שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה זרם הגולף?
זרם הגולף (Gulf Stream) הוא אחד מזרמי הים הידועים בעולם. זהו הוא זרם עצום וחם, שמתחיל במפרץ מקסיקו, מתקרר בהשפעת הסביבה שבה הוא זורם ומגיע עד חופי מערב וצפון אירופה.
ועדיין, זרם הגולף מחמם יחסית את המקומות הקרים שבהם הוא זורם. די אם נשים לב להפרש הטמפרטורות בין קנדה ונורווגיה, הנמצאות פחות או יותר באותם קווי רוחב ובכל זאת יש ביניהן הפרש של כ-30 מעלות צלזיוס.
כך שומר זרם הגולף בחורף על הטמפרטורות גבוהות יחסית, בערי חוף קרות, כמו אלה של בריטניה וצרפת למשל, כך שהן לא יירדו מתחת לאפס, מה שמונע ממי הים בסמוך אליהן מלקפוא ומאפשר לנמלים לפעול לאורך כל השנה.
השוואה מתבקשת היא הים הבלטי, אליו לא מגיע זרם הגולף ובו קופאים מי הים בחודשי החורף ומתכסים בשכבת קרח עבה.
כבר במאה ה-19 תיאר הסופר ז'ול ורן את זרם הגולף בתור "נהר בתוך האוקיינוס". כיום נוטים חוקרים לתאר זרמי ים כ"נהרות ימיים".
זרם הגולף אחראי גם לחימום של אזורי החוף באותם אזורים. ככלל, מימי זרם הגולף חמים משמעותית ושונים בצפיפותם משאר מימי האוקיינוס האטלנטי, מהמליחות שלהם ומצבעם.
ממפרץ מקסיקו, עולה מסלולו אל החוף המזרחי של ארצות הברית. שם הוא מתפצל מתפצל לשני זרמים:
#הזרם הצפון אטלנטי
עולה צפונה וליד ניופאונדלנד זורם מזרחה בזרם לברדור הקר, עד לנורווגיה שבצפון אירופה.
#הזרם הקנרי
שזורם בטבעת, מזרחה אל חופי ספרד, דרומה ואז למערב ולחופי מפרץ מקסיקו.
הנה זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
סיפור גילויו ופרסומו של זרם הגולף על ידי בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/rR5TFWNLtOc
תפקידו של הזרם ביצירת האקלים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/MnFOF3gzwII
הזרמים בעולם כולו, שזרם הגולף הוא רק אחד מהם:
https://youtu.be/aD5hcr3WqYY
וסרטון תיעודי נהדר שמסביר את זרם הגולף וחשיבותו העולמית (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U?long=yes
מהם הזרמים הימיים בעולם?
יפתיע רבים שהאוקיינוסים של כדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת. דמיינו נהרות ענק תת-ימיים הזורמים בתוך מימי האוקיינוס.
אלה הם הזרמים הימיים בעולם, תופעה מרתקת המשפיעה על האקלים, על כל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, על נדידת בעלי חיים ימיים ועל חייהם של ימאים.
הזרמים הימיים נגרמים לרוב בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. הם מונעים למרחקי ענק, על ידי שילוב של רוחות, הבדלי טמפרטורה ומליחות, כוח קוריוליס (Coriolis Effect) שנובע מסיבוב כדור הארץ.
המדהים הוא שהזרמים הללו פועלים כמסוע תרמי עולמי שמעביר חום מקו המשווה אל הקטבים, מסדיר את האקלים ומחלק חומרי הזנה ברחבי האוקיינוסים.
הזרם החם והמפורסם ביותר הוא זרם הגולף (Gulf Stream), אחד הזרמים הימיים החזקים והמפורסמים בעולם.
זרם הגולף מתחיל במפרץ מקסיקו, זורם צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, מוביל מים חמים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומחמם את אירופה המערבית. תודות לו נהנות בריטניה וסקנדינביה מחורפים מתונים יחסית למרות קו הרוחב הצפוני שלהן.
את המפה הראשונה של זרם הגולף פרסם המדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ב-1770. הוא עשה זאת על בסיס תצפיותיו של בן דודו טימותי פולג'ר (Timothy Folger), קפטן ספינות ציד לווייתנים שהבחין שספינות סוחרות אמריקאיות מפליגות מהר יותר לאירופה כי הן מנצלות את הזרם בעוד שספינות הדואר הבריטיות חוצות אותו.
זרם מעניין נוסף הוא זרם הומבולדט (Humboldt Current), המכונה גם זרם פרו (Peru Current) ומראה עד כמה הזרמים משפיעים על בתי הגידול של בעלי חיים ימיים. זרם קר זה זורם לאורך חופי צ'ילה ופרו ומביא מים עמוקים, עשירים בחומרי הזנה אל פני השטח, תוך שהוא יוצר את אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם. דייגי פרו וצ'ילה תלויים בו לפרנסתם.
