הזו ותראו כמה היא מקלה את החיים.
הנה שחקנית במונולוג - שימו לב איך כל הזמן יש תנועות ומחוות שקשורות למשפטים שונים:
https://youtu.be/YET7kOLs6Tg
מהם סוגי הזיכרון במחשב?
הזיכרון הממוחשב (Computer memory) מאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממחשב או ממאגר זיכרון ממוחשב. מדובר באחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני ובין הזיכרונות הממוחשבים, יש מגוון של יחידות לאיחסון של מידע.
בין זיכרונות המחשב (Computer memory) יש כמה סוגים שונים של זיכרונות:
ה-ROM (קיצור של Read Only Memory) הוא זיכרון לקריאה בלבד. המידע שנשמר בו נצרב בדרך כלל על ידי היצרן מראש, מה שאומר שניתן לגשת למידע זה, אך רק לקרוא אותו, מבלי לשמור אליו מידע חדש, שונה או מעודכן יותר.
ה-RAM, קיצור של Random Access Memory (זיכרון לגישה אקראית), הוא זיכרון שתלוי באספקת חשמל, מה שאומר שכשמכבים את המחשב וזרם החשמל מתנתק ממנו, יימחק מה-RAM כל המידע שאוחסן עליו.
כמובן שיש במחשבים גם כוננים קשיחים, (ראו באאוריקה בתגית "כונן קשיח"), המיועדים לאיחסון לטווח ארוך ובכמויות מידע גדולות, גם עם כיבוי החשמל או ניתוק מהמחשב.
כך משתלבים הזיכרונות השונים בפעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA
כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/p3q5zWCw8J4
ותפקיד ה-RAM במחשב:
http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ
האם מחיקת זיכרון מהמוח תהיה אפשרית?
מחיקת זיכרון (Memory erasure) היא מחיקה של זיכרונות ואסוציאציות שנבחרו מהמוח. בסרטים עתידניים כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"העורך" הוצגו אירועים של מחיקת זיכרונות, אבל המציאות בהווה מורכבת הרבה יותר.
מחיקה כזו של הזיכרון יכולה לשרת צרכים רפואיים שונים בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. החל מזיכרונות טראומטיים שאנשים סובלים מהם, דרך דיכאונות והתמכרויות שונות, כמו לסמים ואלכוהול. אם היינו מסוגלים למחוק חלק מהזיכרונות הבעייתיים שגורמים לתופעות הללו, היינו משפרים ללא ספק את מצבו של מי שסובל מהם.
כיום נעזרים בשיטות כמו היפנוזה ודמיון מודרך כדי להקל על ההתמודדות עם זיכרונות קשים, אך לא מתיימרים למחוק אותם.
ניסויים שנערכים במקומות שונים בעולם הניבו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך בטיפול בזיכרונות ובמחיקתם. כמו למשל מדענים בהולנד, שגילו שתרופה שמיועדת למחלות לב ולחץ דם עשויה בעתיד למחוק זיכרונות בעייתיים מהמוח האנושי. מדובר בתרופה בשם "פרופרנולול" שנראה שתוכל להשפיע ולאפשר שליטה בדרך שבה אנו זוכרים חוויות מהעבר ומעלים אותן לחלק המודע שבמוחנו.
בניסוי אחר הצליחו החוקרים למחוק זיכרונות רעים אצל הנסיינים באמצעות הלם חשמלי, שהצליח למחוק לגמרי את זיכרונם שקשור לסיפורים טראומטיים ששמעו בתחילת הניסוי.
גם בגמילה מהתמכרויות באמצעות שליטה בזיכרון כבר החלו להשיג תוצאות. כשאנו מפעילים זיכרון שקשור לאלכוהול למשל, כמו הריח שלו או הזיכרון של פאב שבו אנו שותים, מתחיל לפעול במוחנו חלבון שאחראי ליצירת הזיכרון. בניסוי עם חולדות, גרמו להן החוקרים להתמכרות לאלכוהול. לאחר שמחקו את זיכרון האלכוהול שלהן לגמרי, הסתבר שהצליחו לגמול אותן מהאלכוהוליזם. מחיקת הזיכרון אצל החולדות התבצעה על ידי שליטה בחלבון מסוים שממוקם בקליפת המוח הקדמית. באמצעות תרופות שונות שלטו החוקרים בחלבון הזה, שקשור לעיבוד הזיכרונות ולמעשה השיגו שליטה בהתמכרות.
הנה הסבר על מחיקת זיכרון:
https://youtu.be/PpzzD_103jc
מחיקת זיכרונות בהיפנוזה היא לא ממש מחיקה אלא "טיפול" בזיכרון רע כדי שלא ימשיך להטריד:
https://youtu.be/PKfqb_8y4pU
הסרט "שמש נצחית בראש צלול" מדבר על מחיקת זיכרון כשירות עתידי לכל המעוניין:
https://youtu.be/RwQVsB6k24Q
קוסמים ואמני אשליות מתיימרים למחוק זיכרון (עברית):
https://youtu.be/EYlZtvvZ2gg
והקוסם חזי דין בתרגיל אחר ומרשים משלו (עברית):
https://youtu.be/P6dQSSgjAkk
מה סוד הזיכרון של הפיל?
הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע. משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל" שרבים מצמידים למי שזכרונו מצוין.
בספר "בין הפילים" של זוג חוקרי הפילים הנודעים דגלס המילטון התגלה לראשונה שכמו בחברה האנושית, מבוסס זיכרונם המצוין של הפילים על ניסיון חייהם, הלמידה וההתבוננות במעשי ושל הפילים המבוגרים.
ואכן, הפילים הם בעלי זיכרון מעולה. יש להם יכולת נדירה ומופלאה לדלות מזיכרונם פרטים קלושים מלפני שנים רבות. בעדר הפילים הנקבות הן המנהיגות. תופעה מדהימה שבה צפו חוקרי הפילים היא של פילה המובילה את העדר בחוליות של מדבר נמיב, עשרות שנים מאז שהייתה שם בפעם האחרונה.
לתדהמת החוקרים היא חופרת באדמה ומגלה בעומק של מטרים בודדים מים. אין לה כישורי גילוי מים, אלא פשוט זיכרון מדהים שנצרב בה בגיל צעיר, לפני עשרות שנים, כשהיא צעדה עם העדר אחרי המנהיגה, באותו נתיב בדיוק.
הנה סרטון על זיכרון הפיל (מתורגם):
https://youtu.be/lSXNqsOoURg
כך מסרבים פילים בוגרים לשוב למקום שבו טבחו את קרוביהם כשהיו גורים:
https://youtu.be/Oyp9WUE4zwU
ברוח היתולית, הנה שימוש בזיכרון של הפיל לפרסומת:
https://youtu.be/MfrqySjEDxs
וסרט ארוך על הזיכרון של פילים:
https://youtu.be/1d4gVUdLzZA?long=yes
מהו זיכרון צילומי ואיך הוא פועל?
