» «
דיבידנד
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?



הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.

אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.

שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".

דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.

מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".


הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:

http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
תאגיד
מהו תאגיד?



תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").

גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.

ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.

התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.

חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.

כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.

העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.

היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.

באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.

בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.

גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.

השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.


הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):

https://youtu.be/DiyrwpfKdt8


פרוקטור אנד גמבל הוא תאגיד עולמי שנולד מחברה משפחתית קטנה:

https://youtu.be/Kf0Dk6FX7h4


תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:

https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE


ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):

https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
חברה בערבון מוגבל
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?


חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.

מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.

צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.


הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:

http://youtu.be/5b15A7eCGD8
סטארבקס
כיצד הפכה רשת סטארבקס למצליחה ביותר בעולם?



קפה הוא כנראה ההתמכרות הגדולה בעולם. רק כך ניתן להצליח להבין את ממדיה והצלחתה של רשת סטארבקס (Starbucks), שהייתה בשנים האחרונות לרשת בתי הקפה הגדולה בעולם. יש לה, החזיקו חזק, מעל ל-23 אלף סניפים בעולם כולו. כמו העמיתה שלה מתחום המזון המהיר, מקדונלדס, גם סטארבקס מצליחה לספק חווייה דומה בכל סניפיה בעולם ולאפשר ללקוחותיה תמיד להיות בהם ו"להרגיש בבית". העובדה שהיא הייתה הרשת שבה כל סניפיה איפשרו אינטרנט חופשי ואנשים הוזמנו לשבת ולעבוד בהם ללא מגבלה, הפכה את סטארבקס לאהודה על רבים ולהצלחה מסחרית כה גדולה.

מייסד הרשת הוא יהודי ממשפחה ענייה בברוקלין בשם הווארד שולץ. הוא הפך את רשת סטארבאקס לאימפריה כלכלית ולסיפור הצלחה אמריקאי. כבן משפחה קשת יום, שאביו הפך מובטל, הוא התאמץ, הפך לראשון מבני משפחתו שנרשם לאוניברסיטה והפך לאיש עסקים קטן. כשרכש רשת זעירה של בתי קפה, הוא החליט לשנות את המצב שבו אמריקאי קונה קפה גרוע בחצי דולר. את ההשראה לרשת שלו הוא לקח מבתי הקפה האיטלקיים והאיכותיים כל כך. שולץ ניסה והצליח לשכנע את האמריקאים לקנות ממנו קפה מעולה ב-5 דולר, בטעמים שונים ובליווי מזון ודברי מאפה טריים. היאפים האמריקאים ואחר-כך גם רבים אחרים הסכימו לשלם את המחיר, תמורת חוויית שירות מעולה וסניפים שונים מכל מה שהכירו עד אז.

הקומיקאי לואיס בלאק סיפר פעם שראה פעם סניף של רשת סטארבקס ומולו סניף נוסף של הרשת, וידע שסוף העולם הגיע... ואכן, ההייפ שמעוררת הרשת והעובדה שלקוחותיה אוהבים לצלם את עצמם בסניפיה, לצלם את סטארבאקס בחגים אמריקאים וכן - גם את התחביב המשונה של ללכוד בתמונה אחת יותר מסניף אחד של הרשת - כל אלה מחוללים עניין כל הזמן ברשת.

את מעמדה הבכיר השיגה רשת הקפה האימתנית הזו בין השאר בניהול מתוחכם של השיווק שלה, שיווק שנעשה לא מעט באמצעות רשת האינטרנט. ממטה החברה שנמצא בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון בארצות הברית, מפעילה הרשת דפי פייסבוק וטוויטר שבהם מיליונים מלקוחותיה עוקבים ומסייעים לשיווקה מבלי משים. שוב ושוב היא מצליחה להניע את הגולשים לפרסם את מוצריה. כך, על אף היותה מושמצת לא פעם, היא משיגה מעמד בכיר ופרסום חינמי ומתמשך.

את שמה נטלה החברה מהשם של "סטארבק", מהדמויות בספר המפורסם "מובי דיק". משם גם בא סמלה הירוק, שבו נראית סירנה מיתולוגית ומצוירת.


הנה הסיפור של סטארבאקס:

http://youtu.be/9HVMhm59Ibs


המייסד היהודי האוורד שולץ:

http://youtu.be/LnA7n9qSB7E


מעוני גדול להצלחה מסחררת - סיפור חייו המרתק:

https://youtu.be/2PZ9TyA0EXI


ומצגת וידאו על תולדות סטארבקס:

http://youtu.be/_XX4gqRq1wY

חברות עסקיות

איקאה
מי הקים בגיל 17 את ענקית הריהוט איקאה?



חברת "איקאה" נוסדה בשנת 1943 על ידי אינגוור קאמפרד בן ה-17. אביו עזר לו בבניית העסק החדש, בתור מתנה על שהצליח בלימודים.. על השם IKEA הוא החליט, לאחר ששילב את ראשי התיבות של שמו Ingvar Kamprad, ביחד עם ראשי התיבות של מקום מגוריו.