אגב, תופעת אל ניניו (El Niño) מפריעה לזרם הזה, כשהמים החמים דוחקים את המים הקרים העמוקים ומאות מיני דגים נודדים או מתים ותעשיית הדיג קורסת. השם "אל ניניו" פירושו "הילד" בספרדית, התופעה קיבלה את שמה מדייגים פרואניים שהבחינו שהיא מתרחשת בדרך כלל סביב חג המולד.
זרם קורושיו (Kuroshio Current) באוקיינוס השקט הוא המקבילה היפנית לזרם הגולף. הוא זורם לאורך החוף המזרחי של יפן, מוביל מים חמים מהטרופים צפונה, תוך שהוא משפיע על האקלים היפני. דייגים יפנים מכנים אותו "הזרם השחור" בגלל מימיו הכהים העמוקים. הוא מופיע באמנות יפנית מסורתית כסמל לכוח הטבע.
זרם מעניין נוסף הוא הזרם המעגלי האנטארקטי (Antarctic Circumpolar Current) שנחשב לזרם החזק ביותר בעולם. הזרם, שמזרים 100 פעמים יותר מים מכל נהרות העולם גם יחד, זורם מסביב לאנטארקטיקה. הוא אינו סובל מהפרעה של יבשות כלשהן, תוך שהוא מחבר בין שלושת האוקיינוסים הגדולים ומשמש כמסדיר תרמי עצום של האקלים העולמי, כלומר מאזן את הטמפרטורה בעולם.
בנוסף להם ידועים גם זרמי קליפורניה, לברדור, הקנריים, אנגולה וזרם אוישיו.
#סוגי הזרמים
הזרמים הימיים הם חלק ממערכת מורכבת ומרתקת של תנועת מים בעולם. אלה תנועות מים גדולות באוקיינוסים, הנעים בצורות קבועות ומושפעים מגורמים כמו רוחות, טמפרטורה, מליחות וסיבוב כדור הארץ.
ישנם זרמים חמים (כמו זרם הגולף) וזרמים קרים (כמו זרם פרו). נושאים עימם מים חמים הזרמים שמגיעים מאזורי קו המשווה, כמו זרם הגולף הצפון אטלנטי, זרם ברזיל, זרמי קו המשווה הצפוני והדרומי והקרישיו.
בנוסף לחלוקה זו ניתן לחלק את הזרמים הימיים לשני סוגים עיקריים: זרמים עליונים וזרמים תחתונים.
זרמי ים עליונים נעים בשכבות העליונות של האוקיינוסים והם מושפעים בעיקר מהרוחות. דוגמה בולטת היא זרם המפרץ החם, הנע מחופי מקסיקו לאירופה ומשפיע משמעותית על האקלים האירופי. זרם קליפורניה הקר, לעומת זאת, נע מצפון לדרום לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.
זרמים תחתונים נעים בעומק האוקיינוסים ומושפעים מהבדלי טמפרטורה ומליחות. אלה זרמים איטיים יותר אך בעלי השפעה עולמית עצומה על מערכות האקלים והמזון הימי.
הזרם העיקרי הוא הזרם האוקייני העולמי - מערכת סגורה של זרימת מים המחברת את כל האוקיינוסים. זרם זה מעביר חום, מלח ומינרלים ברחבי כדור הארץ ומשחק תפקיד מכריע באיזון האקלים העולמי.
מעגל הזרמים החשוב ביותר הוא הזרם הצפון-אטלנטי, המעביר מים חמים מאזור המשווה לאירופה ומאפשר אקלים נוח יותר באזורים הצפוניים.
מעבר להיבטים האקלימיים, הזרמים הימיים ממלאים תפקיד אקולוגי חיוני. הם מהווים נתיבי הסעה טבעיים למגוון עצום של יצורים חיים, מפלנקטון זעיר ועד לדגים גדולים וימיים. באמצעות תנועתם, הזרמים מעבירים חמצן, חומרי הזנה ומינרלים חיוניים, תוך יצירת סביבות גידול דינמיות ועשירות המאפשרות קיום מערכות אקולוגיות ימיות מרהיבות ומורכבות.
זרמים אלה יוצרים מערכת מורכבת ודינמית המשפיעה על מזג האוויר, האקלים, על בעלי חיים ימיים ואף על תהליכים סביבתיים בקנה מידה עולמי.
הנה זרמי הים (מתורגם):
https://youtu.be/p4pWafuvdrY
איך נוצרים הזרמים?
https://youtu.be/Hu_Ga0JYFNg
הדגמה במעבדה של היווצרות הזרמים הללו בים:
https://youtu.be/uMH2-2nnJGs
אחד החשובים שבהם - זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
ועוד כמה מהזרמים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/1ifoCIFKYXQ?long=yes
מהו הים המכוסה עשב?
המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.
את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".
הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.
ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.
סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:
http://youtu.be/z1pxmcE3S8k
ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:
http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s
ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:
http://youtu.be/YI_gvuvZq-c
מהן מערבולות המלסטרום שבאיי לופוטן?