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
מהי השתלת זיכרון?
אם בסרט הידוע "שמש נצחית בראש צלול" ("Eternal Sunshine of the Spotless Mind") עברו הגיבורים מחיקת זיכרון, הרי שהעתיד צופן לנו, כפי שזה נראה כרגע, גם את אפשרות השתלת זיכרון (Memory implants).
השתלת זיכרון היא פעולה שבה אנו מזינים אל המוח זיכרונות מבחוץ, אם הם זיכרונות של אדם אחר ואם זיכרונות שיוצרו באופן מלאכותי, במיוחד כדי להשתילם במוחם של בני אדם, למטרות שונות.
ב"בלייד ראנר", סרט המדע הבדיוני שהפך לסרט פולחן, הוצגו שתלי זיכרון שאיפשרו לאנשי העתיד לזכור דברים שלא חוו. רפואית, אמורים שתלי הזיכרון לאפשר בעתיד, בין השאר לאנשים שסובלים מנזק מוחי לייצר שוב זיכרונות.
ישנן גם אפשרויות עתידיות שבהן יושתלו למשל "זיכרונות" של הידע שנרכש בקורס מקיף ללימוד אנגלית, מה שבמילים אחרות יאפשר למושתל לדעת אנגלית, מבלי ללמוד זאת בעצמו. מדובר בקונספט מדהים וכמעט בלתי נתפס, כי בקצה העליון שלו אנשים יוכלו לרכוש השתלות של ידע ברמת פרופסור למתמטיקה, מבלי שלמדו לתארים נמוכים יותר. במקרה של אחרים, יתכן שיושתל הידע שיאפשר להם להטיס מטוס נוסעים, מבלי שלקחו בחייהם אפילו שיעור טיס אחד.
כבר בשנת 2011 פורסם במגזין Journal of Neural Engineering שמדענים מאוניברסיטת דרום קליפורניה בראשות ד"ר תיאודור ברגר הצליחו להשתיל זיכרון בחולדות. מדובר בניסוי שבו הושתל לחולדות שתל זיכרון שלפיו לחיצה על ידית כלשהי תעניק להם פרס. השתל חיקה למעשה את פעולת ההיפוקמפוס במוח, איבר שתפקידו ליצור ולאחסן את הזכרונות.
אותו ברגר מתכנן בעתיד שבבי סיליקון שיאפשרו לנו להעלות במוחנו ידע וחוויות שלא חווינו בעבר. על-ידי השתלת שבבים כאלה במוח, הוא רוצה לשחזר את היכולת ליצור זיכרונות ארוכי-טווח אצל אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר, או מנזק לרשתות העצביות במוחם, שנגרם לרוב בגלל שבץ או פציעה.
כתב העת המדעי Nature דיווח ב-2014 שגם באוניברסיטת סטנפורד הצליחו מדענים לשתול במוח של עכברים זיכרונות של אירועים שלא קרו.
מעט על השתלת זיכרון באמצעות החדרת רכיב למוח:
https://youtu.be/P674CG9mOTs
על ניסויי העכברים באוניברסיטת דרום קליפורניה:
https://youtu.be/-JlLcua13H8
הנה השתלת זיכרונות מתוקנים למוחות פגועים:
https://youtu.be/ZJmN-ImU9p4
והרצאת וידאו על השתלת זיכרונות ותעתועי זיכרון:
https://youtu.be/t41JsFIOvXM?long=yes
איך נוצרים הזכרונות שלנו?
אחד הדברים המעניינים בחיינו הם הזכרונות (Memories) שלנו. מי שאחראי לזכרונות שלנו הוא המוח. מוחנו אוגר את הזכרונות שלנו, החוויות שאנו עוברים ומתעדף ביניהם. חלק מהדברים נשמרים לטווח קצר וחלק מאוחסנים לשנים ארוכות, לטווח הארוך.
להתגבשות של זיכרונות חדשים אחראי חלק במוחנו, היפוקמפוס, שדומה באופן מוזר לסוסון ים. הצורה הזו מוזכרת רק כדי שנזכור אותו, אפרופו זיכרון. ההיפוקמפוס הוא האחראי במוח לאנדקס ולשלוף את הזכרונות שלנו.
להיפוקמפוס גם תפקיד חשוב מאד במעבר של זיכרונות במוחנו מהמאגר של הזיכרונות לטווח קצר אל המאגר ארוך הטווח, מה שמייצר לנו זיכרונות חדשים לאירועים שיישמרו במוחנו לשנים רבות.
את תפקידו החשוב כל כך של ההיפוקמפוס גילו בזכות אירוע רפואי יחודי. מדובר בבחור ששמו היה הנרי מולייסון. הוא סבל מאפילפסיה חמורה, מה שהביא את רופאיו להסיר את ההיפוקמפוס שלו, כשהיה בן 27. ההיפוקמפוס, יש לדעת, אחראי גם על יצירת זיכרונות חדשים וגם על הזיכרון המרחבי שלנו.
המדהים הוא שאחרי הסרת ההיפוקמפוס, מוחו של הנרי הפסיק לגמרי לייצר זיכרונות מילוליים חדשים. הוא היה שוכח שיחה שניהל מיד עם סיומה, שוכח מה קרא בעיתון מיד כשסיים את. הכתבה וכך הלאה. כך הוא שכח גם אנשים חדשים שהכיר לאחר הניתוח ועשה עימם היכרות מחודשת, כל יום מחדש.
המקרה הרפואי של הנרי מולייסון סייע לחוקרים בחקר המוח ובאבחנה בין סוגי הזיכרון השונים. זאת משום שבמקביל לאבדן יכולות יצירתם של זיכרונות חדשים לטווח ארוך, שמר מוחו של הנרי זיכרונות מלפני הניתוח. כך, הוא זכר את הוריו, את חברתו מילדות ואת שכונת נעוריו, אך לא את רופאיו, החוקרים שסבבו אותו וכדומה.
כך המוח קובע מה לשמור לזמן רב ומה לא (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
כך נוצרים הזיכרונות שלנו:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
במוח זה מתרחש באמצעות הסינפסות, שהן הצמתים שבין הנוירונים:
https://youtu.be/25NUy6xMWlQ
כך למדו מההיפוקמפוס של הנרי מולייסון (מתורגם):
https://youtu.be/KkaXNvzE4pk
והרצאת וידאו קצרה על הזיכרון והיווצרותו:
https://youtu.be/Pq0aQAG0A3o
איך עובד הזיכרון שלנו וזוכר שנים רבות?
ואיך נאגרים הזיכרונות במוח?
כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, כי יש אובדן זיכרון מסוים לכל אחד. אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. הכירו אותה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
אבחנה בין הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
ואיך נאגרים הזיכרונות במוח?
כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, כי יש אובדן זיכרון מסוים לכל אחד. אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. הכירו אותה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
אבחנה בין הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus). בו נאספים הזיכרונות שנכנסו והועברו מהזיכרון לטווח קצר וממנו הם מועברים היישר אל אזורי האחסון לטווח ארוך של המוח, בהם הם יישמרו כזיכרון לטווח ארוך.