החנות הראשונה לא החלה כחנות רהיטים והוא מכר בזול מוצרים מגוונים. רק משנת 1947 החלו לשווק גם רהיטים ו-4 שנים לאחר מכן החלו להוציא לאור את הקטלוג המפורסם שלהם.

מאז הרשת גם החליטה למכור רק רהיטים ועם הזמן התרכזה בהרכבה עצמית, מודולרית, של הריהוט על ידי הלקוח, מכירה באריזות שטוחות ובניית חנויות ענק. כך הפכו החנויות הענקיות של איקאה לאימפריה של רהיטים ומשנת 1963 הן החלו להיפתח גם מחוץ לשבדיה והפכו בהדרגה לאימפריה עסקית חובקת עולם.

כיום יש לאיקאה 349 סניפים ב-43 מדינות בעולם והיא רשת השיווק הגדולה בעולם.


הנה זכרונות איקאה לאורך שנות חייה של חברת הרהיטים:

http://youtu.be/hDzoS9LEzZE


ההיסטוריה של איקאה בקצרה, בסקירה על פרישתו של המייסד מניהול החברה:

http://youtu.be/BlF0fqDa2v0


והקטלוג של איקאה שכבר נכנס לתרבות (עברית):

https://youtu.be/3_fP4I1lNUE
אפל רקורדס
מהי חברת אפל רקורדס שהקימו הביטלס?



זה קרה כשבריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, מת. מעתה, החליטו חברי הלהקה, הם ינהלו את עסקיהם בעצמם. לשם כך הוקמה בשנת 1968 חברת התקליטים והסרטים "אפל רקורדס" (Apple Records). חברי הביטלס החליטו שזו תהיה חברה שונה והפוכה מחברות התקליטים השמרניות והמסחריות שפעלו אז בעולם הפופ. ואכן, חברת אפל רקורדס התכוונה להיות מעין "בית פתוח", שיאפשר לאמנים צעירים להציג רעיונות אמנותיים לא שגרתיים ואף נועזים ולקבל מימון והפקה מחברת תקליטים יצירתית וצעירה, שמביטה בהם בעניין שאינו רק מסחרי אלא גם אמנותי ומבינה אותם.

כמובן שהחברה הייתה לחברת התקליטים שהוציאה בהמשך גם את תקליטי "הביטלס" עצמה ואת תקליטי הסולו של חברי הלהקה (ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) בקריירות שלאחר פירוקה.

אפל רקורדס הייתה גם הסיבה שבמשך שנים רבות הייתה חברת המחשבים Apple מנועה בהסכם משפטי מלעסוק בכל דבר שקשור במוסיקה, למעט טכנולוגיה שאיפשרה השמעת מוסיקה, כמו מכשירי האייפוד המצליחים. רק לאחר שמיזם iTunes הצליח במכירת שירים מקוונת נערך הסכם שאיפשר את מכירת שירי הלהקה בו.

חברת אפל קיבלה את שמה מציור של הצייר רנה מגריט.


הנה הנסיבות שבהן נולדה חברת אפל:

http://youtu.be/3VY3_0tkjFk


http://youtu.be/SaS1u6nVE3A


והנה החיבור המנצח בין שתי ה"אפליות":

http://youtu.be/BWm6KMJGhGc


מסע באלבומים של ארבעת המופלאים, לרגל עליית שירי הביטלס לאייטונז:

https://youtu.be/4Pf3s1KNYvI


וסרט ארוך עם 107 עובדות על הביטלס:

https://youtu.be/colkbNZQ2LM?long=yes
מונופול
מהם מונופולים ומה רע בהם?



כשיש לחברה מסוימת, אדם או ארגון בעלות או שליטה בלעדית בתחום כלשהו בכלכלה או בחיים - זה נקרא "מונופול" (Monopoly). בכלכלה מדובר במצב שבו למוצר או לשירות מסוים יש רק ספק אחד בלבד. לאותו ספק או מוכר (הוא "בעל המונופול" או המונופוליסט) יש שליטה בתחום הפעילות הזה בשוק ופעמים רבות מגביל הדבר את התחרות בתחום.

מונופול אינו רצוי והוא נחשב ל"כשל שוק", שכן קיומו של מונופול גורם לשיבוש של התנהלות השוק החופשי והיוזמה הפרטית. לכן יכולה המדינה לאסור על הקמתו של מונופול, להטיל עליו מגבלות שונות או לפרק אותו.