מערבולות המלסטרום (Maelstrom) שבאיי לופוטן מתרחשות במיצר מוסקנסטראומן שבנורבגיה. זהו מקום שבו מזרים האוקיינוס הארקטי את המים שלו למפרץ או פיורד ווסטפיורד, בכוח ובמהירות אדירים, בעיקר בשל שינויים בגובה המים, הנובעות מתופעות של גאות ושפל.
כל זה קורה דרך מיצר שהרוחב שלו 4 קילומטרים. הפרשי הגבהים של המים שבין שני צידי המיצר, או זרם המלסטרום, מגיעים ל-4 מטרים. לכן המים סוערים וגועשים שם תמיד ומתרחשות שם מערבולות ענקיות, גם במזג אוויר מצוין.
הנה הסבר יפה באנגלית של התופעה:
https://youtu.be/nUB7IflBBrc
המערבולות של המלסטרום שמגיעות לעומק של 3 קילומטרים:
http://youtu.be/-XMd8AnEJBA
מצר המוסקנסטראומן שבו מתרחשות המערבולות הגדולות:
http://youtu.be/7D_yDKg691A
מצגת וידאו של אזור הלופוטן:
http://youtu.be/qCqOX0IJQKk
והארכיפלג של איי לופוטן מהאוויר:
http://youtu.be/QHj2P42pq6w
מה קובע את האקלים באזורים שונים בעולם?
כאשר סוג מסוים של מזג אוויר משפיע על איזור בכדור הארץ לאורך זמן, זהו אקלים (Climate). האקלים הוא שמשפיע על הצמחייה ועל בעלי החיים באיזור, כמו גם על דברים חשובים נוספים, כמו סוג האדמה.
אבל מה קובע את האקלים באזורי כדור הארץ השונים?
הגורם הכי משפיע על האקלים באזור מסוים בעולם הוא מיקומו של האזור על גבי כדור הארץ. המיקום שלנו על הכוכב משפיע על כמות החום שהאזור שלנו מקבל מהשמש.
אזורים שקרובים לקו המשווה או רחוקים מהאוקיינוס, למשל, מציעים אקלים חם מאד. אזורים צפוניים מאוד ורחוקים מקו המשווה, כמו סקנדינביה והקטבים (הקוטב הצפוני והדרומי), הם בעלי אקלים קר מאוד.
על האקלים משפיע גם מבנה הנוף של כל אזור. האם אזור הוא נמוך או הררי למשל. באזורים הרריים, כמו הרי האלפים או ההימלאיה, יהיה מאד קר, בעוד שבאזורים נמוכים הטמפרטורה תהיה בדרך כלל גבוהה יותר ולכן חמה הרבה יותר.
השפעה משמעותית על האקלים יש גם לזרמי הים הגדולים שאורכם לעתים אלפי קילומטרים באוקיינוסים. לזרמים עצומים אלה שהם מעין נהרות ענק בתוך מימי האוקיינוס יש טמפרטורה. חלקם חמים, כמו זרם הגולף המפורסם, וחלקם קרים.
טמפרטורת המים של כל זרם משנה את האקלים באזור שבו עובר כל זרם. האקלים בהוואי, למשל, מושפע מהזרם הקליפורני הקר. גם זרם הומבולדט הקר הוא שגורם להיווצרות המדבר החופי הצחיח של צ'ילה ופרו. אירופה לעומתם, מושפעת מזרם הגולף החם, שגם אחראי לערפל הכמעט תמידי באנגליה.
ואכן, העולם מתחלק לאיזורים בעלי אקלים שונה. אז באיזה אקלים אנו חיים?
כ-40 אחוזים מתושבי כדור הארץ חיים באזורי אקלים ממוזג - בין הקור הקיצוני של הקטבים לחום הקיצוני של קו המשווה. באזורי אקלים ממוזג יורד גשם במהלך כל השנה, ומזג האוויר משתנה בהתאם לעונות.
בישראל, אגב, האקלים הוא ים-תיכוני, כלומר הקיץ חם ויבש והחורף מתון.
כך פועלת מערכת האקלים:
https://youtu.be/lrPS2HiYVp8
כך פועלים שינויי האקלים לאורך העידנים:
https://youtu.be/qKY7AN3tB_s
על אקלים ועל מזג האוויר (עברית):
https://youtu.be/7joNfy4Ru1E
ושינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
מה מיוחד בנדידת הצלופחים?
הצלופחים, בשמם המדעי צלופחאים, הם מינים של דגים מוארכים שמזכירים נחש. למרבית מיני הצלופחים אין קשקשים.
הצלופחים ידועים בתופעת הטבע המופלאה של "נדידת הצלופחים". זוהי נדידה שבה זחלים צעירים של צלופחים חוצים את האוקיינוס האטלנטי בדרכם אל המים המתוקים.