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ראו בתגית "זיכרון, איך דברים קורים".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
היכולת לזכור בעל פה תפקידים ארוכים במחזות תיאטרון לא ברורה למי שלא מעורב במשחק, אבל בשיחה עם הדרמטורג של תיאטרון גשר קיבלנו תשובה.
לפיו שחקנים מחברים בין משפטים או פסקאות לתנועות שהם עושים על הבמה, במהלך המחזה. כך מסייע החיבור בין משפט לתנועה שיש לה הקשר, כדי לזכור את התפקידים המורכבים ביותר. לדבריו, אם תצפו בשחקנים מנוסים, תוכלו ממש לראות כיצד הם "זזים" ללא הפסקה על הבמה, תוך כדי דיבור..
אז כשאתם עצמכם חייבים ללמוד תפקיד בהצגה, נסו להיעזר בשיטה הזו ותראו כמה היא מקלה את החיים.
הנה שחקנית במונולוג - שימו לב איך כל הזמן יש תנועות ומחוות שקשורות למשפטים שונים:
https://youtu.be/YET7kOLs6Tg
הזיכרון הממוחשב (Computer memory) מאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממחשב או ממאגר זיכרון ממוחשב. מדובר באחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני ובין הזיכרונות הממוחשבים, יש מגוון של יחידות לאיחסון של מידע.
בין זיכרונות המחשב (Computer memory) יש כמה סוגים שונים של זיכרונות:
ה-ROM (קיצור של Read Only Memory) הוא זיכרון לקריאה בלבד. המידע שנשמר בו נצרב בדרך כלל על ידי היצרן מראש, מה שאומר שניתן לגשת למידע זה, אך רק לקרוא אותו, מבלי לשמור אליו מידע חדש, שונה או מעודכן יותר.
ה-RAM, קיצור של Random Access Memory (זיכרון לגישה אקראית), הוא זיכרון שתלוי באספקת חשמל, מה שאומר שכשמכבים את המחשב וזרם החשמל מתנתק ממנו, יימחק מה-RAM כל המידע שאוחסן עליו.
כמובן שיש במחשבים גם כוננים קשיחים, (ראו באאוריקה בתגית "כונן קשיח"), המיועדים לאיחסון לטווח ארוך ובכמויות מידע גדולות, גם עם כיבוי החשמל או ניתוק מהמחשב.
כך משתלבים הזיכרונות השונים בפעולת המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/AkFi90lZmXA
כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/p3q5zWCw8J4
ותפקיד ה-RAM במחשב:
http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ
זיכרון
מחיקת זיכרון (Memory erasure) היא מחיקה של זיכרונות ואסוציאציות שנבחרו מהמוח. בסרטים עתידניים כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"העורך" הוצגו אירועים של מחיקת זיכרונות, אבל המציאות בהווה מורכבת הרבה יותר.
מחיקה כזו של הזיכרון יכולה לשרת צרכים רפואיים שונים בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. החל מזיכרונות טראומטיים שאנשים סובלים מהם, דרך דיכאונות והתמכרויות שונות, כמו לסמים ואלכוהול. אם היינו מסוגלים למחוק חלק מהזיכרונות הבעייתיים שגורמים לתופעות הללו, היינו משפרים ללא ספק את מצבו של מי שסובל מהם.
כיום נעזרים בשיטות כמו היפנוזה ודמיון מודרך כדי להקל על ההתמודדות עם זיכרונות קשים, אך לא מתיימרים למחוק אותם.
ניסויים שנערכים במקומות שונים בעולם הניבו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך בטיפול בזיכרונות ובמחיקתם. כמו למשל מדענים בהולנד, שגילו שתרופה שמיועדת למחלות לב ולחץ דם עשויה בעתיד למחוק זיכרונות בעייתיים מהמוח האנושי. מדובר בתרופה בשם "פרופרנולול" שנראה שתוכל להשפיע ולאפשר שליטה בדרך שבה אנו זוכרים חוויות מהעבר ומעלים אותן לחלק המודע שבמוחנו.
בניסוי אחר הצליחו החוקרים למחוק זיכרונות רעים אצל הנסיינים באמצעות הלם חשמלי, שהצליח למחוק לגמרי את זיכרונם שקשור לסיפורים טראומטיים ששמעו בתחילת הניסוי.
גם בגמילה מהתמכרויות באמצעות שליטה בזיכרון כבר החלו להשיג תוצאות. כשאנו מפעילים זיכרון שקשור לאלכוהול למשל, כמו הריח שלו או הזיכרון של פאב שבו אנו שותים, מתחיל לפעול במוחנו חלבון שאחראי ליצירת הזיכרון. בניסוי עם חולדות, גרמו להן החוקרים להתמכרות לאלכוהול. לאחר שמחקו את זיכרון האלכוהול שלהן לגמרי, הסתבר שהצליחו לגמול אותן מהאלכוהוליזם. מחיקת הזיכרון אצל החולדות התבצעה על ידי שליטה בחלבון מסוים שממוקם בקליפת המוח הקדמית. באמצעות תרופות שונות שלטו החוקרים בחלבון הזה, שקשור לעיבוד הזיכרונות ולמעשה השיגו שליטה בהתמכרות.
הנה הסבר על מחיקת זיכרון:
https://youtu.be/PpzzD_103jc
מחיקת זיכרונות בהיפנוזה היא לא ממש מחיקה אלא "טיפול" בזיכרון רע כדי שלא ימשיך להטריד:
https://youtu.be/PKfqb_8y4pU
הסרט "שמש נצחית בראש צלול" מדבר על מחיקת זיכרון כשירות עתידי לכל המעוניין:
https://youtu.be/RwQVsB6k24Q
קוסמים ואמני אשליות מתיימרים למחוק זיכרון (עברית):
https://youtu.be/EYlZtvvZ2gg
והקוסם חזי דין בתרגיל אחר ומרשים משלו (עברית):
https://youtu.be/P6dQSSgjAkk
הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע. משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל" שרבים מצמידים למי שזכרונו מצוין.
בספר "בין הפילים" של זוג חוקרי הפילים הנודעים דגלס המילטון התגלה לראשונה שכמו בחברה האנושית, מבוסס זיכרונם המצוין של הפילים על ניסיון חייהם, הלמידה וההתבוננות במעשי ושל הפילים המבוגרים.
ואכן, הפילים הם בעלי זיכרון מעולה. יש להם יכולת נדירה ומופלאה לדלות מזיכרונם פרטים קלושים מלפני שנים רבות. בעדר הפילים הנקבות הן המנהיגות. תופעה מדהימה שבה צפו חוקרי הפילים היא של פילה המובילה את העדר בחוליות של מדבר נמיב, עשרות שנים מאז שהייתה שם בפעם האחרונה.