"הרשות להגבלים עסקיים", גוף שממונה על אכיפת החוק בנושאים כאלה, נועדה להקשות על מונופולים כאלה באמצעות "הגבלים עסקיים" (Antitrust). היא יכולה למנוע רכישה של חברות על ידי חברות מאותו תחום כלכלי. במקרה שנוצר כבר מונופול כזה, יכולה הרשות להגביל את פעילותה של החברה מבלי לדרוש ממנה להתפצל, כמו שהוגבלה בזמנו חברת "מיקרוסופט". במקרים נדירים אך הכרחיים יכולה המדינה אף לדרוש את פירוק המונופול לחברות נפרדות ועצמאיות. חברות מונופוליסטיות שפורקו בצורה כזו היו לדוגמה חברת הטלפונים "בל", שפורקה ל-7 חברות וחברת התקשורת AT&T.

מונופול מוכר בישראל הוא חברת החשמל. היא הגורם היחיד המספק חשמל למשק. משום כך מוגבלים המחירים ומפוקחים על ידי הממשלה, כדי שלא תנצל חברת החשמל את התלות בחשמל שהיא מספקת ותקבע מחירים כרצונה, בידיעה שאין לאזרח הישראלי חלופה אחרת.

המילה מונופול היא חיבור של המילים ביוונית, מונו (יחיד) ופולין (למכור).


הנה הסבר של הלוחמה כנגד מונופולים:

https://youtu.be/mip1cd-YRY8


על ההגבלים העסקיים באמריקה:

https://youtu.be/5M4Ypcqcazw


גוגל כדוגמה לחברה שיש המאשימים כמונופול - האם זה נכון?

https://youtu.be/7rH_W5PN8ns


מקרה שחברה רוכשת חברה אחרת והופכת בכך למונופול (עברית):

http://youtu.be/X8uQh_9ZvLs


וסרט תיעודי לטלוויזיה על מונופולים בישראל (עברית):

https://youtu.be/hKMSoaECQ8U?long=yes
הגבלים עסקיים
מהם הגבלים עסקיים?


הגבלים עסקיים (Antitrust) הוא תחום משפטי, ענף במשפט שנועד לקדם תחרות בכלכלה ולמנוע תחרות לא הוגנת. ההגבלים העסקיים כוללים כשלי שוק, כמו היווצרות של מונופולים, של קרטלים לא חוקיים, קשירה טורפנית, הגדלת הריכוזיות הכלכלית והיווצרות של עיוותים שונים במשק.

למזלה של החברה הדמוקרטית הולכות כלכלת השוק והדמוקרטיה יחד. לכלכלות שוק יש נטייה טבעית, שכבר חלוץ כלכלת השוק החופשי אדם סמית' כתב עליה, להפוך בהדרגה לאוליגרכיה, פלוטוקרטיה וריכוז עושר צר שמגן על עצמו מכוחות התחרות.

היות והדמוקרטיה וכלכלת השוק, קשורות היסטורית, בכבלי האידאולוגיה הליברלית המשותפת, מרסנים השיטה הדמוקרטית ושלטון החוק את כל התופעות הללו. זה נעשה באמצעות הגבלים עסקיים שמאפשרים לדמוקרטיה לסייע לכלכלת השוק.

בישראל אוכפת את חוק ההגבלים העסקיים (Antitrust Law) רשות ממשלתית שנקראת "רשות ההגבלים העסקיים". היא גם זו שמבצעת את עיקר הפיקוח על התחרות. במילים פשוטות, תפקיד הרשות להגבלים עסקיים למנוע את אותם כשלי-שוק שמקשים על הכלכלה להתנהל באופן מיטבי.


הנה הסבר משעשע ומעט עצוב של נושא ההגבלים העסקיים (עברית):

https://youtu.be/EPbSbZ2F1nU


הצגת הרשות להגבלים עסקיים בישראל (עברית):

https://youtu.be/mHtTb9VF5oc


והצגה ביקורתית של פעילות הרשות להגבלים עיסקיים בישראל (עברית):

https://youtu.be/4yWcsYfAHTk


ריכוזיות כלכלית
מהי ריכוזיות ובמי היא פוגעת?



ריכוזיות היא מצב בו מעטים מחזיקים בחלק גדול ומשמעותי בענף כלכלי מסוים. במידה ומספר קטן של גופים או אנשים מחזיקים בכמות משמעותית של חברות במשק ושולטים בענפים שונים, רמת הריכוזיות הכלכלית במשק היא גבוהה.

ריכוזיות גבוהה מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים, מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי.

ריכוזיות כלל משקית היא מצב שבו מונופול יכול להשפיע באופן משמעותי על מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת.

בישראל, למשל, היה חשש שמצב כזה יווצר במונופול הגז הטבעי, שלבסוף הוחלט במשרד הממונה על ההגבלים העסקיים על פירוקו.


הנה פרסומת לתמיכה בחוק נגד הריכוזיות (עברית):

http://youtu.be/bv0Z3edrjLk


ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


ולפעמים ריכוזיות פוגעת גם בבטיחות (עברית):

http://youtu.be/kRHkyoLZ9-g
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?


מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.

מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.

אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.

המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.

לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.


