שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נוצרת אבן חול?
סלעים של אבן חול (Sand stone) נוצרו לפני מיליוני שנים, מגרגירי חול זעירים, שבזכות הלחץ של השכבות שמעליהן הם הפכו משכבת חול לסלע רך. ואכן, אבן החול היא רכה ופריכה מאוד. אפילו גירוד בציפורן יפורר אותה.
כמו החול, שממנו הם מורכבים, גם אבני החול משתנים בצבעיהם. צבע החול יכול לנוע בין לבן, אפור, צהוב ואדום. מגוון הצבעים של הסלע נובע מהכמויות המשתנות של תחמוצות ברזל שונות, כל אחת נותנת גוון אחר ואם יש יותר ממנה בסלע, צבעו ייטה יותר לגוון שתחמוצת זו מספקת לו.
ואגב, כמו בכל מקרה של ברזל בעולם, גם הברזל שנמצא באבן החול יכול לגרום לה למגנטיות ברמה מסוימת.
איך נוצרת אבן חול?
https://youtu.be/NJdhDBfnMr8
על היווצרות אבן חול:
https://youtu.be/gsUNiW6AbRw
והנה תצורות של אבן חול:
http://youtu.be/SuWWnwkJ0uo
מהו חול טובעני ומה מסוכן בו?
חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.
תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.
בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.
אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.
ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.
את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.
הנה הבוץ הטובעני:
https://youtu.be/snTNnCPNSUk
בקולנוע ובחיים:
https://youtu.be/jYlZyO62V7A
כמה זמן עד ששוקעים בו:
https://youtu.be/a2VJqud3Ls8
אל תנסו את זה...
https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ
כך נחלצים:
https://youtu.be/yg88Tw8oAbk
וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):
https://youtu.be/GFM1N3TT_TU
מהו הרכב האדמה ומה תפקידיה בטבע?
ההרכב המדויק משתנה בהתאם לסוג האדמה וגורמים סביבתיים, אך כללית ניתן לומר שהאדמה מורכבת מארבעה רכיבים עיקריים: חומר מינרלי (45%), חומר אורגני (5%), אוויר (25%) ומים (25%). מדענים מגדירים את סוגי האדמה לפי מרקם (חול, סילט וחרסית) וחלוקת הגודל של החלקיקים המרכיבים אותה.
האדמה מאורגנת בשכבות הנקראות אופקים (Horizons), כאשר כל שכבה מתאפיינת בהרכב ובתכונות ייחודיות. החתך האנכי של כל השכבות יחד נקרא פרופיל קרקע (Soil Profile). בדרך כלל נמצא את האופק העליון העשיר בחומר אורגני, מתחתיו שכבות המכילות מינרלים שונים, ולבסוף שכבת הסלע האם ממנה התפתחה האדמה.
אחד התפקידים החשובים ביותר של האדמה הוא תמיכה בצמיחת צמחים. שורשי הצמחים נאחזים באדמה וסופגים ממנה מים ומינרלים חיוניים כמו חנקן, זרחן ואשלגן. בו בזמן, האדמה פועלת כמסנן טבעי למים, מנטרלת מזהמים ומונעת את זיהום מקורות המים התת-קרקעיים.
האדמה היא גם מאגר פחמן משמעותי בטבע. היא מכילה כ-75% מכלל הפחמן האורגני על פני כדור הארץ - כמות הגדולה פי 3 מזו הנמצאת באטמוספרה. הבנת תפקיד האדמה במחזור הפחמן העולמי היא חשובה מאוד במאמצים להתמודד עם שינויי האקלים.
בעשורים האחרונים, מדענים מגלים שהאדמה מתפקדת גם כ"בית מרקחת" טבעי. בסביבות חצי מהאנטיביוטיקה שבשימוש רפואי כיום פותחה ממיקרואורגניזמים שהתגלו באדמה. חיידקים כמו סטרפטומיצס (Streptomyces) מייצרים חומרים אנטיביוטיים כאמצעי הגנה טבעי והחוקרים מנצלים תכונה זו לפיתוח תרופות.
למרות חשיבותה העצומה, האדמה נמצאת תחת איום גובר. אנו מאבדים כ-24 מיליארד טון של אדמה פורייה מדי שנה בשל סחף, זיהום, בנייה ושיטות חקלאות אינטנסיביות. בקצב הנוכחי, מומחים חוששים שבעתיד יאבדו את פוריותן מרבית אדמות החקלאות בעולם.
אז שמירה על האדמה היא לא רק עניין סביבתי אלא גם מה שמבטיח ביטחון תזונתי והישרדות בעתיד לאנושות כולה. שימורה ובמקביל שיקום של אדמות פוריות שנפגעו הכרחיים להמשך הקיום של העולם שאנו מכירים.
הנה הפלא שבאדמה:
https://youtu.be/OiLITHMVcRw
מה שמרכיב את האדמה:
https://youtu.be/T2I2z_bpsRg
ומבט מדעי ובוחן באדמה:
https://youtu.be/mBAXHvG2FvA
ממה נוצרת אבן החול?
סלעי אבן החול (Sand stone) עשויים מגרגרי חול זעירים שהלחץ של השכבות שמעליהן הפך אותם משכבה של חול לסלע רך שהוא אבן החול.
ראו הסבר מפורט בתגית "אבן חול".
איך נוצרים חולות צבעוניים?
אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. לרוב נראה את החולות הצבעוניים במעין חלון גאולוגי שמציג בשכבות צבעוניות את החול עתיר המינרלים שנטמע במשך מיליוני שנים.
איך מתקבלים צבעי החול השונים? - את צבע החול קובעת כמות המינרלים שיש בו, במיוחד כמות הברזל שבו. כשהברזל בא במגע עם האוויר ומתחמצן, גרגירי הקוורץ מקבלים גוון מסוים, המשתנה בהתאם לכמות הברזל שבחול.
בכל תקופה משתנה כמות החמצן שבאוויר והחול ששקע באותה התקופה מקבל צבע שונה מצבעי התקופות האחרות.
הנה הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:
http://youtu.be/4vrhxa0yt5k
ועבודתם של אמני החול הצבעוני ואמנות החול הצבעוני שלהם:
http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE
מהו ואיך נוצר חול הים ומה סוד צבעיו?
חול הים נראה פשוט, אבל הוא אחד החומרים המורכבים והמרתקים שהטבע יצר. מה שנדמה כערימת גרגרים זהובה הוא תוצר של מיליוני שנות שחיקה, כימיה וגיאולוגיה.
רוב חול הים עשוי בעיקר מגרגרי קוורץ (quartz), מינרל קשיח במיוחד שמגיע בעיקר מסלעי גרניט (granite) ומסלעי משקע עשירים בסיליקה (silica).
הגשם, הרוח, הנהרות, הגלים, הקרחונים (glaciers) כולם פועלים יחד כמו מכונת גריסה עצומה שטוחנת את הסלעים לגרגרים זעירים שמגיעים בסוף לחוף הים. התהליך לוקח בין אלפי למיליוני שנים ולכן חול הוא משאב שלא מתחדש מהר.
#צבעי החול
הצבע של החול הוא כמו הכתובת של הגיאולוגיה המקומית. חול לבן וצחור, כמו בחופים של האיים הקריביים (Caribbean) או במלדיבים (Maldives), מגיע בעיקר משרידי בעלי חיים ימיים כמו אלמוגים (coral) וצדפות שנשחקו לאבקה לבנה.
חול שחור, האופייני לאיים וולקניים כמו הוואי (Hawaii) או איסלנד (Iceland), מגיע מסלעי בזלת (basalt) שנשחקו על ידי הים.
חול אדום, כמו בסנטוריני (Santorini) שביוון, מגיע מסלע וולקני עשיר בתחמוצת ברזל (iron oxide). חול ירקרק נדיר, כמו ב-Papakolea Beach בהוואי, מגיע ממינרל שנקרא אוליבין (olivine).