לתדהמת החוקרים היא חופרת באדמה ומגלה בעומק של מטרים בודדים מים. אין לה כישורי גילוי מים, אלא פשוט זיכרון מדהים שנצרב בה בגיל צעיר, לפני עשרות שנים, כשהיא צעדה עם העדר אחרי המנהיגה, באותו נתיב בדיוק.
הנה סרטון על זיכרון הפיל (מתורגם):
https://youtu.be/lSXNqsOoURg
כך מסרבים פילים בוגרים לשוב למקום שבו טבחו את קרוביהם כשהיו גורים:
https://youtu.be/Oyp9WUE4zwU
ברוח היתולית, הנה שימוש בזיכרון של הפיל לפרסומת:
https://youtu.be/MfrqySjEDxs
וסרט ארוך על הזיכרון של פילים:
https://youtu.be/1d4gVUdLzZA?long=yes
זיכרון צילומי (Photographic memory) אצל בני אדם הוא תופעה בה אנשים מסוימים ממשיכים לראות תמונה או מראה שאליהם נחשפו או ראו לרגע קט.
בעלי זיכרון צילומי הם בעלי יכולת לזכור תמונה או מראה כאלה, גם אחרי שהם לא נמצאים מולם יותר.
למעשה, בעלי הזיכרון הצילומי טוענים שהם ממשיכים לראות את התמונה ממש מול עיניהם, עוד כחצי דקה אחרי שהיא הוסרה. לפי עדויות אנשים בעלי זיכרון צילומי כזה, מצמוץ או עצימה של העיניים ולו גם לרגע קט, גורמים אצלם להיעלמות של התמונה, כמו אצל שאר האוכלוסיה האנושית.
בניסויים שנערכו לאנשים כאלה, שמו לב החוקרים שתשובותיהם של בעלי זיכרון צילומי, לגבי התמונה לה נחשפו, נאמרות בדרך כלל בלשון הווה ולא בלשון עבר. זאת לעומת אנשים רגילים, המעידים על מה שראו, כמעט תמיד בלשון עבר.
זה מדהים לא רק כי התשובות אצל אנשים בעלי זיכרון כזה הן מדויקות, אלא מרתקת התפיסה שהם רואים ממש מולם, עכשיו, את התמונה שאיש כבר לא רואה. התמונה הרי כבר לא מולם יותר.
כן, הזיכרון הצילומי הוא חמקמק יחסית, בעיקר מכיוון שאין תיאוריה מדעית שהתגבשה באופן מוצק, לגבי הדרך שבה מתרחש התהליך. היכולת הזו נחשבת נדירה יחסית אצל אנשים ובפרט אצל מבוגרים. מרבית המקרים של זיכרון צילומי הם של ילדים דווקא.
מצד שני, המדענים דיווחו לא פעם על אי דיוקים בתשובות על התמונה שנצרבה אצל בעלי הזיכרון הצילומי. טעויות, פרטים עודפים או פרטים חסרים, מעידים שככל הנראה התמונה שהם זוכרים היא לא סוג של "צילום" טבעי שאין בו שגיאות, אלא יותר תכונת זיכרון ויזואלית, ספציפית וברמה גבוהה מאוד של המוח האנושי.
אחד האנשים שהתפרסמו בזיכרון הצילומי שלהם היה ניקולה טסלה, הגאון הקרואטי בעל אינסוף ההמצאות, שזכר במבט אחד בלבד דפי ספר שלם, אותם סקר במהירות, בזה אחר זה. טסלה סקר במבט ספרים שלמים וזכר אותם לתמיד. כזה היה גם גאון המחשבים, המתמטיקאי ואבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן.
הנה הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/XXT45g8bXeg
הרצאת וידאו קצרה על הזיכרון הצילומי:
https://youtu.be/8YYSl8iXuA0
ו-10 אנשים בהיסטוריה שהיו בעלי זיכרון צילומי:
https://youtu.be/UZbv6qQTMYo
אם בסרט הידוע "שמש נצחית בראש צלול" ("Eternal Sunshine of the Spotless Mind") עברו הגיבורים מחיקת זיכרון, הרי שהעתיד צופן לנו, כפי שזה נראה כרגע, גם את אפשרות השתלת זיכרון (Memory implants).
השתלת זיכרון היא פעולה שבה אנו מזינים אל המוח זיכרונות מבחוץ, אם הם זיכרונות של אדם אחר ואם זיכרונות שיוצרו באופן מלאכותי, במיוחד כדי להשתילם במוחם של בני אדם, למטרות שונות.
ב"בלייד ראנר", סרט המדע הבדיוני שהפך לסרט פולחן, הוצגו שתלי זיכרון שאיפשרו לאנשי העתיד לזכור דברים שלא חוו. רפואית, אמורים שתלי הזיכרון לאפשר בעתיד, בין השאר לאנשים שסובלים מנזק מוחי לייצר שוב זיכרונות.
ישנן גם אפשרויות עתידיות שבהן יושתלו למשל "זיכרונות" של הידע שנרכש בקורס מקיף ללימוד אנגלית, מה שבמילים אחרות יאפשר למושתל לדעת אנגלית, מבלי ללמוד זאת בעצמו. מדובר בקונספט מדהים וכמעט בלתי נתפס, כי בקצה העליון שלו אנשים יוכלו לרכוש השתלות של ידע ברמת פרופסור למתמטיקה, מבלי שלמדו לתארים נמוכים יותר. במקרה של אחרים, יתכן שיושתל הידע שיאפשר להם להטיס מטוס נוסעים, מבלי שלקחו בחייהם אפילו שיעור טיס אחד.
כבר בשנת 2011 פורסם במגזין Journal of Neural Engineering שמדענים מאוניברסיטת דרום קליפורניה בראשות ד"ר תיאודור ברגר הצליחו להשתיל זיכרון בחולדות. מדובר בניסוי שבו הושתל לחולדות שתל זיכרון שלפיו לחיצה על ידית כלשהי תעניק להם פרס. השתל חיקה למעשה את פעולת ההיפוקמפוס במוח, איבר שתפקידו ליצור ולאחסן את הזכרונות.
אותו ברגר מתכנן בעתיד שבבי סיליקון שיאפשרו לנו להעלות במוחנו ידע וחוויות שלא חווינו בעבר. על-ידי השתלת שבבים כאלה במוח, הוא רוצה לשחזר את היכולת ליצור זיכרונות ארוכי-טווח אצל אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר, או מנזק לרשתות העצביות במוחם, שנגרם לרוב בגלל שבץ או פציעה.
כתב העת המדעי Nature דיווח ב-2014 שגם באוניברסיטת סטנפורד הצליחו מדענים לשתול במוח של עכברים זיכרונות של אירועים שלא קרו.