נדידת הצלופחים היא מסע בן אלפי קילומטרים, שבו הופכים זחלי הצלופח מדגי ים, החיים במים מלוחים, לדגי מים מתוקים. הזחלים נסחפים בזרמי האוקיינוס למסע של אלפי קילומטרים, שנמשך כ-3 שנים. המסע מתחיל מים סרגסו וכשהם חוצים את האוקיינוס האטלנטי הם מגיעים לחופי אירופה. שם עולים הצלופחים הצעירים בנהרות המים המתוקים וחיים בהם במשך עוד 7 שנים ויותר.
לקראת סוף חייהם, חוזרים הצלופחים שוב אל הים להיות דגי ים שחיים במים המלוחים. אז הם עושים את המסע ההפוך למערב ואחרי אלפי קילומטרים על קרקעית הים, הם מגיעים למקום שבו נולדו בים סרגסו ומטילים ביצים שיתחילו חיים חדשים.
הנה האכלה של צלופחים בשמורה:
http://youtu.be/zp7ToxFod3k
וסרטון על הצלופחים (מתורגם):
http://youtu.be/BR1enXROmgA
מתי מתרחשת ומהי נדידת בעלי חיים?
אחד מסיפורי התנ"ך הזכורים הוא על יעקב שנודד עם משפחתו למצרים, לאחר שבארץ מתפשט הרעב. אבל הנדידה אינה יחודית לנו, לבני האדם. למעשה, נדידה המונית של בעלי חיים (Animal migration) ממקום למקום, בעקבות מקורות מזון או כדי להתרבות, היא תופעה נפוצה מאד בטבע.
לפעמים הנדידה הזו גורמת לבעלי החיים הנודדים לגמוע מרחקים עצומים על פני כדור הארץ. עופות, פרפרים, חרקים, דגים, סרטנים ועוד נחילים של בעלי חיים, נודדים כך כל שנה.
המניע לנדידה בטבע הוא בדרך כלל חיפוש אחר מזון או מעבר לאזורי מחיה עדיפים. אצל בעלי חיים רבים מתרחשת הנדידה לפי עונות השנה ומטרתה בדרך כלל לעבור לאזורים חמים שבהם קל למצוא מזון ויוכלו לשרוד את עונת החורף.
בתקופות של חורף קשה, המזון במדינות קרות אינו זמין. השלג מכסה את האדמה והעצים נושרים. נדידת הציפורים השנתית לקראת החורף, מביאה אותן למקסיקו או לאפריקה החמה, שבהן יש קיץ באותו זמן והמזון זמין. כשתם החורף שבות הציפורים בחזרה לאירופה המתחממת באביב, כיוון שאז מתחיל החורף באפריקה ומקסיקו.
בעלי חיים ימיים רבים נודדים ולשם כך הם משתמשים בזרמי ים שאורכם יכול להמשך על פני אלפי קילומטרים, כדי לנדוד מאזור לאזור באוקיינוס.
לא פעם סיבת הנדידה היא הצורך למצוא מקום להתרבות. מטרת הנדידה היא חיפוש אחר אתרי רבייה, שיאפשרו לוולדות לשרוד.
דגי הסלמון ידועים בתור הנודדים הרחוקים, השבים למקום שממנו יצאו. כמוהם גם פרפרי הדנאית המלכותית. אבל המדהים מכל הוא ששני המינים הללו נודדים פעם אחת בחייהם לאתר ההתרבות ומי ששב בדיוק אל המקום שממנו יצאו הם הצאצאים שלהם, שמעולם לא היו שם!
הנה נדידת איילי הצפון בחורף אל הארצות החמות:
https://youtu.be/1wB-FhUp0gI
נדידת הציפורים למרחקים עצומים (מתוך הסרט "La Peuple Migrateur" באנגלית: "winged migration"):
http://youtu.be/Q40h8dPmgwQ
נדידה הדומה למחול ענקי של הטבע:
https://youtu.be/jv4d9dFhVl8
ציפור וירטואלית מצלמת את היציאה לנדידה של נחיל בן חצי מיליארד פרפרי דנאית מלכותית:
https://youtu.be/lWOySU_hAz0
והנדידה הגדולה היא לא פעם גם מסוכנת, כאן בשמורת הסרנגטי (עברית):
https://youtu.be/KnODHmP3bq8
מהם איי האשפה המכונים "היבשת השביעית"?
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
זרם הגולף (Gulf Stream) הוא אחד מזרמי הים הידועים בעולם. זהו הוא זרם עצום וחם, שמתחיל במפרץ מקסיקו, מתקרר בהשפעת הסביבה שבה הוא זורם ומגיע עד חופי מערב וצפון אירופה.
ועדיין, זרם הגולף מחמם יחסית את המקומות הקרים שבהם הוא זורם. די אם נשים לב להפרש הטמפרטורות בין קנדה ונורווגיה, הנמצאות פחות או יותר באותם קווי רוחב ובכל זאת יש ביניהן הפרש של כ-30 מעלות צלזיוס.