יש אפילו חול ורדרד, כמו זה של "החוף הוורוד" ה-Pink Sands Beach שבאיי הבהאמס (Bahamas). צבעו מגיע מרסיסי פרוטיסטים חד-תאיים בשם פורמינפרה (foraminifera) שקליפתם אדומה ומתערבבת עם החול הלבן.
#חול בתנועה
אבל החול לא עומד במקום. הוא נע כל הזמן ובדרכים מרתקות. בחופי הים הגלים הם הסוכנים הראשיים של התנועה: הם מרימים גרגרים, סוחפים אותם במורד החוף, משקיעים אותם מחדש במקום אחר, בתהליך שנקרא סחיפה לרוחב (longshore drift).
לכן חופים שלמים יכולים לנוע עשרות מטרים לאורך שנים ולפעמים להיעלם לגמרי. ברחבי הים התיכון, למשל, תיעדו חוקרים חופים שזזו מאות מטרים תוך עשורים בודדים.
במדבריות, הרוח היא הכוח המניע. גרגרי חול קלים מועפים באוויר בתנועת קפיצה (saltation), שבה גרגרים קופצים קדימה בקשתות נמוכות, פוגעים בקרקע, מעיפים גרגרים אחרים ויוצרים שרשרת תנועה בלתי פוסקת.
כך נוצרות הדיונות (dunes), גלי החולות הנודדים של המדבר, שיכולות לנוע בין מטר אחד לכמה עשרות מטרים בשנה.
הדיונות הגדולות בעולם נמצאות בסהרה (Sahara) ובמדבר רוב אל-ח'לי (Rub' al Khali) שבחצי האי ערב ומגיעות לגובה של כ-250 מטר.
נהרות מסיעים כמויות עצומות של חול מההרים לים. נהר האמזונס (Amazon) לבדו מעביר מאות מיליוני טונות של סחף (sediment) לאוקיינוס האטלנטי מדי שנה.
#חול מרחוק
חלק מהחומר הזה אפילו חוצה את האוקיינוס: אבק וחול מהסהרה מגיעים באופן קבוע עד ליערות הגשם של אמזוניה (Amazonia), מספקים להם מינרלים חיוניים כמו זרחן (phosphorus) שהגשמים הכבדים שוטפים מהקרקע.
זה אחד ממעגלי החומר המרתקים בטבע, שבו מדבר אפריקאי "מאכיל" יער דרום אמריקאי ממרחק של אלפי קילומטרים.
מדענים שחקרו דגימות חול מחופים שונים בעולם גילו שגרגר חול אחד יכול להכיל שברים זעירים של מינרלים שמקורם ביבשות שונות לחלוטין, עדות לנדידה ארוכת שנים של חומר גיאולוגי על פני כדור הארץ.
לא פחות מרתק לגלות שחוקרים גילו שחול שנסחף מהסהרה חוצה את האוקיינוס האטלנטי לא רק ביבשה, אלא גם בתוך הגוף של דגים ובעלי חיים ימיים שבולעים אותו, ומפזרים אותו מחדש בנקודות שונות לאורך המסע.
#חול בעולם המודרני
בחיים המודרניים החול הוא משמעותי מאוד. לא מעט שימושים יש לו בחיים המודרניים. האנושות משתמשת בחול לבניית בתים, סלילה של כבישים וייצור של מוצרי זכוכית ואלקטרוניקה.
החול הוא גם מהמרכיבים החשובים בייצור של בטון, אך פחות ופחות מדובר על חול טבעי שבו השתמשו בעבר. כיום מייצרים חול סינתטי במפעלים לריסוק סלעים. מסתבר, אגב, שלבניין החול המרוסק הזה אפילו טוב יותר מהחול הרגיל, זה שבעבר נלקח מחופי ים, דיונות טבעיות ומדבריות יבשים.
יפתיע ודאי לגלות שאחרי מים, החול הוא החומר הכי שימושי בעולם ושאנו צורכים אותו יותר מדלקים ומחצבים אחרים.
מצד שני, הכרייה של חול טבעי יוצרת נזקים עצומים לסביבה הטבעית ולמערכות החיים האקולוגיות שמתנהלות בו, מערכות שקיומן מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותן והכרייה היא פגיעה חמורה ביציבות הזו.
כך נוצר החול שעל שפת הים ובמעמקים:
https://youtu.be/MDzsxBE8hZI
מאיפה מגיע החול אל חופי הים:
https://youtu.be/bJDDl4skWQM
ממה חול ים עשוי?
https://youtu.be/i5VjxrkkAXs
החוף הוורוד באיי הבהמאס:
https://youtu.be/N_lH4bajkcU
כך מחזירים את החול לחופים שאיבדו אותו:
https://youtu.be/4uqOO2gsmh4
החול יזכור - רותי נבון (עברית):
https://youtu.be/nD67fJLHUfM
ויש דווקא מי שיש להם בעיה עם חו"ל (עברית):
https://youtu.be/aTfq0hImxVE?long=yes
ממה מייצרים זכוכית?
זכוכית היא אחד החומרים העתיקים והמרתקים שהאנושות ייצרה. סוד הייצור שלה טמון בחול. כי חול רגיל הוא שמכיל את הסיליקה (silicon dioxide, ובקיצור SiO₂), חומר הגלם המרכזי בייצור זכוכית.
כבר לפני כ-5,500 שנה ייצרו בני אדם לראשונה זכוכית מלאכותית. במצרים הקדומה הפכה אמנות ייצור הזכוכית לענף מפותח יותר ויותר, ענף שייצר בה כלי אוכל, תכשיטים וכלי פולחן. כיום מייצרים ממנה גם כלי אחסון, שמשות, מראות ומוצרי נוי שונים.
#תהליך הייצור הזכוכית
לוקחים חול סיליקה, מערבבים אותו עם סודיום קרבונט (sodium carbonate, בקיצור Na₂CO₃) שאנו מכירים כ"סודה לשתייה". החומר הזה מוריד את טמפרטורת ההיתוך הנדרשת ליצירת הזכוכית. לתערובת מוסיפים גם אבן גיר (calcium carbonate, CaCO₃) והיא שמעניקה לזכוכית עמידות ויציבות.
את התערובת הזו מכניסים לכבשן בטמפרטורה של כ-1,700 מעלות צלזיוס, שם היא נמסה לנוזל בוהק וצמיגי. החומר הזה הוא זכוכית. כשיתקשה הוא יהיה זכוכית מוצקה. אגב, ניתן להוריד את טמפרטורת ההתכה במאות מעלות, אם מוסיפים לחול חומרים כמו פחמת הנתרן.
לאחר ההיתוך, הנוזל של הזכוכית מעוצב בשיטות שונות: ניפוח, יציקה לתבניות או מתיחה לגיליונות שטוחים. השיטה המודרנית לייצור זכוכית שטוחה פותחה בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי אלסטר פילקינגטון (Alastair Pilkington), שגילה שאם יוצקים זכוכית מותכת על שכבת בדיל (tin) נוזלי, היא מתפשטת בזכות כבידה ומתח פנים לפני שטח חלק ומושלם - כך נולדה הזכוכית הצפה (float glass) שממנה עשויים כמעט כל חלונות הבניינים בעולם.
#שינויים בתכונות הזכוכית
בנוסף למרכיבי היסוד שלה, ניתן להוסיף לזכוכית חומרים שמקנים לה תכונות של חוזק או צבע. אתה התכונות של הזכוכית ניתן לשנות על ידי הוספת חומרים כמו תחמוצת עופרת (lead oxide) שיוצרת זכוכית קריסטל מנצנצת, או קירור מהיר שימנע מהמולקולות של הזכוכית להסתדר בצורה גבישית ויהפוך אותה לשקופה.