מעט על השתלת זיכרון באמצעות החדרת רכיב למוח:
https://youtu.be/P674CG9mOTs
על ניסויי העכברים באוניברסיטת דרום קליפורניה:
https://youtu.be/-JlLcua13H8
הנה השתלת זיכרונות מתוקנים למוחות פגועים:
https://youtu.be/ZJmN-ImU9p4
והרצאת וידאו על השתלת זיכרונות ותעתועי זיכרון:
https://youtu.be/t41JsFIOvXM?long=yes
אחד הדברים המעניינים בחיינו הם הזכרונות (Memories) שלנו. מי שאחראי לזכרונות שלנו הוא המוח. מוחנו אוגר את הזכרונות שלנו, החוויות שאנו עוברים ומתעדף ביניהם. חלק מהדברים נשמרים לטווח קצר וחלק מאוחסנים לשנים ארוכות, לטווח הארוך.
להתגבשות של זיכרונות חדשים אחראי חלק במוחנו, היפוקמפוס, שדומה באופן מוזר לסוסון ים. הצורה הזו מוזכרת רק כדי שנזכור אותו, אפרופו זיכרון. ההיפוקמפוס הוא האחראי במוח לאנדקס ולשלוף את הזכרונות שלנו.
להיפוקמפוס גם תפקיד חשוב מאד במעבר של זיכרונות במוחנו מהמאגר של הזיכרונות לטווח קצר אל המאגר ארוך הטווח, מה שמייצר לנו זיכרונות חדשים לאירועים שיישמרו במוחנו לשנים רבות.
את תפקידו החשוב כל כך של ההיפוקמפוס גילו בזכות אירוע רפואי יחודי. מדובר בבחור ששמו היה הנרי מולייסון. הוא סבל מאפילפסיה חמורה, מה שהביא את רופאיו להסיר את ההיפוקמפוס שלו, כשהיה בן 27. ההיפוקמפוס, יש לדעת, אחראי גם על יצירת זיכרונות חדשים וגם על הזיכרון המרחבי שלנו.
המדהים הוא שאחרי הסרת ההיפוקמפוס, מוחו של הנרי הפסיק לגמרי לייצר זיכרונות מילוליים חדשים. הוא היה שוכח שיחה שניהל מיד עם סיומה, שוכח מה קרא בעיתון מיד כשסיים את. הכתבה וכך הלאה. כך הוא שכח גם אנשים חדשים שהכיר לאחר הניתוח ועשה עימם היכרות מחודשת, כל יום מחדש.
המקרה הרפואי של הנרי מולייסון סייע לחוקרים בחקר המוח ובאבחנה בין סוגי הזיכרון השונים. זאת משום שבמקביל לאבדן יכולות יצירתם של זיכרונות חדשים לטווח ארוך, שמר מוחו של הנרי זיכרונות מלפני הניתוח. כך, הוא זכר את הוריו, את חברתו מילדות ואת שכונת נעוריו, אך לא את רופאיו, החוקרים שסבבו אותו וכדומה.
כך המוח קובע מה לשמור לזמן רב ומה לא (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
כך נוצרים הזיכרונות שלנו:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
במוח זה מתרחש באמצעות הסינפסות, שהן הצמתים שבין הנוירונים:
https://youtu.be/25NUy6xMWlQ
כך למדו מההיפוקמפוס של הנרי מולייסון (מתורגם):
https://youtu.be/KkaXNvzE4pk
והרצאת וידאו קצרה על הזיכרון והיווצרותו:
https://youtu.be/Pq0aQAG0A3o
מהו דז'ה וו?
דז'ה וו היא תופעה נפוצה שבה אנו מרגישים כאילו התנסינו כבר בעבר במשהו שקורה לנו בהווה. הדז'ה וו היא חוויה רגעית ולא צפויה שהחוקרים עדיין לא יודעים עליה מספיק.
החוקרים סבורים כיום לחשוב שמקור תופעת הדז'ה וו הוא במעין "באג מוחי". טענתם שתפקוד לא תקין במוח, הוא שמוביל לתופעה המוזרה הזו.
על פי החוקרים, שורש ה"באג" הוא בהעברת החוויה הרגעית שאנו חווים ברגע זה, בטעות אל אזור הזיכרון לטווח ארוך שבמוח. במקביל להעברה זו שבין חלקי המוח, אנו עדיין חווים את החוויה כרגע, מה שגורם למעין כפילות בחוויה.
הכפילות הזו מציפה את החווייה מהזיכרון לטווח ארוך וגורמת לנו להרגיש שכבר היינו באירוע הזה, שאנו חווים כרגע - מה שקיבל את השם "דז'ה וו".
הנה תופעת הדז'ה וו (מתורגם):
https://youtu.be/foVMwJtlR5s
הסבר מדעי לתופעת הדז'ה וו (עברית):
https://youtu.be/jhW38NRPo9g
ומעט על התופעה באנגלית:
https://youtu.be/dDjov6-7a7w
דז'ה וו היא תופעה נפוצה שבה אנו מרגישים כאילו התנסינו כבר בעבר במשהו שקורה לנו בהווה. הדז'ה וו היא חוויה רגעית ולא צפויה שהחוקרים עדיין לא יודעים עליה מספיק.
החוקרים סבורים כיום לחשוב שמקור תופעת הדז'ה וו הוא במעין "באג מוחי". טענתם שתפקוד לא תקין במוח, הוא שמוביל לתופעה המוזרה הזו.
על פי החוקרים, שורש ה"באג" הוא בהעברת החוויה הרגעית שאנו חווים ברגע זה, בטעות אל אזור הזיכרון לטווח ארוך שבמוח. במקביל להעברה זו שבין חלקי המוח, אנו עדיין חווים את החוויה כרגע, מה שגורם למעין כפילות בחוויה.
הכפילות הזו מציפה את החווייה מהזיכרון לטווח ארוך וגורמת לנו להרגיש שכבר היינו באירוע הזה, שאנו חווים כרגע - מה שקיבל את השם "דז'ה וו".
הנה תופעת הדז'ה וו (מתורגם):
https://youtu.be/foVMwJtlR5s
הסבר מדעי לתופעת הדז'ה וו (עברית):
https://youtu.be/jhW38NRPo9g
ומעט על התופעה באנגלית:
https://youtu.be/dDjov6-7a7w
למה המחשב צריך זיכרון?
זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.
הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.
בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.
אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.
כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/p3q5zWCw8J4
תפקיד הזיכרון במחשב:
http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ
וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:
https://youtu.be/lo2McnYcTTQ
זיכרון מחשב (Computer memory) הוא רכיב שאוגר מידע ומאפשר שליפה שלו, לפי הצורך.
הזיכרון הממוחשב, המאפשר לקודד, לאחסן ולשלוף מידע ממאגר זיכרון ממוחשב, הוא אחד המרכיבים החשובים במיחשוב המודרני. בלעדיו לא היה מסוגל המחשב למלא משימות חישוביות מורכבות, כמו אלה שעימן הוא נדרש להתמודד כל הזמן.
בכל המחשבים יש תאי זיכרון שבהם מאוחסן ונשלף המידע, על פי דרישה. יש כמה סוגים של רכיבי זיכרון שכאלה.