כך שומר זרם הגולף בחורף על הטמפרטורות גבוהות יחסית, בערי חוף קרות, כמו אלה של בריטניה וצרפת למשל, כך שהן לא יירדו מתחת לאפס, מה שמונע ממי הים בסמוך אליהן מלקפוא ומאפשר לנמלים לפעול לאורך כל השנה.
השוואה מתבקשת היא הים הבלטי, אליו לא מגיע זרם הגולף ובו קופאים מי הים בחודשי החורף ומתכסים בשכבת קרח עבה.
כבר במאה ה-19 תיאר הסופר ז'ול ורן את זרם הגולף בתור "נהר בתוך האוקיינוס". כיום נוטים חוקרים לתאר זרמי ים כ"נהרות ימיים".
זרם הגולף אחראי גם לחימום של אזורי החוף באותם אזורים. ככלל, מימי זרם הגולף חמים משמעותית ושונים בצפיפותם משאר מימי האוקיינוס האטלנטי, מהמליחות שלהם ומצבעם.
ממפרץ מקסיקו, עולה מסלולו אל החוף המזרחי של ארצות הברית. שם הוא מתפצל מתפצל לשני זרמים:
#הזרם הצפון אטלנטי
עולה צפונה וליד ניופאונדלנד זורם מזרחה בזרם לברדור הקר, עד לנורווגיה שבצפון אירופה.
#הזרם הקנרי
שזורם בטבעת, מזרחה אל חופי ספרד, דרומה ואז למערב ולחופי מפרץ מקסיקו.
הנה זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
סיפור גילויו ופרסומו של זרם הגולף על ידי בנג'מין פרנקלין:
https://youtu.be/rR5TFWNLtOc
תפקידו של הזרם ביצירת האקלים בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/MnFOF3gzwII
הזרמים בעולם כולו, שזרם הגולף הוא רק אחד מהם:
https://youtu.be/aD5hcr3WqYY
וסרטון תיעודי נהדר שמסביר את זרם הגולף וחשיבותו העולמית (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U?long=yes
יפתיע רבים שהאוקיינוסים של כדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת. דמיינו נהרות ענק תת-ימיים הזורמים בתוך מימי האוקיינוס.
אלה הם הזרמים הימיים בעולם, תופעה מרתקת המשפיעה על האקלים, על כל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, על נדידת בעלי חיים ימיים ועל חייהם של ימאים.
הזרמים הימיים נגרמים לרוב בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. הם מונעים למרחקי ענק, על ידי שילוב של רוחות, הבדלי טמפרטורה ומליחות, כוח קוריוליס (Coriolis Effect) שנובע מסיבוב כדור הארץ.
המדהים הוא שהזרמים הללו פועלים כמסוע תרמי עולמי שמעביר חום מקו המשווה אל הקטבים, מסדיר את האקלים ומחלק חומרי הזנה ברחבי האוקיינוסים.
הזרם החם והמפורסם ביותר הוא זרם הגולף (Gulf Stream), אחד הזרמים הימיים החזקים והמפורסמים בעולם.
זרם הגולף מתחיל במפרץ מקסיקו, זורם צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, מוביל מים חמים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומחמם את אירופה המערבית. תודות לו נהנות בריטניה וסקנדינביה מחורפים מתונים יחסית למרות קו הרוחב הצפוני שלהן.
את המפה הראשונה של זרם הגולף פרסם המדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ב-1770. הוא עשה זאת על בסיס תצפיותיו של בן דודו טימותי פולג'ר (Timothy Folger), קפטן ספינות ציד לווייתנים שהבחין שספינות סוחרות אמריקאיות מפליגות מהר יותר לאירופה כי הן מנצלות את הזרם בעוד שספינות הדואר הבריטיות חוצות אותו.
זרם מעניין נוסף הוא זרם הומבולדט (Humboldt Current), המכונה גם זרם פרו (Peru Current) ומראה עד כמה הזרמים משפיעים על בתי הגידול של בעלי חיים ימיים. זרם קר זה זורם לאורך חופי צ'ילה ופרו ומביא מים עמוקים, עשירים בחומרי הזנה אל פני השטח, תוך שהוא יוצר את אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם. דייגי פרו וצ'ילה תלויים בו לפרנסתם.
אגב, תופעת אל ניניו (El Niño) מפריעה לזרם הזה, כשהמים החמים דוחקים את המים הקרים העמוקים ומאות מיני דגים נודדים או מתים ותעשיית הדיג קורסת. השם "אל ניניו" פירושו "הילד" בספרדית, התופעה קיבלה את שמה מדייגים פרואניים שהבחינו שהיא מתרחשת בדרך כלל סביב חג המולד.
זרם קורושיו (Kuroshio Current) באוקיינוס השקט הוא המקבילה היפנית לזרם הגולף. הוא זורם לאורך החוף המזרחי של יפן, מוביל מים חמים מהטרופים צפונה, תוך שהוא משפיע על האקלים היפני. דייגים יפנים מכנים אותו "הזרם השחור" בגלל מימיו הכהים העמוקים. הוא מופיע באמנות יפנית מסורתית כסמל לכוח הטבע.