מהן מניות בעצם? (עברית)

https://youtu.be/yx7Gg2-SC40


המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):

https://youtu.be/CMQLdJa64Wk


עולם המניות (עברית):

https://youtu.be/vA7isvxUd_E


משמעותן לכלכלה ולעסקים:

http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s


הסבר על המניות (עברית):

http://youtu.be/OYCwfW0TMIc


וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:

https://youtu.be/9JR1bflmC20
מה זה קרטל ואיך הוא פוגע בצרכנים?



קרטל הוא מצב שבו כמה ספקים של מוצר או שירות מתחברים ומתאמים ביניהם מחירים, כך שיוכלו להגדיל את רווחיהם ולא יתחרו זה בזה. היות ותחרות בין המוכרים בשוק היתה מובילה לירידת מחירים ולהקטנה של הרווח שלהם, מאפשר תיאום המחירים לשמור את המחירים גבוהים, על חשבון הצרכנים.

אמנם קרטל אינו מונופול אבל מטרתו היא להביא לרווחים גבוהים לחברות השותפות בו, ממש כמו שהיה יכול לעשות מונופול.

יצירת קרטל או תיאום מחירים אינם חוקיים. במדינות מתוקנות נאכפים הכללים כנגד הקרטל ותיאום המחירים באופן משפטי ולא פעם נכנסים מנהלי עסקים שעושים קרטל לכלא לתקופות ארוכות ומשלמים קנסות גבוהים.


הנה מנהלי עסקים גדולים שנשפטו ונענשו על קרטל בתחום הלחם (עברית):

https://youtu.be/gEEXf_bz0kA


כמו המונופול, גם הקרטל הוא חלק ממערכת כלכלית מושחתת שמעלה את יוקר המחיה (עברית):

https://youtu.be/ofYUO33J9og


וסרטון משעשע קלות על איך מתנהל קרטל (עברית):

http://youtu.be/NQzYymr1SEA
מהן אופציות?



אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.

נכון שלא הבנתם כלום?

טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.


#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.

נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.

אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.

אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.

בפשטות, זו אופציה.

כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.

בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.

ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.

למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.


#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.

מה הכוונה?

אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.

כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.

ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.

ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.


מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):

https://youtu.be/ZgxYWamS-bY


מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):

https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מהן אגרות חוב ולמה הן משמשות?



איגרת חוב (אג"ח) היא נייר ערך שהוא בעצם תעודת התחייבות לתשלום חוב. באמצעות אג"ח לווים גופים עסקיים ואפילו ממשלות כסף מהציבור ומתחייבים להחזירו בעתיד.

כן, איגרות חוב מנפיקות מדינות, רשויות מקומיות, חברות עיסקיות ואחרים.

האג"ח הוא בעצם סוג של הלוואה סחירה - הלוואה שאת השווי שלה אפשר למכור ולקנות בבורסה.

אז איך האג"ח עובד?

הגוף שמנפיק איגרות חוב מקבל סכום כסף מרוכש האג"ח. לרוב, המנפיק מתחייב על מועד שבו ישולם הסכום של האג"ח למי שמחזיק אותו. לעתים הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית. עד למועד התשלום יכול רוכש האג"ח למכור ולסחור בו עם אחרים, כמו עם מניות.


הנה אגרות החוב (עברית):

https://youtu.be/VzUQA0RIMAY


כך הן משמשות את שוק ההון (עברית):

https://youtu.be/rvFFxJkRvFU


עוד הסבר של המושג אג"ח (עברית):

https://youtu.be/6zF54HAUfXI


וסקירת אגרות החוב (עברית):

http://youtu.be/hZI6nTSFy74
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?



בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.

אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.

כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.

ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.

את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.

כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.


הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):

https://youtu.be/llR2NxLY0Jg


ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:

http://youtu.be/Quk88piD8PM


השנים הראשונות בצורה גרפית:

http://youtu.be/28eBTvvT0HA


מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):

http://youtu.be/U4LRcwokUnI


כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):

https://youtu.be/7c6kyAXb8NY


ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:

http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
כיצד נפלה יצרנית הטלפונים הניידים המובילה נוקיה?



יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.

זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".

אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?

נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.

שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.

בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.

נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.

היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.

וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.

אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים שוליים, שייתכן שבעת קריאת הערך גם הם קטנו או גדלו.

אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית ובעיקר לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה:

https://youtu.be/hKN6wbLnlB4


פרסומת נוקיה מ-2004:

https://youtu.be/DRBusVykhgo


היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית:

https://youtu.be/kpXuB25w-o4


והחברות החדשות של פינלד:

https://youtu.be/4QeMvyd2Evs
מהו נאום מעלית?



נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.

דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.

יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.

קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.


#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.

אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.

חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.

אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).

אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!

זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.


הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):

https://youtu.be/80OiO2A6zsY


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/Tq0tan49rmc


נאום מעלית מהיר ומדויק:

https://youtu.be/i6O98o2FRHw


אפשר לחייך כמובן:

https://youtu.be/LDpe9StfGTA


והרצאה קצרה על נאום מעלית:

https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
למה תחרות טובה לצרכן?



התחרות היא אחד המנגנונים היעילים והטובים ביותר לטובת הצרכנים במשק. נניח שמוצר מסוים נמכר רק על ידי חנות אחת, בעל החנות יוכל למכור את המוצר במחיר גבוה, כי לקונים הזקוקים למוצר אין ברירה והם יוכלו לקנות אותו רק אצלו (קראו על מצב כזה באאוריקה בתגית "מונופול"). אך אם המוצר יימכר גם בחנות אחרת בסביבה, הרי שבעל החנות המתחרה יוכל להציעו במחיר נמוך יותר ורבים מהקונים יעברו לקנות אצלו. לכן התחרות טובה לקונים, כי המוכרים נזהרים שלא להגזים במחירים ולהתקע עם מוצרים שלא נמכרו ומתקלקלים במחסן, במקום להביא לרווח כספי.

ומכיוון שהתחרות גורמת לכך שהמוכרים מורידים מחירים, כדי למכור יותר ולהצליח להרוויח למול המתחרים שלהם - היא טובה לקונה. אבל התחרות עושה עוד דבר לטובת הקונים. היא גם מובילה לשירות טוב לצרכן. כשמשווק יודע שאם הלקוח יקבל ממנו שירות גרוע הוא יפנה אל המתחרים שלו, הוא ישפר את השירות וישתדל לשמור על הלקוח אצלו. כלל ידוע הוא שיותר קל ועולה פחות כסף לשמור על לקוח קיים, מאשר לרכוש לקוח חדש. לכן התחרות טובה גם להורדת מחירים וגם לשיפור השירות. מאותן סיבות גם יצרן שיש לו מתחרים ישקיע בפיתוח מוצריו, בהוספת חידושים ודגמים משופרים ובשירות ותיקונים למוצרים שכבר נמכרו.

ומכיוון שתחרות היא תנאי למחירים זולים יותר, מניעה שלה על ידי הסכמים בין המוכרים היא רעה ואסורה לפי החוק. קראו על כך באאוריקה בתגית "קרטל".


הנה דיון בטלוויזיה על תחרות בין רשתות קפה (עברית):

http://youtu.be/l5K-LhIfYlA


איך התפתחה חברת אפל?



חברת אפל הוקמה על ידי כמה יזמים צעירים בגאראז' של ביתם (בחניית הרכב). השניים, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, הקימו את "אפל מחשבים" ביחד עם רונלד ויין. ווזניאק היה המוח הטכנולוגי, אשף אלקטרוניקה צעיר ומבריק וג'ובס היה צעיר שאפתן ויצירתי, בעל חשיבה שיווקית ויכולת ניהול נדירה.

בתקופה זו עוד לא היו מחשבים אישיים. ווזניאק, כמו חובבי אלקטרוניקה רבים באותו הזמן, התעניין בבניית מחשב משלו ובכתיבה של מערכת הפעלה בשבילו. סטיב ג'ובס הבין את האפשרויות הגלומות בפיתוח מסחרי של מחשב אישי כזה ורתם את ווזניאק למיזם מסחרי של בניית מחשבים ומכירתם. הוא סיכם עם בעל חנות מחשבים מקומית שיבנו עבורו 50 מחשבים כאלו ויקבלו 500 דולר לכל מחשב. השותף השלישי, אגב, מכר את חלקו בחברה תמורת 800 דולר, כיוון שחשש מחובות שעלולים היו להיווצר למיזם..

השניים הלכו מחיל אל חיל. הם יצרו את המחשבים הראשונים בצורה חכמה והסדרה השנייה כבר כללה מחשב שלם ומוכן להפעלה ישר מתוך הקופסה - המחשב הראשון שנמכר כמוצר כזה! - הסדרה הזו של ה"אפל 2" הייתה הצלחה מסחררת ואפל הונפקה בבורסה והפכה את מייסדיה לאנשים עשירים. בהמשך היו הצלחות אדירות, של מחשב המקינטוש ואז ירידות חדות, כשבמהלך שנות ה-90 פוטר ג'ובס מהחברה, שהלכה והידרדרה לאחר מכן. בסוף שנות ה-90 ג'ובס חזר לנהל אותה וברצף מדהים של החלטות ניהוליות והברקות פיתוחיות הוא הביא אותה להיות חברת הטכנולוגיה המובילה בעולם.

כיום נחשבת Apple לחברה המצליחה ביותר בכל הזמנים ולבעלת שווי השוק הגדול ביותר אי-פעם, לאחר שעברה את השווי של טריליון דולר. אך עם מותו של ג'ובס היא הפכה מחברה נערצת, שדרת מאמינים משתרכת אחריה, לחברה עסקית מהשורה, הנאבקת בתחרות גדלה והולכת.