את צבעי הזכוכית ניתן לשנות באמצעות חומרים כמו תחמוצת ברזל ירוקה (ferrous oxide, FeO) שמעניקה לזכוכית גוון ירקרק, או תחמוצת קובלט (cobalt oxide) שמעניקה לה גוון כחול עמוק.
הנה החומרים שמהם מייצרים את הזכוכית (עברית):
https://youtu.be/q1xLP3SLj6U
כך הופך החול לזכוכית:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
הכימיה של הזכוכית:
https://youtu.be/kNt3InOd2qM
כך מייצרים זכוכית ומנפחים אותה:
https://youtu.be/njF_E527mVk
הדברים המופלאים שניתן לעשות בזכוכית, כמו שניתן לראותם במוזיאון המזגגה בנחשולים:
http://youtu.be/lunvPit5WLI
מיהם פושטי-רגל או חלזונות הדחפור?
חלזונות הדחפור הם משפחה שבה כמה מינים החיים בתוך החול ומתקדמים בו. חדק ארוך משתרבב החוצה מראשם. הוא משמש לחישה. רגלם של חלזונות אלה נעוצה בחול והם נעים בו כדחפור זוטא. חלזונות הדחפור הם אוכלי בשר, לרוב של פגרי דגים או חלזונות אחרים.
המשותף לפושטי הרגל הוא מטל ביצים בצורת סליל העשוי חולי ונקרא "צווארון חול". בתוך צווארון החול מוסתרות הביצים המופרות בינות לגרגרי החול, עד שהעוברים בשלב הנקרא "מפרשית" ונראים רק במיקרוסקופ, משתחררים למים הפתוחים.
באילת יש כמה מינים וכן בחופי הים התיכון. בעבר הם נקראו טבוריות.
הנה פושט הרגל, צווארון הים והעוברים, בדרגת מפרשית (Veliger), המשתחררים מהצווארון ליציאה לטבע:
http://youtu.be/vr2NbW-I8rI
ממה עשוייה הזכוכית?
סלעים של אבן חול (Sand stone) נוצרו לפני מיליוני שנים, מגרגירי חול זעירים, שבזכות הלחץ של השכבות שמעליהן הם הפכו משכבת חול לסלע רך. ואכן, אבן החול היא רכה ופריכה מאוד. אפילו גירוד בציפורן יפורר אותה.
כמו החול, שממנו הם מורכבים, גם אבני החול משתנים בצבעיהם. צבע החול יכול לנוע בין לבן, אפור, צהוב ואדום. מגוון הצבעים של הסלע נובע מהכמויות המשתנות של תחמוצות ברזל שונות, כל אחת נותנת גוון אחר ואם יש יותר ממנה בסלע, צבעו ייטה יותר לגוון שתחמוצת זו מספקת לו.
ואגב, כמו בכל מקרה של ברזל בעולם, גם הברזל שנמצא באבן החול יכול לגרום לה למגנטיות ברמה מסוימת.
איך נוצרת אבן חול?
https://youtu.be/NJdhDBfnMr8
על היווצרות אבן חול:
https://youtu.be/gsUNiW6AbRw
והנה תצורות של אבן חול:
http://youtu.be/SuWWnwkJ0uo
חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.
תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.
בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.
אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.
ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.
את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.
הנה הבוץ הטובעני:
https://youtu.be/snTNnCPNSUk
בקולנוע ובחיים:
https://youtu.be/jYlZyO62V7A
כמה זמן עד ששוקעים בו:
https://youtu.be/a2VJqud3Ls8
אל תנסו את זה...
https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ
כך נחלצים:
https://youtu.be/yg88Tw8oAbk
וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):
https://youtu.be/GFM1N3TT_TU
ההרכב המדויק משתנה בהתאם לסוג האדמה וגורמים סביבתיים, אך כללית ניתן לומר שהאדמה מורכבת מארבעה רכיבים עיקריים: חומר מינרלי (45%), חומר אורגני (5%), אוויר (25%) ומים (25%). מדענים מגדירים את סוגי האדמה לפי מרקם (חול, סילט וחרסית) וחלוקת הגודל של החלקיקים המרכיבים אותה.
האדמה מאורגנת בשכבות הנקראות אופקים (Horizons), כאשר כל שכבה מתאפיינת בהרכב ובתכונות ייחודיות. החתך האנכי של כל השכבות יחד נקרא פרופיל קרקע (Soil Profile). בדרך כלל נמצא את האופק העליון העשיר בחומר אורגני, מתחתיו שכבות המכילות מינרלים שונים, ולבסוף שכבת הסלע האם ממנה התפתחה האדמה.
אחד התפקידים החשובים ביותר של האדמה הוא תמיכה בצמיחת צמחים. שורשי הצמחים נאחזים באדמה וסופגים ממנה מים ומינרלים חיוניים כמו חנקן, זרחן ואשלגן. בו בזמן, האדמה פועלת כמסנן טבעי למים, מנטרלת מזהמים ומונעת את זיהום מקורות המים התת-קרקעיים.
האדמה היא גם מאגר פחמן משמעותי בטבע. היא מכילה כ-75% מכלל הפחמן האורגני על פני כדור הארץ - כמות הגדולה פי 3 מזו הנמצאת באטמוספרה. הבנת תפקיד האדמה במחזור הפחמן העולמי היא חשובה מאוד במאמצים להתמודד עם שינויי האקלים.
בעשורים האחרונים, מדענים מגלים שהאדמה מתפקדת גם כ"בית מרקחת" טבעי. בסביבות חצי מהאנטיביוטיקה שבשימוש רפואי כיום פותחה ממיקרואורגניזמים שהתגלו באדמה. חיידקים כמו סטרפטומיצס (Streptomyces) מייצרים חומרים אנטיביוטיים כאמצעי הגנה טבעי והחוקרים מנצלים תכונה זו לפיתוח תרופות.
למרות חשיבותה העצומה, האדמה נמצאת תחת איום גובר. אנו מאבדים כ-24 מיליארד טון של אדמה פורייה מדי שנה בשל סחף, זיהום, בנייה ושיטות חקלאות אינטנסיביות. בקצב הנוכחי, מומחים חוששים שבעתיד יאבדו את פוריותן מרבית אדמות החקלאות בעולם.
אז שמירה על האדמה היא לא רק עניין סביבתי אלא גם מה שמבטיח ביטחון תזונתי והישרדות בעתיד לאנושות כולה. שימורה ובמקביל שיקום של אדמות פוריות שנפגעו הכרחיים להמשך הקיום של העולם שאנו מכירים.
הנה הפלא שבאדמה:
https://youtu.be/OiLITHMVcRw
מה שמרכיב את האדמה:
https://youtu.be/T2I2z_bpsRg
ומבט מדעי ובוחן באדמה:
https://youtu.be/mBAXHvG2FvA
סלעי אבן החול (Sand stone) עשויים מגרגרי חול זעירים שהלחץ של השכבות שמעליהן הפך אותם משכבה של חול לסלע רך שהוא אבן החול.
ראו הסבר מפורט בתגית "אבן חול".
חול
אבן חול צבעונית נוצרת בשכבות של סלע, כשכל שכבה היא בצבע אחר. לרוב נראה את החולות הצבעוניים במעין חלון גאולוגי שמציג בשכבות צבעוניות את החול עתיר המינרלים שנטמע במשך מיליוני שנים.
איך מתקבלים צבעי החול השונים? - את צבע החול קובעת כמות המינרלים שיש בו, במיוחד כמות הברזל שבו. כשהברזל בא במגע עם האוויר ומתחמצן, גרגירי הקוורץ מקבלים גוון מסוים, המשתנה בהתאם לכמות הברזל שבחול.