אחד הוא הכונן הקשיח, שהוא אמצעי לשמירה של מידע לטווח ארוך. למולו יש את הזיכרון הפנימי של המחשב, זיכרון ה-RAM, המאפשר אחסון של מידע בזיכרון, אך לטווח קצר בלבד. עם כיבוי המחשב מתרוקן זיכרון זה והוא יחזור לשמש בתפקיד הזיכרון החישובי של המחשב, עם מידע חדש שיישמר בו, רק לאחר הדלקתו של המחשב מחדש.
כך עובד זכרון המחשב (מתורגם):
https://youtu.be/p3q5zWCw8J4
תפקיד הזיכרון במחשב:
http://youtu.be/c8a_4OpWIWQ
וקצת על המידות והכמויות של הזיכרון במחשב:
https://youtu.be/lo2McnYcTTQ
למה חשוב לישון לפני מבחנים?
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
מסתבר שלשינה לפני המבחן יש יתרונות אדירים ללמידה וליכולת לזכור דברים שהם חשובים להצלחה במבחן.
הרי ידוע שהזיכרון הוא פונקציה מרכזית בפעילות שעושה המוח. ומסתבר שאיכות השינה וגם המשך שלה הם בעצם כפתור ה-Save העיקרי שלנו. זה שמאפשר לנו לשמור על אותם זיכרונות חדשים כך שלא נשכח אותם כל כך מהר.
ההיפוקמפוס הוא מהאזורים החשובים ביותר במוח והוא הכרחי לפעילות ה"מיצוק" של הזיכרון מהטווח הקצר אל הטווח הארוך, פעולה מרכזית והכרחית ללמידה. כשהוא מושבת, לימד מחקר המוח לא פעם, לא מתבצעת קליטת זיכרונות חדשים.
אפשר לראות בהיפוקמפוס את "תיבת הדואר הנכנס" של המוח - איבר שמצטיין בקליטת קבצי זיכרון ושמירה עליהם.
סריקות MRI לבחינת פעילות המוח הראו לחוקרים שללא שינה פעילות ההיפוקמפוס במוח יורדת לאפס. אצל הנבדקים שישנו 8 שעות, לעומת זאת, הראו סריקות ה-MRI פעילות בריאה ועירנית של ההיפוקמפוס בזמן השינה.
שינה טובה ורצופה באורך הרצוי, של 8 שעות, שומרת על המוח ועל יכולות החשיבה שלנו, משמרת את הזכרונות שלנו מהזיכרון לטווח הקצר אל בזכרון לטווח הארוך.
תגליות משמעותיות לא פחות הן שאפילו יותר מאורך השינה, השינה הטובה לפני הלמידה היא חשובה אפילו יותר, שכן היא מכינה את המוח שלכם למצב שניתן לקרוא לו "מצב ספוג יבש", בו הוא מוכן וזמין יותר לספוג מידע חדש.
ועוד יותר חשובה היא איכות השינה לפני המבחן, או העומק שלה. שינה עמוקה, או מה שמדעני מוח מכנים "שנת גלי המוח האיטיים", מנקה רעלים ופסולת מהמוח והיא למעשה השינה הכי חשובה להתאוששות המוח לקראת יום המחר.
יש אנשים שישנים שינה קצרה, אבל עמוקה, עם הרבה גלים איטיים. השינה הזו מאוששת מאוד, ממש כמו שעושה שינה ארוכה אצל אחרים ומאפשרת להם לתפקד נהדר, גם מבלי לישון 8 שעות בלילה.
לשינה טובה שכזו אצלכם, אגב, יעזרו מקלחת חמה לפני השינה וחדר קר יחסית - בזמן שישנים.
כך, אם כן, משפרת שנת הלילה שלנו משמעותית את הלמידה ותורמת להעברת החומר שלמדנו מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך שבמוח.
הנה הסבר מעמיק על פעילות המוח שהופכת את השינה לפני בחינה לחשובה כל כך (מתורגם):
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
והרצאת טד של ווקר על שינה, זיכרון ולמידה (מתורגם):
https://youtu.be/5MuIMqhT8DM?long=yes
מי היה יוהן שטראוס שאביו המלחין אסר עליו להיות כמוהו?
הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.
מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.
סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.
הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?
האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.
ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.
אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.
בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.
שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.
ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.
הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.
ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!
הנה סיפורו של יוהן שטראוס הבן:
https://youtu.be/TvV3izf56vg
קחו 10 נקודות בחייו של הגאון המוסיקלי הגדול הזה:
https://youtu.be/RiEJruLNoE4
והפתיחה העטלף של שטראוס:
https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes
הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.
מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.
סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.
הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?
האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.
ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.
אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.
בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.
שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.
ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.
הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.
ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!
הנה סיפורו של יוהן שטראוס הבן:
https://youtu.be/TvV3izf56vg
קחו 10 נקודות בחייו של הגאון המוסיקלי הגדול הזה:
https://youtu.be/RiEJruLNoE4
והפתיחה העטלף של שטראוס:
https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes
מהי פרקינסון, המחלה של המתאגרפים?
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
פרקינסון (Parkinson), בעברית: רטטת, היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות וגורמת להפרעות מוטוריות. המחלה מתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, כתוצאה מהתנוונות של תאי החומר השחור (Substantia Nigra) במוח.
הפגיעה במוח מאפיינת לא מעט מתאגרפים מקצועיים, לרוב מבוגרים, הלוקים במחלה. זה קורה לאחר שבחייהם הם ספגו אגרופים וחבטות קשות בראשם והטראומה המצטברת במוחם פוגעת בתאי העצב שתפקידם לייצר דופמין.
החולה המפורסם ביותר מפגיעה כזו היה גדול הספורטאים, המתאגרף מוחמד עלי (Muhammad Ali). בגיל צעיר יחסית ולא אופייני.
ממחלת הפרקינסון סבלו בעבר גם הצייר סלבדור דאלי וגם מייקל ג'יי פוקס, אחד השחקנים האהובים בתולדות הוליווד. הפעילות שלו לאחר שחלה הפכה אותו למעין סמל של מחלת הפרקינסון ולמי שקידם את מחקר המחלה והמודעות לה, יותר מכל ידוען לפניו.
מכאן שכיום מבחינים בין שני סוגים עיקריים של מחלת הפרקינסון: הסוג הראשוני, שגורמיו אינם ידועים והוא מופיע בדרך כלל אחרי גיל 40, והשניוני, המתפתח עקב גורמים ידועים כמו חשיפה לרעלים סביבתיים, תרופות אנטי-פסיכוטיות, או בעקבות דלקת מוח נגיפית.
ואגב, חולה ישראלי, מי שבעברו היה טייס מילואים ואיש הייטק, לקה בפרקינסון ובמקום להתייאש פיתח אמצעי יעיל להתמודדות עם המחלה.