נתחיל מהסוף, הנה הרגע שבו מכריז סטיב ג'ובס על קיצור שמה של חברת אפל ונזכר בהתחלה:

http://youtu.be/x3sg8b5iXO4


תיאור דרכה של אפל:

http://youtu.be/7CPWrK_nnjk


זכרונות מההתחלה של חברת Apple (באנגלית):

http://youtu.be/bv2wAae8tGs


כך הצילו ג'ובס וה-iMac שלו את החברה הקורסת והפכו אותה למצליחה בהיסטוריה:

http://youtu.be/W_kBW_gQ43E


גם ה"אפל סטור" - החנויות של אפל ששינו את עולם הקמעונאות:

https://youtu.be/1qj6qQ-dHWM


וההיסטוריה של מוצרי אפל בין השנים 1976-2010:

http://youtu.be/1Z2D1TUKrKA
מה הסיפור של רשת קנטאקי פרייד צ'יקן?



קנטאקי פרייד צ'יקן (KFC) היא רשת בינלאומית של מסעדות עוף, עם היסטוריה ארוכה של הצלחה וחדשנות.

רשת המזון המהיר הזו, שייסד קולונל אמריקאי בשם סנדרס, מבוססת על בשר עוף ומתכון ייחודי שממנו התחיל ושאם בזמן הפך פשוט ל"קנטאקי פרייד צ'יקן".

כבר שלושת רבעי מאה שזו רשת מזון מהיר אמריקאית, אהובה על רבים, המציעה עוף מטוגן, איכותי ביחס למזון מהיר, בסגנון שיצר הקולונל המייסד שלה.

רבים אומרים שקנטאקי פרייד צ'יקן מאפשרת כיום לאכול עוף מטוגן ראוי לשמו בכל העולם. עוף קולונל בסטייל מסחרי ברמה גבוהה וכמו באמריקה.

הכנת העוף המטוגן במסעדות של הרשת מבוססת על מתכון מיתולוגי וסודי, המכונה בתרגום חופשי "ליקוק טוב של האצבעות" (Finger likin’ good).

יצר אותו הטבח הקולונל הרלנד סנדרס מקנטאקי. המתכון שלו לעוף מטוגן הכיל לא פחות מ-11 תבלינים ומרכיבים. האגדה, היא כנראה אמיתית לחלוטין, מספרת שהוא חרט אותם על גב דלת המטבח שלו.

תחילת הדרך של הקולונל סנדרס הייתה במסעדה הראשונה שפתח בקנטאקי, במבנה בו התגוררו הוא ומשפחתו בחלקו האחורי. ההצלחה הייתה יפה כבר מהתחלה, אבל כשהחל לנסות ולפתוח סניפים בשיטת הזכיינית, סירבו לו מכת 1,000 מסעדות.

במקום עוף מטוגן, הבעלים שלהן ודאי אכלו את הכובע... כי מכאן ובמהלך חייו הצליח הקולונל להרים רשת מסעדות ענקית ומצליחה, בה מצליחים כל הסניפים להנפיק את המנות הזהות, עם טעם העוף המפורסם שלו.

כך יצר הטבח המפורסם, שדמותו היא זו שמופיעה בסמל המסעדה עד היום, רשת מסעדות עוף בינלאומית עם היסטוריה ארוכת שנים, של טעם טוב, עם אושר פריך שמוגש בדלי, עם הצלחה קראנצ'ית רבה וחדשנות עסקית וקולינרית.

מפה לשם, כבר שנים רבות שרשת KFC קיימת ומתפתחת, כשהעוף המטוגן שלה כבר כבש מעל 142 מדינות ונמכר בלא פחות מ-25 אלף סניפים בכל העולם.

מה שהחל מהמטבח הקטן של הקולונל סנדרס והקנטאקי פרייד צ'יקן שלו היא היום רשת המזון המהיר האהובה ביותר על חובבי העוף המטוגן בעולם.

התפריט שלה שומר על הטעם המקורי בכל העולם והוא עדיין מבוסס על אותו המתכון הסודי של הקולונל ועל מסורת הכנת המנות המקורית, שנשמרת עד היום בכל מסעדות הרשת. זהו פאסט פוד אמריקאי טהור, אבל פחות של אמריקה בסגנון ניו יורק ויותר על הטיגון העמוק של הדרום העמוק, זה עם הנגיסות, החריפות והקראנץ'.

כמובן שכיום מציעה KFC שלל מנות נוספות ולא רק מטוגנות. אלה כוללות כנפיים חריפות, בורגרים על בסיס עוף, נאגטס שנקראים כאן "בייטס", עוף על העצם המצופה בפירורי לחם פריכים, טורטיות עם רצועות עוף פריך, סלט קיסר מאירופה וכמובן גם גלידת הסאנדיי האמריקאית כל כך.