בכל תקופה משתנה כמות החמצן שבאוויר והחול ששקע באותה התקופה מקבל צבע שונה מצבעי התקופות האחרות.
הנה הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:
http://youtu.be/4vrhxa0yt5k
ועבודתם של אמני החול הצבעוני ואמנות החול הצבעוני שלהם:
http://youtu.be/0c8NGE4ZKLE
חול הים נראה פשוט, אבל הוא אחד החומרים המורכבים והמרתקים שהטבע יצר. מה שנדמה כערימת גרגרים זהובה הוא תוצר של מיליוני שנות שחיקה, כימיה וגיאולוגיה.
רוב חול הים עשוי בעיקר מגרגרי קוורץ (quartz), מינרל קשיח במיוחד שמגיע בעיקר מסלעי גרניט (granite) ומסלעי משקע עשירים בסיליקה (silica).
הגשם, הרוח, הנהרות, הגלים, הקרחונים (glaciers) כולם פועלים יחד כמו מכונת גריסה עצומה שטוחנת את הסלעים לגרגרים זעירים שמגיעים בסוף לחוף הים. התהליך לוקח בין אלפי למיליוני שנים ולכן חול הוא משאב שלא מתחדש מהר.
#צבעי החול
הצבע של החול הוא כמו הכתובת של הגיאולוגיה המקומית. חול לבן וצחור, כמו בחופים של האיים הקריביים (Caribbean) או במלדיבים (Maldives), מגיע בעיקר משרידי בעלי חיים ימיים כמו אלמוגים (coral) וצדפות שנשחקו לאבקה לבנה.
חול שחור, האופייני לאיים וולקניים כמו הוואי (Hawaii) או איסלנד (Iceland), מגיע מסלעי בזלת (basalt) שנשחקו על ידי הים.
חול אדום, כמו בסנטוריני (Santorini) שביוון, מגיע מסלע וולקני עשיר בתחמוצת ברזל (iron oxide). חול ירקרק נדיר, כמו ב-Papakolea Beach בהוואי, מגיע ממינרל שנקרא אוליבין (olivine).
יש אפילו חול ורדרד, כמו זה של "החוף הוורוד" ה-Pink Sands Beach שבאיי הבהאמס (Bahamas). צבעו מגיע מרסיסי פרוטיסטים חד-תאיים בשם פורמינפרה (foraminifera) שקליפתם אדומה ומתערבבת עם החול הלבן.
#חול בתנועה
אבל החול לא עומד במקום. הוא נע כל הזמן ובדרכים מרתקות. בחופי הים הגלים הם הסוכנים הראשיים של התנועה: הם מרימים גרגרים, סוחפים אותם במורד החוף, משקיעים אותם מחדש במקום אחר, בתהליך שנקרא סחיפה לרוחב (longshore drift).
לכן חופים שלמים יכולים לנוע עשרות מטרים לאורך שנים ולפעמים להיעלם לגמרי. ברחבי הים התיכון, למשל, תיעדו חוקרים חופים שזזו מאות מטרים תוך עשורים בודדים.
במדבריות, הרוח היא הכוח המניע. גרגרי חול קלים מועפים באוויר בתנועת קפיצה (saltation), שבה גרגרים קופצים קדימה בקשתות נמוכות, פוגעים בקרקע, מעיפים גרגרים אחרים ויוצרים שרשרת תנועה בלתי פוסקת.
כך נוצרות הדיונות (dunes), גלי החולות הנודדים של המדבר, שיכולות לנוע בין מטר אחד לכמה עשרות מטרים בשנה.
הדיונות הגדולות בעולם נמצאות בסהרה (Sahara) ובמדבר רוב אל-ח'לי (Rub' al Khali) שבחצי האי ערב ומגיעות לגובה של כ-250 מטר.
נהרות מסיעים כמויות עצומות של חול מההרים לים. נהר האמזונס (Amazon) לבדו מעביר מאות מיליוני טונות של סחף (sediment) לאוקיינוס האטלנטי מדי שנה.
#חול מרחוק
חלק מהחומר הזה אפילו חוצה את האוקיינוס: אבק וחול מהסהרה מגיעים באופן קבוע עד ליערות הגשם של אמזוניה (Amazonia), מספקים להם מינרלים חיוניים כמו זרחן (phosphorus) שהגשמים הכבדים שוטפים מהקרקע.
זה אחד ממעגלי החומר המרתקים בטבע, שבו מדבר אפריקאי "מאכיל" יער דרום אמריקאי ממרחק של אלפי קילומטרים.
מדענים שחקרו דגימות חול מחופים שונים בעולם גילו שגרגר חול אחד יכול להכיל שברים זעירים של מינרלים שמקורם ביבשות שונות לחלוטין, עדות לנדידה ארוכת שנים של חומר גיאולוגי על פני כדור הארץ.
לא פחות מרתק לגלות שחוקרים גילו שחול שנסחף מהסהרה חוצה את האוקיינוס האטלנטי לא רק ביבשה, אלא גם בתוך הגוף של דגים ובעלי חיים ימיים שבולעים אותו, ומפזרים אותו מחדש בנקודות שונות לאורך המסע.
#חול בעולם המודרני
בחיים המודרניים החול הוא משמעותי מאוד. לא מעט שימושים יש לו בחיים המודרניים. האנושות משתמשת בחול לבניית בתים, סלילה של כבישים וייצור של מוצרי זכוכית ואלקטרוניקה.
החול הוא גם מהמרכיבים החשובים בייצור של בטון, אך פחות ופחות מדובר על חול טבעי שבו השתמשו בעבר. כיום מייצרים חול סינתטי במפעלים לריסוק סלעים. מסתבר, אגב, שלבניין החול המרוסק הזה אפילו טוב יותר מהחול הרגיל, זה שבעבר נלקח מחופי ים, דיונות טבעיות ומדבריות יבשים.
יפתיע ודאי לגלות שאחרי מים, החול הוא החומר הכי שימושי בעולם ושאנו צורכים אותו יותר מדלקים ומחצבים אחרים.
מצד שני, הכרייה של חול טבעי יוצרת נזקים עצומים לסביבה הטבעית ולמערכות החיים האקולוגיות שמתנהלות בו, מערכות שקיומן מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותן והכרייה היא פגיעה חמורה ביציבות הזו.
כך נוצר החול שעל שפת הים ובמעמקים:
https://youtu.be/MDzsxBE8hZI
מאיפה מגיע החול אל חופי הים:
https://youtu.be/bJDDl4skWQM
ממה חול ים עשוי?
https://youtu.be/i5VjxrkkAXs
החוף הוורוד באיי הבהמאס:
https://youtu.be/N_lH4bajkcU
כך מחזירים את החול לחופים שאיבדו אותו:
https://youtu.be/4uqOO2gsmh4
החול יזכור - רותי נבון (עברית):
https://youtu.be/nD67fJLHUfM
ויש דווקא מי שיש להם בעיה עם חו"ל (עברית):
https://youtu.be/aTfq0hImxVE?long=yes
זכוכית היא אחד החומרים העתיקים והמרתקים שהאנושות ייצרה. סוד הייצור שלה טמון בחול. כי חול רגיל הוא שמכיל את הסיליקה (silicon dioxide, ובקיצור SiO₂), חומר הגלם המרכזי בייצור זכוכית.
כבר לפני כ-5,500 שנה ייצרו בני אדם לראשונה זכוכית מלאכותית. במצרים הקדומה הפכה אמנות ייצור הזכוכית לענף מפותח יותר ויותר, ענף שייצר בה כלי אוכל, תכשיטים וכלי פולחן. כיום מייצרים ממנה גם כלי אחסון, שמשות, מראות ומוצרי נוי שונים.