#סימפטומים
התסמינים העיקריים של המחלה מתבטאים בכמה אופנים מרכזיים: רעד במנוחה, שלרוב מתחיל ביד אחת, פוחת בתנועה ונעלם בשינה, אך מוחמר במצבי לחץ או עייפות. המטופלים חווים האטה בתנועה (Bradykinesia) המתבטאת בקושי בביצוע תנועות מהירות ועוקבות. נוקשות השרירים גורמת לירידה בתנועתיות, ולעיתים מלווה בכאבי שרירים, עייפות ונטייה ליפול קדימה.
בנוסף לכך, מופיעות הפרעות בשיווי משקל וחוסר יציבות בהליכה. הדיבור נעשה איטי, חלש ומונוטוני, ובמקרים קשים עד כדי לחישה. המוטוריות העדינה נפגעת, דבר המתבטא בכתב קטן וקושי בפעולות יומיומיות. תסמינים נוספים עשויים לכלול דיכאון, בעיות שינה, קשיי בליעה, עצירות ובמתן שתן. בשלבים מתקדמים עלולים להופיע גם דמנציה, אובדן זיכרון, חשיבה איטית והזיות.
הנה המחלה, גורמיה, מאפייניה ותפוצתה בעולם (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
הסימנים המוקדמים של מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/EdNUzhbb5jc
החולה בפרקינסון, שפיתח אמצעי להתמודדות עם המחלה (עברית):
https://youtu.be/NGRRRiV0Aas
מייקל ג'יי פוקס. השחקן האהוב, שחלה והפך לסמל המאבק בפרקינסון:
https://youtu.be/2nwxlcHytx4
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
תכנית טלוויזיה מרתקת על החולים בפרקינסון ומאבקם לחיים (עברית):
https://youtu.be/QtjVJklBpBs?long=yes
ופרק פודקאסט על מחלת פרקינסון (עברית):
https://youtu.be/dJEdcZEY9vs?long=yes
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מהי מחלת אלצהיימר?
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא.
אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
המוח היפה והמורכב שלך הוא ך ולשלוט בגוף שלך. הרשת שברירית ודורשת תחזוקה מתמדת, כמו גינה.
המחקר מראה שיש גננים למוח, על רשת התאים המיקרוסקופיים שיוצרים ביחד את המחשבות, האישיות והשליטה על גופנו. הגננים הללו הם תאים מיוחדים שנקראים מיקרוגליה. באמצעות רתימת כוחם של המיקרוגליה שבמוח, מנסים החוקרים כבר שנים לפתח טיפולים תרופתיים לאלצהיימר.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
המחקר שמנסה לרתום את המיקרוגליה של המוח לעצירת המחלה:
https://youtu.be/cFu4YxVwRGU
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב (עברית):
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא.
אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
המוח היפה והמורכב שלך הוא ך ולשלוט בגוף שלך. הרשת שברירית ודורשת תחזוקה מתמדת, כמו גינה.
המחקר מראה שיש גננים למוח, על רשת התאים המיקרוסקופיים שיוצרים ביחד את המחשבות, האישיות והשליטה על גופנו. הגננים הללו הם תאים מיוחדים שנקראים מיקרוגליה. באמצעות רתימת כוחם של המיקרוגליה שבמוח, מנסים החוקרים כבר שנים לפתח טיפולים תרופתיים לאלצהיימר.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
המחקר שמנסה לרתום את המיקרוגליה של המוח לעצירת המחלה:
https://youtu.be/cFu4YxVwRGU
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב (עברית):
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
מה עושה האינטרנט למוח?
השפעת האינטרנט על חיינו היא משמעותית במיוחד. אין ספק שחיינו השתנו לבלי הכר מאז תחילת שנות ה-90 כשהטכנולוגיה הזו הפכה יותר ויותר מרכזית בחיים המודרניים.
מצד שני יש טענה שגוגל והקלות הבלתי נתפסת למצוא בו דברים הופכים אותנו לטיפשים. האם זה אכן כך? - זו שאלה שמעסיקה חוקרים רבים, והתשובה היא, כפי הנראה, מורכבת יותר משאולי נדמה לנו.
הטענה המרכזית: שימוש יתר במנועי חיפוש, תוכנות ניווט וטכנולוגיות דומות עלול להפחית את פעילות המוח באזורים מסוימים, ולהשפיע לרעה על יכולות קוגניטיביות כמו ריכוז, זיכרון והתמצאות מרחבית.
ניקולס קאר, סופר אמריקאי, תיאר במאמרו המפורסם "האם גוגל הופך אותנו לטיפשים?" את הקושי שלו להתמקד בקריאה לאחר שנים של שימוש אינטנסיבי באינטרנט, תופעה שרבים הזדהו עמה.
ההסבר שהמדע נותן לעניין הזה הוא שהמוח שלנו, בדומה לשריר, זקוק לאימון. כאשר אנחנו מסתמכים על טכנולוגיה, אנחנו מפחיתים את הצורך להשתמש ביכולות טבעיות כמו זיכרון ומציאת נתיבים. כך, לדוגמה, רבים כבר לא זוכרים מספרי טלפון, משום שהם זמינים תמיד בטלפון הסלולרי.
מחקרים גם מצביעים על כך ששימוש ב-GPS מפחית את הפעילות המוחית באזורים האחראיים על ניווט וזיכרון מרחבי, ואפילו נהגי מוניות לונדון, המפורסמים ביכולות הניווט שלהם, מראים גודל היפוקמפוס גדול יותר ככל שהם מנווטים יותר בעצמם, לעומת מי שהתמסרו לאפליקציית הניווט.
ההשפעה על הקשב והזיכרון: מחקרים מצביעים על קיצור טווח הקשב אצל צעירים כתוצאה מגלישה מרובה ברשתות חברתיות ומשחקי מחשב. חוקרת נוספת טענה שאנשים מסתמכים יותר על היכולת למצוא מידע באינטרנט מאשר לזכור אותו בעצמם. זה עלול להוביל לירידה ביכולות הזיכרון. הרי אפילו זיכרון מידע פשוט, כמו מספרי טלפון, נפגע כתוצאה מהתלות בגאדג'טים.
מחקרים שנערכו כדי לבדוק האם זה אכן המצב הראו שאנו "משחררים" ככל שאנחנו סומכים על הטכנולוגיה להחליף את הצורך לזכור. בניסויים שנערכו לבחינת הנושא, למשל, מצאו החוקרים שהמשתתפים זכרו פחות מידע כאשר סברו שהוא שמור במחשב, גם כאשר התבקשו במפורש לזכור.
האם יש גם יתרונות לטכנולוגיה הזו? - ודאי. האינטרנט מציב בפנינו אתגרים קוגניטיביים חדשים, ומאפשר גישה למידע עצום שמשפר את היכולת לקבל החלטות ולסנן מידע. בנוסף, טכנולוגיות חדשות יוצרות "אוריינויות" חדשות, כמו אוריינות חזותית ומשחקית.
לכן, אין תשובה חד משמעית והתמונה מורכבת: האינטרנט יכול לשפר יכולות מסוימות אך לפגוע באחרות. הכניסה המאסיבית של ה-AI לחיינו, עם סוכני AI ומודלי השפה הגדולים (LLMs כמו קלוד ו-ChatGPT) גם היא ודאי משפיעה ותשפיע הרבה יותר ואף תחמיר את התלות בטכנולוגיה ואת הנכונות האנושית להשתמש ביכולות המוחיות שלנו.