הנה סיפורו של הקולונל שהתחיל אימפריה (עברית):

https://youtu.be/2jLACjqBQFg


מצגת וידאו של תולדות הרשת:

https://youtu.be/pKa_u31EJwU


הקולונל מציג את המסעדה הראשונה של רשת KFC, בה גר בהתחלה עם משפחתו מאחור:

https://youtu.be/7pOEW6bGK1I


דוגמה לפרסומת גאונית של KFC:

https://youtu.be/1iwW_u8lbbs


וסרט תיעודי על ההיסטוריה של KFC

https://youtu.be/38H1ODIvWAQ?long=yes
מהי בינה מלאכותית כללית, באנגלית AGI?



בינה מלאכותית כללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence, משמעותה בפשטות היא בינת-על. בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל.

היא נקראת גם בינה מלאכותית חזקה, בניגוד לבינה מלאכותית צרה, חלשה, המיועדת ומתוכנתת למשימות ספציפיות, הבינה הכללית המלאכותית היא סופר-אינטליגנציה, שאינה מוגבלת בתחום או במיומנות ספציפית, אלא בינה מאוד חכמה, מבריקה, גאונה.

דמיינו AGI בתור הגאון של החברה, אדם חכם ונבון מאוד, או בעצם המון כאלו. היא תהיה מצוידת בכל החושים ויכולות הקוגניציה שיש לאדם, כולל שמיעה, ראייה, הבנה של הקשרים, יכולת לפענח התנהגות, חשיבה יצירתית וכדומה.

בקיצור, ה-AGI היא מאסטר מיינד גאוני, כלי ממוחשב שיהיה כה מבריק ומתוחכם, עד שיעקוף את האדם בבינה שלו ומן הסתם את האדם הכי חכם שאתם מכירים, או את כל הכי חכמים (אולי בעולם) יחדיו.

אם בעבר היה פיתוח AGI מושג מופשט ומטרת מחקר תיאורטית, בשנת 2020 העריכו בקבוצות בינה מתקדמות שייקח עוד 50 שנה עד שתגיע בינה מלאכותית ג'נרליסטית שכזו. ההערכה כיום, באפריל 2024, היא שבין 2026 ל-2027 תהיה הבינה המלאכותית הכללית בשוק.

לא יאומן? - התרגלתם. אנחנו חיים בעתיד...

כל חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות בעיצומו של המרוץ לפיתוח בינת-על שכזו. מגוגל, אפל, אמזון ומטא ועד למלכת ה-AI הנוכחית, חברת OpenAI הצעירה, זו שהשיקה את מהפכת הבינה היוצרת והיצירתית (GenAI), פיתחה את דאלי ואת. הצ'ט בוט המצליח בעולם ChatGPT ושועטת עכשיו קדימה בפיתוח הבינה המלאכותית הכללית.


#מה בינה כללית תדע לעשות?
נזכיר שבינה מלאכותית הכללית, מעבר לתחכום שלה, מסוגלת לבצע מגוון משימות רחב, לפתור בעיות לפני שנוצרו ולמלא משימות מושלמות, מבלי שיתכנתו אותה ליכולת ספציפית כלשהי. היא פשוט תלמד כל יכולת כזו שתצטרך בעצמה ותדע לבצעה כאילו כל חייה היא עשתה זאת...

כבר עכשיו ברור שמערכת AGI סופר אינטליגנטית שכזו תתאפיין בתבונה כללית ויכולת להפעיל שיקול דעת, תוך קבלת החלטות מורכבות. לצד זה יהיו לה יכולות של הבנת שפה טבעית של בני אדם, ביחד עם למידה עצמאית של מידע חדש ובכך שיפור מתמיד של יכולותיה לתחומים ומיומנויות חדשות (ללא תכנות ספציפי), ביכולות של חשיבה מופשטת ויכולת להבין וליישם מושגים מופשטים, כולל במצבים חדשים.

לא פחות חשובה היא היכולת היצירתית החשובה כל כך של העברה בין תחומים, כלומר היכולת לנייד ולהעביר בין תחומי דעת שונים ידע, מיומנויות ויכולות שונות. כך, חברים, נולדים המצאות, פתרונות לבעיות והברקות הנדסיות, מדעיות וטכנולוגיות שונות.

סופר-אינטליגנציה שכזו תקבל בעתיד החלטות ביטחוניות שיילכו וישתבחו, ככל שהיא תלך ותשכלל את עצמה. היא תיקח על עצמה את האחריות על ניהול המערכת הפיננסית, מהאישית ומשפחתית ועד לרמת אוצר המדינה או הבנק הלאומי. היא תנהל מגוון מערכות שירותים ומערכות תשתית, טוב יותר מכל אדם, תמצא תרופות למגוון סוגי הסרטן ותפתור את בעיות האקלים. לא מן הנמנע שפרסי נובל יתרחבו למפתחי בינות-על, שיפצחו בעיות שהמין האנושי לא השכיל לפתור.