#תהליך הייצור הזכוכית
לוקחים חול סיליקה, מערבבים אותו עם סודיום קרבונט (sodium carbonate, בקיצור Na₂CO₃) שאנו מכירים כ"סודה לשתייה". החומר הזה מוריד את טמפרטורת ההיתוך הנדרשת ליצירת הזכוכית. לתערובת מוסיפים גם אבן גיר (calcium carbonate, CaCO₃) והיא שמעניקה לזכוכית עמידות ויציבות.
את התערובת הזו מכניסים לכבשן בטמפרטורה של כ-1,700 מעלות צלזיוס, שם היא נמסה לנוזל בוהק וצמיגי. החומר הזה הוא זכוכית. כשיתקשה הוא יהיה זכוכית מוצקה. אגב, ניתן להוריד את טמפרטורת ההתכה במאות מעלות, אם מוסיפים לחול חומרים כמו פחמת הנתרן.
לאחר ההיתוך, הנוזל של הזכוכית מעוצב בשיטות שונות: ניפוח, יציקה לתבניות או מתיחה לגיליונות שטוחים. השיטה המודרנית לייצור זכוכית שטוחה פותחה בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי אלסטר פילקינגטון (Alastair Pilkington), שגילה שאם יוצקים זכוכית מותכת על שכבת בדיל (tin) נוזלי, היא מתפשטת בזכות כבידה ומתח פנים לפני שטח חלק ומושלם - כך נולדה הזכוכית הצפה (float glass) שממנה עשויים כמעט כל חלונות הבניינים בעולם.
#שינויים בתכונות הזכוכית
בנוסף למרכיבי היסוד שלה, ניתן להוסיף לזכוכית חומרים שמקנים לה תכונות של חוזק או צבע. אתה התכונות של הזכוכית ניתן לשנות על ידי הוספת חומרים כמו תחמוצת עופרת (lead oxide) שיוצרת זכוכית קריסטל מנצנצת, או קירור מהיר שימנע מהמולקולות של הזכוכית להסתדר בצורה גבישית ויהפוך אותה לשקופה.
את צבעי הזכוכית ניתן לשנות באמצעות חומרים כמו תחמוצת ברזל ירוקה (ferrous oxide, FeO) שמעניקה לזכוכית גוון ירקרק, או תחמוצת קובלט (cobalt oxide) שמעניקה לה גוון כחול עמוק.
הנה החומרים שמהם מייצרים את הזכוכית (עברית):
https://youtu.be/q1xLP3SLj6U
כך הופך החול לזכוכית:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
הכימיה של הזכוכית:
https://youtu.be/kNt3InOd2qM
כך מייצרים זכוכית ומנפחים אותה:
https://youtu.be/njF_E527mVk
הדברים המופלאים שניתן לעשות בזכוכית, כמו שניתן לראותם במוזיאון המזגגה בנחשולים:
http://youtu.be/lunvPit5WLI
חלזונות הדחפור הם משפחה שבה כמה מינים החיים בתוך החול ומתקדמים בו. חדק ארוך משתרבב החוצה מראשם. הוא משמש לחישה. רגלם של חלזונות אלה נעוצה בחול והם נעים בו כדחפור זוטא. חלזונות הדחפור הם אוכלי בשר, לרוב של פגרי דגים או חלזונות אחרים.
המשותף לפושטי הרגל הוא מטל ביצים בצורת סליל העשוי חולי ונקרא "צווארון חול". בתוך צווארון החול מוסתרות הביצים המופרות בינות לגרגרי החול, עד שהעוברים בשלב הנקרא "מפרשית" ונראים רק במיקרוסקופ, משתחררים למים הפתוחים.
באילת יש כמה מינים וכן בחופי הים התיכון. בעבר הם נקראו טבוריות.
הנה פושט הרגל, צווארון הים והעוברים, בדרגת מפרשית (Veliger), המשתחררים מהצווארון ליציאה לטבע:
http://youtu.be/vr2NbW-I8rI
מה החומר שממנו הזכוכית עשויה?
האם חול הוא זה שממנו יוצרים זכוכית?
את הזכוכית מייצרים במשך אלפי שנים מחול ים. אבל בחול עצמו יש חומר שהוא שאחראי ליכולת לייצר ממנט זכוכית.
ואכן, הזכוכית עשוייה מחומר שנקרא צורן דו-חמצני ובין השאר ניתן למצוא אותו בטבע בחול הים.
ממנו באה הזכוכית הנפוצה ביותר, המכונה "זכוכית סודה-ליים" (Soda-Lime glass). היא מורכבת משילוב של המרכיבים הבאים:
צורן דו-חמצני (SiO2) או סיליקה - המרכיב העיקרי, המופק לרוב מחול קוורץ ומעניק לזכוכית את השקיפות והחוזק שלה.
נתרן פחמתי (Na2CO3) שאנו מכירים כ"סודה לשתייה" - הוא משמש כחומר שמוריד מעט את טמפרטורת ההתכה של הסיליקה ומונע אותה מגיבוש.
סידן פחמתי (CaCO3) שאנו מכירים בתור "גיר" - הוא זה שמוסיף להעלאת היציבות הכימית והעמידות של חומר הזכוכית.
ואגב, כשברק פוגע בחול על שפת הים הוא יוצר בו גוש זכוכית. ככל הנראה כך גילו הקדמונים לפני אלפי שנים שניתן לייצר זכוכית ועם הזמן והבדיקות הבינו שניתן לשחזר את התהליך בחום גבוה מאוד ולייצר כלי זכוכית ראשונים.
הנה סרטון שמראה כיצד הופך החול לזכוכית:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
אפילו ברקים יכולים ליצור בטבע זכוכית מחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
כך מייצרים זכוכית ומנפחים אותה:
https://youtu.be/njF_E527mVk
והזכוכית המתכתית החדשנית (מתורגם):
https://youtu.be/oULkYytYPgs
האם חול הוא זה שממנו יוצרים זכוכית?
את הזכוכית מייצרים במשך אלפי שנים מחול ים. אבל בחול עצמו יש חומר שהוא שאחראי ליכולת לייצר ממנט זכוכית.
ואכן, הזכוכית עשוייה מחומר שנקרא צורן דו-חמצני ובין השאר ניתן למצוא אותו בטבע בחול הים.
ממנו באה הזכוכית הנפוצה ביותר, המכונה "זכוכית סודה-ליים" (Soda-Lime glass). היא מורכבת משילוב של המרכיבים הבאים:
צורן דו-חמצני (SiO2) או סיליקה - המרכיב העיקרי, המופק לרוב מחול קוורץ ומעניק לזכוכית את השקיפות והחוזק שלה.
נתרן פחמתי (Na2CO3) שאנו מכירים כ"סודה לשתייה" - הוא משמש כחומר שמוריד מעט את טמפרטורת ההתכה של הסיליקה ומונע אותה מגיבוש.
סידן פחמתי (CaCO3) שאנו מכירים בתור "גיר" - הוא זה שמוסיף להעלאת היציבות הכימית והעמידות של חומר הזכוכית.
ואגב, כשברק פוגע בחול על שפת הים הוא יוצר בו גוש זכוכית. ככל הנראה כך גילו הקדמונים לפני אלפי שנים שניתן לייצר זכוכית ועם הזמן והבדיקות הבינו שניתן לשחזר את התהליך בחום גבוה מאוד ולייצר כלי זכוכית ראשונים.
הנה סרטון שמראה כיצד הופך החול לזכוכית:
https://youtu.be/1VrdUYbHvyo
אפילו ברקים יכולים ליצור בטבע זכוכית מחול:
https://youtu.be/OkKN8ih6Bsc
כך מייצרים זכוכית ומנפחים אותה:
https://youtu.be/njF_E527mVk
והזכוכית המתכתית החדשנית (מתורגם):
https://youtu.be/oULkYytYPgs
איך מייצרים בקבוקי זכוכית?