אז מה אפשר לעשות בעניין?
חלק מהחוקרים ממליצים על "חדרי כושר למוח" – תוכנות ופעילויות שנועדו לאמן יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון וריכוז. אך חשוב גם להפחית את הזמן שאנחנו מבלים מול מסכים ולתרגל חשיבה עמוקה ללא התערבות טכנולוגית.
יעזרו גם קריאה, מחקר, איסוף חומרים עצמאי והתמודדות עם מטלות מסוימות בדרך הישנה, כשאפשר לוותר על האפליקציה או מנוע החיפוש. לבסוף, חשוב להבין שהשימוש בטכנולוגיה הוא כלי ותלוי בנו איך אנחנו משתמשים בו. שימוש מאוזן יכול להביא לתועלת רבה, בעוד ששימוש יתר ופיתוח תלות בה עלולים להזיק.
זה מה שעושה הרשת למוח האנושי ולחשיבה והזיכרון:
http://youtu.be/cKaWJ72x1rI
הנה השפעת הרשת על המוח האנושי:
http://youtu.be/qoFMGLTjUTM
הירידה בקריאה והריכוז היורד (עברית):
https://youtu.be/hQu3deT4aSs
והשינויים הללו של המהפכה הטכנולוגית פוגעים ביכולות הקוגניטיביות של הדורות הבאים (בעברית):
https://youtu.be/RmVJ1acLGic?long=yes
השפעת האינטרנט על חיינו היא משמעותית במיוחד. אין ספק שחיינו השתנו לבלי הכר מאז תחילת שנות ה-90 כשהטכנולוגיה הזו הפכה יותר ויותר מרכזית בחיים המודרניים.
מצד שני יש טענה שגוגל והקלות הבלתי נתפסת למצוא בו דברים הופכים אותנו לטיפשים. האם זה אכן כך? - זו שאלה שמעסיקה חוקרים רבים, והתשובה היא, כפי הנראה, מורכבת יותר משאולי נדמה לנו.
הטענה המרכזית: שימוש יתר במנועי חיפוש, תוכנות ניווט וטכנולוגיות דומות עלול להפחית את פעילות המוח באזורים מסוימים, ולהשפיע לרעה על יכולות קוגניטיביות כמו ריכוז, זיכרון והתמצאות מרחבית.
ניקולס קאר, סופר אמריקאי, תיאר במאמרו המפורסם "האם גוגל הופך אותנו לטיפשים?" את הקושי שלו להתמקד בקריאה לאחר שנים של שימוש אינטנסיבי באינטרנט, תופעה שרבים הזדהו עמה.
ההסבר שהמדע נותן לעניין הזה הוא שהמוח שלנו, בדומה לשריר, זקוק לאימון. כאשר אנחנו מסתמכים על טכנולוגיה, אנחנו מפחיתים את הצורך להשתמש ביכולות טבעיות כמו זיכרון ומציאת נתיבים. כך, לדוגמה, רבים כבר לא זוכרים מספרי טלפון, משום שהם זמינים תמיד בטלפון הסלולרי.
מחקרים גם מצביעים על כך ששימוש ב-GPS מפחית את הפעילות המוחית באזורים האחראיים על ניווט וזיכרון מרחבי, ואפילו נהגי מוניות לונדון, המפורסמים ביכולות הניווט שלהם, מראים גודל היפוקמפוס גדול יותר ככל שהם מנווטים יותר בעצמם, לעומת מי שהתמסרו לאפליקציית הניווט.
ההשפעה על הקשב והזיכרון: מחקרים מצביעים על קיצור טווח הקשב אצל צעירים כתוצאה מגלישה מרובה ברשתות חברתיות ומשחקי מחשב. חוקרת נוספת טענה שאנשים מסתמכים יותר על היכולת למצוא מידע באינטרנט מאשר לזכור אותו בעצמם. זה עלול להוביל לירידה ביכולות הזיכרון. הרי אפילו זיכרון מידע פשוט, כמו מספרי טלפון, נפגע כתוצאה מהתלות בגאדג'טים.
מחקרים שנערכו כדי לבדוק האם זה אכן המצב הראו שאנו "משחררים" ככל שאנחנו סומכים על הטכנולוגיה להחליף את הצורך לזכור. בניסויים שנערכו לבחינת הנושא, למשל, מצאו החוקרים שהמשתתפים זכרו פחות מידע כאשר סברו שהוא שמור במחשב, גם כאשר התבקשו במפורש לזכור.
האם יש גם יתרונות לטכנולוגיה הזו? - ודאי. האינטרנט מציב בפנינו אתגרים קוגניטיביים חדשים, ומאפשר גישה למידע עצום שמשפר את היכולת לקבל החלטות ולסנן מידע. בנוסף, טכנולוגיות חדשות יוצרות "אוריינויות" חדשות, כמו אוריינות חזותית ומשחקית.
לכן, אין תשובה חד משמעית והתמונה מורכבת: האינטרנט יכול לשפר יכולות מסוימות אך לפגוע באחרות. הכניסה המאסיבית של ה-AI לחיינו, עם סוכני AI ומודלי השפה הגדולים (LLMs כמו קלוד ו-ChatGPT) גם היא ודאי משפיעה ותשפיע הרבה יותר ואף תחמיר את התלות בטכנולוגיה ואת הנכונות האנושית להשתמש ביכולות המוחיות שלנו.
אז מה אפשר לעשות בעניין?
חלק מהחוקרים ממליצים על "חדרי כושר למוח" – תוכנות ופעילויות שנועדו לאמן יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון וריכוז. אך חשוב גם להפחית את הזמן שאנחנו מבלים מול מסכים ולתרגל חשיבה עמוקה ללא התערבות טכנולוגית.
יעזרו גם קריאה, מחקר, איסוף חומרים עצמאי והתמודדות עם מטלות מסוימות בדרך הישנה, כשאפשר לוותר על האפליקציה או מנוע החיפוש. לבסוף, חשוב להבין שהשימוש בטכנולוגיה הוא כלי ותלוי בנו איך אנחנו משתמשים בו. שימוש מאוזן יכול להביא לתועלת רבה, בעוד ששימוש יתר ופיתוח תלות בה עלולים להזיק.
זה מה שעושה הרשת למוח האנושי ולחשיבה והזיכרון:
http://youtu.be/cKaWJ72x1rI
הנה השפעת הרשת על המוח האנושי:
http://youtu.be/qoFMGLTjUTM
הירידה בקריאה והריכוז היורד (עברית):
https://youtu.be/hQu3deT4aSs
והשינויים הללו של המהפכה הטכנולוגית פוגעים ביכולות הקוגניטיביות של הדורות הבאים (בעברית):
https://youtu.be/RmVJ1acLGic?long=yes