זרם מעניין נוסף הוא הזרם המעגלי האנטארקטי (Antarctic Circumpolar Current) שנחשב לזרם החזק ביותר בעולם. הזרם, שמזרים 100 פעמים יותר מים מכל נהרות העולם גם יחד, זורם מסביב לאנטארקטיקה. הוא אינו סובל מהפרעה של יבשות כלשהן, תוך שהוא מחבר בין שלושת האוקיינוסים הגדולים ומשמש כמסדיר תרמי עצום של האקלים העולמי, כלומר מאזן את הטמפרטורה בעולם.
בנוסף להם ידועים גם זרמי קליפורניה, לברדור, הקנריים, אנגולה וזרם אוישיו.
#סוגי הזרמים
הזרמים הימיים הם חלק ממערכת מורכבת ומרתקת של תנועת מים בעולם. אלה תנועות מים גדולות באוקיינוסים, הנעים בצורות קבועות ומושפעים מגורמים כמו רוחות, טמפרטורה, מליחות וסיבוב כדור הארץ.
ישנם זרמים חמים (כמו זרם הגולף) וזרמים קרים (כמו זרם פרו). נושאים עימם מים חמים הזרמים שמגיעים מאזורי קו המשווה, כמו זרם הגולף הצפון אטלנטי, זרם ברזיל, זרמי קו המשווה הצפוני והדרומי והקרישיו.
בנוסף לחלוקה זו ניתן לחלק את הזרמים הימיים לשני סוגים עיקריים: זרמים עליונים וזרמים תחתונים.
זרמי ים עליונים נעים בשכבות העליונות של האוקיינוסים והם מושפעים בעיקר מהרוחות. דוגמה בולטת היא זרם המפרץ החם, הנע מחופי מקסיקו לאירופה ומשפיע משמעותית על האקלים האירופי. זרם קליפורניה הקר, לעומת זאת, נע מצפון לדרום לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.
זרמים תחתונים נעים בעומק האוקיינוסים ומושפעים מהבדלי טמפרטורה ומליחות. אלה זרמים איטיים יותר אך בעלי השפעה עולמית עצומה על מערכות האקלים והמזון הימי.
הזרם העיקרי הוא הזרם האוקייני העולמי - מערכת סגורה של זרימת מים המחברת את כל האוקיינוסים. זרם זה מעביר חום, מלח ומינרלים ברחבי כדור הארץ ומשחק תפקיד מכריע באיזון האקלים העולמי.
מעגל הזרמים החשוב ביותר הוא הזרם הצפון-אטלנטי, המעביר מים חמים מאזור המשווה לאירופה ומאפשר אקלים נוח יותר באזורים הצפוניים.
מעבר להיבטים האקלימיים, הזרמים הימיים ממלאים תפקיד אקולוגי חיוני. הם מהווים נתיבי הסעה טבעיים למגוון עצום של יצורים חיים, מפלנקטון זעיר ועד לדגים גדולים וימיים. באמצעות תנועתם, הזרמים מעבירים חמצן, חומרי הזנה ומינרלים חיוניים, תוך יצירת סביבות גידול דינמיות ועשירות המאפשרות קיום מערכות אקולוגיות ימיות מרהיבות ומורכבות.
זרמים אלה יוצרים מערכת מורכבת ודינמית המשפיעה על מזג האוויר, האקלים, על בעלי חיים ימיים ואף על תהליכים סביבתיים בקנה מידה עולמי.
הנה זרמי הים (מתורגם):
https://youtu.be/p4pWafuvdrY
איך נוצרים הזרמים?
https://youtu.be/Hu_Ga0JYFNg
הדגמה במעבדה של היווצרות הזרמים הללו בים:
https://youtu.be/uMH2-2nnJGs
אחד החשובים שבהם - זרם הגולף (מתורגם):
https://youtu.be/UuGrBhK2c7U
ועוד כמה מהזרמים המוכרים בעולם:
https://youtu.be/1ifoCIFKYXQ?long=yes
המיוחד בים סרגסו הוא שהוא ים ללא חופים. זהו אזור במרכז האוקיינוס האטלנטי הצפוני, שנוצר על ידי זרמי הים המקיפים אותו. מפני שזרמים אלה אינם ישרים, ים סרגסו הוא בצורה של אליפסה (צורת ביצה). אלו הם בעצם גבולות ים הסרגסו. משטחי אזוב ה"סרגאסום" שצף על פני הים הזה הם המאפיינים שלו.
את ים סרגסו גילו בתחילת המאה ה-15 מלחים פורטוגזים, ששמו לב שיש איזור עצום באמצע האוקיינוס שגדל עליו עשב ים. מגלה אמריקה, כריסטופר קולומבוס, תאר ביומן המסע שלו מערבה, שטח נרחב של אזוב באותו האזור, שחלק ממנו מכונה היום "משולש ברמודה". שיר מהמאה ה-5 לספירה המתאר גם הוא ים שמכוסה כולו בעשב ומשום כך חושבים שכבר אז ידעו הרומאים על קיומו של האזור ולא כינו אותו "ים".