בקבוקי זכוכית (Glass bottles) הם מוצר עתיק למדי. פעם הם יוצרו אחד אחד ונופחו בעזרת הריאות האנושיות, בעוד שכיום הם מיוצרים במפעלים גדולים, בפסי ייצור ענקיים, המייצרים עשרות אלפי בקבוקים בכל שעה.
על אף התיעוש, הייצור של הזכוכית עצמה נשאר בשלב הראשון כשהיה. במפעל מערבבים חול, סיד וסודה, מוסיפים להם שאריות של זכוכית למיחזור ומכניסים אותם לכור היתוך שבו מיוצרת הזכוכית - בטמפרטורה של 1565 מעלות!
לאחר שהזכוכית נוצרת, חותכת אותה מכונה מדויקת למנות זהות בגודלן, שמהן ייוצרו הבקבוקים. המנות מוזרמות לתבניות מיוחדות שסוגרות על מנת הזכוכית.
לצורך יצירת צורת הבקבוק והפיכתו לחלול, צינור מיוחד מתחבר אליו מלמעלה, מזרים אוויר דחוס אל הזכוכית שהתבנית מלמעלה ומרחיב את הזכוכית לשולי התבנית, כדי ליצור את צורת הבקבוק הסופית ולהפוך אותו לחלול.
עכשיו באים ציפוי הבקבוק, קירור והחלקה וטיפול למניעת שריטות. מכאן הבקבוקים עוברים לבדיקה של בוחני איכות, שבודקים את הבקבוקים מכמה כיוונים.
בקבוקים פגומים נשלפים ונזרקים למיחזור, בעוד הבקבוקים התקינים נארזים ונשלחים למפעלי המשקאות.
ייצור של בקבוקי זכוכית במפעל מודרני:
https://youtu.be/HwoMDBM4Mq4
כך ניפחו ועיבדו נפחי הזכוכית בקבוקים וכלי זכוכית בימי קדם:
https://youtu.be/dtxrtKd-Vao
בייצור בקבוקי זכוכית כיום ממחזרים זכוכית מבקבוקים קודמים:
https://youtu.be/0NMHCozDsOY
פס הייצור במפעל בקבוקים אופייני:
https://youtu.be/Rbxd8idzTVU
החומרים שמהם מייצרים זכוכית בתעשייה:
https://youtu.be/NVKcISj2LfA
וכך זה נראה במפעל:
https://youtu.be/A_M8WBJMcM0
בקבוקי זכוכית (Glass bottles) הם מוצר עתיק למדי. פעם הם יוצרו אחד אחד ונופחו בעזרת הריאות האנושיות, בעוד שכיום הם מיוצרים במפעלים גדולים, בפסי ייצור ענקיים, המייצרים עשרות אלפי בקבוקים בכל שעה.
על אף התיעוש, הייצור של הזכוכית עצמה נשאר בשלב הראשון כשהיה. במפעל מערבבים חול, סיד וסודה, מוסיפים להם שאריות של זכוכית למיחזור ומכניסים אותם לכור היתוך שבו מיוצרת הזכוכית - בטמפרטורה של 1565 מעלות!
לאחר שהזכוכית נוצרת, חותכת אותה מכונה מדויקת למנות זהות בגודלן, שמהן ייוצרו הבקבוקים. המנות מוזרמות לתבניות מיוחדות שסוגרות על מנת הזכוכית.
לצורך יצירת צורת הבקבוק והפיכתו לחלול, צינור מיוחד מתחבר אליו מלמעלה, מזרים אוויר דחוס אל הזכוכית שהתבנית מלמעלה ומרחיב את הזכוכית לשולי התבנית, כדי ליצור את צורת הבקבוק הסופית ולהפוך אותו לחלול.
עכשיו באים ציפוי הבקבוק, קירור והחלקה וטיפול למניעת שריטות. מכאן הבקבוקים עוברים לבדיקה של בוחני איכות, שבודקים את הבקבוקים מכמה כיוונים.
בקבוקים פגומים נשלפים ונזרקים למיחזור, בעוד הבקבוקים התקינים נארזים ונשלחים למפעלי המשקאות.
ייצור של בקבוקי זכוכית במפעל מודרני:
https://youtu.be/HwoMDBM4Mq4
כך ניפחו ועיבדו נפחי הזכוכית בקבוקים וכלי זכוכית בימי קדם:
https://youtu.be/dtxrtKd-Vao
בייצור בקבוקי זכוכית כיום ממחזרים זכוכית מבקבוקים קודמים:
https://youtu.be/0NMHCozDsOY
פס הייצור במפעל בקבוקים אופייני:
https://youtu.be/Rbxd8idzTVU
החומרים שמהם מייצרים זכוכית בתעשייה:
https://youtu.be/NVKcISj2LfA
וכך זה נראה במפעל:
https://youtu.be/A_M8WBJMcM0
מהי דיונה?
דיונה (Dune), בעברית חולית, היא גבעת חול שנוצרת בזכות הרוח ומשתנה כל הזמן לפיה.
הדיונות אופייניות לאזורי מדבר שבהם קיים חול רב, בדמות מישורי ענק של חולות נודדים המשתרעים על פני שטחים עצומים שמגיעים פעמים רבות לאלפי קילומטרים רבועים.
הרוחות הן שמשנות כל העת את מקומן ואת צורתן של הדיונות במדבר. מהירות הרוח וכיוונה הם שקובעים את צורתה של כל דיונה, באמצעות החולות הנודדים שיוצרים אותה וכל רוח תיקח עימה עוד מהם ותביא אחרים.
מטלה יצירתית
==========
נסו ליצור בעזרת הכלי שבקישור המצורף את נופי הדיונות הכי קסומים שאתם יכולים. השוו עם חבריכם והצביעו על הנוף הנבחר!
הנה הדיונה הגדולה באשדוד:
http://youtu.be/5zzJjUXVBu8
והנה הדיונות הענקיות של מדבר נמיב:
http://youtu.be/iMCY9WMnzaw
והנה תחביב של נהיגה בדיונות מדבר:
http://youtu.be/jCguM1gS9S4
דיונה (Dune), בעברית חולית, היא גבעת חול שנוצרת בזכות הרוח ומשתנה כל הזמן לפיה.
הדיונות אופייניות לאזורי מדבר שבהם קיים חול רב, בדמות מישורי ענק של חולות נודדים המשתרעים על פני שטחים עצומים שמגיעים פעמים רבות לאלפי קילומטרים רבועים.
הרוחות הן שמשנות כל העת את מקומן ואת צורתן של הדיונות במדבר. מהירות הרוח וכיוונה הם שקובעים את צורתה של כל דיונה, באמצעות החולות הנודדים שיוצרים אותה וכל רוח תיקח עימה עוד מהם ותביא אחרים.
מטלה יצירתית
==========
נסו ליצור בעזרת הכלי שבקישור המצורף את נופי הדיונות הכי קסומים שאתם יכולים. השוו עם חבריכם והצביעו על הנוף הנבחר!
הנה הדיונה הגדולה באשדוד:
http://youtu.be/5zzJjUXVBu8
והנה הדיונות הענקיות של מדבר נמיב:
http://youtu.be/iMCY9WMnzaw
והנה תחביב של נהיגה בדיונות מדבר:
http://youtu.be/jCguM1gS9S4
למה דג משה רבנו הוא הפרזנטור של האבולוציה?
דג משה רבנו (Flatfish) הוא פלא אבולוציוני לא קטן. מסתבר שהדג הכמעט סתמי הזה עובר במהלך חייו שינויים גופניים מדהימים. מדג סימטרי, ככל הדגים, הוא הופך במהלך חייו לדג מותאם לסביבתו ולמגבלותיה לקיומו.
הוא לא היחיד. מדובר במשפחה שלמה של דגים שטוחים ובעלי יכולת מופלאה להעביר את עיניהם, במהלך תקופת הגדילה, מצד אל צד!