#סכנות בינת העל
השאלה העיקרית והמפחידה לא מעט אנשים היא מה יקרה אם או כשבינת העל הזו תחליט שאנו, בני האדם, מיותרים בעולם... זו הסיבה שעולם הטכנולוגיה מלא באזהרות של מומחים מקוגניציית-העל שלה.

כבר עתה ברור שתהיה חובה לייצר פיקוח ורישוי (רגולציה) וחוקים שיחייבו את החברות שיפתחו AGI לקחת אחריות מלאה לנזקים שבינתם עלולה לגרום. מה יהיה שבינות חכמות כל כך יקבלו החלטות שיסכנו ואף יקטלו בני אדם, או שיעדיפו בקבלת ההחלטות שלהן שיקולים שונים מטובת בני-אדם לפני הכל.

כשבידיה של אינטליגנציה עילית שכזו תהיה היכולת לשלוט ישירות בכל המערכות הטכנולוגיות שמקיפות אותנו, לא ניתן יהיה למנוע את ההחלטות שהיא עלולה לקבל, כמו גם את הביצוע שלהן.

לכן ברור שיהיו חייבים להינקט עיצומים מרתיעים וכבדים דיים, כך שימנעו מחברות הטכנולוגיה כניסה להרפתקאות בלתי אחראיות ומסוכנות לאנושות.


הנה ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית הכללית על המין האנושי (מתורגם):

https://youtu.be/RzkD_rTEBYs


מהי הבינה המלאכותית הכללית?

https://youtu.be/kHFVZV-lj8g


והסבר מפורט לגבי הבינה המלאכותית הכללית:

https://youtu.be/LhLyOWoUnDI?long=yes
איך נוסדה רשת מקדונלדס ועל ידי מי?



את רשת מקדונלד'ס (McDonald's) יסדו בשנת 1940 שני האחים דיק ומוריס ("מק") מקדונלד, שפתחו מסעדה ששמה כשם משפחתם.

בתוך כמה שנים יצרו האחים את שיטת "השירות המהיר" (Speedy system) החדשנית שלהם, שהתבססה על שירות עצמי, ללא מלצרים ועם מבחר קטן של פריטים,אלו שנמכרים הכי טוב ורק אותם. גם המחירים הנמוכים והקמת פס ייצור מהיר ויעיל של פריטי מזון היו חלק בלתי נפרד מהשיטה המוצלחת שלהם.

אבל היזם הגדול של מקדונלד'ס יגיע רק בשנת 1955. זה היה ריי קרוק, איש מכירות די כושל, שהתלהב מהמסעדה שלהם. אחרי שכנועים וחיזור אחריהם, קרוק קיבל מהאחים את הזכיון הבלעדי לפתוח סניפים בכל ארה"ב.

עם הזמן ואחרי צמיחה מוצלחת, אבל כזו שלא הניבה לו רווחים, קרוק פגש יועץ שהסביר לו שאם יקנה את השטח של סניפים חדשים וישכיר אותו לזכיינים, הוא ירוויח היטב. הוא פתח את חברת מערכת מקדונלד בע"מ ומכאן החל להתעשר.

לחברה, שנתנה זכיונות להקמת מסעדות זהות במחיר זול מאד ובתנאים טובים, אך שמרה את הבעלות על הקרקע בידיה, קרוק הוסיף ערכים של מה שקרא "איכות, שירות, ניקיון וערך".

לאחר מספר שנים קנה קרוק את חלקם של האחים והתחיל להרחיב את הרשת. בשנות האלפיים היא הגיעה ליותר מ-30 אלף סניפים, ביותר מ-120 מדינות.

כיום, כשהם עומדים בתור ומזמינים המבורגר, לקוחות מקדונלד'ס בעולם ממש לא קונים רק קציצת בשר בלחמנייה, עם צ'יפס וקטשופ. הם בבירור קונים חלק, גם אם זעיר, מהחלום האמריקאי.

ב-2014 נפתח בסין סניף חדש של מקדונלד'ס בכל יום. ברחבי העולם משרתים סניפי מקדונלד'ס מידי יום מעל 1% מאוכלוסיית העולם, יותר מ-69 מיליון לקוחות שבאים לאכול מקדונלנד'ס בכל יום ויום!


הנה סיפורו של מייסד רשת מקדונלד'ס:

https://youtu.be/ESFJOylxAi8


תולדות הרשת במסעדה המקורית משנת 1940 בסן ברנרדינו קליפורניה:

http://youtu.be/GxXDD_7lgYw


וקיצור תולדות רשת מקדונלד'ס:

http://youtu.be/gfxUXYzUh34?t=9s
איך פספסה יאהו את ההזדמנות להיות מלכת האינטרנט?
מיהו רויאל אנפילד, יצרן האופנועים הפעיל הוותיק בעולם?
מה זה אקזיט?
איך צמחה eBay מזירת מכירות פומביות לאימפריה?
כיצד הפכה חברת אמזון לחנות הגדולה בעולם?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.