הנה גבולותיו של ים סרגאסו: בצפון מהווה הזרם הצפון אטלנטי את גבולו של הים. במזרח זרם הגולף הוא הגבול של סרגסו. הזרם הקנרי הוא הגבול המערבי ובדרום מהווה הזרם המשווני הצפוני את גבולו של ים סרגסו.
ים סרגסו הוא כיום ים בסיכון בשל אשפה רבה שמושלכת אל הים ותנועת מים זעירה.
סרטון אנימציה עם שיר שמציג את נפלאות הימים, כולל האצות של ים סרגסו:
http://youtu.be/z1pxmcE3S8k
ים סרגסו והטבע המופלא שחי בו:
http://youtu.be/AWq1dJXXTbE?t=2m19s
ופרויקט שמגייס כסף כדי לשמור על ים סרגסו מזיהום של פלסטיק שנזרק לים:
http://youtu.be/YI_gvuvZq-c
מערבולות המלסטרום (Maelstrom) שבאיי לופוטן מתרחשות במיצר מוסקנסטראומן שבנורבגיה. זהו מקום שבו מזרים האוקיינוס הארקטי את המים שלו למפרץ או פיורד ווסטפיורד, בכוח ובמהירות אדירים, בעיקר בשל שינויים בגובה המים, הנובעות מתופעות של גאות ושפל.
כל זה קורה דרך מיצר שהרוחב שלו 4 קילומטרים. הפרשי הגבהים של המים שבין שני צידי המיצר, או זרם המלסטרום, מגיעים ל-4 מטרים. לכן המים סוערים וגועשים שם תמיד ומתרחשות שם מערבולות ענקיות, גם במזג אוויר מצוין.
הנה הסבר יפה באנגלית של התופעה:
https://youtu.be/nUB7IflBBrc
המערבולות של המלסטרום שמגיעות לעומק של 3 קילומטרים:
http://youtu.be/-XMd8AnEJBA
מצר המוסקנסטראומן שבו מתרחשות המערבולות הגדולות:
http://youtu.be/7D_yDKg691A
מצגת וידאו של אזור הלופוטן:
http://youtu.be/qCqOX0IJQKk
והארכיפלג של איי לופוטן מהאוויר:
http://youtu.be/QHj2P42pq6w
זרמי ים
כאשר סוג מסוים של מזג אוויר משפיע על איזור בכדור הארץ לאורך זמן, זהו אקלים (Climate). האקלים הוא שמשפיע על הצמחייה ועל בעלי החיים באיזור, כמו גם על דברים חשובים נוספים, כמו סוג האדמה.
אבל מה קובע את האקלים באזורי כדור הארץ השונים?
הגורם הכי משפיע על האקלים באזור מסוים בעולם הוא מיקומו של האזור על גבי כדור הארץ. המיקום שלנו על הכוכב משפיע על כמות החום שהאזור שלנו מקבל מהשמש.
אזורים שקרובים לקו המשווה או רחוקים מהאוקיינוס, למשל, מציעים אקלים חם מאד. אזורים צפוניים מאוד ורחוקים מקו המשווה, כמו סקנדינביה והקטבים (הקוטב הצפוני והדרומי), הם בעלי אקלים קר מאוד.
על האקלים משפיע גם מבנה הנוף של כל אזור. האם אזור הוא נמוך או הררי למשל. באזורים הרריים, כמו הרי האלפים או ההימלאיה, יהיה מאד קר, בעוד שבאזורים נמוכים הטמפרטורה תהיה בדרך כלל גבוהה יותר ולכן חמה הרבה יותר.
השפעה משמעותית על האקלים יש גם לזרמי הים הגדולים שאורכם לעתים אלפי קילומטרים באוקיינוסים. לזרמים עצומים אלה שהם מעין נהרות ענק בתוך מימי האוקיינוס יש טמפרטורה. חלקם חמים, כמו זרם הגולף המפורסם, וחלקם קרים.
טמפרטורת המים של כל זרם משנה את האקלים באזור שבו עובר כל זרם. האקלים בהוואי, למשל, מושפע מהזרם הקליפורני הקר. גם זרם הומבולדט הקר הוא שגורם להיווצרות המדבר החופי הצחיח של צ'ילה ופרו. אירופה לעומתם, מושפעת מזרם הגולף החם, שגם אחראי לערפל הכמעט תמידי באנגליה.
ואכן, העולם מתחלק לאיזורים בעלי אקלים שונה. אז באיזה אקלים אנו חיים?
כ-40 אחוזים מתושבי כדור הארץ חיים באזורי אקלים ממוזג - בין הקור הקיצוני של הקטבים לחום הקיצוני של קו המשווה. באזורי אקלים ממוזג יורד גשם במהלך כל השנה, ומזג האוויר משתנה בהתאם לעונות.
בישראל, אגב, האקלים הוא ים-תיכוני, כלומר הקיץ חם ויבש והחורף מתון.