דגיגי משה רבנו הקטנים מתחילים את חייהם כשעיניהם משני צידי הגוף והם חיים כמו כל דג אחר. אך בתהליך מופלא שנמשך כ-6 שבועות, בעוד הדגיג מתחיל לגדול, מתחילה אחת מעיניו ממש לנוע כלפי מעלה. העין עוברת את קצהו העליון של ראשו של הדג ומתייצבת לצד העין השנייה, באותו צד של הגוף!
וזה לא התהליך המדהים היחיד שהדג הזה עובר בגדילתו. לאט לאט גוגלתו מתחילה להתעוות ובסוף הגדילה נוטה הדג על צידו, במקום להיות זקוף ככל הדגים. הוא נוחת על קרקעית הים, כשפיו פונה לאדמה, מוכן לאכול בעלי חיים קטנים המצויים על קרקע הים בעוד שתי עיניו פונות כלפי מעלה, מזדקרות כלפי מעלה ובוחנות את השטח, פן יתקרב טורף או כדי לזהות משהו שווה שאפשר לנשנש..
הנה סרטון מהיר שמציג את השינוי שעובר דג משה רבנו במשך 6 שבועות:
https://youtu.be/qePwW44HhNg
ההתאמה המופלאה של דגי משה רבנו הבלתי סימטריים:
https://youtu.be/K2jzXMOL7MI
וכך הוא מתחבא בחול שעל קרקעית הים:
https://youtu.be/-0PEabzjSNI
דג משה רבנו (Flatfish) הוא פלא אבולוציוני לא קטן. מסתבר שהדג הכמעט סתמי הזה עובר במהלך חייו שינויים גופניים מדהימים. מדג סימטרי, ככל הדגים, הוא הופך במהלך חייו לדג מותאם לסביבתו ולמגבלותיה לקיומו.
הוא לא היחיד. מדובר במשפחה שלמה של דגים שטוחים ובעלי יכולת מופלאה להעביר את עיניהם, במהלך תקופת הגדילה, מצד אל צד!
דגיגי משה רבנו הקטנים מתחילים את חייהם כשעיניהם משני צידי הגוף והם חיים כמו כל דג אחר. אך בתהליך מופלא שנמשך כ-6 שבועות, בעוד הדגיג מתחיל לגדול, מתחילה אחת מעיניו ממש לנוע כלפי מעלה. העין עוברת את קצהו העליון של ראשו של הדג ומתייצבת לצד העין השנייה, באותו צד של הגוף!
וזה לא התהליך המדהים היחיד שהדג הזה עובר בגדילתו. לאט לאט גוגלתו מתחילה להתעוות ובסוף הגדילה נוטה הדג על צידו, במקום להיות זקוף ככל הדגים. הוא נוחת על קרקעית הים, כשפיו פונה לאדמה, מוכן לאכול בעלי חיים קטנים המצויים על קרקע הים בעוד שתי עיניו פונות כלפי מעלה, מזדקרות כלפי מעלה ובוחנות את השטח, פן יתקרב טורף או כדי לזהות משהו שווה שאפשר לנשנש..
הנה סרטון מהיר שמציג את השינוי שעובר דג משה רבנו במשך 6 שבועות:
https://youtu.be/qePwW44HhNg
ההתאמה המופלאה של דגי משה רבנו הבלתי סימטריים:
https://youtu.be/K2jzXMOL7MI
וכך הוא מתחבא בחול שעל קרקעית הים:
https://youtu.be/-0PEabzjSNI
כיצד מטילות נקבות צבי ים ביצים על החוף?
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
מי נסעו במכונית הבאגי?
הבאגי הוא רכב שטח מהנה בצורה יחודית. זהו כלי רכב לנהיגה בחולות, שצוייד בגלגלי בלון. בשנות ה-70 הפך הבאגי, שהיה רכב לנסיעה מדברית, לרכב אופנתי ופופולארי בקרב צעירים. רבים הצטיידו בו לנסיעה על חופי ים ולבילויים בערי חוף. עד היום הוא נפוץ אם כי פחות מבעבר.
השם באגי הגיע מהגייה באנגלית של "חיפושית החולות" (Dune Buggy). כיום מכנים לעתים את הבאגי בטעות 'רכב תום קאר'.
הנה ממציא מכונית הבאגי שלא ראה פרוטה מהמצאתו וכבר לא כועס על כך:
http://youtu.be/hx1Z-mWKwP8
חיפושית החולות, כמו שמכנים את הבאגי:
http://youtu.be/sAubG28uODM
הבאגי הוא רכב שטח מהנה בצורה יחודית. זהו כלי רכב לנהיגה בחולות, שצוייד בגלגלי בלון. בשנות ה-70 הפך הבאגי, שהיה רכב לנסיעה מדברית, לרכב אופנתי ופופולארי בקרב צעירים. רבים הצטיידו בו לנסיעה על חופי ים ולבילויים בערי חוף. עד היום הוא נפוץ אם כי פחות מבעבר.
השם באגי הגיע מהגייה באנגלית של "חיפושית החולות" (Dune Buggy). כיום מכנים לעתים את הבאגי בטעות 'רכב תום קאר'.
הנה ממציא מכונית הבאגי שלא ראה פרוטה מהמצאתו וכבר לא כועס על כך:
http://youtu.be/hx1Z-mWKwP8
חיפושית החולות, כמו שמכנים את הבאגי:
http://youtu.be/sAubG28uODM
מהי אדמת שבעה הצבעים במאוריציוס?
דמיינו אזור טבעי של גבעות חוליות וצבועות במגוון טבעי וססגוני של צבעים, ביניהם אדום, סגול, צהוב, ירוק, כחול ועוד.
אופייה הוולקני של אדמת האי, שבאזור הכפר שאמארל שבאי מאוריציוס, הוא שמייצר את “שבעת הצבעים של שמראל” (Seven coloured earth).
מדובר באחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות באי והיא תוצאה של תופעה גאולוגית נדירה ומעניינת. התקררות בזמנים שונים של סלע וולקני, שחלקים ממנו התקררו בטמפרטורות שונות, יצרו שונות בקרקע הסלעית המחזירה צבעים שונים בזוויות השמש השונות.
התהליך הגאולוגי שיצר קרקע צבעונית שהיא סלעית ולא חולית מביא לכך שמי הגשמים ששוטפים את גבעות שבע החולות הצבעוניים לא משנים את צבעי האדמה והיא לא עוברת תהליכי ארוזיה.
גם המבקרים בגבעות שבע החולות הצבעוניות לא הורסים את היופי הזה. למעשה, אין להם נגיעה לקרקע עצמה והם מהלכים על מסלולי עץ מוגבהים, שנבנו מעל הגבעות ומאפשרים תצפית מעולה בתצורות הצבע הנפלאות, אך כזו המשמרת את היופי הייחודי ללא פגיעה בו.
עדות לעמידות הקרקע בפני מים מפלי שאמארל הסמוכים למקום וניתן לראותם מהתצפית הסמוכה לגבעות הצבע שבמקום.
אגב, עוצמת הצבעים בסרטים ובתמונות השונות נובעים גם מהשעה ביום וזווית השמש בה צולם כל תצלום וגם מפילטרים שבהם משתמשים צלמים מקצועיים לא פעם ומחזקים את הצבעים בצילום.
הנה הסבר על גבעות שבע החולות הצבעוניים:
https://youtu.be/PbiXaHwaIlU
בלוגרים בטיול:
https://youtu.be/WGV-IXAYBYk
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/N9qS8SQHLWY
וביקור בקרקע שבעת הצבעים:
https://youtu.be/EF3kc-2rYok
דמיינו אזור טבעי של גבעות חוליות וצבועות במגוון טבעי וססגוני של צבעים, ביניהם אדום, סגול, צהוב, ירוק, כחול ועוד.
אופייה הוולקני של אדמת האי, שבאזור הכפר שאמארל שבאי מאוריציוס, הוא שמייצר את “שבעת הצבעים של שמראל” (Seven coloured earth).
מדובר באחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות באי והיא תוצאה של תופעה גאולוגית נדירה ומעניינת. התקררות בזמנים שונים של סלע וולקני, שחלקים ממנו התקררו בטמפרטורות שונות, יצרו שונות בקרקע הסלעית המחזירה צבעים שונים בזוויות השמש השונות.
התהליך הגאולוגי שיצר קרקע צבעונית שהיא סלעית ולא חולית מביא לכך שמי הגשמים ששוטפים את גבעות שבע החולות הצבעוניים לא משנים את צבעי האדמה והיא לא עוברת תהליכי ארוזיה.
גם המבקרים בגבעות שבע החולות הצבעוניות לא הורסים את היופי הזה. למעשה, אין להם נגיעה לקרקע עצמה והם מהלכים על מסלולי עץ מוגבהים, שנבנו מעל הגבעות ומאפשרים תצפית מעולה בתצורות הצבע הנפלאות, אך כזו המשמרת את היופי הייחודי ללא פגיעה בו.
עדות לעמידות הקרקע בפני מים מפלי שאמארל הסמוכים למקום וניתן לראותם מהתצפית הסמוכה לגבעות הצבע שבמקום.
אגב, עוצמת הצבעים בסרטים ובתמונות השונות נובעים גם מהשעה ביום וזווית השמש בה צולם כל תצלום וגם מפילטרים שבהם משתמשים צלמים מקצועיים לא פעם ומחזקים את הצבעים בצילום.
הנה הסבר על גבעות שבע החולות הצבעוניים:
https://youtu.be/PbiXaHwaIlU
בלוגרים בטיול:
https://youtu.be/WGV-IXAYBYk
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/N9qS8SQHLWY
וביקור בקרקע שבעת הצבעים:
https://youtu.be/EF3kc-2rYok
ממה חי התוכינון ואיך הוא יוצר חול ים?
במבט ראשון התוכינון מבהיל. זהו דג גדול, יש שקוראים לו דג תוכי, שמסתובב בין השוניות ונוגס בסלעים ובעיקר באלמוגי אבן.
האמת היא שהוא בסך הכל צמחוני. האבן שהוא מגרד מהאלמוג מכילה המון אצות, צמחים החיים עם האלמוג בשיתוף.
את שברי הסלע הוא גורס במערכת שיניים קשות בבית הבליעה, מעין מגרסה... ולמעשה הוא מכניס לגופו חול המכיל חומר צמחי שהוא מזונו.
מהפתח האחורי של גופו פולט התוכינון צואה, שהיא בעצם חול נקי שמתרכז בעשרות קילוגרמים לכל מטר מרובע של קרקע ים רדודה.
אגב, התוכינון גם מחליף את מינו בבגרותו. קראו על כך באאוריקה בתגית "תוכינון".
הנה שיר בו שר סרטן נזיר על יצרן חול הים שכולנו צריכים להודות לו - התוכינון:
http://youtu.be/k_OyfZO3M58
התוכינון והתהליך החשוב של יצירת חול ים בגופו:
http://youtu.be/2aAfIlRjgk8
וסרטון שמדגיש כמה תורם דג התוכי לשונית האלמוגים:
http://youtu.be/dMcEztHmb1U?t=5s
במבט ראשון התוכינון מבהיל. זהו דג גדול, יש שקוראים לו דג תוכי, שמסתובב בין השוניות ונוגס בסלעים ובעיקר באלמוגי אבן.
האמת היא שהוא בסך הכל צמחוני. האבן שהוא מגרד מהאלמוג מכילה המון אצות, צמחים החיים עם האלמוג בשיתוף.
את שברי הסלע הוא גורס במערכת שיניים קשות בבית הבליעה, מעין מגרסה... ולמעשה הוא מכניס לגופו חול המכיל חומר צמחי שהוא מזונו.
מהפתח האחורי של גופו פולט התוכינון צואה, שהיא בעצם חול נקי שמתרכז בעשרות קילוגרמים לכל מטר מרובע של קרקע ים רדודה.
אגב, התוכינון גם מחליף את מינו בבגרותו. קראו על כך באאוריקה בתגית "תוכינון".
הנה שיר בו שר סרטן נזיר על יצרן חול הים שכולנו צריכים להודות לו - התוכינון:
http://youtu.be/k_OyfZO3M58
התוכינון והתהליך החשוב של יצירת חול ים בגופו:
http://youtu.be/2aAfIlRjgk8
וסרטון שמדגיש כמה תורם דג התוכי לשונית האלמוגים:
http://youtu.be/dMcEztHmb1U?t=5s
מה קובע את הגוון של החולות הצבעוניים?
החול מקורו בסלעים ואבנים שנשחקו ורוסקו לפירורים זעירים. צבעו של החול, שבא לא פעם מאבן חול, נקבע על ידי המינרלים שמהם הורכב הסלע המרוסק ושממנו נוצר החול.
כמו הסלעים, גם החול מורכב ממינרלים שונים, שהעירבוב שלהם מנפיק לחול את צבעו המיוחד. כך יוצא שחול ים בא מאזורים טרופיים, מאבן גיר, או מקונכיות לבנות ואלמוגים, נגרס לפירורים קטנטנים ולבנים. חול הים שבא מאזורים אחרים בעולם בא מתרכובות שכוללות מתכת וזה מקנה לו גוון צהבהב יותר.
מינרלים אחרים יוצרים צבעים וגוונים נוספים, כמו למשל גוון אדום, שבא מתחמוצת של ברזל, ירוק שבא ממינרל הכולל נחושת, כתום מסלע הכולל גופרית וצהוב מהמנגן שבמינרל שממנו נוצר החול.
הנה עיצוב מחול צבעוני:
https://youtu.be/kUmDaPid-Rk
הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:
http://youtu.be/4vrhxa0yt5k
כמעט כל החולות הצבעוניים שאתם רואים הם מלאכותיים וצבועים:
https://youtu.be/N_vn-scKhug
וכך הם יוצרים את הרכבי החול הנפלאים הללו:
https://youtu.be/6DvHi-UugWg
החול מקורו בסלעים ואבנים שנשחקו ורוסקו לפירורים זעירים. צבעו של החול, שבא לא פעם מאבן חול, נקבע על ידי המינרלים שמהם הורכב הסלע המרוסק ושממנו נוצר החול.
כמו הסלעים, גם החול מורכב ממינרלים שונים, שהעירבוב שלהם מנפיק לחול את צבעו המיוחד. כך יוצא שחול ים בא מאזורים טרופיים, מאבן גיר, או מקונכיות לבנות ואלמוגים, נגרס לפירורים קטנטנים ולבנים. חול הים שבא מאזורים אחרים בעולם בא מתרכובות שכוללות מתכת וזה מקנה לו גוון צהבהב יותר.
מינרלים אחרים יוצרים צבעים וגוונים נוספים, כמו למשל גוון אדום, שבא מתחמוצת של ברזל, ירוק שבא ממינרל הכולל נחושת, כתום מסלע הכולל גופרית וצהוב מהמנגן שבמינרל שממנו נוצר החול.
הנה עיצוב מחול צבעוני:
https://youtu.be/kUmDaPid-Rk
הגוונים שבהם מופיעים חולות צבעוניים באבן החול:
http://youtu.be/4vrhxa0yt5k
כמעט כל החולות הצבעוניים שאתם רואים הם מלאכותיים וצבועים:
https://youtu.be/N_vn-scKhug
וכך הם יוצרים את הרכבי החול הנפלאים הללו:
https://youtu.be/6DvHi-UugWg