כך פועלת מערכת האקלים:
https://youtu.be/lrPS2HiYVp8
כך פועלים שינויי האקלים לאורך העידנים:
https://youtu.be/qKY7AN3tB_s
על אקלים ועל מזג האוויר (עברית):
https://youtu.be/7joNfy4Ru1E
ושינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
הצלופחים, בשמם המדעי צלופחאים, הם מינים של דגים מוארכים שמזכירים נחש. למרבית מיני הצלופחים אין קשקשים.
הצלופחים ידועים בתופעת הטבע המופלאה של "נדידת הצלופחים". זוהי נדידה שבה זחלים צעירים של צלופחים חוצים את האוקיינוס האטלנטי בדרכם אל המים המתוקים.
נדידת הצלופחים היא מסע בן אלפי קילומטרים, שבו הופכים זחלי הצלופח מדגי ים, החיים במים מלוחים, לדגי מים מתוקים. הזחלים נסחפים בזרמי האוקיינוס למסע של אלפי קילומטרים, שנמשך כ-3 שנים. המסע מתחיל מים סרגסו וכשהם חוצים את האוקיינוס האטלנטי הם מגיעים לחופי אירופה. שם עולים הצלופחים הצעירים בנהרות המים המתוקים וחיים בהם במשך עוד 7 שנים ויותר.
לקראת סוף חייהם, חוזרים הצלופחים שוב אל הים להיות דגי ים שחיים במים המלוחים. אז הם עושים את המסע ההפוך למערב ואחרי אלפי קילומטרים על קרקעית הים, הם מגיעים למקום שבו נולדו בים סרגסו ומטילים ביצים שיתחילו חיים חדשים.
הנה האכלה של צלופחים בשמורה:
http://youtu.be/zp7ToxFod3k
וסרטון על הצלופחים (מתורגם):
http://youtu.be/BR1enXROmgA
אחד מסיפורי התנ"ך הזכורים הוא על יעקב שנודד עם משפחתו למצרים, לאחר שבארץ מתפשט הרעב. אבל הנדידה אינה יחודית לנו, לבני האדם. למעשה, נדידה המונית של בעלי חיים (Animal migration) ממקום למקום, בעקבות מקורות מזון או כדי להתרבות, היא תופעה נפוצה מאד בטבע.
לפעמים הנדידה הזו גורמת לבעלי החיים הנודדים לגמוע מרחקים עצומים על פני כדור הארץ. עופות, פרפרים, חרקים, דגים, סרטנים ועוד נחילים של בעלי חיים, נודדים כך כל שנה.
המניע לנדידה בטבע הוא בדרך כלל חיפוש אחר מזון או מעבר לאזורי מחיה עדיפים. אצל בעלי חיים רבים מתרחשת הנדידה לפי עונות השנה ומטרתה בדרך כלל לעבור לאזורים חמים שבהם קל למצוא מזון ויוכלו לשרוד את עונת החורף.
בתקופות של חורף קשה, המזון במדינות קרות אינו זמין. השלג מכסה את האדמה והעצים נושרים. נדידת הציפורים השנתית לקראת החורף, מביאה אותן למקסיקו או לאפריקה החמה, שבהן יש קיץ באותו זמן והמזון זמין. כשתם החורף שבות הציפורים בחזרה לאירופה המתחממת באביב, כיוון שאז מתחיל החורף באפריקה ומקסיקו.
בעלי חיים ימיים רבים נודדים ולשם כך הם משתמשים בזרמי ים שאורכם יכול להמשך על פני אלפי קילומטרים, כדי לנדוד מאזור לאזור באוקיינוס.
לא פעם סיבת הנדידה היא הצורך למצוא מקום להתרבות. מטרת הנדידה היא חיפוש אחר אתרי רבייה, שיאפשרו לוולדות לשרוד.
דגי הסלמון ידועים בתור הנודדים הרחוקים, השבים למקום שממנו יצאו. כמוהם גם פרפרי הדנאית המלכותית. אבל המדהים מכל הוא ששני המינים הללו נודדים פעם אחת בחייהם לאתר ההתרבות ומי ששב בדיוק אל המקום שממנו יצאו הם הצאצאים שלהם, שמעולם לא היו שם!
הנה נדידת איילי הצפון בחורף אל הארצות החמות:
https://youtu.be/1wB-FhUp0gI
נדידת הציפורים למרחקים עצומים (מתוך הסרט "La Peuple Migrateur" באנגלית: "winged migration"):
http://youtu.be/Q40h8dPmgwQ
נדידה הדומה למחול ענקי של הטבע:
https://youtu.be/jv4d9dFhVl8
ציפור וירטואלית מצלמת את היציאה לנדידה של נחיל בן חצי מיליארד פרפרי דנאית מלכותית:
https://youtu.be/lWOySU_hAz0
והנדידה הגדולה היא לא פעם גם מסוכנת, כאן בשמורת הסרנגטי (עברית):
https://youtu.be/KnODHmP3bq8
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
